אחשוף כאן מסמך חשוב נוסף, שמפוצץ (ולא בפעם הראשונה) את ערימת הכזבים, הספינים וההדלפות המגמתיות הקיימות סביב תיק 4000. האם מסמך זה יחד עם מאות המסמכים מזמן אמת, שחשפתי עד כה, ועשרות העדים (שלא נחקרו, בכוונה, כדי לא לקלקל את התיק התפור הזה) יובילו לסגירתו וקבורתו בפח האשפה של ההיסטוריה?
זה טרם ברור. "הקליקה" לא תוותר כל כך מהר על טרפה.
בכל מקרה, גם המסמך הנחשף כעת מראה, שקיומו של תיק 4000 הוא "תסמונת יום כיפור" של גורמי האכיפה ו"דגל שחור" לשלטון החוק והצדק במדינה האמורה להיות דמוקרטית. 
פרק 34 בסדרת הכתבות על התיק התפור לצרכי פוטש פוליטי: תיק 4000. עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 17.11.19, 07:00

כדי להבין את הרקע של החשיפה כאן, יש צורך לצלול אל נבכי לוחות הזמנים ופעילות כל המעורבים בתיק 4000.

למי שמעוניין לצלול לפרטים הללו הכנתי פרק מיוחד, שנמצא כאן, ובו לוחות הזמנים של תיק 4000, וכן כל העקרונות, שזיהיתי בתחום זה, לרבות "עקרונות ההדלפות" של "הקליקה", עקרונות "תפירת תיקים" על ידם, סוגיית "מימון ההגנה של חשודים \ נאשמים", ומדוע "הקליקה" נמצאת מעל לכל חוק ונורמה במשטר המשפטי הקיים בישראל. 

כ"כ, השתדלתי להמעיט הפעם בלינקים למסמכים הרבים הקיימים סביב החשיפה כאן, משום שהם ממילא מצויים בעשרות הרבות של הכתבות בסדרה וסביב הסדרה, שרשומות בנספח א' כאן למטה.

המסמך, שנחשף כאן לראשונה, הוא מסמך "אישור העסקה" (מה שהמשטרה, הפרקליטות ורוב הפרשנים וכלי התקשורת קוראים בטעות "המיזוג", בין בזק ל-YES), מסמך שנשלח ביום 23.6.15 מהיועצת המשפטית של משרד התקשורת (אז וגם היום), עו"ד דנה נויפלד, בתמונה למעלה משמאל), לשר התקשורת דאז וראש הממשלה - בנימין נתניהו. 

המסמך, שאני חושף כעת, נמצא כאן במלואו.

המסמך הזה אמור להיות, כך אני מקווה, "הגרזן הסופי", שיפרק את תיק 4000.

הסיבה מאוד פשוטה: מסמכים מקוריים מזמן אמת תמיד עדיפים על עדויות שקר, שלא נסמכות על מסמכים, אלא על זיכרון סלקטיבי, או על רצון להימלט מלחץ בלתי סביר של המשטרה והפרקליטות (ככה נולדו "עדי המדינה" בתיק זה).

האם אכן זה יקרה והתיק התפור הזה יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה? קשה לדעת. "הקליקה" מבוצרת עד רגע זה בעמדותיה ושום עובדה לא מעניינת אותה (תופעה זו נותחה בהרחבה כמה פעמים בסדרה, למשל כאן וכאן).

קוראים, שאינם בקיאים בכל הפרטים המצויים בעשרות פרק הסדרה, בוודאי יקפצו וישאלו: האם המסמך שחשפת כעת זה לא המסמך, שהודלף לעמית סגל והוצג בטלוויזיה ב-11.7.18? 

התשובה היא לאו מוחלט.

המסמך, שהודלף לעמית סגל מ"החדשות 12", היה "מסמך מקדים" למסמך, שנחשף על ידי כעת. ניתן לראות את המסמך שפרסם עמית סגל כאן ומייד רואים, שזה לא אותו דבר.

המסמך הראשון (זה שהודלף לפני יותר משנה, לעמית סגל), נותח על ידי כמה וכמה פעמים (למשל: כאן סעיף ד', כאן, כאן, כאן - בנספח א', וכאן).

בניתוחים הללו ציינתי, שהמכתב, שהודלף לפני יותר משנה, היה מכתב ראשון מבין שניים והוא עסק בשלב מקדים מבחינה משפטית ל"אישור העסקה", וזה היה שלב של "סידור המניות" בתוך קבוצת יורוקום, לפני מכירתן לבזק.

ציינתי, שהמסמך המודלף הזה (לעמית סגל) היה בפועל די מיותר, משום שממילא מועצת הכבלים והלוויין אישרה בינואר 2015 את השינויים הטכניים הללו במניות יורוקום (כאן). מה שחשוב זה האישור לעסקה עצמה, ולא מה שקדם לעסקה, ואת זה אני חושף כעת במסמך, שהוסתר די טוב עד היום. די ברור למה. זאת, כמו שעד היום מוסתר אישור היועמ"ש הקודם ל"עסקה" (המסמך לא נמצא בחומר החקירה, למרות שחשפנו את קיומו ומזמן - כאן)..

למה המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט מסתירים (גם ב"כתב החשדות" וגם ב"חומר החקירה") מסמכים חשובים ביותר, דוגמת המסמכים בחתימת היועמ"ש הקודם והיועמ"ש הנוכחי, מסמכים שממילא ייחשפו בבית המשפט (ככל שיוחלט על הגשת כתב אישום בתיק 4000)? שאלה טובה...  

כעת אשיב על כמה שאלות העולות מהחשיפה החדשה של מכתבה השני של היועמ"ש של משרד התקשורת לנתניהו:

1. למה היועצת המשפטית של משרד התקשורת הוציאה באותו יום (23.6.15) שני מסמכי המלצות לנתניהו לאישור שינויים ברישיונות של YES, מסמכים, שיצאו בחתימתה ישירות לשר התקשורת ורוה"מ נתניהו?

שלוש סיבות:
א. היא התבקשה לעשות כך ע"י אבי ברגר, (המנכ"ל דאז, בתמונה משמאל), בסוף מרץ 2015, ליתר דיוק: ב-30.3.15 שעה 14:00, על פי היומן של אבי ברגר.

כלומר: אם אבי ברגר היה מתנגד ל"עסקה" (כפי שהמשטרה והפרקליטות הדליפו את הספין הזה לכלי התקשורת, ספין ממוחזר מזה כשנתיים כמה וכמה פעמים. ספין, שנולד, למעשה, ב"הארץ" ו"דה-מרקר", שם הם קיבלו מברגר את "סיפורי הברון מינכהאוזן" הללו), הוא לא היה מטיל עליה להכין שני מסמכים לאישור העסקה של בזק-YES, עבור רוה"מ ושר התקשורת. הגיון בסיסי...

לכן, מסמכים מזמן אמת, תמיד עדיפים על ספינים, שנולדו כמה שנים אחרי כן מטעמים שונים ומשונים (קוראים לתופעה הפלילית החמורה הזו בשם: "תפירת תיק לצרכי פוטש פוליטי"). 

ב. חברת YES הגישה למשרד התקשורת במחצית 2014 בקשת אישור שינוי רישום במניות יורוקום (מכונה בלשון משפטית: "העברת אמצעי שליטה"), רק לגבי הרישיון המרכזי של YES.

תזכורת: הרישיון המרכזי של YES מטופל אך ורק ע"י מועצת הכבלים והלוויין על פי החוק והתקנות. המועצה היא מועצה עצמאית הכפופה על פי חוק לממשלה ומפוקחת ישירות ע"י שר התקשורת. כלומר: המועצה ויו"ר המועצה לא כפופים על פי החוק והתקנות למנכ"ל משרד התקשורת. 

אולם, ל-YES היו עוד 3 רשיונות, לא כל כך חשובים, שטופלו ע"י משרד התקשורת.

שניים מהם הם רישיונות נלווים לרישיון העיקרי ודורשים אישור שר תקשורת, או מנ"כל משרד התקשורת, בשינוי שם המחזיק במניות: 1) רישיון מיוחד לתמסורת ללוויין. 2) רישיון מיוחד לשירותים ללוויין באמצעות תחנת קרקע לוויינית.

שינוי השם ברישיון העיקרי יכול להיעשות רק באישור השר, כי כך נקבע בזמנו כש-YES קיבלה בפעם הראשונה רישיון, וזה לא שונה מאז ועד היום. בשני הרישיונות הנלווים, שציינתי, המנכ"ל של המשרד יכול לחתום על השינויים ברישיון, לא רק השר. 

באישור, שחתם עליו נתניהו (כאן), הוא חתם על אישור שינוי השם בשלושת הרישיונות: הרישיון העיקרי של YES והשניים הנלווים. 

בנוסף, היה ל-YES עוד רישיון נלווה, רישיון סחר (של ציוד קצה), רישיון, שהסמכות לאשר בו שינויים היא של המנכ"ל, סמכות, שהואצלה לסמכ"ל בכיר ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת (דאז) - נתי שוברט, והוא זה שאישר את השינוי ברישום השמות של בעלי המניות ברישיון הזה (כאמור בסעיף 11 במכתב שחשפנו כעת):


כלומר: היועצת המשפטית של משרד התקשורת נכנסה לבדיקת הבקשה של YES, ממש במקביל למהלכי הבדיקה המעמיקים של מועצת הכבלים והלוויין, שהחלו גם הם בסוף מרץ 2015, בזמן כהונתו של אבי ברגר כמנכ"ל, אחרי שהמניות של יורוקום שוחררו מהנאמן וניתן היה למכור אותן לבזק, זאת משום של-YES היו עוד רישיונות (מעבר לרישיון העיקרי, שטופל ע"י מועצת הכבלים והלוויין), רישיונות, שהיה צורך לשנות גם בהם את הרישום - מי הוא בעל המניות הרשום ברישיון.

זה עניין טכני מאוד שגרתי ושולי, אבל הוא טופל ביסודיות, על פי כל החוקים, התקנות, הכללים וכל תתי הסעיפים, בלי לוותר על שום בדיקה משום סוג. פשוט "כולם עבדו על פי הספר".

שום קצה קצהו של עניין פלילי אין כאן. למי ששכח, אין לשר בממשלת ישראל שום אופציה חוץ מלחתום על מסמך משפטי - רגולטורי, שאושר ע"י היועץ המשפטי (זה מוגדר למשל כאן). 

ג. לשר התקשורת אין לשכת ייעוץ משפטי עצמאית, ייעוץ במובן של ייעוץ, מה שאולי היה נדרש במדינה מתוקנת ואין במדינת ישראל. לכן, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, היא בפועל גם היועצת המשפטית של שר התקשורת, אבל במציאות היא בכלל לא כפופה לשר - אלא ליועמ"ש. מכאן, שבכל מקרה, היה צורך, ששר התקשורת יבקש את חוות דעתה בעניין, שהוא עומד לחתום עליו, וזה בדיוק מה שנעשה כאן על ידה.

כך, בפועל, ביום 23.6.15 שר התקשורת דאז נתניהו, קיבל לידיו ערימת מסמכים ובתוכם 2 המסמכים של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, כשהכל חתום והכל נבדק מכל הכיוונים ולא נותר לו אלא רק לחתום על האישור, שהוגש לו (ע"י שמילה מימון, כיום המשנה למנכ"ל). כחוק. 

ממילא נתניהו לא התעניין בנושא והוא חתם, כמו שחתם וחותם על מאות מסמכים באותה שנה וכל שנה, במסגרת תפקידיו הרבים.

כפי שכבר ניתחתי וציינתי, לא היה צריך לזרז מאומה באישור הזה, כי לוח הזמנים שלו נקבע באופן חד-ערכי רק ע"י מ"מ הממונה על ההגבלים והעסקיים (כיום הרשות לתחרות), על פי החוק ותקנות התקשורת וממילא איש לא התנגד לעסקה בשום שלב, ולכן לא היה לאיש כל חשש, שלוח הזמנים הזה לא יקויים.

שאול אלוביץ' ידע מזה ולכן זה ממש לא סביר, שיפנה לנתניהו או למישהו אחר, לזירוז הטיפול בבקשה, מה שהתקדם אז בדיוק על פי החוק והכללים, לפי הקצב, שקבע מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, בכל העשור שהנושא הזה טופל בהגבלים עסקיים (ואחריו נקבעו 90 יום לאישור - למועצת הכבלים והלוויין, על פי תקנות התקשורת), ועורכי הדין והמנכ"ל של YES היו מעודכנים בכל המהלכים הללו - בפרטי פרטים.

כל זאת, כשלנתניהו לא הייתה כל שליטה על לוח הזמנים הזה וממילא לא היה מודע לפרטים הללו. האישור של העסקה היה מגיע לחתימה של כל שר תקשורת, מי שלא יהיה, ב-23.6.15. זאת, בגלל לוח הזמנים, שהוכתב ע"י גורמים, שמחוץ לשליטה של רוה"מ, שר התקשורת, או מנכ"ל משרד התקשורת. הלו"ז נקבע בלעדית ובאופן עצמאי ע"י מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים וכן ע"י החוק ותקנות התקשורת. זהו. 

יתרה מכך, על פי המשטר המשפטי הקיים בישראל, ביבי נתניהו היה חייב לחתום על האישור, ולא הייתה לו כל אפשרות חוקית אחרת. לא אני אומר את זה, אומר זאת היועמ"ש במו פיו, וגם ניתחתי זאת בהרחבה בפרק השני בבסדרת חשיפות כאן:
 

2. למה היועצת המשפטית עו"ד דנה נויפלד טיפלה במסמכים הללו (היא הרי מצויה ב"ניגוד עניינים" מול קבוצת בזק)?
לנושא "ניגודי העניינים" של היועצת המשפטית של משרד התקשורת הקדשתי הרבה מאמרים ו-3 פרקים ספציפיים בסדרה. כך, שאין צורך, שאחזור על זה כאן. התשובה בקצרה: אם "הקליקה" מסכימה, הכל מותר...

לעו"ד דנה נויפלד הייתה "דרך יצירתית" להראות, שכאילו היא לא מטפלת בענייני קבוצת בזק. היא הייתה נותנת לאחרים (במקרה כאן, לאחרות), לחתום בשמה על המסמכים, שהיא מכינה, מסמכים, שהוכנו על ידה אישית, בסיוע הצוות המשפטי הקיים בלשכה המשפטית במשרד התקשורת, עליה היא ממונה...

הנה החותמות על שני המסמכים, שעו"ד דנה נויפלד הכינה לנתניהו ב-23.6.15:

א. החותמת על המסמך האישור הראשון (זה שהודלף לעמית סגל לפני יותר משנה), היא עו"ד יולי קומפורט, שבאותה עת הייתה מתמחה בלשכה של עו"ד דנה נויפלד:


ב. החותמת על מסמך האישור השני, שנחשף כאן, היא עו"ד ברוריה מנדלסון, סגניתה של עו"ד דנה נויפלד:


האם התרגיל הטפשי הזה, של "חתימה בשם", "מטהר" את הבעיה של "ניגוד העניינים" של עו"ד דנה נויפלד??
תלוי את מי שואלים.
אם שואלים את "צמרת הקליקה" (כלומר: היועמ"ש והפרקליטות), התשובה היא ברורה: כן.

רק נתניהו לא יכול ליהנות מתרגילים כאלה בתחום "ניגוד העניינים" החמור ביותר, לכאורה, שמיוחס לו בתיק 4000... 

3. מי התנגד או הסכים לאישור ה"עסקה" של בזק-YES?
המסמך השני של עו"ד דנה נויפלד, שנחשף כאן ובצירוף המסמך הראשון, מוכיחים "שחור על גבי לבן", שלא היו שום מתנגדים.

אחת הטענות, שפורסמה בכמה כלי תקשורת (זה החל ב"הארץ" ו"דה-מרקר" ומוחזר אחר כך בהרבה ספינים חוזרים ונשנים), שסמנכ"ל הבכיר לכלכלה באותה עת, הרן לבאות (בתמונה משמאל, מי שלאחרונה החל לעבוד אצל המתחרה העיקשת של בזק: חברת IBC\סלקום), התנגד, ביחד עם אבי ברגר המנכ"ל דאז, ל"עסקה".

לגבי אבי ברגר כבר הבאתי בסדרת הכתבות הרשומה כאן למטה, לא מעט ראיות, ש"לא היה ולא נברא". לגבי הרן לבאות, הראתי במספר רב של כתבות, שהוא לא רק שלא התנגד, הוא רק "בלבל את המוח" מפעם לפעם (כמו אבי ברגר), ללא כל סמכות והסמכה, בנושא ,שלא שייך לו בכלל, וכשנשאל ספציפית - אישית לגבי הבקשה ל"עסקה", מסר, שאין לו התנגדות. זאת, חשפתי כבר בפרק 22 בסדרה - כאן, "שחור על גבי לבן" עם מסמך "יצוק בבטון" מזמן אמת, עוד מהתקופה, שבה אבי ברגר היה המנכ"ל. 

תשומת לב שהרן לבאות השתתף בישיבה ב-30.3.15 שעה 14:00, ישיבה שבה אבי ברגר הטיל על עו"ד דנה נויפל להכין את מסמכי האישור ל"עסקת בזק - YES"... 

כעת, במסמך השני (בשונה מהראשון, שבו אין פירוט מדויק מי בדיוק הסכים לעסקה בתוך משרד התקשורת, למרות שכתוב במסמך הראשון שלא הייתה התנגדות וזה חל על כל בעלי התפקידים הבכירים במשרד), יש כאן פירוט מדויק כמופיע בתצלום הבא:

יותר ברור מזה - אין.
סמנכ"ל בכיר לכלכלה (דאז), הרן לבאות, תמך בעסקה. ככה כתוב כאן - "שחור על גבי לבן". סוף פסוק. 

