הטוענים להיעדר "צינון" לרגל מינויה של סטלה הנדלר למנכ"ל בזק מיד לאחר שפרשה מתפקיד יו"ר הוט, שכחו שבכירים ממשרד התקשורת, אך לא מזמן, קפצו היישר מהמשרד לחברות הסלולר, בגיבוי של מערכת המשפט הישראלית.

לתפקיד הנחשק של מנכ"ל בזק "התמודדו" לא מעט אנשים ראויים וטובים, מהשורה הראשונה של מנהלי התקשורת בישראל, כולל: סמנכ"ל בזק ומנכ"לי בזק בינלאומי, פלאפון ו- YES. אולם, יש חשיבות במינוי לתפקיד מנכ"ל בזק, בנוסף לניסיון הרלבנטי בעולם התקשורת שיש לכולם, גם לסעיף חשוב לא פחות: אמון הבעלים (שאול אלוביץ'). בנקודה הזו יש לסטלה הנדלר ייתרון משמעותי. לכן, אני סבור שהיא מתאימה בהחלט לתפקיד ואף ראויה לו. 

בנוסף, היעדר צינון, עד כמה שזה נשמע עצוב, כבר לא קיים במציאות הרגולטורית של מדינת ישראל. תשאלו את בית המשפט המחוזי בי-ם ובית המשפט העליון, ש"הכשירו" קפיצה של בכירים ביותר במשרד התקשורת עם "אפס צינון" (ועוד קראו לזה בשם המכובס: "חודש צינון פנימי"). זאת, היישר לחברות עליהן פיקחו במשרד. במצב הנוכחי, כל עוד לא שינו \ תיקנו את החוק, וחוק זה ממילא אינו חל כיום על המגזר העסקי, אין מה לדרוש "צינון" דוקא מסטלה הנדלר, שכבר "חצתה את הקווים" במעבר מתפקיד מנכ"ל 012 - פרטנר לתפקיד יו"ר הוט, ללא כל בעיות או נזקים למי מן הצדדים.

יתרה מכך, השירותים שמספקות חברות התקשורת הגדולות הם ברובם ככולם Commodity. אין בהם הרבה סודות. הסוד היחיד שיש כיום בהוט הוא: למה יש שם כל כך הרבה דוברי צרפתית, שליחיו ושלוחיו של הבעלים (פטריק דרהי), מה שהביא לפרישות כה רבות של בכירים מקבוצת הוט בחצי השנה האחרונה (סבב פרישות שטרם נגמר). אז לא יזיק ואולי אף רצוי שגם בבזק יהיה נציג לבעלים - בתור מנכ"ל בזק.