רפורמת "השוק סיטונאי" היא בכלל לא "שוק סיטונאי". אין שום תחרות בבזק וגם לא תהיה. בזק היא המרוויחה הגדולה של המהלך ופועלת לפי תכנית סדורה, ש"מקרקסת" את משרד התקשורת "כל הדרך אל הבנק", תוך ביצור מעמדה המונופוליסטי. 
מאת: אבי וייס, 19.2.15, 08:30

ניתוח: הציבור מוזן משפע של אינפורמציה שגויה ומולך שולל אחרי ניתוחים "מצוצים מהאצבע". את הניתוח של מה, שמוכנה בטעות "השוק הסיטונאי" וחשיפת "האמת העירומה", שסביב נושא זה אחלק ל-4 פרקים: 1) הבלוף הרגולטורי והרווח של בזק, להלן, 2) למה הוט לא ברפורמה החדשה בצורה דומה לזו של בזק (מפורט בחלק ב' של הסדרה), 3) ההפסד הצרכני (מה שנוגע לכיס של כל אחד, מפורט בחלק ג' של הסדרה) ו-4) התמרון של בזק את משרד התקשורת לקביעת לוח תעריפים שיוביל לרווח גדל עם הזמן (יפורט בחלק ד' של הסדרה). כעת אנתח את החלק הרגולטורי בדגש על בזק. 

א. אין בכלל תחרות בבזק ואין דבר כזה שנקרא "שוק סיטונאי", ברפורמה הכביכול חדשה. 

1. מרוב רעש, פרסומים וניתוחים שגויים, הצליחו להטעות את הציבור. אין שום תחרות בבזק. איש לא מתחרה בבזק ולא מתכנן להתחרות בבזק. התחרות, שהתלקחה ב-17.2.15 היא רק בין ספקיות האינטרנט (ISP) (כמו למשל 012 או 018), בינן לבין עצמן. זהו. 

בזק הייתה, עודנה ותהיה גם בעתיד ספקית התשתיות הפיזיות לבתים בפס הרחב הקווי (ל-60% מבתי האב, השאר - 40% מחוברים דרך הוט). איש לא מתחרה בבזק ברפורמה הכביכול חדשה ובזק לא מפסידה מאומה מהתחרות בין ה-ISP, בינם לבין עצמם, אלא רק מרוויחה מכך המון כסף. ממש המון (פירוט בהמשך).

אם (ורק אם) ספקי ה-ISP יספקו טלפוניה של בזק (במקום בזק), תהיה בכך תחרות חלקית בבזק, בתחום הטלפוניה בלבד. כי בתחום התשתיות לפס רחב קווי, בזק נשארת ספק התשתיות, גם במה שמכונה "שוק סיטונאי". היות והנושא של הטלפוניה תקוע בבג"ץ, שהגישה בזק כנגד משרד התקשורת, לא ברור אם, מתי ואיך תהיה בכלל תחרות בבזק. כרגע - אין. 

כדי ליצור תחרות בבזק, היה צורך ללכת במתווה רגולטורי אחר לגמרי, שחתם עליו שר התקשורת של העבר משה כחלון. זה מתווה שמשמעו: "לפרק את בזק" (ממש לפרק את חברת בזק עצמה, כמו שנעשה בעשור הקודם עם BT בבריטניה וכמו שנעשה בתחילת המאה הקודמת עם AT&T בארה"ב). אולם, שר התקשורת, שהחליף אותו, גלעד ארדן, מחק את כל רפורמות כחלון, גם בתחום הזה, תוך התעלמות מהציבור ונציגיו, וביטל למעשה את ההחלטה הזו, למרות קריאות של אנשי מקצוע בכירים לא לעשות כך. לכן, משרד התקשורת החל לפברק מסמכים ונתונים, עם אין ספור קומבינות, כדי לתמוך בכיוון הרגולטורי החדש של גלעד ארדן.

התוצאה: בזק לא רק שנשארה שלמה, היא כעת ממזגת לתוכה את YES ובעתיד הלא רחוק את כל שאר החברות הבנות שלה, תוך גריפת הון עתק לכיס של בעלי מניותיה, מנהליה וגם עובדיה. 