וכעת, פירוט רשימת כל האישורים, שהיועצת המשפטית של משרד התקשורת עו"ד דנה נויפלד (עם הצוות המשפטי הגדול הקיים בלשכה, שהיא עומדת בראשה), אספה ובדקה בתהליכי הבדיקה, שסיכמה בשני המסמכים של האישורים, שהכינה לנתניהו ב-23.6.19:

• אישור היועץ המשפטי לממשלה (עו"ד וינשטיין). את דבר קיומו של האישור הזה חשפתי מזמן (למשל כאן), האישור עצמו, כפי שציינתי כבר כמה פעמים, עדיין מוסתר, די ברור למה. אולם, הנה העקבות של האישור הזה, בצורה ברורה, גם במכתב האישור השני של עו"ד דנה נויפלד, שנחשף כעת:

 

• 2 אישורים עוקבים בתהליך האישורים של עו"ד דנה נויפלד עצמה, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שהיא הסמכות העליונה מטעמו של היועמ"ש, לאשר מסמכים רגולטוריים מסוג זה, בעולם התקשורת.
• אישור היועץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין - עו"ד דודי (דוד) קובסניאנו. היועמ"ש למועצה והצוות המקצועי המשפטי ביחידה המשפטית במועצה, הם יחידה עצמאית הכפופה ליועץ המשפטי לממשלה ולא לעו"ד דנה נויפלד. 
• אישור מליאת מועצת הכבלים והלוויין, בחתימת היו"ר: ד"ר יפעת בן-חי שגב - בסיום הדיון בבקשה. 
• אישור של עו"ד צחי פנחס, יועץ משפטי חיצוני למועצת הכבלים והלוויין (מונה לתפקיד עוד בזמנו של גלעד ארדן כשר התקשורת), שהיה שותף לבדיקת כל המהלכים סביב "העסקה" והיה בעד אישורה, כמו כל שאר המשתתפים בדיון, בסיום הדיון במועצה. 
• שני אישורים נפרדים מהשב"כ (בחתימת היועץ המשפטי של השב"כ, שניהם ניתנו כשרוני אלשיך היה מ"מ ראש השב"כ), האישור הראשון נמסר למשרד התקשורת ב-26.5.15 (עוד לפני ששלמה פילבר מונה להיות מנכ"ל), מה שמצביע, שתהליכי האישורים נעשו בצורה מסודרת בתקופת כהונתו של אבי ברגר כמנכ"ל, עוד הרבה לפני ששלמה פילבר הגיע למשרד התקשורת, וב-22.6.15 נמסר האישור השני של השב"כ למשרד התקשורת בעניין אישור העסקה. 
• שני אישורים של מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים - ד"ר אסף אילת (לשני מסמכי האישורים של עו"ד דנה נופלד).
• אישור כפול של "ועדת הריכוזיות" (ועדה שהוקמה על פי חוק מיוחד ושייכת למשרד האוצר ולרשות להגבלים עסקיים ביחד), שאין צורך באישור נוסף של הוועדה, כי הוועדה, ממילא, כבר אישרה את העסקה, למ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, והאישור הזה תקף גם עבור משרד התקשורת. 
• אישור של כל בעלי התפקידים הבכירים במשרד התקשורת.
• אישור ספציפי של סמנכ"ל בכיר ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת, לגבי עדכון רישיון הסחר של YES (רישיון נלווה לרישיון העיקרי של YES, שטופל במועצת הכבלים והלוויין).
• אישור היועץ המשפטי של יורוקום ואישור מיוחד של יועץ משפטי חיצוני ששכרה YES לצורך נושא זה, יועץ משפטי מומחה לנושא שהגיש חוות דעת משפטית עצמאית חיצונית. זו חוות דעת ממשרד עורכי דין מהמובילים בישראל בתחומים הללו (משרד עו"ד גורניצקי ושות').
• תמיכה והמלצה חד-משמעית של חברת הייעוץ הכלכלית העצמאית "עדליא" שביצעה עבודת בדיקה עצמאית חיצונית, עבור מועצת הכבלים והלוויין.

כלומר: הכל "כשר לפסח" וגם כשר לכל שאר ימות השנה... 

מעולם, בהיסטוריה של תהליכי האישורים הרגולטוריים הקיימים במשרד התקשורת, לא נעשו כל כך הרבה בדיקות, בדיקות חוזרות, הצלבות ואישורים, בצורה כל כך מקצועית ויסודית, עם הקפדה יתרה על כל פסיק בחוקים, בתקנות וברישיונות, כמו שנעשה בעסקה הזו.

אז מה רוצים מנתניהו? חוץ מ"תפירת תיק" לצרכי פוטש, אין לי כל הסבר סביר וקביל. 

4. האם היו תנאים לעסקה?
כל המעיין בשני מסמכי האישורים של עו"ד דנה נויפלד, רואה שאין שום תנאים רגולטוריים לעסקה.

זה תואם בדיוק את התמלול המלא של ישיבת מועצת הכבלים והלוויין (כאן) וסיכום הישיבה הרשמי של המועצה (כאן), שלא היו ואין שום תנאים לאישור העסקה.

גם בשיחות, שניהלתי עם כל מי שהיה קשור לעסקה (וכמובן לא נחקר, כדי "לא לקלקל את התיק"), נמסר לי, שלא היו שום תנאים, בשום שלב, אצל שום מנכ"ל, או בעל תפקיד אחר במשרד התקשורת ובכלל מעולם לא הייתה שום התנגדות לעסקה הזו, כבר מ- 2005, שבה בפעם הראשונה הממונה על ההגבלים העסקיים דאז אישר "מיזוג בזק-YES", אבל אז זה לא יצא לפועל). לכן, גם לא היה צורך להסיר \ להוריד שום תנאים של משרד התקשורת לעסקה - תנאים, שאינם ולא היו.

לכן, הטענה ב"כתב החשדות" (טענה שמוחזרה רבות בכלי התקשורת "המדבררים את הפרקליטות"), שכאילו היו תנאים לעסקה והיה צורך להסיר אותם, או לשנות אותם וזה מה שעשה שלמה פילבר בשליחותו של נתניהו לבקשת אלוביץ', הטענה הזו לא מבוססת על שום עובדה. שום מסמך רשמי של הגדרת תנאים רגולטוריים לעסקה. כלום מכלום. פשוט אין, לא היו ולא נולדו תנאים, אלא במוח ובדמיון של מי "שבישל את התיק התפור הזה". 

5. אז איך אני מסביר את הטענות, שהושמעו גם ב"כתב החשדות" וגם בכלי התקשורת המדבררים את הפרקליטות, שכאילו היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, הסתייגה \ התנגדה לעסקה?

כפי שכל  אחד יכול לראות, שני המסמכים, שיצאו תחת ידה של עו"ד דנה נויפלד (ושנחתמו ע"י 2 עורכות דין הכפופות אליה, בתרגיל המוזר, שציינתי בסעיף 2 לעיל), הם מסמכי אישור והמלצה לנתניהו לחתום על העסקה. זאת, אחרי שכל הרשימה המכובדת והארוכה של אישורים, שציינתי בסעיף הקודם, התקבלו.

בנוסף, איש במועצת הכבלים והלוויין ו\או במשרד התקשורת לא הביע שום התנגדות לעסקה. הכל מתועד, מאומת ומוצלב בכמה מסמכים במקביל. 

מה כן יש במכתב הנחשף כעת? יש במסמך הנחשף סעיף אחרון די סתום והנה הוא:


כבר בכתבות קודמות ציינתי, שההסתייגויות הללו אינן התנגדות, אלא פשוט אי הבנה קלה, שדרשה המשך ברור משפטי בנפרד מהאישור, אי הבנה, שנוצרה אצל עו"ד דנה נויפלד, במועד כתיבת המכתב. זה הכל.

בנוסף, עו"ד דנה נויפלד לא צייינה בסעיף הזה, מיהם "הגורמים הרלוונטיים" האמורים לבדוק את 2 הנושאים, שהציעה לבדוק. היא הרי מכירה היטב את מבנה משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין. העובדה, שלא ציינה מי בדיוק צריך לבדוק מה, מראה, שזה כנראה לא היה כל כך חשוב בעיניה, בעת שכתבה את הסעיף הזה.

במציאות, לא היה צורך לבדוק כלום, כי זה כבר נבדק, היא רק פספסה את זה, במועד כתיבת המסמך. 

אי ההבנה הזו כללה 2 נושאים:

א. העליה של בזק באחזקות במניות YES ע"י מימוש אופציות (עליה מכ-49% לכ-58%), ונשאלה על ידה השאלה: האם העלייה הזו דרשה אישור שר התקשורת, או רק הודעת דיווח למועצת הכבלים והלוויין (מה שנעשה)?

במועצת הכבלים והלוויין, כעולה מתמלול הפרוטוקול, עסקו בנושא הזה, ובהחלטה הסופית והרשמית של המועצה נכתב כך:


כלומר: אם מאשרים את העלייה ל-100% של מניות YES בידי בזק, אין כל חשיבות לעלייה מ-כ-49% ל-58%.

