יש 2 גרסאות שונות עם חשדות שונים בנושא תיק 4000 (והתיקים האחרים). גרסה רשמית באתר משרד המשפטים וגרסה שהודלפה לעיתונות במקביל למסירתה לפרקליטי החשודים. ב-2 הגרסאות יש טעויות חמורות הנובעות מאי הבנת רגולציית התקשורת. ניתוח הטענות השגויות מול מסמכים וחלק מההבדלים הבולטים שבין 2 הגרסאות. פרק מס' 21 בסדרת הכתבות על שערוריית תיק 4000.
מאת: אבי וייס, 2.3.19, 18:15

אתמול (1.3.19) פרסמתי את כתבה מס' 20 בסדרת הכתבות על תפירת תיק 4000, תחת הכותרת: "אוסף הטעויות בתיק 4000: 'אני מאשים' - לא חתרו כלל לגילוי האמת". הכתבה הסתמכה על הפרסום לציבור של כתב החשדות של היועמ"ש ד"ר מנדלבליט באתר משרד המשפטים - כאן, כאן וכאן. (רשימת כל הכתבות בסדרת תפירת תיק 4000 מצויה בתחתית הכתבה).

הגרסה הנ"ל, שפורסמה באתר משרד המשפטים, מכילה 24 עמודים.

בכתבה הקודמת הנ"ל מס' 20, כדי להדגים את הכאוס בפארסה, שקרויה "תיק 4000", הבאתי רק מספר קטן של נקודות להדגמה, מקצת מאוסף הטעויות החמורות, שמתגלות ממש בקלות, ושנכתבו במסמך של היועמ"ש, שפורסם לציבור, כאמור, באתר משרד המשפטים. מומלץ לקרוא את כתבה מס' 20, כרקע לכתבה הנוכחית, שבה אין חזרה על דוגמאות לטעויות, שכבר פורסמו בכתבה קודמת זו.

אגב, עיתונאי גלובס - אלי ציפורי הוסיף לא מעט נקודות נוספות בניתוח שלו, לגבי אוסף הטעויות והשטויות הקיים בנייר של היועמ"ש (כאן), מומלץ גם כן לקריאה לפני מאמר זה. 

לאחר פרסום כתבה מס' 20, שנשענת על מסמך החשדות, שפורסם באתר משרד המשפטים, הובאה לידיעתי גרסה אחרת לגמרי של כתב החשדות, שמכילה 57 עמודים - כאן, ששונה באופן מאוד משמעותי מהגרסה של 24 העמודים - כאן, שזהה לגרסה המצויה באתר משרד המשפטים).

הגרסה של ה-57 עמודים (להלן: "הגרסה המורחבת"), כנראה, הודלפה ממקור לא ידוע (ראה גם בניתוח החריף של אלי ציפורי מגלובס - כאן), מה שמטיל צל כבד מאוד על התקפות והמהימנות של "כתב החשדות" של היועמ"ש.

אציג כאן רק מקצת מהסתירות וההבדלים בין 2 הגרסאות (יש הרבה) ואחשוף טעויות חמורות נוספות בחקירת גורמי האכיפה, טעויות, שהשתרבבו למסמך היועמ"ש:

1. להיכן נעלם בגרסה המוקטנת הטיעון של אישור רכישת בזק ע"י אלוביץ' ב-2010?
בגרסה המורחבת מופיעה פסקה מאוד מעניינת:


מצוין כאן, שאלוביץ' ביקש את עזרת נתניהו לאשר את עסקת רכישת בזק ב-2010.

יש כמה בעיות חמורות ביותר בעניין הזה:

• ארוחת הערב בוצעה בדצמבר 2012. למה בדצמבר 2012 אלוביץ' מזכיר את הצורך באישור של העברת השליטה בבזק, העברה שכבר בוצעה ב-2010 ולאחר שאלוביץ' כבר קיבל את הרישיון לאחזקת בזק, מהשר משה כחלון, בטקס חגיגי ב-2010? אגב, משה כחלון תמך ב"מיזוג" בזק-Yes, בדיוק כמו עמדת כל הגורמים המקצועיים באותה עת, בעשור קודם לכך ואף לאחר תקופת כהונתו של משה כחלון. 

 

• טקס הענקת הרישיון לאלוביץ' להחזיק בבזק, רישיון אותו קיבל מהשר משה כחלון היה מתועד (למשל כאן, עם התצלומים החגיגיים של קבלת הרישיון). זה היה באפריל 2010 (!)... אלוביץ' נראה בתצלומים מאושר וטוב לב, ולא נראה בכלל, שהוא צריך לדאוג בדצמבר 2012, לגבי אישור ורישיון, שכבר קיבל ממשה כחלון (שגם נראה מאושר בתמונות), באפריל 2010.

. 

• נתניהו, כראש ממשלה (כל ראש ממשלה), חותם על כל המסמכים הנוגעים למניות חברת בזק, בתור חתימה אחרונה, וזו תוצאה של חוק התקשורת וצו הבזק. הטענה הזו (בסעיף 95 בצילום למעלה) מראה, שמי שכתב אותה אין לו שמץ של מושג איך רגולציית התקשורת עובדת לגבי בזק. בכל מקרה, לראש הממשלה אין שום השפעה והוא נדרש לחתום בעיקר בגלל שהוא ממונה על השב"כ, שמעורב חזק בבזק והשב"כ גם מחזיק נציג בדירקטוריון של בזק. 

 

• טענה שגויה זו חזרה על עצמה בנייר של היועמ"ש בנושא חתימת נתניהו על הנפקת בי-קום ועל מכירת יד2. מדובר באי הבנה מוחלטת של הרגולציה. שום הטבה וסיוע לא היה כאן לאלוביץ' מצדו של נתניהו. הוא בכלל לא מכווין, לא משפיע, לא שולט ולא מעורב בנושאים כאלה.

 

• עניין "אישור עסקת רכישת בזק ב-2010" נעלם בגרסה המוקטנת. למה? שאלה טובה.

2. כמה אלוביץ' הרוויח מ"ההטבות הרגולטוריות", שסיפק לו נתניהו?
בגרסה המורחבת יש נתון, שלא קיים בגרסה המוקטנת: הטבות של לפחות 1.8 מיליארד ש"ח (!):


לא ברור מי עשה את החשבון המדהים הזה, אבל יש לי משום מה הרגשה, שאולי ביצע זאת "המומחה לשליפת מספרים מקצה האצבע", הרן לבאות. אם זה לא הוא, כנראה שיש לו "אחים תאומים" לשיטה הזו, בקרב גורמי החקירה. 

בגרסה המוקטנת המספר "לפחות 1.8 מיליארד ש"ח" נעלם ויש בו מספר אחר: 680 מיליון + 300 מיליון = 980 מיליון ש"ח.
ה חצי. כנראה המספר המדומיין של 1.8 מיליארד ש"ח לפחות, התכווץ במכבסה של הפרקליטות, בין הגרסאות.

בכל מקרה, תנועה של כספים במעלה הפירמידה של אלוביץ' (שלא נכנסה לכיסו, אלא הלכה מיד לנושים) היא לא נושא, ששייך בשום צורה למשרד התקשורת או לשר התקשורת. זה נושא שמסור בלעדית, על פי חוקי מדינת ישראל, לבעלי המניות ובעלי החוב של החברות בכל ה"פירמידה" ולרשות לניירות ערך (ולבית משפט אזרחי, ככל שיש טענות למי מבעלי המניות או בעלי החוב, בנושאים הללו, ואכן התקיימו לא מעט דיונים בסוגיות הללו). זהו.

כל הדבקה של מספרים כלשהם לנתניהו - היא בבחינת "זריית חול בעיני הציבור".

תיק חקירה פלילי אינו פוסט בפייסבוק והוא אמור להכיל רק עובדות, עובדות של אמת שניתן להוכיח אותן בבית המשפט, ולא ספינים המצוצים מקצה האצבע. 

העובדות הן שונות לחלוטין. שאול אלוביץ' נשאר בלי כלום, אפילו את טבעות הנישואין החרימו לו.

אלו בדיוק ההטבות, שסידר לו נתניהו.

פשיטת רגל מוחלטת.

אבדן כל הנכסים שצבר כל חייו, עד הרכוש הפרטי האישי. 

יתרה מכך, גורמי החקירה שכחו (או לא ידעו), שבזק (זה גם אלוביץ') הפסידה לא פחות מ-462 מיליון ש"ח, נקי, בגלל אי יכולת לנצל את "נכס המס".

אלה העובדות ואין אחרות. 

כלומר: המספרים הללו של היועמ"ש, השונים בין 2 הגרסאות, הם במקרה הטוב פרי הדמיון. במקרה הרע זה פשוט פיברוק מספרים, שנועד להעצים את "מעשי השחיתות הסדרתיים של נתניהו".

לא פלא, שקראתי להקמת ועדת חקירה ממלכתית, לחקור "מי בישל את הדייסה הזו".  

3. מה זה אתר וואלה! בשוק פורטלי החדשות בישראל?
בגרסה המורחבת יש נתון, שלא קיים בגרסה המוקטנת: אתר וואלה! הוא האתר השני בגודלו בישראל אחרי YNET:


כנראה גם כאן "מומחה להמצאת מספרים" פעל, והחליט, שוואלה! זה אתר שני בגודלו אחרי YNET.

כנראה אין תחתית לדמיון ולשטויות של גורמי החקירה.

וואלה! מעולם לא היה מס' 2 בישראל. 

רוב הכניסות לאתר וואלה! הן לא של בני אדם (אלא של דואר אלקטרוני) וכן של קונים, שבאים לבצע רכישות של מסחר אלקטרוני (כאן) - ולא מעניין אותם שום דבר חוץ מקניות. הם לא מתעניינים בתוכן החדשות.

רק 13.54% מהנכנסים לאתר וואלה! - נכנסים לקרוא חדשות וכמעט מחציתם נוטשים ויוצאים מהאתר כעבור כמה שניות. כלומר: הם בכלל לא קוראים את תוכן החדשות, אלא מרפרפים בקיצור על כמה כותרות וזהו.
אז מה זה הקשקוש הזה? מהיכן הוא נולד?

4. האם היה מועד קשיח לפקיעת אישור מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים לעסקת בזק-Yes?
בגרסה המורחבת יש וכמה פעמים מעין "דחיפות" בזמנים לאישור מה שמכונה "המיזוג" בהודעת סיכום החקירה ע"י המשטרה, כאילו התוקף של האישור יפוג במרץ 2015 ואין כל יכולת לשנות את התאריך הזה:


בגרסה המוקטנת יש "נתון יותר מדויק":


הבעיה: מדובר ב"ישראבלוף" נוסף מבית היוצר של גורמי החקירה.

ככה זה שלא מבינים ברגולציית עולם התקשורת.

העובדה: אמנם היה מועד פקיעת תוקף לאישור (שנה), אבל לא הייתה כל מניעה להאריך את המועד הזה, בקלי קלות והגבלת השנה בכלל לא נגעה לתהליכים הבאים, שמבוצעים אחרי אישור הממונה על ההגבלים העסקיים (שבסופם אישור שר התקשורת ואח"כ אישורי רשות ניירות הערך, רשות המיסים, רשם החברות וכיו"ב). .

לא מאמינים? אז הנה האישור והנה הנימוקים לאישור וניתן לראות למשל כאן, שמ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים מזיז תאריכים ודוחה תאריכים בקצב גבוה, בלי שום בעיה. זה בסמכותו המלאה. 

ד"ר אסף אילת, בחתימתו, האריך ופעמיים (!) את המועדים לאישור "מיזוג" בזק-יס, וקודמו לתפקיד זה, ד"ר שלומי פריזט, ביצע לא פחות מ-9 הארכות בלוחות הזמנים ל"מיזוג" (!)... כלומר: בוצעו לא פחות מ-11 ׁׁ(!) הארכות למועדים באישורי "המיזוג", ע"י 2 מ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים מאז תחילת העשור ועד 2014, כי הם בעצמם לא ראו בלוחות הזמנים איזו בעיה, שלא ניתן לספק הארכה, בהתאם להתפתחויות. 

אלוביץ' ידע את זה היטב, כי הוא עסק בזה אישית, כבר מהעשור הקודם וכל הארכות המועדים הללו נעשו או לפי בקשתו, או שהופנו אליו, כי הוא היה "המעורב הראשי" בכל ההחלטות הללו. לכן ידע היטב - שאין כל בעיה לדחות את לוח הזמנים. הוא לא היה זקוק לשום "טובות" מנתניהו בעניין זה. 

הסיבה די ברורה, למה לא הייתה כל קשיחות בלוח הזמנים של "המיזוג": מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים הטיל מגבלות ותנאים די קשים ליישום, לבזק ול-Yes והוא קבע, שעד שהכל לא ימולא לשביעות רצונו, המניות של אלוביץ' ינוחו בשקט במגירה שלו (הם שכבו במגירה של הנאמן שלו לא פחות מ-5 ורבע שנים...). לא היה בהחלטותיו (שהיו גלויות לכל ברשת האינטרנט וגם פורסמו ברבים וברשומות) שום לחץ, שלא ניתן יהיה להאריך את זה, כמו שנעשה פעמים רבות (11 פעם) קודם לכן.

מהיכן גורמי החקירה המציאו את זה?

יתרה מכך: המגבלה של השנה הייתה רק לגבי מילוי התנאים בהחלטת מ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים (כאמור בסעיפים 8 ו-9 להחלטתו וסעיף ו5 למסמך הנימוקים למיזוג). זאת, כדי לאפשר שחרור המניות של יורוקום מידי הנאמן (לפי החלטה מ-2010). זה מוסבר במפורש בתחילת ההחלטה - כי זו החלטה על תיקון התנאים במיזוג ולא החלטה על המיזוג (כי ההחלטה על אישור המיזוג כבר התקבלה כמה שנים קודם לכן, גם ב-2010 ע"י בועז גולן וגם ב-2012 ע"י מ"מ הממונה שלומי פריזט). לטווח הזמן של השנה לא הייתה כל נגיעה לנושא האישורים הנוספים הנדרשים למיזוג, לרבות אישור משרד התקשורת \ מועצת הכבלים והלוויין ושאר הרגולטורים שהיו מעורבים בזה (החל מהיועמ"ש, דרך השב"כ וכלה ב"וועדת הריכוזיות"). לכן, ב-25.3.15 חתם מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים על אישור המיזוג ושחרור המניות, ללא קביעת שום זמן להמשך התהליך, כי זה לא בסמכותו. 

5. איזה סעיף או תנאי הושמט מאישור העסקה בניגוד לדעת היועצת המשפטית של משרד התקשורת?
בגרסה המורחבת יש פירוט של סעיף "חשוב", שמישהו (כלומר: פילבר בהוראת נתניהו) השמיט מתנאי אישור עסקת בזק-Yes עליה חתם נתניהו ב-23.6.15:


בגרסה המוקטנת יש גרסה אחרת ודי מסתורית לעניין הספציפי הזה (כאן זה "תנאי משפטי חשוב"):


אז כדי שיהיה ברור לקוראינו:

• היועצת המשפטית עו"ד דנה נויפלד אישרה את העסקה. אם היא התנגדה בסתר, היא לא הייתה חותמת על האישור, כי היא כפופה רק ליועמ"ש לממשלה ולא למנכ"ל או לשר התקשורת. בעברה, היא הפגינה לא אחת עצמאות יתרה, ולא היססה להתנגש עם בכירים. למשל, עם מנכ"ל המשרד דאז מרדכי מרדכי, שטען שהיא משבשת לו את העבודה (לא עזר לו...). אם הייתה לה איזו הסתייגות - היכן מסמך ההסתייגות הזה? התשובה: לא מוכר לי דבר כזה. 

 

• ליועצת המשפטית של משרד התקשורת לא היה שום מעמד חוקי בעניין זה, כי השר (ארדן, זה שיקבל את בקשת Yes) לא מינה אותה ולא את משרד התקשורת כ"בודק". לכן, כל הסמכות החוקית הייתה אך רק של מועצת הכבלים והלוויין, שלה יש לשכת ייעוץ משפטי נפרדת ועצמאית.

 

• הנושא של "מימוש האופציות" ע"י בזק (לכ-58% מ-Yes) נדון בצורה מאוד מפורשת בפרוטוקול הדיון במועצה והיועצים המשפטיים של המועצה (וגם יו"ר המועצה) אמרו, שאין עם זה כל בעיה משפטית, אחרי שמאשרים את ה- 100%, ובכל מקרה - אפשר לבחון זאת בנפרד. 

 

• ממילא היועץ המשפטי לממשלה (עו"ד יהודה וינשטיין) אישר את כל המהלך, כולל מיזוג ומתן אפשרות לבזק לקבל רישיון ללוויין במקום Yes, אז מה זה חשוב בכלל מה שהיא טוענת?? היועמ"ש לממשלה נמצא מעליה ולא מתחתיה... 

​

• אם לא די בכך, הסדר "ניגוד העניינים" שלה דורש בירור (שלא נעשה עד היום), למה היא בכלל התערבה בעסקה הזו, ונתנה חוות דעת נוספת - בעד...

7. מי בדיוק חתם על "הסדר ניגוד העניינים" של נתניהו כשר התקשורת?
ממש שאלה טובה.

אז יש לנו 2 נוסחים, הנה הנוסח בגרסה המורחבת:


הנה הנוסח בגרסה המוקטנת:
 

מה ההבדלים בין הגרסאות?
אני מניח ש-99% מהקוראים ישיבו שהגרסה הראשונה היא בגוף ראשון (כי היא מופיעה במסמך המופנה ישירות לנתניהו) ובגרסה השנייה היא בגוף שלישי ("מר נתניהו"), כי זה מסמך המיועד לכלי לתקשורת.

נכון.

ככה 99% מהאנשים טועים בקריאת מסמכים מטעים, כי הם לא יודעים מה עומד מאחוריהם.

למה? - כי צריך לקרוא את המסמכים המקוריים הקשורים בעניין זה, שפורסמו בזמן אמת.

כי ב-14.6.2016, מי שחתם על "הסדר ניגוד העניינים הסופי" היה אדם בשם עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט (בתמונה משמאל). הוא ממש במקרה היה אז (וגם היום) היועץ המשפטי לממשלה.
לא "משנה ליועץ המשפטי לממשלה...". 

אם במקרה בלשכת היועמ"ש איבדו משום מה את המסמך הארוך והחשוב ביותר הזה, אז הנה הוא באתר של עידו קינן כאן בגרסה הלא מושחרת והלא חתומה שלו (כלומר: זו ההדלפה של המסמך לאתר של עידו קינן, עוד לפני שהוא שנחתם והושחר בנקודות רגישות), ועוד פעם כאן, באתר משרד המשפטים, בגרסה המושחרת, עם חתימתו ידו של ד"ר מנדלבליט. התאריך: 14.6.16.

עצם קיומו של המסמך הזה באתר משרד המשפטים מאז 14.6.16, משמעו שהוא לא חלק מתיק החקירה...

הדלפת מסמך רשמי כזה רגיש, לפני שנחתם ולפני שהושחר (כלומר: קטעים הרגישים נשלחו ופורסמו בגלוי באינטרנט - ללא השחרה), זה כשלעצמו הוא אוסף לא קטן של עבירות, שכמובן אין כל סיכוי שהם ייחקרו (כי זה התרחש בלשכת היועמ"ש). 

בנוסף, באותה עת, מי שסייעה לד"ר מנדלבליט להכין את המסמך עליו הוא אישית חתם, עו"ד דינה זילבר (היא כתבה את המסמך ביחד עם עו"ד דנה נויפלד), היא לא הייתה "המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי - מנהלי)". זה התואר שלה היום, לא אז.. טוב, זה כבר ממש לא חשוב, אחרי ש"נעלם לפתע" דבר חתימתו של ד"ר מנדלבליט,  ומנדלבליט עצמו אפילו לא מוזכר ברמז כחתום על "ניגוד העניינים" ב-2 הגרסאות של כתב החשדות, למרות שהוא זה שחתם בזמנו על "ניגוד העניינים"... 

ניתוח נוסף של הנושא המדהים הזה והבעייתיות שבו, מצוי במאמר הקודם בסדרה, בפסקה אודות "ניגוד העניינים" של נתניהו.

8. מה המעמד של אילן ישועה?
הגרסה המורחבת כוללת עשרות רבות של ציטוטים מההקלטות, שמסר אילן ישועה, (בתמונה משמאל), מנכ"ל וואלה! לחוקרים.

הרוב רכילות והרבה שטויות, בטונות. חלק מהרכילות הירודה הזו הודלף ע"י גורמי החקירה לכתב גיא פלג מ"החדשות" וכבר ניתחתי את אוסף ההבלים הזה במאמר: "התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000". מוזמנים לקרוא.

כך, הכתב גיא פלג הוטעה והטעה את כל עם ישראל בחשיפה שלו.

כעת, ממחזרים במסמך היועמ"ש את אותם ההבלים. קוראים לעניין הזה "מיחזור" בעולם שמירת איכות הסביבה.

הבעיה, שרבים עמדו עליה וגם כאן: מה מעמדו של אילן ישועה?

על פי מה שיש בגרסה המורחבת, הוא היה שותף פעיל ל"פשעים", כפי שהוא מעיד במו פיו על עצמו.

הנה 4 דוגמאות, שליקטתי (יש הרבה כאלו בגרסה המורחבת):





ממה שקוראים, בכל שפע הציטוטים בגרסה המורחבת, אילן ישועה הוא "מנוע מרכזי" ומוביל אקטיבית במערכת יצירת "השוחד". כלומר: הוא יכול, לכאורה, להיות או "עד מדינה" או חשוד שותף לפשע, שממתין לו כתב אישום.

משום מה הוא לא זה ולא זה.

יש למישהו הסבר חוקי לעניין הזה? אני לא הצלחתי להבין את זה. 

עדכון 12.6.19: אחרי 13 שנה, מנכ"ל וואלה!, אילן ישועה, סיים אמש (11.6.19) את תפקידו באתר וואלה!. ישועה סיים את תפקידו בהסכמה עם הנהלת קבוצת בזק, אך מאחורי הקלעים התגלעו מחלוקות בחודשים האחרונים בינו לבין יו"ר בזק, שלמה רודב. עידו אשד, סמנכ"ל התוכן של האתר, יחליף אותו וימונה למנכ"ל החברה מהיום. דירקטוריון וואלה! בראשות רודב התכנס ואישר את פרישת ישועה ומינויו של אשד. 
ישועה הוא אחת הדמויות המרכזיות ב"תיק 4000". הוא האיש שביצע בפועל את ההנחיות מטעם משפחת אלוביץ' בעניין החשד (כביכול) להטות את סיקור האתר למען ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ורעייתו שרה. בשלב מסוים החל ישועה להקליט את אלוביץ' וגורמים נוספים כשהם מעבירים לו הנחיות מעין אלה. העדות של ישועה, ההקלטות והמסרונים שמסר, הפכו למשמעותיים מאוד להפיכת חקירת "תיק בזק" לחקירת "תיק 4000". 

מה אומרים במשרד המשפטים על קיומן של 2 גרסאות לא זהות (ובחלקן אף סותרות) בכתב החשדות של היועמ"ש?
ביום 1.3.19 פניתי בדחיפות למשרד המשפטים בשאלה הבאה:
"אתמול, כשהקריאו לי את המסמך בטלפון (הייתי בחתונה) זכרתי, שיש בו אזכור לאישור רכישת בזק ב-2010 ואני שאלתי (את זה שהקריא לי) איך זה יכול להיות.
כעת אני רואה, שיש 2 נוסחים להודעה (מצ"ב 2 הקבצים) באחד זה נמצא (ב-PDF בסעיף 95) ובשני זה איננו.
גם באתר משרד המשפטים העניין הזה איננו (כאן).
כ"כ, יש ב-PDF נספחים, שאינם בקובץ הוורד ובאתר משרד המשפטים.
איך זה ייתכן, שיהיו 2 נוסחים (לא ביצעתי עדיין השוואה מלאה בין 2 הגרסאות, שאחת היא בת 57 עמודים והשנייה בת 24 עמודים)? 
מה שקפץ לי זה, שהטענה של אישור רוה"מ מ-2010 נעלמה!!!
איך זה שהעיתונות קיבלה נוסח של 57 עמודים ובאתר משרד המשפטים יש רק 24 עמודים (על אותו נושא בדיוק, זו לא ההקדמה אלא הנספחים)?"

תגובת משרד המשפטים הגיעה מהר מאוד (הפנייה שלי הועברה, כנראה בכוונה, מדוברות המשרד לדוברות פרקליטות ת"א):
"לתקשורת הופצו אמש תמציות של החשדות, וכן מסמך PDF עם החלטתו החתומה של היועמ"ש. לשם הנוחות, ולבקשת עיתונאים רבים, צורף גם העתק של מסמך זה בפורמט וורד.
כתב החשדות המלא לא הופץ בהודעת הדוברות".

טוב. כעת הכל ברור.

לא לי. כי התגובה גם לא מסבירה למה יש אי התאמות ואף סתירות בין 2 הגרסאות.

מה שברור הוא, שמדובר כאן באוסף של שגיאות מהותיות, שמסמכים רגולטוריים מזמן-אמת סותרים לגמרי, וכי שלל הטענות השגויות צריך להיחקר בוועדת חקירה ממלכתית (ככל שתקום).

עדכון 6.9.19: חברת בזק הודיעה לבורסה (כאן, המסמך המלא כאן וגם כאן), על "מחיקת נכס המס" (זה מפרשת "תיק בזק"), בסך של 1.166 מיליארד ש"ח, מדוחות החברה ומרישומיה. זאת, בעקבות החלטת הרשות לניירות ערך (כאן). 

המחיקה הזו באה במקביל למחיקת \ ירידת ערך של חברת פלאפון (כאן) ב-0.951 מיליארד ש"ח (הפחתה בשווי הפעילות של פלאפון לכ-1,214 מיליוני ש"ח, שהביאה למחיקה בשווי הפנקסני של פלאפון בספרי החברה בסך של כ-951 מיליון ש"ח, ובהתאמה לקיטון ברווח הנקי ובהון העצמי של החברה) ולמחיקה קודמת של הערך של חברת YES (כאן), בהיקף של כ-1.5 מיליארד ש"ח, במרץ 2019.

ניתוח המשמעויות הכלכליות של המהלכים הללו בבזק ובנותיה, כפי שנותח ע"י הכתב ארז רביב - מומלץ לקריאה כאן.

מחיקת "נכס המס" הזה, באה בתוספת להפסד של בזק בסך 462 מיליון ש"ח בשנת 2016 (כמפורט כאן), בעקבות ההסכם שנערך אז בין בזק למס הכנסה (כאן), 

כך שסך ההפסד המצטבר של בזק בגין "תרגיל נכס המס" של "מיזוג בזק YES" (שלא יצא עד כה לפועל), הוא 1.628 מיליארד ש"ח (!). זאת, ללא חישוב ירידות הערך של YES, בזק ופלאפון, בעקבות כל המהלכים השגויים הללו של צמרת בזק, בעליה ומנכ"לי משרד התקשורת דאז (ברגר ופילבר). 

מה שמוכיח שנתניהו לא רק שלא עזר לבזק, הוא סייע (ישירות ובעקיפין) בהחלטותיו ובהסכמותיו, להתמוטטות הערך של בזק ובנותיה, לפשיטת הרגל של "פירמידת בזק" והעמדתה למכירה אצל "כונס הנכסים" בבית המשפט המחוזי בת"א ולהפסד של כל האחזקות של משפחת אלוביץ' ב"פירמידת בזק". כך, שכל הטיעונים שנתניהו "עזר לאלוביץ' ולבזק", מתנפצים מול המציאות ההפוכה לחלוטין.

פירוט רשימת הפרקים הקודמים בסדרה החדשה שפורסמה על ידי בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
• חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף
• תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו
• תיק 4000" חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים
• תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית
• אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת

כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:

• קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעיתו המידית
• מעתירת בזק לבג"ץ עולה שעל המשטרה לחקור את צמרת משרד התקשורת
• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו"