בלעדי: חשיפות חדשות וממצאים חד-משמעיים מגובים במסמכים, שמנפצים לרסיסים, סעיף אחרי סעיף, את כל "ראיית הזהב" החדשה, את "הרשימה", שפרסם ברוך קרא, ואת כל התחקיר של "המקור" - רביב דרוקר בערוץ 13, שנועד ל"הדחת עדים" והטעיית הציבור, בגיבוי היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט.
"פגישת התדרוך" של פילבר עם נתניהו היתה ב-7.5.16 ולא ב-7.6.15, מה שממוטט את כל התזה וכתב האישום, שנבנו סביב עדותו ורישומי היומן של שלמה פילבר.
לא עוד! לא רק ועדת חקירה יש להקים, יש לבטל ובדחיפות את התיק התפור וההזוי הזה בבית המשפט המחוזי בירושלים.
עדכונים רבים וחשובים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 9.6.20, 09:41
הפיצוח של החשיפה, שאני מציג כאן (זה יהיה ארוך, בגלל ריבוי הפרטים) החל ב"טיפ", שקיבלתי מ"גרון עמוק" (הכוונה למקור בכיר מבפנים, ששומר על חשאיותו המוחלטת, מול העיתונאי מקבל הידיעה, כדי להגן על עצמו).
ה"טיפ" אמר לי פחות או יותר כך: תחזור על כל התחקיר, שביצעת לגבי "המקור" של
רביב דרוקר, וההדלפות, שהיו אחריו (של
ברוך קרא מערוץ 13 ואחריו
אביעד גליקמן), ותחבר זאת להודעה של הפרקליטות ממרץ 2020 לבית המשפט המחוזי בירושלים, ותגלה, שהיו
2 חקירות (כנראה ברצף) של
שלמה פילבר, (בתמונה משמאל), ואחת של
ניר חפץ, ולא כמו שדווח בבית המשפט בי-ם ובתקשורת, שהיתה רק חקירה אחת מאוחרת של
שלמה פילבר.
הלכתי להודעה המלאה של הפרקליטות לבית המשפט ב-12.3.20 ה
מצויה כאן ובהודעה לבית המשפט -
כאן, והסעיף, ש"הגרון העמוק" הצביע עליו, הוא בתצלום הגזור ממנה:
רק מהפסקה הקטנה הזו, אפשר להסיק מסקנה מאוד ברורה: לסנגורים של הנאשמים לא רק שלא היו העדויות, שנגבו מאוחר (של 2 עדי המדינה:
שלמה פילבר ו
ניר חפץ), לא היה בידם ממצאי איכון של הטלפונים הסלולרים של שניהם. כך, שהם לא יכלו להגיע לשימוע עם הנתונים החשובים הללו,
שהופקו רק ב-2020, בעוד שהשימועים הסתיימו ב-2019. המשמעות של זה מאוד ברורה.
הערה חשובה: ההופעה שלי ב"המקור" צולמה ב-
12.3.20. כלומר:
ההכנות לצילום לקחו לא מעט זמן עד אותו יום, וזה בדיוק אותו יום שהפרקליטות הודיעה על הוספת עדי תביעה ומומחה לאיכונים (איכונים סלולריים). עד אותו יום, איש לא ידע שבוצעו איכונים וגם לא ידע שהייתה חקירה חוזרת של
שלמה פילבר. אולם,
רביב דרוקר ידע במהלך הצילום הזה ופלט זאת מולי במהלך הצילום, את המלים "
היו איכונים". כלומר: הוא (
רביב דרוקר) קיבל מידע אודות ביצוע איכונים, עוד קודם לתכנית, מידע שהוטמע במצגת שהכין והציג, בכל ימי הצילומים של התכנית, צילומים שהחלו
לפני 12.3.20. מדובר במידע שעד אותו רגע היה
רק בידי המשטרה והפרקליטות
ולא בידי הסנגורים. כלומר: עולה בברור שמי שהדליף לו את כל החומרים שהציג - זו הפרקליטות. דו"ח האיכונים המלא -
כאן.
כדי שלא אחזור על כל מה שניתחתי כבר בעניין תכנית "המקור", אני מפנה את הקוראים, למי שפספס, אל 3 הכתבות המובילות, שפרסמתי כבר בנושא (אגב,
אלי ציפורי פרסם במקביל ובתיאום עמי,
לא מעט פוסטים המומלצים אף הם לקריאה), ואלו הן:
וכעת נעבור לחשיפות החדשות, שמגיעות לאחר שהשקעתי עשרות רבות (מאוד) של שעות, במעבר חוזר ונשנה על כל פרט, מה שהוביל אותי לממצאים חד-משמעיים מגובים באין ספור של מסמכים, שמחזקים את הממצאים הללו.
1. מתי בדיוק התקיימה "פגישת הכורסאות" בין שלמה פילבר לבנימין נתניהו?
על פי ההדלפה (שברור, שמקורה ב"קליקה", שבראשה עומדים היועמ"ש ד"ר
אביחי מנדלבליט, [בתמונה משמאל], ועו"ד
ליאת בן ארי שווקי), שפורסמה בערוץ 13, הפגישה הזו היתה ביומו הראשון של
שלמה פילבר בתפקיד מנכ"ל (
7.6.15),
התאריך הזה הוצג בתכנית "המקור" ו
כבר הוכחתי, שזה
לא אפשרי בשום אופן והמסמכים סותרים את התאריך הזה, כתאריך פגישת התדרוך (שבעקבותיה, כביכול, רשם את מה שרשם ב"יומן הצהוב" שלו, בראשי פרקים.
גם הנושאים, שנמצאים ב"יומן הצהוב", לא מתאימים לשנת 2015 (על כך אקדיש סעיף מיוחד בהמשך), אלא לשנת 2016.
בחקירתו נשאל
פילבר האם היתה לו עוד "פגישת תדרוך" עם
נתניהו והוא השיב בצורה נחרצת
שלא. הנה הקטע מעדותו -
כאן.
למי שלא מכיר, היומן של רוה"מ לשנת 2015
נמצא כאן, ואין בו פגישה\ות עם
שלמה פילבר בין 8.6 ל-11.6 בשנת 2015, שזה השבוע הראשון של
שלמה פילבר בתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, כנאמר בכתב האישום ובעדותו של
שלמה פילבר כ"עד מדינה".
אולם, יש ביומן הזה פגישות בין
נתניהו ל
פילבר בתאריכים
אחרים,
שלא מתאימים לתזה של "תיק 4000". לכן, בכתב האישום
אין תאריך, כי לא הצליחו למצוא תאריך כזה.... ככה "תפרו" את "תיק 4000".... העלימו את התאריך ל"פגישת ההתנעה \ פגישת התדרוך" הדמיונית,
שלא הייתה בשבוע הראשון לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, של
שלמה פילבר. לא ייאמן.
אז הוא (
פילבר) שכח (או שיקר, תבחרו לבד את המילה המתאימה). הייתה לו פגישת תדרוך עם
נתניהו ביום
7.5.16 -
כאן. זה 2016. לא 2015.
זאת,
כשנה אחרי המועד, שמייחסים לפגישת התדרוך בכתב האישום.
כל כתב האישום מבוסס על "שיחת התדרוך" הזו. ואם זה נופל,
כל התיק נופל.
למי שמתעניין, איך הגעתי לנתון הזה, אז הקביעה הזו לקוחה מדו"ח מבקר משרד התקשורת (הדו"ח המלא
כאן, זה בעמוד 13), ומכתבה, שפרסמתי במרץ 2018 תחת הכותרת: "
לרוה"מ לא היה צל של מושג איך משרד התקשורת מתנהל ופועל כשהיה שר".