יודגש שהנושא הספציפי הזה אינו חדש בכלל. הוא נדון כמה פעמים אף מופיע בהחלטות שיפוטיות שונות והאחרונה והבולטת שבהן היא בדיון בבג"ץ שהסתיים ב-2009 (הבג"ץ במלואו כאן),

התצלומים שיש כאן מראים בברור שלבזק היה אישור כדין (מעשי וחוקי) לעלות מכ-49% לכ-58% ממניות YES, אך בזמנו בזק לא מימשה אז את האופציה הזו מטעמים שלה (ולא בגלל איזו הגבלה חוקית): 




יצויין, שעניין העלייה של בזק מכ-49% לכ-58% במניות YES, היה במוקד הדיון (כמופיע כאן), בבית הדין להגבלים עסקיים בשנים 2007-9, בדיון מאוד ממושך ויסודי שהסתיים באישור "המיזוג" (כאן).

בפסק הדין של בית הדין נאמרו דברים מאוד ברורים לגבי משרד התקשורת:


שר התקשורת לא הגיש שום התנגדות להחלטה הזו או לתנאיה (מהסיבה הפשוטה, שמשרד התקשורת תמך ב"מיזוג", כבר מ-2004-5).

ההחלטה הזו השתנתה אחרי כן בבית המשפט העליון, חזרה שוב לבית הדין להגבלים עסקיים, בהחלטה שלא פורסמה, אולם 3 מ"מ הממונה על ההגבלים מעסקיים, זה אחר זה (בעז גולן, ד"ר שלומי פריזט וד"ר אסף אילת), אישרו את "המיזוג" בתנאים שאושרו שוב ושוב ע"י בית הדין להגבלים עסקיים, עד ההחלטה העיקרית והמרכזית (בחתימתו של ד"ר אסף אילת) ב-2014. 

מכאן, שלא ברור מהיכן היועצת המשפטית של משרד התקשורת, לוקחת לעצמה סמכות לערער \ לבחון \ לקבוע תנאים וכיו"ב, על קביעת בית הדין להגבלים עסקיים שאישר את העלייה הזו באחזקות בזק ב-YES ל-כ-58%, כשמועדי הערעור על ההחלטות הללו עברו וחלפו להם, ושר התקשורת "בזמן אמת" לא הביע \ לא הגיש שום התנגדות ל"מיזוג"?

אין שום פטנט משפטי שמוכר לי, שיועץ משפטי של משרד ממשלתי כלשהו, ללא אישור ומעורבות היועמ"ש, יכול לפתוח \ לערער על החלטה חלוטה של בית משפט מחוזי (בית הדין להגבלים עסקיים), בנושא שנדון בפני בית המשפט בצורה מעמיקה ויסודית, במשך שנים, שוב ושוב. 

מלבד זאת, לדעת עורכי הדין של YES ובזק, הוראות הרישיון, בהקשר לשינויים מזעריים כאלה במניות של חברה הנסחרת בבורסה, ושאינם משפיעים על הבעלות והשליטה, מחייבים רק "הודעה" ולא "אישור" וזה מה שנעשה על ידם. כך, שאין כאן כלום מה לבדוק. ואכן - בזה זה נגמר, כי אין כאן שום דבר מה לבדוק. הכל בסדר. 

ב. שחרור המניות של יורוקום מידי הנאמן של הממונה על ההגבלים העסקיים, האם זה דורש רק "הודעה" או גם "אישור" ממשרד התקשורת?

גם נושא זה נדון במועצה (מועצת הכבלים והלוויין) והופיע בהחלטה הסופית והרשמית של המועצה, שבה נכתב כך:


גם עו"ד דנה נויפלד וגם המועצה התייחסו להודעה של העו"ד של YES מ-26.3.15, על שחרור המניות של יורוקום מהנאמן. אולם, הייתה פה רק אי הבנה. לא העו"ד של YES היה צריך להודיע על כך למשרד התקשורת (ואז מתעוררת השאלה, האם הודעה כזו היא מספקת, או דורשת גם "אישור"), אלא הודעה כזו הייתה אמורה להגיע למשרד התקשורת \ מועצת הכבלים והלוויין ממי שמוסמך לקבל החלטות כאלו ברשות להגבלים עסקיים והוא זה שהיה אמור להודיע על כך למשרד התקשורת, על פי הכתוב בחוק.

ההודעה הנכונה והסופית, שהייתה אמורה להגיעה למשרד התקשורת, ניתנה ב-31.3.15, כשבוע אחרי ה-26.3.15 (המועד בו הודיעה העו"ד של YES על שחרור המניות מהנאמן), ומשום מה ההודעה הזו לא נשלחה למשרד התקשורת \ מועצת הכבלים והלוויין בזמן אמת.

הודעה הזו מ-31.3.15 מצויה כאן,

זה אישור ההחלטה (של מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר אסף אילת, בתמונה משמאל, שמשום מה לא נחקר בכלל בתיק 4000), הודעה, שנחתמה ע"י "רשם ההגבלים העסקיים", על פי סעיף 21 לחוק ההגבלים העסקיים, ולא הוגש ערר על החלטתו - כאמור בסעיף 22 לחוק האמור, כך שמדובר בהחלטה חלוטה.

הוא ("רשם ההגבלים העסקיים") אישר את תיקון ההחלטות על תפיסת המניות של יורוקום ע"י נאמן, בתהליך של תפיסת מניות יורוקום, שנעשה בתחילת העשור (11.4.2010), באישור בית הדין להגבלים עסקיים (בית משפט מחוזי). משרד התקשורת לא היה צד להחלטה זו, כי היא מסורה אך ורק בידי הרשות להגבלים עסקיים, בכפיפות לבית הדין להגבלים עסקיים.

אישור ההחלטה שלו (של "רשם ההגבלים העסקיים"), לא טעון שום אישור נוסף ממשרד התקשורת \ מועצת הכבלים והלוויין, כי הוא (ורק הוא), האיש המוסמך על פי החוק (באותה עת), לאשר את ההודעה על שחרור המניות של יורוקום מהנאמן, בהמשך ובהתאם להחלטת בית הדין להגבלים עסקיים מ-2010. 

כלומר: בזמן אמת, גם היועצת המשפטית של משרד התקשורת וגם במועצת הכבלים והלוויין, לא קיבלו ולא ראו, משום מה, את האישור של "רשם ההגבלים העסקיים", שמוסמך על פי החוק לאשר סופית את ההחלטה הזו, של שחרור המניות של יורוקום מהנאמן, ולכן חשבו בטעות, שיש לבצע עוד בדיקה בנושא הזה, מה שבדיעבד היה מיותר לחלוטין. זאת, כי האישור הרשמי והנכון על פי החוק לנושא זה, כבר ניתן ב-31.3.15, ע"י מי שמוסמך לאשר זאת - כחוק. 

כך, ששני הנושאים של ההסתייגויות הללו, במכתבה של עו"ד דנה נויפלד, פשוט היו אי הבנה זמנית של המצב המשפטי, ברגע קבלת ההחלטה לאישור העסקה ב-23.6.15, ולכן נכתב על ידה וגם ע"י מועצת הכבלים והלוויין, שזה ייבדק בנפרד.

בדיקה נפרדת העלתה, שאין בסוגיות הללו שום דבר ולכן הן מתו מוות טבעי בלי שום סידורי הלוויה. זה סוף הסיפור של שתי ההסתייגויות הללו. כלום מכלום. 

בכל מקרה, לנתניהו לא היה שום קשר לסוגיות הללו והוא גם לא ידע מהן ולא הייתה כל סיבה, שידע מהן, וממילא, היה מדובר באי הבנה זמנית, של סוגיות משפטות די מורכבות, שלא היה בהן כדי למנוע או לעכב את העסקה, סוגיות, שנפתרו בקלות בברור קצר, שנעשה אחרי מתן האישור לעסקה. 

העובדה, שכולם דקדקו על "קוצו של יוד", בכל פסיק וכל תת סעיף באישור העסקה, ובכל מקום, בו היה צל צילו של ספק, בוצעו בדיקות חוזרות ונשנות, דווקא עומדת לזכותו של נתניהו, כי זה מוכיח ומדגיש, שבניגוד לאישורים אחרים דומים, למשל במקרים של הוט וסלקום, אישורים, שנעשו כלאחר יד, במהירות ובחופזה, עד כדי הוצאת אישורים מהסוג הזה "מהיום להיום" לדוגמה להוט (בחשיפה של אלי ציפורי), שבמקרה כאן בתיק 4000, של עסקת בזק-YES, הייתה הקפדה יתרה ואפילו אולי מוגזמת, של כולם, הקפדה על כל אות וכל פסיק ותת פסיק.

לכן, הכל היה ונשאר "כשר למהדרין מן המהדרין". 

חוץ מ"תופרי התיקים", שהחליטו, שזה פלילי, כי צריך לסלק את נתניהו מכסאו, מנימוקים משפטיים "המצוצים מקצה האצבע"...

מה שחשוב כאן הוא, שכל היועצים המשפטיים הבכירים ביותר במדינת ישראל, כולם עצמאיים ובלתי תלויים זה בזה ובלתי תלויים בנתניהו, החל מהיועמ"ש (הקודם והנוכחי), דרך המשנה ליועמ"ש, דרך יועמ"ש השב"כ (פעמיים), יועמ"ש הרשות להגבלים עסקיים (פעמיים), יועמ"שית משרד התקשורת (פעמיים), יועמ"ש מועצת הכבלים והלוויין, יועמ"ש "ועדת הריכוזיות" ויש עוד, כולם, ללא יוצא מן הכלל, תמכו ואישרו את "העסקה", אחרי שבדקו לעומק שוב ושוב, את כל הניירות וכל המידע, שהיה סביב "העסקה" הזו.

