2009-2013: שר התקשורת תומך בקבוצת הוט (וגם קצת בבזק). 2013-2014: שר התקשורת תומך בקבוצת סלקום. 2014-2017 שר התקשורת תומך בקבוצת בזק (וגם בסלקום). 2017-2018: שר התקשורת תומך בקבוצת סלקום ושות' (אנלימיטד ועוד). חשיפת מסמך מדהים, שמשנה את כל תמונת החקירה ב"תיק 4000" ושפותח תיק המשך ל"תיק 5000" (ההטבות לאנלימיטד וסלקום), שייקרא מהיום "תיק 4000-ס" (סלקום). פרק ראשון בסדרת החשיפות. 
מאת: אבי וייס, 23.12.18, 12:00

אתחיל ממש מהסוף, כדי להזים את הטענה, שיש אנשים שיאמרו, שאני ממציא דברים מדמיוני, או שאני הצטרפתי לקהילת ה-Fake News של ישראל.

אחר כך אחזור להתחלה ואחשוף את כל הפרשה המדהימה, שהוסתרה עד היום היטב, שלב אחרי שלב, פרט אחרי פרט.
 
העובדה הראשונה והמרכזית, שהיא מרכז החשיפה שלי: 6 ימים אחרי תחילת החקירה הגלויה (החלה ב-20.6.17) של הרשות לניירות ערך, שהחלה במקביל לפרסום דו"ח מבקר המדינה, חקירה פלילית בפרשת "בזק-YES" (שרק בינואר השנה -2018, קיבלה את השם "תיק 4000") וכמה ימים בטרם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר והעוזרת המקצועית שלו נעצרו), ביום 26 ביוני 2017, חתם שר התקשורת איוב קרא (בתמונה למעלה) על מסמך אישור של העברת שליטה ומניות בקבוצת סלקום, במסמך שהתאריך עליו, כאמור, הוא 26.6.17, אבל ברור מתוכנו, שהוא הוכן זמן מה קודם לכן..

המסמך הזה היה סודי והוחבא היטב, עד רגע זה, שבו אני חושף אותו לקוראינו. המסמך במלואו נמצא כאן. 

המסמך הזה זהה לחלוטין מבחינת תוכנו הרגולטורי, לאישור, שביבי נתניהו נתן ל-YES, מסמך, שהוא הלב של "תיק 4000". המסמך של בנימין נתניהו בהיותו אז גם שר התקשורת - נמצא כאן.

המסמך הזה (של ביבי) גם הוא הוחבא בזמנו מהציבור, עד תחילת החקירה, אז הוא נמסר לחוקרים ע"י הנחקרים ממשרד התקשורת וממועצת הכבלים והלוויין.

אולם, בזמנו, ביבי נתניהו ביחד עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, פרסמו הודעה פומבית לציבור על ההחלטה (כאן). עצם ההחלטה לא הייתה סודית וכל כלי התקשורת עסקו בכך - הרבה. גם אנחנו.

לגבי ההחלטה הזהה לחלוטין של השר איוב קרא לגבי קבוצת סלקום - שקט ודממה. מאומה לא דלף, מאז עד היום, בו אנו "מרימים כאן את המסך" מעל הפרשה החמורה ביותר הזו. 

קוראינו יבחינו מייד, ש-2 המסמכים נכתבו ע"י אותה יועצת משפטית במשרד התקשורת, באותו ניסוח משפטי, וההבדלים באורך של 2 המסמכים נובעים מכך, שבמקרה של YES היה צריך לאשר העברת שליטה ומניות ברישיון של חברה אחת -YES שהיו לה 2 רישיונות, (שפוקחו רגולטורית ע"י מועצת הכבלים והלוויין). לעומת זאת, בקבוצת סלקום, השר איוב קרא אישר העברת מניות ושליטה של 5 רישיונות מרכזיים של 5 חברות בקבוצה (כשלחברת האם סלקום יש לה 5 רישיונות שונים ויש עוד 4 חברות בנות, סה"כ לכל החברות בקבוצה יש 5 רישיונות ראשיים ועוד 7 רישיונות משניים), זאת, כי לקבוצת סלקום ובנותיה היו (וישנם) 5 רישיונות מרכזיים ועוד רישיונות פחות מרכזיים, אז זה פשוט דורש יותר מלל, לשנות בו זמנית 12 רישיונות מכל הסוגים תחת שמות שונים של 5 החברות הראשיות והחברות הבנות בקבוצת סלקום, לעומת שינוי של רישיון של חברה אחת (של YES), שיש לה רק 2 רישיונות מקבלים.

מעבר לכך, יש עוד הבדלים רגולטוריים בין 2 המסמכים, הבדלים, שארחיב לגביהם בכתבה הבאה, כי כרגע הם פחות מעניינים.

החלק היותר מעניין הוא, שאיש לא התנדב לספק לי את המסמך של איוב קרא. איש גם לא היה מוכן לאשר לי, שיש בכלל מסמך כזה, עד שהצלחתי "לשים עליו את ידי" והצגתי אותו לקבלת תגובה בפני ראשי משרד התקשורת, תגובה שלא נתקבלה, גם אחרי שהצגתי שיש בידי את המסמך. אך על עניין זה וההשלכות הקשות שלו, נרחיב בפרק הבא בסדרת החשיפות.

כעת נתחיל מהתחלה: מה זו "פרשת תיק "4000-ס"?
בקצרה: זו פרשה, שהתרחשה במקביל לפרשת "תיק 4000", אבל בנוגע לסלקום. בלי כל קשר ישיר (כרגע) לקבוצת בזק. אולם, ההחלטות הרגולטוריות היו זהות. המשמעויות הכלכליות מאוד דומות.  

ההסבר הרציונאלי הראשוני, שעלה במוחי כשקראתי את המסמך של איוב קרא, הוא: "ביבי הכין לעצמו "קלף מנצח" סודי, כדי להציג אותו "בשעת צרה "כשיהיה עם הגב לקיר" עם כתב אישום, להראות, שהוא לא דאג רק לשאול אלוביץ', הוא גם דאג למתחרה הגדול שלו: אדוארדו אלשטיין. שניהם קיבלו מביבי בדיוק אותו דבר (היה עיכוב באישור לאלשטיין מסיבות, שנעסוק בהם בפרק הבא, ולכן מי שחתם על האישור הרגולטורי הוא איוב קרא).

זאת, כי ביבי נוטרל מעיסוק בשוק התקשורת (שהחל בו ב-5.11.14) באופן מלא רק ב-21.2.17 ואז מונה השר צחי הנגבי למ"מ שר התקשורת (צחי הנגבי היה מ"מ שר התקשורת רק לענייני בזק מ-18.7.16, לאחר החלטת היועמ"ש בנוגע לשר התקשורת מ-14.6.16 (תקופה קצרה ביותר השר יריב לוין סייע לרוה"מ לקבל החלטות בתחום התקשורת, עד ההחלטת העברת חלק מהסמכויות של שר התקשורת לשר צחי הנגבי. לפני כן, לתקופת זמן קצרה ביותר, מ-14.5.15 עד 6.9.15 השר אופיר אקוניס שימש כשר חלקי במשרד התקשורת, אבל נסוג בו מהעניין די מהר, כשנתקל "פנים אל פנים" עם הכאוס...).

את תפקיד שר התקשורת מילא צחי הנגבי כ-3 חודשים וב-28.5.17 החליט ביבי למנות את איוב קרא לתפקיד שר התקשורת במינוי קבוע, באישור הכנסת. פחות מחודש אחרי שנכנס לתפקידו כשר התקשורת, חתם איוב קרא על המסמך, אבל מתוכן המסמך עולה בעליל, שהוא החל להיות מטופל ב-25.1.17, עת ביבי היה עדיין שר התקשורת..  . 

ההסבר הרציונלי הנ"ל למכתב (שבפרק השני של הסדרה אפריך אותו), עלה במוחי, לאור הניסיון של כ-20 שנה, שאני מלווה את הפעילות של שוק התקשורת בכלל ומשרד התקשורת בפרט.

למה? העשור האחרון, בשונה מהעשור שקדם לו, התאפיין בכך, שמשרד התקשורת סטה לגמרי מהמסלול והתוצאות מופיעות בדו"ח האחרון של ITU, ארגון התקשורת העולמי המציין, שישראל נפלה השנה למקום 77-78 במדדים רבים הנוגעים למדידת שוקי התקשורת בעולם. לפני כ-2 עשורים, היינו בשלישיה הראשונה של מדינות העולם ברוב מדדי התקשורת ובסוף העשור הקודם עדיין היינו בעשירייה הראשונה בטבלאות ההשוואות העולמיות.

הנפילה הזו היא, בין היתר, פרי של הסטייה החמורה והפלילית, לכאורה, הזו בהתנהלות צמרת משרד התקשורת הישראל כדלהלן:

• ​2009-2013: שר התקשורת תומך בקבוצת הוט (וגם קצת בבזק). על התעלולים של השר משה כחלון אפשר לקרוא: כאן, כאן, כאן וכאן. 
• 2013-2014: שר התקשורת תומך בקבוצת סלקום. היו המון כתבות על הנזקים במיליארדים, שהשר גלעד ארדן (שהמשיך את המסורת של משה כחלון) גרם לשוק התקשורת אבל לכיוון אחר לגמרי מזה של כחלון, ובעניין זה פעל בצמידות למנכ"ל אבי ברגר, שהיה "אנטי בזק" יותר ממנו, ואציין כאן רק כתבה אחת האומרת הכל. 
• 2014-2017: שר התקשורת תומך בקבוצת בזק (וגם בסלקום). זה הלב של "תיק 4000" (שבמוקד שלו "מככבים" ביבי ושרה), שיש עליו כמעט 200 כתבות רק באתר זה. כך, שמיותר להביא לינקים. הסוגריים שהוספתי (גם בסלקום) היא תוספת חדשה לגמרי, שנובעת מהחשיפה כאן. 
• 2017-2018: שר התקשורת תומך בקבוצת סלקום ושות' (אנלימיטד ועוד). יש כאן סדרה שלמה של מערכות סיוע לקבוצת סלקום ע"י השר איוב קרא וצמרת משרד התקשורת, זו מערכה אינטנסיבית של "קליקת אוהדי סלקום ושות' במשרד התקשורת", שאני חושף את מעשיה, החלטותיה ופעילותה, כל יום. עד כה רק על הקליקה כתבתי מעל ל-60 כתבות וכמעט כל יום יש חשיפה חדשה. החשיפה של הבוקר נמצאת כאן. השיא היה (עד החשיפה הנוכחית, של האישור של איוב קרא במחצית 2017) מה שאני מכנה "תיק 5000", בעניין רכישת אנלימיטד ע"י סלקום. 

בהערת אגב אציין, שהצמד שכלל את השר אריאל אטיאס והמנכ"ל מרדכי מרדכי, היה הצמד האחרון בצמרת משרד התקשורת הישראלי, שהאינטרס הציבורי היה גדול אצלו מהאינטרס הפרטי, אינטרס של ניפוח האגו האישי והאדרת השם האישי, תוך צבירת כוח פוליטי ואישי במפלגה ובציבוריות הישראלית, "על הגב" של שוק התקשורת ותשתיות התקשורת, תוך הפרות חוק ותקנות בקנה מידה רחב. אגב, הם היו די יוצאי דופן בשרשרת השרים והמנכ"לים במשרד התקשורת.

כעת אני חושף, שהסיוע לקבוצת סלקום (כלומר: לאדוארדו אלשטיין, הבעלים של קבוצת סלקום ועוד חברות חשובות במשק הישראלי), ע"י השר איוב קרא, קדם בהרבה לסיוע בנושאים של "תיק 5000" (רכישת IBC\אנלימיטד).

התהליכים רגולטוריים של "תיק 5000" התרחשו בפועל במחצית 2018, אם כי החלו ב-2017. המסמך של איוב קרא שנחשף כאן בתחילת הכתבה, החל בתחילת 2017, אושר במחצית 2017 ונחשף "לאור השמש" רק כעת, מסיבה אחת פשוטה: מישהו עשה טעות והוביל לחשיפה. 