ניתחתי אז לעומק את הפגישה הזו, ושהיא לא נסבה בכלל על עניין "השינוי הארגוני" במשרד, שעניין אז את
נתניהו "כשלג דאשתקד". מה שעניין אותו באותו יום, זה שהוא עתיד להיפרד מרוב תיק משרד התקשורת, כלומר: שנאסר עליו לטפל בכל צורה שהיא בענייני קבוצת בזק, לפי
החלטת ד"ר
מנדלבליט (ההחלטה הזו כפי שכבר הוכחתי מזמן,
הודלפה כבר קודם לכן ל"הארץ" ע"י עו"ד דינה זילבר, אבל זה נושא מרתק אחר: מי מדליף מה ומתי למי בכלי התקשורת).
כך, ש
נתניהו נפגש עם
שלמה פילבר לקראת פרידתו מתפקיד שר התקשורת המלא ולקראת כניסת
צחי הנגבי כשר במשרד התקשורת וכממונה על כל התחומים הקשורים בקבוצת בזק (רוב עבודת המשרד קשורה בקבוצת בזק...).
התגלית המדהימה הזו פשוט צפה לי, כשחיפשתי אצלי באתר Telecom News - פגישה בין
פילבר ל
נתניהו ב-
2016.
ברגע שמחפשים בכיוון הנכון, הכל מסתדר נכון, ומתאים לכל שאר המסמכים.
כעת, כשיש לנו את
התאריך הנכון של פגישת התדרוך (
7.5.2016), מה שרשום ב"יומן הצהוב" של
פילבר "מתאים בול" ל-
2016, אם כי נראה בצורה מאוד בולטת, שבחלק מהנושאים,
שלמה פילבר הושפע מאוד מהפגישות המקבילות, שהיו לו עם
ניר חפץ (היועץ והדובר דאז של
נתניהו), באותם נושאים (מייד אפרט) וכנראה גם עם
אלי קמיר (היועץ של
שאול אלוביץ').
למי ששכח, הצמד חמד
חפץ ו
קמיר (ספינולוגים בחסד עליון...) "ערבבו" שניהם כמה וכמה מעשים לא בדיוק כשרים - ביחד, החמור בי
ותר מהם היה "תרגיל העוקץ" ,שניסו לעשות לשופטת בדימוס
הילה גרסטל.
פרקליט המדינה דאז
שי ניצן ועו"ד
ליאת בן ארי (בת טיפוחו, אז פרקליטת מחוז ת"א מיסוי וכלכלה) עטו על התרגיל הזה ופתחו תיק פלילי נפרד מ"תיק 4000", בתקווה "לחסל את האויב המסוכן שלהם": השופטת בדימוס
הילה גרסטל.
אולם, התכנית הזו כשלה והיועמ"ש ד"ר
מנדלבליט גרס את התיק הזה "במגרסה של
שמילה" כשהתגלה בחקירה, שנשיאת בית המשפט העליון, השופטת
אסתר חיות, (בתמונה משמאל), מעורבת "עד צוואר" בפרשה הזו. אז התיק הזה נגנז מהר, כי"הקליקה" שומרת "אחד על התחת של השני".
מי שמתעניין בפרטים של הפרשה ההזויה הזו, מוזמן לקרוא אודותיה בכתבה: "
פרשה בסגנון Fake News הנוגעת לשופטת גרסטל הסתיימה היום בסגירת התיק".
מייד נחזור ל
ניר חפץ ונבין למה הבאתי את הסיפור הזה כאן.
נחזור לכתב
ברוך קרא מערוץ 13, בנסיונות המגושמים שלו (ושל היועמ"ש והפרקליטות) להוכיח, ש"היומן הצהוב" של
שלמה פילבר נכתב ב-
2015, הוא פולט עוד פרט חשוב ושזה
תאריך וזה מופיע בציוץ טרי שלו כאן:
ברור, שאם כתוב ב"יומן הצהוב" התאריך
26.5, זה לפני ש
שלמה פילבר מונה למנכ"ל ב-
2015 (7.6.15) והוא היה ב-
26.5 אזרח, שלא היה יכול לכתוב לעצמו תזכורות בענייני רגולציה מסובכים של משרד התקשורת (תחום שלא הכיר בכלל).
לכן, זה יכול להיות
רק 26.5.16, מה "שמתאים בול" למועד שחשפתי, כמה שורות כאן למעלה.
גם הטענה של
ברוך קרא ו
אביעד גליקמן (מטעם היועמ"ש
מנדלבליט ו\או
ליאת בן ארי), שהפיסקה הנוגעת ל
אביחי מנדלבליט נוגעת לזמן, שהיה מזכיר הממשלה ולמינוי השר
אופיר אקוניס, גם היא שקרית, מפני שאני ברכתי את השר
אופיר אקוניס בכניסתו לתפקיד במשרד התקשורת
ביום 14.5.15, בזמן שהמנכ"ל במשרד היה עדיין
אבי ברגר, ו
שלמה פילבר כאזרח - אפילו לא חלם שהוא יהיה מנכ"ל משרד התקשורת...
הטיפול של היועמ"ש דאז
ויינשטיין במינוי של
אופיר אקוניס בוצע
לפני 14.5.15 וזה מתועד היטב
בדברי ימי הכנסת וגם בכתבות שלא אני פרסמתי, אלא אחרים, למשל
כאן ב-
14.5.15.
ל
מנדלבליט כמזכיר הממשלה לא הייתה כל נגיעה בעניין, נושא שממילא
טופל והסתיים הרבה לפני ששלמה פילבר הגיע למשרד התקשורת כמנכ"ל.
זה מחזק את העובדה שחשפתי, שהפרקליטות
פיברקה את התאריך של המפגש בין
פילבר ל
ביבי ל
-7.6.15.
וזה מה שהציג
רביב דרוקר ב"המקור", בלי להבין בכלל, שבכך
חשף את הבלוף.
רק ב"מכונת הזמן" של "תפירת תיק 4000",
אין כל חשיבות לזמן. אפשר לנוע חופשי קדימה ואחורה...
כך, "
ראיית הזהב" של תיק 4000 לא שווה יותר משווי הנייר הצהוב ביומן הצהוב הישן של
פילבר...
פירוט
נכון של כל מה שכתוב ב"יומן הצהוב" של
פילבר, יוצג כאן בהמשך.
אוסיף עוד נקודה מעניינת: על פי
כתב האישום בתיק 1000בע"מ 41 סעיף 46 היתה פגישת תדרוך נוספת (מלבד "פגישת הכורסאות"), שבה הנחה
נתניהו את
פילבר כיצד ניתן לסייע ל
ארנון מילצ'ן.
האם לפגישה זאת גם יש ממצאי איכון המאשרים אותה?
במידה ואלו אינן 2 פגישות-הנחיה
נפרדות ומדובר
באותה פגישה (הניסוח בכתב האישום איננו חד משמעי ואין הכרח מלשון כתב האישום כפי שנוסח, שמדובר ב-2 פגישות נפרדות), שמכונה "פגישת הכורסאות", הרי שהתרשומת ב"יומן הצהוב", שכתב לעצמו
שלמה פילבר, לא יכולה להתאים ליוני 2015 - מכיוון שאין בה זכר להנחיה, שקיבל מ
נתניהו לסייע ל
ארנון מילצ'ן בעניין מיזוג 'רשת' ו'"קשת'.
על פי זה, "ראיית הזהב" איננה "ראיית זהב" כלל, לא רק בגלל מה שכתוב בה, אלא גם
בגלל מה שלא כתוב בה.
כמובן, שאם הכוונה בכתב האישום (שניסוחו אינו חד משמעי), שפגישת ההנחיה בעניין
ארנון מילצ'ן היא פגישה אחרת (ולא "פגישת הכורסאות"), אז לא הייתה אמורה להופיע התייחסות לכך ב"ראיית הזהב" (עפ"י הטענה של המדליפים המתארכים אותה ל
יוני 2015).
יחד עם זאת, אם פגישת ההנחיה בעניין
ארנון מילצ'ן הייתה פגישה
נפרדת, הרי שיש צורך
ב"ראיית זהב" נפרדת בשבילה, כגון תרשומת של
פילבר לאחר הפגישה, שסיכם לעצמו, לדוגמא: '
ארנון רשת קשת' או '
מילצ'ן מיזוג'.
וזה אין.
כלומר:
מהסתירה המהותית הזו בין תיק 1000 לתיק 4000 ברור, שהפרקליטות סתם מבלבלת את המוח בשטויות, על "מפגשי הנחייה" של
נתניהו ל
פילבר, שהומצאו בכתב האישום, רק כדי לתפור תיקים ל
נתניהו.
2. מאיפה אני בטוח שהייתה חקירה נוספת של שלמה פילבר וניר חפץ בתחילת 2020 (כנראה ב-3.4.20)?
זה נחשף בתכנית "המקור", כולל פליטת פה של
רביב דרוקר, שהסגירה, שהיו איכונים לפגישות.
החלטתי לסכם את הממצאים שלי לאחר בדיקת עומק כדלהלן:
1.החלטתי (לאור הרמז מ"גרון עמוק")
לבדוק שוב את פריט המידע השני, שיכ
ול היה להיחשב כ"
ראיית זהב" נוספת נגד
נתניהו וזה
תיאור 3 פגישות, שהיו בין שלמה פילבר לניר חפץ, (בתמונה משמאל) פגישות, שבהן
ניר חפץ מנחה את
פילבר לסייע ל
אלוביץ' (בשם
נתניהו).
2 יודגש ש-
3 הפגישות הללו, כמתואר בתכנית "המקור", לא היו קיימות, לא בכתב החשדות, לא בכתב האישום, ולא בכל ההדלפות על עדותו של שלמה פילבר (וגם בהדלפות של עדותו של חפץ), שפורסמו בכלי התקשורת השונים, עד עתה.
זה צץ והופיע בצורה כזו (של 3 פגישות) רק בתכנית "המקור".
כלומר: זה פריט מידע חדש,
שנולד ב-2020,
שלא היה קודם.
יודגש, שהפעם הראשונה, שפרט המידע המאוד חשוב הזה מופיע (3 פגישות של לחץ \ הנחיות מ
נתניהו דרך
חפץ על
פילבר בענייני בזק \
אלוביץ'), היה רק בתכנית של
רביב דרוקר.
בכתב האישום (סעיף 83, בתצלום מתחת) וגם בכתב החשדות סעיף 227 (
כאן), יש אזכור לכך ש
נתניהו הנחה את
חפץ להיפגש עם
פילבר, אבל
אין שום מועדים וכמות פגישות ומה נאמר בפגישות הללו.
ממיקום הסעיף הזה בכתב האישום מובן שזה היה ב-
2016 (ולא ב-2015, כטענת התכנית "המקור") וזה המשך ל"שיחת ההנחייה" ("
בהמשך להנחייתו" נכתב), שיחה שנערכה לכאורה בין
נתניהו ל
פילבר ב-
2015.
למה הפירוט שהוצג ב"המקור" הוסתר עד היום? לא ברור.
הנה התצלום של מה שיש בכתב האישום
איך דבר כזה
דרמטי וחשוב (
3 פגישות תדרוך של
חפץ בשם "בלפור" ל
פילבר) -
לא היה קודם בצורה מפורטת ומפורשת, בכתב החשדות ובכתב האישום ובעדויות המודלפות? מיד אפתור את התעלומה...
3.
צילמתי "צילום מסך" את כל המסכים
מהמצגת של דרוקר וכן את המסכים מ
סרטון "המקור", ששודר בערוץ 13 בחלק של הדיון, שהיה עמי באולפן, דיון ביני לבין
דרוקר בקשר למסכי המצגת הזו (
מצ"ב 10 צילומים בקובץ ZIP - למתעניינים).
4. תשומת לב,
שאין תאריכים מתי היו 3 הפגישות הללו, אולם
דרוקר טען, שזה מגיע מ
איכון (איכון מכשיר סלולרי) - שכן היו פגישות כאלו וזה
כן קשור לתיק 4000 (כי אני במקום, כשראיתי את המצגת המתגלגלת על המסכים באולפן, מיד הגבתי ואמרתי לו
שזה לא קשור לתיק 4000).
כל הדיון הזה, מופיע במצגת ובסרטון
בלי לציין תאריכים של 3 המפגשים בין פילבר לחפץ, ומיד אחרי כן,
דרוקר עבר
לפגישה עם תאריך - (בין
ביבי ל
פילבר, ביום כניסתו לתפקיד מנכ"ל -
7.6.15), כמופיע בתצלום כאן מתחת. ככה הוא
קישור את הדברים, ברצף אחד וישיר והטעה את הצופים, שזה קשור אחד לשני והיה ב-2015.
5. למרות ש
דרוקר (במצוות הפרקליטות) אומר ש-3 הפגישות הללו קשורות לתיק 4000 (
כלומר ל-2015)
זה בלתי הגיוני ולא סביר מעשית, שפילבר ייפגש עם חפץ ועוד 3 פעמים, בימים שאחרי שנכנס לתפקידו ובטרם המריא ללונדון (5 ימי עבודה ברוטו היו לו אז, בין יום המינוי ליום הטיסה ללונדון עם אשתו).
כך, שלא ייתכן, שחשיפה זו של
רביב דרוקר מחזקת את ההנחיות ש
נתניהו נתן (כביכול, ב"פגישת ההנחיה") ל
פילבר ב-
2015.
6. אולם,
בעיון מדוקדק במצגת (שהוצגה גם בסרטון)
זיהיתי את התאריכים הנכונים של 3 המפגשים בין פילבר לחפץ, כמעט בוודאות של 100%:
זה גם
תואם במדויק את תאריך הפגישה שזיהיתי בין פילבר ולנתניהו ב-2016 (
7.5.16).
הפירוט:
א. במפגש הראשון אומר
חפץ: "
הוא [נתניהו] אמר שזה חשוב, כדי ששיתוף הפעולה עם אלוביץ יימשך".
זה לא ייתכן שזה נכון
למחצית 2015, כי במחצית הראשונה של 2015 היו מריבות אין סופיות בין משרד התקשורת לבזק (בתקופת
אבי ברגר) ועד שזה השתנה - לקח כמה חודשים, עד ש
פילבר התמקם בכיסאו במשרד, אחרי חפיפה עם
שמילה מימון, שמילא את התפקיד לפניו וגם בתקופה הראשונה עד שחזר מלונדון, ועד שהוא (
פילבר) למד מה קורה במשרד מול בזק ולמד איך משנים את המצב הזה, של מריבות ובג"צים של בזק בחריפות כנגד המשרד, והמשרד בתגובה תוקע קנסות ענק לבזק (
פילבר - עד סוף 2015 תקע 3 קנסת לבזק, שניים מהם היו קנסות ממש ענקיות לבזק, רק כדי "ליישר" את בזק, לציית להוראות המשרד).
לכן, אי אפשר, ש
במחצית 2015 ייאמר על
שיתוף פעולה שצריך להימשך, כשקודם -
לא היה בכלל שיתוף פעולה שכזה, היו
מריבות מתמשכות
בצורה מאוד חריפה.
זה יכול להיות נכון רק
למחצית 2016, ששיתוף הפעולה בין
פילבר לבזק (דרך
סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק דאז ועוד בעלי תפקידים בקבוצת בזק, כולל
אלי קמיר), הפך להיות
הדוק ושוטף.
.
ב. במפגש השני
חפץ אומר ל
פילבר: "
אל תעשה את זה יותר מדי מהר, תמשוך את זה אפילו עוד שנה ויותר, כדי שיהיה לנו אותם עד הבחירות".
זה לא סביר שזה ייאמר
ב-2015, כי הבחירות היו ב-
17.3.15 ולא סביר שכחודשיים - שלושה אחרי הבחירות,
נתניהו ו
חפץ ידברו על
בחירות בעוד שנה.