כך, כל התיאוריה, שאבי ברגר פוטר בגלל ההתנגדות שלו ל"מיזוג", נופלת "היישר לתהום", כשרואים כל כך הרבה רגולטורים ויועצים משפטיים העובדים במרץ, במקביל, כדי לקדם את אישור העסקה, בזמן שהוא (אבי ברגר) מנכ"ל...

אין דבר יותר "כשר" בישראל מזה. אז איך זה הפך ל"תיק פלילי" כנגד נתניהו? הרי הוא לא יכול היה לחשוב או לעשות אחרת חוץ מלחתום על הנייר, שהביאו לו לחתימה, עם כל ערימת האישורים הנדרשים, עם הקפדה מיוחדת על כל קוצו של כל פסיק, בחוק ובתקנות.

זה אפשרי להפוך את זה לפלילי, רק אם "תופרים" את המהלך הזה ומעלימים מ"כתב החשדות" את כל ארמיית היועצים המשפטיים, שאישרו את "העסקה" בחתימת ידם. זה מה שעשו: המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש הנוכחי. פשוט מדהים. 

עוד מילה לגבי שפע ההדלפות שיש בשבועות האחרונים מחומרי החקירה:
חלק לא קטן מהציבור (לרבות ציבור העיתונאים, הפרשנים וחברי הכנסת), לא רוצה בכלל לראות את המסמכים, שאני מציג (הנמצאים בלינקים בסדרת המאמרים), בכתבות בהן חשפתי את הספינים והשקרים סביב "תיק 4000", בלי שראיתי ולו מסמך סותר אחד, מזה כ-3 שנים, שבהן שאני עוסק באינטנסיביות סביב הנושא הזה.

הסירוב לראות מסמכים מזמן אמת, הוא חלק מתפיסה נאיבית, שאם לא רואים את המציאות, אז האמונה ב"מגדל הקלפים" השקרי הזה - לא תתערער. זו תופעת "בת היענה" (או "עיזה עיוורת"). אנשים פשוט מאמינים אמונה תמימה, או לא תמימה (לפעמים), שמה שהם רואים בטלוויזיה, או קוראים בעיתון, זה נכון וכלל לא מודעים לכך, שפשוט משקרים להם, יום אחרי יום, בכוונה.

החשיפות האחרונות (לרבות בכלכליסט ובגלובס) על עדויות, שנמסרו בחקירה, הן אוסף הבלים ודמיון פרוע ומיחזור חומרים, שלעסתי אותם בכתבות לפחות 10 פעמים. זה ביזיון למקצוע העיתונות, שממחזרים זבל כזה, שוב ושוב. למפרסמים את הזבל הזה, אין להם צל של מושג מכלום. ככה זה נראה - דמיון של "אליס בארץ הפלאות" מצד עדי השקר, שלא עומתו מול מסמכים מקוריים מזמן אמת. מדובר בזבל שלא קיבלו בחיריה, זבל שכבר נותח כבר כמה פעמים על ידי. בושה וחרפה לעיתונאים הממחזרים זבל כזה, בלי שום בדיקה ובקרה מינימלית. 

רוב כלי התקשורת איבדו ולא מאתמול (כפי שמתארת בטור נוקב, אלונה בר און, יו"רית "גלובס" שכתבה: "יש לקיים דיון דחוף על תפקיד מועצת העיתונות בשיקום העיתונות ואמון הציבור", מציע לה לבצע, קודם כל, בדיקת התנהלות גלובס...), את התפקידים הבסיסיים של העיתונות ובכלל זה: דיווח אמין, הגנה על "זכויות האזרח" ו"כלב השמירה של הדמוקרטיה", בכך, שהם מפרסמים קטעים מתמלילי חקירה של "חשודים לכאורה", שהתיק נגדם נסגר, דוגמת שרה ויאיר נתניהו, ודוגמת מה שנעשה עם אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ'.

כל זאת, בלי לבחון את הצורך העיתונאי בפרסום שקרי שכזה (מתן "זכות תגובה" לפרסום מהסוג הזה, ממש לא "מרפא" את המעשה העיתונאי הפסול), פרסום שמקורו יכול להיות רק בהדלפה פלילית ופסולה, כי התיקים נסגרו וחומר החקירה לא הועבר לשום עורך דין. העיקר, כלי התקשורת מתעלמים (וכנראה בכוונה) מכך, שבעדויות הללו - גורמי אכיפת החוק הפרו את זכויות הנחקרים ועברו בצורה מודעת ומכוונת על סעיפים 3 ו-4 בפקודת הראיות, ועצם הפרסום הזה הוא המשך ישיר להפרות החוק (לכאורה) הללו, אבל הפעם ע"י עיתונאים.

בנוסף, במקום לבוא בטענות אל מפירי החוק (לכאורהׂׂ) הסדרתיים, שמצדיקים כל הפרה כזו מצדם בתירוץ העלוב של "תקלה" (דוגמת עו"ד שי ניצן, בתמונה משמאל), אותם עיתונאים הופכים בפועל להיות "כלבי התקיפה" של אותם מפירי חוק, העיקר להשחיר את נתניהו ומשפחתו, כדי להורידו בכוח מהכיסא - ללא בחירות. העובדות והמסמכים שאומרים בדיוק ההפך - בכלל לא חשובים ואותם בכלל לא מציגים, אפילו רק למראית עין, של איזון בדיווח.

פשוט, רוב כלי התקשורת, מתעלמים מהעובדות ומהמסמכים, מתעלמי מחוקי מדינת ישראל, בדיוק כמו שעשו ועושים "תופרי התיקים".

כך, נוצר לו מעגל של פוטש, שמשלב "תופרי תיקים" עם תקשורת אוהדת, התומכת בהפרות חוק סיטונאיות, מצד אלו הממונים על שמירת החוק במדינת ישראל. לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של מדינת ישראל.  

ספינים וכזבים הם מוצר פטור ממס. לכן, אפשר לייצר אותם בלי כל מגבלה. זה מה שמתרחש ב"זירה", שאני עוסק בה בשנים האחרונות ובמיוחד בשנתיים האחרונות. אני לא עוסק בספינים - אלא בעובדות. מאות מסמכים מקוריים ועשרות עדויות המפורטים ב-33 פרקי הסדרה ובעשרות הפרקים המשלימים (כמפורט ברשימה בנספח א' כאן למטה).

כך, ה"קליקה" מתאמת ופועלת ומדליפה כל הזמן, כחלק מרכזי מניסיון "הפוטש". זאת, כדי להמציא לציבור בשטף מתמיד, "ראיות זהב", כביכול, לגבי ה"עבריין הסדרתי נתניהו" ובמיוחד ב"תיק 4000". ההשפעה על דעת הקהל היא מאוד חזקה, ולכן אין מנוס, לעניות דעתי, אלא להקים "ועדת חקירה ממלכתית", לבדיקת הנושא החמור הזה (של "פוטש" במסווה משפטי, כדי לשנות את סדרי השלטון בישראל. יש לתופעה הזו גם שם מדעי בתחום מדעי החברה: Deep State - "שלטון הפקידים").

יצויין, שמאמר זה הועבר לתגובת היועמ"ש בטרם פרסומו. ככל שתתקבל תגובת היועמ"ש (או מי מטעמו) - נעדכן בהתאם. 

לסיכום
סיכום חקירת גורמי אכיפת החוק בתיק 4000, אין בו אפילו שמץ של עובדה אחת ברת תוקף, שניתן לבסס עליה דבר וחצי דבר, שיש בו אולי רק "ריח של פלילי", בכל הנוגע לשר התקשורת דאז - נתניהו.

אין כלום בתיק הזה (תיק 4000) בנוגע אליו. ממש כלום. 

גם לא היו שום הטבות רגולטוריות של נתניהו לקבוצת בזק בשום נושא אחר (דוגמת "הטלפוניה הסיטונאית" ו"השוק הסיטונאי") ובכלל נתניהו כשר התקשורת היה נגד בזק ולא בעד בזק. הפוך בדיוק למה שמפמפמים לציבור מזה 3 שנים. זה כבר תואר בכתבות הקודמות, כולל כל המסמכים מזמן אמת, שמוכיחים זאת "שחור על גבי לבן".   

כל הפעילות של נתניהו ואלה שפעלו אז תחתיו, וגם בגופים הרגולטוריים האחרים, בוצעו על פי החוק, בדיוק לפי החוק ולא סטו אפילו לא מילימטר אחד מהחוק ומהתקנות. היועמ"ש (הקודם והנוכחי) אישרו כל מהלך וכל צעד.
הכל "כשר לפסח" ו"כשר" גם לכל שאר ימות השנה. 

לכן, "תפירת תיק 4000" כאן - זועקת לשמים. 

יצרו כאן עבירות "יש מאין".

מה שכן יש בתיק 4000, זה עד מדינה, שמדבר עם התקשורת ומדליף מידע, למשל כאן, כאן, כאן, כאן וכאן, וגורמי אכיפת החוק מספקים לו משום מה "חסינות מוחלטת". למשל, בניגוד לסעיף 4(ח) להנחיות היועמ"ש, האוסר במפורש על עד מדינה לדבר עם כלי תקשורת כלשהו, לא כל שכן, להדליף מסמכים ומידע רגיש ביותר - מסמכים שיש להם קשר לחקירה. 

לכן, קריאתי המבוססת היטב בכתבות, להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדוק "מי בישל את הדייסה הזו", מקבלת משנה תוקף, עם חשיפת הפרשה של "הטרדת עד מדינה" שכלל לא הוטרד ותרגילי חקירה פליליים, לכאורה, כנגד עד המדינה השני. ועם "בישול" החקירה, שלוותה באין סוף של מהלכים לא חוקיים, לכאורה, סביב הסמארטפונים של עוזרי נתניהו, חקירה, שנולדה במטרה אחת בלבד: "לנטרל" את כל מי שעובד סביב נתניהו. הכל מחזק את ההרגשה, שיש כאן "פוטש" חמור ביותר בשידור חי. 

תזכורת חשובה ביותר: מטרת חקירה היא קודם כל להגיע לחקר האמת.

שכחו את העניין הבסיסי הזה, בחקירה של "תיק 4000" בכל הנוגע לשר התקשורת דאז וגם כיום פועלים כנגד העיקרון הזה, במסגרת ה"פוטש".  

לעניות דעתי, הפרשה הזו חמורה פי כמה מ"פרשת לבון - עסק הביש" ומ"פרשת דרייפוס".

זה לא דבר "שיורד בכביסה" ואפשר לשכוח ממנו או להתעלם ממנו. ממש לא.  

הפארסה המדהימה הזו, שנקראת תיק 4000 (בשונה מתיק בזק), מזמן הייתה אמורה להיסגר ואת מי שיש להעמיד לדין - זה את אלה שקשרו קשר ליצור ולפברק הפוטש המשפטי הזה. 

יש לנו כאן חשד, לכאורה, לתכנון "הפיכה שלטונית" באמצעות "פיברוק תיק", שקרים, בידוי ראיות ועוד, שזה אוסף אדיר, לכאורה, של עבירות הקיימות בספרי החוק של מדינת ישראל.

תמוה ומזעזע, שלא נמצא ולו "צדיק אחד בסדום", שיש לו דיעה שונה בקשר לתיקים הללו בפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א, או בלהב 433. ללא ספק, זו "תסמונת יום כיפור" של גורמי האכיפה  וזה "דגל שחור" לשלטון החוק והצדק במדינה האמורה להיות דמוקרטית. 

עדכון 17.11.19, 21:00: על פי פרסום של "החדשות כאן 11" ו"החדשות" ערוץ 12", היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט פנה אל המשטרה בבקשה לבצע מספר השלמות חקירה בתיק 4000. כלומר: החקירה בתיק 4000 טרם הסתיימה. סביר להניח, שהיועמ"ש יבקש עוד השלמות חקירה, די בקרוב. התיק התפור הזה יגיע בסוף "לפח האשפה של ההיסטוריה". השאלה היא רק מתי ומי ישלם על הפשלה הנוראית הזו. 

עדכון 18.11.19:
א. לאור הדלפת העימות בין שלמה פילבר ליועץ של בזק (דאז) אלי קמיר, הדלפה שפורסמה בכלכליסט (כאן), יצויין שמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, גם הוא נפגש ביום 19/8/14 עם אלי קמיר, כמופיע בתצלום הבא:

כך, לפי יומן הפגישות של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, הוא נפגש ביום 19.8.14 עם אלי קמיר, כחודש לאחר ש-Yes הגישה את בקשתה לשר גלעד ארדן. 
הבקשה "למיזוג" שלא היה אלא בהמצאות של המשטרה ו"הקליקה", היא למעשה בקשה ל"העברת רישום מניות שליטה ברישיון" (בערך כמו העברת בעלות ברישיון רכב).הבקשה הזו של YES הוגשה לשר ביום 14.7.14.
אלא שהפגישה עם הלוביסט המקושר הנ"ל, כפי שניתן לראות מהתצלום, לא נערכה במשרדי משרד התקשורת כמקובל, אלא בבית קפה סמוך ל"מגדל שלום".
מאחר ובאותה עת אבי ברגר לא צפה שתהיה דרישה לפי "חוק חופש המידע" לחשוף את יומני הפגישות שקיים (ולא צפה שתהיינה חקירות שנוגעות לעניינים הללו), הוא לא רשם את מהות הפגישה ביומן, אך קיים אותה הרחק מעיני סגל המשרד. 
מעניין במה עסקה הפגישה הזו ולא פחות מעניין מדוע היא נערכה בבית קפה ולא במשרדים?
כלומר: אבי ברגר ידע היטב איך יוצרים קשר ישיר למנכ"לית בזק ולמקורבי בזק דוגמת אלי קמיר.
למה הוא נפגש איתו באופן פרטי, אם הוא "כל כך התנגד" לעסקת בזק-Yes?
בכל מקרה, הוא (אבי ברגר) לא נחקר אודות הפגישה הזו. למה? כדי לא "לקלקל את תיק 4000 התפור". זה ברור. 

מכאן: כל ההדלפה הזו בכלכליסט מנותקת מהמציאות שהייתה אז במשרד התקשורת. לא רק שלמה פילבר היה בקשר עם אלי קמיר. גם אבי ברגר. בקיצור: ההדלפה הזו היא עוד אוסף של שטויות במיץ עגבניות, כמו כל תיק 4000. אנשים בשוק התקשורת נפגשים כל הזמן. ככה זה עובד ויעבוד תמיד. אי אפשר להפוך הכל לפלילי. 

ב. ראיון ברדיו 103FM עם ינון מגל ובן כספית (כאן), תחת הכותרת: "נתניהו היה נגד בזק". כך, נחשף (ולא בפעם הראשונה) הקו של כל הספינולוגים בתקשורת ("מדבררי הפרקליטות") שלא נותנים לי במה (ובכוונה מכוונת) בכלי התקשורת המרכזיים, עיתונאים משמביישים את המקצוע שלהם, שלא רוצים לקרא ולהציג מסמכים ומאמינים רק לשקרים שנולדו בחדרי החקירות ובניירות שחיברו בפרקליטות, בלי שום מסמכים תומכים: המסמכים המקוריים מזמן אמת (כולל בחתימת כל היועמ"שים) הם בכלל לא חשובים. כלום. נאדה. ככה תפרו את תיק 4000. בלי מסמכים. לא צריך לקרא את המסמכים המקוריים מזמן אמת. הם אוויר. לא קיימים. זה נחשף בראיון שנערך עמי ב-103FM ונאמר כמה פעמים הן ע"י בן כספית והן במשתמע ע"י חן מענית, וסיכם זאת בקצרה ובצורה הכי נוקבת וגלויה בן כספית [ציטוט]: "מעבר לכל לכל המסמכים שאמנם נחשפו ע"י אבי וייס ואנחנו מתעלמים מהם...". הוא אומר במפורש: "ואנחנו מתעלמי מהם": כלומר: לא רק אני מתעלם מהם, כל אלו שמדליפים לי מהפרקליטות ועמיתי לתקשורת, כולנו מתעלמים מהם. אם אתם לא מאמינים שזה נאמר על ידי בן כספית, בקולו, אז תאזינו לראיון, המשפט הזה נמצא בדקה 11:24. עובדה. 

עדכונים 19.11.19:
א. מהדלפת חקירה של המשנה ליועמ"ש בכלכליסט (כאן), עו"ד אבי ליכט, הבוס לשעבר של עו"ד דנה נויפלד עולה, שאכן הוא היה מעודכן בכל המהלכים של שלמה פילבר, גם אם לא היה מרוצה מהם (בדיעבד, לצרכי החקירה, כדי "לנקות את עצמו" מכל אחריות למה שנעשה בנושא). זאת, בדיוק כמו שכתוב בדו"ח מבקר המדינה, שהמשנה ליועמ"ש, לא התנגד בכלל ל"הורדת ההפרדה התאגידית" מעל בזק, אך רק התנה זאת בשימוע (מה שפילבר התחמק מלבצע, בטיעונים משפטיים די מוזרים שחשפתי). 

ב. נציבות התלונות על הפרקליטות הודיעה (19.11.19), שתברר תלונה, שהגישה ‎התנועה למשילות נגד המכתב, ששלח עו"ד שי ניצן לשופטים מכהנים. לטענת התנועה למשילות, זו עבירת משמעת לפי חוק נציבות שירות המדינה. בהודעת הנציבות מובהר,שאין בכך משום הבעת עמדה לגופו של עניין.

ג. ביהמ"ש המחוזי דחה את עתירת יועצי נתניהו - המשטרה תוכל לחפש בניידים שלהם. שבועיים לאחר הגשת העתירה נקבע,  שהמשטרה תוכל לבצע חיפוש בטלפונים הניידים של 4 יועצי נתניהו (ובכללם יונתן אוריך ועופר גולן), שחשודים במעורבות בפרשת עד המדינה. השופט: למשטרה היה חשד סביר לעבירה חמורה של הטרדת עד מדינה, הצו מוודא,שקיים איזון בין צורכי החקירה לפרטיות הנחקרים.

תגובת יועצי ראש הממשלה עופר גולן ויונתן אוריך להחלטת בי"מ המחוזי בעניינם: "בית המשפט המחוזי חיזק את החלטתו של בית משפט השלום, וקבע שהמשטרה, שאמונה על שמירת החוק, דרסה אותו ברגל גסה כשהפרה במתכוון את זכויות היסוד שלנו. 
אבל במקום שבית המשפט יתן למשטרה סטירה, הוא נותן לה סוכריה. אבסורד.
התנהלות בתי המשפט מעבירה למשטרה מסר ציבורי מזעזע: צפצפו על החוק, המשיכו לרמוס את זכויות הפרט, ואל תחששו - כי בכל מקרה יבוא השופט שיציל אתכם. 
בית המשפט העליון חייב לשים סוף להתנהגות המערב הפרוע של המשטרה ולהבהיר לה שמדינת ישראל היא מדינת חוק שאפילו המשטרה כפופה לו".
עורכי דינם ביקשו לעכב את ההחלטה, כדי לבקש אישור להגשת ערר לבית המשפט העליון. 

עדכון 11.1.22: בית המשפט העליון בדיון בהרכב מורחב קיבל החלטות בנושא "חיפוש במכשירים סלולריים". ההחלטה המלאה של העליון כאן, תמצית ההחלטה - כאן.

ד. אלי ציפורי ('גלי ישראל') התראיין (18.11.19) ב-103FM אצל אראל סג"ל - בלינק כאן, על ההתפתחות בתיק 4000, בעקבות המסמך, שחשף אבי וייס ('טלקום ניוז'), שלפיו אישורי המיזוג בין בזק ליס היו כדת וכדין.
המאמר המלא נמצא בלינק למעלה - עם כל המסמכים והניתוחים, מה ש"הקליקה" לא רוצים שאזרחי ישראל יקראו וידעו, שיש מסמכים כאלה, שמנפצים את כל "פירמידת השקרים", שנבנתה על ידם.

ה. פורסמה בכלכליסט (כאן) הדלפה של עדותו של השר צחי הנגבי (בתמונה משמאל), בתיק 4000. ההדלפה, שפורסמה היום, נעשתה (כרגיל בכלכליסט) ע"י כתב, שלא מבין דבר וחצי דבר בנושא.

מדובר בעדותו של השר צחי הנגבי, בה טען, שלא היה מעורה בענייני טיוטת המדיניות החדשה של שלמה פילבר, שקיבל לידיו ב-7 לאוקטובר 2016, ולא אישר את מכתבו של שלמה פילבר לבזק בעניין "הורדת ההפרדה התאגידית", מכתב ,שנשלח לקראת סוף 2016. אגב, זה היה "הטריגר לפתיחת חקירת "תיק בזק".

זה מה שקורה, כשחוקרים ללא מסמכים, בונים ומפרסמים "כתב חשדות", בלי המסמכים המתאימים (או שמעלימים מסמכים מתאימים מתיק החקירה ומ"כתב החשדות"), ומפרסמים הדלפה בתקשורת - ללא מסמכים. מפרסמים רק תמלילי חקירה, ללא עימות מול מסמכים. זו רשלנות בחקירה מהדרגה הכי גבוהה (רק ככה אפשר "לתפור תיק", כשאין מסמכים). 

דבריו של השר צחי הנגבי סותרים את הנאמר בדו"ח מבקר המדינה וסותרים במפורש את מה שאמר שלמה פילבר במו פיו, בדיון שנערך וועדת הכלכלה של הכנסת, בדיוק בנושא הזה, כמופיע בתצלומים כאן וכאן (דבריו צבועים באדום לשם ההדגשה, במקור, בפרוטוקול הישיבה, זה "שחור על גבי לבן"...).

כמובן, שהכל מפורט ומנותח בצורה נרחבת ממש מזמן, באתר זה, במסגרת הסדרה, למשל בפרק 25 בסדרה - כאן.

יצויין, שבדיון אצל השר צחי הנגבי בעניין המדיניות המוצעת החדשה מול בזק, השתתפו כל ראשי משרד התקשורת (כולל היועצת המשפטית ועוד אנשי מקצוע בתחום הייעוץ המשפטי וההנדסי) ובדיון הזה, שלושת הבכירים ביותר במשרד, שהם גם מהנדסי תקשורת ומנוסים מאוד ברגולציית עולם התקשורת: עו"ד חיים גרון, שמילה מימון ונתי שוברט, תמכו בעסקה שהציע שלמה פילבר מול בזק. ההסתייגויות המעטות שהיו בדיון הזה (למשל מאגף הכלכלה) נדחו, והשר סיכם ותמך בעמדת הרוב, כלומר בעמדת אנשי המקצוע הוותיקים, והחליט כפי מה שהציע בדיון - שלמה פילבר. 

כל זה נעלם מכתב האישום ונכתב בו שנתניהו הוא זה שהוביל את ההחלטה הזו, בניגוד לעמדת אנשי המצקוע במשרד. איזה סילוף מוחלט של המציאות ו"תפירת תיק" ברורה לנתניהו, שבכלל לא היה מעורב בנושא, לא ישירות ולא בעקיפין.  

כך, שבהדלפה הזו בכלכליסט, כמו בשאר ההדלפות שם, אין שום חדש, מלבד חשיפת הטעויות בחקירה ללא מסמכים, שזה חלק מהשיטה של "תפירת התיק לאיש הלא נכון" - נתניהו. 

ה. הכתב אבישי גרינצייג חושף ב'גלובס' (כאן) תמלילים הממוטטים (אולי) את תיק 4000.

בתמלילי שיחות וואטסאפ, שנחשפות לראשונה בגלובס, אילן ישועה, המנכ"ל (דאז) של אתר וואלה! (בתמונה משמאל), מציע לניר חפץ, כראש מטה ההסברה של הליכוד - עסקה: הליכוד ישלם 700 אלף - פרסום בוואלה! - ובתמורה כל האתר יגוייס לטובת הליכוד, "בטירוף".

משמע נתניהו לא שלט באתר.

הכותרת של החשיפה הזו: ההצעה המדהימה של מנכ"ל וואלה לניר חפץ: "שים אצלי 700 אלף שקל - ותקבל עד חצי המלכות".

תזכורת: הכתב חן מענית פרסם בזמנו בגלובס (כאן), שאילן ישועה לא נחקר באזהרה, על פי החלטה תמוהה ביותר של היועמ"ש, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט. 

עדכון 20.11.19:
א. סוף סוף הדלפה אחת נכונה עובדתית בעיקר תכניה בכלכליסט מהיום (כאן). יחד עם זאת, גורמי אכיפת החוק הפרו את זכויות הנחקרים ועברו בצורה מודעת ומכוונת על סעיפים 3 ו-4 בפקודת הראיות, ועצם הפרסום הזה הוא המשך ישיר להפרות החוק, לכאורה, הללו, אבל הפעם ע"י עיתונאים, מכלכליסט.

המדובר בחקירה של אור אלוביץ' (הבן של שאול אלוביץ', שנחקר בניגוד לאמור בסעיף 4 בפקודת הראיות, ולא הוסברו לו כל זכויותיו על פי החוק הזה, בחקירה זו).
בנוסף, בוצע "תרגיל חקירה" לא חוקי ובלתי סביר, במפגש מבוים בין אור אלוביץ' לאביו שאול אלוביץ' (במטרה להפוך את האב לעד מדינה וגם במטרה שיחליף עורך דין) - כמפורט כאן. 
מה גם, שפרסום תמלילי חקירה מתיק שנסגר (התיק נגד אור אלוביץ' נסגר, למי שלא יודע), בטוח, שזה הגיע מהפרקליטות, כי התיק ומה שיש בו - לא הועבר לשום עורך דין.

אור אלוביץ' [ציטוט]: "עוד לא היה אחד שפגע יותר חזק בבזק משלמה פילבר".
עוד אמר אור אלוביץ' בעדותו, בתשובה לשאלת החוקרת "למה?": "כי הוא [פילבר] נסחף בפופוליזם, ורק הטיל עליה מטלות. בזק לא קיבלה שום הקלה או הטבה. זה הכל היה דיבור שהיא תקבל, אבל בעצם לא קיבלה כלום. כמו שהיא לא קיבלה מהקודמים...".

זה מצטלב היטב ומשלים את מאות המסמכים ,שהצגתי (ברשימת הכתבות שלמטה), כולל ציטוט ישיר מדבריו של המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, שמילה מימון, גם כן בתצלום כאן.

כלומר: מי שכפה את השוק הסיטונאי על בזק ובכוח, זה שלמה פילבר (ולא אבי ברגר, שכשל במשימה), תחת השר ביבי נתניהו. עובדה מוצקה ויצוקה בבטון, שמגיעה היישר מפיו של שמילה מימון (שאמר זאת גם בזמן אמת, בסוף 2015).

הוא (שמילה) היה ונשאר אחד המתנגדים הכי גדולים של בזק בצמרת משרד התקשורת ומי שרצה להיות מנכ"ל כמה פעמים ולא קיבל את זה והמינוי של פילבר די הפריע לו (כי היה מ"מ מנכ"ל, ולא בפעם הראשונה, אחרי פיטורי ברגר והוא קיווה לקבל אז את התפקיד - מביבי, ולא קיבל). כך, שדבריו "יצוקים בבטון" ובאים דווקא ממי שפעל ופועל רבות כנגד בזק בצמרת המשרד.

אגב, הוא (שמילה) תמך והצביע בעד "המיזוג", כמו כל צמרת המשרד.

רק עובדות, רק מסמכים המדברים בעד עצמם. לא ספינים, לא שקרים, לא דמיונות ופרשנויות מקשקשנים בגרוש.

עוד על הנושא הזה (הנזק שגרם פילבר לבזק ב-2015 עד מחצית 2016), נושא, שנותח על ידי ממש מזמן, יש כאן. 

ב. צו איסור הפרסום על "פרשת חפץ" הוסר היום חלקית בבית המשפט בת"א - כאן. 

ג. הדלפה של הסחת דעת שאין בה מאומה. פורסם ב-YNET מאמר (כאן) עם הכותרת: "מתח בתיק 4000: מה שבר את עד המדינה פילבר?". אין במאמר מאומה, ממש כלום. למה? כי הכותב לא קרא מה שכבר חשפתי מזמן, ממש מזמן, בכתבה: "תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?": כאן. הכל שם. הכי בקצרה שאני יכול לקצר את הנושא הזה (למה הוא הפך לעד מדינה): המטרה: לשלוט בפה של שלמה פילבר כדי שלא יפיל את "הקליקה" בעדותו. ככה תיק 4000 נולד. לא "שבירה", אלא "מפגש אינטרסים". 

בהמשך לחשיפה הקודמת של אלי סניור (בעניין מניעי שלמה פילבר להפוך להיות עד מדינה), שוב שלמה פילבר מתראיין בניגוד להסכם עד המדינה שלו לאבישי גרינצייג מגלובס  (כאן) ומסביר בדיוק מה שחשפתי: הוא לא נשבר. פשוט "ביצע עסקה" שהיא כולה "מפגש אינטרסים", בינו לבין רשויות אכיפת החוק.

עדכון 21.11.19: פורסם מאמר בגלובס (כאן), של עמדת מומחי ההגנה של נתניהו: "למה לדעתנו סיקור חיובי איננו שוחד". בשימועים בתיקי רה"מ הציגו פרקליטיו חוות דעת מיוחדת שכתבו חמישה מומחים למשפט בכירים, נתן לוין, אבי בל, ריצ'רד הידמן, יוסף טיפוגרף ואלן דרשוביץ, ולפיה אסור לפרקליטות להתערב בנעשה בתקשורת • כעת, ערב החלטת היועמ"ש הם מבקשים להשיב למבקרים והציגו במאמר את עמדתם בתמצית. מומלץ לקריאה למתעניינים. 

עדכון 29.11.19: יועצי נתניהו ערערו לעליון: "המשטרה רומסת את החוק ברגל גסה". - כאן. יונתן אוריך ועופר גולן, יועציו של ראש הממשלה נתניהו, הגישו ערעור לבית המשפט העליון נגד החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר למשטרה לחדור לטלפונים הניידים שלהם ולבצע בהם חיפוש: "המשטרה, באופן שיטתי ומתמשך, פועלת בניגוד לחוק; אסור 'להלבין' את פעולותיה".

עדכון 1.12.19:
א. התפרסם מאמר מצוין של קלמן ליבסקינד ב"מעריב" (כאן) תחת הכותרת: "הפרקליטות היא צומת מסוכן של עוצמה בלתי מוגבלת והיעדר בקרה". מומלץ מאוד לקריאה.

ב. פורסם פוסט חדש בפייסבוק של אלי ציפורי (כאן), בעניין המשך ההדלפות מתיק 4000 והעלמת כל האישורים של כל גורמי המקצוע (לרבות היועצת המשפטית של משרד התקשורת ועוד רבים נוספים), לפני חתימת נתניהו על "עסקת בזק-YES". מומלץ לקריאה. 

עדכון 7.12.19: פרסמה פרשנות ב"ישראל היום" מעקיבא ביגמן (כאן): בעקבות הידיעה שהפרקליטות שוקלת להעמיד לדין גם את התאגידים בפרשות רה"מ נתניהו (בנוגע לתיקים 2000 ו- 4000).
בכיר לשעבר ברשות המיסים מעריך שבזק, וואלה! וידיעות חייבות לעמוד לדין. אולם, העובדות הן: א. שלא ננקטו הליכים נגד בזק בנוגע להטבות הרגולטריות שקיבלה ו-ב. העובדה שאף לו חברה בשוק התקשורת לא עתרה לבג"ץ כנגד ההטבות הרגולטריות, מעידות על כך שאין ממש בטענות הפרקליטות בכתב האישום.


נספח א':
קישור ל"לוח הזמנים של תיק 4000 והקליקה ומעלליה" - כאן.

קישור למאמר: "הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!" ותת הפרק: "סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים" - כאן. 
 

כתבה וקישור לראיון האחרון בסדרה: ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000.

פירוט רשימת 33 הפרקים המרכזיים הקודמים בסדרה, שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• ערוץ 20: אבי וייס: תיק 4000 - פנו לשב"כ לאישור המיזוג בזק-YES.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
• חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף
• תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו
• תיק 4000" חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים
• תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית
• אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת
• שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש?
• תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור.
• תיק 4000: כך זוהו מי שהדליפו, תיחמנו ושיקרו בהדלפות לכלי התקשורת.
• תיק 4000: כך מסגירים ציוצים בטוויטר את ההדלפות מהפרקליטות ומטרתן.
• תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?
• הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מהפיכה שלטונית שיש לחקור
• סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עניינים" בתיק 4000?
• תיק 4000: מי מאשר "ניגודי עניינים"? - ספינים וכזבים בפרקליטות והיועמ"ש.
• תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים.
• תיק 4000: מסמר ענק נוסף לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי).
• תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית!
• חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000.
• חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000.

מבחר ממאות פרקי רקע חשובים, שהקדימו וליוו את הסדרה הזו, בשלוש השנים האחרונות, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות ב-33 פרקי הסדרה המרכזיים, שיש ברשימה כאן מעל:

• קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעיתו המידית
• מעתירת בזק לבג"ץ עולה שעל המשטרה לחקור את צמרת משרד התקשורת
• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• הטענה של נתניהו ש"אין תיק 4000" נכונה. המשטרה חוקרת בכיוון הלא נכון!
• התעלומה של חוות הדעת המשפטית לשר התקשורת דאז: ביבי נתניהו.
• חשיפת מה שלא רוצים שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל).
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו".
• הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת.
• מבקר המדינה "מחפש" את ביבי וקרא בתחום שידורי הטלוויזיה. עוד בדיחה.
• למה מש' התקשורת דוחה בפעם ה-10 את חובת הוט לפרוס תשתית בכל הארץ?
• למה צריך (שוב ושוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי "השוק הסיטונאי"?
• למה צריך (שוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי הטלפוניה של בזק?
• האם נתב פרטי משלך יפעל בשירותי ה"שוק סיטונאי" של פרטנר על הוט?
• כבר ב-6.11.13 כתבתי שהערך של חברת Yes הוא אפס. רק אתמול זה מומש..
• האם נוכל לנחש אם שר התקשורת הבא יצליח להציל את שוק התקשורת?.
• ה"ישראבלוף" של IBC וסלקום: זו הסיבה שנמשיך להמתין לסיבים לבתים!.
• תיק 5000: סלקום-IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק.
• עוד 4 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת למען סלקום?
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת נגד הציבור?
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מה עם הצמרת הפועלת נגד הציבור?
• נסגר המעגל של "תיק 5000": הוענק הרישיון ל-IBC והכסף הועבר.
• IBC: ה"ישראבלוף" הגדול ביותר שהיה אי פעם בתחום התקשורת בישראל!
• "משרד לתיאום מחירים בסלולר": קרטל שנקרא בעבר "משרד התקשורת".
• 6 שערוריות נוספות במשרד התקשורת: מתי "שלטון הפקידים" יסתיים וייחקר?
• האם יש דרך לחבר את כלל עם ישראל בסיבים לבתים? כרגע - לא!
• רשות התחרות ומשרד התקשורת הרסו את האפשרות לפריסת סיבים לבתים!
• 15 שערוריות נוספות במשרד התקשורת: מתי "הכאוס" יסתיים וייחקר?
• חשיפה: כיצד היועמ"ש "הכשיר את השרץ" של "המכרז התפור" בפרקליטות.
• האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההיסטוריה"?
• 10 שערוריות חדשות במש' התקשורת: שיא עולמי: 75 שערוריות ב-3 חודשים!
• פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר!
• הפלופ של מדיניות פריסת סיבים לבתים: יש לפטר את צמרת משרד התקשורת!
• ד"ר מנדלבליט ועו"ד ניצן עברו בעצמם על החוק בביקורת על השר אוחנה.