במסגרת התכנית למוטט את בזק והוט וליצור מונופול חדש בשוק התקשורת הקווית בישראל (סלקום-אנלימיטד), ממהר משרד התקשורת "לסגור כל פינה אפשרית" בתכנית הזו, כולל בהמצאת "מספרים וחישובים מצוצים מהאצבע", של העלויות בהסדרים המפוברקים הללו, של כביכול "שימוש הדדי" בתשתיות בזק (וגם באלו של הוט).
מאת: אבי וייס, 18.8.18, 18:47

ניתוח: צמרת משרד התקשורת, שבאופן די נדיר נוצרה בה לאחרונה זהות אינטרסים (אישיים ורגולטוריים) בין "קליקת הפרקליטים" לבין "קליקת אוהדי סלקום", עד כי טושטשו הגבולות בין הקליקות הללו (למרות אי הפרגון ההדדי בין הקליקות), צמרת זו ממהרת "לסגור כל פינה", בדרך למימוש התכנית השאפתנית למיטוט בזק והוט ובניית מונופול חדש ברגולציה חדשנית, שלא קיימת בשום מקום בעולם.

פירוט התכנית ההזויה הזו למי שפספס מצויה, בין היתר, במאמר תחת הכותרת: "השוק הקווי לקראת דעיכה ויצירת מונופול חדש (סלקום) על חורבות בזק והוט".

בלי שום פרסום לציבור, צמרת משרד התקשורת יצאה בשימוע מאוד מהיר (מתן תגובות הוגבל עד 27.8.18. אין טעם להגיב לשימוע. מניסיוני, איש לא יקרא ולא יתייחס ברצינות או בכלל לתגובות שלכם. בעשור האחרון, תוצאות השימועים מוכנות מראש...).

המדובר בשימוע, שיצא תחת הכותרת המטעה: "שימוע בנושא קביעת תשלומים מרביים לשימוש הדדי של בעלות התשתית בשירות גישה לתשתית פסיבית". איזה שימוש הדדי? יש רק שימוש של סלקום-אנלימיטד (וקצת אולי פרטנר) בתשתיות בזק (ובהמשך אולי קצת גם שימוש בתשתיות הוט).

השימוע הטרי הזה כולל בתוכו 3 מסמכים: 1) מסמך של המנכ"ל, נתי כהן, 2) מסמך של טיוטת התקנות החדשות. 2 המסמכים הללו הם למעשה רק "העתק והדבק" של חלקים מהמסמך השלישי, שהוא הבסיס לכל: 3) מסמך של הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה, ד"ר עופר רז-דרור (בתמונה למעלה משמאל).

התאריך על המסמך של ד"ר עופר רז-דרור הוא 30 ליולי 2018, עוד לפני כל סדרת ההחלטות בנוגע לאנלימיטד וסלקום. כלומר: בחוש נבואי נדיר, ד"ר עופר רז-דרור ידע, שכל ההחלטות, שהוא ו"קליקת אוהדי סלקום" במשרד "בישלו", תעבורנה אישורים, כולל החלטת הממשלה מ-5.8.18 וההחלטות על הוצאת שימוע לגבי "תיק שירות שימוש הדדי בתשתיות פסיביות" מ-9.8.18 (שכולל גם החלטות חשובות, שקיבל המנכ"ל, ללא כל שימוע, החלטות, שתואמו רק עם השב"כ...).

כלומר, כרגיל, הכל היה מוכן אצל ד"ר עופר רז-דרור - מראש.... שימועים הם רק "חלק מההצגה"... 

המסמך של המנכ"ל (נתי כהן) הוא כרגיל "ישראבלוף" טיפוסי בחתימתו, כמו שהוא רגיל להוציא בחתימתו מאז שנכנס לתפקיד המנכ"ל, כולל המשפט הפותח המפוברק על ידו והמוכר ממסמכים קודמים: "שר התקשורת מילא את ידי...".