אולם, זה מאוד סביר, שיגידו את זה
במחצית 2016. זאת, מפני שהקדנציות של ממשלות בישראל היו אז סביב ה-3 שנים ואף פחות. וכל זה מתחבר היטב לסעיף הבא:
ג.
במפגש השלישי חפץ מדווח לפילבר על ניתוק חריף של היחסים בין יאיר ושרה - עם אלוביץ' וואלה!.
אגב, חפץ אומר לגבי פגישה השלישית (ראה בתצלום כאן מתחת) שנתניהו לא היה בעניין... (זה נראה נכון, כי נתניהו, בפגישה השלישית, כבר היה מנוע מלעסוק בענייני בזק... ראה הסבר מיד).
לעניין הספציפי הזה (מועד ניתוק היחסים) יש לי תאריך מדויק!
ניתוק היחסים היה לפי הלו"ז שפרסמתי בתיק 4000 ביום 16.9.16 וזה נובע ישירות מדבריו של שאול אלוביץ' - כאן.
כלומר: 3 הפגישות של פילבר עם חפץ היו במחצית 2016 והלאה,
כשהפגישה השלישית הייתה אחרי 14.6.16, עת בה נתניהו סולק ע"י היועמ"ש מלעסוק בענייני בזק (ולכן חפץ כנראה צדק, כשאמר, שבפגישה השלישית לא היה נתניהו ברקע, אלא רק יאיר ושרה).
לכן, זה קשור ב"פרשת תיק בזק" וזה בכלל לא קשור ל"תיק 4000", שהיה שנה ויותר קודם.
6. מסקנות ראשוניות שהסקתי מעניין זה:
א. שלמה פילבר וגם ניר חפץ כנראה עברו חקירה נוספת, במהלך תחילת 2020, בעקבות איכון, וזה מה שייצר את הסיפור של 3 המפגשים בין פילבר לבין חפץ, סיפור שצץ לפתע רק בתחקיר של דרוקר ולא היה קודם בצורה כזו, לא בכתב החשדות, לא בכתב האישום ולא בכל ההדלפות.
זה גם מסביר את העדכון של כתב האישום, שבוצע ע"י הפרקליטות ב-12.3.20, שבו הוסיפו "מומחה איכון" לרשימת העדים.
ב. עניין כזה חשוב (3 שיחות "הנחייה מבלפור", שמגיעות לפילבר דרך חפץ), זה לא עניין שולי, ששכחו אותו בכתב החשדות ובכתב האישום ובכל ההדלפות.
פשוט - זה עלה רק השנה - 2020, בעקבות פעולות איכון סלולרי וחקירות השלמה, חודשים אחרי שכתב האישום כבר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים - 28.1.20.
ג. כלומר: לסנגורים, שהתכוננו לשימוע, שהתקיים אצל היועמ"ש בתחילת אוקטובר 2019 - לא היה המידע הזה, כי הוא התקבל רק בהשלמות חקירה, שנעשו ב-2020.
ד. רביב דרוקר בטיפשותו חשף ראיה, שאמורה הייתה להיות כנגד נתניהו, אבל למעשה היא לטובתו של נתניהו, כי 3 המפגשים של חפץ עם פילבר היו ב-2016 ("תיק בזק") ולא ב-2015 ("תיק 4000").
ה. הנקודה הכי חשובה: "ראיית זהב" קודמת, של פתק בכתב ידו של ניר חפץ, שנתפס בביתו, פתק בן 2 דפים, שיוחס ל-2015, הוכחתי בצורה חד-ערכית בכתבה כאן, שהפתק הזה הוא ממחצית 2016. זאת, לפי מה שכתוב בפתק, שנטען שנכתב לאחר מפגש של פילבר עם אלוביץ', מפגש, שכונה בשם: "פסגת התאנים והיין". גם כאן, אלי קמיר מעורב (איך לא). הפתק הזה ותוכנו מצטלבים היטב עם שאר המפגשים של חפץ עם פילבר ב-2016, כפי שניתחתי כאן למעלה.
הראתי וכמה פעמים, שע"י הזזת הזמנים, אפשר לפברק "ראיית זהב" מפתק, שלא שווה כלום. ממש כלום ולא אומר כלום. זאת, ע"י תרגיל של "העלמת הזמנים", תופעה הקיימת לכל אורך תיק 4000 המפוברק מתחילתו ועד סופו.
זו אותה תופעה של "הזזת שעונים", שמוכרת לנו מהרבה מקרים אחרים, גם בתיק 4000.
עדכון 25.3.22: לא היה שום איכון סלולרי ל
שלמה פילבר בשבוע הראשון לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, כך שהוא לא היה לא במשרד רוה"מ ולא במעון רוה"מ, או בכל מפגש אחר עם רוה"מ \ שר התקשורת בשבוע הראשון שלו בתפקיד (למעט הגעתו לבניין משרד רוה"מ ביום הראשון לתפקיד, לקבל תעודת מינוי כמנכ"ל).
כלומר: "פגישת ההתנעה" היא שקר מוחלט.
3. האם היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד) דיברה אמת בחקירתה ובעדות שפורסמה ב"במקור"?
ההדלפה המרכזית אודות עדותה של עו"ד
דנה נויפלד, (בתמונה משמ
אל), הייתה ב"כלכליסט" (
כאן) ב-8.12.19.
תשומת לב שבתחילת התמלול של עדותה המודלפת של עו"ד
דנה נויפלד ב"כלכליסט", היא מודה ש"היתה בתמונה" וגם קודם לכן ראתה את "החומר" (שהציג לה
שלמה פילבר, כלומר את ההסכם המוצע עם בזק, כחלק ממסמך מדיניות חדשה), רק היא לא זוכרת אם זה היה "מסמך", או "תיקון רשיון". זה שקר גס ביותר, שלא מתאים לעובדות, למסמכים ולעדויות, למשל לעדות של סגנה לשעבר, עו"ד
אריק רשף, שמציג תמונה (המגובה במסמכים)
שונה לגמרי.
אני ניתחתי רבות את עדותה של עו"ד
דנה נויפלד בכמה כתבות ולא אחזור על זה שוב כאן, ואתייחס כרגע
רק למה שהיה בתכנית "המקור".
בתכנית "
המקור" של
רביב דרוקר בערוץ 13 (שאת שקריה המרובים חשפנו
כאן ו
כאן), הייתה מצגת, שרצה לאורך התכנית ברקע, על מסכי ענק באולפן, שהוקם לצורך התכנית.
המצגת הזו הועלתה במלואה לאחר התכנית לאתר ערוץ 13 (
כאן) ובתוך המצגת הזו הובאו דבריה של עו"ד
דנה נויפלד ב-3 מצגות שונות הנמצאות:
כאן,
כאן ו
כאן.
המצגת הראשונה נראית כך:
על כל 3 המצגות הללו של דבריה
אין (בכוונה) כל תאריך, למה היא מתייחסת וניתן להבין מדבריה, שהיא מתייחסת ל"עסקה" (מה שמכונה בטעות "המיזוג") של בזק-YES, עסקה של רכישת מניות, כלומר: "העברת אמצעי שליטה" לבזק מיורוקום, שאושרה ע"י
נתניהו ב- 23.6.15.
ניתן להבין מהמצגת הזו ומצורת הצגתה, שעו"ד
דנה נויפלד מתכוונת כאן בעדותה, שיש כאן
"הפרת אמונים" של נתניהו ביחס לבזק, ב-2015.
אולם, זו פשוט
הטעיה מכוונת של
רביב דרוקר (והפרקליטות, שהזינה אותו בהדלפה פלילית, בפרטים הללו).
כל 3 המצגות, שמתייחסות לדבריה של עו"ד
נויפלד, הן
רק בנוגע ל"עסקת המיזוג", ש
שלמה פילבר "רקח" עם צמרת בזק
במחצית השנייה של 2016 (שנה אחרי מועד העסקה של רכישת המניות ב-2015).
אין כאן
שום קשר לנתניהו. שום קשר למה שחתם עליו ב-2015.
כלומר: הצופים כלל אינם יודעים או מבינים, שמה שעו"ד דנה נויפלד אומרת (כמופיע בתצלומי המסך ששודרו), מתייחס רק לשלמה פילבר ולמחצית שניה של שנת 2016 ולא ל-2015.
זה פשוט הונאה וזיוף ברמה הכי ירודה. ככה "תפרו" את כל מה שיש בתיק 4000.
"העסקה" הזו של
2016 הגיעה למימוש בדמות מסמך "מדיניות רגולטורית חדשה", שיש בה "עסקה עם בזק" (כלומר: הורדת "ההפרדה המבנית" בין בזק ל-YES, שזה "אישור מיזוג", תמורת פריסת סיבים של בזק ברחבי הארץ) ומומשה גם במכתב של
שלמה פילבר לבזק, מהלך, שבוצע שנה וחצי
אחרי "העסקה" של 2015, כלומר
בסוף 2016.
הנקודה הכי חשובה כאן:
נתניהו לא היה ב"עסקה" הזו של
מחצית 2016. צחי הנגבי היה אז "השר לענייני בזק" והוא זה שדן ושאישר את המהלכים (ולא
נתניהו) וזה חלק
מתיק "בזק",
שבכוונה "ערבבו" אותו עם "תיק 4000", שנוגע
לשנת 2015.
הערת אגב: המונח "
תיק בזק" שיש בכתבה זו ובכל שאר הכתבות שלי בנושא "תיק 4000", כולל בתוכו בפועל
שני תיקי חקירה של רשות ני"ע ( המכונים אצלם: "החפרפת" ו-"170"),
שנחקרו לעומק לפני "תיק 4000" ומתייחסים בעיקר לשנים עד מחצית 2017 (מועד תחילת החקירה הגלויה של רשות ני"ע).
נתניהו לא נמצא בכלל ב"תיק בזק".
כך הפרקליטות ו
רביב דרוקר הטעו את הצופים
גם בהקשר של דבריה של עו"ד
דנה נויפלד, בין מה שהיה ב-2016 (שלא קשור לנתניהו) למה שהיה ב-2015, שכן קשור לנתניהו.
בנוסף, עו"ד
דנה נויפלדאינה אומרת אמת (בהתייחס למה שמוצג במצגת של
רביב דרוקר), משום שהיא
לא התנגדה ל"מיזוג" (המיזוג של
2016), היא אפילו
אישרה זאת ולא הייתה ל
פילבר כל סיבה לריב עמה. זה מנותח ב"ראיית הזהב" החדשה כביכול -
כאן, בה
פילבר כתב "ביומן הצהוב" שלו:"
מיזוג יס בזק. דנה (נויפלד) אישרה".
אם לא די בכך, עו"ד
אריק רשף, שהיה במשך שנים סגנה של עו"ד
נויפלד,
בעדותו מסר, שהיא (
דנה) הייתה בעניינים, השתתפה בישיבות, קיבלה מסמכים
ואישרה גם את ה"עסקה" של 2016. גם
עו"ד אבי ליכט היה מעורב כאן (הוא הפטרון האישי והחבר המקצועי של
דנה נויפלד, שהייתה במשך שנים העוזרת האישית שלו, בטרם "הושתלה" ע"י עו"ד
ליכט כיועצת המשפטית של משרד התקשורת. תזכורת: עו"ד
ליכט היה אז המשנה ליועמ"ש). הוא (
ליכט) אישר אף הוא את "העסקה" של 2016
בשם היועמ"ש, לבקשת עו"ד
אריק רשף.
למה היא שיקרה? זה די ברור. ב"קליקה" אחד "שומר על התחת של השני" (כמו שכתבתי למעלה בפרשה של
הילה גרסטל). תפרו תיק ל
נתניהו והעלימו במקביל את כל היועצים המשפטיים הבכירים,
שאישרו כל מהלך שלו ואת כל המסמכים המוכיחים, ש
נתניהו פעל כשורה ובדיוק על פי החוק. ככה "מכונת התפירה" הזו עבדה.
כך, שהצגת הדברים, גם כמנותח כאן בכתבה למעלה וגם כעולה מהמצגת של התכנית "המקור", נועדה
להטעות את הצופים ולטשטש בכוונה את המציאות ואת האמת בסוגיה, שהיא ׁ(
דנה) מדברת עליה, בעדותה המוצגת במצגת (
עדות ה
עוסקת בעסקת המיזוג של 2016, בה נתניהו בכלל לא מעורב, לא במישרין ולא בעקיפין, כשעדות זו לא עוסקת בכלל ב"עסקת מכירת המניות של יורוקום לבזק" של 2015).
4. למה הוזמנו לתכנית "המקור" 2 עדי תביעה "כבדים": אריק רשף וחיים גרון?
הסיבה מאוד פשוטה:
רביב דרוקר במצוות הפרקליטות, תכנן "להפיל אותם בפח" ולערער את אמינותם בטרם המשפט, ללכוד אותם בתחבולה, כדי שיאמרו שטויות, שניתן יהיה להציג בבית המשפט. זאת,מאחר שהם מסרו עדויות לטובת
נתניהו והם מסכנים את תיק 4000.
למה דווקא הם? כי הם בין הכי בכירים במשרד התקשורת. שניהם עורכי דין ותיקים (
חיים גרון הוא גם מהנדס תקשורת), שניהם יצאו לפנסיה אחרי שנות עבודה ארוכות במשרד התקשורת. כך, שהם מכירים את הרגולציה על כל היבטיה היטב,
ולכן עדותם מסוכנת לפרקליטות.
תשומת לב שעו"ד
אריק רשף אינו "עד תביעה" ולא מופיע כלל ברשימת עדי התביעה, למרות שהוצג כך ע"י
רביב דרוקר (עוד שקר בערימת השקרים שלו). זו בדיוק החומרה שבסיפור - ניסו להעלים אותו בכתב האישום, אך לא יכלו, בשל החשיפה הנרחבת שלי, שהוא זה שהכין את המסמך (מסמך המדיניות החדשה) והמכתב (מכתב
פילבר ל
סטלה מנכ"לית בזק) ולא באמת עבד באגף הרישוי כפי ש
תמי לשם דיווחה אז לנציבות ולי.
נראה, שנעשה כאן תרגיל מאוד נבזי ובלתי חוקי בעליל, שניסו כאן לבלום מצב בו עו"ד
אריק רשף יזומן כ"עד הגנה" במשפט. כמובן, שאם על דוכן העדים
אריק רשף ישנה גרסה ממה שהציג בתכנית "המקור", ניתן יהיה להכריז עליו כ"עד עויין" ולחקור אותו בחקירה נגדית ולקעקע את עדותו ואולי אף להוביל לפסילת עדותו כעד הגנה. אך פורמלית -
אריק רשף אינו "עד תביעה" ולכן הזמנתו לאולפן היא ממש תרמית פלילית (לכאורה), שנועדה להפיל אותו בפח
ולהטות את עדותו, כך
שלא יסכן את כתב האישום.
במקביל, רביב דרוקר רצה "לקבע" את עדותו של שלמה פילבר, שנראה גם לפרקליטות "כחוליה החלשה" בתיק.
לא צריך לנחש שזו הייתה הכוונה של רביב דרוקר, כי הוא אמר זאת בבוקר השידור במו פיו - בראיון ל"מעריב":
אגב, "...הפך לוויכוח די מטורלל" הוא מתכוון אלי...
בהתייחסות ספציפית לשלמה פילבר, כך התייחס אליו רביב דרוקר במו פיו בראיון לגל"ץ:
אני באתי מוכן למפגש המצולם של התכנית "המקור", כי ידעתי את כוונתו ואף דרשתי כמה תנאים מוקדמים להופעתי (ש
דרוקר התכחש להם. זה היה ברור לי, כי ידעתי היטב, שהוא שקרן כרוני).
ההופעה שלי צולמה ב-
12.3.20 וחיכיתי בסבלנות ובשקט מעל לחודשיים למועד השידור בערוץ 13, כדי לחשוף את השקרים של
רביב דרוקר, כי לא יכולתי לדעת מראש, מה הוא יציג לצופים, אחרי עריכה ועיבוד, מכשעה וחצי שצילם אותי.
מבחינתי, הגעתי
ליותר קוראים לחשיפת השקרים שפרסמתי (ראה בלינקים בתחילת הכתבה), מאשר הרייטינג של הצפייה בתכנית "המקור" של
רביב דרוקר, שזה
הישג גדול יותר ממה שתכננתי מראש, בשת"פ עם
אלי ציפורי. להערכתי, הפרסום שלנו גם דחף שרים, בכירים וגם אזרחים וחברי כנסת רבים, להתייצב בבית המשפט בי-ם ולהביע תמיכה ב
נתניהו.
בכל מקרה, בהתייחס לעורכי הדין: חיים גרון ואריק רשף, וגם בהתייחס לשלמה פילבר, מדובר כאן במהלך מובהק של "הדחת עדים" ("רצינו לראות האם זה יגרום להם לשנות את עמדתם"), "הטרדת עדים", "איומים" (למשל על שאול אלוביץ' ושלמה פילבר), "שיבוש מהלכי משפט" (לגבי כל עד או חשוד - שהופיע בכתבה) ואולי עוד עבירות פליליות, וכל זאת באישור בכתב של היועמ"ש ד"ר מנדלבליט.
מעולם לא היה כדבר הזה בישראל (ובשום מקום בעולם), שתכנית טלוויזיה מבצעת שליחות של התביעה, כדי לחזק את התיק ולסלק עדים מסוכנים לתיק, בתהליכי "הדחת עדים" - בשידור חי.
רק זה - דורש ועדת חקירה ממלכתית דחופה.
5. מה המשמעות הנכונה של כל הפריטים, שרשם לעצמו שלמה פילבר ב"יומן הצהוב" שנחשף אחרי חקירתו ב-3.4.20?
כפי שציינתי בסעיף 1 כאן למעלה, הטענות של
רביב דרוקר,
ברוך קרא ו
אביעד גליקמן (הכל כמובן מגיע מהפרקליטות, שממציאה
שקר אחרי שקר, מרוב בהלה, שהאמת נחשפת במערומיה) הן טענות שקריות
ולא מתחברות לשום תאריך ב-2015.
כבר הצגתי בסעיף 1 למעלה, שפגישת העבודה היחידה המתועדת בין
פילבר ל
נתניהו היתה ב-
2016, ב-
7.5.16. על זה נוספו
ב-2016 עוד 3 פגישות עם
ניר חפץ, כפי שניתחתי בסעיף 2 לעיל.
היו ל
פילבר גם פגישות עם
קמיר, ועם
אלוביץ', אבל כרגע לא אנתח אותן, כי הפגישות עם
חפץ היו היותר משמעותיות, כי הן מקשרות (לכאורה) את
נתניהו להאשמת המפורטות בכתב האישום. .
כל הארבעה (
נתניהו,
חפץ, אלוביץ' ו
קמיר) תרמו (ככל המנותח על ידי) לגיבוש רשימת המטלות, שרשם לעצמו פילבר
במחצית 2016.
זה בכלל
לא קשור ל"תיק 4000" אלא ל"תיק בזק".
ואעבור כעת סעיף סעיף, לגבי הרשימה המופיעה בתצלומים מצד שמאל:
:
1.
לפתוח הכל, הגנת ינוקא.
זה מתחבר לכל הסעיפים הבאים וזו הייתה התפיסה של
נתניהו לפתוח תחרות בתחום "שידורי החדשות".
לא היה צורך לפתח תחרות בתחומי חברות התקשורת (כי הייתה באותה עת תחרות עזה בכל הסגמנטים של השוק). מה שעניין את
נתניהו זה החדשות.
באותה עת הוא פעל לפחות ב-3 כיוונים, ליצור תחרות ב"חדשות":
א) עודד את וואלה! ו
אלוביץ', שהשקיע עשרות מיליוני ש"ח באולפן חדשות משוכלל של וואלה!. במרץ 2017 עלתה (אחרי סיום בניית האולפנים והרצתם) המהדורה הראשונה של "החדשות" של וואלה! בהגשת
יעקב אילון. המיזם הזה לא התרומם בסופו של דבר ולא הפך לערוץ חדשות מלא.
ב). עודד את ערוץ 20 להקים אולפן חדשות. ערוץ 20 קיבל אישור ראשוני וחלקי לשידורי חדשות ולקח כשנתיים והרבה מריבות עד שערוץ החדשות הזה יצא באופן מלא לדרך (אחרי שערוץ 20 הוצא ממועצת הכבלים והלוויין והועבר לרשות השנייה בחקיקה).
ג). החליט להפריד את חטיבת החדשות מ"התאגיד", שקם על חורבות רשות השידור, בכוונה ליצור "חברת חדשות" עצמאית ונפרדת מהתאגיד "כאן". המהלך הזה גם כשל, בגלל הבג"ץ ואירוח התכנית אירוויזיון בישראל (איגוד השידור האירופאי, שמפיק את האירוויזיון, הודיע שלא ניתן לקיים האירוע בישראל, אם חטיבת החדשות תופרד מ"התאגיד"). .
מכאן, שהמשימה הזו ("לפתוח הכל") היא לפתוח את "
שוק החדשות" לתחרות ולספק "הגנת ינוקא" למתחרים החדשים (זו הגנה מקובלת בעולם הרגולציה של התקשורת, ששחקנים חדשים מקבלים הקלות והגנות רבות, בשלבי החדירה שלהם לשוק).
2. הצעת חוק של הפיצול ביולי.
המונח "פיצול" יכול להיות קשור להרבה תחומים, החל מפיצול ערוץ 2 ועד הפיצול של ערוץ 20 ממועצת הכבלים והלוויין. הכל תלוי בחקיקה.
סקרתי את מאגר החוקים בכנסת, את כל תיקוני החקיקה, שבוצעו בכל החוקים הנוגעים לשידורי טלוויזיה (הרשימה המלאה של תיקוני חקיקה מ-2015 והלאה
מצויה כאן).
בשנת 2015
לא היה שום חוק או תיקון חוק שעבר בכנסת היכול להתפרש כ"פיצול". שום דבר. גם סרקתי אין סוף כתבות מאותה תקופה (דוגמאות
כאן ו
כאן), נברתי בגוגל ובוויקיפדיה, ולא מצאתי זכר לשום חקיקה הנוגעת לאיזה "פיצול" ב-2015.
עניין פיצול ערוץ 2 היה תקוע מאז העברת הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה ב-2014 בשנים 2015-16, בגלל ש
נתניהו עצר את החוק, הנושא "התעורר לחיים" רק ב־13 באוקטובר 2016, מועד בו "רשת" הגישה בקשת רישיון למעבר ל־7 ימים בשבוע, ובעקבות זאת גם "קשת" הגישה בקשת רישיון ל־7 ימים בשבוע. גם זה לא הוביל לאיזו חקיקה, ומהלכי הפיצול התקדמו רק במחצית השניה של 2017 והלאה (כולל הכנסת ערוץ 10 לחוק).
אולם מצאתי חקיקה, שמתאימה ל"פיצול" המוזכר כאן והמתאימה למחצית 2016 וזה
פיצול חברת החדשות מהתאגיד. הסיום של החקיקה היה ב-2017 (
כאן) אבל הדיונים על עניין זה (שזכה להתנגדויות רבות)
החלו ב-2016. לא מצאתי שום חוק אחר המתאים להגדרה של "פיצול" בשנים 2015-16. כך, שסביר להניח ,שמדובר
ב"פיצול" חברת החדשות מהתאגיד.
זה גם תואם לנכתב בסעיף הראשון כאן מעל.
3. רמות המחירים של השוק הסיטונאי, השפעה בינלאומית, האם הייתה חוות דעת של ייעוץ בינלאומי.
הסעיף הזה מעיד על
בורות מוחלטת של מי שכתב אותו (
שלמה פילבר). מחירי "השוק הסיטונאי" נקבעו אחרי עבודה רחבת היקף ע"י פרופ'
ראובן גרונאו, (בתמונה משמאל), מאוניברסיטת ירושלים, המומחה מס' 1 בישראל לתחום הספציפי הזה,
ביחד עם
הרן לבאות והצוות שלו במשרד התקשורת, שנעזר בחברת ייעוץ כלכלית מבריטניה.
כל התהליך היה נגזרת של "ועדת חייק" (ועדה ציבורית, שעסקה בנושא השוק הסיטונאי בתחילת העשור הקודם), נגזרת של אישור השר דאז (
משה כחלון) ואישורי הממשלה והכנסת.
המחירון של "השוק הסיטונאי" עבר 2 תהליכי שימועים ציבוריים ועבר את המסננת השיפוטית של בג"ץ. כלומר: לא היה יותר מה לערער על זה, או לעסוק בזה.
כל מחירי השוק הסיטונאי נחתמו ב
נובמבר 2014 ע"י השר
גלעד ארדן ובאישור שר האוצר
יאיר לפיד ופורסמו ב"רשומות" והם נקבעו ל-4 שנים קדימה ו
איש לא שינה אותם - 4 שנים קדימה.
הדבר היחיד שהשתנה, למשך שנה אחת מ
סוף 2016, בחתימת השר
צחי הנגבי, היו תעריפי "הטלפוניה הסיטונאית", נושא, שעסקתי בו הרבה ולמעשה
אין בו כלום (אחרי
ההחלטות האחרונות של משרד התקשורת בנושא, טרום החלטת בית המשפט המחוזי בת"א בנושא זה). פשוט עניין שולי, בלי ביקוש,
בלי לקוחות בכלל וממש לא חשוב בעולם הרגולציה הקווית (כשכולם עברו לדבר בסלולר).
הנושא של "הטלפוניה הסיטונאית" הוכנס בכוח למסגרת של "השוק הסיטונאי", ברגע האחרון לפני החתימה על הרפורמה של "השוק הסיטונאי" בסוף 2014,
בניגוד להמלצות "ועדת חייק",
בניגוד להחלטות השר
כחלון (שקיבל אישור הממשלה והכנסת). זאת, ללא כל דיון, שימוע ציבורי, ועדה ציבורית, או איזה הליך מסודר.
כנראה, ש
גלעד ארדן (ביחד עם המנכ"ל דאז,
אבי ברגר), הוסיפו את "הטלפוניה היסטונאית" לתקנות ברגע האחרון וללא כל שימוע, רק כדי "לתקוע אצבע בעין של בזק".
כיום, כ-6 שנים אחרי כן, משרד התקשורת בעצמו מודה מה שטענתי (ולא רק אני) מתחילת הדרך, שמי שצודק זו בזק וכל המהלך הזה, שיזם
גלעד ארדן בשליפה "מקצה האצבע שלו", היה מיותר, חסר כל ערך רגולטורי וטפשי.
בכל מקרה, ל
נתניהו לא היתה כל נגיעה או השפעה לגבי הנושא של "טלפוניה סיטונאית", לא במישרין ולא בעקיפין.
יודגש שוב, כאמור: מחירי "השוק הסיטונאי" המוזכרים כאן בסעיף 3 - הם כאמור לעיל
לא השתנו כל 4 השנים, כפי שנקבע ע"י
גלעד ארדן לקראת סוף 2014. אגב, הם השתנו מעט מאד מאז סוף 2018 ועד היום, לפי פרמטרים כלכליים, שלא כאן המקום לפרטם. העיקר: אין לזה שום קשר ל
נתניהו.
פשוט
פילבר לא הכיר אז את הנושא וכתב בסעיף הזה שטויות (הוא כתב הרבה שטויות כל הקדנציה שלו, כחלק מתרבות הספינים, שהוא חי בה. זה לא דבר מפתיע או יוצא דופן אצלו).
4.
אלוביץ'
זה ברור, שאם עוסקים בהקמת חברת חדשות חדשה בוואלה! ובמחירי השוק הסיטונאי, יש צורך לשמוע את
אלוביץ' ולבדוק מה הבעיות ולנסות לתאם את המהלכים עמו (אם נדרשת חקיקה, לעניין חברת החדשות שהקים בוואלה!). זה לא מצביע על שום דבר מלבד תכנית ל"עבודת מטה" של
פילבר.
5. אילן ישועה (לא ברור) להיפגש.
זה כן ברור, שאם עוסקים בחברת החדשות החדשה המוקמת בוואלה!, יש להיפגש עם מי שמוביל בפועל ומנהל את כל המהלך הזה:
אילן ישועה.
6. מיזוג יס בזק.. דנה (נויפלד) אישרה.
בשנת 2016 החלה להירקם תכנית חדשה, שהתגלגלה לעסקה של "הורדת ההפרדה המבנית" (שזה
מיזוג), תמורת פריסת סיבים של בזק ברוב שטח מדינת ישראל. עסקה, שנבנתה בהדרגה במהלך 2016 עם בזק. כל זה מתואר ב"תיק בזק".
היה חשוב ל
נתניהו וגם ל
פילבר, כבר בתחילת התהליך, שיש לו גיבוי משפטי, וזה מה שנאמר כאן.
זה סותר כמובן את השקרים של עו"ד
דנה נויפלד, שחלק מהם ניתחתי בסעיף 3 כאן למעלה.
מה שהיה ב-2015 ("תיק 4000") זה
לא מיזוג אלא "
העברת אמצעי שליטה" (כמו "העברת בעלות" על רכב, רק שכאן מדובר בבעלות על מניות).
ה"מיזוג" בין בזק ל-YES תוכנן
לסוף 2016.
זה היה הסיכום בין פילבר לסטלה (מנכ"לית בזק) וקמיר (נציגו של אלוביץ').
מי שאישר את הסיכום הזה היה השר צחי הנגבי. לא נתניהו. זה אושר בצד המשפטי גם אצל היועמ"ש (ע"י המשנה ליועמ"ש - אבי ליכט). כל המהלכים הללו הועלמו לחלוטין מהחקירה ומכתב האישום (בכוונה). זאת, למרות שנתניהו בכלל לא עסק בבזק ממחצית 2016 והלאה, בזמן שהמהלכים הללו הבשילו לכלל "עסקה", עם בזק.
הרצון של קבוצת בזק
ב-2016 לקבל
אישור למיזוג נובע מכך, שהמיזוג יאפשר לבזק לנצל "נכס מס" ענק של YES (לא אפרט את זה כאן). בכל מקרה, הסעיף הזה ב"יומן הצהוב" של
פילבר מצביע בברור, שהוא שייך ל-
2016, שבו החלה להרקם התכנית לאשר לבזק את המיזוג עם YES (שמשמעות מבחינה רגולטורית: "הורדת חומות ההפרדה המבנית").
אגב, בניתוח היסטורי, הרעיון של
שלמה פילבר לבצע "עסקה" עם בזק ב-2016 היה
נכון עקרונית (
מנותח כאן וגם
כאן, מ
אלי ציפורי), הביצוע של זה היה כושל ביותר ומלווה במעשים שלא ייעשו - מצדו.
כל תושבי ישראל סובלים מכך עד היום. היינו יכולים להיות כבר ב-2018 או לכל המאוחר ב-2019, עם מדינה מכוסה סיבים לבתים כמעט בכל בית בישראל. עד היום - המחדל הזה לא תוקן ובזק מנועה מחיבור הבתים לסיבים.
7. איך לשנות את הפרסומות.
בכל הקדנציה של
שלמה פילבר כמנכ"ל ושל
נתניהו כשר תקשורת, היתה
רק פעם אחת בלבד שהם היו מעורבים בתחום הפרסומות, במקרה זה - הפרסומות בערוצי הספורט.
לא אתפלא, שבעניין זה היו מעורבים
חפץ ו\או
קמיר, למרות שהנושא לא שייך בכלל לקבוצת בזק אלא לחברת צ'רלטון,
בבעלות אלי עזור ופנחס זהבי.
איך שראיתי את הסעיף הזה בציוץ של
ברוך קרא, נזכרתי בעניין, כי זה היה אירוע ממש יוצא דופן
ב-2016 (ולא ב-2015), של מעורבות אישית של
שלמה פילבר (ש"ערבב" בנושא גם את
בנימין נתניהו, וצייצתי מייד בחזרה ל
ברוך קרא (הציוץ המלא
כאן), את הקטע הבא:
המאמר, שמתאר את "פרשת הפרסומות": פורסם על ידי ב
מחצית 2016 תחת הכותרת: "
הסיפור המוזר של התערבות מנכ"ל מש' התקשורת בפלונטר של ערוצי הספורט". בכתבה הזו יש פירוט מלא של פרשה זו -
מתחילתה ועד סופה.
בעקבות גילוי ראשוני זה,
אלי ציפורי, בתיאום עמי,
העלה פוסט מאוד זריז. עם הכותרת: "
גבירותיי ורבותיי: ״ראיית הזהב״ החדשה היא ראייה שמזכה את נתניהו; המשימות בכתב ידו של פילבר רלוונטיות בכלל לשנת 2016 ולא לשנת 2015 ולכן מוכיחות שנתניהו לא היה מעורב במהלכים שנוגעים לו בכתב האישום".
8. לדבר עם אביחי (מנדלבליט) על שינוי חקיקה לשר במשרד:
כבר ציינתי קודם בסעיף 1, שזה בכלל לא נגע לשר
אופיר אקוניס ב-2015 (שנכנס לתפקיד עוד כש
אבי ברגר היה מנכ"ל, הרבה לפני ש
שלמה פילבר מונה למנכ"ל), אלא זה נוגע לקראת המינוי של
צחי הנגבי כשר במשרד התקשורת, שעוסק בענייני בזק, עקב החלטת ד"ר
מנדלבליט במחצית 2016. פירוט נוסף ונרחב לנושא זה יש
כאן.
בקיצור: כל 8 הסעיפים הללו, אין בהם שום רמז,
אפילו לא עקיף, למעשה פלילי כלשהו מצד
נתניהו (ככל שמה שכתב פילבר הוא אכן פרי שיחה עימו ולא פרי השיחות שניהל עם חפץ, אלוביץ' ו\או קמיר). אין כאן שום עניינים של "תן וקח". הכל ענייני עבודה שוטפת של משרד התקשורת, בנושאים רבים,
שלא כולם קשורים לקבוצת בזק. זו שגרת העבודה במשרד התקשורת .זה כל מה שיש ברשימה הזו.
בקיצור: כלום. שום "ראיית זהב" ולא "ראיית כסף" ולא כלום. סתם בלבול מוח של חבורת שקרנים וספינולוגים עם דיפלומה.
להיפך, מודגש כאן -
שיש גיבוי משפטי מלא לכל המהלכים מול בזק בעניין תכנית "המיזוג".
שורה תחתונה:
כל הנתונים הנמצאים ב"ביומן הצהוב" של
שלמה פילבר הם סביב המחצית של
2016. אין להם
שום קשר ל"תיק 4000", שמרכזו במחצית 2015, והם שייכים ל"תיק בזק" - 2016, שנחקר לעומק במשך שנה (חצי שנה באופן סמוי וחצי שנה באופן גלוי) ע"י הרשות לניירות ערך ונמצא, ש
נתניהו לא מעורב בו מבחינה פלילית
בשום דבר.
אחרי סיום החקירה של הרשות לניירות ערך, כשהתברר לכל המעלילים וחברי מפלגת רל"ב (RakLoBiBi), ש
נתניהו לא נמצא ב"תיק בזק", החלה בניית "המתפרה". בתחילה בחקירה משותפת של לה"ב 433 והרשות לניירות ערך, בסוף 2017 ותחילת 2018.
מי שהוביל אז את הפרקליטות והיועמ"ש (דרך הבג"ץ ומחאות ענקיות בתקשורת, בכנסת ובהפגנות) היה, בין היתר, עו"ד
שחר בן מאיר,
אחד מאלו ש"ייצר" את המונח "תיק 4000", בתחילת 2018 (אחרי הכתב
גידי וייץ מ"הארץ"
, שהשפיע בצורה משמעותית ביחד עם אחרים, על פתיחת החקירה של "תיק בזק", שנה קודם לכן, בתחילת 2017).
מצ"ב כאן הכתבה שפורסמה בזמנו ב"כלכליסט", אודות העתירה של עו"ד
שחר בן מאיר, ו
מצ"ב כאן הפרסום ב"כלכליסט" בדבר החלטת הפרקליטות, שבאה בעקבות העתירה הזו.
כבר אז (תחילת 2018), בוצעו
אין ספור של עבירות משמעתיות ופליליות מצד המשטרה בהכוונת פרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה ובגיבוי פרקליט המדינה והיועמ"ש ובדחיפה חריפה של המפכ"ל דאז. כלומר:
כל ראשי "הקליקה". וזה תואר על ידי בצורה ברורה בזמן אמת בכל סדרת הכתבות הענקית של 41 פרקים שפרסמתי. (הפרק האחרון מס' 41 -
כאן).
יתרה מכך, בזמן אמת של "תפירת התיק", התפירה הזו
נחשפה במסמרונים שהוחלפו בין עו"ד
ערן שחם שביט החוקר הבכיר, הוותיק והמנוסה, מרשות ניירות הערך והשופטת
רונית פוזננסקי-כץ.
באותה עת, החקירה נוהלה במשותף (רשות ני"ע ויחידת להב 333 של המשטרה)
העניין הזה מתואר בהרחבה
כאן, ומה שאני מבקש להציג כאן, למי ששכח, זה את מה שכתב עו"ד
שחם שביט בזמן אמת (ב-
25.2.18) על החקירות של המשטרה בלהב 433, כפי שהוא
ראה במו עיניו - בזמן אמת:
מדובר בשערורייה, שלא תיאמן, שבונים תיק פלילי סביב ספונולוגים ושקרנים סדרתייים מובהקים (פילבר וחפץ) וכולם (מהמשטרה, דרך הפרקליטות, היועמ"ש ומדבררי הפרקליטות בתקשורת) ממחזרים את השקרים הללו לציבור וכעת לבית המשפט - שוב ושוב.
היות ומה שנחשף כאן הוא ממש לא מצחיק, ו"תפירת תיק" בקנה מידה כזה ענק (ש"פרשת דרייפוס" היא אפיזודה זעירה ושולית לעומת מה שיש כאן), אין מנוס אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית בעניין הזה.
טוב ייעשה היועמ"ש, אם ימשוך מידית את כתב האישום, שהוגש על ידו לבית המשפט המחוזי בירושלים (ניתן לבטל את כתב האישום בכל שלב במשפט, עד רגע ההכרעה הסופית של השופטים).
אי אפשר להשאיר את העניין הזה ללא טיפול שורש ויסודי בערימות השקרים, הזיופים וההונאה (ועוד אין ספור עבירות, שלא כאן המקום למנות אותן), שתפרו לנתניהו בתיק 4000.