2. אין בכלל בישראל רפורמת "שוק סיטונאי". זה לא מקרי, שמשרד התקשורת החליט לקרא לרפורמה הנוכחית "שוק סיטונאי", שזה התרגום של הרגולציה הקווית החדשה באירופה (ששמה המלא: Wholesale Line Rental - WLR). זה השם, שהרגולטורים האירופאים (מהם העתקנו את כל הנושא בגלגולו הקודם), נתנו לרגולציה החדשה של הפס הרחב הקווי (על סיבים, לא על חוטי הנחושת), אחרי שהרגולציה הקודמת (שיש לה שם לגמרי אחר) נכשלה.

הרגולציה, שנכשלה באירופה, היא זו שכעת מופעלת בישראל והשם הנכון שלה הוא:"פירוק למקטעים של הלולאה המקומית" (או באנגלית: ULL - Unbundling the Local Loop). התרגום של העיקרון הרגולטורי בשם ULL לא יכול להיות "שוק סיטונאי".

בנוסף, הטכנולוגיה, שמשרד התקשות מייישם כעת כדי לממש את ה- ULL על רשת בזק (ורוצה ליישם זאת גם על רשת הוט), קרוייה בשם: Bit Stream Access - BSA והיא מופעלת ב-2 שיטות גישה טכנולוגית ללקוחות הקצה: LLU ו-SLU (נדלג על הסברים הטכנולוגיים, שיכולים לסבך כל קורא, שאינו מהנדס רשת תקשורת מנוסה). בקצרה: מדובר בטכנולוגיות של שנות ה-90 של המאה הקודמת, שמזמן כשלו ונמצאות בשלבי היעלמות, אפילו בבריטניה (ממנה משרד התקשורת העתיק את רוב עקרונות הרפורמה הנוכחית). 

במציאות של ישראל, רוב אמצעי התקשורת עובדים בשיטת ה-Copy & Paste (העתק-הדבק) של כל ההודעות, שהם מקבלים ממשרד התקשורת ומחברות התקשורת. מדוע? כי הם לא מבינים על מה מדובר. לאיש מהמעתיקים והמפרסמים את ההודעות הללו אין צל של מושג, מה בכלל יש כאן. לאיש מהם אין מושג איך התחום הזה עובד ושהוא עובד למעשה בשיטת ה-LLU/SLU - BSA ולא בשיטת ה-WLR החדשה. גם אם היו מבינים את המשמעות הזו, אין לאמצעי התקשורת כל יכולת השוואה מה נעשה בעולם בתחום הזה. פשוט, אין כעת כל שיח מקצועי בנושא. בשום מקום.

יתרה מכך. גישת ה-BSA מופעלת על רשת הפס-הרחב של בזק מזה כ-15 שנה (!), לפי החלטת משרד התקשורת, באישור שניתן לפני למעלה מ- 15 שנה לבזק לפרוס ADSL. לכן, משרד התקשורת יכול להטעות את הציבור בשם הנראה יפה בהודעות לעיתונות: "שוק סיטונאי", שם שבכלל לא רלבנטי ולא קשור למה שיש ברפורמה הזו כעת. 

גם מבחינה צרכנית, אמצעי התקשורת לא מבינים, שזה בכלל לא "שוק סיטונאי". זה "שוק קמעונאי" טהור. זה בדיוק כמו חבילות ה"בנדל" (Bundle), שהיו בעשור האחרון, גם על תשתית בזק וגם על תשתית הוט, כשספק האינטרנט - ISP מכר ללקוחותיו בחבילה אחת, בשירות אחד ובמחיר אחד, גם את התשתית וגם את האינטרנט (שמשום מה מופרדים בישראל). הלקוח שילם בחבילות הבנדל רק ל-ISP ועמד רק מולו. בדיוק כמו שנעשה כעת. אין שום הבדל, מנקודת ראות צרכנית וגם מבחינה מעשית וטכנית, ממה שהיה בעשור האחרון (למעט הוזלה זמנית מסוימת לכאורה במחיר, מה שהיה בעבר ויהיה גם בעתיד, בלי שום קשר לשיטת ה"בנדל", ושינוי בתשלומים של ה-ISP לבזק, כפי שנפרט בהמשך).

3. בזק היא המרוויחה הגדולה של הרפורמה. כפי שציינתי קודם. הרגולציה הקודמת של משה כחלון בוטלה ע"י גלעד ארדן, מה שהוביל לרווח מצטבר, שכבר אמדתי אותו בכ-2 מיליארד ש"ח (לפחות), כרווח נקי, שגולגל ויגולגל לכיס של בעלי מניותיה, מנהליה ואף לעובדיה. בזק עובדת לפי תכנית סדורה והיא "מקרקסת" את משרד התקשורת בקלילות בשנתיים האחרונות, משרד שנופל כל הזמן במלכודות של בזק.

משרד התקשורת עסוק ב"מיקרו רגולציה" ולא יכול לתפוס את התמונה הכוללת ולמלא את תפקידו נאמנה לטובת הציבור והתחרות. דוגמה ל"מיקרו רגולציה" אפשר לראות כאן (ובמסמך אחד מתוך עשרות המסמכים שפורסמו בימים האחרונים - כאן), מסמכים על מסמכים ואין סוף דיונים, של התעסקות כל צמרת משרד התקשורת באין ספור פרטים קטנים, עד למבנה של כל טופס ומה יהיה כתוב בכל שורה בטופס ומה צריך להגיד כל איש מוקד שירות של בזק או הוט בכל רגע. 

התוצאה של כל ה"מיקרו-רגולציה" הזו, בכל הנוגע לבזק:

א. בזק הצליחה (באמצעות משרד התקשורת) לדחות ולחסל, בשלב זה ועד להודעה חדשה, את המתחרה היחיד, שהיה יכול לאיים על ההגמוניה הקווית שלה: מיזם הסיבים של Unlimited. מה שמכונה "השוק הסיטונאי" הוא מסמר בארון הקבורה של Unlimited.

כדי להדגים את המצוקה החדשה של Unlimited, בסעיף אחד קטן וחשוב מאוד, אציין שהעלות ללקוח קצה ביתי של חיבור של 100 מגה ב-018 אקספון הוא 99 ש"ח לחודש, בעוד שאותו חיבור של 100 מגה על תשתית Unlimited דרך 018 אקספון, יעלה ללקוח 125 ש"ח לחודש + 150 ש"ח דמי הרשמה חד פעמיים. נכון שזה לא אותו שירות, אבל 90% מלקוחות הפס הרחב לא יודעים מה ההבדל בין חיבור סימטרי לחיבור לא סימטרי. המחיר הוא הפרמטר העליון (ואולי היחיד) לרוב הלקוחות. לכן, מי בכלל ייקח חיבור ב-125 ש"ח לחודש מ-018 על תשתית Unlimited, כשעל תשתית בזק זה יעלה לו 99 ש"ח לחודש? בנוסף, כל מי שייכנס לאתר 018 יראה מייד ש-018 מקדמת ללקוחותיה רק את החיבורים על תשתית בזק. זהו. 

קשה לאמוד את הרווח של בזק מסעיף זה, אבל לא אגזים אם אעריך, שהוא שווה ערך עבורה לכמה מאות מיליוני ש"ח לשנה. 

ב. בזק תרוויח מאות מיליוני ש"ח, כל שנה, החל מ-2016, כשתקבל תוך כמה חודשים את ביטול "ההפרדה המבנית" (בהמשך לתהליכי המיזוג עם YES). זו המטרה העליונה שלה והיא בדרך להשיג מטרה זו, בזכות ההתנהלות המוטעית של משרד התקשורת, שבמקום לפרק את בזק, ייצור "מפלצת תקשורת ענקית" ומאוד מוצלחת, שידה בכל, חזקה מכל מתחרותיה ועוד יותר רווחית. 

ג. במקביל, בזק חסכה וחוסכת עוד מאות מיליוני ש"ח, כשהיא דחתה והפסיקה את מהלך שדרוג הרשתות שלה ללקוחות הקצה, תהליך, שכבר נדחה לתקופה לא קצרה (שדרוג ל-FTTx, ל-Vectoring ו-G.fast) וימשיך להידחות, עד שבזק תקבל "ביטול ההפרדה המבנית", ואז תעבור לשלב הבא המתוכנן שלה, של "הריגת מה שמכונה שוק סיטונאי".

כל זאת נעשה על ידה היום, כדי לספק שירות סיטונאי פגום, לציבור שלא מבין את התרגיל, שעושים עליו, בחסות "חכמי" משרד התקשורת, תוך רמיסת התחרות ומניעת שדרוג רשתות בזק, כדי לקיים את מה שמכונה בטעות "שוק סיטונאי".

התרגיל של אי שדרוג רשת בזק, התרחש באירופה בעשור הקודם, ומשרד התקשורת הישראלי לא למד מזה מאומה. בכל העולם נמצאים היום במעבר ל-10 ג'יגה סימטרי לבתים, ובישראל מתעסקים עדיין עם 100 מגה לא סימטרי לבתים (וה-100 מגה של בזק זה בכלל לא 100 מגה. זה בקושי חצי עד שני שליש מ-100 מגה)... 

ד. ההתעסקות עם חיבורים לא סימטריים של עד 100 מגה, כשהערוץ העולה הוא עד 3 מגה, מבטיחים לבזק שקט נפשי בכל הקשור למגזר העסקי והארגוני, בו היא מונופול בלתי מעורער (מעל ל-85% מהשוק). דהיינו: כל עוד הלקוחות הביתיים נמצאים עם חיבורים לא סימטריים צרים, העסקים והארגונים לא יכולים לקבל חיבורי פס רחב מבזק, אלא בחיבורים עסקיים סימטריים מאוד יקרים, מה שמביא רווח של מאות מיליוני ש"ח לבזק, כל שנה, מהמגזר העסקי והארגוני.

כפי שראינו ברפורמת הסלולר, וכך גם התרחש בכל העולם בתחום הקווי: יש תלות הדדית בין השוק הפרטי לשוק העסקי. כל עוד השוק הפרטי תקוע מאחור, בזק יכולה להמשיך ולחגוג ובגדול, על הגב של השוק העסקי ולהגדיל את רווחיה גם בשוק זה. 

ה. המעבר למה שמכונה "שוק סיטונאי" מוביל לרווח תפעולי ישיר של בזק, רווח המושג על ידה במכה אחת בכמה וכמה סעיפים:

1) עד היום, בזק שילמה עמלה לכל ISP שביא לה לקוחות על הפס הרחב, במיוחד בחבילות ה"בנדל". העמלה הזו כעת מתבטלת ומתהפכת: ה-ISP מתחילים לשלם לבזק על כל דבר (ראה פירוט בהמשך) ואין יותר חבילות "בנדל", כי קוראים לזה כעת "שוק סיטונאי".

2) עד היום, בזק שילמה מכספה ותקציבה את העלות של כל ביקור טכנאי שלה בבית הלקוח (בין להתקנות, לתיקון תקלות, החלפת ציוד, בדיקות טכניות שונות, החלפת חוטי נחושת קרועים, פגומים או חסרים, החלפת פילטרים בשקעים, החלפת ארונות תקשורת, וכיו"ב). מ-17.2.15 התהפך הגלגל. ה-ISP ישלם לבזק על כל ביקור של טכנאי (158 ש"ח ללא מע"מ לכל ביקור טכנאי בבית הלקוח). אגב, כל העלויות החדשות, שנופלות כעת על ה-ISP, במקום על תקציב בזק, מתעדכנות מידי שנה בראשון לינואר. לשום ISP אין, לא הייתה ולא תהיה רשת של טכנאים, שיודעים ומוסמכים לטפל ברשת הפס הרחב של בזק. כך, בזק מעבירה את העלות הזו מתקציבה, היישר לתקציב ה-ISP. רווח נקי לבזק, שילך ויגדל עם הזמן. 

3) בזק חוסכת ובענק בעובדי מוקד (בכל סוגי המוקדים שהיא מפעילה). יש לבזק "מפתח" כמה אנשי מוקד ועמדות (מכל סוג) צריך מול כמות ידועה של לקוחות קצה, כדי לענות ללקוחות בכל תחום, בזמני המענה הנדרשים ע"י משרד התקשורת והמופיעים ברישיון שלה. כעת, הלקוחות, שיעברו ל"שוק הסיטונאי", יפנו למוקדים של ה-ISP בכל נושא. כך, שבזק יכולה להרוויח את התקנים ועמדות המוקד הללו כי לא היא זו שתיתן שירותי מוקד ללקוחות הללו.

אני בכלל מתעלם כאן מנושא רמת השירות, שה-ISP לא מצטיינים בה (בלשון המעטה). זה נושא למאמר מעניין אחר. זה לא מקרי, שנטוויז'ן-013 (מקבוצת סלקום) איבדה לאחרונה את "תו אמון הציבור", בגלל שירות לקוחות ירוד. תוכלו לקרא על רמת שירות הלקוחות של כמה חברות תקשורת (לרבות נטוויז'ן), ב"מבחן דרך", שעשיתי והתנסיתי בו לאחרונה - כאן. ללקוחות הפס הרחב יהיה המעבר מרמת השירות של בזק לרמת השירות של ה-ISP ממש נפילה לתהום. 

4) עד היום, בזק רכשה מתקציבה את הנתבים הקיימים בבתי הלקוחות (וגבתה את העלות שלהם מהלקוחות במנגנון חודשי מתמשך). בזק גם החזיקה מלאים וחלפים ותיחזקה את המלאי הזה גם בבתי הלקוחות. כעת, הבעיה הזו נופלת על הלקוחות עצמם ועל ה-ISP, שהם יצטרכו לרכוש את הנתבים מכספם. רווח נקי לבזק. 

5) עד היום, בזק הייתה צריכה לתחזק מנגנון ענק של התחשבנות (מנגנון Billing), מול כל לקוח. זה מנגנון, שיש לו עלויות עתק גם בכוח אדם וגם במערכות מיחשוב. כעת, בזק בכלל לא צריכה שום דבר. ה-ISP גובה עבורה את הכסף מהלקוח ומעביר לבזק את הכסף, כמו שעון, כל חודש. ממש בלי כל מאמץ מצידה של בזק. רווח נקי לבזק. 

6) עד היום, מחירי הג'יגות (מחיר התעבורה, מה שעולה ל-ISP על רשת בזק) היו בירידה תלולה מתמדת. ה-ISP נלחמו מזה מספר שנים נגד בזק כדי לבטל את עלויות הג'יגות הללו או לצמצם אותן למינימום. זאת, משום שכל הזמן יש עלייה בהיקף התעבורה של הלקוחות בפס הרחב וע"י כך יש עלייה מתמדת בתשלומים של ה-ISP לבזק על התעבורה הזו, כשמנגד, המחיר של הפס הרחב ללקוחות הקצה - יורד. זה שוחק כל הזמן את הרווחיות של ה-ISP.

כעת, מחיר הג'יגות התקבע ברפורמה, ובזק תקטוף בלי שום מאמץ או צורך באיזה מנגנון גבייה את העלות הזו של הג'יגות (כמו עוד עלויות רשת, ובכלל זה מתווספת עלות תמסורת מאתר בזק עד לחוות הספק), מה שבזק תקבל מה-ISP, על חיבור כל לקוח, בלי כל וויכוחים, בכל השנים הבאות (הטבלאות של התשלומים של ה-ISP לבזק, לרבות הג'יגות, הן בתוקף עד סוף 2018). 

הסיכום הכלכלי של כל 6 הסעיפים כאן עבור בזק תלוי, כמובן, בהיקף הלקוחות, שיצטרפו למה שמכונה בטעות "שוק סיטונאי". ככל שיותר לקוחות יצטרפו להסדר הזה, כך בזק תרוויח יותר, גם בתחום התפעולי. אמנם, היו לבזק הוצאות תפעוליות חד פעמיות בגין ההיערכות לרפורמה, אך זה בטל בשישים מול הרווחים. כמה בדיוק? להערכתי הצנועה, רק ב-6 הסעיפים התפעוליים, שמניתי כאן תחת סעיף ה': כמה עשרות מיליוני ש"ח בשנה הראשונה, מספר, שיכול לטפס מעלה מעלה עד סוף 2018. 

שורה תחתונה: הרווח הישיר והעקיף לבזק מהרפורמה החדשה נע בין 1.5 מיליארד ש"ח ל- 2 מיליארד ש"ח לשנה. נקודה. בזק היא המרוויחה היחידה כעת ועד 2018 מהרפורמה. נקודה. בדיוק הפוך ממה שכולם חושבים. 

בכתבה הבאה נסביר למה הוט לא נמצאת בהסדר של השוק הסיטונאי באותה שיטה שבזק מצויה בה. בכתבה אחריה ננתח את משמעות הרפורמה המכונה "שוק סיטונאי" למשתמשי הקצה הביתיים הרגילים, שלא מבינים דבר וחצי דבר בענייני רגולציה, בהם עסקנו בכתבה זו ונחשוף מה הלקוחות מפסידים, במעבר שלהם למה שמכונה "שוק סיטונאי".