המחשבה של בזק והוט "להיות נחמדות" מול הצמרת החדשה של משרד התקשורת, שמקדמת את סלקום, הובילה אותן ל"טבח רגולטורי", שבוצע בשבועות האחרונים והגיע לשיא בשבוע החולף. ייתכן שאין מה להזיל דמעה על השקיעה הצפויה ואפשרות ההתמוטטות של בזק והוט. אולם, יצירת מונופול חדש (סלקום) או דואופול (סלקום ופרטנר) היא אסון יותר גדול לשוק התקשורת. אם יימצא משקיע לאנלימיטד-סלקום לפריסת הסיבים ואם בזק והוט לא תשבנה מלחמה, על בעלי המניות של בזק והוט לתכנן את היום בו הן תפשוטנה רגל, או תהפוכנה לשחקניות שוליות, או תירכשנה ע"י המונופול אולי הדואופול העתידי. רק החלפת צמרת משרד התקשורת באנשים, שהאינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל את השוק הקווי של ישראל.
מאת: אבי וייס, 11.8.18, 21:51

ניתוח: לעיתים נדירות אפשר "לראות בעיניים" כיצד נוצרת "מהפכה רגולטורית", שמונעת כל כולה מאינטרסים אישיים וכלכליים צרים, של מספר מצומצם של בעלי תפקידים בצמרת משרד התקשורת, בחסות "קליקת הפרקליטים" ושותפיה.

זו "מהפכה", שלמעשה, נועדה למוטט את השוק, שמבצעים בו "מהפכה רגולטורית", לטובת אותו בעל עניין, שצמרת משרד התקשורת מעוניינת לקדם אותו.

הפעם הטרייה הקודמת הייתה בעניין מה שמכונה כיום "תיק 4000",  ששיאו של התיק הזה הוא בתהליכים רגולטוריים, שהתקיימו ב-2015-17, לטובת קבוצת בזק ובעליה.

הפעם הבולטת הקודמת הייתה ממש בתחילת העשור, במה שמכונה "מהפכת הסלולר של כחלון".

הייתה גם באמצע (השיא ב-2014), "מהפכת השוק הסיטונאי", שנועדה לקדם כמה שחקנים (ובראשם סלקום ופרטנר), כשלמעשה כעת (2018), הגישה הזו חוזרת על עצמה, אבל בתצורה הרבה יותר הרסנית, קטלנית וחמורה (כאשר מי שמוביל אותה בפועל, מתחילת העשור ועד היום, הוא אותו אדם, שעומד בראש קבוצה קטנה, פיקחית וממוקדת מטרה - שמילה מימון, בתמונה למעלה משמאל), כשבתצורת ההמשך של רגולציית "השוק הסיטונאי" כיום, היא מייצרת ותייצר מונופול חדש בשוק (סלקום), אלא אם פרטנר תצטרף כשותפה לסלקום באנלימיטד. אז זה ייצור לנו בשוק התקשורת הישראלי - דואופול.

זאת, כמובן, על חורבות הדואופול הוותיק של השוק הקווי: בזק והוט.

יכול להיות, שאין מה לבכות על התהליך הזה, ו"מגיע" לבזק והוט, שהן תצלולנה לאט עד התמוטטות. אבל במציאות, מדובר במסע די ארוך, שכולו חורבן, לכל התשתיות הקוויות של כולם. לכל עם ישראל. גם ברמת השירותים ורמת השירות הצרכני והטכנולוגי. 

"היינו בסרט הזה" כבר יותר מפעם אחת, במיוחד בתחום תשתיות הסלולר. זה הוביל ומוביל בהכרח גם לנפילה חדה ביותר ברמת "השירות לציבור", ללקוחות של חברות הסלולר (כפי שנחשף כאן). זאת, במחקר רשמי, שבו נחשף מיהן החברות הגרועות ביותר, שאי אפשר לקבל מהן שירות במוקדי שירות הלקוחות שלהן - בזמן מענה סביר. זה היה די ברור מיהן החברות הללו: קבוצת סלקום וגולן טלקום, מי שרגילות לצפצף (ובמשך שנים), לא רק על משרד התקשורת, החוק והרישיונות שלהן, אלא גם על הלקוחות שלהן. הכל נובע מאותה סיבה ומאותם תהליכים רגולטוריים, שמייד נרחיב לגביהם. 

באותה עת (בתחילת העשור), בזמן אמת, חזיתי במדויק, שהתכנית הרגולטורית הזו של "מהפכת כחלון", תהרוס את תשתיות הסלולר של ישראל, שתוכננו אז להיות בנויות על בסיס 5 רשתות סלולר ארציות חזקות ומודרניות (פלאפון, סלקום, פרטנר, מירס-הוט-מובייל והזוכה החדשה במכרז התדרים: גולן טלקום).

התכנית "על הנייר" נראתה נהדר וכזו שאמורה להמשיך ולהשאיר את ישראל בצמרת המדינות בעולם - בתחום תשתיות הסלולר. כבר אחרי מספר שנים מועט ביותר, ממועד "בניית התכנית הרגולטורית" הנהדרת הזו בזמנו, כל מה שחזיתי (ולא הייתי יחיד בתחזיות הללו - מפורט כאן), הגענו ל-3 תשתיות סלולר צולעות. כך, נפלנו מהצמרת (היינו במקום 3) מעבר למקום ה-50 בדירוג העולמי בתחום הסלולר, הרבה אחרי רוב מדינות ערב.

כיום, ראשי משרד התקשורת והאוצר עומדים להוסיף "חטא על פשע", לקראת מכרז התדרים לדור 5, משום שכל "תמריץ כלכלי", שבנוי על מספר הלקוחות (ולא על פרמטרים אחרים דוגמת: מחיר, או רמת והיקף שירותים, רמת הפריסה וכיו"ב), הוא תמריץ כלכלי מאוד חזק להפר חוק, תקנות ורישיון. זה הוכח פעם אחרי פעם ולאחרונה בכך, שרגולציית "שת"פ אנטנות", הפכה לצחוק פלילי אחד ענק, ע"י אותה "קליקת אוהדי סלקום" בצמרת משרד התקשורת, שמנהלת כעת את "רגולציית אנלימיטד- סלקום". 

מה זו "רגולציית אנלימיטד - סלקום"?
מעטים שמו לב, שהחלטת הממשלה מיום ראשון הקודם (5.8.18), על הורדת היקף הפריסה של אנלימיטד ל-40%, היא כרגע החלק הכי פחות חשוב ברפורמה המאוד מוזרה הזו, החשודה בפלילים בצורה מאוד חריפה. נכון שמדובר בצ'ופר ענק של כ-5 מיליארד ש"ח, שניתן לסלקום, בדרכים, שכולן בלתי חוקיות וסותרות את כל כללי המנהל התקין, אבל כדי לממש את המתנה הזו, יש צורך במשקיעים עם כיסים כבדים ועמוקים. כך, שזה לא יהיה עניין פשוט, קל או מהיר.

בעבר, ניתחתי וכמה פעמים את האפשרות של רכישת אנלימיטד \ IBC ע"י סלקום (סלקום הייתה מעוניינת בזה מעל לשנתיים) וחזיתי שזה יכול להוביל לפשיטת רגל די וודאית של סלקום. אולם, הניתוחים הללו נעשו על בסיס הרגולציה שהייתה בתוקף באותה עת. כנראה, ראשי סלקום קראו את הניתוחים הללו ופעלו לשנות את הרגולציה (בסיוע אוהדיהם בצמרת המשרד), ולהוריד את הסיכונים והחסמים עליהם הצבעתי בניתוחים שלי. כעת, יש לחזור ולנתח את הנושא במבט שונה. זאת, כי "הממזרים שינו את כללי המשחק". 

בנוסף, משרד התקשורת פועל ממש בימים אלו, באיומים (כתובים), כדי לכפות על בזק והוט, להשקיע עשרות מיליוני ש"ח כל אחת, בהתאמת מערכות הטלפוניה הישנות שלהן, כדי שסלקום תוכל "לרכב" עליהן ולהשתמש במערכות הללו כרצונה. זאת, במקום לשדרג את מערכות הטלפוניה הישנות הללו לעולם ה-NGN. יש הטוענים שסוג כזה של התנהלות, היה מאוד מקובל במשך דורות, בסיציליה. 

החלק היותר חשוב ב"שינוי כללי המשחק" - די הוצנע בתוך הררי המסמכים, שמשרד התקשורת פרסם ומפרסם כל יום וזה כולל את החלקים החשובים ביותר הבאים:

א. ביטול הרישיון מהסוג של "רישיון כללי מפ"א תשתית" של אנלימיטד והחלפתו "ברישיון כללי ייחודי (תשתית)". 
זה המוקד והלב של הבסיס ליצירת המונופול החדש (סלקום), מבחינת רמת והיקף השירותים החדשים של אנלימיטד החדשה.

הרישיון הקיים של אנלימיטד הוא רישיון מאוד מוגבל ומאפשר לה רק לספק תשתית פיזית. כל השירותים מכל הסוגים מסופקים ע"י חברות אחרות, בעיקר ISP, אך גם חברות מכל התחומים, החל מ-OTT, דרך שירותי ענן, וכלה בשירותי שיתוף קבצים ושירותי אבטחה באמצעות מצלמות. זאת, כפי שהיה ב"פורטל הספקים" של אנלימיטד.

אנלימיטד לא יכלה ברישיון הזה שלה, לספק ללקוחותיה שום דבר אחר מלבד תשתית. כלומר: אם אנלימיטד הייתה מעוניינת לספק שירותי דאבל, טריפל, או קוואטרו, זה היה אמור להיעשות רק ע"י אחד מהספקים העצמאיים המצויים ב"פורטל הספקים" שלה. כך, שהכוח שלה בשוק מול הלקוחות היה מאוד מוגבל, כי היא הייתה תלויה באופן מוחלט בכל השירותים של הספקים העצמאיים, שיש והיו (כי רבים עזבו) ב"פורטל הספקים" שלה.

כך, הרישיון הקיים של אנלימיטד הבטיח, שהיא לא תוכל להתחרות בלקוחותיה העסקיים שפועלים בתשתיות שלה מול לקוחות הקצה (כלומר: לא תתחרה בכל ספקי השירותים בעולם התקשורת, שנמצאים ב"פורטל הספקים" שלה). 
 
לעומת זאת, "רישיון כללי אחוד", זה רישיון "כל בו". הכל מכל. עד כה היו בו 5 סוגי שירותים תחת רישיון אחד: מפ"א נייח, מפ"א נייד, מב"ל (חיוג לחו"ל), ISP (ספק אינטרנט) ונס"ר (שירותים לעסקים). כעת, בהמשך להחלטת הממשלה ולפי החלטת המנכ"ל (נטען שבאישור שר התקשורת), יוולד סיווג נוסף ושישי של רישיון ששמו: "תשתית".

כך, אותו ספקית תקשורת (סלקום), תוכל לספק 6 שירותים במקביל: 5 ב"רישיון אחוד", שכבר קיים ושיש לסלקום, והשירות השישי יהיה ב"רישיון כללי ייחודי תשתית", שיהפוך להיות חלק בלתי נפרד מ"רישיון כללי אחוד" הקיים (לא אני המצאתי את התרגיל הזה - ככה בדיוק כתוב בתקנות החדשות). כך, בתוספת שירותי ה-OTT של סלקום, זה יוצא 7 שירותים במקביל. 

למעשה, בגלל ש"הרישיון האחוד" הקיים וגם העתידי מאפשר גם שירותים עסקיים, סלקום תוכל לספק שירותי Sextuple ("שירות משושה" מלשון 6), או Septuple ("משובע", מלשון 7), ללקוחות הפרטיים והעסקיים שלה. אין לשום מתחרה בשוק התקשורת יכולות מגוונות ונרחבות כאלו. כך, סלקום (בניגוד לאנלימיטד), תוכל להתחרות בכל הספקים שמספקים שירותי תקשורת בישראל ובכוח עוצמתי שאין ולא יהיה להם לעולם. 

כלומר, למי שלא הבין את "הרגולציה החדשה": סלקום, כבעלת אנלימיטד, ובניגוד למה שהיה לאנלימיטד עד כה (רק שירותי תשתית), תוכל להציע: שירותי דאבל, טריפל וקוואטרו ללקוחותיה (מה שהיא כבר מציעה, בתשתיות הקיימות שלה ובשירותים הקיימים שלה לרבות OTT), ולהתקדם למתן שירותי Quintuple ("שירות מחומש" מלשון 5) ללקוחות הפרטיים, ובתחום השירותים המשולבים  לעסקים זה ייצא: Quintuple ("מחומש"), או Sextuple ("משושה"), או Septuple ("משובע"), הכל בעצמה, בלי שום הגבלה, על כל התשתיות האפשריות שיש: קוויות, אלחוטיות וסלולריות.

"ההפרדה המבנית" הקלה, שתחול על סלקום, בהיותה בעלת אנלימיטד, היא לא יותר מבדיחה רגולטורית טפלה (גם כיום יש "הפרדה מבנית קלה", שחלה על סלקום, בגלל שהיא גם ISP ומספקת עוד שירותים, "הפרדה מבנית", שקיימת רק בדימיון של מי שהמציא את הדבר הזה). 

כך, "פורטל הספקים" של אנלימיטד ייעלם. נכון, שללקוחות סלקום בתשתית אנלימיטד תהיה אפשרות לבחור ISP, אבל זה יהיה דבר תיאורתי בלבד, כי אין לשום ספק ISP בישראל, יכולת לתת דאבל, טריפל, קוואטרו וכד', במחירים כאלה זולים - ובעצמו עם התשתיות שלו (וגם על התשתיות של בזק והוט).

רוב הציבור בישראל מעוניין בטריפל (לפחות): זה לא קיים ולא יהיה קיים אצל שום ISP בישראל חוץ מסלקום (מלבד פרטנר, שיש לה יכולות חלקיות, שכאמור לעיל יכולה להצטרף לאנלימיטד, ובכך להפוך את המונופול העתידי לדואופול עתידי).

בדרך, בתהליך הזה, כל ה-ISP הקטנים, שעדיין נשארו בשוק - יחוסלו. 

כלומר: הרישיון החדש וה"מחומש" \ "משושה" \ "משובע" של סלקום, ישמיד את התחרות בשוק הקווי - באופן סופי. 

ב. יצירת רגולציה ייחודית מונופוליסטית בתשתיות הסיבים.
כל ההחלטות הנמצאות במסמכים, שפורסמו בשבוע החולף באתר משרד התקשורת, מייצרים לתושבי ישראל מונופול חדש (אם המיזם אכן ייצא לדרך, אחרי מציאת משקיע או משקיעים), בתשתיות הסיבים.

למה מונופול בתשתיות הסיבים? כי לכל בית אפשר להגיע רק עם סיב אחד. מהרגע שלבית מסוים מגיע סיב מחברה מסוימת (נניח שזו אנלימיטד, אחרי שמצאה משקיעים), אזי כל המתחרים האחרים, כבר לא יכולים ולא ירצו להגיע לאותו בית, מהסיבות הכלכליות הברורות הבאות: 1) זה יקר מאוד. 2) אין ודאות, שיהיו בבית הזה לקוחות, שירצו לעבור לספק המתחרה. פריסה כפולה ומעלה (ממילא התשתיות הישנות של בזק והוט קיימות באותו בניין ומחוברות לכל הבתים), שוחקת את ההכנסות הצפויות של המתחרים ולכן תוביל אותן לקריסה כלכלית.

אגב, זה בדיוק מה שקרה לאנלימיטד, כשמשרד התקשורת דחף בכוח ממש ברוטלי ב-2014 את יישום האפשרות לייצר שירות מתחרה לאנלימיטד באותו בית, על חוטי הנחושת של בזק, בהסדרי "השוק הסיטונאי". בחוות הדעת המשפטית שנלוותה למסמכים שהוגשו לממשלה לפני ההחלטה מ-5.8, נאמר במפורש כך, וגם בתוצאות השימוע - הנתון הזה הובלט וכמה פעמים. 

לכן, מדובר כעת ברגולציה חדשה ולא כתובה בשום מקום, שתיצור חלוקה של השוק בין מונופולים, במתווה רגולטורי חדש, שמכונה ע"י משרד התקשורת בשם שגוי ומטעה של "תחרות". לכן, "מסמך RIA" (מסמך ניתוח רגולטורי), שהיה אמור לנתח את זה - כשל. 

כל הממשלות הרציניות בעולם (החל מניו-זילנד וכלה באוסטרליה, דנמרק ובבריטניה), שעסקו בתחום פריסת סיבים לבתים, קבעו הסדרים ורגולציה, איך מחלקים את המדינה בין הספקים, כדי שלא יפרסו סיבים במקביל לכל בית, מה שעלול להרוג כלכלית את כל המתחרים.

אצלנו, ההפקרות חוגגת ולכן אי אפשר להרוויח מזה, אם כולם יפרסו בכל עיר ובכל שכונה ולכל בית במקביל, ללא כל "הכוונה מלמעלה" (בזק, הוט, סלקום, סלקום-אנלימיטד, פרטנר וכעת גם SMBIT באלחוט...ובהמשך עוד ספקי אלחוט כולל 5G לבתים). מדובר ביצירת "כאוס רגולטורי" חדש לגמרי. 

אהבתי את המודל הבריטי, ששם כל רשות מקומית בוחרת (באמצעות פורטל בחירה מקצועי, שהרגולטור לתקשורת הכין עבור כל הרשויות המקומיות), מי הספק, שיפרוס סיבים בכל שכונה ובכל יישוב ובכל עיר לכל בית ובית. רק הוא יקבל הקלות ורישיונות לסלילה ופריסה. ככה מבטיחים גם תחרות וגם שרידות כלכלית של כל המתחרים. כי הגעה לבית מסוים, מייד יוצרת מונופול באותו בית, אם לא שולטים בתהליך הזה באופן מאוד מבוקר. 

יתרה מכך. כיום, ניוד בין ספקי אינטרנט הוא עניין של דקות עד שעות. ניוד בין תשתיות בזק והוט הוא עניין של ימים ולכל היותר שבוע. לעומת זאת, ניוד מאנלימיטד למתחרים כלשהם איננו אפשרי מבחינה מעשית. התקנות החדשות לא מספקות כל אפשרות ללקוחות לעזוב את אנלימיטד (סלקום), לעבור אל לספק סיבים לבתים מתחרה באנלימיטד. גם כי לא יהיה דבר כזה באותו בית. 

כלומר: לא רק שמבחינה כלכלית יוצרים מונופול באותו בית, גם מבחינה מעשית ופרקטית - אין ולא תהיה יכולת התניידות בין מתחרים בחיבורי FTTx. 

ג. יצירת מונופול ברגולציית "שוק סיטונאי", שכעת תחול גם לגבי תשתיות אנלימיטד (שתרכבנה על תשתיות בזק).
בעולם, לרבות באירופה, תחרות בין חברות תקשורת מבצעים באחת מ-2 התצורות הרגולטוריות החלופיות הבאות:

• תחרות על בסיס תשתיות עצמאיות. כרגע זה הכיוון, שבו רוב העולם הולך אליו. הוא המודל היותר מוצלח ברגולציית התקשורת, כי הוא מבטיח המשך פיתוח ושדרוג של התשתיות לאורך שנים רבות.
• תחרות על בסיס תשתיות וירטואליות ("שרוכבות" על ספק מונופוליסטי, או "ספק משמעותי" בשוק). בתחום הקווי קוראים לזה "שוק סיטונאי", כשבאירופה הרגולציות בתחום זה (במקום בו יש "שוק סיטונאי", כי בחלק ניכר מהמדינות - אין, או בוטל) היא רגולציה מבוססות על עקרונות חדשים יחסית, שמכונים בשמות: L2-WAP ו-WLR, ובתחום הסלולרי זה מכונה בשם MVNO.

בישראל, נולדה רגולציה חדשה לגמרי, אפשר לכנות אותה "רגולציית ישראבלוף", שכוללת כרגע רק את סלקום והיא כוללת 4 סוגי תחרות בתחום הקווי, מול בזק והוט, סוגים, שנולדו במיוחד עבור סלקום:

•  תחרות על בסיס "תשתיות עצמאיות" (של הסיבים של אנלימיטד ותשתיות חברת החשמל). התשתיות הללו מבוססות מתשתיות רשת הסיבים הארצית של חברת החשמל ותשתיות עצמאיות חדשות, שנפרסות ע"י אנלימיטד, בעיקר ב-Last Mile.
• תחרות על בסיס פריסת סיבים עצמאיים של סלקום עצמה (גם בחלק מהמקומות, על תשתית בזק ואולי בעתיד על תשתיות הוט), בפועל כרגע ללא כל רישיון וללא Open Access. כלומר: רק סלקום היא ספק התשתית והאינטרנט (ISP) גם יחד ללקוחות השירות הזה. השירות הזה נקרא בסלקום: "סופר פייבר", שירות המתבצע בשוק במספר מקומות יישוב ברחבי הארץ, מזה כשנה. 
• תחרות "מעורבת", גם על בסיס "תשתיות עצמיות" של סיבים וגם על בסיס עקרונות "שוק סיטונאי". זו "תחרות" שבה הסיבים של אנלימיטד "רוכבים" על התשתיות הפיזיות של בזק ואולי גם של הוט, ב-Last Mile. לצורך זה הומצאה רגולציה מיוחדת וייחודית, כדי ליישם את הפטנט המופלא הזה, רגולציה שתפורט בסעיף הבא.
• תחרות על בסיס "השוק הסיטונאי" (תחרות של "תשתיות וירטואליות"), שלא על סיבים, במתכונת הישנה, שמכונה בשם הטכנולוגי BSA, על גבי תשתיות בזק (והוט) הוותיקות. סלקום ופרטנר בכלל לא היו אמורות להיות ב"שוק הסיטונאי". כעת, המצב יחמיר. כי זה יימשך בלי הגבלה של זמן, ועם הרחבה ניכרת של "יכולות הרכיבה" של סלקום, על תשתיות בזק (והוט). 

לגבי הסדרי "השוק הסיטונאי" הוותיקים, שבמצב נורמלי ובמדינה נורמלית היו אמורים להתבטל, אם עוברים לרגולציה על בסיס "תשתיות עצמאיות" (תהליך כזה התרחש בלא מעט מדינות בעולם), משרד התקשורת יצר כאן מצב חדש וייחודי לישראל, שבו רק סלקום מרוויחה ממנו. זה מצב של שילוב של "תשתיות עצמאיות" עם "תשתיות וירטואליות" והסדרי "שוק סיטונאי", הכל במקביל. אין לדבר כזה שום מקבילה בשום מדינה בעולם. 

חברת סלקום (מנקודת המבט של השוק הקווי) הופכת בעצם רכישת אנלימיטד מ"ספק שירותים" ל"ספק תשתיות". זה סותר את ההגדרות הבסיסיות של "שוק סיטונאי" (למשל כאן, כאן וכאן). על פי דו"ח חייק, וכל שאר המסמכים שאושרו ב-2014 ע:י השר דאז גלעד ארדן, "שוק סיטונאי" אמור לחול גם על תשתיות חברת החשמל \ IBC. העובדה שזה לא קרה, לא קורה ולא יקרה, היא כשל רגולטורי ענק, שנעשה בכוונת מכוון (כלומר: בכוונת "חסידי סלקום בצמרת משרד התקשורת").

כך, מחירי אנלימיטד-סלקום בכל תחומי השירות ולכל השחקנים והלקוחות ובכל תחום, יישארו ללא כל פיקוח והסדרה (מול הקשיחות של המחירים ב"שוק הסיטונאי", שחלים על בזק והוט), וסלקום תוכל לנהוג כרצונה, כולל תרגילים מונופוליסטיים דוגמת "צמצום מרווחים", ולהשיג עי"כ נתחי שוק די בקלות, כי אין ולא יהיה לה שום מחירון מחייב וידוע ושום מתחרה אחר בשוק לא יכול להתחרות בכוח הכלכלי והשיווקי הבלתי מוגבל הזה, שהוענק לה. 

העובדה שמשרד התקשורת יצר רגולציה ייחודית של "גם וגם וגם וגם", רק עבור סלקום, תוך רמיסת כל ההגדרות הקודמות, היא תופעה שאין לה שום מקבילה בהיסטוריה של עולם התקשורת, בשום מקום בעולם. 

יודגש, ששום חברה מתחרה אחרת בשוק, אינה יכולה לנצל את היכולות הרגולטוריות המרובעות הללו - רק סלקום, שתהפוך בכך למונופול חזק יותר מבזק (וכמובן חזק יותר מהוט), למעט אם פרטנר, שיש לה 2 מתוך ה-4 היכולות הרגולטוריות שיש לסלקום (יש לה "שוק סיטונאי" ו"סיבים עצמאיים"), תחליט להצטרף לסלקום באנלימיטד. אז נקבל דואופול במקום מונופול, עם 4 סוגי יכולות רגולטוריות, דואופול הרבה יותר חזק מבזק והוט גם יחד. 

ד. יצירת מונופול ביכולת הניצול של תשתיות הפיזיות של בזק ב-Last Mile.
כדי "לסגור את המעגל המונופוליסטי" של סלקום, משרד התקשורת פרסם שימוע חדש (כאן), כהמשך והשלמה להחלטת הממשלה, בשם המטעה והשקרי: "תיק שירות שימוש הדדי בתשתיות פסיביות". גם ההודעה לתקשורת של המנכ"ל (כאן) היא מטעה ושקרית, בכך, שהמנכ"ל מדבר על "שימוש הדדי בתשתיות". אין כאן שום "שימוש הדדי" מהסיבות הברורות הבאות:

• אין לסלקום שום תשתיות, שבזק יכולה להשתמש בהן לצרכיה. כך, שאין "הדדיות" לדבר שלא קיים. 
• התשתיות של אנלימיטד - סלקום (הקיימות והעתידיות), לא תהיינה פתוחות בפני איש, לא בפני בזק ולא בפני שום חברה אחרת. זאת, כי ככה הרגולציה, שעוגנה בחוק התקשורת וגם בתקנות וב"תיק השירות" (סעיף 4), כפי שגם מוסבר בסעיפים הקודמים. בנוסף, אין לאנלימיטד שום תשתיות ב-Last Mile בשום מקום בארץ, תשתיות, שבזק יכולה אולי להשתמש בהן לצרכיה. כלומר: אין כאן שום דבר "הדדי". 

בפועל, הנוהל החדש נועד כל כולו להפוך את בזק לקבלן משנה של "סלקום - אנלימיטד", בלי להתאמץ, לעניין פריסת תשתיותיה ברחבי הארץ, מעתה ועד עולם. אין רגולציה כזו בשום מקום בעולם. 

המדובר בשימוע חדש, שמשלים את הסעיפים הקודמים, של יצירת המונופול של סלקום בתחום הקווי, נוהל, שהוכן ע"י חבר בכיר ב"קליקת חסידי סלקום" בצמרת משרד התקשורת וניכר, שהוא הוכן במיוחד לפי הדרישות והצרכים של סלקום.

בנוהל המוצע החדש יש משפט מפתח שמסביר בקצרה את "כל התורה על רגל אחת", למי שלא הבין למה ולמי ההסדר החדש נועד: "בעל התשתית לא יתנה את ביצוע העבודות בהצגת הסכמה או אישור מטעם בעל המקרקעין". כלומר: סלקום יכולה לפרוס בכל מקום ולכל מקום, בלי שום התחשבות אם הרכוש הזה שדרכו היא עוברת או מתקינה בו ציוד שלה, הוא רכוש פרטי או ציבורי, ובזק ("בעל התשתית") לא תוכל להתנות את הפריסה של סלקום, בהצגה מוקדמת של אישור והסכמה של בעלי השטח הזה. 

בנוסף, כדי לסגור לחלוטין את "כל הפינות" בהשתלטות של סלקום על כל משאבי הרשת של בזק (ובהמשך גם על אלו של הוט), מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, סיכם עם השב"כ שכל עובד של סלקום (וגם של פרטנר, אם היא מעוניינת "להצטרף לחגיגה"), או אפילו עובד של קבלן משנה של סלקום (או פרטנר), יוכל לצפות מרחוק בכל הסודות העסקיים והמסחריים של בזק לרבות הפריסה שלה בכל פינה בישראל, והוא יוכל לאסוף את המידע הזה ולצפות בו גם מרחוק (למשל מהלפטופ שלו), בתנאי שיש לו סיווג בטחוני ברמה 5. מדובר בסיווג בטחוני בסיסי ביותר ברמה "שמור", שכל אחד (ממש כל אחד, אלא אם הוא עבריין וסוחר סמים...) יכול לקבל. לא מאמינים? אז הנה כאן החלטת המנכ"ל - במלואה, הוראה מחייבת שנכנסה כבר לתוקף, ללא כל שימוע, הוראה שפורסמה בשקט וללא הודעה לציבור, במקביל לשימוע עם הכותרת השקרית "שימוש הדדי בתשתיות פסיביות". 

כך, השימוע הזה (בתוספת ההחלטה של המנכ"ל לחשיפת כל הסודות העסקיים של בזק והוט), מלאים (מלשון הלאמה) לטובת סלקום (ואולי גם פרטנר), גם את התשתיות של בזק וגם את התשתיות הפרטיות והציבוריות בישראל. שכן, השימוע מדלג על כל דרישות החוק ואינו מתנה (מלשון התניה) את קיום הסכמת בזק ו\או בעלי התשתיות הפרטיות (בעלי הבתים או ועדי הבתים) לפריסה של סלקום בתשתיות הללו. כך, על פי השיטה החדשה, סלקום תעשה כרצונה, מתי שבא לה ואיך שבא לה, ברכוש של חברה פרטית (בזק), ברכוש של הציבור (למשל המדרכות והתשתיות של הרשויות המקומיות) וברכוש הפרטי (מפתח הכניסה לשטח הפרטי של הבית ועד לתוך כל בית).

כלומר: מדובר בשימוע בשיטה הקומוניסטית, בצורה הכי ברוטלית וישירה שלו. אולם, אין בשיטה הקומוניסטית פטנט כזה, שמלאימים רכוש פרטי וציבורי לטובת חברה פרטית אחרת (סלקום), חברה שנסחרת בבורסות קפיטליסטיות לחלוטין (הבורסות של תל-אביב וניו-יורק). מגיע לממציאי השיטה הזו - "פרס נובל" לכלכלה. "לתפארת מדינת ישראל". 

ככה זה עובד, תחת מנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי - נתי כהן (בתמונה משמאל), בהמשך ישיר לפעילות של מי שקדם לו, כמנכ"ל בפועל - שמילה מימון.

זאת, ב"שירות מלא" על פי שלל האינטרסים והצרכים של סלקום.

האינטרסים הציבוריים והאינטרסים של שוק התקשורת - אינם.

גם תגובה (ככל שתהיה) של מי מהציבור לשימוע החדש הזה - תיזרק ככל הנראה - לפח (זה מהניסיון האישי שלי ושל אזרחים אחרים). 

מה צפוי לבזק ולהוט בעקבות "רגולציית אנלימיטד - סלקום" החדשה?
שתי החברות הללו טעו ובגדול, כשניסו "ללכת בטוב", כולל פגישות אישיות עם הצוות החדש יחסית של משרד התקשורת (השר איוב קרא והמנכ"ל נתי כהן).

אם לא די בכך, הביקור של צמרת משרד התקשורת בתשתיות בזק בסוף יוני 2018, באירוח מלא של סטלה הנדלר (המנכ"לית הפורשת בקרוב של בזק, בתמונה משמאל), שימש, בדיוק כפי שחזינו, את ראשי משרד התקשורת, כדי לבנות ולהכין את הרגולציה החדשה הכביכול "הדדית", שמטרתה העיקרית היא "לקבור את בזק", או לפחות להפוך אותה "לקבלן משנה של סלקום", כאמור בסעיף ד', כאן מעל. 

מי שמנהל ולא מהבוקר את משרד התקשורת, זו "קליקת אוהדי סלקום" (למעט בשנתיים שבהן "אוהד בזק", שכיום הוא "עד מדינה", ניהל את המשרד, עם צוות עצמאי קטן משלו), והמטרה של הפעילות הזו היא מאוד ברורה: להשמיד את בזק והוט וליצור מונופול חדש בשם סלקום, ב-4 הדרכים הרגולטוריות המאוד חכמות וממוקדות מטרה, שמניתי לעיל, שנבנו ונתפרו במיוחד למידות ולצרכים של סלקום.

גם די ברור, שהמחשבה של ראשי בזק והוט, שבעתיד "יהיה טוב יותר" היא מוטעית. למשל, הוט חשבה, שבעתיד תהיה רגולצייה על ה-OTT, רגולציה לגבי שירותי סלקום ושאר המתחרות בה בעולם ה-OTT על רשת הפס הרחב, אבל זה לא קרה ולא יקרה (לפחות לא בשנים הקרובות), מהסיבות הבאות:

• הרגולציה הקיימת לגבי ה-VOD על רשת האינטרנט בחוק התקשורת, חוסלה כבר בתחילת העשור ולא מומשה בכלל. כך, השירות הלא חוקי (ולכן כל כך זול) של סלקום, עבר את הקו של 200 אלף לקוחות. 
• הרגולציה החדשה יחסית, שהיא כבר בת שנה וחצי, בעניין העברת שידורי "עידן +" על רשת האינטרנט (בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות) - לא ייושמה ואיש לא קיבל רישיון בתחום הזה, בדיוק כפי שחזיתי. הכאוס הוא הנורמה החדשה בשוק התקשורת. גם הפרטת "עידן +" (אם תתממש), לא תשנה את זה. אם סלקום תרכוש את "עידן +" במכרז ההפרטה, שכעת מתקיים, הכוח המונופוליסטי שלה יקבל עוצמה בלתי רגילה, מעבר לעוצמה, שכבר יש לה, כמפורט לעיל. 
• הצעת השר איוב קרא ל"רגולציה חדשה" כביכול, בתחום ה-OTT, אם תעבור בחקיקה בכנסת, תנציח את העובדה, שסלקום ושאר ספקי ה-OTT לא ייכנסו לעולם תחת כנפי הרגולציה, שחלה ושתחול גם בהמשך, על הוט ו-YES, כפי שחשפנו כאן. 

שורה תחתונה:
בעלי המניות של הקבוצות בזק (כרגע יש מאבק מי יהיו בעלי המניות הללו) והוט, אם לא יתעשתו ו"ישיבו מלחמה", שיכולה להיות מאוד מתסכלת וקשה ואולי אף כרוכה בהפסדים משפטיים (כי "קליקת הפרקליטים" מגנה על כל ההחלטות של "קליקת סלקום" - שזו למעשה אותה קליקה), בעלי המניות הללו, אמורים לתכנן את היום בו בזק והוט תפשוטנה את הרגל, או שהן תהפוכנה לשחקניות לא משמעותיות בשוק (או שהן תירכשנה ע"י המונופול העתידי - סלקום, אולי אולי תירכשנה ע"י הדואופול סלקום-פרטנר העתידי, אם יקום). 

אם פרטנר תצטרף למונופול של סלקום, במקביל למציאת משקיעים לאנלימיטד, כדי להפוך לדואופול, "הלך" על בזק והוט - גם יחד. אגב, המשקיע הראשון שככל הנראה יצטרף לסלקום-אנלימיטד כשותף \ משקיע יהיה, למיטב הערכתי, חזי בצלאל (מרתון - אקספון -018 - We4G), ולא פרטנר. למה? תשאלו את השר איוב קרא. הוא יודע את התשובה לשאלה הזו.

אלה תהליכים היסטוריים, שממש כעת החלו, ושיימשכו לתוך העשור הבא, אלא אם תגיע בקרוב צמרת חדשה למשרד התקשורת, של אנשים ישרי דרך, שהאינטרס הציבורי הוא האינטרס היחיד המניע אותם, וצמרת זו תתקן במהירות את כל אוסף המעשים הפליליים, לכאורה, שנעשים במהירות, שלא תאומן, ממש בחודשים ובשבועות האחרונים, בחיפוי (או בגיבוי, תבחרו לבד את המינוח הנכון), של חלק לא קטן מכלי התקשורת, שלא קולטים ולא מבינים את המשמעות של כל המהלכים הרגולטוריים הללו. 

כל זאת, בהנחה (שעדיין טעונה הוכחה), שיימצאו משקיעים או משקיע אחד מספיק חזק, להמשך הפריסה של אנלימיטד. כך, שיש עוד "חלון זמן צר", לבצע שינוי כיוון, שינוי, שרק שבזק יכולה כרגע לבצע.

הוט כנראה כבר "איחרה את הרכבת", על פי הנתונים הנראים לגביה - כרגע. בדומה לבזק, רוב מהלכיה של הוט בתחום הרגולציה היו מוטעים והתוצאות משתקפות בכמות לקוחותיה והכנסותיה (שיורדת), בתחום הקווי. בתחום הסלולרי הוט דווקא פועלת טוב הרבה יותר, גם מבחינה רגולטורית, אבל הזרוע הסלולרית של הוט לא תוכל להציל את כל שאר זרועות החברה, חברה שמתבססת בעיקר על שירותים בתשתיות קוויות.  

למיטב הערכתי, לבזק יש כעת עוד אפשרות אחת, מלבד השקיעה, החורבן והחידלון: לוותר (זמנית) על הדרישות שלה ממשרד התקשורת (בעיקר בעניין "ההפרדה המבנית") ולהתמקד רק בדבר אחד: להתחיל לפרוס "סיבים לבתים" (כלומר: להשלים את ה-Last Mile), בלי לבקש שום הנחות והסדרים ממשרד התקשורת. ממילא עניין הווקטורינג ייפתר "בשטח", גם בלי רגולציה ייחודית לווקטורינג (מהלך דומה לזה של פריסת חברת בזק לחיבורי ווקטורינג ללא הסדרים רגולטוריים ברורים ועדכניים, התרחש בכמה מדינות באירופה, למשל: בגרמניה ובאיטליה).

רק כך, בזק תוכל (אולי) לעצור את הנפילה שלה לתהום, שתתרחש אם אנלימיטד תמצא משקיע ותחל לפרוס סיבים לכ-40% מהבתים בישראל, כשפרטנר תיקח (והיא כבר לוקחת) את כל השאר, כלומר את כל השכונות היותר יוקרתיות, מבוססות והחדשות בישראל. 

אין לי ספק, שאנו נמצאים ממש ערב תחילת המסע של הרס התשתיות הקוויות של ישראל, בדיוק כמו שקרה בתשתיות הסלולר בתחילת העשור, כשבסוף התהליך האפשרי והמתוכנן הזה, תוך מספר שנים מאוד קצר, נקבל מונופול או דואופול חדש בישראל וזה לא יהיה הדואופול של בזק והוט.