"אני מאשים" כתב אמיל זולא כשקרא את המסמכים, שהובילו להרשעת אלפרד דרייפוס בבגידה אחרי "תפירת תיק". חלק מהציבור מקבל מידע ומסיק מסקנות בלי שקרא את המסמכים המקוריים, שהובילו ל"תיק 4000". בפרק החמישי בסדרה מובאות, כמו שעשיתי בפרקים הקודמים, רק עובדות המעוגנות במסמכים, הפעם בהתייחס לשאלה: מי קיבל הטבות רגולטוריות משר התקשורת ביבי נתניהו וממשרד התקשורת, בעת שהיה השר, וגם קודם ואחרי הקדנציה שלו כשר התקשורת? רמז: זו לא בזק! הכל על השקר הענק וחסר הרגליים ועל כאוס הרגולציה שהפך למחלה מחרידה. שום דבר לא מרתיע אותי להכריז: "אני מאשים"! על סמך כל המסמכים והעובדות הנמצאים בידי. עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 7.1.19, 17:30

ה"מודל לחיקוי" שלי הוא הסופר והעיתונאי הצרפתי אמיל זולא, שלא הכיר אישית את הקצין אלפרד דרייפוס, אולם כשקרא את המסמכים המקוריים, שהובילו להרשעתו בבגידה, באווירה ציבורית, שהייתה אז בצרפת, שתמכה בפסק הדין הזה מסיבות שונות (בעיקר אנטישמיות), יצא באומץ ציבורי רב כנגד "תפירת התיק" המזעזעת, בקריאה "אני מאשים!", וכתוצאה מכך, אמיל זולא נאלץ לברוח לאנגליה, בגלל שנרדף גם ע"י השלטונות וגם ע"י דעת הקהל העוינת. אולם, בסוף האמת ניצחה. 

אני מתעלם מכל מה שאומרים פרשנים, פוליטיקאים וחלק מכלי תקשורת, שאין להם שמץ של מושג איך עובדת הרגולציה בעולם התקשורת, ואני גם לא מקשיב למה שאומרים ביבי נתניהו, אוהדיו וחבריו.

למה? כי כמעט כולם מפזרים מידע מטעה או מסולף, כדי לנסות ולהשפיע על דעת הקהל, במיוחד כאשר אנו נמצאים בתוך מערכת בחירות די סוערת. זה לא מעניין אותי בכלל מה הם מקשקשים. אני נצמד רק לכתוב ולמסמכים מצולמים, שאספתי בעצמי, במשך שנים רבות.  

אני סבור, שרק "ועדת חקירה ממלכתית", של אנשים ישרי דרך ועצמאיים, תוכל "לפצח" את "הקליקות", שחברו ביחד כדי "לתפור תיק" לאיש הלא נכון בעבירות הלא נכונות (שאינן). אולם, ברור לי לחלוטין, שלדבר ולכתוב כעת על הקמת "ועדת חקירה ממלכתית" בעניין "תיק 4000", זה ייראה כגישה חסר אחריות לנוכח גלי ההסתה הפראית מכל הצדדים כנגד היועמ"ש והפרקליטות, כדי לנסות ולהשפיע עליהם, בכיוון הרצוי ללוחצים...קודם הם עשו זאת לראשי המשטרה.

אולם, זה לא מרתיע אותי להכריז: "אני מאשים!" (בתמונה משמאל: הפסל של א. דרייפוס בפריז)  על בסיס כל המסמכים והעובדות הנמצאים בידי.
המסמכים הללו נגישים לכל מי שמעוניין להעמיק בהבנת הפרשה הסבוכה הזו, בה אני עוסק כבר שנים רבות. הכאוס של הרגולציה על קבוצת בזק החל בעשור הקודם והעצים בתחילת העשור הנוכחי ואני מלווה את הכאוס הזה, שהפך למחלה מחרידה - בעשור הנוכחי, כל השנים הללו, באופן יום יומי וסביב השעון.

אני לא אוהד ביבי ולא מכיר אותו והוא בכלל לא עניין ולא מעניין אותי. אני גם לא אוהד בזק ואינני לקוח של בזק בשום שירות. מעניין אותי רק אבדן הדרך של שלטון החוק ועליונות החוק בישראל, בליווי דרדור מחריד של הרגולציה של שוק התקשורת לתהום. זה לא מקרי, שאנו כעת במקום 71-73 במדדים העיקריים, של מדידות ההשוואה של פעיליות שוק התקשורת הישראלי, מול מדינות העולם, כשבעשורים הקודמים היינו בצמרת העולמית בכל התחומים.

ה-Startup Nation הוא גרוע ונחות ממדינות העולם השלישי (ומתחת למדינות ערב), בתוכו פנימה, בתשתיות התקשורת ושירותי התקשורת של המדינה, רק בגלל הרגולציה ורגולטורים גרועים ביותר, שפועלים בגישה של "רפובליקת בננות".  

כדי לחשוף את העובדות המבוססות רק על מסמכים, שלא ניתן לזייף אותם (כי כמעט כולם הם מסמכים רשמיים, שגיביתי אצלי בענן הפרטי שלי בזמן אמת, בעשור האחרון), הייתי חייב לפרק את שלל החשיפות לפרקים, כשכל פרק עומד בפני עצמו ועוסק בסוגיה אחרת, עם שלל המסמכים הקשורים אליו (עם לינקים וצילומים).

הפרק כאן הוא הפרק החמישי בסדרה החדשה בענייני "תיק 4000". הפרק הרביעי (הקודם) זכה לחשיפה ב"חדשות" ביום 6.1.19 (כאן), צילום מסך מהטלוויזיה - כאן, משום ששלמה פילבר ("עד המדינה") צייץ בטוויטר, שהוא אוהב את הכתבה הזו שלי. לא מפתיע, למי שבקי בפרטי הפרשה ועוקב אחרי מאות הכתבות שלי בנושא זה. אני הייתי משוכנע שזה יקרה וחזיתי זאת בברור בזמן אמת,  וכתבתי זאת כמה פעמים, למשל במאמר (כאן) שפורסם תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "האם פילבר "הפיל בפח" (כלומר בספין) את משטרת ישראל ב"תיק 4000"?"

למי מהקוראים, שאכפת לו לקבל את העובדות, רק את העובדות ולא להסתמך על פרשנויות מוטות בחלק מכלי התקשורת, בדיוק כמו דעת הקהל העויינת, שהייתה בצרפת בזמנו בעת "משפט דרייפוס", אזי בנספח ב' למטה יש את הלינקים לכל הפרקים הקודמים בסדרה.

תזכורת: עיקרי המלצות המשטרה ב"תיק 4000" למי ששכח [ציטוט]: 
*************************************************************************************************************
"תיק 4000" עוסק בעיקרו בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, שבוצעו על ידי ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ועל ידי מר שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר "וואלה".
 
החשד המרכזי הוא, שראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המטיבות עם שאול אלוביץ' ועם "קבוצת בזק", ובמקביל דרש במישרין ובעקיפין, להתערב בתכני אתר "וואלה" באופן שיטיב עמו.

מממצאי החקירה עולה, שרוה"מ פעל לקידום ענייניו של שאול אלוביץ' בתחום הרגולציה, ובין היתר, בסוגיית מיזוג בזק-יס תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה.

הראיות בתיק מצביעות על כך, שמערכת היחסים בין ראש הממשלה ומקורביו למר שאול אלוביץ' הייתה מערכת יחסים שוחדית.
 
מממצאי החקירה עולה, שבין השנים 2012 - 2017 ראש הממשלה ומקורביו התערבו באופן בוטה ומתמשך ולעתים אף יום יומי בתכנים, שפורסמו ע"י אתר החדשות "וואלה", וכן ביקשו להשפיע על מינויים של נושאי משרה באתר (עורכים וכתבים) וזאת תוך כדי שימוש בקשרים, שהיו להם עם שאול ואיריס אלוביץ'.
 
התערבות ראש הממשלה ומקורביו בתכנים ובמינויי נושאי משרה באתר "וואלה!" נועדה לקדם את האינטרסים האישיים שלו, וזאת באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכד'.
 
