ניתוח: פרק רביעי בחשיפת אחד מסעיפי "תיק 5000", שטרם החלו לחקור בו, בעניין תכנית הפיכת "סלקום-אנלימיטד" למונופול חדש בשוק התקשורת. בפרק זה "נרים את המסך" כיצד מתכנני המזימה פעלו במקביל גם לחסל מתחרים וגם לייצר תקן חדש בשוק, שמשרת את המטרות של סלקום-אנלימיטד (שם המותג של חברת IBC, שנרכשה לאחרונה ע"י סלקום). עדכון בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 18.9.18, 07:00

בסדרת הכתבות סביב מה שאני מכנה "תיק 5000" (שבמאמר נפרד נפרט למה הוא רציני וגדול בכמה מונים מ"תיק 4000"), בגלל הגודל והמורכבות של הפרשה החדשה הזו, שכלי התקשורת המרכזיים מתעלמים ממנה (בינתיים), לא תמיד ברור לקוראינו איך החשיפות קשורות זו בזו (למשל: איך הצעת התקן החדש ל-SIP, שנחשפה כאן וכאן, (ובקרוב מאוד נמשיך בחשיפות סביב הנושא הזה), איך היא מתחברת "לתיק הפלילי, שמספרו 5000", תיק, שטרם החלה חקירה בו ולא ידוע מתי "החקירה הגלויה" בו תחל, בעניין ההטבות לאנלימיטד, כדי שתירכש ע"י סלקום).

החשיפות עד כה פורטו ב-3 כתבות מאוד נרחבות ומלוות בעשרות מסמכים, כתבות, שמומלצות לקריאה, למי שפספס אותן. כאן אני מביא ממש את התמצית הכי קצרה של מה שיש בכל כתבה קודמת:

• ""הרמת מסך" מעל ל"תקן חדש" לטלפוניה במדינת ישראל ואת מי זה אמור לשרת", בכתבה זו אני חושף את המזימה ליצירת תקן חדש לתקשורת טלפונית בישראל, מי מעורב בזה, מי דחף את הנושא ואיך זה קשור לסלקום ואנלימיטד. זאת, בפעילות רחבת היקף, שנעשתה במשך כשנה וחצי במחשכים, ללא שום עבודת מטה וללא שום שקיפות (במשרד התקשורת הישראלי), תוך "שפיכת" כסף ציבורי ללא כל בקרה ופיקוח, למטרות עלומות.
• "חשיפה כיצד "הקליקות" "עשו סיבוב" על הגב והשם של שר התקשורת איוב קרא", בפרק השני אני חושף את אי החוקיות של כל הפעילויות, שחשפתי בפרק הראשון, וכן חושף כיצד מתכנני המזימה ניסו להטעות את הציבור, כאילו השר איוב קרא (בתמונה למעלה משמאל), עומד מאחורי כל המהלכים הללו, מה שאינו נכון עובדתית, על פי כל המסמכים, שנחשפו ושייחשפו. השר איוב קרא כן אחראי (אישית) להקלות, שניתנו ע"י הממשלה, בעצם חתימתו על מסמכים מפוברקים שקיבל (בחתימת ידו של המנכ"ל, נתי כהן), שהובילו להקלות ענק לאנלימיטד. אולם, בנושא תקן ה-SIP החדש, הוא לא היה מעורב בכלל (למיטב ידיעתנו ומהעולה מהמסמכים, שיש כרגע בידנו). 
• ""הרמת מסך": למה אנלימיטד \ IBC זקוקה לתשתיות של בזק (והוט) ולא להפך?" בפרק השלישי אני חושף את הטריקים וההטעיות, שנעשו סביב השימועים, שנועדו להשלים את החלטת הממשלה להקלות של כ-5 מיליארד ש"ח לאנלימיטד (IBC), מה שהוביל לרכישתה ע"י סלקום, וחושף, שמי שעומד מאחורי כל המהלכים במשרד התקשורת, הוא שמילה מימון (כיום המשנה למנכ"ל, בתמונה משמאל) ומי שחתום על המסמכים הטכניים, שנלווים לכל ההחלטות, הוא שחר שיליאן, כיום מנהל תחום הנדסת תקשורת (נייח) במשרד התקשורת, ש"מככב" לאחרונה, בדרך אגב, גם בנושא אחר לגמרי, של נתבים וממירים ברשת הוט (כאן).

אחרי הכתבה השלישית, רבים שאלו אותי: איך אתה מקשר בין שמילה מימון לתהליכי הכנת תקן ה-SIP במכון התקנים? התשובה לזה מאוד פשוטה. שום דבר לא יכול לזוז ברגולציית התקשורת בישראל בלי שמילה מימון (הוא הקדיש במשך שנה אחת, מסוף 2016 עד סוף 2017) לא פחות מ-17 ישיבות, דיונים, וביקורים הקשורים באנלימיטד (ועוד כ-15 בענייני סלקום), רק כדי לקדם את הנושא, שבו אנו עוסקים בסדרת החשיפות כאן. כך, שהשימוע, שהתקיים במחצית 2018, היה למעשה תוצאה של כל מה שהוא סיכם עם ראשי אנלימיטד וסלקום בעשרות הישיבות והדיונים כבר ב-2017. רק לשם ההשוואה, שום נציג ציבור, בכיר או זוטר, לא נפגש עם שמילה מימון באותה תקופה... שום מנכ"ל של חברת תקשורת קטנה עד בינונית לא נפגש באותה תקופה עם שמילה מימון... וכך הלאה והלאה. זה היה (ועודנו) העיסוק המרכזי שלו. 

בנוסף, היו לשמילה מימון פגישות לא פחות מעניינות, למשל עם "ועדה טכנית 2120" של מכון התקנים ב-27.7.17, ממש במקביל לתחילת הפעילות במכון התקנים על תקן SIP החדש, כמופיע בתצלום הבא.

 
הוועדה הזו ("ועדה טכנית 2120" שהחליפה את שמה מייד לאחר הפגישה הזו ל-"ועדה טכנית 8210" לצורך הקמת הצוות החדש - "ועדת מומחים" לתקן SIP החדש), שהמרכזת והמתאמת שלה היא דנית לביא (מופיעה באנגלית בתחתית רישום הפגישה, מי שתיאמה את המפגש של הוועדה הזו עם שמילה), התכנסה פעמיים, לצורך הקמת צוות העבודה ("ועדת מומחים") על תקן SIP החדש, ב-27.7.17, וב-29.11.17 וצוות העבודה ("ועדת מומחים") לתקן הזה התכנס לא פחות מ-11 פעם, עד שסיים עבודתו במחצית 2018. אגב, כל הפרוטוקולים של הישיבות (11 ישיבות) של "ועדת המומחים" הזו לא הועלו לאתר מכון התקנים (יש שם פרוטוקולים רק של 2 הישיבות המקדימות להקמת הוועדה – כאן). די ברור למה. 

רק לשם ריענון הזיכרון, הבקשה של אנלימיטד (IBC) למשרד התקשורת לקבלת הקלות ענקיות ולהירכש ע"י סלקום, הוגשה ביום 11.9.17, לאחר "עבודת מטה" ושתדלנות בקנה מידה נרחב, שנעשתה במחשכים (זה מסביר את 17 הישיבות רק עם אנלימיטד, שהתקיימו ב-2017 במשרד התקשורת, רק אצל שמילה מימון. היומנים של המנכ"ל דאז שלמה פילבר לא גלויים וכך גם של השר), פעילות, שנעסוק בה גם בכתבה הבאה.
. 
מי זו הוועדה הטכנית החשובה הזו, ששמילה מימון מצא זמן ונפגש עימה ב-27.7.17? אני מניח, שאתם כבר מנחשים את התשובה, הנה התשובה הברורה "שחור על גבי לבן":


"בינגו".

קובי שמש, סמנכ"ל ההנדסה של אנלימיטד (IBC) [ובהיעד מנכ"ל באנלימיטד, שהתפטר בינואר 2016 (יש מאז רק יו"ר), הוא, למעשה, המנכ"ל של אנלימיטד], מנהל את העסק הזה כיו"ר הוועדה, ביחד עם שחר שיליאן, שהוא סגן יו"ר הוועדה... 

לקובי שמש נחזור בהמשך, למשל מהיכן הוא הגיע לאנלימיטד (אני מניח, שקוראינו כבר מנחשים את התשובה. נכון, ניחשתם נכון, מסלקום. שני "יוצאי סלקום" באותה ועדה טכנית, זו ממש מקריות מופלאה). אבל זה רק חלק קטן, ממש קטן, מהפאזל, שנחשוף בכתבות הבאות.  

זה לא הכל בסיפור הזה. זה נהיה רע מרגע לרגע. אבל נשאיר כמה חשיפות גם לכתבות הבאות.

לאור הצטברות המסמכים והמידע, שזרם אלי, שלחתי ביום 7.9.18 (לפני 11 יום) את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת:
"בהמשך לכתבה (כאן) בעניין אי חוקיות הטיפול בתקן SIP Interconnect, שהוזמן בעלות של 168 אלף ₪ ע"י משרד התקשורת ממכון התקנים (לרבות ניסיון פתטי בעיתונות להטעות את הציבור ו"להדביק את הפאשלה" הזו לשר איוב קרא), אבקש לשאול את השאלות החשובות ביותר הבאות:
1. מדוע משרד התקשורת הסכים, לאחר שתקן קודם בנושא SIP, שהוכן במכון התקנים ללא יוזמה ותשלום של המשרד (כאן), תקן, שהוכן ע"י אנשי מקצוע בתחום, מגופים בלתי תלויים והמייצגים את האינטרס הציבורי המובהק, ובבת אחת הוחלט להחליף את כל המשתתפים, שצברו ניסיון בטיפול בתקן SIP, באנשים שונים לגמרי (לקראת הכנת התקן החדש SIP Interconnect), אנשים המייצגים אינטרסים מסחריים ואישיים (או בעברית יותר ברורה: חלקם אם לא רובם מייצגים רק את האינטרסים של סלקום ואנלימיטד \ IBC)?
2. מי במשרד התקשורת החליט, שצריך להשקיע כסף ולקדם דווקא בעיתוי הזה את פרוטוקול SIP Interconnect - משלל הפרוטוקולים החשובים, שיש בעולם התקשורת ואיזו עבודת מטה בוצעה קודם לכן במשרד, שקבעה, שפרוטוקול זה עדיף על הטיפול בפרוטוקולים לא פחות חשובים לעולם התקשורת דוגמת: IPv6 (אך לאחרונה משרד התקשורת הכיר בחשיבות של תקן זה), SIGTRAN, WebRTC (שזה ההווה והעתיד בתחום זה) ועוד ועוד פרוטוקולים חשובים בתקשורת?
3. הכיצד נבחר הטיפול בפרוטוקול SIP ע"י המשרד, כשרק כעת משרד התקשורת מוציא מכרז לקבלת ייעוץ, לקראת הכנת מדיניות בתחום הפרוטוקולים של הטלפוניה לרבות SIP (מצ"ב צילום הקטע הנוגע במכרז הטרי של המשרד).
4. מדוע משרד התקשורת הסתיר והתעלם מהעובדה, ששני ראשי משרד התקשורת בעבר (דני רוזן ואבי ברגר) הם בעלי עניין אישי וכלכלי ברכישת אנלימיטד ע"י סלקום והורדת הרגולציה מעל אנלימיטד, כמהלך מקדים לרכישה, ולכן היו מעוניינים לקדם את התקן הזה (במסגרת שאר הפעילויות שנעשו, שנועדו לקדם את אנלימיטד לקראת "האקזיט" הזה ע"י סלקום), שלא לדבר על קובי שמש יו"ר ועדה טכנית 8120 במכון התקנים (סמנכ"ל הנדסה של אנלימיטד ובפועל המנכ"ל של אנלימיטד), שחתום על הפרוטוקול וההחלטות של ייזום הקמת ועדת התקן הזו והיה אחראי על איתור חבריה וקביעת הרכבה וסדרי עבודתה, ואף היה משקיף בוועדה בכל דיוניה. הם אלה, שדאגו, בין היתר, שייעברו 150 מיליון ₪ מכספי הציבור (לא מכספי חברת החשמל) לאנלימיטד\IBC - שהיא חברה פרטית ודאגו, בין היתר, לכך, ששר האוצר משה כחלון תמך בממשלה בשינוי החלטות הממשלה ולתת הקלות לאנלימיטד\IBC בהיקף של כ-5 מיליארד ₪ ועי"כ לאפשר את "האקזיט", מה שיביא להם (וגם לבכירה בצמרת משרד התקשורת) - תועלת אישית, ביום התממשות ה"אקזיט" הזה?.
5. מי במשרד התקשורת החליט ולמה, להחליף בדיוק במועד של תחילת הטיפול בתקן SIP החדש (שנעשה ממש מיד לאחר הגשת הבקשה הרשמית של אנלימיטד \ IBC להקלות לקראת רכישתה ע"י סלקום), את נציג משרד התקשורת במכון התקנים – גדעון שטרית, שהתנסה, ,בין היתר, בעיסוק אינטנסיבי בתקינה של תקןSIP  הראשון, שהוכן במכון התקנים, להחליף אותו בדיוק בנקודת הזמן הזו בשחר שיליאן, שניסיונו בתחום ספציפי זה לא ידוע (על פי שהוא מעיד על עצמו, הוא עסק בכלל בתחום הספקטרום), אבל כן ידוע שהוא "בוגר סלקום"?."

צילום קטע מהמכרז החדש (מ-4.9.18) של משרד התקשורת (המוזכר בשאלה דלעיל בסעיף 3), שמוכיח שרק כעת המשרד יחל לבצע "עבודת מטה" בקשר לתקן SIP. כך, שלא ברור איך עסקו בזה ב-2017 עד מחצית 2018, בלי שום דיון במשרד התקשורת ובניגוד לחוק, לתקנות ולמדיניות השר, ועוד שילמו על זה למכון התקנים 168 אלף ש"ח:


תגובה לא הצלחתי לקבל לשאלותיי מלפני 11 יום, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שלא אקבל תשובה.

יש רבים השואלים אותי: מה התקן החדש מועיל לסלקום \ אנלימיטד?
כבר במאמר הקודם ציינתי במפורש, שאין לי שום בעיה עם כל המהנדסים, שישבו זמן רב וכתבו את הצעת התקן. הם עשו מה שהתבקשו לעשות, ובהתנדבות, לפי מיטב הבנתם המקצועית וזה הכל. גם אם כל חברי הצוות היו מהנדסים בלתי תלויים (כמו בצוות הראשון, שעסק ב-SIP ב-2014-15), סביר להניח, שהם היו מגיעים לתוצאה מקצועית דומה ואולי אף זהה. זה בכלל לא הנושא של סדרת הכתבות. הנושא של סדרת הכתבות הוא: למה היה צריך בדיוק במועד הזה, תקן כזה, האם זה בכלל חוקי, מי ירוויח מזה (בעתיד), ומי הוביל את זה, למה ולאן.

והתשובה די פשוטה וכבר ניתנה בפרק הראשון בסדרה ואני אחזור ואחדד את התשובה כאן:

• מי שמעוניין להשתלט על נתחי שוק משמעותיים בתחום הקווי, חייב לדחוק מהשוק את המתחרים השולטים בו שנים (בזק, והוט בשוליים). לכן, יש לבצע המון מהלכים רגולטוריים ושיווקיים, כדי לדחוק את בזק מהשוק, שזו משימה ממש לא פשוטה, בתהליכים מסובכים ומורכבים וגם ארוכי טווח (המפורטים כאן), כולל בתחום התקנים ברשתות התקשורת הקוויות.
• המטרה המרכזית בתקן החדש: להגן על האינטרסים של סלקום ושות', שמעוניינת, שרשת האיתותים הבאה של מדינת ישראל תוצא מבזק ותהיה אצלה. אולי ביחד עם פרטנר ועוד שותפים (כמעט בטוח - We4G ואולי גם טריפל-סי). 
• בנוסף, יש רצון לדחוק הצידה או בכלל מהשוק את כל השחקנים הקטנים, שיוצרים תחרות במחירים ומפריעים לתכניות של סלקום (לאחרונה זה התפרץ בעניין רמי לוי, אבל נעסוק בזה בכתבה נפרדת). השחקנים הקטנים לא יוכלו (כלכלית ומעשית) לרכוש ציוד ולתפעל אותו על פי התקן החדש ולכן יהפכו לתלויים בצורה מוחלטת בחברות הגדולות דוגמת סלקום \ אנלימיטד. 

לא מדובר כאן בנושאים תיאורטיים. בעבר, סלקום הצליחה להביא לחיסול כמה מהמתחרות הקטנות שלה ע"י כך, ששיבשה להן (כך נטען על ידן ובחלק מהמקרים אף הצלחתי להוכיח זאת במדידות עצמאיות, שערכתי ופרסמתי) את רשת ה-SIP, שהחברות הללו נשענו עליה וזה היה הבסיס היחיד לפרנסתן ולשירותים, שהן הציעו בשוק, שירותים, שהתחרו, כמובן, בשירותים של קבוצת סלקום (הכוללת בתוכה כמה חברות דוגמת נטוויז'ן). זה מפורט בהרחבה כאן, כאן, כאן, וכאן.

בנוסף, סלקום, באמצעות "הפרזנטורים שלה" דאז במשרד התקשורת ובראשם השר ארדן (חלק מהפרזנטורים בדרגים היותר נמוכים נשארו במשרד עד היום), הצליחה לעצור את "מגיפת ה-MVNO" ולמעשה הובילה לרגולציה, שעצרה כל יכולת להקמת מתחרים נוספים בשוק הסלולר בגישת ה-MVNO. מאז לא הוקם שום MVNO חדש ולמעשה, כמעט כולם נעלמו, פשטו את הרגל, או נרכשו (למעט 3. היו 17 בעלי רישיון MVNO). זה מפורט בהרחבה כאן, כאן וכאן.

סלקום לא הסתירה את כוונותיה להשתלט על תעבורת ה-SIP ברשת האינטרנט הישראלי ולחסום את כל המתחרים הקטנים ע"י חסימת תעבורת ה-SIP (ושאר פרוטוקולי האינטרנט), דרך "מחלף האינטרנט הישראלי" (זה מפורט כאן, כאן וכאן), אבל הצליחה בזאת באופן חלקי, גם בזכות החשיפה שלנו: התחרות ב-VoC שהייתה תלויה באופן מוחלט בפרוטוקול SIP Interconnect - חוסלה ונעלמה לחלוטין (3 המתחרים, שפעלו בתחום - נעלמו לגמרי מהשוק) והתחרות ב-MVNO צומצמה ל-3 מתחרים די קטנים (מתוך 17 שקיבלו רישיון): רמי לוי, טלזר-019 וסלקט תקשורת. 

שורה תחתונה:
בפרק זה הראנו וחשפנו כיצד משרד התקשורת קיבל החלטה חשאית לצאת למכון התקנים להכנת תקן לשוק התקשורת (בעלות של 168 אלף ש"ח), בהליך, שלא פורסם בשום מקום, במועד מאוד מסוים (ממש במקביל לכך, שאנלימיטד הגישה את בקשת ההקלות שלה למשרד התקשורת כדי להירכש ע"י סלקום), ע"י בעלי תפקידים בכירים ביותר בצמרת משרד התקשורת בעבר ובהווה.

כל הפעילות הזו בוצעה בשקט ובהיחבא, לולא כל פירסומים מצד משרד התקשורת עד סיומה של הפעילות הזו במחצית 2018 (די ברור למה), בניגוד מפורש לחוק התקשורת, לתקנות התקשורת, לצו שרת התקשורת, למסמך מדיניות השר, ולשכל הישר. זאת, ללא כל שימוע או איזה הליך מסודר מינימלי של "עבודת מטה" סדורה. די ברור למה. 

כל זאת, תוך הטעיית הציבור לחשוב, ששר התקשורת איוב קרא עומד מאחורי זה.

ייתכן, וזו השערה די מבוססת, שעלתה בי מזמן, בעקבות כמה דו"חות ביקורת מאוד נוקבים, גם של מבקר המדינה וגם של מבקר הפנים של המשרד, שהיעדר שיטות עבודה סדורות והיעדר "עבודת מטה" - מסייעים להנציח את הכאוס והפרות הנורמות והחוק ומספקים את היכולת לחלק "הטבות וצ'ופרים" של בין עשרות מיליוני ש"ח ועד למיליארדים ל"מקורבים לצלחת".

אם כולם יצטרכו לעבוד בשקיפות ולפי כל החוקים, התקנות ותנאי הרישיון, אז פתאום אתם תדעו מהם האינטרסים הכלכליים האישיים ומה היקפם, של מי מראשי משרד התקשורת בעבר ובהווה (וזה לא רק ביבי ופילבר), בכל המהלכים הבלתי חוקיים (לכאורה), שתיארתי בחודשיים האחרונים, בעשרות כתבות תחקיר (והכל מבוסס על מסמכים, "שחור על גבי לבן"), מה שאני מכנה "תיק 5000"..

כך גם בעניין תקן ה-SIP כביכול החדש, שנחשף כאן, שהוא המשך ישיר ומשלים "לתכנית הגדולה", שמשמעותה: "לחסל את בזק והוט" (כמפורט למשל: כאן, כאן, כאן וכאן). בזק מתנהגת כ"בת יענה", כדי לא לפגוע בערך החברה, בדיוק כעת כשמחפשים "לסגור" לה קונה והוט מעולם לא הובילה מהלכים אגרסיביים ועקביים, כדי להגן על עצמה ונכסיה.

לא פלא, ש"חסידי סלקום בצמרת משרד התקשורת" דהיום, לאחר ש"חסידי בזק" בצמרת המשרד סולקו בקיץ 2017, יכולים לעשות כרצונם, מחוץ לכל חוק ולכל נורמה רגולטורית אפשרית, וגם לדאוג לירושה נהדרת וממש ענקית, הכל על חשבונכם, לצאצאים וליורשים של עורכי הדין של אנלימיטד \ IBC, וגם לבכירים אחרים בצמרת משרד התקשורת, בעבר ובהווה.

המשך יבוא, ודי בקרוב, עם חשיפות לא פחות מזעזעות. 

עדכון 28.11.18, 16:00: מתברר כעת שסלקום כבר ניסתה להשתלט על נתחי השוק של בזק בשוק התקשורת ולסלק אותה מהשוק בתחום אחר: שירותי SMS עסקיים. היום החליט בית המשפט העליון לדחות תביעה של סלקום כנגד בזק, תביעה שעניינה דרישה של סלקום לגביית מחירים מפלים ובלתי סבירים לקש"ג SMS עסקי (על פי דברי השופט גרוסטקופ).

מדובר בתביעה בת כמה שנים (מ-2016) שעברה מבית המשפט המחוזי לעליון ועיקריה ניסיון של סלקום לגבות מבזק מחירי קישור גומלין לא סבירים ל –SMS. מדובר בשירות עסקי לשליחת SMS ללקוחות של חברות עסקיות.

סלקום דרשה שבזק תשלם לה פי 200 ממה שנהוג בשוק. מיותר לציין שהם (סלקום) למעשה שולטים באופן מלא בלקוחות שהם ולכן הדרך היחידה של בזק להפעיל את השירות, זה לעבור ברשת של סלקום, עבור לקוחות סלקום.

מצ"ב כאן סיכומי בזק בעליון, שנותנים תמונה טובה ומרוכזת של הנושא. עמדתם של שלושת השופטים בעליון הייתה ברורה ולשאלות הקשות (או אולי דווקא הפשוטות) שהעלו לא הייתה לסלקום שום תשובה מניחה את הדעת - ראה כאן גם פרוטוקול הדיון שסופו כך: “לאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח המערערת ועיינו במכלול החומר שבתיק – הצענו כי המערערת תשקול בדעתה אם היא עומדת על ערעורה. לאחר פסק זמן שנטלו באי כוח המערערת להתייעצות – הם הודיעו, על דעת שולחתם, כי המערערת מבקשת לחזור בה מערעורה. נוכח האמור לעיל – הערעור נדחה, ללא צו להוצאות”.