כך, שהסיוע של מחצית 2017 (העברת מניות ושליטה בקבוצת סלקום). הוא למעשה המשך של התקופה של השר גלעד ארדן, שנגררה לתוך הקדנציה של ביבי נתניהו כשר התקשורת והמשיכה לתקופה של איוב קרא כשר התקשורת. בפרק הבא של החשיפה, נחשוף מי מוביל את הקו הזה בשנים האחרונות, מאחורי הקלעים.  

לכן, ביום 17.12.18 שלחתי את סדרת השאלות הדחופות ביותר הבאות לצמרת משרד התקשורת וגם לצמרת סלקום ודסק"ש:
"שלום רב,
פורסם בהחלטות בית המשפט המחוזי בת"א (כאן) החלטה לפיה "התקבל אישורו של שר התקשורת להעברת המניות לידי כור תעשיות" מה שמאפשר לחברת די אי אס תקשורת וטכנולוגיה בע"מ (חברה של דסק"ש): "לבצע חלוקה לבעלת המניות היחידה בחברה, כור תעשיות בע"מ ( להלן: "כור תעשיות"), בסך של עד 174,406,000 ש"ח, וזאת בדרך של חלוקה בעין של 12,188,355 מניות חברת סלקום ישראל בע"מ המוחזקות על ידי המבקשת וכן חלוקה במזומן בסכום של עד 230,000 ש"ח מתוך יתרת המזומנים של המבקשת".
 
כלומר: שר התקשורת איוב קרא אישר עסקת העברת מניות בין אותו בעלים של החברות (אדוארדו אלשטיין, הבעלים של סלקום), בשווי של 174 מיליון ₪ (ועוד מזומן של 230 אלף ₪, "כסף קטן" ל"הוצאות קטנות של הבעלים"...), וזה רק בעניין מניות DCI תקשורת וטכנולוגיה, וכנראה גם שאר המניות וכסף מזומן [מדסק"ש, שהחזיקה במישרין 30% ממניות סלקום] הועברו לחברה הפרטית של אלשטיין - כור תעשיות, בסכום, שלא פורט בפנייה לבית המשפט.
 
השאלות:
1. היכן האישור הזה (של השר) באתר המשרד?
2. למה האישור הזה בכלל ניתן (ע"י השר)?
3. האם לא ניתנו לאחרונה מספיק הטבות לבעלי סלקום (במיליארדי ש"ח) ע"י השר, שהוא מוסיף לזה עוד 174 מיליון ₪ (וקצת "כסף קטן") בחשאי, כבר ב-2017, וזה מתגלה אגב דיון משפטי, שלא פורסם ברבים, בבית המשפט המחוזי בת"א?
4. הכיצד זה התרחש, בחתימת השר איוב קרא, אחרי מה שנטען (ע"י גורמי אכיפת החוק בישראל) שקרה ב"תיק 4000", בהתייחס לשר התקשורת דאז, בנימין נתניהו??"

תגובות לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

כמה הבהרות קטנות וחשובות, למי שלא מכיר את הסיטואציה המתוארת בשאלותי: אדוארדו אלשטיין מחזיק בסלקום דרך "פידרמידה של חברות" (שמזכירה מעט את הפירמידה של שאול אלוביץ'), ויש לו את "מניית השליטה" בסלקום וכן כ-42% במניות החברה (חברת סלקום נסחרת ב-2 בורסות, ניו-יורק ות"א). את כל ה-42% מניות אלו כולל מניית השליטה הוא (אלשטיין) ביקש להעביר ולמזג לתוך כור תעשיות, חברה פרטית של אלשטיין, שלא נסחרת בבורסה ולכן מה שקורה בה לא ידוע לציבור.

הדיון בבית המשפט המחוזי בת"א היה בבקשה לשחרר את 12% מהמניות הרשומות על שם DCI תקשורת וטכנולוגיה, שהיא חברת בת של דסק"ש, אל כור תעשיות. זאת, מפני שחברת DCI תקשורת וטכנולוגיות עדיין לא השתחררה מאחיזת כונס הנכסים הרשמי (זה חלק מההיסטוריה של פשיטת הרגל של נוחי דנקנר).

אגב, השופט, חאלד כבוב, סגן הנשיא בבית המשפט המחוזי בת"א "לא קנה" את הבקשה וההסברים שקיבל, ודרש מדסק"ש מסמכים רבים נוספים וקבע דיון נוסף בעניין זה ביום 10.1.19, כשכל המסמכים, שהוא מבקש, יונחו בפניו.

ידגש, ששאר 30% מהמניות של סלקום אינן עוברות במסלול הזה של בית המשפט המחוזי בת"א, ולכן אין עליהן דיווח בשום מקום. 

 בפרק הבא בסדרה (ובאלה שאחריו) אנסה "להרים את המסך" מעל לשאלות הקריטיות והמסקרנות הבאות:

• מה התמורה (אם הייתה בכלל תמורה) לגבי האישור הזה, שקיבל איוב קרא (ו\או ביבי נתניהו, ו\או מי מהמעגלים הקרובים אליהם) עבור האישור הרגולטורי החשוב ביותר הזה, שניתן על ידם לסלקום.
• מה המעורבות של ביבי נתניהו במהלכים לאשר לסלקום ב- 2017, בדיוק מה שאושר בחתימת ידו, אבל ל-YES. 
• מי הניע ומניע את המהלכים הרגולטוריים הללו, לטובת קבוצת סלקום, מאז מחצית 2017 ועד עצם היום הזה? 
• מיהם גורמי המקצוע במשרד התקשורת (ומחוצה לו), שהיו מעורבים בשערורייה הזו ולמה הם סייעו ומסייעים לסלקום?
• האם סלקום קיבלה באותה עת (מחצית 2017) עוד הקלות רגולטוריות, ששוות לה בין עשרות למאות מיליוני ש"ח? (התשובה היא כן. בפרק הבא נפרט את רשימת ההקלות הרגולטוריות המרכזיות הללו). 
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום (ששווה לבעליה כנראה בין עשרות למאות מיליוני ש"ח)?

אין לי ספק, שמדובר ב"רעידת אדמה", שמשנה את כל מה שהציבור יודע על יחסי שרי התקשורת עם החברות המפוקחות, במיוחד בהקשרים של החברות הוט, בזק וסלקום.

זה גם מסביר חלק מהרקע, ששימש אותי לכתבה הנוקבת, שכבר פרסמתי באתר, תחת הכותרת: "האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!"

יהיה מעניין. 

עדכון 17.1.19: כתבה ב"ישראל היום" מוסף השבוע 18.1.19, עמ' 16-17: "המשטרה לא חקרה את האנשים הנכונים בתיק 4000".
נצ"מ בדימוס אבי וייס, בעל האתר "טלקום ניוז", עלה לכותרות כאשר שלמה פילבר עשה "לייק" לידיעה: "מסמכי בזק־YES מוכיחים - תפירת תיק" • בראיון, מספר וייס על האיתות של פילבר ("לא כדאי שיעלה להעיד") √• על החקירה • ועל כך שנתניהו לא עזר לבזק. - כאן.

עדכון 23.1.19, 22:30: עלתה לפתע כתבה מדהימה ונוקבת, מבוססת מסמכים מקוריים, בעיתון "דבר ראשון" מהכתב ארז רביב. להלן הכותרת של הכתבה, כותרת המדברת בעד עצמה: "תהליך האישור נחשף חשיפה: פרוטוקול אישור עסקת YES-בזק מראה החלטה לחוצה אך מקצועית. לפי המסמכים שהגיעו לידי 'דבר ראשון', אישרה מועצת הכבלים והלוויין את ההעסקה שבמרכז תיק 4000 בלוחות זמנים לחוצים, אך קיימה דיון מעמיק וענייני בפרטיה | אם במשרד התקשורת הייתה התנגדות, איש לא הביע אותה | איך זה מסתדר עם גרסתו של נתניהו? כל הפרטים בכתבה". 
הכתבה המלאה - כאן. 
  .