אין שום תיעוד, ששר התקשורת (איוב קרא), הסמיך את המנכ"ל לטפל בנושא הזה. יתרה מכך, השר איוב קרא בכלל לא יכול להסמיך את המנכ"ל לטפל בנושאים הללו, שנידונים במכתבו, כי הם מסורים רק לו ולשר האוצר, ולא בוצע כל תהליך של "האצלת סמכויות" בתחום זה, מהשר למנכ"ל.

אני די מתפלא למה לשר התקשורת איוב קרא אין "מטה מקצועי" (יש לו רק "מטה דוברות אישי - רמ"ט", ראש המטה, ששמה שירלי שיף, כמופיע בתצלום משמאל), "גוף מטה מקצועי" של מומחי תקשורת ורגולציה, שילמד וידריך אותו (זה היה צריך להתרחש ממזמן, מיום כניסתו לתפקיד), מה הסמכויות שלו כשר התקשורת, לפי כל החוקים, התקנות, מסמכי המדיניות, הרישיונות, הפסיקה, החלטות הממשלה, החלטות ועדות הכנסת, וכיו"ב, כדי שלא יגנבו לו כל הזמן את הסמכויות, בלי שהוא מרגיש (אולי הוא כן מרגיש, אבל כנראה לא אכפת לו, כי מה שמעסיק אותו לאחרונה - זה ממש לא נוגע לשוק התקשורת). 

יש דבר אחד חשוב, שכן השתפר במסמך הטרי של המנכ"ל: שמילה מימון (המשנה למנכ"ל) חזר להיות מר שמילה מימון, והתואר אינג' (אינג'ינר) שמילה מימון (תואר שאין לו), תואר ש"כיכב" במסמכים הקודמים, פשוט נעלם. בראבו... 

מה התחדש בשימוע הטרי?
2 דברים חשובים:

• המחירים, שנקבעו לבזק לתחום השימוש בתשתיות שלה לצרכי "שוק סיטונאי", יהפכו כעת גם למחירים של רכיבת סלקום-אנלימיטד על תשתיות בזק (גם בלי "שוק סיטונאי"). זה עטוף ביטויים אורווליניים (כלומר: מופרכים לחלוטין) דוגמת "שימוש הדדי", "עידוד תחרות" ו"הסרת חסמים". אולם, כבר הסברתי לא אחת, שאין שום "הדדיות", יש רק "רכיבה" חד-צדדית על תשתיות בזק. זה כמובן ידכא כל רצון של קבוצת בזק להמשיך ולהשקיע בתשתיות הפיזיות שלה. למה לפתח ולהשקיע הון עתק בתשתיות הפרטיות של חברה פרטית (או ציבורית), אם המתחרים שלה יכולים לשדוד את התשתיות הללו באין מפריע, כרצונם ובלי לשאול אותה ולקבל הסכמתה, ע"י כל עובד לרבות עובד קבלן, ובמחירי רצפה של "רשת חצי חינם"?  
• המחירים של השימוש בתשתיות בזק (מהסעיף הקודם) יחולו מעתה גם על השימוש בתשתיות הפיזיות של הוט. כך, נולדה לה בישראל רגולציה, שאין לה מקבילה בשום מקום בעולם, על תשתיות חברת הכבלים הוט: רגולציה הבנוייה מגישת ה-BSA מבחינה טכנולוגית ו-TS-LRIC מבחינת התמחור (מייד נסביר מה זו המילה TS-LRIC). לכן, כבר במאמר הקודם הערכתי, שמצבה של הוט חמור יותר מזה של בזק. לבזק יש "חגורות שומנים" עבות, למשל בדמות השוק העסקי הענק וגם "הפרדה המבנית", שברגע שתוסר על מי מחברות הקבוצה, זה יכול להביא להתייעלות וחיסכון במשאבים די ניכרים לקבוצת בזק. לקבוצת הוט אין "חגורות שומנים" כאלו, לכן סכנת הנפילה שלה מוחשית יותר (ולמעשה הנפילה שלה כבר החלה, ראה למשל התוצאות של הרבעון האחרון של פרטנר, שפורסמו בסוף השבוע האחרון, במקביל לתוצאות הרבעון האחרון של הוט). זו תהיה (ככל הנראה בשלב זה של התפתחות הרגולציה), נפילה מהירה יותר מזו הצפויה כנראה (אם לא תתעשת) לקבוצת בזק. 

