צו איסור הפרסום החשאי, שהוצא ביום פגרת בית המשפט בדלתיים סגורות, עליו חתמה כבוד השופטת רבקה-פרידמן פלדמן, כדי להסתיר כחסויים 8 מסמכים, (מעל ל-300 דפים), שמקורם בעדה שרה שוחט (מנהלת החשבונות של ארנון מילצ'ן), ושנשלח לאבי וייס, לא יכול למנוע את פרסום האמת: שבכל 300 ויותר הדפים, שהם כל הלב של תיק 1000 בפרטי פרטים, דפים, שכעת הם חסויים, אין בנימין נתניהו וגם לא שרה נתניהו. העדויות עד כה בתיק 1000 והמסמכים המוסתרים בצו מוכיחים שחור על גבי לבן שאין שום ראיה בתיק זה כנגד בנימין נתניהו.
מאת: אבי וייס, 19.11.22, 18:51

ביום רביעי 16.11.22 הגיע בהיחבא צוות הפרקליטות בראשותו של עו"ד ד"ר אלון גילדין (בתמונה משמאל, צילום אלי ציפורי), (ביחד עם עו"ד קרן ציברן-לצטר ועו"ד גל פורה), בצהריים, לבית המשפט המחוזי ירושלים וקוים בו דיון במעמד צד אחד ב"דלתיים סגורות" (ולכן אינני יכול לפרסמו), בו חתמה כבוד השופטת המחוזית רבקה פרידמן-פלדמן על צו, שלא פורסם בשום מקום ולא נשלח לאיש, רק אלי (אבי וייס), בהפתעה.

הצו נשלח אלי מדוברות משרד המשפטים במייל, ללא שם שולח, ביום חמישי 17.11.22 בצהרים. אני מיד ביצעתי את הצו והסרתי מה שנקבע כחסוי בצו.

ההחלטה הזו של נשיאת ההרכב ב"תיקי האלפים" הפכה 8 מסמכים, שהביאה שרה שוחט (בתמונה משמאל, צילום אלי ציפורי), למשטרה בעת חקירתה ב-2017 (סה"כ מעל ל-300 עמודים), לחסויים.

בדיון, שהתקיים קודם לכן בזמן דיוני ביהמ"ש, במעמד 2 הצדדים, נקבע, שלאור בקשת הפרקליטות להסתיר מסמך אחד בלבד ממסמכי שרה שוחט, שהפרקליטות תגיש בקשה ושתיתן אפשרות תגובה לסנגורים. במציאות, הפרקליטות הגישה במעמד צד אחר ללא זכות תגובה להגנה ולמי שפרסם את המסמך (אבי וייס ב-Telecom News) בקשת הסתרה עבור 8 מסמכים. כלומר, נעשה דיון באופן חשאי במעמד צד אחד ונחתם צו איסור פרסום גורף ורחב במיוחד לגבי 8 מסמכים ולא מסמך אחד.

הצו הזה לא יעצור את האמת (שמיד אפרט), אבל יש בו חורים בסדר גודל מדהים:
1. למרות שהצו מופנה קודם לכל למזכירות בית המשפט, מזכירות בית המשפט לא הסירה עד רגע זה את רוב המסמכים החסויים, מ"נט משפט". בדיחה ופדיחה. 

2. הצו הזה לא קבע, שכל המסמכים שהביאה הדס קליין (בתמונה משמאל, צילום אלי ציפורי), למשטרה חסויים. בין המסמכים הללו יש מסמכים רבים, שהיא קיבלה\לקחה משרה שוחט וחופפים למסמכים, שכעת הפכו לחסויים. חלק ניכר מהמסמכים ששרה שוחט הביאה, הדס קליין הביאה למשטרה לפניה והם לא נכנסו לרשימת המסמכים החסויים.
כלומר: ניתן לפרסם חלק מאותם מסמכים בדיוק, אבל מהקבצים, שהציגה הדס קליין...

כך, הכי מגוחך, שכל מסמכי הדס קליין (חקירותיה, ריענוניה, פרוטוקוליה, כל הקבצים שמסרה), הכל מכל - גלוי, ובמיוחד גלויים הקבצים של הנהלת החשבונות שהיא עצמה לקחה משרה שוחט ומסרה למשטרה. 

3. הצו הזה לא קבע שכל מסמכי חקירותיה של שרה שוחט עצמה ומסמכי "ריענון העד" שלה - יהיו חסויים.

במסמכי החקירה יש פירוט נרחב ממה שנמצא במסמכים שכעת חסויים.

כלומר, ניתן להוציא קטעים מחקירותיה של שרה שוחט, למשל, בנוגע ל"תכשיט" שנקנה בחנות "אגס ותמר", ולהציג אותו, ובכך לעקוף את צו איסור הפרסום לגבי הקלסרים שהגישה שרה, ולדעת, שהתכשיט, שכביכול, נקנה לפי טענת הדס קליין עבור שרה נתניהו, למעשה, נקנה ליום ההולדת של אמנדה אשתו של מילצ'ן. או  לקבל פרטים על משיכות המזומן העצומות במיליוני ש"ח של הדס קליין והנהג יונתן חסון, שלשרה שוחט ולגם להדס קליין לא היו הסברים הגיוניים בחקירות ובביהמ"ש לגבי מטרת המשיכות האדירות הללו, או לראות שחור עלן גבי לבן מה שכבר עלה בדיוני ביהמ"ש ע"י עו"ד חדד, למשל, קניות בדיוטי פרי בנתב"ג של משקאות וסיגרים ללא תשלום מיסים, שהועברו לידי הדס קליין ועוד ועוד.

4. בצו לא נקבע, שכל הפרוטוקולים, שפורסמו ע"י בית המשפט, מתחילת עדותה של הדס קליין דרך כל שלל העדים ועד הדיון האחרון לגבי עדותו של זאב פלדמן, חסויים, ובכל הפרוטוקולים הללו יש קטעים נרחבים של מידע, שנמצאים בקבצים החסויים כעת בצו.

כלומר: ניתן להשתמש בפרוטוקולים הללו, שאינם חסויים, כדי לעקוף את הצו. 

הערת אגב, לכל מי שהציע לי לפעול לערער על הצו, אני מזכיר, שאין ערר על החלטות ביניים בהליך פלילי (אפשר ללכת לבג"ץ, אבל זה מסלול יקר ובכלל לא בטוח למה התהליך הזה יוביל). קיימת אפשרות אחרת: לפנות לביהמ"ש ולבקש לקיים דיון נוסף בהחלטה, בגלל הפגמים שיש בה, הפעם בנוכחותי - הצעד הזה כרגע נשקל. 

אז למה יצא צו כזה פגום, חפוז ובמעמד צד אחד (הפרקליטות) ב"דלתיים סגורות" ומבלי לזמן את הסנגורים או אותי - בחתימת ידה של כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן?

התשובה מאוד פשוטה: כדי לחסום את האמת.

והאמת היא, שבכל 300 ויותר עמודים, שהם כל הלב של תיק 1000 בפרטי פרטים, דפים, שכעת הם חסויים, אין בנימין נתניהו וגם לא שרה נתניהו.

שרה שוחט במפורש אמרה, שאיש לא דרש ממנה להעלים איזה נתון, להסתיר איזה נתון, או לשנות שמות או להסתיר שמות במסמכים הללו. 

כלומר: כל מסמכי זמן אמת (שברובם יש גם כיתובים בכתב ידה של שרה שוחט והדס קליין, שכתבו הערות רבות בזמן אמת על המסמכים), מוכיחים, שלא היה דבר וחצי דבר מהנטען בכתב האישום של תיק 1000. 

אולם, יש בדפים הללו שמות אחרים מאוד מעניינים, דוגמת יאיר לפיד, שמעון פרס ז"ל, אהוד ברק, ועוד.
ביבי נתניהו - אין. שרה נתניהו - אין. 

לא שמישהו מחק את בנימין נתניהו או את שרה נתניהו, או העלים אותם - הם פשוט לא היו בסיפור ההזוי של "תיק 1000", בכל השנים הללו (2011 עד 2016 כולל), שכתב האישום מייחס להם קבלת "קו אספקה שוטף של שמפניות וסיגרים".

סביר להניח, שהיעדר הראיות נגד בנימין נתניהו במסמכים, שהוכרזו כחסויים, הוביל את עו"ד ליאת בן ארי עם צוות פרקליטים להחלטה לטוס ללונדון כדי לנסות ולהביא את ארנון מילצ'ן לתת עדות בארץ, כי כנראה זה הקלף האחרון (והחשוב ביותר), שנשאר לפרקליטות בתיק המפוברק הזה.

כבר הוכחתי כאן (במסגרת עדותו של הנהג יונתן חסון) שיונתן חסון הגיע בכל השנים רק 4 פעמים לבלפור (לא נאספו נתונים לגבי קיסריה, אך ממילא זה עניין שולי, גם לתזת התביעה), ולמרות הבטחת עו"ד ד"ר גילדין לשופטים להביא מסמכים, שיוכיחו, שחסון הגיע הרבה פעמים לבלפור, אין מסמכים כאלה וגם לא יהיו וד"ר גילדין יודע זאת היטב, וזה כלל לא הפריע לו להבטיח לשופטים הבטחת שווא, חסרת בסיס ומציאות. 

כלומר: כל מה שיש לנו זה סיפור ענק של, לכאורה, העלמות מס, העלמות כספים, הברחות הון, וכיו"ב, במגוון רחב של תצורות כולל הברחות בנתב"ג (סיפור ענק אותו חשפנו מזמן ובפירוט רב, אלי ציפורי ואני), ומעורבות של יאיר לפיד באופן אישי בסיפור הזה. ראו בכתבות הרשומות בנספח א'.

על קשרי יאיר לפיד עם נוני מוזס \ "ידיעות אחרונות" אפשר למלא ספר שלם, ועד אז אפשר להציץ לסרטון היוטיוב כאן, שפורסם תחת הכותרת: "חשיפת #ארץחדשה: נוני מוזס עורך מסיבה סודית ליאיר לפיד". 

זה הכל.

כל התזה של "שמפניות, תכשיטים וסיגרים" למשפחת נתניהו, הוא המצאה חסרת בסיס במסמכים. אין תיק 1000. כלום אין בו. כתב האישום מתבסס על מידע מומצא של בן כספית וכזבים של עדי התביעה ובראשם הדס קליין, ללא ראיות ממשיות.

יש בתיק רק עבירות רבות, שלא נחקרו משום מה עד כה, למרות שזה בדיוק תפקידה של עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, שהייתה אז פרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה וכיום משנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית.

למי שלא הבין, "מיסוי וכלכלה", זה בדיקת חשדות, לכאורה, להעלמות מס, גניבה ממעביד, עבירות בתאגיד, עבירות בחוק הלבנת הון, הברחות בנתב"ג (אי תשלום מכס ומע"מ) וכיו"ב מכל טוב, מה שמתועד היטב, גם במסמכי שרה שוחט, שכעת מוסתרים ממכם בצו. 

את האמת אי אפשר יהיה להעלים בצווי איסור פרסום. בסוף תמיד האמת יוצאת לאור.

תפירת התיקים היא פשע נגד הציבור.

יצוין שנושא זכות העיון של אבי וייס במסמכי בית המשפט, כבר נדון בפרשה קודמת והוחלט ע"י בית המשפט ש"עיקרון הפומביות" ו"זכות העיון" גוברים על עקרונות אחרים חשובים, לרבות הזכות לפרטיות של בעלי הדין. פסק הדין המלא בעניין זה מצוי כאן. 

נספח א':
הכתבות המרכזיות בנושא חשיפת העלמות המס:

הקומבינה: חשיפת יומן סודי של הדס קליין לניהול "הישראליות" של מילצ'ן ופאקר - כאן.
ה"ישראבלוף" של הדס קליין וג'יימס פאקר נחשף: הוא לא יכול להיחשב כישראלי! - כאן.
שוחד, מרמה והפרת אמונים? יאיר לפיד היה צריך להיחקר וכנראה לקבל כתב אישום - כאן.
הראיות המפלילות על חלקו של לפיד בתיק 1000 הם פרומו למה שעוד ייחשף - כאן.

כתבה אחת מני רבות והכי טרייה בבלוג של אלי ציפורי: "מדוע התקשורת מסתירה מכם את הרגע המכונן שהתרחש השבוע בתיק 1000?
איך יכול להיות שמומחית מס כמו ליאת בן ארי "פספסה" את שערוריית המס של ארנון מילצ'ן? לכאורה היא לא פספסה אלא העניקה לו חסינות כדי להפיל את נתניהו. המטרה מקדשת את האמצעים – כל התשובות בשערוריית מילצ'ן."

יודגש, שבעתירת פרקליטי נוני מוזס ("עתירה לגילוי ראיה חסויה") מה-13.9.20 - כאן, יש נספח שבו מרוכזים רוב הידיעות שהעביר בן כספית למפעיליו במשטרה, כמות עצומה של ידיעות (כ-50 ידיעות), שנמצאות בתמצית תחת "תעודות חיסיון" שונות.
​הרשימה המלאה של הידיעות כפי שהפרקליטות מסרה לפרקליטי נוני מוזס והמצויה בעתירה של פרקליטיו - נמצאת מופרדת לנוחות הקריאה - כאן.
העתירה של פרקליטי נוני מוזס כמובן לא הביאה לגילוי חומר נוסף (בעניין בן כספית), בגלל התנגדות הפרקליטות, שקיבלה גיבוי של בית המשפט. 

הקשר בין נוני מוזס לארנון מילצ'ן נחשף מזמן - כאן ופלט השיחות (על פי "צו מחקרי תקשורת") בינהם (למעשה עם הטלפון של הדס קליין) מצוי - כאן, כאן וגם כאן. 

יוסי באום (כאן בטוויטר) פרסם סדרה רחבה של גילויים סביב נוני מוזס ובין היתר על חלקו של רפ"ק (דאז) אבי רוטנברג (בן זוגה דאז וכנראה עד היום של אחותו של נוני מוזס - ג'ודי שלום ניר מוזס), בקבלת מידע מודיעיני, כנראה גם כן מבן כספית - כאן. 

20.11.22:
א. אלי ציפורי פרסם בטוויטר:


ב. אבי וייס פרסם בטוויטר:


עדכון 24.11.22: הוגש ערר על צו איסור הפרסום (ו"הדלתיים הסגורות" המסתירות את כל ההליך). הערר - כאן. אישור קבלה - כאן. 

אלי ציפורי פרסם בטוויטר:


עדכון 1.12.22: התקבל עדכון מבית המשפט המחוזי בהקשר של הערר של אבי וייס, שנשיאת בית המשפט המחוזי החליטה: "לתגובת הפרקליטות עד 20.12.22" - ההחלטה כאן.

עדכון 20.12.22: התקבלה תגובת הפרקליטות לערר שאבי וייס הגיש לנשיאת ההרכב בבית המשפט המחוזי בי-ם בנוגע ל"צו איסור הפרסום" ו"דיון בדלתיים סגורות" שהופעל רק על אתר "טלקום-ניוז" של אבי וייס. בהתייחס לתגובה הזו, אבי וייס פנה לפרקליטות בשאלה האם התגובה עצמה של הפרקליטות חוסה תחת "צו איסור הפרסום" ו"דלתיים סגורות". הפנייה של אבי וייס נמצאת כאן. תשובה לא התקבלה מהפרקליטות. לכן, מטעמי זהירות יתר, אבי וייס מתייחס גם לתגובת הפרקליטות לבית המשפט, כמסמך החוסה תחת "צו איסור הפרסום" ודיונים ב"דלתיים סגורות", ללא היתר לפרסם את תוכן הנכתב והנאמר ב"דלתיים הסגורות". לכן, תגובת הפרקליטות לא מפורסמת בשלב זה. 

עדכון 12.1.23: נשיאת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן החליטה כאן, שהבקשה לצו איסור פרסום בנט משפט תיסגר לציבור (לא ברור מדוע זה היה פתוח לכל עד היום). כ"כ, החליטה כאן, שהמשיבים (לא ברור כרגע מי הם), יגיבו לתגובת הפרקליטות מה-20.12.22 והתגובה תימסר לבית המשפט עד 25.1.23. 

עדכון 19.1.23: כבוד השופטת המחוזית רבקה פרידמן-פלדמן אישרה היום מיוזמתה לאבי וייס להגיב לתגובת הפרקליטות עד 26.1.23. ההחלטה כאן. ההחלטה עם כל המסמך נמצאת כאן. 

עדכון 25.1.23: ניתנה תגובה של אבי וייס לתגובת הפרקליטות, בהמשך להחלטת כבוד השופטת מה-19.1.23 (ראה לעיל), אישור שליחת התגובה - כאן. 

עדכון 31.1.23: אלי ציפורי צייץ בטוויטר כאן ופרסם את המסמך הנמצא כאן, מסמך שהוגש לבית המשפט המחוזי בת"א שהוא: "בקשות לסילוק התובענה על הסף ולהארכת המועד להגשת כתב הגנה", מול תביעת הדס קליין כנגדו.

עדכון 27.2.23: אלי ציפורי צייץ בטוויטר בליווי מסמכים כאן: "מצורפת החלטה שניתנה היום בתביעה שהגישה כנגדי הדס קליין. כבוד הרשמת ערקובי נעתרה לבקשתי, שהוגשה באמצעות עורך הדין אוהד מחרז ממשרד עורכי דין-אוהד מחרז, לדחיית המועד להגשת כתב הגנה מטעמי עד להכרעה בבקשות המקדמיות שהגשנו. מדובר בהחלטה חריגה, כאשר לרוב לא מאריכים את המועד להגשת כתב הגנה נוכח הגשת בקשות מקדמיות. כבוד הרשמת ערקובי קיבלה את עמדתנו, שמדובר בכתב תביעה חסר, שאינו מפורט כנדרש ושהתקנות החדשות אינן מהוות תירוץ להגשת כתב תביעה באופן שהגישה קליין. הרשמת ערקובי קבעה שקיימת אפשרות שקליין תידרש לתקן את כתב התביעה".

עדכון 18.7.23: הוגשה תלונה נוספת ליועמ"שית (חמישית במספר). לא ידוע מה נעשה בתלונות הקודמות והיכן הן נגרסו - כאן. 

מילצ׳ן (שהסתיר את רוב רכושו באיי הבתולה), קיבל הגנות בלתי ברורות ממערכת המשפט הישראלי (בעיקר מרשות המיסים והפרקליטות). נושא הראוי לחקירה עצמאית. בנוסף, תשומת לב שהדס קליין ניהלה חשבון סודי ומסתורי (לצרכי העלמות מיסים, ככל הנראה) של ארנון מילצ'ן בשוויץ - כאן (למה? באיזו סמכות \ מעמד? למה לא טיפלו בחשבון הזה עורכי דינו \ רואי החשבון הבריטים או הישראלים? זה לא ברור). מה שכן ברור, שארנון מילצ'ן היה מפעם לפעם מבלה בשוויץ עם בני משפחתו ואפילו היה מקרה מתועד ומופיע בפרוטוקולים שהדס קליין ביקרה אותו בשוויץ עם עורך דינה דאז - כאן. 

עדכון 20.7.23: התלונה (החמישית, ראה מעל דיווח מ-18.7.23) הועברה (כרגיל) מהיועמ"שית לפרקליט המדינה - כאן.
התלונה שהוגשה למשטרה (תלונה חמישית, במקביל לפנייה ליועמ"שית) בנושאים הללו של העלמות מיסים וכיו"ב (תיק 150853/2024) - כאן, עדיין בטיפול - כאן. 

עדכון 4.3.24: התלונה השישית שהוגשה ליועמ"שית בנוגע למעורבים ב"תיק 1000", שהועברה מהיועמ"שית לפרקליט המדינה, הועברה אמש מפרקליט המדינה למשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), דהיינו: היישר לידיה של עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, מה שמבטיח גריסה מהירה ביותר של התלונה וקבירתה. הודעת פרקליטות המדינה - כאן. 

עדכון 10.4.24: למרות הבקשה הברורה בתלונת אבי וייס (השישית) מהיועמ"שית שלא תעביר תלונתו לעו"ד ליאת בן ארי, שכן היא (בין היתר) מושא תלונה זו, התלונה כן הועברה מהיועמ"שית אליה (עו"ד בן ארי היא המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית) וכך יצא שהיא (מי שהתלונה נגדה) שולחת את אבי וייס להתלונן במשטרה, למרות שהנילונים הם, בראש וראשונה, ראשי הפרקליטות. תגובת הפרקליטות נמצאת כאן.
ביום 11.4.24 נמסרה תלונה למשטרה - כאן, אישור קבלה במשטרה - כאן, פתיחת תיק - כאן. 

עדכון 13.3.24: עו"ד עמית חדד מאשר היום בביהמ"ש, שהשימוש שעשה יוסי כהן בדירה של פאקר במלון רויאל ביץ' בת"א לא היה קשור כלל לעבודתו הביטחונית במוסד. יתר על כן, מסמכים מראים שהשימוש של יוסי כהן בדירה החל הרבה לפני מינויו לתפקיד והיה שימוש פרטי בהחלט, לא ביטחוני ולא מדיני. עניין זה נחשף גם ע"י רביב דרוקר בתוכניתו "המקור" מ-2021 (הצילומים בתוכנית הזו הם משנת 2016) - כאן.

עדכון 22.3.24: הוגשה תלונה נוספת (שביעית) ליועמ"שית, הפעם בנושא "קבוצת סייעני \ סוכני המוסד" - כאן. תגובת היועמ"שית (שהתלונה הועברה לפרקליט המדינה) - כאן.  

עדכון 26.3.24: הוגשה תלונה מקוונת למשטרת ישראל בנושא של הפרת צו שיפוטי של נשיאת ההרכב בביהמ"ש המחוזי בי-ם בעניין הביקורים במלון רויאל ביץ' בתל-אביב: התלונה - כאן, נספחי התלונה - כאן, אישור קבלה - כאן. עקב אי קבלת מענה הוגשה ב- 27.7.24 פניה לברור מצב התלונה - כאן.