אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת
דף הבית >> משפט תיקי האלפים >> אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת
"הסלט", שנעשה, לכאורה, בצורה מכוונת ע"י היועמ"ש, כדי להוכיח "דפוס התנהגות עברייני על פני רצף של פרשיות ורצף של זמן", מחזק את הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור כיצד הגענו לכך, שלפחות בתיק 4000, שמוכר לי היטב, "נתפר תיק" בחוטים גסים. דוגמאות למקצת מאוסף הטעויות הרבות, שנכתבו במסמך של היועמ"ש. כתבה מס' 20 בסדרת הכתבות על תפירת תיק 4000 לאיש הלא נכון. עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 1.3.19, 02:43
פרסום החשדות ב-3 תיקי החקירה כנגד נתניהו אמש (28.2.19) באתר משרד המשפטים - כאן, כאן וכאן, הוא בבחינת "יום שחור" וכתם, שלא ניתן למחוק אותו, לכל מי שמאמין בעליונות שלטון החוק במדינה דמוקרטית.
אינני בקי בפרשיות המכונות בשמות 1000 ו-2000, אבל בעיון חטוף במה שנכתב, למשל, על תיק 1000, מיד מצאתי את הבעיה העיקרית של הטעויות החמורות בחקירה: החוקרים והפרקליטות לא מכירים בכלל את עולם רגולציית התקשורת. נראה על פניו, שפשוט הוליכו אותם שולל והם הוליכו שולל את היועמ"ש והוא את כל עם ישראל.
דוגמה בולטת, שמצאתי בקריאה מהירה בתיק 1000: נטען (עמוד 5 סעיף ג), שנתניהו הטיל על שלמה פילבר ("עד המדינה" ואז מנכ"ל משרד התקשורת) לטפל ב"קידום מיזוג רשת וקשת".
הבעיה: לשלמה פילבר אין שום מעמד בעניין זה וגם שום השפעה על כלום. גם לא בדיוק לנתניהו. הנושא נמצא באחריות בלעדית של "הרשות השנייה", שהיא גוף סטטוטורי עצמאי לחלוטין לפי חוק ספציפי.
נאמר שם כך, בסיכום הסעיף בעניין זה: "פילבר קיים שורת פגישות עם הגורמים הנוגעים לעסקה, בהן הבהיר, על דעתו של נתניהו, כימשרד התקשורת לא יהווה חסם לביצוע המיזוג".
המציאות: אין למשרד התקשורת כל נגיעה לעניין זה. לא ישירה, לא עקיפה ולא בכלל. רק לרשות השנייה. אין לפילבר שום קשר ושום השפעה על החלטות הרשות השנייה. מי שכתב כתב אישום בלי להבין את רגולציית התקשורת, יש להטיל ספק כבד בכל שלבי החקירה שלו ותוצאותיה.
השילוב של כל 3 התיקים במסמך אחד, נועד ליצור, לכאורה, מצג שווא בעיני הציבור, שמדובר בעבריין סדרתי, שיש קו מקשר בין כל הפרשות וקו התנהלות דומה, מה שאין לו שום בסיס, ובמיוחד בכל הקשור לתיק 4000, אותו אני מכיר היטב.
ההתנהלות הזו של יצירת יש מאין (דפוס התנהלות דומה ועקבי לאורך זמן), ע"י גורמי החקירה והיועמ"ש, זו תופעה חמורה ביותר, שראויה להיחקר בוועדת חקירה ממלכתית.
בפרק זה, שהוא פרק 20 בסדרה (כל הפרקים הקודמים מצויים כאן למטה בלינקים, לרבות כתבות מלוות, שהיו רקע לסדרה), אסטה ממנהגי ולא אתן שום לינק לשום מסמך, משום שעסקתי בכל הנושאים המצויים בטיוטת כתב האישום בהרחבה בכל הפרקים, תחום, שאני מכסה מזה שנים רבות (רגולציית עולם התקשורת) ומי שירצה למצוא את המסמכים הרלבנטיים לכל נושא, שאני מציג כאן, יוכל למצוא אותם בפרקי הסדרה הארוכים.
למה אני לא נותן לינקים ולא מפרט הפעם (למעט בנושא אחד בשם: "ניגוד עניינים")? כדי שהדברים יהיו ברורים גם למי שאינו משפטן ואינו בקי ברגולציית עולם התקשורת. מי שירצה למצוא תשובות נוספות - יוכל למצוא אותם בכל סדרת הכתבות הארוכה שפרסמתי, וגם בכתבות של כתבים עצמאיים וגם שכירים, שלא תומכים בנתניהו אבל תומכים בעליונות שלטון החוק במדינה דמוקרטית, כמוני, כתבות, שפורסמו במקביל לכתבותיי והשלימו את מה שאני חושף בחודשים האחרונים (ולעיתים אף הקדימו אותי בחשיפות מסמכים ועובדות התומכות לכאורה בגרסת נתניהו).
כהקדמה אציין, שהדבר היחיד הנכון ב-2 המסמכים, שפרסם היועץ המשפטי לממשלה אמש, בכל הנוגע לתיק 4000, זה שמו והתאריך. כל השאר זה בליל של קשקושים חסרי כל שחר וכל קשר למציאות, שהופרכו ומזמן בכל פרקי הסדרה.
יתרה מכך, ועדת חקירה ממלכתית נדרשת משום שחקירה פלילית במדינת חוק ודמוקרטית, בשונה ממדינה דיקטטורית, נועדה לגלות את האמת. במקרה של "תיק 4000", היה סירוב מוחלט להגיע לחקר האמת: המסמכים התומכים בגרסתו של נתניהו לא נכנסו לתיק החקירה והעדים התומכים בגרסתו של נתניהו בצורה נחרצת, לא נחקרו.
אין שיבוש יותר חמור מזה בחקירה פלילית.
בנוסף, היועמ"ש ערבב וכנראה בכוונה 2 תקופות, שאין ביניהן כל קשר: שנת 2015 (בה נתניהו היה שר התקשורת) והמחצית השנייה של 2016 ותחילת 2017, בה נעשו כל הפעולות הפליליות (לכאורה, כעולה מטיוטת כתב האישום) של שלמה פילבר. באותה תקופה (2016-17) שר התקשורת היה צחי הנגבי ושלמה פילבר העיד בקולו, שהוא לא דיבר עם נתניהו אפילו פעם אחת בתקופה זו. יתרה מכך, חלקים נרחבים ממה שהיה ב-2016-17 פשוט נעקר מהמסמך של היועמ"ש, כדי לא לטשטש את הרושם של כוונת המסמך הזה ("להשחיר" רק את נתניהו). .
אם לא די בכך, הוכחת הקשר בין נתניהו לפילבר(שבו נתניהו הורה לו כביכול לעזור לאלוביץ'), נסמכת, למעשה, רקעל פגישה אחת לא מתועדת ביניהם, במועד לא ידוע, שנדונו בה נושאים לא ידועים.
אני מציע, שתקראו את המשפט הקודם שוב מראשיתו. ואם לא הבנתם, תקראו אותו שוב ושוב עד שתבינו.
מדובר במחדל ענק של היועמ"ש, בהבנת חוזק הראיות המצויות בידיו.
כלומר: מדובר ב"מגדל קלפים" רעוע, שסותר מאות מסמכים קיימים, מגדל קלפים, שבנוי על עדים, שלכאורה שיקרו - כדי להציל את עצמם.
כדי להדגים את הכאוס בפארסה, שקרויה "תיק 4000", אביא רק מספר קטן של נקודות להדגמה, שכן זה לא מתפקידי להורות על פתיחת החקירה מחדש, כדי להגיע באמת לחקר האמת. רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להמליץ על כך.
מקצת מאוסף הטעויות החמורות, שמתגלות ממש בקלות, שנכתבו במסמך של היועמ"ש מאמש:
נתניהו לא סייע בשום דבר (לא ישיר ולא עקיף) בתחום "הטלפוניה הסיטונאית" של בזק. המצב המשפטי נכון להיום (שמשום מה גורמי החקירה לא שמעו עליו), הוא שבזק לא עשתה שום עבירה בשום דבר הקשור לעניין הטלפוניה הסיטונאית עד אוגוסט 2018, וגם על זה מתקיים כעת דיון בבית המשפט המחוזי בת"א, בערר של בזק, שגם בתקופה שלאחר אוגוסט 2018 היא לא עברה כל עבירה בתחום זה. כך או כך, בתקופה בה נתניהו היה שר התקשורת, לא היה כל צורך לסייע לבזק, כי היא לא עברה כל עבירה ולא סטתה מאיזו הוראה או תקנה או חוק, וזה המצב המשפטי הנוכחי, עד ההחלטה בעניין זה, שתתקבל במועד לא ידוע כרגע, בבית המשפט המחוזי בת"א.
נתניהו היה נגד בזק ולא בעד בזק מאז 2010 (ראה פירוט בנספח למטה). זה מעוגן במסמכים רבים ובכלל זה לגבי "השוק הסיטונאי", בו בזק נכנעה לרגולציה רק אחרי קנס אדיר, שהטיל עליה שלמה פילבר. זה לא אני אומר, אומרים זאת אלה שעסקו בכך. בכל מקרה, הנושא הזה כרגע נדון בבג"ץ וטרם התקבלה בו כל הכרעה. כך, שכל טענה אחרת, שלא עברה מבחן משפטי, היא הבל ודימיון פרוע של עדי שקר ומערכת חקירה מבולבלת, שאין לה צל של מושג כיצד מתנהלת רגולציית שוק התקשורת.
לא רק שלמה פילבר היה בקשר עם אלי קמיר. גם אבי ברגר. בקיצור: זה גם שטויות במיץ עגבניות, כמו כל התיק. אנשים בשוק התקשורת נפגשים כל הזמן. ככה זה עובד ויעבוד תמיד. אי אפשר להפוך הכל לפלילי.
כל התכתובת הנוגעת להתנהלות וואלה! המצויה בטיוטת כתב האישום, היא עלבון לשכל הישר, ותמוה, שהיועמ"ש הכניס את אוסף ההבלים הירוד הזה לכתב האישום. ככה בדיוק מתנהלות מערכות של כל כלי התקשורת בארץ ובעולם. תמיד היו, יש ויהיו אנשים מכל הרמות, כולל ראשי ממשלה, שיפגינו רצון ל"כתבות מפנקות" והם ישאפו לתקן כתבות שליליות ולהשפיע על דמותם בכלי התקשורת. וואלה! הוא כלי תקשורת חדשותי זניח ושולי בישראל, אם לא ידוע למערכת אכיפת החוק. הפיכת הנורמה הזו של התנהלות כלי התקשורת, היח"צנים והדוברים לפלילית, היא כשלעצמה דורשת הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
כל הנושא של "ניגוד העניינים", שיוחס לנתניהו, הוא כשל משפטי עמוק, קודם כל של היועמ"ש. היועמ"ש מנדלבליט בעצמו חתם על מסמך מאוד מוזר, פגום ומטעה. כך, שהכשל מתחיל אצלו בבית, בחתימת ידו, ונגמר אצלו. זאת, אחרי שיש כבר הסדר כזה בתוקף, שהוסדר אחרי כניסתו של נתניהו לתפקיד שר התקשורת, הסדר עליו חתם היועמ"ש שקדם לד"ר מנדלבליט: עו"ד יהודה וינשטיין - כאן. אם לא די בכך, במכתב עליו חתם ד"ר מנדלבליט ב-14.6.16, כבר היה ידועה לו כל השתלשלות העניינים בעניין "החברות" בין נתניהו לאלוביץ', כעולה מסעיפים 1-5 במכתבו ובסעיפים נוספים בו. הכיצד אותה מסכת עובדות, פעם אחת היא בקושי משמעתית ופעם אחת היא פלילית: תחת הכותרת "עבירת מרמה והפרת אמונים"? הרי אותה מסכת עובדות גם הייתה ידועה למבקר המדינה (שהתחום הזה מצוי בסמכותו, על פי סעיף 11 לכללים) ומשרד המשפטים והם לא מצאו במסכת העובדות הללו - כל היבטים פליליים ביולי 2017. אז מה קרה מאז, שאותה מסכת עובדותבדיוק, שהייתה ידועה בזמן אמת למחליטים, עם טענות חמורות לפלילים, שהגיעו גם מכתב "הארץ" וגם מח"כ זהבה גלאון (זה הרקע לעיסוק בנושא ע"י היועמ"ש, ככתוב במכתבו סעיף 1), והכל כבר פורסם בזמן אמת (למשל כאן), קיבלה לפתע, ממש כעת - גוון אחר לגמרי? לא היה לכל אלה, שטיפלו בנושא, צל של מושג על מה הם מחליטים וחותמים בחתימת ידם, בזמן אמת, עם אותה מסכת עובדות?
האישור לעסקת בזק-יס נעשה קודם כל ע"י היועמ"ש שהיה באותה עת בתפקיד (עו"ד יהודה וינשטיין)- בחתימת ידו. אז למה נתניהו צריך לפקפק בחתימת היועמ"ש ו-2 יועצים משפטיים עצמאיים נוספים (של משרד התקשורת ושל מועצת הכבלים והלוויין)? זה ממש לא הגיוני וסותר את מהות שלטון החוק בישראל.
אישור עסקת בזק-יס לא נעשה בחופזה, מה שנטען במסמך של היועמ"ש [ציטוט]: "בעקבות הנחייתו של מר נתניהו החל פילבר לפעול באופן מיידי על מנת להביא לאישור עסקת בזק יס בהקדם האפשרי, ואכן הביא לאישורה על ידי מר נתניהו בתוך פרק זמן של 16 יום בלבד". מדובר בשקר מוחלט פרי הדמיון של היועמ"ש וגורמי החקירה. פילבר בכלל לא השפיע על העסקה. כל הטיפול נמשך כשנה (לאחר שעסקו שוב ושוב בנושא הזה יותר מעשור קודם לכן) ונגמר בטרם פילבר הגיע למשרד כמנכ"ל. העסקה הענקית היחידה, שאושרה מהר בשנים האחרונות היא דווקא עסקת סלקום-IBC (אנלימיטד): שבועיים וחצי כולל שימועים.עסקת בזק-יס טופלה בנחת, ביסודיות ובדקדקנות על כל פסיק ותג בחוק ובתקנות, עם עודף מוגזם של בדיקות לא נחוצות ככסת"ח, במשך שנה (!) איש לא התנגד בכל אותה תקופה וכל מה שכתוב בטיוטת כתב האישום זה פשוט אוסף של הבלים חסרי כל שחר - מעדי שקר.
אבי ברגר לא יכול היה להטיל שום תנאים על בזק (בעסקת עם Yes), כי מי שהגישה את הבקשה לשר התקשורת זו Yes, לא בזק, אין פטנט חוקי כזה בשום חוק או תקנה במדינת ישראל. בנוסף לכך, הוא לא מונה כ"בודק" ע"י שר התקשורת. כך, שממילא דעתו בעניין זה אינה שווה יותר מקליפת השום.
יתרה מכך, העובדות מצביעות, שהוא (אבי ברגר) קידם באופן אקטיבי את העסקה, בדיוק הפוך ממה שנכתב ע"י היועמ"ש. הוא לא פוטר בגלל העסקה, כי הוא תמך בה וקידם אותה. הטענה, שפוטר בגלל ערוץ 10, הייתה הטענה, שהוא העלה ולא נסתרה בזמן אמת וגם אחר כך. בדיעבד הומצאה, לכאורה, גרסה דמיונית חדשה על ידו.
בנוסף, כל המסמכים הקיימים, כולל ראיונות, שהוא (ברגר) קיים סמוך לפיטוריו וגם אחר כך, לא הראו שום אינדיקציה לכך, שהוא התנגד לעסקה וגם אין כל מסמך כזה בשום מקום. משיחות, שניהלתי עם אנשים, שהיו סביבו כל אותה תקופה, הם טענו באופן חד משמעי, שלא שמעו ממנו מעולם איזו התנגדות לעסקה, הם רק ראו התנהגת בריוניות הכוללת צעקות ואיומים כלפי בזק, בנושא "השוק הסיטונאי", נושא, שלא הצליח בתקופתו אבל כן הצליח בתקופת שלמה פילבר. אנשים אלה לא נחקרו.
במסמך יש טענה, ששלמה פילבר פעל בהוראת נתניהו לעכב את "רפורמת ההדדיות" בין בזק להוט. משום מה נמדמה לי, שמי שכתב את הדבר הזה, אין לו שמץ של מושג מה הוא כתב (בלשון המעטה).
לאורך כמעט כל הקדנציה של שלמה פילבר כמנכ"ל הוא בכלל לא עזר לבזק, אלא פעל כנגד בזק. למשל: יצירת המגבלות על בזק בעניין "הבאנדל ההפוך", שהיה אחד הכלים של בזק להילחם ב"שוק הסיטונאי", מגבלות שהומצאו ע"י מי שנקבע ב"כתב החשדות" כעושה דברו של נתניהו וכמסייע לבזק לפי הוראותיו, שלמה פילבר ("עד המדינה"). בעוד שבפועל הוא (פילבר) דווקא החליט החלטות מאוד קשות כנגד העמדות והדרישות של בזק, גם בעניין "הבאנדל ההפוך" וגם בעניין פריסת סלקום ופרטנר - בתשתיות בזק. לא מאמינים? אז הנה זה כאן (מסמך המנכ"ל), כאן (הודעת הדוברות של משרד התקשורת לציבור), כאן (ניתוח ההחלטות), "שחור על גבי לבן". בדיוק הפוך ממה שכל מערכות אכיפת החוק לרבות היועמ"ש וכמובן רוב כלי התקשורת דיווחו לציבור, בשנתיים וחצי האחרונות. שלא אובן לא נכון: שלמה פילבר כן סייע לבזק, ובמיוחד בנקודה מאוד קריטית לבזק. הוא (ביחד עם סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק) המציאו את המושג "הפרדה תאגידית" כתחליף ל"הפרדה מבנית". זה היה הבסיס לחקירת הרשות לניירות ערך כנגד הצמד הזה, במחצית השנייה של 2017. אולם, זה היה כשנה וחצי אחרי שנתניהו סיים לעסוק בענייני בזק. שר התקשורת אז היה צחי הנגבי. המכתב לבזק יצא בידיעה ואישור של השר צחי הנגבי, לאחר כמה דיונים שנערכו בלשכתו ובנוכחותו, הוא אף אמר זאת במו פיו "בזמן אמת" וזה גם נכתב בדו"ח מבקר המדינה. אולם, ב"כתב החשדות", גורמי החקירה והיועמ"ש "הניעו את הזמן לאחור" בשנה וחצי, כדי לייחס את העניין הזה לנתניהו. קוראים לזה "תפירת תיק". "הזזת הזמן" היא "פברוק חקירה", מה שדורש, כפי שכבר ציינתי לא אחת, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק ותחשוף מי יזם והניע (ולמה) את התהליך החמור הזה, ש"בושל" בחוטים גסים, כדי להפליל את האיש הלא נכון.
למותר לציין, שכל המסמכים והעדים לטובתו של נתניהו לא נחקרו וכל המסמכים לטובתו לא נכנסו לתיק החקירה ועדי שקר, לכאורה, לא עומתו מול מסמכים ברורים אלה וכל החקירה בנויה על דברים בע"פ לא מבוססים, בשעה שקיימים מאות מסמכים הסותרים את הדברים בע"פ, שהומצאו בדיעבד. בנוסף, "עדי מדינה", שדיברו עם התקשורת ו\או הדליפו חומרי חקירה, יש לעצור ולבטל את "הסכם עד המדינה", שנערך עימם, הסכם שהופר על ידם, מה שסותר גם את הנחיית היועמ"ש לגבי "עדי מדינה". מה גם ששימוש בטוויטר בנושאים הנוגעים ללב החקירה, הוא לכאורה בגדר "פנייה לכלי התקשורת".
בכלל, חתימת שר התקשורת על מסמכים רגולטוריים אין לה כל קשר ליחסי ידידות שיש לו עם אדם כלשהו. אלו חתימות שגרתיות, שנעשות בשגרה, אחרי שהגורמים המוסמכים בודקים ומאשרים. כל הגורמים המאשרים מציינים, שנתניהו כלל לא השפיע עליהם, לא שינה את דעתם ובכלל לא היה מעורב בהליכים הללו.
האם מישהו מעלה על דעתו שנתניהו היה משפיע על היועמ"ש, לאשר את המיזוג לטובת אלוביץ' ולספק לו הטבות של מיליארדים? (היועמ"ש - עו"ד יהודה וינשטיין היה היחיד, שאישר בחתימת ידו "מיזוג" בין בזק ל-Yes. נתניהו - לא).
מכאן, שמדובר פה בפנטזיה משפטית תפורה בחוטים גסים ביותר, פנטזיה מארץ האגדות, שהשתרבבה משום מה לתוך תיק פלילי, מסיבות לא ברורות כרגע.
מאז "פרשת דרייפוס" ו"פרשת לבון - עסק הביש" - לא היו שיבושי חקירה כאלה ענקיים, מקוממים ומדהימים.
לכן, אני חוזרולא בפעם הראשונה על קריאתי הברורה: מה שקרה כאן דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית - לחשוף מי הניע את כל המהלכים הללו.
אני לא יכול להצביע על מי "שבישל את הדייסה" הזו, משום שאני עוסק בתחום מאוד ספציפי עם התמחות ספציפית (רגולציית התקשורת). רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לגלות את שורשי הבעיה החמורה הזו.
עדכון 3.3.19, 12:54: דברי בתכנית של אראל סג"ל ברדיו 103 (ביחד עם אלי ציפורי מגלובס) - כאן.
עדכון 22.7.19: אתר "העין השביעית" פרסם מאמר וניתוח (כאן), שבו הוא מדרג את גודל כלי התקשורת בישראל על פי מספר תעודות לע"מ שנופקו לעיתונאים שעובדים בכלי התקשורת הללו. הנתונים נכונים ל-2018. על פי הנתונים הברורים הללו, אתר וואלה! מדורג במקום 9 (תשיעי), אחד לפני האחרון. הנתונים הללו משלימים ודי דומים לנתוני "סקר החשיפה של TGI", שהוא המדד המקובל לחשיפה ולתפוצה של כלי התקשורת בישראל. כלומר: הטענה של היועמ"ש ב"כתב החשדות", שוואלה! הוא אתר החדשות השני בגודלו בישראל, היא חסרת כל בסיס ונובעת מבורות תהומית. עוד על הנושא הזה, בפרק השביעי בסדרה - כאן.
עדכון 18.10.19: פורסם מאמר של קרולין גליק ב"ישראל היום" (כאן), תחת הכותרת: "זה התקדים הדרמטי שהציגו פרקליטיו של נתניהו בשימוע - ועשוי למוטט את התיקים נגדו", אודות חוות הדעת המשפטית הבינלאומית המעמיקה שנמסרה לד"ר אביחי מנדבליט בשימוע. מומלץ לקריאה.
אילן ישועה התלונן שהתערבו לו בתכנים? אלא שבשנת 2014 נמצא שאתר וואלה סחר כתבות עבור כסף במסגרת האזנות בפרשת 'ישראל ביתנו' ב-2014 נמצא כי אתר 'וואלה' סחר בכתבות עבור כסף!
חלק גדול חדשות וואלה פורסמו באתר וואלה תמורת תשלום יחצנים - אנשים מתפלאים. מדוע הם לא מקבלים חשיפה בתקשורת !!
שלמו כמה אלפים ותהיו סלב!
לא בקשה לשינוי כתבה, עריכת מילים או תמונה, אלא הכנסת ידיעה חדשותית מיועץ תקשורת רונן צור עבור תשלום.
באופן "מפתיע" וכשנה לאחר שנודע לפרקליטות ולמשטרת ישראל ש'וואלה' סוחרת בכתבות, המנכ"ל אילן ישועה מצטייד במכשיר הקלטה והופך לעד ראשי בפרשה 4000.
עדכון 14.11.19: פרופ' דניאלפרידמן: "מוסד היועמ"ש פוגע בדמוקרטיה". שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, הסביר ב"כנס חיפה למשפט" (כאן), את התפקידים הסותרים של היועמ"ש וקבל על כוחו הבלתי מוגבל, הלא הגיוני והלא חוקי, של היועמ"ש במדינת ישראל.
נספח: האם נתניהו היה בעד בזק או נגד בזק? בכל מעשיו בפועל וגם על פי הצהרותיו, נתניהו היה נגד בזק, מאז 2010 ועד שסיים להיות שר התקשורת. אם לא די בכך, נתניהו קידם באופן אקטיבי את פריסת IBC (אנלימיטד) החל מ-2010 ובאופן יותר נמרץ מ-2013 (עוד בטרם היה שר התקשורת) ואף ב-2014 בעת שהיה שר התקשורת, בגלל תלונות של IBC על קשיים בפריסת סיבים אופטיים.
החלטת הממשלה מ-2013 מצויה כאן שכוללת (בין היתר) הקמת ועדות היגוי והקצאת תקנים ותקציבים למשרד התקשורת כדי להילחם בבזק וההחלטה הזו עודכנה כאן ב-2015, ובעקבות ההחלטות הללו הוקם צוות היגוי עליון בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ וכן בוצע מינוי צוות לקידום פריסת הסיבים המתחרה בבזק שבראשותו הועמד אבי ברגר (המינוי כאן וכאן) ועודכן ב-2014 - ע"י נתניהו - מצוי כאן. וזה המשיך באותו כיוון בדיוק (כאן) גם אחרי ששלמה פילבר מונה למנכ"ל.
כלומר: לא רק שנתניהו היה נגד בזק בתחום "השוק הסיטונאי", הוא פעל אקטיבית כדי לסייע למתחרה הגדולה ביותר של בזק (כפי שהממשלה ראתה זאת אז) - IBC -אנלימיטד. במסגרת זו נתניהו דחף ופעל נמרצות לאורך כמה שנים להקמת מיזם "ישראל דיגיטלית" (כאן, כאן, כאן וכאן).
זה היה בהמשך ישיר לפעילות של שר התקשורת שקדם לנתניהו, גלעד ארדן, שאף הוא פעל נמרצות לקידום פריסת הסיבים לבתים של המתחרה בבזק - IBC (כאן, כאן וכאן), אולם, לא בהצלחה יתרה (בלשון המעטה), בדיוק כפי שחזיתי בזמן אמת.
יודגש שנתניהו הרחיב את הסמכויות של אבי ברגר, ועוד קודם לכן, באמצעות החלטת ממשלה, שכללה הקצאת תקנים ותקציבים למשרד התקשורת, סיפק בכך יכולות לאבי ברגר, כדי לעזור ל-IBC להתחרות כנגד בזק.
האם אבי ברגר מילא את המשימה שהוטלה עליו ע"י הממשלה בכלל ונתניהו בפרט? תשאלו אותו...
בכל מקרה, בשנים 2014-15 ואף לאחר מכן, ננקטו כמה פעולות די ספורדיות (כמו שאבי ברגר התנהל בכל הקדנציה שלו) פעולות שנעשו ביוזמת אבי ברגר (גם בגלל היותו יו"ר הצוות שמינה נתניהו), כדי לנסות לקדם את מיזם IBC, כמפורט למשל:כאן, כאן וכאן. ההצלחה שלו הייתה אפס מוחלט והוא רק סייע לדרדר ולתהום את מיזם הסיבים של חברת החשמל, שנתניהו דחף כבר כמה שנים קודם לכן, כדי להילחם באיטיות ובפיגור של שירותי האינטרנט של בזק.
הגישה הזו הייתה חלק מתפיסת העולם, שנתניהו דחף במו פיו ובצורה מאוד ברורה כבר מ-2010, כשדחף להשיק את המיזם של סיבים לבתים מחברת החשמל בקרית שמונה, מה שנולד מיוזמת שר התקשורת דאז משה כחלון (המיזם הושק רשמית במחצית 2010 - כאן, במעמד רוה"מ והשרים כחלון ולנדאו) והוא (נתניהו) חזר על הכוונה הזו מעל לכל במה ב- 2010.
כראש ממשלה, והוא כינה זאת ברבים "טרקטור סובייטי" - כלומר: האינטרנט של בזק זה "טרקטור סובייטי ישן ומקרטע", שיש להחליף אותו בתשתית הסיבים המהירה של חברת החשמל, שבהמשך הפכה למיזם IBC, תשתית סיבים לבתים שתייצר תחרות ישירה בבזק ותשתית זו איימה בזמנו למוטט את בזק ולגנוב לה את כל לקוחותיה.
בזק (אז בראשות אבי גבאי) התקוממה כנגד הגישה הזו של נתניהו, ממש בחריפות (כאן).
כך שלטעון שנתניהו היה בעד בזק, זה פשוט מנותק מכל מסמך, תפיסת עולם ומציאות.
פירוט רשימת הפרקים הקודמים בסדרה החדשה שפורסמה על ידי בעניין "תיק 4000":