על מה מבוסס כל התמחור של שימוש בתשתיות הפיזיות של בזק וכעת גם של הוט, ע"י סלקום-אנלימיטד?
קשה להאמין, אבל "המציאות עולה על כל דימיון". כל התמחור החדש הזה (בשימוע, כמופיע ב-3 המסמכים שציינתי לעיל), מבוסס על "מספרים שנשלפו מקצה האצבע" של ד"ר עופר רז-דרור.

בשימוע הזה, הכל מבוסס על משפט אחד שקרי, שאני מביא את תצלומו כאן, כדי שאיש לא יחשוב, שאני ממציא משהו:


ד"ר עופר רז-דרור, בכוונה כתב כאן בעברית את המילים "שיטת העלות התוספתית הכוללת", בתקווה שאיש לא יבין על מה הוא מדבר ובאיזו שיטה כלכלית ("מודל התמחור של התשלום שנקבע בתקנות") הוא חישב את כל התעריפים ל"רכיבה" של סלקום-אנלימיטד (ואולי פרטנר) על תשתיות בזק והוט.

כ"כ הוא טוען, שזו השיטה, שהוכרה ע"י הנציבות האירופאית כשיטת התמחור המועדפת לשירותים סיטונאיים. הטענה הזו ממוחזרת כלשונה גם במסמך של המנכ"ל ומשמשת כבסיס לקביעת תקנות התשלומים. 

הבעיה במה שכתוב בתצלום, שהבאתי כאן מהמסמך של הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה: לא היה ולא נברא. זו פשוט המצאה. הכל "מצוץ מהאצבע".

השיטה הכלכלית הזו קרויה בשם הנכון והמקצועי שלה: TS-LRIC או בקצרה: LRIC, והיא שיטה כלכלית ישנה, שמזמן בנציבות האירופאית הבינו, שהיא טעות והיא פוגעת ביכולת פיתוח התשתיות של השוק הקווי באירופה. 

את הגישה המיושנת הזו הביא לרגולציה הישראלית הסמנכ"ל הקודם לכלכלה, הרן לבאות (בתמונה משמאל), (כאן, כבר ב-2013), בהתאם "לרוח", שנשבה אז בצמרת משרד התקשורת: "לדפוק את בזק", ולכן המודל הכלכלי "שדופק את בזק", גם אם הוא שגוי, התאים לו.

זה המודל הכלכלי, ששימש גם את השר לשעבר (גלעד ארדן) והמנכ"ל לשעבר (אבי ברגר), לכפות את מחירי "השוק הסיטונאי" על בזק, בהתאם לדו"ח, שהכין אז הרן לבאות (כאן) לרגולציה מפוברקת שהוכנה אז, בגיבוי משפטי מקיף ממי "שאין לה" גם כן (כמו הרן לבאות) שום "אינטרסים זרים" (עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת) - כאן, רגולציה שנחתמה אז ושקיימת עד היום (ושסייעה דווקא ל"הפלת" אנלימיטד \ IBC... במקום בזק...).

כל מה שכתבתי וכתבו כלכלנים בכירים רבים בישראל בזמנו (בזמן אמת), שמדובר במודל כלכלי שגוי, "נפלו על אזניים ערלות". בדיוק כמו שקורה ממש עכשיו, כשממחזרים את אותו שקר, שהמציא הרן לבאות. נציבות השוק האירופאי (EU), כבר בעשור הקודם מצאה וקבעה, שמדובר במודל כלכלי שגוי.  

לכן, באירופה התפתח מגוון רחב של שיטות תמחור כלכליות - רגולטוריות חדשות, עם מודלים טכנולוגיים וכלכליים חדשים ומתאימים יותר לשווקים השונים והמתחדשים של "שוק סיטונאי" (יש ב-EU כמה סוגים, מה שאין אצלנו). למי שמעוניין לצלול לפרטים, יש שפע של מסמכים בעניין זה, באתר של הרגולטור האירופאי לתקשורת - BEREC.

בקצרה אציין כאן את 2 הנקודות החשובות ביותר הבאות:

• כבר ב-30.9.13 (כאן) ציינתי, שהמודל הכלכלי, ששמו WLR  (ר"ת: Wholesale Line Rental) הוא המודל הכלכלי המוביל ב-EU. זה היה קיים על פי דו"חות ה-EU אז, כבר ב- 25 מתוך 31 המדינות, שהפעילו באותה עת "שוק סיטונאי" באירופה (מאז היקף המדינות, שיש אצלן "שוק סיטונאי" ב-EU, ירד כמעט לחצי, כי הצורך ב"שוק סיטונאי" מהסגנון הישן  - נעלם, כשעוברים לחיבורי סיבים לבתים). זאת, מכלל 33 המדינות, שנכללו אז ב-EU. כלומר: המודל הכלכלי, שהנציבות של השוק האירופאי קבעה כמוביל - WLR, כבר ב-2013 הופעל ב-25 מדינות השוק (מכלל 31 המדינות, שהייתה בהן אז "רגולציית השוק הסיטונאי"). מודל התמחור הכלכלי LRIC היה בתחילת העשור בצניחה משמעותית בשימוש ב-EU, לאור ההחלטה, שכבר התקבלה כמה שנים טובות קודם לכן ב-EU, ב-2009, לזנוח את המודל הכלכלי של LRIC. 
•  ב-3.5.15, דיווחתי (כאן), שבשום מדינה ב-EU (וגם בשום מקום אחר בעולם, למעט ישראל), כבר לא מופעל מודל LRIC, ולמעשה, ב-27 מדינות מכלל ה-31 מדינות שהפעילו מודלים של "שוק סיטונאי, אצלן, המודל הכלכלי המוביל ב-2015 הוא WLR ובשאר 4 המדינות, המודל הכלכלי המוביל היה נגזרת או מקבילה של WLR. ה-LRIC פשוט נעלם ואיננו, סופית בכל המדינות בתחילת 2015, כי הוא היה פשוט טעות. . 

אולם, העובדות הברורות הללו לא מבלבלות בכלל את ד"ר עופר רז-דרור.

כך, משרד התקשורת של מחצית 2018 בחר במודל כלכלי לקביעת מחירי השוק הסיטונאי, מודל, ששמו TS-LRIC. "שיטת העלות התוספתית הכוללת", בלשונו הציורית של ד"ר עופר רז-דרור. אין צורך, שנסביר מה זה בדיוק, כי זה מודל, שלא קיים יותר באירופה והוא בוטל מזמן באירופה (בוטל ב-2009 ונעלם סופית מכל המדינות ב-EU ב-2015). זה מודל כלכלי, שהומצא לפני יותר מ-2 עשורים.

המודל הכלכלי הזה פשט את הרגל ב-EU מ-2 סיבות עיקריות: 1) החישובים קשים ובלתי נגמרים ויוצרים אין סוף ויכוחים וטעויות בין השחקנים בשוק. 2) נמצא, שהשיטה הזו אינה מעודדת ספקי תשתיות דוגמת חברות הבזק, להשקיע בשדרוג הרשתות ובמעבר לסיבים לבתים ומדכאת ומונעת השקעות בשדרוג התשתיות הפיזיות של חברות הבזק המדינתיות ב-EU. 

אגב, גם רגולציית BSA (שמופעלת בישראל על בזק והוט) נעלמה וממזמן ב-EU, ביחד עם עם הגישה הכלכלית הישנה שליוותה בזמנו את הרגולציה הישנה הזו, כלומר גישת ה-LRIC. אם ד"ר עופר רז-דרור מעוניין להתעדכן במה שקורה ברגולציית הפס הרחב הקווי ב-EU, אז הנה כאן המסמך המעודכן האחרון מיוני 2018, לפיו המודל המוביל הטכנולוגי ב-EU הוא L2-WAP, כשמודל החישוב הכלכלי בשם ה-WLR שציינתי קודם, הוא תת-נגזרת נלווית של ה- L2-WAP. המסמך המאוד טרי מה-EU, כולל פירוט מלא של כל מדינות ה-EU שיש בהן עדיין רגולציית "שוק סיטונאי" בהיקף משמעותי (23 מדינות).

יודגש שכבר במרץ 2018, מדינות ה-EU נדרשו להיכנס לבחינה מחדש של כל הסדרי הרגולציות הוותיקות ב"שוק הסיטונאי" (למי שלא התעדכן והתקדם מספיק מהר), בעיקר בגלל ההתקדמות המהירה לווקטורינג, SDN-NFV, וסיבים לבתים (ושאר טכנולוגיות מתקדמות בפס רחב - כולל בכבלים בכמה מדינות), כמתואר בהרחבה במסמך שיש כאן, שככל הנראה ד"ר עופר רז-דרור פספס (או אולי הוא בכלל לא ידע שיש מסמכים כאלו ובאנגלית).  

למה הוא ממציא מספרים בצורה כזו ברורה, בנושא הכי חשוב, של קביעת המחירים לשימוש בתשתיות בזק והוט?

התשובה מאוד פשוטה: כי הוא יכול. ברגע שאתה חלק מ"הקליקה", אתה "חסין אש" ויכול לפברק מה שבא לך.

מהמסמך הראשון, שיצא תחת ידו של ד"ר עופר רז-דרור (כאן), במאי 2018, הבחנתי בצורה הכי ברורה וגם כתבתי כך בצורה מאוד חדה, שהוא "יצא מאיפוס" והחליט כנראה להצטרף ל"קליקת אוהדי סלקום" במשרד התקשורת. זה תהליך, שהעצים אצלו ממש בחודשים האחרונים ושיאו היה בפיברוק כל המסמכים בתחום "פרשת אנלימיטד-סלקום" (כאן, כאן וכאן).

אם לא די בכך, בריאיון לגלובס (כאן), סמנכ"ל הכלכלה של המשרד (ד"ר עופר רז-דרור) אמר כך: "ניכנס בבזק עם הראש בקיר - עד שתפעיל את רשת הסיבים שלה". ללא ספק מדובר באמירה מטורפת לחלוטין של אדם שבכלל לא מבין מה תפקידו במשרד התקשורת. מדובר באדם שיש לפטר אותו וכמה שיותר מהר, לאור הנזקים שעשה ושייעשה לשוק התקשורת, עם השקפת עולם מעוותת וחמורה ביותר שכזו.

חלק מההשתייכות ל"קליקה" זה: להמציא מספרים, לפברק תיאוריות כלכליות מופרכות, לשלוף החלטות דמיוניות ועובדות המצוצות מהאצבע (תוך הסתרת העובדות החשובות באמת), כדי שיתאימו וישמשו רקע והצדקה למהלכים השגויים והלכאורה פליליים הללו. 

עדכון 10.11.19: הרן לבאות, סמנכ"ל בכיר לכלכלה לשעבר במשרד התקשורת (ומ"גיבורי תיק 4000" התפור), החל לשמש כיועץ עבור IBC. ככה "נסגר המעגל" של הקושרים ו"הקליקה" כנגד נתניהו, בשירות סלקום ושות' (כאן). 

עדכון 12.6.20: התלוננתי כנגד נציבות שירות המדינה (נש"מ) על כך שהנציבות שלא עונה לי בזמן או בכלל על פניותיי, במיוחד במה שנוגע לעבירות משמעת של עובדי משרד התקשורת. התלונה נבדקה ע"י מבקר המדינה (התשובה נמצאת כאן) שמצא שאני צודק ונתן נזיפה לנציבות שירות המדינה, כמופיע בתצלום כאן: