היום הראשון של החקירה הנגדית של "עד המדינה המדומיין" שלמה פילבר הוביל ל-2 הדלפות מדהימות מהפרקליטות: 1) הדלפה ששוב המשטרה אשמה, שלא הייתה "פגישת הנחיה" בין נתניהו לשלמה פילבר בשבוע הראשון בתפקידו. 2) הדלפת צו סודי, שכביכול, המשטרה היא זו שאשמה, שהשב"כ הפעיל את הפגסוס לטובת המשטרה כדי לחדור לסמארטפון של שלמה פילבר ולהוציא משם "נתונים עודפים", ואף לשאוב מידע באמצעות כלי חדירה גם מאחרים, דוגמת ניר חפץ. תשובות ל-5 שאלות העולות מהדלפת הצו הסודי.
שערורייה רודפת שערורייה. יש לבטל את כתב האישום בדחיפות ולחקור ולהעמיד לדין את כל תופרי תיק 4000 והסייענים שלהם.
(פרק 11 בסדרה).
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 27.4.22, 07:20

אתמול, תזת "תיק 4000" קרסה ברעש נוראי.

גם אם לא שמעתם את הרעש הזה, הוא מתועד היטב ב-2 הדלפות מבוהלות ופליליות של הפרקליטות. 

החלק הראשון של הקריסה, התרחש כבר אתמול - ביום הראשון של החקירה הנגדית של שלמה פילבר, (בתמונה משמאל, צילום: אלי ציפורי), חקירה נגדית, שנערכה ע"י  עו"ד ז'ק חן, כמפורט בכתבת העדכונים - כאן וניתנת לשמיעה ולצפייה בסרטון היוטיוב של "האולפן הפתוח" בהובלת עו"ד כנרת בראשי - כאן. 

החלק השני של הקריסה מאתמול, זו ההדלפה של הפרקליטות, שיצאה ממש בסיום החקירה הנגדית אתמול, דרך הכתב ברוך קרא מערוץ 13 כאן, והמתוארת בכתבת העדכונים כאן ובפוסט שלי בפייסבוק כאן, ולא ארחיב על זה בכתבה זו, כי זה נושא, שטופל על ידי בהרחבה בעשרות כתבות במהלך השנים האחרונות.
בקצרה: הפרקליטות מאשימה את המשטרה, שלא בדקה כראוי, שלא הייתה שום "שיחת הנחיה" בין נתניהו לפילבר, שיחה, שהיא הבסיס והלב של "תיק 4000". 

ברוך קרא לא היה ראשון לחשוף את ההדלפה המשונה הזו (בבחינת "גול עצמי") של הפרקליטות, שלא הייתה "שיחת הנחייה", שהיא הבסיס ל"תיק 4000". הקדים אתו גידי וייץ (כאן), בכתבה שפרסם אמש בבוקר ב"הארץ", אבל הוא (גידי וייץ) הצניע את הגילוי המרעיש הזה שקיבל מהפרקליטות, בתוך הכתבה ולא בכותרת, והוא גם לא האשים את המשטרה במחדל החמור הזה, אלא דיווח על כך במעין ניתוח סמי-משפטי, מה שעשה ופרסם אחרי הצהריים, ברוך קרא, שהתחיל את החשיפה בהאשמת המשטרה בפשלה.

ברור שזה לא סוף פסוק והמשטרה כנראה עוד תגיב, על הפרובוקציה השקרית הזו, של הפרקליטות.  

החלק השלישי והחמור ביותר של הדלפות מהפרקליטות, יצא לאתר "המקום הכי חם בגיהנום" - כאן, או כאן, (אם הכתבה תיעלם מהאינטרנט), ובכתבה זו נמצא הצו הסודי ביותר, צו שחוסה תחת "חיסיון" (תעודות חיסיון שמוצאות ב"מיקור חוץ" ע"י יוצא השב"כ מהר אדר והמוסתרות היטב, גם מההגנה), שהועבר על פי החלטת בית המשפט המחוזי להגנה (כאן בסעיף 7), בעקבות הדיונים הסגורים בנושא הפעלת הרוגלה על הסמארטפון של שלמה פילבר, ויש בכתבה זו של הכתבת, ניתוח מקצועי די נכון - על אי חוקיות הצו הזה.

מי קיבלה את ההדלפה? הכתבת היא עו"ד רויטל חובל. קצת מוזר, משום שרויטל חובל הפסיקה ב-2019 (ראה כאן) להיות עיתונאית וחזרה לעסוק בעריכת דין וכיום (מאז 2021) היא מנהלת קידום מדיניות וחקיקה של "שדולת הנשים". לא בדיוק שייך ל"תיקי האלפים"...

כלומר: סביר להניח, שהפרקליטות לא הדליפה לה ישירות, את הצו הסודי ביותר הזה.

אז ממי היא קיבלה את הצו הסודי הזה? לא צריך לנחש הרבה ואני מהמר, שכנראה, זה ממי שראיין אותה ממש במקביל לפרסום שלה, הכתב בן כספית - כאן.
שיטה ידועה אצלו "להלבין" הדלפות. קצת רקע על בן כספית יש כאן וכאן. 

הצו הסודי ביותר, שקיבלה עו"ד רויטל חובל, נמצא כאן במלואו והוא מדבר בעד עצמו.

בקיצור: בלי פרשנות משפטית וחשיפתית, אי אפשר להבין למה הוא צו "סודי ביותר", בזמן שצווים מקבילים, דוגמת מה שהוצא לנתן אשל, הם גלויים - כאן. 

באופן לא מפתיע, במקביל להדלפה של הצו הסודי ביותר הזה לעו"ד רויטל חובל, הודלף מכתב של עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, המשנה לפרקליט המדינה, מכתב בחתימתה מ-23 בינואר 2022, מכתב (המופיע בתצלום מצד שמאל, לחיצה על התצלום מגדילה אותו) המופנה לראש להב 433, בו היא מאשימה את המשטרה בשימוש בכלים חודרניים דוגמת הפגסוס של NSO ב"תיקי האלפים", בלי ידיעתה וידיעת הפרקליטות. המכתב שלה פורסם ברבים בציוץ של תומר גנון מ"כלכליסט", מי שחשף את "פרשת פגסוס" - כאן.

בהערת אגב נציין שמי שהיה מעורב וסייע לחברת NSO להצליח בתחילת דרכה העסקית במכירת מערכת הפגסוס בעולם (ובתחילת הדרך, במיוחד למקסיקו), היה לא אחר מאשר האלוף במיל. ינוש (אביגדור) בן-גל ז"ל, כמופיע בצילום הדפים שיש כאן, הלקוחות מהספר הביוגרפי שנכתב אודותיו. מ-2009 הוא (ינוש בן-גל) היה יו"ר מועצת המנהלים של החברה, עד פטירתו ב-2016. יש כאן את המחיר של המכירה הראשונה של המערכת: 16 מיליון דולרים (מערכת שנמכרה למקסיקו)....

אני לא אמור להיות שופט מי צודק ומי משקר, המשטרה או הפרקליטות, או ששניהם משקרים גם יחד. את זה צריכה לחקור ועדת חקירה ממלכתית, או צוות חקירה משולב לחקירת פשעי המשטרה והפרקליטות ב"תפירת תיקי האלפים".

מה שברור, שמכתבה של עו"ד ליאת בן-ארי לראש להב 433, סותר מסמך שהיא עצמה העבירה לבית המשפט - כאן, כמופיע בתצלום כאן מתחת והמדבר בברור שהפרקליטות ידעה הכל ואישרה הכל - ובזמן אמת:


זה גם סותר את תמליל השיחה בין עו"ד ציפי גז לתנ"צ יואב תלם, שיחה שהתקיימה בפתח חדר החקירות, כמה דקות לפני תחילת החקירה הראשונה של שלמה פילבר, לאחר שנעצר ב-18.2.18 בלהב 433 - כאן. זיהוי הקולות המדברים בשיחה זו נמצא כאן.
כלומר: כולם ידעו על השימוש בפגסוס או כלי חדירה מרחוק דומה, על המכשיר הסלולרי של שלמה פילבר. 

לכן, אענה כאן על כמה שאלות חשובות, שעולות מהחשיפה של הצו הסודי ביותר:

1. מה סודי בצו הזה?
כאן, בצו של שלמה פילבר, הפרטים הללו הושחרו מסיבה לא ברורה:


לא היה קשה למצא את הפרטים החסרים:
א. נצ"מ חיים נסים, כיום תנ"צ, ראש זרוע החשיפה ביאל"כ [היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית] - להב 433. (בתמונה משמאל, צילום: משטרת ישראל). 

ב. סנ"צ שי קובנטור, ראש מפלג איסוף, יאל"כ, להב 433. 

למה היה צריך להסתיר את תפקידם ולהשחיר את הפרט הלא חשוב והלא סודי הזה?

כרגע תעלומה. 

יצוין שבדיון בבית המשפט המחוזי בי-ם בעתירה להסרת חסיונות ולגילוי חומר חקירה חסוי, דיון שהתקיים ב-28.2.22 (כאן), התובעת עו"ד יהודית תירוש, במענה לדרישות פרקליטי ההגנה ושאלות השופטים, "חרטטה" את בית המשפט (כמפורט בקיטועים כאן), ו"מרחה" ההגנה והציבור, בהסברים נפתלים, מוזרים, שקריים והזויים, מדוע יש צווי בית משפט להאזנת סתר, שנחתמו ע"י נשיא בית משפט מחוזי מרכז, צווים שהוסתרו לחלוטין מההגנה, שאפילו עצם קיומם - הוסתר. היא עשתה כל זאת, כדי להסתיר את הסיבה הנכונה להסתרה הזו: השב"כ מעורב בנושא זה - "עד צוואר". 

יודגש, שהשב"כ (בנוסף למשטרה, לשר הבט"פ, היועמ"ש והפרקליטות) כבר נשאל ומפורשות על ידי, על מעורבות השב"כ בצווי האזנות הסתר המשטרתיים, לרבות בצו הזה ובשני הצווים האחרים ש"צוות מררי" והפרקליטות הודו בהם, והשב"כ החליט לא להגיב לשאלותיי - כאן. זאת, לא בפעם הראשונה.
בנוסף, על פי חשיפת בן כספית (כאן וכאן) שלא הוכחשה, השב"כ הקליט במשך עשור את כל הנעשה בלשכת נתניהו, בניגוד לחוק, בלי שאיש שילם על כך ובלי שנוהלה איזו חקירה פלילית בנושא. 

ניתוח משפטי של חוסר החוקיות של הצווים מהסוג הזה בהפעלת כלים חודרניים מרחוק או מקרוב דוגמת הפגסוס, יש לרוב ברחבי הרשת. אחד הניתוחים המבריקים נמצא כאן מ"פורום קהלת". ניתוח מבריק נוסף לכשלי "דו"ח צוות מררי" יש כאן, מעו"ד אביעד ויסולי. 

*****************************************************

עדכון 28.4.22: על פי מידע שקיבלתי, הוברר לי למה הסתירו\השחירו את תפקידיהם של 2 הקצינים מלהב 433 בצו הזה (לעומת אי השחרה של שמות הקצינים מבקשי הצו בצווים מקבילים, למשל בצו בנוגע לנתן אשל, כאמור לעיל). 
מה המשותף לשניהם?
שניהם עבדו בימ"ר [יחידה מרכזית] מחוז ש"י [שומרון ויהודה]. מיד נפרט. 
קודם לכן, הם גם עבדו יחד בימ"ר ירושלים!!! במחוז י-ם חיים נסים היה קצין סוכנים ושי קובנטור עבד תחתיו כמפעיל סוכנים. כשחיים נסים התקדם לראש מחלק איסוף, הוא קידם תחתיו את שי. אגב, מי שלא רצה בקידום שלהם היה ניסו שחם ולכן זה הוביל אותם בסופו של דבר לעבור למחוז ש"י ב-2011, אחרי שנסים היה ראש ענף מודיעין במחוז ים- ושי המשיך להיות צמוד אליו ותחתיו. 
נצ"מ חיים נסים היה מפקד ימ"ר ש"י ושם הקים את "מפלג הפשיעה הלאומנית", גוף מודיעין וחקירות ייחודי למחוז ש"י. ב-2013 קודם לדרגת ניצב-משנה (נצ"מ). כמפקד ימ"ר ש"י, הוביל חקירת פרשיות לאומניות רגישות, שמהבולטות בהן היו הצתת כנסיית הלחם והדגים והפיגוע בדומא.
סנ"צ שי קובנטור היה ראש מפלג פלילי בימ"ר ש"י, בכפיפות ישירה לחיים נסים ועסק (כמובן) בפרשיות הללו.
מה המיוחד בפרשיות הללו? השת"פ ההדוק עם השב"כ, כולל שימוש בכלים חודרניים דוגמת הפגסוס, לגבי חשודים בעבריינות ערבית ויהודית, עבריינות בעלת מאפיינים לאומניים, כולל מעקבים וחקירות אחרי מה שמכונה: "נערי הגבעות" ו"חשודי "תג מחיר", בשת"פ מלא עם "המחלקה היהודית" בשב"כ.
כששניהם עברו ללהב 433, הם המשיכו (כמובן) את המסורת הזו של השת"פ ההדוק עם השב"כ. 

כ"כ, לא ברורה מה מטרת ההסתרה\ההשחרה הזו, שבוצעה ע"י אדם בשם Itai Tal (כאן וכאן) ששמו הוסתר גם כן.
​
בסיוע "חוכמת ההמון" גיליתי, שמדובר בקצין מיאל"כ\להב 433, בשם עו"ד איתי טל. עבודת השחרה רשלנית, וטיפול רשלני במסמך, יש לומר. 

*********************************************************************************************

2. למה צריך להוציא צו האזנה נוסף, בהפרש של 3 ימים מהצו הקודם, בעניינו של אותו חשוד (שלמה פילבר) ובאותן עילות בדיוק?

זה לא עולה מהצו.

הצו הראשון נמצא כאן. 

זה עולה מהדיונים, שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בי-ם ושליקטתי כאן וכאן. זה עלה גם בחקירה הראשית של שלמה פילבר כאן. מומלץ לקריאה כל הקיטועים הללו. 

הנושא הזה נחשף אצלי בהרחבה, בסדרת כתבות בת 10 פרקים, כשהפרק האחרון כאן. (רשימת הכתבות בנספח א' למטה). הסדרה עוסקת, בין היתר, בחשיפות בלעדיות אודות יחידת הסיגינט-סייבר המשטרתית ותעלוליה (הערה: יחידות הסיגינט-סייבר במחוזות וביחידות הארציות נקראות צס"מים - צוות סיגינטי משולב), וכדי לקצר את כל ההסברים אסכם זאת בפשטות: השב"כ, שבמתקן ההאזנה שלו בי-ם ישבו מומחי הסיגינט-סייבר של המשטרה (שלוחה של המטה המשטרתי לעניין הסיגינט-סייבר, ששוכן בירושלים בהר החוצבים), ביקש צו נוסף וספציפי, שישמש את עמדת החדירה של השב"כ, לצרכי הפעלת המערכות החודרות (לא רק פגסוס, יש כמה מערכות די טובות המפורטות בסדרה הזו), בעניינו של שלמה פילבר.

לכן, נבנו כל מנגנוני המידור, החסיונות וההסתרה, בממשק העברת המידע בין השב"כ למשטרה, שנחשפו גם בדיונים בבית המשפט וגם אצלי בסדרת הכתבות, וגם אצל אחרים, למשל כאן וכאן.

בנושא זה גם הגשתי מספר לא קטן של תלונות לגורמים המתאימים, כמפורט בכתבות הרשומות בנספח א' למטה, תלונות מלוות במסמכים רבים בדרישה לפתיחה בחקירה, כי ברור כשמש, שקציני המשטרה הנ"ל, "עבדו בעיניים" על כבוד השופט המחוזי.

והתובעים (תובעות, ליתר דיוק): עו"ד יהודית תירוש ועו"ד ליאת בן-ארי שוויקי, "עבדו בעיניים" על שופטי בית המשפט המחוזי בי-ם ועל ההגנה והציבור, בכל ההסתרות והרמיות סביב הצו הבלתי חוקי והסודי ביותר הזה.

בנוסף, השופט כלל לא דאג ולא חתם ולא פירט בצו, את מה שנדרש בחוק האזנות סתר, ובמיוחד לגבי "דרכי האזנה שהותרו", כאמור במפורט בסעיף 6 לחוק. זה הדבר הכי חשוב בהחלטת השופט וזה אין בצו הזה בכלל, כנדרש בסעיף הזה, כמופיע בתצלום הגזור מהחוק (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):


בנוסף, הצו הזה הוצא גם על פי חוק נתוני תקשורת, ולא רק על פי חוק האזנות סתר (זו הייתה הבקשה של המשטרה) וזה הליך המעוגן בחוק האזנות סתר, ולכן על פי חוק זה (חוק נתוני תקשורת), יש לתת בצו פרטים ברורים נוספים בחתימת השופט, כמופיע בתצלום הלקוח מהחוק הזה, מה שהשופט לא עשה כאן (ויש כאן צו ל"בעל מקצוע", כלומר במקרה כאן - עו"ד, כי שלמה פילבר הוא עו"ד ויש לתת נימוקים מפורטים בצו האזנה ל"בעל מקצוע", מה שלא נעשה ע"י השופט):


כלומר: מדובר במהלך גם מופקר, גם שקרי, גם שגוי וגם לא חוקי. 

3. האם הפגסוס\כלי חדירה אחר, שיש בידי השב"כ והמשטרה - הופעל רק כנגד שלמה פילבר?
לא ולא. זה די ברור לכל מי שעיניו בראשו. 

הוא הופעל כנגד כמות אדירה של "מטרות", כפי שחשפתי בסדרת הכתבות, כמפורט בנספח א' כאן למטה.

כאן, הפרקליטות, בהדלפה הפלילית שלה, חשפה בהיסח הדעת, שזה הופעל גם כנגד ניר חפץ [עד המדינה] (בתמונה משמאל, צילום מסך).

איך אני יודע את זה?

זה עולה מהחומר, שהוגש לשופט המחוזי (זה נקרא בצו למה המודלף : "מסמך פארפראזה"...), להלן 2 קיטועים מהחומר הזה:




יש כאן 2 תאריכים של התכתבות בין ניר חפץ לשלמה פילבר מ-2015! מהיכן יש למשטרה חומר כזה מ-2015? הרי במכשיר של פילבר, שנתפס במחצית 2017 הוא דיווח, שהוא ניקה ממנו התכתבויות קודמות בווטסאפ.
כ"כ רשות ניירות ערך דרך הפרקליטות (כאן וכאן) הודיעה לבית המשפט שלא נעשה שום שימוש בכלים חודרניים במכשירים שהרשות תפסה אצל שלמה פילבר במחצית 2017 (אז המשטרה לא הייתה מעורבת בחקירה, חקירת "תיק בזק", ובתפיסת המכשירים של שלמה פילבר).
ניר חפץ הרי נעצר בפעם הראשונה ב-18.2.18 (הוא נתן עדות פתוחה כעד לרשות ניירות ערך בדצמבר 2017), והמכשיר שלו נתפס רק ב-18.2.18, והוא היה נקי מווטסאפ ומסרים אחרים מהשנים הקודמות (מה שחשפנו כבר מזמן, למשל כאן, כאן וכאן).

כלומר: האפשרות היחידה כאן היא, שעוד לפני הפעלת מערכת הפגסוס (או מערכת מקבילה) על שלמה פילבר, היא הופעלה על ניר חפץ ושאבו ממנו את התכתובות שלו ב-2015. ככה הגיע המידע הזה לחוקרי להב 433. 

4. האם כל דרישות החוק מולאו בהוצאת הצו הזה?
כמובן שלא.

עו"ד רויטל חובל מפרטת זאת באריכות במאמר החשיפה שלה, ומביאה גם ניתוח משפטי, שקיבלה בעניין הצו הזה מפרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת ת"א, שמדגיש בניתוח שלו את כל הנקודות של אי חוקיות הצו הזה ולא אחזור על זה כאן.

הניתוחים שלה ושל המומחה למשפט וטכנולוגיה מאוניברסיטת ת"א, פרופ' בירנהק - מדויקים.

אני אוסיף לניתוח שלהם עוד אלמנט מאוד חשוב: מי אישר להוציא את הצו הבלתי חוקי הזה?
זו תעלומה ובתוך ההסברים יש רק רמז מעורפל לכך:


לא רק שאין כאן שום רמז מי בדיוק אישר, יודגש, שאין לפרקליטות שום סמכות לאשר דבר כזה.

קודם לכל, הסמכות לאשר פעולות חקירה הנוגעות לנתניהו וסביבתו, הן רק של היועמ"ש ואין לו יכולת להאציל סמכות זו לפרקליטות, אלא לכל היותר למשנה ליועמ"ש (אם נניח יש לו מניעה חוקית מלאשר, נניח עקב ניגוד עניינים), כי זה בחוק יסוד.

שנית, החשוד המרכזי, שבגינו מאזינים וחודרים לפילבר, הוא נתניהו. זאת, כי הוא (שלמה פילבר) חשוד במעורבות בעסקת שוחד, שבין נתניהו ואלוביץ'. כלומר: היה צורך לענות על התנאים של "חוק החסינות" - כאן, ולהשיג לא רק אישור יועמ"ש, אלא גם אישור של שופט עליון. זה לא נעשה כאן.

כלומר: בהוצאת הצו הזה, השוטרים בגיבוי הפרקליטות, הטעו את כבוד השופט המחוזי, שחתם על הצו, והוא עצמו לא בדק, שיש אישור יועמ"ש ואישור שופט עליון, לפני שהוא חותם על הצו הזה. 

דהיינו: יש לנו כאן אוסף של מעשים ומהלכים של המשטרה והפרקליטות, שהמילה "פלילי" מרחפת מעליהם, עם תמרור אזהרה אדום בוהק.

לכן, אין מנוס אלא לפתוח בחקירה פלילית ולחקור מה קרה כאן. 

5. האם המידע, שהוגש לשופט כדי להצדיק את הוצאת הצו הזה - היה נכון?
ממש לא.

אין בחומר הזה, שהוגש לשופט, שום דבר נכון, או מחובר לאיזו מציאות, ופשוט שיקרו לשופט במצח נחושה.

להדגמה, אקח רק פסקה אחת מהחומר, שהוצג לשופט כנימוק מרכזי להוצאת הצו:


אנו רואים בתצלום, שביום 31.1.15 שאול אלוביץ' (בתמונה משמאל) מאיץ באילן ישועה לשנות את הקו של המערכת ב"וואלה!", בגלל שנתניהו עומד לחתום באותו שבוע על "עסקה".

הבעיה: ב-31.1.15 נתניהו לא היה מתוכנן לחתום על שום "עסקה". כלום!!!

נתניהו לא היה מעורב בינואר 2015 או סמוך לזה בשום "עסקה" של אלוביץ', ולא היה דבר כזה עד מחצית 2015 (23.6.15).

יתרה מכך. "מכתב ההתנעה" לתחילת תהליכי בדיקת "העסקה", הוכן ע"י עו"ד דנה נויפלד באישור אבי ברגר ונחתם ע"י נתניהו רק בסוף מרץ 2015, כ-3 חודשים אחרי התכתובת המפוברקת הזו!!!

השוטרים, שהביאו את הקטע הזה לשופט, ידעו בברור, שלא הייתה שום מעורבות של נתניהו באיזו "עסקה" באותו שבוע, גם לא באותו חודש ולא בכלל, באותה תקופת זמן או סמוך לה. זה התרחש חצי שנה אחרי כן.

אולם, זה לא הפריע למשטרה להביא את המידע השקרי הזה לשופט, כנימוק מכריע לאישור הצו הזה וגם לגבי הצו שקדם לו.

לאור חשיפת הצו הסודי, עדכנתי את התלונה המוזכרת כאן, שהוגשה לנציב התלונות על שופטים. אישור קבלת העדכון לתלונה לנציב - כאן.
כ"כ עודכנה התלונה שהגשתי למח"ש \ הערר ליחידת העררים בפרקליטות המדינה, בעניין תלונתי כנגד קציני המשטרה שהטעו את השופט המחוזי - כאן. 

תזכורת: כבר ב-2019 ידע היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט את מהות התרגיל שסחטו באמצעותו את שלמה פילבר, כדי להפוך אותו לעד מדינה, מה שמוסתר היטב תחת אין ספור "תעודות חיסיון" הזויות: כאן מ-YNET. 

את התוצרים שהפיקו השב"כ והמשטרה בחדירה לסמארטפון של שלמה פילבר, מה ששימש לסחיטה שלו ולהפיכתו ל"עד מדינה מדומיין", אחשוף בפרק הבא בסדרה.

פשוט מזעזע ברמות בלתי נתפסות.

ככה תפרו את תיק 4000: אוסף של שקרים על שקרים, האזנות סתר בלתי חוקיות, שימוש בכלים לא חוקיים וחודרניים והטעיית שופט מחוזי, נשיא בית המשפט המחוזי מרכז. 

עדכונים יש כאן למטה, לאחר הנספח. 

נספח א':
רשימת חשיפות קודמות ב"פרשת פגסוס", כתבות מלאות במסמכים וגילויים בלעדיים, מומלצות לקריאה למתעניינים בפרשה המחרידה הזו:

הפרק הראשון פורסם תחת הכותרת: תפירת תיק 4000: 6 גילויים המוכיחים שהשימוש בתוכנת הריגול היה בלתי חוקי - כאן.
הפרק השני פורסם תחת הכותרת: תפירת תיק 4000: חשיפת פרטי המפלצת של תוכנת הריגול המשטרתית אחריכם - כאן. 
הפרק השלישי פורסם תחת הכותרת: רעידת האדמה של תפירת תיק 4000: ריגול בלתי חוקי וקשירת קשר להפלת שלטון - כאן. 
הפרק הרביעי פורסם תחת הכותרת: 5 ספינים של הפרקליטות גם לגלגל על המשטרה את האחריות בפרשת הריגול בסמארטפונים - כאן.
הפרק החמישי פורסם תחת הכותרת: השלכות תיק 4000: איך הלבינו את המפעל המפלצתי של הפריצות לסמארטפונים ולמחשבים? הפעולות בנוסח השטאזי והשאלות שלא רוצים לענות לי עליהן, איך המשטרה שילמה ל"מימד החמישי" בפטור ממכרז 4 מיליון ש"ח (תוכנן לשלם להם 50 מיליון ש"ח) על מערכת קוד פתוח חינמית מול מערכות בשלות של חברות אחרות שהיו באותה העת, ועל מערכת "הפיוז'ן סנטר", שרוני אלשייך תכנן לשדרגה באמצעות "המימד החמישי" - כאן.
הפרק השישי פורסם תחת הכותרת: אי אפשר למכור לאיש שמערכת סיגינט של עשרות מיליוני ₪ לשנה המופעלת ע"י מאות אנשים הפיקה רק חדירה אחת לשלמה פילבר במשך 8 שנות הפעלתה - כאן. 
הפרק השביעי פורסם תחת הכותרת: חשיפת "השחיטה הגדולה" של המשטרה בהחלה להתבצע בפרקליטות המדינה - כאן.
הפרק השמיני פורסם תחת הכותרת: ממצאי ועדת מררי - שקרים, טיוח ענק וזריית חול בעיני הציבור - כאן. (כולל מצגת להפצה אודות שקרי דו"ח צוות מררי).
הפרק התשיעי פורסם תחת הכותרת: השלכות דו"ח מררי: איך העיזה המשטרה לרמות במצח נחושה שופטים בכירים? - כאן. 
הפרק העשירי פורסם תחת הכותרת: חשיפת מסמך מאגר המידע המשטרתי הסודי והמפלצתי על ראשי ערים ורשויות - כאן.

 

עדכון 30.4.22: נשלחה תלונה למח"ש לפתיחה בחקירה פלילית כנגד קציני המשטרה הבכירים בלהב 433, שמותיהם מצויים בכתבה (תנ"צ חיים נסים, סנ"צ שי קובנטור, עו"ד איתי טל, תנ"צ יואב תלם), שהיו מעורבים בפיברוק מידע מודיעיני וקנוניה להטעיית שופט מחוזי (נשיא ביהמ"ש המחוזי לוד), כדי לקבל צו האזנת סתר, שנועד למטרה לא חוקית, כלומר: לשימוש במערכות חודרניות דוגמת הפגסוס, כנגד הסלולריים של שלמה פילבר. אישור שליחת התלונה - כאן.

עדכון 1.5.22: אלי ציפורי פרסם בבלוג שלו כאן (כותרת בלבד): "האם שב"כ היה מעורב בתפירת התיקים לראש הממשלה בנימין נתניהו? אבי וייס כבר חשף בעבר שפעילות פגסוס בוצעה ע"י שב"כ. הפרוטוקולים מוכיחים שהתובעת יהודית תירוש בעצם הפילה את עצמה ואת הפרקליטות בפח בעניין פגסוס. גם בן כספית חשף מעורבות של שב"כ בתפירת התיקים." מומלץ לקריאה ולהפצה. 

עדכון 4.5.22: תומר גנון מ"כלכליסט" מפרסם כאן (גם כאן, אם זה נעלם מהאינטרנט) מסמך "סודי ביותר" כביכול, מיחידת הסייבר המשטרתית, המופנה לפרקליטות, המסמך כאן ומלא השחרות ולא מובן עקב ההשחרות, כנראה עוד הדלפה מעו"ד ליאת בן-ארי שווקי, שמעוניינת לזרוק את "האשמה של הפשלה" של הפעלת הפגסוס על שלמה פילבר, על משטרת ישראל, שפעלה כביכול על דעת עצמה. לא ברור מדוע תומר גנון משתף פעולה עם הספין הירוד הזה של הפרקליטות, ספין שנועד "לטהר" את הפרקליטות. 

עדכון 5.5.22: נחשף שרנ"צ בגימ. רוני אלשיך הצטרף במועד לא ידוע כ"שותף כללי" לקרן AWZ. נשלחה סדרת שאלות לקרן זו, שאלות שטרם נענו - כאן. 

עדכון 11.5.22: נציבות התלונות על שופטים דחתה (כצפוי, ובמסמך מסווג כסודי) את כל תלונותיי המתועדות כנגד השופטים שהשתתפו בחגיגת "צווי האזנת סתר שמובילים להפעלת כלים חודרניים דוגמת הפגסוס", בנימוקים מרתקים, המצויים במכתב הנציבות - כאן. עדכון 8.8.22: נשיאת בתי המשפט לשלום מחוז מרכז, השופטת עינת רון, החליטה לפתע לפרוש מתפקידה - כאן. יצוין שאך לאחרונה הוגשה ע"י אבי וייס תלונה חריפה בעניינה, לנציבות תלונות הציבור על שופטים, תלונה שנדחתה מנימוקים פורמליים (מבלי להכחיש או לסתור את נכונות התלונה) - כאן. 

עדכון 23.5.22: הוגש ערר לגבי אי הטיפול בתלונתי (לגבי הטעיית בית המשפט בהוצאת תווי האזנת סתר) במח"ש - כאן. הערר הועבר להמשך טיפול מחלקת עררים בפרקליטות המדינה - כאן. 

עדכון 7.6.22:
א. תומר גנון פרסם ב"כלכליסט" כתבה תחת הכותרת: המשטרה מודה לראשונה: נעשה שימוש ללא צו בתוקף ברוגלות בפרשת טלגראס.
רוגלות הופעלו לצורך מעקב אחרי 2 חשודים בפרשת הטלגראס, והועתקו פתקים והודעות מאחד הטלפונים "מחוץ לתקופת הצו". עוד עולה מתגובת המשטרה, שנמסרה לסנגורים בפרשת טלגראס, כי מידע שנשאב מהניידים - וחרג מהאזנת סתר - לא הועבר מחטיבת המודיעין, הסיגינט-סייבר, ליחידה החוקרת, להב 433, ולכן גם לא נמסר להגנה - כאן.

ב. משה גורלי פרסם ב"כלכליסט" כתבה תחת הכותרת: "הסייפן אולי מסורס אבל שואב הכל". שופטים שמאשרים האזנות סתר לא מקבלים תמיד מהחוקרים את מלוא העובדות, טוען שופט העליון בדימוס חנן מלצר. המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך מודה שהסייפן שואב את רשימת אנשי הקשר מהנייד. וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מתריעה מכלי מעקב שיוצרים מצב אנטי־דמוקרטי - כאן.

מצ"ב כאן מצע לדיון [שנשלח ב- 26.7.21] בוועדת חוץ וביטחון [בכנסת] בעקבות פרשת "פגסוס", שהוכן ע"י ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד עמיר כהנא, ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 

עדכון 20.6.22: צבי זרחיה ותומר גנון פרסמו בכלכליסט כתבה תחת הכותרת: היקף השימוש ברוגלות הוסתר גם בדיווחי האזנות הסתר לשנת 2021. בדיווח שמסרה המשטרה לוועדת החוקה של הכנסת יש נתונים על מספר ההאזנות שבוצעו אך לא מצוין כמה מתוכן כללו שימוש ברוגלה. במשטרה ובמשרד לביטחון הפנים מסרבים להסביר מדוע אינם חושפים את נתוני השימוש המלאים - כאן.

עדכון 29.6.22: תגובת משטרת ישראל (התחמקות רבתית) לשאלותיי בנושאי פעילות המודיעין של מ"י הגיעה באיחור - כאן.

עדכון 4.9.22: אבי וייס קיבל היום בדואר רגיל את ההודעה הנמצאת כאן ממחלקת העררים בפרקליטות המדינה. ההודעה מ-11.8.22 ומצוין בה שהערר של אבי וייס כנגד סגירת תיק מח"ש (אודות הוצאת צווי האזנות סתר בלתי חוקיים, ראה לעיל) יידון במחלקת עררים עד 26.2.23. איטיות מדהימה.
את הערר הגיש אבי וייס ב-13.4.22 ועדכן אותו ב-27.4.22 (מפורט כאן). אישור קבלה במחלקת עררים היה ב-12.5.22 (כאן) ורק ב-11.8.22 התקבלה החלטה במחלקה זו בפרקליטות לטפל בערר, בטיפול שימשך עד 26.2.23. מדהים. ככה עובד מנגנון הטיוח והמריחה של הפרקליטות, בכל הנושאים שקשורים לתפירת תיקים והפרות חוק של המערכות החוקרות והתובעות עצמן. 

עדכון 11.11.22: חן מענית מ"הארץ" מפרסם כאן מאמר מדהים: "שב"כ חשף כי עקב אחר פעילות עיתונאים באמצעות מאגר נתוני תקשורת סלולרית.
האגודה לזכויות האזרח עתרה לעליון בדרישה לבטל חוק שמחייב את חברות הסלולר לספק לשב"כ מידע, שאותו הוא שומר במאגר הקרוי "הכלי".
בתגובת המדינה התברר כי שב"כ גם השתמש בנתונים בחקירת אירועים פליליים
שירות הביטחון הכללי השתמש במאגר נתוני תקשורת של חברות הסלולר שבידיו כדי לעקוב אחרי פעילות של עיתונאים וכן בחקירות של אירועים פליליים, ולא רק בחקירות ביטחוניות. כך עולה מתגובת המדינה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט העליון. באמצעות נתוני המאגר יכול שב"כ לדעת איפה היה עיתונאי לפי נתוני המיקום, עם מי הוא שוחח, כמה זמן נמשכה השיחה ועוד. בעתירה מבקשת האגודה לבטל את הסעיף בחוק השב"כ שמחייב את חברות התקשורת בישראל למסור לשירות מידע על כל שיחה או הודעה שהתקיימו באמצעותן.

חוק השב"כ, שאושר ב–2002, מסדיר את פעילות השירות, שרובה חשאית ואינה נתונה לביקורת ציבורית. המידע שנאסף בידי חברות התקשורת נשמר זה כשני עשורים במאגר שמנהל שב"כ, המכונה "הכלי". סעיף 11 לחוק קובע כי שימוש במידע שנאסף ייעשה רק בהיתר מראש השירות ובמקרים שבהם הדבר דרוש לצורך פעילותו. ראש השירות נדרש לדווח לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה על ההיתרים אחת לשלושה חודשים, ולוועדת הכנסת לענייני השירות אחת לשנה.

בעתירה שנדונה בימים אלה בעליון טוענת האגודה לזכויות האזרח כי בסעיף המדובר נפלו פגמים חוקתיים. זאת משום שההסמכה שנקבעה בו אינה מפורשת ומפורטת כנדרש לפגיעה בפרטיות, וכי ההסמכה רחבה מעבר לנדרש לצורכי ביטחון המדינה. עוד טוענת האגודה כי אין בחוק מנגנון מפורש להגנת בעלי חיסיון מקצועי ובעיקר עיתונאים, כי החלטות ראש שב"כ וראש הממשלה בהתאם לסעיף אינן כפופות לפיקוח שיפוטי, וכי אין בחוק מנגנונים מספקים לביקורת.

בעתירה נערך דיון אחד ב-25 באוקטובר בפני השופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז וענת ברון. בתום הדיון הוחלט כי על המדינה לעדכן בתוך 90 ימים על התקדמות תזכיר חוק לתיקון חוק השב"כ שצפוי להתפרסם במועד קרוב להערות הציבור. השופטים פסקו כי לאחר ההודעה על התקדמות העדכון, יחליט העליון בדבר המשך הטיפול בעתירה.

בתגובה שהעבירו שב"כ והממשלה לעליון ב-20 באוקטובר באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות, מבקשת המדינה לדחות את העתירה.
המדינה כותבת כי איסוף נתוני התקשורת מחברות התקשורת לצורך הפקת מודיעין הוא "אמצעי הכרחי וחיוני לפעולת השירות, אשר השימוש בו הניב בפועל תועלת קריטית להצלת חיים. השירות מסכל מאות פיגועים בשנה. תרומתם של נתוני התקשורת לסיכול פיגועים משמעותית ביותר. מכאן שצמצום הסמכת השירות לפי סעיף זה, כפי שמבקשת העותרת, יפגע באופן אנוש ביכולת השירות לעמוד בייעודו ובאינטרסים הביטחוניים והמשטריים".

עוד מציינת המדינה כי השירות קבע נהלים מיוחדים בכל הנוגע לאיסוף נתוני תקשורת על בעלי חסינות - חברי כנסת, שרים, וסגני שרים, וכן בעניינם של בעלי חיסיון מקצועי - עיתונאים, עורכי דין, רופאים פסיכולוגים ואנשי דת. לפי הכללים, "ככלל, לא תיערך בדיקת נתוני תקשורת לגורמים אלה, ורק במקרים בהם הדבר נדרש מטעמים של ביטחון המדינה, שאז תועבר בקשה לאישור מיוחד בדרג בכיר בהתאם לנהלים, וזאת בליווי חוות דעת משפטית".

המדינה כותבת כי בשנים האחרונות לא אותר מקרה של אישור בדיקת נתוני תקשורת ביחס לבעלי חסינות. עם זאת באשר לבעלי חיסיון המדינה מודה, כאמור, שנעשה שימוש ב"כלי" במעקב אחר עיתונאים ובעלי חסיונות מקצועיים נוספים. לדברי המדינה "בפועל אושרה עריכת מחקר תקשורת בכחמישה-שישה מקרים בשנה בממוצע בעשר השנים האחרונות, ומיעוטם הם עיתונאים".

לדברי עו"ד גיל גן מור, מנהל היחידה לזכויות אזרחיות באגודה לזכויות האזרח, "גם אם מדובר בשני עיתונאים בשנה שנעשה אחריהם מעקב באמצעות שימוש במאגר נתוני התקשורת של שב"כ, זה מצטבר ל-20 עיתונאים בעשור האחרון ול-40 עיתונאים במהלך 20 שנות קיומו של המאגר".

גן מור מתריע כי "מחקר נתוני התקשורת יכול לחשוף בקלות מבעיתה את המקורות העיתונאיים של ידיעה מסוימת שהביכה את השלטון, אפילו אם היא פורסמה בעבר, ואפילו אם העיתונאי והמקור לא שוחחו בטלפון אלא רק נפגשו כשהם נושאים בתיקם מכשיר טלפון". לדבריו, "המדינה טוענת שיש לה נוהל פנימי שמצמצם את הפגיעה, אך הנוהל בסך הכל דורש היתר מדרג יותר בכיר בשב"כ, ולא משופט או גורם חיצוני שיודע לערוך את האיזון. גם הנוהל הוא פנימי וחשאי, ואין עליו כל פיקוח פרלמנטרי. מחר ניתן לשנותו בלי שאף אחד ידע".

עוד עולה מתגובת המדינה לעליון כי שב"כ עושה לעתים שימוש ב"כלי" גם בחקירת אירועים פליליים, שהטיפול בהם הוא בסמכות משטרת ישראל.
לדברי המדינה, מדובר ב"אירועים 'מעורבים", היינו, אירוע פלילי שעשוי להסתבר (בהמשך החקירה) כאירוע על רקע ביטחוני, או אירוע שתוצאותיו עלולות להסב פגיעה עקיפה לאחד האינטרסים שעליהם מופקד השירות. המדינה מדגישה בתגובתה, כי "העיקרון המנחה הוא כי ככל שמתברר במהלך החקירה שהאירוע הוא פלילי מובהק, מושך השירות ידיו מחקירת האירוע".

המדינה גם מתייחסת למעורבות שב"כ בחקירת מהומות בזמן מבצע "שומר חומות" בערים המעורבות בישראל, וכותבת כי "במכלול האירועים נכללו גם אירועים רבים בעלי רקע ביטחוני או לאומני שכללו בין היתר תקיפה של כוחות הביטחון ונשאו עמם, כל אחד ובהצטברם יחד גם איום על הסדר הציבורי. על רקע זה היה שב"כ מעורב בחלק מהחקירות של אירועי שומר חומות", לשון התגובה.

לפי עו"ד גן מור "התייחסות המדינה לשימוש במאגר נתוני התקשורת לחקירת עבירות פליליות של אזרחים היא מטרידה במיוחד. לטענת המדינה די בכך שיש חשד כלשהו שעבירה שנחקרת על ידי המשטרה נעשתה ממניע ביטחוני או לאומני, כדי להצדיק את מעורבות השב"כ. זה פתח לעקוף את המגבלות שקימות בחוק נתוני התקשורת של המשטרה, ומאפשר למשטרה לקבל נתונים סופר רגישים של אזרחים בלי צורך בצו שיפוטי, וגם בלי שייוודע על כך לחשוד". התיקון המתוכנן לחוק השב"כ שנידון במסגרת העתירה נועד להסדיר הפעלת יכולות שהשירות כבר מפעיל ללא הסמכה מפורשת.

כפי שנחשף ב"הארץ" בפברואר, התיקון שעליו עמלים במשרד המשפטים ובשב"כ צפוי להקנות לשירות סמכות להשתמש באמצעי מעקב טכנולוגיים מתקדמים, כמו תוכנות ריגול, דוגמת פגסוס. במשרד המשפטים אומרים שהתיקון לחוק יסדיר מנגנונים למניעת הפרה של זכויות אדם ובראשן הזכות לפרטיות, וכי התיקון יפורסם להערות הציבור כשניסוחו יושלם. עוד אמרו כי הוא יידון בכנסת לפני אישורו, כך שיתאפשר דיון ציבורי בהשלכותיו.

משב"כ נמסר בתגובה כי השירות אינו עוסק בחקירת אירועים פליליים, וכי "במקרים שבהם לא ברורה מהותו של האירוע, ומתעורר חשד כי מדובר במעשה עבירה שהשירות מופקד על סיכולו, מתקיימת בחינה מהותית של כלל הנסיבות על ידי גורמי המקצוע בשירות, ובמקרים המתאימים גם עם גורמי הייעוץ המשפטי בשירות ועם גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה".
עוד נמסר כי "במקרים נדירים ביותר, בהם התעוררה נחיצות מיוחדת, פנתה משטרת ישראל, באישור קונקרטי של היועץ המשפטי לממשלה, אל ראש השירות בבקשה לסייע בחקירה פלילית".
בעניין המעקב אחר עיתונאים מסר שב"כ בתגובה כי "הכלל בשירות הינו כי לא תיערך בדיקת נתוני תקשורת לבעלי חיסיון ובכלל זה לעוסקים במקצועות העיתונות.
רק במקרים חריגים ונדירים ביותר בהם הדבר נדרש מטעמים ייחודים של ביטחון המדינה תאושר בדיקת נתוני תקשורת לבעל חיסיון בנוהל מחמיר".

עדכון 17.1.23: פורסם ע"י עומר כביר מ"כלכליסט" כאן (כותרת בלבד): "איגוד האינטרנט הישראלי: "המידע שהמשטרה שואבת ממכשירים לרוב כרוך בעבירות פליליות וחורג מסמכויותיה".
הדו"ח מבקר את השימוש שעושות רשויות אכיפת החוק בישראל בכלי פריצה, ריגול ושאיבת מידע. ומדגיש את הצורך לעדכן את החוק והרגולציה בנושא חדירה למכשירים חכמים ושירותי ענן. כמו כן, מחברי הדו"ח מציעים מתווה לאסדרת החיפוש." 
המסמך המלא של המחקר מצוי כאן. 

פורסם כאן על כלים חודרניים נוספים של המשטרה לאיסוף מידע לא חוקי מהציבור שנחשפו ע"י הסנגוריה הציבורית (כותרת בלבד): "דוח הסנגוריה: ישראל בין המדינות המובילות במספר העצורים במערב.

הסנגוריה הציבורית מתריעה כנגד טכנולוגיית "איכון הפוך" של המשטרה, דורשת הגבלת צווי חיפוש, יוצאת נגד צמצום השחרורים המנהליים, מבקשת שילוב עברייני מס בבתי משפט קהילתיים ומזהירה מריבוי כתבי אישום נגד קטינים במעונות". הדוח שנתי המלא לשנת 2021 - כאן.  

עדכון 7.3.23: מחלקת העררים בפרקליטות המדינה החליטה לדחות את מועד מתן התשובה לערר שהגשתי בעניין סגירת תיק מח"ש (אודות הוצאת צווי האזנות סתר בלתי חוקיים, ע"י בכירים בלהב 433, בדגש על הצו הלא חוקי שהוצא לשלמה פילבר, שהוביל לשימוש בפגסוס כנגדו). הדחייה במתן תשובה היא מ-26.2.23 ל-18.5.23 ולא מובטח שזה יהיה תאריך סופי למתן תשובה, כמופיע במכתב שקיבלתי כאן. זה, בהתייחס לערר שהוגש על ידי למחלקת העררים בפרקליטות ב-27.4.22. כלומר זה ייקח יותר משנה לטפל בערר. מדהים.
ככה עובד מנגנון הטיוח והמריחה של הפרקליטות, בכל הנושאים שקשורים לתפירת תיקים והפרות חוק של המערכות החוקרות והתובעות עצמן. 

עדכון 27.3.23: בהתייחס לעדכון מ-30.4.22 לעיל, התקבלה תשובת מח"ש (באיחור ענק) שהוחלט שאין בסיס לחקירה פלילית בתלונתי על הטעיית בית המשפט ע"י קציני המשטרה שהוציאו צווי האזנת סתר ונתוני תקשורת כנגד נתן אשל. התלונה המקורית שלי - כאן. תשובת והחלטת מח"ש מהיום והתלונה שנשלחה ב-2022 - כאן. 

עדכון 18.6.23: גרף 2016-2022 סך צווי האזנת סתר לפי חוק נתוני תקשורת - כאן.

עדכון 5.7.23: ערר של אבי וייס על "גריסת תיק התלונה" שהגיש למח"ש לפני למעלה משנה, כנגד קציני המשטרה הבכירים שהיו מעורבים (לכאורה, על סמך המסמכים שנחשפו ב"טלקום ניוז"), בייזום ובהפעלת מערכת הפגסוס על שלמה פילבר - הערר הזה עבר כעת למחלקת עררים שבפרקליטות. ההחלטה והשתלשלות הטיפול האיטי ביותר בנושא חשוב זה - כאן. 

עדכון 17.8.23: התקבל מכתב (רגיל, בדואר) של עדכון ממחלקת עררים שבפרקליטות המדינה, שהערר של אבי וייס בעניין אי חקירת מח"ש את החשד להונאת קציני משטרה (לכאורה) את השופטים המחוזיים בתחום "צווי הפגסוס" (ראה עדכון לעיל מ-30.4.22), מתחיל להיות מטופל במחלקת העררים שבפרקליטות וההחלטה צפויה להתקבל עד 16.1.24. העדכון - כאן. 

עדכון 1.10.23: התקבלה באיחור רב (נשלח בדואר רגיל, המכתב מ-13.9.23) החלטה של מחלקת העררים בפרקליטות בנוגע לערר שהגשתי (אבי וייס) בנוגע לסגירת תיק מח"ש 842/22 (התלונה של אבי וייס מצויה כאן, מפברואר 2022, בעניין צווי האזנת הסתר עם פגסוס), ומחלקת העררים דוחה בפעם השנייה את המועד לקבלת החלטה בערר והמועד הצפוי כעת לקבלת החלטה קפץ ל-17.11.23. המכתב של מחלקת העררים בפרקליטות - כאן. 

עדכון 18.12.23: התקבלה באיחור רב (נשלח בדואר רגיל, המכתב מ-23.11.23) החלטה של מחלקת העררים בפרקליטות בנוגע לערר שהוגש (ע"י אבי וייס) בנוגע לסגירת תיק מח"ש 842/22 (התלונה של אבי וייס מצויה כאן, מפברואר 2022, בעניין צווי האזנת הסתר עם "פגסוס", החלטות שנראות על פניהן לא חוקיות), ומחלקת העררים דוחה בפעם השלישית את המועד לקבלת החלטה בערר והמועד הצפוי כעת לקבלת החלטה קפץ ל-31.1.24. הדחייה השנייה נמצא כאן מעל בסעיף ג' מיום 1.10.23. המכתב שהתקבל אודות הדחייה השלישית למועד קבלת ההחלטות של מחלקת העררים בפרקליטות - כאן.
מסמך הערר על כל נספחיו ומסמכיו מצוי כאן. 

עדכון 18.2.24: מחלקת העררים בפרקליטות המדינה דוחה (זו הפעם הרביעית, ראה דיווחים קודמים: סעיף ג' מה-1.10.23 וסעיף ב' מה-18.12.23) את המועד הצפוי למענה בטיפול בערר בנוגע לתלונת אבי וייס בתחום הרוגלות. המועד החדש למענה: 18.4.24. מכתב הפרקליטות \ יחידת העררים: כאן. 

עדכון 1.7.24: המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלון אלטמן, קיבל (בגיבוי היועמ"שית) החלטה לדחות מסיבות לא בדיוק ברורות, את הערר של אבי וייס בעניין סגירת תיק מח"ש ללא כל חקירה - בעילה של "אין עבירה", בעניין הפעלת הרוגלות על שלמה פילבר ונתן אשל. החלטת דחיית הערר ע"י המשנה לפרקליט המדינה - כאן. התלונה המקורית למח"ש ב-2022, החלטת אי חקירת התיק הזה ע"י מח"ש והערר עצמו עם הראיות שנשלחו ליחידת העררים - כאן. ההחלטה הזו משלימה את הדיווח לעיל מ-17.6.24 סעיף א', שבו עולה שבכלל לא חשוב אם יש או אין ראיות, היועמ"שית וצמרת פרקליטות המדינה לא יאשרו שום חקירת עבירה כלשהי במח"ש, בהקשר לשימוש בלתי חוקי ברוגלות, ע"י קציני המשטרה שפעילותם נחשפה במהלך הדיונים ב"תיקי האלפים". 

עדכון 2.7.24: הוגשה תלונה ופנייה ליועמ"שית לבטל את ההחלטה של עו"ד אלון אלטמן בעניין הערר של אבי וייס (ראה דיווח מ-1.7.24 כאן מעל). הפנייה כאן. 
עקב המענה הלא חוקי (לכאורה) הזה, של דחיית הערר, הוגשה תלונה גם לנת"ם (כאן, גוף התלונה המלא - כאן). 
ביום 4.9.24 התקבלה החלטת היועמ"שית להעביר את הטיפול בתלונה ללשכת פרקליט המדינה - כאן.