בתום דיון סוער יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן התנגד להפרטת התאגיד או סגירתו
מאת: מערכת Telecom News, 15.1.25, 15:04

השר קרעי: "הנושאים צריכים לבוא לדיון, אם לא בוועדה הזו אז בוועדה אחרת". היו"ר ביטן התייחס לחוק שקיפות הרייטינג: "דיון יתקיים בעתיד אך לא בתקופה הקרובה".

[פרטי הדיון הקודם מ-18.12.24 בכתבה קרעי: התאגיד יופרט או ייסגר. ערוץ 11 יוקדש להפקות מקור ויצירה ישראלית בלבד - כאן].
[פרטי הדיון מ-9.12.24 בכתבה  דיון ראשון על התאגיד בוועדת הכלכלה. קרעי: למה שילמו לגיא רולניק 600,000 ₪?- כאן].
 
את הצעת החוק בעניין תקציב התאגיד נקדם כבסיס לשינויים שצריכים להיעשות בתאגיד, אך את הצעת החוק להפרטת או סגירת התאגיד אני לא יכול לקדם כי צריך שידור ציבורי", כך סיכם היום יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, את הדיון הסוער שכינס ב-6 הצעות חוק פרטיות שהונחו לאחרונה על שולחנה של הוועדה בנושאי תקשורת. במהלך הדיון הסוער הבהיר היו"ר ביטן כי יקדם את הצעת החוק לדיווח שנתי של התאגיד לוועדה, אך לא יקדם את השינויים ברדיו האזורי.

6 ההצעות שעמדו לדיון היום היו:
1) ההצעה של ח"כ אריאל קלנר לתקן את חוק השידור הציבורי הישראלי ולחייב את התאגיד בדיווח שנתי לוועדת הכלכלה, (ראו עדכון 17.3.25 בתחתית הכתבה).
2) הצעת ח"כ אלי דלל לתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו העוסק בהרחבת המגוון בשידורי הרדיו,
3) הצעת ח"כ אחמד טיבי לתקן את חוק הרשות השנייה בנושא הנגשת רדיו בשפה הערבית,
4) הצעת החוק של ח"כ שלום דנינו להצגת נתוני הרייטינג לצופים,
5) הצעת ח"כ אביחי בוארון לתקן את חוק התאגיד בעניין קביעת תקציבו,
6) הצעת ח"כ טלי גוטליב להפרטת התאגיד.

באשר להצעות החוק הנוגעות לתחנות הרדיו האזורי אמר היו"ר ביטן כי אין לו כוונה לקדם, מאחר שאנשים זכו במכרז ואי אפשר בחוק לשנות זאת. "אם הממשלה תרצה בסוף תקופת הזיכיון לעשות תיקון היא יכולה", אמר. שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, ציין כי בזיכיון כתוב שמשרד התקשורת והרשות השנייה עתידים להכניס תחנות נוספות, גם ארציות. היו"ר ביטן אמר בתגובה: "אז בעוד 4 שנים שיסתיים הזיכיון תביאו הצעת חוק ממשלתית, או שתבטלו את המכרז ותתנו לאנשים פיצוי. לא מקובל עלי שמשנים תנאי מכרז בחוק".

יוזם אחת ההצעות, ח"כ אלי דלל, אמר כי לא ידע שההצעה תיצור כזו מהומה גדולה, והזכיר כי חתומים עליה גם חברי אופוזיציה. "אין לי בעיה לשנות חלק מהדברים", אמר. השר קרעי הוסיף כי כל הסיפור הוא האם נהייה במציאות קומוניסטית שלא נוגעים בזיכיונות שהמדינה חילקה, או שנפתח את זה לשוק החופשי שיעשה את שלו. הוא הוסיף כי תבוא הצעת חוק ממשלתית בעניין הזה. "כל פעם שבאים לפתוח שוק לתחרות יש בעלי אינטרסים ושחקנים קיימים שמתנגדים, שוק חופשי יודע להסדיר את עצמו", אמר השר קרעי. השופט בדימוס חנן מלצר בירך על הקפאת הצעות החוק הללו ואמר כי אין מקום להפוך זיכיונות אזוריים לארציים, ואחרי שתסתיים תקופת הזיכיון אפשר יהיה לעשות את זה בחוק מסודר.

ח"כ אחמד טיבי התייחס להצעת חוק שלו להפוך את 2 תחנות הרדיו האזורי בשפה הערבית לתחנות ארציות, ואמר כי המטרה היא להרחיב את אזור הזיכיון ולאפשר גם לציבור בנגב להאזין להן. היו"ר ביטן אמר כי גם במקרה הזה לא נכון לשנות תנאי מכרז בצורה כזו. ח"כ טיבי תהה אם יכול להיות שמישהו בדרום מתנגד ויש לו השפעה בליכוד, והיו"ר ביטן השיב: "השופט מלצר הוא לא בליכוד, וגם הוא מתנגד".

ח"כ שלום דנינו התייחס להצעתו בעניין שקיפות הרייטינג, ואמר כי סוכם שיגובש מצע משותף להצעת חוק בהסכמה עם כל הגורמים. השר קרעי התייחס להצעה הזו ואמר כי בוועדת השרים לחקיקה התנגד לסעיף המוצע לפיו שר התקשורת יקבע מערכת אחת או יותר למדידת רייטינג, וח"כ דנינו ציין כי לא תיאם את הצעת החוק עם השר ונפגש בעניין הזה עם נציגי הערוצים בהם קשת ורשת. נציגת קשת ורשת, עו"ד נגה רובינשטיין, אמרה כי חייב להיות ניתוק מוחלט מהממשלה בעניין הזה, וצריך מטבע אחד שיקבע שווי של זמן פרסום.

היו"ר ביטן אמר כי הרייטינג הוא לא פרה קדושה, עם זאת מההצעה עלו שאלות משפטיות כמו בעיה בקבלת נתונים מהוט ויס, ושאלה כיצד זה נעשה בעולם ומה ההשלכות בבחירה בשטיה אחת או אחרת. הוא הוסיף כי דיון בהצעה יתקיים בעתיד אבל לא בתקופה הקרובה, לאחר שיעשו כל הבדיקות ויתקבלו תשובות בעניין.

ח"כ טלי גוטליב התייחסה להצעה שלה להפרטת התאגיד ועוררה סערה כשמתחה ביקרות על דברי מלצר בישיבה הקודמת, לפיהם אם חברי כנסת יעיזו לחוקק הם יפסלו. מלצר השיב כי ח"כ גוטליב מטעה והוא לא אמר זאת. באשר להפרטה אמרה ח"כ גוטליב כי בתפיסת העולם שלה אין מקום לתאגיד. היא הוסיפה: "אני לא צריכה שידור ציבורי. לא מדובר בסגירה של התאגיד אלא בהפרטה של התאגיד. הפקות מקור? אדרבא ואדרבא, לאפשר תקצוב לכל ערוץ בלבד שזה ינותב להפקות מקור".

ח"כ קארין אלהרר אמרה כי התאגיד הוקם כי המדינה רצתה ועדיין רוצה שידור ציבורי עצמאי, שמשקף את כל הקולות בעם. היא הוסיפה כי לא תהייה הפרטה כי אין מספיק אנשים שיקנו ערוצים ולכן התאגיד למעשה ייסגר.

היו"ר ביטן ציין כי הוא מתכוון לדון בהצעת החוק של ח"כ בוארון, בנושא תקציב התאגיד, כפלטפורמה לשינויים שכן צריך לעשות בתאגיד. באשר להפרטה הוא ציין כי הוא לא מבין את אנשי הימין, והזכיר כי ערוצים 12 ו-13 פרטיים והם לא בעד הימין. "רשות השידור הסתאבה אז עשינו תיקון שהביא את התאגיד, אבל שידור ציבורי תמיד היה בישראל ואני לא בעד לבטל אותו".

ח"כ אביחי בוארון ציין כי אין בהצעתו שום כוונה להתערב בתכני התאגיד. ח"כ אלהרר אמרה מנגד כי תקציב שנתון לשינויים של ממשלה פוגע בעצמאות הגוף.

השר קרעי השיב לטענות חה"כ מהאופוזציה: "כבר יש רשות אחת במדינה שחבריה חושבים שהם אדוני הארץ, אבל הנושאים הללו צריכים לבוא לדיון, אם לא בוועדה הזו אז נמצא דרך אחרת. יש עוד הצעות חוק בנוגע להפרטת התאגיד שיגיעו לוועדת השרים לחקיקה, ואם זו לא תהייה ההצעה הזו אז תהייה הצעה אחרת. אתם לא הרוב ואתם לא קובעים ולא מייצגים את הרוב".

**********************************************************

השר קרעי התייחס להחלטת דוד ביטן בטוויטר: "מאז ומתמיד, הצעות חוק הקשורות לעולם התקשורת ולרפורמות רחבות בו, התקיימו בוועדות מיוחדות שהוקמו לשם כך. כך יהיה גם הפעם, בוודאי בחוק השידורים הרחב שיגיע בקרוב וגם בחוקים שיו״ר ועדת הכלכלה החליט באופן שרירותי ובלי הצבעה לא לקדם. המיעוט הקולני באופוזיציה שזכה לשיתוף פעולה מלא מיו״ר הוועדה לא יבטל את ההכרעה הדמוקרטית. מסתבר שהאיום של השופט בדימוס מלצר השפיע על כמה. אותנו זה לא ירתיע. נמשיך בעזרת ה׳ לעשות את מה שהציבור ידע ובחר שנעשה".

השר קרעי התייחס לדיון בפוסט נוסף בטוויטר: "מכיוון שח"כ דוד ביטן יושב ראש ועדת הכלכלה וחברי "יש עתיד"  מנעו ממני את זכות הדיבור בוועדה ולא איפשרו לי להתייחס לשעתיים של שקרים וטענות הזויות, אעביר את דבריי אליכם בסרטון המצורף. בכל אופן, רפורמת השידורים, כולל חוקי התאגיד, תקודם בקרוב בעזרת ה'. אף אחד לא יצליח לחסום בכח הזרוע הכרעה דמוקרטית. יש לנו את זה מספיק בבג"צ - לא נאפשר לשיטת "יצחק עמית" לחדור לכנסת. מפלגת "אנחנו הרוב" הם רק מיעוט קולני וגם יו"ר הוועדה עדיין לא הרוב. נמשיך לפעול בגאון וללא מורא: נפסיק לממן את האליטה ונחזיר את הכסף והכוח לציבור. יותר ערוצים, יותר מגוון - אבל לא על חשבוננו".

הערות מערכת: בימים אלה ממשיך להתנהל נגד ח"כ ביטן משפט בעבירות שוחד ומרמה בסכום של כמיליון ש"ח. באוגוסט 2021 הוגש נגדו כתב האישום (21212-08-21) ולאחר מכן בינואר 2022 התחיל משפטו. כעת כבר תמה פרשת התביעה ויידרשו עוד שנים עד לפסק דין (לפני ערעור). למה לא הוסרה חסינותו? למה "תקדים דרעי-פנחסי" לא הופעל בעניינו? למה ביטן נמצא בכלל בכנסת?  בינתיים הוא יו"ר ועדת הכלכלה, והיום הוא הפיל את הצעת החוק של קרעי לסגירת התאגיד לקול מצהלות האופוזיציה ונגד מדיניות הקואליציה הימנית בה הוא חבר.

ב-2016 ביטן היה דווקא נגד התאגיד: ביטן חושף: כך תביא סגירת התאגיד לחיסכון של 2.12 מיליארד שקל. יו"ר הקואליציה הציג את החישוב שעומד מאחורי הצעת החוק הפרטית שהגיש לסגירת התאגיד החדש והחזרת רשות השידור - כאן. או: ביטן גיבש את הצעת החוק לחיסול תאגיד השידור: "תחסוך כ-1.8 מיליארד שקל" - כאן.

עדכון 13.2.25: השר שלמה קרעי השיב לעו"ד גיל לימון ולעו"ד מאיר לוין (שניהם משנים ליועמ"שית), על כך שהוא לא מקבל מהם הנחיות בקשר למועצת תאגיד השידור הישראלי ושהבג"ץ הוצא בחוסר סמכות בעניין זה. המכתב המלא של קרעי - כאן. 

עדכון 17.3.25: ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה הבוקר לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אריאל קלנר, לתקן את חוק השידור הציבורי הישראלי ולחייב את התאגיד בדיווח שנתי לוועדת הכלכלה. לפי ההצעה שאושרה, יו"ר מועצת תאגיד השידור יגיש לוועדת הכלכלה, מידי 30 באפריל, את דוח הפעילות והדוחות הכספיים של השנה הקודמת. עוד אושר, כי לאחר הגשת הדוחות תקיים הוועדה דיון בהם, בהשתתפות מנכ"ל התאגיד ויו"ר המועצה.

מנכ"ל תאגיד השידור, גולן יוכפז, פתח את הדיון בהתנגדות להצעת החוק ואמר כי הוועדה יכולה לזמן את התאגיד בכל רגע ולבקש נתונים ומסמכים. יוכפז הוסיף כי הדוחות של התאגיד מסודרים באתר האינטרנט ונשלחים בכל שנה לשר התקשורת. לדבריו של יוכפז, מעולם לא התקבלו פניות להבהרות שאלות והתייחסויות לדוחות, "בענינו יש לחוק הזה סיבה אחת והיא עוד ניסיון לאלף את התקשורת, את התאגיד במקרה הזה" אמר.

ח"כ שלי טל מירון, הביעה גם היא התנגדות להצעת החוק ואמרה כי היא בעד שקיפות מלאה ופיקוח ומברכת על כך שהתאגיד בעל כלים לבקר את השלטון ולהביא לציבור מגוון של תכנים. טל מירון הוסיפה כי התאגיד נמצא תחת מתקפה, "הרי השר יכול לבקש נתונים ומעולם הוא לא עשה את זה. ההצעה היא כדי לסגור את התאגיד להתנקום בו ובעיקר כדי להפחיד אותם, ברור לנו מה אתם עושים פה. איך זה שעד היום שום דבר בהקשר התאגיד לא היה רלוונטי ופתאום עכשיו רוצים להפריט, לפקח, לקצץ מה אנחנו מטומטמים?" אמרה.

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, הגיב לדברים אשר נאמרו ואמר כי צריך להתייחס להצעת החוק כפי שהוא מבלי לקשור אותו לחוקים אחרים. ביטן הוסיף כי ועדת הכלכלה היא האחראית על התאגיד והתאגיד יכול לבוא לדווח פעם בשנה וקיים הבדל אם זה כתוב או לא בחוק. ח"כ אריאל קלנר, הוסיף לעמדתו של יו"ר הוועדה ואמר כי הצעת החוק נועדה גם כדי שהדיווח לא יהיה תלוי ביו"ר הוועדה או בשר שיכולים להתחלף, "מחר יהיה שר אחר ממפלגה אחרת אנחנו לא יודעים מי יהיה השר ובוועדה הזו יושבים כולם וכולם יכולים לשאול שאלות. אני לא רוצה שזה יהיה תלוי יו"ר" אמר.

נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, ציין את חשיבות התקשורת ואמר כי ב-7 באוקטובר התקשורת התגלתה במלוא חשיבותה, גם בנושא החטופים. מלצר הוסיף כי אם הכוונה בהצעת החוק היא טובה הוא מציע להוסיף תיקון שהכל מבלי לפגוע בחופש העיתונות, בעצמאות התאגיד ובעקרונות החוק. "כל הרעיון של תאגיד עצמאי היה שיהיה עצמאי בתכנים" אמר. ח"כ ביטן, השיב כי ההצעה תיבחן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

נציגת משרד המשפטים, עדי ליברוס, ציינה כי לדעת משרד המשפטים הצעת החוק איננה נדרשת מכיוון שלכנסת ישאת כל הסמכויות לזמן ולקבל את המידע. ח"כ ביטן, השיב כי לוועדה יש את הסמכות לקיים דיון אך אין חובת הגעה מצד המשרדים הממשלתיים, "ביוקר המחייה החברות מחליטות לא לבוא אז מה זה משנה אם אפשר לעשות דיון, אין חובה לבוא. גם משרדי הממשלה לא חייבים לבוא" אמר.

נציגת איגוד העורכים, נגה בריינס, העלתה בפני הוועדה הצעה כי גם הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין יגיעו לוועדה לדווח פעם בשנה. בריינס הוסיפה כי הצעת החוק היא תיקון חשוב וראוי, "יש דברים שמתייחסים לאופן שבו הוא מעסיק עובדים או מתייחס לספקים שלו ואם התאגיד היה מחויב לבוא לכנסת הוא היה מטפל בסוגיות האלה לפני כן" אמרה. ח"כ ביטן, השיב כי ההצעה תיבחן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

יו"ר פורם היוצרים הדוקומנטריים, רוני אבולעפיה, אמרה מנגד כי היוצרים מתנגדים להצעה מאחר שעולה חשד שהיא לא הוגשה בידיים נקיות אלא כחלק מהקשר של מתקפה ביצירה הישראלית. היו"ר ביטן העיר כי הדיון מתקיים בידיים נקיות.

ח"כ טל מירון ביקשה הפסקה להתייעצות סיעתית ובהצבעה שהתקיימה אחריה נרשם תיקו בין הקואליציה לאופוזיציה. בעד ההצעה הצביעו היו"ר ביטן, היוזם ח"כ קלנר וחברי הכנסת שלום דנינו, ששון גואטה ואליהו ברוכי, ונגדה הצביעו ח"כ טל מירון וחברי הכנסת אלון שוסטר, יוראי להב הרצנו, נאור שירי ויבגני סובה. בעקבות זאת ביקש היו"ר ביטן דיון מחדש, שלאחריו אושרה לבסוף ההצעה ברוב של 9 תומכים מקואליציה לעומת 6 מתנגדים מהאופוזיציה. בעד ההצעה הצביעו היו"ר ביטן, ח"כ שלום דנינו, אריאל קלנר, ששון גואטה, סימון מושיאשוילי, אוהד טל, ח"כ אליהו ברוכי ומישל בוסקילה. נגד ההצעה הצביעו ח"כ שלי טל מירון, רון כץ, יבגני סובה ואחמד טיבי.