עוד עלה מן הממצאים, שבני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר "וואלה!", וזאת בעד החלטותיו הרגולטוריות של רה"מ לטובת שאול אלוביץ' וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק בכלל, ובעל השליטה בה בפרט.
****************************************************************************************************************

תמצית העובדות, שמסתירים (ובכוונה) ממכם, והמסמכים הקשורים לכל עובדה:

• המשטרה (וכך גם כלי התקשורת, פרשנים, פוליטיקאים וכיו"ב) חוזרת שוב ושוב על המילים "החלטות רגולטוריות" לטובת בזק. הכל ברבים. אולם, ביבי חתם רק על החלטה רגולטורית אחת, שיכולה להתפרש לטובת בזק, אבל הוא היה חייב לחתום עליה לפי המשטר המשפטי הקיים במדינה ישראל (מפורט בפרק הקודם). לא היה לו קשר לכל התרגילים הפיננסיים, שאלוביץ' עשה, כדי להעביר כסף ציבורי לכיס הפרטי שלו ולכן הוא (ביבי) איננו קשור להעברות הכספיות הללו ולא שמעתי, שאיזה שקל עבר מקבוצת בזק לכיס של ביבי, או אשתו ובניו.
• ביבי והשרים, שקדמו לו והיו אחריו (כחלון, ארדן, הנגבי וקרא), חתמו על עשרות רבות של החלטות רגולטוריות, שהיטיבו עם הוט, סלקום וקצת עם פרטנר. בעיקר עם סלקום, ובהיקפים כלכליים הגדולים פי 5 ויותר מההטבה הזו לבזק ושניים מהשרים, שקדמו לביבי, לא רק שקיבלו "כתבות מלטפות ואוהדות" בתקשורת, הם גם ניצלו ומינפו זאת לתועלתם האישית והצליחו בכך ובגדול (מה שלא היה במקרה של ביבי, שגם פירמידת בזק נפלה וגם הוא עצמו הסתבך בחקירות בפליליות, וגם אשתו...).
• אני לא מכיר שום עבירות הנקראות: "התערבות בתכני אתר", "התערבות בתכנים", "השפעה על מינויים של עורכים וכתבים" (באתר אינטרנט פרטי), "פרסום כתבות ותמונות מחמיאות", "הסרת תכנים ביקורתיים", "השפעה על פרסומים" וכיו"ב. כתבתי הרבה על הסוגיה המטרידה הזו, של Fake  עבירות, ואחזור לעניין זה שוב בכתבה הבאה בסדרה. אגב, ביקשתי וממזמן, גם מהמשטרה, לינקים למיקום, שזה כתוב בחוק, בתקנות, או קיים באיזו פסיקה קודמת בישראל, או אולי באיזה מקום אחר בעולם, ולא קיבלתי עד היום לינק כלשהו כזה מאיש. הסיבה מאוד הפשוטה: אין דבר כזה. Fake News עם Fake עבירות. 
• נטען, שביבי פיטר את המנכ"ל אבי ברגר מייד שהתמנה לשר התקשורת כדי לאפשר קידום "ההטבות הרגולטוריות" לקבוצת בזק באמצעות מינוי נאמנו, שלמה פילבר למנכ"ל. רק שהעובדות לא מתאימות: ביבי נכנס לתפקיד שר התקשורת (אחרי פרישת גלעד ארדן מהתפקיד) ב-15.11.14, אבי ברגר פוטר ביום 17.5.15. חצי שנה עברה, שבה ברגר עבד כמנכ"ל, כשביבי היה שר התקשורת. אלו העובדות. אין עובדות אחרות. 
• אז למה הוא פוטר? בגלובס טענו (כאן), שזה בגלל "ערוץ 10". זה נכון, אבל זה חלק קטן מהסיפור המלא. אבי ברגר היה מנכ"ל גרוע ביותר, שכל חודש במהלך כהונתו  קראתי לפטר אתו, ובחודש לפני שפוטר, כמעט כל שבוע קראתי לפטר אותו, בגלל ההחלטות הגרועות והמתעלמות מכל חוק ונורמה רגולטורית (לרבות התעלמות משר התקשורת וקבלת החלטות רגולטוריות המסורות על פי חוק רק לשר התקשורת). זו הסיבה שהוא פוטר. כיום, לביבי יש נימוק אחר למעשה הפיטורין (החלפת מנכ"לים כשמתחלפת ממשלה), שזה נימוק יפה ונכון בפני עצמו, אבל הוא לא כל התמונה. בזמן אמת, על בסיס כל המידע והמסמכים, שהיו בידי, כתבתי בדיוק את האמת אודות נסיבות פיטוריו (כאן). הוא היה פשוט ראוי לפיטורין מידיים. 
• נטען, שההחלטה על מיזוג YES לבזק נעשתה בחופזה כדי להיענות לדרישות של שאול אלוביץ', תוך התנגדות ראשי משרד התקשורת לכך. לא היה ולא נברא. מפורט בפרק הקודם ונקדיש לזה עוד פסקה מיוחדת בהמשך הסדרה. העובדות: כשצמרת משרד התקשורת, איוב קרא ביחד עם ביבי נתניהו כרוה"מ ומשה כחלון כשר האוצר, רצו לקדם את עסקת סלקום-IBC - אנלימיטד (הטבה רגולטורית של מיליארדים), זה לקח להם פחות משבוע (כאן). סה"כ הזמן בין השימוע הראשוני לקבלת האישורים וכל השינויים והאישורים הרגולטוריים וביצוע הרכישה בפועל (של IBC ע"י סלקום): הכל בוצע בפחות מחודש וחצי (כאן). לעומת זאת, תהליך אישורי מיזוג YES בתוך בזק נדון כמעט עשור וחצי. יותר מעשור ברשות להגבלים העסקיים ואושר סופית ב-26.3.14. במשרד התקשורת עצמו הבקשה של YES הוגשה ב-14.7.14 והחתימה של ביבי הייתה ב-23.6.15. כלומר: זה לקח כשנה. איזו חופזה יש בהחלטה, שלוקח שנה להחליט אותה? זאת, לאחר שכל מי שהיה צריך לאשר אותה קודם ולבחון את כל היביטיה - כבר אישר? 
• איך ניתן לטעון, שבזק קיבלה "הטבות רגולטוריות" בעת שביבי נתניהו היה שר התקשורת, כאשר בתקופה הזו (בין 15.11.14 עד שצחי הנגבי קיבל תפקיד מ"מ שר התקשורת ב-21.2.17) התרחשו העובדות הבאות:
  • בזק קיבלה 3 קנסות שמייד נפרט, וביחד עם החברות האחרות בקבוצה (פלאפון ובזק בינלאומי), קבוצת בזק קיבלה קנסות בכמות יותר גדולה מכל מתחרותיה ובהיקף הכספי של הקנסות, בזק קיבלה פי 10 יותר ממתחרותיה.
  • 3 הקנסות שבזק קיבלה אז היו כדלהלן:
    • 22.12.14: - קנס ע"י שמילה מימון בגובה של 150 אלף ש"ח, בגין הפרת תקנות הדיווח. קנס מפוברק והזוי לחלוטין (אודות אי דווח על חזיר בר, שנפל לבור של תשתית בזק בקיבוץ בגליל, ואכל את החוטים שהיו שם, בגלל שהמכסה של בור התקשורת הזה נגנב. אגב, טכנאי בזק הוציאו את החזיר שלם מהבור ושחררו אותו לטבע...). מפורט כאן ובחצי השני של הכתבה כאן). בזק ערערה והפסידה (ושילמה הקנס).   
    • 22.11.15 - קנס ע"י שלמה פילבר בגובה של 3.4 מיליון ש"ח בגין "הפרת תקנות התשלומים" ועוד עבירות, שנשלפו מהשרוול (כאן). נושא הזוי לא פחות מהסיפור הקודם ומפוברק מתחילתו ועד סופו. בזק ערערה והפסידה (ושילמה).
    • 16.12.15- קנס ע"י שלמה פילבר בגובה של 8.5 מיליון ש"ח, בגין הפרות "הוראות השוק הסיטונאי". גם כאן נושא הזוי ומפוברק מתחילתו ועד סופו (כאן, כאן וכאן). בזק ערערה והפסידה (ושילמה). 
  • למה משרד התקשורת בתקופתו של ביבי כשר התקשורת ושלמה פילבר כמנכ"ל, פיברקו קנסות ענק כאלו על בזק? הסיבה ברורה: כדי לרמוס אותה ו"ליישר אותה", במטרה שתפעל לפי ההחלטות, שהתקבלו בשלהי התקופה של גלעד ארדן ואבי ברגר, והוצאו לפועל בתקופת ביבי ופילבר, בענין "השוק הסיטונאי". הקנס הענק השלישי, שפילבר הטיל על בזק, היה ספציפית מוקדש רק לעניין הזה. 
  • רפורמת הפס הרחב באינטרנט ("שוק סיטונאי") נכנסה לתוקף מלא ב-17/2/15 - בהתנגדות עזה של בזק, כשביבי נתניהו היה שר התקשורת ואבי ברגר היה מנכ"ל המשרד (כאן וכאן). עובדה. השלב השני של הרפורמה (שימוש בתשתיות הפיזיות של בזק (והוט, אבל לגביה זה לא התממש), ע"י סלקום ופרטנר - החל ביום 2/8/15 (כאן), כשביבי היה שר התקשורת ושלמה פילבר היה המנכ"ל (והוא זה שחתם על כל ההחלטות הללו, שפוגעות בבזק, ביכולת התחרות שלה, בתשתיות שלה ובכיסה). עובדה. 
  • בתקופה הזו נקבעו ועודכנו המחירונים של "השוק הסיטונאי" ע"י הרן לבאות ("אויב" מובהק של בזק בצמרת משרד התקשורת, שתחמן את כל המספרים לרעת בזק) והמחירונים הללו (של השוק הסיטונאי) נחתמו ע"י שלמה פילבר ונכפו בצו על בזק (כאן). עובדה.
  • במהלך התקופה הזו, התשתיות הפרטיות של בזק "נשדדו" פשוטו כמשמעו מבזק, בשינויי חקיקה, החלטות רגולטוריות רבות, שלא כאן המקום לפרטן, מלוות בחוות דעת מפוברקות, שהוכנו ע"י יוצאי סלקום, פרטנר ואקספון (המתחרות בבזק...). זאת, לטובת סלקום ופרטנר (במיוחד לטובת סלקום). זה התחיל מהרצון של סלקום לחבר את האנטנות שלה (כאן) בזול בתשתית סיבים העוברת בתוך התשתיות של בזק, בטענה, שהאנטנות שלה הן "לקוחות שוק סיטונאי" ולכן סלקום זכאית לקבל את המחירון הזול של "השוק הסיטונאי" ללקוחות פרטיים לצורך חיבורי האנטנות הסלולריות שלה. זה בדיוק מה שהוחלט (כרצון סלקום - כאן) וזה המשיך במגבלות הולכות וגוברות של הכבדה רגולטורית על בזק (כאן), עד כי סלקום קיבלה אישורים רגולטוריים לעשות ברכוש של בזק - כרצונה (כאן וכאן, ומפורט, בין היתר, בהודעת חברת בזק לבורסה - כאן). אין רגולציה כזו בשום מקום בעולם וזו רגולציה, שנתפרה רק לפי הרצון של סלקום. כך, שלטעון שהרגולציה באותה תקופה עבדה לטובת בזק - זה פשוט שקר ענק וחסר רגליים. 
  • מול עשרות ההחלטות הרגולטוריות לטובת קבוצת סלקום ועצימת עין משלל השירותים ללא רישיון, שהיא סיפקה ומספקת בשוק התקשורת (כאן), בזק קיבלה באותה תקופה רק 3 הטבות רגולטוריות:
    • מיזוג YES-בזק. כבר התייחסתי לזה קודם. אגב, קבוצת בזק קיבלה עוד אישורי מיזוגים בקבוצה (מיזוג YES-בזק היה מיזוג אופקי, קבוצת בזק קיבלה עוד אישורי מיזוגים אנכיים ואופקיים אחרים, למשל מיזוג בין בזק בינלאומי לוואלה!, מיזוג בין 012, ביקום ובזק ועוד, החלטות של מיזוגים, שעברו ללא שום טענות). זאת, למרות שהמטרה של כל המהלכים הללו הייתה זהה: "להניע" כסף מהכיס הציבורי לכיס הפרטי של שאול אלוביץ'. 
    • עיכוב "הטלפוניה הסיטונאית" של בזק ע"י תרגיל רגולטורי הנקרא Resell (שמקובל מאוד באירופה. זה המודל המצליח ברגולציית התקשורת של "שוק סיטונאי" באירופה ובמדינות נוספות ברחבי העולם. אצלנו, סלקום הצליחה "להרוג" את הרעיון הזה בצמרת משרד התקשורת, בטיעונים שונים, משונים ומופרכים). כאן, בעניין ספציפי זה, לביבי לא הייתה שום מעורבות, אפילו לא עקיפה, כי זה הסדר רגולטורי, שנכפה (בהסדר פשרה ,שהוביל למשיכת העתירה של בזק) על משרד התקשורת ע"י הבג"ץ (כאן), בעקבות חוות דעת מקצועיות, שהבג"ץ קיבל מיועצי תקשורת עצמאיים בכירים. מי שאישר וחתם על ההסדר הזה (הסדר ה-Resell) היה בכלל השר צחי הנגבי (כאן), בהסכמת שר האוצר משה כחלון (כאן), ולא ביבי נתניהו. עובדה. בהערת אגב אציין, שהטיפול בנושא הטלפוניה הסיטונאית של בזק - טרם הסתיים ואך לאחרונה הוטל קנס נוסף על בזק בעניין זה (כאן). בקרוב אחשוף פרטים חדשים על הקנס הענק (11 מיליון ש"ח) והמפוברק הזה על בזק. 
    • אישור ראשוני ל"הורדת ההפרדה המבנית" (הורדת "ההפרדה התאגידית") מעל קבוצת בזק (כאן). מדובר במסמך שערורייתי ביותר, אבל הוא הוצא ע"י שלמה פילבר ב-23.12.16, ביבי לא עסק בענייני בזק החל ממכתב היועמ"ש, שנמסר לו ב-14.6.16 וב-18.7.16 ביבי הפך לשר תקשורת רק לכמה עניינים צרים (אופיר אקוניס שימש שר תקשורת חלקי לכמה נושאים לתקופה קצרה, מ-14.5.16 עד 6.9.16 ואח"כ ב-18.7.16 צחי הנגבי מילא את החלל הזה של העיסוק בענייני קבוצת בזק ומתחרותיה, באותה תקופה). הנושא הזה נחקר לעומק ע"י הרשות להגבלים עסקיים ולא נמצא אז על ידם כל קשר בין המסמך הזה, של שלמה פילבר לבזק, לביבי נתניהו, שבאותה עת, כבר מעל לחצי שנה היה מחוץ לעיסוקים בענייני הרגולציה של בזק. גם מבקר המדינה עסק בזה ולא מצא כל עניין פלילי. אגב, בזק מיהרה לנצל את המכתב של פילבר ורצה לרשם התאגידים, עם כמות מסמכים גדולה, בבקשה למחוק את YES ולמזג אותה בתוך בזק, אך הבקשה של בזק "נבעטה מכל המדרגות" ע"י רשם התאגידים, בגלל ה"חובבנות" שבה (כל המסמכים וההחלטות מצויים כאן).
    • שלמה פילבר, עו"ד במקצועו, החל לפעול בחודשים שביבי נוטרל מהעיסוק בבזק ומתחרותיה ואח"כ כשלא היה שר התקשורת, בצורה מאוד נמרצת לטובת בזק (למשל:כאן, כאן, וכאן), אבל, כשהחקירה התרחבה והוא נחקר במשטרה, הוא הצליח "להערים" על המשטרה והפרקליטות (כאן) והפך ל"עד מדינה" ללא כל עונש או קלון ולכן חזר לעסוק בעיסוק הקודם והאהוב עליו, שהיה לו, לפני שהגיע למשרד התקשורת: "הרצת קמפיינים" מוצלחים למועמדים לבחירות. בבחירות לרשויות המקומיות כבר היו לו לא מעט לקוחות משלמים. נראה שגם בבחירות הקרובות הוא "ייעשה חייל". התודות לפראיירים \ עיוורים - בצמרת המשטרה ובפרקליטות (לרבות היועמ"ש עצמו). 
    • היו רבים שטענו (בתקשורת וגם באזני) שמבקר המדינה מצא שביבי עזר בנושאים נוספים לבזק. זה ממש לא נכון, המבקר טעה - בגלל חוסר ידע מספיק בעולם רגולציית התקשורת, כמנותח בנספח ג' בתחתית המאמר.
• בכלל, המעורבות של ביבי נתניהו בהיותו שר התקשורת בנעשה במשרד התקשורת הייתה מאוד מאוד נמוכה עד אפסית. משרד התקשורת עצמו והרגולציה בתקשורת (למעט תחום הטלוויזיה, שלא מטופל במשרד עצמו), בכלל לא עניינו אותו. את זה לא אני אומר, זה מה שעולה בצורה מאוד ברורה מהמסמכים שחשפתי, שמקורם בדו"חות של מבקר הפנים העצמאי של משרד התקשורת (למשל כאן). 

תזכורת היסטורית: ביום 29.6.10, נערך טקס (בו השתתפתי), בקרית שמונה. מדובר בטקס השקה ראוותני, בו הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שתוך שנתיים גם קרית שמונה וגם כל שאר המדינה תכוסה בסיבים של חברת החשמל לבתים, וזה נועד להיות מענה לאיטיות של הפס הרחב של בזק, שכונתה על ידו "טרקטור סובייטי". אכן, נתניהו היה נגד בזק כל השנים.

הנאום הזה גרם לתגובות נזעמות מאבי גבאי, שהיה אז מנכ"ל בזק וכיום מנכ"ל סלקום, כאשר הסיבים של חברת החשמל נמצאים כיום בחברת IBC שבקבוצת סלקום, ושר התקשורת, יועז הנדל, קיווה להפוך אותם לתחליף לבזק - אבל זה לא מוכיח את עצמו. 

במציאות דאז, מי שהכשיל את המיזם של חברת החשמל היה שר התקשורת דאז משה כחלון, וסיכמתי את עיקרי הפלופ הענק הזה בעולם התקשורת הישראלי במאמר: "IBC: ה"ישראבלוף" הגדול ביותר שהיה אי פעם בתחום התקשורת בישראל".

הניסיון של שלמה פילבר (בתמונה משמאל, בעת שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, כיום "עד מדינה") בסוף 2016, לנסות ולתקן את הכישלון הזה של פריסת הסיבים של חברת החשמל (שהפכה בתרגיל של משה כחלון לחברת IBC - אנלימיטד), בהסכם, שבישל בחשאי, של "דיל" עם בזק והוט - נתקל ב"חקירת תיק בזק" שהובילה ל"תיק 4000".

הייתי בזמן אמת כמעט בכל ההתרחשויות המתוארות ב"תיק 4000" והיום מספרים לי דברים שלא היו ולא נבראו, כי אני תיעדתי הכל בזמן אמת (לא פחות מ-18 אלף כתבות יש כאן באתר מהן כ-7 אלף כתבות נוגעות רק לתהליכים שיש ב"תיק 4000"). הצגתי עד כה מעל ל-1,800 מסמכים, צילומים ועדויות מעדים אמינים, שבכוונה לא נחקרו, שמוכיחים, ש"תיק 4000" הוא תיק תפור מתחילתו ועד סופו.

בזמן אמת, נתניהו כשר תקשורת, בכלל לא התעניין בשוק הקווי ובבזק, ובמקרים, שהוא כן התעניין וכן דחף להחלטות, הוא היה נגד בזק, מתוך תפיסת עולם ותיקה, שהשמיע כל הזמן, שיש לייצר תחרות לבזק, שהיא לא יותר מ"טרקטור סובייטי" (ביטוי שהוא המציא, כדי לתאר את הפיגור הטכנולוגי של תשתיות בזק. ראה פירוט מלא בנספח א' כאן, וגם כאן למטה, עם כל המסמכים המוכיחים זאת). זה בדיוק הפוך ממה שמתואר בכתב האישום. כלומר: משקרים לציבור על דברים, שראיתי במו עיני, שמעתי במו אזני, אספתי מסמכים בזמן אמת ותיעדתי בכתבות בזמן אמת. 

שורה תחתונה לכל סדרת העובדות, שיש כאן למעלה: בקדנציה של ביבי כשר התקשורת, משרד התקשורת סייע רגולטורית בעיקר לקבוצת סלקום ובגדול "דפק" את קבוצת בזק מכל הכיוונים, כל הזמן ובכל הצורות. אלו העובדות ואין אחרות. מי שטוען אחרת, לא מכיר את העובדות ופשוט משקר לציבור. 

נספח א':
האם נתניהו היה בעד בזק או נגד בזק?

בכל מעשיו בפועל וגם על פי הצהרותיו, נתניהו היה נגד בזק, מאז 2010 ועד שסיים להיות שר התקשורת במחצית 2016 (ואף לאחר מכן).

אם לא די בכך, נתניהו קידם באופן אקטיבי את פריסת IBC (אנלימיטד, חברת הסיבים, שנולדה כדי להתחרות בבזק "ראש בראש"). זאת, החל מ-2010 ובאופן יותר נמרץ מ-2013 (עוד בטרם היה שר התקשורת) ואף ב-2014 בעת שהיה שר התקשורת, גם בגלל תלונות של IBC על קשיים בפריסת סיבים אופטיים, והוא היה מעוניין לסייע לה.

החלטת הממשלה מ-2013 מצויה כאן, שכוללת, בין היתר, הקמת ועדות היגוי והקצאת תקנים ותקציבים למשרד התקשורת כדי להילחם בבזק וההחלטה הזו עודכנה כאן ב-2015,

בעקבות ההחלטות הללו הוקם צוות היגוי עליון בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ וכן בוצע מינוי צוות לקידום פריסת הסיבים המתחרה בבזק, שבראשותו הועמד אבי ברגר (המינוי כאן וכאן) ועודכן ב-2014 - ע"י נתניהו בחתימתו האישית - מצוי כאן. וזה המשיך באותו כיוון בדיוק (כאן) גם אחרי ששלמה פילבר מונה למנכ"ל. 

כלומר: לא רק שנתניהו היה נגד בזק בתחום "השוק הסיטונאי", הוא פעל אקטיבית כדי לסייע למתחרה הגדולה ביותר של בזק (כפי שהממשלה ראתה זאת אז) - IBC -אנלימיטד. במסגרת זו נתניהו דחף ופעל נמרצות לאורך כמה שנים להקמת מיזם "ישראל דיגיטלית" (כאן, כאן, כאן וכאן), שבמרכזו עידוד פריסת הסיבים של המתחרות בבזק.

זה היה בהמשך ישיר לפעילות של שר התקשורת שקדם לנתניהו, גלעד ארדן, שאף הוא פעל נמרצות לקידום פריסת הסיבים לבתים של המתחרה בבזק - IBC (כאן, כאן וכאן), אולם, לא בהצלחה יתרה, בלשון המעטה, בדיוק כפי שחזיתי בזמן אמת.

יודגש, שנתניהו הרחיב את הסמכויות של אבי ברגר, ועוד קודם לכן, באמצעות החלטת ממשלה, שכללה הקצאת תקנים ותקציבים למשרד התקשורת, סיפק בכך יכולות לאבי ברגר, כדי לעזור ל-IBC להתחרות כנגד בזק.

האם אבי ברגר מילא את המשימה, שהוטלה עליו ע"י הממשלה בכלל ונתניהו בפרט? תשאלו אותו...

בכל מקרה, בשנים 2014-15 ואף לאחר מכן, ננקטו כמה פעולות די ספורדיות (כמו שאבי ברגר התנהל בכל הקדנציה שלו) פעולות, שנעשו ביוזמת אבי ברגר (גם בגלל היותו יו"ר הצוות, שמינה נתניהו), כדי לנסות לקדם את מיזם IBC, כמפורט למשל:כאן, כאן וכאן.

ההצלחה שלו הייתה אפס מוחלט והוא רק סייע לדרדר ולתהום את מיזם הסיבים של חברת החשמל (אנלימיטד), שנתניהו דחף כבר כמה שנים קודם לכן, כדי להילחם באיטיות ובפיגור של שירותי האינטרנט של בזק.  

הגישה הזו הייתה חלק מתפיסת העולם, שנתניהו דחף במו פיו ובצורה מאוד ברורה כבר מ-2010, כשדחף להשיק את המיזם של סיבים לבתים מחברת החשמל בקרית שמונה, מה שנולד מיוזמת שר התקשורת דאז משה כחלון (המיזם הושק רשמית במחצית 2010 - כאן, במעמד רוה"מ והשרים כחלון ולנדאו) והוא (נתניהו) חזר על הכוונה הזו מעל לכל במה ב- 2010.

כראש ממשלה, הוא כינה זאת ברבים "טרקטור סובייטי" - כלומר: האינטרנט של בזק זה "טרקטור סובייטי ישן ומקרטע", שיש להחליף אותו בתשתית הסיבים המהירה של חברת החשמל, שבהמשך הפכה למיזם IBC, תשתית סיבים לבתים שתייצר תחרות ישירה בבזק ותשתית זו איימה בזמנו למוטט את בזק ולגנוב לה את כל לקוחותיה.

בזק (אז בראשות אבי גבאי), התקוממה כנגד הגישה הזו של נתניהו, ממש בחריפות (כאן). בזק נלחמה ונלחמת בגישה הזו בכל כוחה כל השנים (עד היום), בכל הדרכים וגם בבתי משפט. 

נתניהו לא סייע בשום דבר (לא ישיר ולא עקיף) בתחום "הטלפוניה הסיטונאית" של בזק. המצב המשפטי נכון להיום (שמשום מה גורמי החקירה לא שמעו עליו) הוא, שבזק לא עשתה שום עבירה בשום דבר הקשור לעניין הטלפוניה הסיטונאית עד אוגוסט 2018, וגם על זה מתקיים כעת דיון בבית המשפט המחוזי בת"א, בערר של בזק, שטוענת, שגם בתקופה, שלאחר אוגוסט 2018 - היא לא עברה כל עבירה בתחום זה.

כך או כך, בתקופה בה נתניהו היה שר התקשורת, לא היה כל צורך לסייע לבזק, כי היא לא עברה כל עבירה ולא סטתה מאיזו הוראה או תקנה או חוק, בתחום הטלפוניה הרגילה ו\או הסיטונאית, וזה המצב המשפטי הנוכחי, עד ההחלטה בעניין זה, שתתקבל במועד לא ידוע כרגע, בבית המשפט המחוזי בת"א. 
 
כאמור, נתניהו היה נגד בזק ולא בעד בזק מאז 2010 וזה מעוגן במסמכים רבים ובכלל זה לגבי "השוק הסיטונאי", בו בזק נכנעה לרגולציה רק אחרי קנס אדיר, שהטיל עליה שלמה פילבר. זה לא אני אומר, אומרים זאת אלה שעסקו בכך.

אך לאחרונה (10.6.19), נציג הפרקליטות הודה בתשובה לשאלה נשיאת בית המשפט העליון, בבג"ץ שיזמה בזק כנגד הקנס שהטיל עליה (של 8.5 מיליון ש"ח) שלמה פילבר ב-2015, שהקנס הזה הוא זה שהוביל להצלחת רפורמת "השוק הסיטונאי". הפסקה הרלבנטית נמצאת בתצלום כאן והיא לקוחה מהקטע כאן וכלל החלטת הבג"ץ מצויה כאן. הנה התצלום מהחלטת הבג"ץ המדבר בעד עצמו:


בכל מקרה, הנושא הזה כרגע נדון שוב בבג"ץ וטרם התקבלה בו כל הכרעה. כך, שכל טענה אחרת, שלא עברה מבחן משפטי חלוט, היא הבל ודימיון פרוע של עדי שקר ומערכת חקירה מבולבלת לחלוטין, שאין לה צל של מושג כיצד מתנהלת רגולציית שוק התקשורת בישראל. 

פירוט נוסף: ביתר פרקי הסדרה בת 26 פרקים ובמיוחד במאמרים הבאים: 1) "אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת" ו-2): "עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?"..

כך, שלטעון שנתניהו היה בעד בזק, זה פשוט מנותק מכל מסמך, תפיסת העולם, שהוא הציג ויישם, ומכל מציאות רגולטורית, שהייתה בשנים הללו בשוק התקשורת הישראלי. 

עדכון 10.6.19: בזק הפסידה היום בבג"ץ, שבו ניסתה לערער (ערעור שני) על ההפסד שלה בבית משפט מחוזי ת"א, שבו ערערה על הקנס הענק של 8.5 מיליון ש"ח שקיבלה משלמה פילבר ב-2015 בנושא "השוק הסיטונאי". החלטת הבג"ץ כאן - למתעניינים. מה שמצביע שבזק עקבית - לערער שוב ושוב ולהפסיד... 

********************************************************
עדכון 16.1.19: היום משרד התקשורת שחרר (כאן) באתר המשרד, את פרוטוקול הדיון של "הוועדה המייעצת" לעניין הקנס, שהטיל משרד התקשורת על בזק (כאן).

הפרוטוקול המלא - כאן. בפרוטוקול של הדיון הזה, שנערך ביום 10.12.18 במשרד התקשורת, במענה ליו"ר הוועדה - ד"ר איריס סורוקר (שופטת בדימוס ומנהלת מקצועית של "מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה" ומרצה במכללה למנהלׂׂ, בתמונה משמאל), מתאר שמילה (מוני) מימון (המשנה למנכ"ל) את תחילת יישום השוק הסיטונאי על בזק.

היא מתייחסת למה שהתרחש בשנים 2014 ו-2015, מסיום כהונתו של גלעד ארדן כשר (חתם על הרפורמה ביומו האחרון במשרד), ועד שהרפורמה הצליחה, גם לדעת משרד התקשורת.

הנה הצילום של דבריו של שמילה מימון - המדברים בעד עצמם:



הסבר מה כתוב כאן: איריס (יו"ר הוועדה) שואלת את שמילה (מוני): למה החלטתם לדרוש מבזק לאפשר למתחרותיה (סלקום ופרטנר) לרכב על התשתיות שלה. שמילה (מוני) מסביר את הרקע לרגולציה (רגולציית שוק סיטונאי, שבלשון מקצועית באותה עת ועד היום שמה הוא BSA) ואז אומר כך: בהתחלה, כלומר בשנה שאבי ברגר החל לקדם את הנושא, זה לא עבד ("לא נעשה"). אבל, אחרי שהטלנו (כלומר: שלמה פילבר הטיל, זה היה ב-16.12.15), קנס ענק של 8.5 מיליון ש"ח על בזק, השוק הסיטונאי יצא לדרך והצליח עם מעל ל-600 אלף לקוחות (שזה פי 4 מהתחזית של משרד התקשורת, כלומר: הצלחה פנטסטית). גם לגבי פתיחת התשתיות של בזק, בזק התנגדה, אבל משרד התקשורת הצליח לאכוף את זה על בזק (בעיקר בגלל חקיקה, את זה הוא לא הזכיר), וגם זה מתקדם די יפה - לדבריו. כלומר: מי שכפה את השוק הסיטונאי על בזק ובכוח, זה שלמה פילבר תחת השר ביבי נתניהו. עובדה מוצקה המגיעה היישר משמילה מימון, אחד המתנגדים הכי גדולים של בזק בצמרת משרד התקשורת ומי שרצה להיות מנכ"ל כמה פעמים ולא קיבל את זה והמינוי של פילבר די הפריע לו (כי היה מ"מ מנכ"ל אחרי פיטורי ברגר והוא קיווה לקבל אז את התפקיד מביבי). כלומר: הטענה, שבאותה עת משרד התקשורת תחת ביבי כשר התקשורת סייע לבזק, היא טענה מופרכת, כי הנתונים, שמציג שמילה מימון, מראים שקרה בדיוק ההפך: פילבר הצליח לכפות על בזק, את "השוק הסיטונאי" למרות התנגדותה וכל הבג"צים (3) והעררים לבית המשפט המחוזי (3), שהגישה נגד משרד התקשורת, והקנס הענק, שפילבר הטיל על בזק "יישר" את בזק ואילץ אותה למלא אחר הוראות משרד התקשורת, שלמעשה שדדו אותה ואת רכושה (בפרוטוקול הדיון מצויין במפורש, שחברי הוועדה הביעו את מורת רוחם, שמשרד התקשורת פגע ויותר מפעם אחת ב"זכות הקניין" של בזק - בעיקר בהתייחס למתגיה ותשתיותיה). 
****************************************************************************

טיפ קטן מתוך הכתבה הבאה בסדרה זו: מי היו הראשונים (בתוך משרד התקשורת) לאשר את המיזוג של YES לתוך בזק, תוך העברת המניות בין החברות של אלוביץ'? היו אלה אבי ברגר (המנכ"ל לשעבר של המשרד), שנטען, שביבי סילק אותו מכסאו (והחליף אותו בשלמה פילבר), כדי שיוכל לאשר את המיזוג, והרן לבאות (סמנכ"ל הכלכלה דאז, שנטען שהתנגד למיזוג). בדיוק הפוך ממה שכלי התקשורת דיווחו לציבור ומלעיטים את הציבור (במנותק ממסכת העובדות) מזה שנה וחצי, פעם אחרי פעם, בשקרים הללו. למה? זה בפרק הבא...בנוסף, נעסוק בעניין וואלה! ונחשוף מי שיבש (ובכוונה) את הרגולציה על קבוצת בזק, מה שהוביל לכל הכאוס הזה.

כבר כתבתי והתראיינתי על כך (בעיתון המקוון "דבר ראשון") שהמשטרה פספסה בגדול (ובכוונה) הזדמנות "לניקוי אורוות" וחקרה בכיוון שגוי לחלוטין (כאן). המשטרה דחתה אז בטענות מוזרות ביותר את דבריי, בלי לבסס את תגובתם. אני מבסס את המאמרים שלי על מסמכים ועובדות "מוצקות בבטון". הם "בנו תיק" המבוסס כולו על "פייק ניוז" ו"פייק עבירות". 

אחת השאלות, שקוראים רבים שאלו אותי בעקבות פרקי הסדרה הזו: איך ייתכן, שכל כך הרבה אנשי משטרה ופרקליטות "תפרו תיק" לאיש הלא נכון. אז אני רוצה להזכיר למי ששכח, שזה דבר ממש לא חדש וזה לא כל כך הרבה אנשים. מספיק קומץ קטן בעלי יכולת החלטה - שמניעים את כל השאר. למי שלא רוצה לזכור, עוד לפני הקמת המדינה היו מקרים מזעזעים של "תפירת תיקים", ממש בקום המדינה היה הסיפור של "פרשת טוביאנסקי", ש"תפרו לו תיק" וחיסלו אותו עם כיתת יורים  היו פרשות רבות של "תפירת תיקים" והבולטות ביותר הן "עסק הביש" שבמסגרתו "נתפרו תיקים" בכמויות, בעיקר לשר הביטחון דאז פנחס לבון, ו"פרשת קו 300" שבה "נתפר תיק" לאיציק מרדכי. היו עוד פרשות חמורות של "תפירת תיקים" מזעזעות, דוגמת "פרשת עיזאת נפסו".

אם נתקרב בקו הזמן לימינו, שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, שהוא בכלל לא איש ימין, הודה בקולו (כאן), שהפרקליטות "תופרת תיקים" למי שמפריע לה. זה עלה לתודעת הציבור בכמה מקרים מפורסמים, דוגמת "תפירת התיק" לשר המשפטים לשעבר, יעקב נאמן ז"ל. גם לח"כ (בזמנו) רובי ריבלין, כיום הנשיא, "תפרו תיק". יש עוד הרבה. 

ממש לאחרונה, בתחילת דצמבר 2018, הציבור נחשף לסיפור של רפי רותם (בתמונה משמאל מהאתר שלו, שעלה לכותרות הראשיות ביחד עם עורך דינו - פיני פישלר), מי שהוביל להכשלת המינוי של צ'יקו אדרי למפכ"ל. אצל רפי רותם מדובר לא ב"תפירת תיק" אחד נגדו (ומנגד "גריסת תיקים" כנגד בכירים במשטרה ובפרקליטות ובראשם פרקליטת מחוז ת"א לשעבר - רות דוד), אצלו מדובר בהר של "תיקים תפורים". הוא בנה לשלל "התיקים התפורים" הללו פורטל שלם (כאן).

אחד מאלה, שהפרקליטות "תפרה לו תיק" ממש מכוער, הוא עו"ד יעקב וינרוט ז"ל (כאן) מי שהיה מבכירי הפרקליטים בישראל. אגב, את שי ניצן, פרקליט המדינה דהיום, שעומד כעת במרכז ההחלטות בתיקי ביבי, זיהיתי מזמן ופרסמתי באתר טלקום ניוז שהוא (כנראה, על פי המסמכים) חלק בלתי נפרד מ"קליקת הפרקליטים" (כאן), וכבר נאמר עליו, שהוא "מפעיל אכיפה" רק על הימין. את זה לא אני אמרתי, אלא אמרה וכתבה שופטת, בפסק דין חלוט (כאן).

אני אישית נתקלתי ב"קליקה" הזו עשרות פעמים, 4 פעמים הוציאו כנגדי "צו איסור פרסום" ועוד פעם אחת ניסו להוציא צו איסור פרסום נגדי וכשלו (כאן). זאת, כדי שלא אדווח על "תעלולי" הקליקה הזו (בעיקר סביב הפרשה, שכיניתי בזמנו בשם "הפרשה הסודית". בגלל צווי איסור הפרסום, שהוטלו עלי, ובמשך כמה שנים יכולתי רק לרמוז על המעשים הפליליים,לכאורה, שנעשו סביב הפרשה הזו. צו איסור פרסום אחד מתוך ה-4 עדיין חל עלי גם כיום, כבר 3 שנים. ככה זה עובד וזו המציאות. עבורי - זה לא בגדר חדשות, ש"תופרים תיקים" ומנגד "גורסים עבירות" ל"מקורבים לצלחת" וכמובן לחברי "הקליקה".

הקליקה הזו סילקה מכיסאה את השופטת הילה גרסטל, (בתמונה משמאל), שהייתה נציבת הביקורת על הפרקליטות, שביצעה תפקידה בנאמנות, במקצועיות וביושר, מה שהוביל להדחתה. זאת, בגלל שהחלה לחקור לעומק פרשות מאוד מביכות לפרקליטות, הגובלות, לכאורה, בפלילים, לרבות תלונה חמורה שלי.

כך, עד שמונה נציב ביקורת חדש (היחידה הזו נקראת במשרד המשפטים: נבת"ם), אחרי שהיא "התפוטרה", כל התלונות והמסמכים (כולל שלי, תלונה שנמצאה מוצדקת בבדיקה הראשונית), נגרסו ונעלמו מהשולחן, במהירות הבזק (כאן). 

מה שכנראה מוכיח את המשפט המפורסם ממקורותינו: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". 

רק לצורך הדיוק ההיסטורי והעובדתי, אדגיש לקוראים, שיש 2 "קליקות" הנוגעות לענייני הרגולציה במשרד התקשורת, אחד של פרקליטים ויועצים משפטיים, והשניה של פקידים בכירים יותר ובכירים פחות - "אוהדי סלקום" (כנחשף למשל: כאן, כאן וכאן). לעיתים קרובות, שתי הקליקות הללו "פועלות במשותף", למשל אם "האויב" המשותף זו קבוצת בזק, כפי שהצגתי למעלה את רשימת הפעילויות המרכזיות של משרד התקשורת כנגד בזק ולטובת האינטרסים של קבוצת סלקום. 

ליואב יצחק מ-News1 יש גישה אחרת לגמרי והסבר לגמרי אחר, לניתוח ההתנהלות הקלוקלת של הקליקה הזו (כאן), אבל אני איני מכיר את המידע והמסמכים, שיואב יצחק נסמך עליהם (מה שנוגע ל"פרשת הרפז"), ולכן אין לי כל דעה בעניין החמור, שהוא טוען בכתבותיו, אודות היועמ"ש והפרקליטות. העובדה היא, שהוא לא נתבע עד רגע זה על ידם לדין, באשמת הוצאת דיבה, מדברת בעד עצמה. ליואב יצחק יש דיעות מאוד מוצקות בעניין זה והיות והוא גם עו"ד מלבד היותו עורך, עם ניסיון עצום בחשיפת שחיתויות בצמרת השלטון, לכן, מומלץ לקרוא את הטורים, שהוא מפרסם (למשל כאן וכאן). אני גם ממליץ בחום לקרוא את הפוסט הטרי של יהודה אלידע, מוותיקי עולם ההייטק ואחד מוותיקי הכתבים והעורכים בעולם הייטק - כאן. 

עו"ד אורנה סרויה שלחה מכתב נוקב ביותר (שלא קיבלה עליו כל תגובה מאיש מהמכותבים) בנושא טיוח פרשת "אשכנזי\ הרפז", כשהחשוד הכי חשוב שלא הועמד לדין בפרשה חמורה זו, הוא ד"ר אביחי מנדלבליט - כאן. 

למי שלא הבין ולא מבין איך "השיטה המשפטית", שהומצאה ע"י הקליקה, הזו עובדת, אז הנה עוד תזכורת: הקליקה הזו גם המציאה שיטה ייחודית ופטנט עולמי כדי "להגן על התחת" של חבריה וששמה: "ההחשודים בפלילים יחקרו את עצמם ויחליטו בעצמם אם הם זכאים". זו לא בדיחה ל-1 באפריל. זה מפורט כאן עם המסמכים המוכיחים זאת "שחור על גבי לבן". 

יודגש, שאני מתנגד להכללות ולכן אני חייב להדגיש שוב ושוב, שיש בכל יחידות משרד המשפטים, במשטרה וגם בנש"מ ובמשרד התקשורת, עובדים רבים מסורים, ישרי דרך, שמבצעים מלאכתם בנאמנות מוחלטת לחוק ולהגדרת תפקידם, במקצועיות ולטובת האינטרס הציבורי ולא לטובת שום אינטרס זר או אישי. אולם, קולם לא נשמע בפרשות האחרונות. זה ממש נדיר לשמוע בכיר, שאומר ש"המלך הוא עירום", כמו שסמנכ"ל בכיר במשרד התקשורת כתב אך לאחרונה למנכ"ל המשרד (כאן). הוא היה בודד בקריאתו, שלא השפיעה מאומה על התנהלות הרגולציה הקלולקלת והכאוטית במשרד בו הוא עובד.   

לסיכום פרק זה:
את תחום התקשורת אני מכסה 24X7  במשך 2 עשורים, ואני מכיר היטב כל מסמך רגולטורי, שיצא בנושאי התקשורת. ממה שאני רואה, שומע ויודע, יש כאן ניסיון די ברור של "תפירת תיק" נגד האיש הלא נכון, בעוד שהחשודים הנכונים בהאשמות הנכונות - כלל לא נחקרו בחקירת המשטרה.

המשטרה והפרקליטות "ערבבו" בכוונה את 2 התיקים הנוגעים לקבוצת בזק: תיק אחד, שנחקר ע"י רשות ניירות הערך, שמלא ב"ראיות מוצקות בבטון" אבל ביבי לא נמצא בהם, ותיק שני, שנחקר ע"י להב 433 במשטרה, בנוי כולו על Fake עבירות, שנתפרו במיוחד לביבי. זאת, בעוד שהחשודים הנכונים והעבירות הנכונות בכלל לא נחקרו, כי הם לא ביבי.

בקצרה: אין דבר כזה "תיק 4000" (למעט החלק של חקירת הרשות לניירות ערך, שהוא התיק הנכון והמבוסס על ראיות וסעיפי חוק ברורים). התיק הזה הוא המצאה של "קליקת הפרקליטים", שחושבת ומאמינה, שהיא החוק והיא יכולה להמציא כל עבירה, גם אם היא לא כתובה בספר החוקים ולא עברה שום מבחן משפטי (בבית המשפט בהליך חלוט). מצד שני, אותה "קליקה" קטנה אבל נחושה, נותנת גיבוי וחיפוי מלאים למעשים פליליים, לכאורה, אם הם מובילים אל מי מהחבורה הזו (בקצרה: "שומרים על התחת אחד לשני"). זה בדיוק המצב בפרשה העגומה הזו.

ניתוח נוסף של הנושא בזווית ראייה שונה ודי חשובה, ניתן לקרוא כאן, כאן, כאן וכאן בגלובס, בסרטון כאן, ובפוסטים כאן, כאן וכאן, של אלי ציפורי מגלובס, שהצהיר על עצמו וכמה פעמים שהוא לא איש ימין ולא תומך בביבי, אבל הוא (כמוני ובלי כל קשר אלי, שכן אני לא מכיר אותו), הוא לא יכול לשתוק מול מה שהוא רואה שעושים כאן, מה שמנוגד לחוק, לשכל הישר ולכל הערכים של מדינת חוק דמוקרטית. מומלץ גם לקרא את דבריו של בועז גוטמן, מבכירי החוקרים לשעבר במשטרה, שמצהיר על עצמו כתומך "מרץ", שקובע חד משמעית (בדיוק כמו סדרת המאמרים כאן), שיש כאן "תפירת תיק" כנגד ביבי נתניהו ורצון של המשטרה והפרקליטות להפיל את שלטון הימין - כאן. עמדה משלימה למה שכתבתי כאן למעלה, הושמעה ממש לאחרונה ע"י עו"ד ניצב (בגימ.) יעקב בורובסקי, שבעברו שימש, בין היתר, כיועץ בכיר למבקר המדינה ועמד בראש "צוות המאבק בשחיתות השלטונית" - כאן.

העמדה, שאני מציג כאן, אינה בודדת או יוצאת דופן בקרב אנשים ישרים ומנוסים, שאינם תלויים בביבי ובחבריו ושנושא "עליונות שלטון החוק" ו"מניעת שחיתות" (אמיתית, לא מפוברקת) במדינה דמוקרטית - חשוב להם. 

עצוב ומקומם את מי שחושב, ש"שלטון החוק" זה ערך עליון ולא כלי ל"תפירת תיקים" בחוטים גסים. 

נספח ב'
רשימת הפרקים הקודמים בסדרה החדשה בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• רק עובדות (שלא מספרים לכם): כמה פעמים אושר המיזוג בין בזק ל-YES? 

כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:

• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו".

עדכון 7.1.19, 19:00: התראיינתי היום לפני הצהריים לרדיו 103fm בעניין הכתבה הרביעית בפרשה הזו ("תפירת התיק לביבי") והפודקאסט המלא של הריאיון הזה נמצא כאן, למתעניינים. "מעריב" ביצע תמלול חלקי של דברי ופרסם זאת כאן. 

עדכון 8.11.19: נחשף (כאן וגם כאן וכאן): 

אילן ישועה התלונן שהתערבו לו בתכנים? אלא שבשנת 2014 נמצא שאתר וואלה סחר כתבות עבור כסף.

‏במסגרת האזנות בפרשת 'ישראל ביתנו' ב-2014 נמצא כי אתר 'וואלה' סחר בכתבות עבור כסף!

עדכון 10.11.19: הרן לבאות, סמנכ"ל בכיר לכלכלה לשעבר במשרד התקשורת (ומ"גיבורי תיק 4000" התפור), החל לשמש כיועץ עבור IBC. ככה "נסגר המעגל" של הקושרים ו"הקליקה" כנגד נתניהו, בשירות סלקום ושות' (כאן). 

נספח ג':
דו"ח מבקר המדינה לגבי ביבי ובזק:. 
הדו"ח של מבקר המדינה מיולי 2017 בנושא ביבי-בזק נמצא כאן במלואו, למתעניינים בפרטים. 
רבים כתבו אז וכותבים גם כים בעיתונות וברשתות החברותיות, שהראיות לסיוע של ביבי לבזק כתובות במסמך מבקר המדינה, אבל זה לא נכון. בנספח כאן אחזור שוב על הטעויות של מבקר המדינה, שלמעשה די "מטהרות" את ביבי נתניהו, בדיוק כמו "החסינות", שהוא קיבל מהיועמ"ש, בעקבות התלונות של אותם כלי תקשורת, בגין הסתרת יחסיו החבריים עם שאול אלוביץ'. 

חזרה על הניתוח בדבר טעויות מבקר המדינה בדו"ח שלו על שר התקשורת ומנכ"ל משרד התקשורת:
כתבתי המון מאמרים בנושא הזה, המאמר המרכזי מצוי כאן: "הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת". כאן אתייחס רק לנקודה אחת מאוד ברורה וכרגע הכי חשובה: מהן ההחלטות, שביבי נתניהו או שהחליט לגביהן או שידע עליהן בעת היותו שר התקשורת. 

בדו"ח מבקר המדינה ההחלטות הללו מרוכזות במקום אחד ואני מביא אותן כאן שוב: 


 
מה הבעיה?
הרשימה הזו כוללת 12 סעיפים, שרק 2 מהם מיטיבים עם קבוצת בזק (סעיפים 4 ו-5) ונעשו בהליך, שציינתי למעלה, שניהם נעשו לאור החלטות והמלצות מועצת הכבלים והלוויין. רוב הסעיפים ברשימה הם נגד בזק ופוגעים בבזק (סעיפים 6, 7 8, 9 הם סעיפים של קנסות, ש"בישל" שמילה מימון נגד בזק, עם קנסות ענק, שהוטלו על ידו וע"י המנכ"ל על בזק. זה "הפוך על הפוך" ומוכיח, שביבי היה בעד קיום החוק והיה נגד בזק...). סעיפים 1, 2, 3, 10, 11, 12 הם סעיפי עבודה שגרתיים ותהליכי עבודה שגרתיים במשרד התקשורת ואין בהם מאומה בעד או נגד בזק והם כלשעצמם פשוט הליכי דיווח בעולם הרגולציה. סעיף 11 בכלל נוגע להוט ולא לבזק (רק בעקיפין לבזק). כלומר: אלו הם רק תהליכי עבודה פנימיים הקיימים במשרד כל הזמן, שבעקבותיהם מתקבלות ההחלטות. אולם, ההחלטות שהתקבלו בעקבות ההליכים הללו, כבר לא היו בתקופה בה ביבי היה שר התקשורת. כך, שלרשימה הזו יש ערך מאוד קטן (אם בכלל) להוכיח משהו בעניין "פרשת השוחד". בקיצור - אין כאן כלום. 

מבקר המדינה בדו"ח המפורט שלו (כאן), בדק כמה פעמים לאורך זמן את השאלה שמאוד הטרידה אותו (ואת הצוות הגדול במשרד המבקר שעבר על הנושא הזה): האם לפני שנקבע לנתניהו "הסדר ניגוד עניינים" ע"י היועמ"ש ב-14.6.16, הסדר שבו הוא (נתניהו) הורחק מעיסוק בבזק, האם היייתה איזו החלטה שנתניהו היה מעורב בה ויש בה חשש לניגוד עניינים, בגלל היכרותו את שאול אלוביץ'? לשאלה הזו הוא קיבל שוב ושוב אותה תשובה בנוסחים שונים גם ממשרד התקשורת וגם ממשרד המשפטים, ומה שחשוב לנו כאן אלו תשובות משרד המשפטים (שמוסתרות היטב, די ברור למה) והנה 3 דוגמאות משלל התשובות הדי דומות שקיבל מבקר המדינה ממשרד המשפטים (כלומר: מהיועמ"ש או מהמשנה ליועמ"ש):
 





בנוסף, כדי למנוע כל אי הבנה, נעשתה במשרד התקשורת בתיאום וידיעת היועמ"ש, פעולת "אישור מחדש" של כל מה שעלול \ עשוי היה לעורר ספק קל שבקלים לעניין "ניגוד העניינים" של נתניהו קודם להסדר, האישור באותם נושאי ספק חודש ("הליך ריפוי" בלשון משפטית ככתוב בתשובה), אישור ע"י השר צחי הנגבי:


מה המשמעות הנכונה של הרשימה הזו, שמבקר המדינה הציג?
כבר כתבתי אותה ואני אחזור על הניתוח (על החלקים המרכזיים שבו) שוב כאן:
המבקר מציין, שרשימת הנושאים, שטיפל בהם ביבי נתניהו בתקופה שהיה שר התקשורת ושנוגעים לבזק, רשימה, שהוכנה עבורו ע"י עוזרת המנכ"ל, הרשימה הזו לא הועברה למשרד המשפטים טרם קבלת החלטת היועמ"ש, בדבר הסכם ניגוד העניינים של בנימין נתניהו. המבקר היה אמור לבצע בדיקה של הרשימה הזו ולבחון את הנקודות הבאות:

1) מה התועלת הכלכלית, שהייתה לבזק באופן כללי ולבעלי בזק באופן פרטני מההחלטות הללו? 
כידוע, עסקת בזק-YES לא יכלה לצאת לפועל ללא מועצת הכבלים והלוויין, שכוללת את היו"ר ד"ר יפעת בן חי שגב, ועוד חברים ובכללם שי רטר ומימון שמילה (שמישהו התעקש, שרק הם אלה שיהיו חברי מועצה), ובנוסף השתתף בדיון עוד בכיר מהמשרד: איציק ידגר. וכיצד נראה האישור של המועצה לעסקה זו? כפי שחשפנו - "החלק המבדח בנימוקים, שהוצגו ע"י מועצת הכבלים והלוויין לאישור הרכישה ע"י רוה"מ, מופיע הסעיף הבא: "אישור המיזוג הפיננסי [בין בזק ל-yes], מהווה פוטנציאל להפחתת מחירים ושיפור השירות לצרכן;". במציאות - קרה בדיוק ההפך. yes העלתה מחירים ופעמיים, רק בשנה האחרונה (2016-17). מבחינת שיפור השירות לצרכן, על פי הדו"ח של המועצה עצמה, דווקא בהוט היה ב-2016 שיפור דרמטי בשירות לצרכן, לא ב-yes. כלומר: טובת הציבור הייתה רק מראית עין וספין ענק, כדי לאפשר לאשר את המהלך הזה, שבוצע ע"י שר התקשורת דאז (ביבי נתניהו) בלי לדעת מה קדם להחלטה. אגב, פרוטוקול הדיון במועצת הכבלים והלוויין בנושא זה, מוסתר מהציבור - עד עצם היום הזה.

מבקר המדינה כלל לא בדק את התנהלות מועצת הכבלים והלוויין בפרשה חמורה זו. 

3) כיצד באותה תקופה נעשו ספינים ענקיים על הציבור (ע"י שלמה פילבר) כדי לטשטש את "המתנות הענקיות", שהוא, מועצת הכבלים והלוויין ורוה"מ סיפקו לקבוצת בזק, בכמה מהלכים:

א) הטלת קנסות ענק על בזק בעבירות שלא היו ולא נבראו (סביב זה נבנתה מסכת שלמה של פיברוקים. הדיון בערעור של בזק על הקנס הגדול ביותר מבין הקנסות, שהוטל עליה, עדיין נדון בבית המשפט) [הערת השלמה: הסתיים לטובת משרד התקשורת].

ב) מתן "מתנה" מקבילה להוט (בשווי של כמיליארד ש"ח), בדמות הסרת "חובת הפריסה האוניברסלית" מעל הוט, תמורת מתן שירותי OTT בלתי חוקיים של הוט על רשת בזק והבטחה מעורפלת ולא ברורה של הוט לשדרג את הרשת שלה במועד לא ידוע. 

שני הנושאים הללו כלל לא נבדקו ע"י המבקר. 

המבקר טעה טעויות חמורות בכל הניתוחים שלו בנושא "השוק הסיטונאי". בכתבה, שפורסמה כאן ושנכתבה ע"י עו"ד אבי רימון, אחד המומחים המובילים בישראל בתחום רגולציית התקשורת, מנותחים לא מעט טעויות הקיימות בדו"ח המבקר. הטעות המרכזית עליה מצביע עו"ד אבי רימון היא: המבקר טעה כשהניח, שדו"ח חייק וכל מה שבא אחריו הוא נכון, רק שמשרד התקשורת כשל ביישום ופעל בכאוס. אולם, הבעיה מתחילה מהבסיס העקרוני של העניין המרכזי, שנדון בדו"ח המבקר: ההנחה, שנוצרו 4 קבוצות תקשורת שוות ערך (שאמורות להתחרות זו בזו) אין לה אחיזה במציאות. תחרות ברת קיימא נובעת מתחרות בין תשתיות. 

ה. יתרה מכך, המבקר יצא מנקודת ההנחה, שדו"ח חייק, החלטות השר משה כחלון והחלטות הממשלה והכנסת בעניין "השוק הסיטונאי" היו נכונות ורק המשרד בראשות אבי ברגר ושלמה פילבר כשל ביישומן. אולם, המבקר לא בדק בכלל את הנקודות הבאות:

1) למה רגולציית "שוק סיטונאי" בגישת BSA נכשלה באירופה ובוטלה (כבר בעשור הקודם וקודם לכן בארה"ב ובמדינות נוספות), ולמה היא עדיין תקפה בישראל, כאשר כבר מהעשור הקודם ברור היה לרגולטור האירופאי לתקשורת ולמחוקקים שם (וגם לרגולטורים שבארה"ב ובעוד מדינות), שגישת BSA מובילה לכישלון ולאי השקעה בשידרוג התשתיות?

2) היכן יש בעולם מודל של רגולציית "שוק סיטונאי" במודל BSA על רשת חברת כבלים דוגמת הוט? מהיכן הומצאה ההמצאה הזו בישראל? היכן דבר כזה עובד או עבד באיזה מקום בעולם?

3) למה ועדת חייק והשר משה כחלון לא הכניסו את הטלפוניה של בזק לשוק הסיטונאי ולמה גלעד ארדן כן הכניס אותה (במודל BSA)? מהם המודלים הרגולוטריים הקיימים באירופה בנושא הטלפוניה של חברת הבזק? איזה מודלים רגולטוריים כן הצליחו בתחום הטלפוניה של חברת הבזק?

4) מה הקשר בין יישום של "השוק הסיטונאי" בישראל לכישלון של Unlimited ופיזור כספי הציבור (וגם כספים פרטיים) באוויר, בהיקפים מזעזעים? 

בעת דיוני ועדת חייק (2010-11) התנגדתי בחריפות לניתוחים, שהציג הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה דאז, ד"ר אסף כהן. אולם, בדבר אחד חשוב הוא צדק ב-100%. ד"ר אסף כהן, שהיה אז חלק מוועדת חייק, הגיש "חוות דעת מיעוט", שפורסמה בדו"ח (כאן) בנספח ג' בתור "עמדת מיעוט", והוא (בסעיף 5 של הניתוח שלו), ציין במפורש, שמשרד התקשורת לא בנוי לטפל ביישום דו"ח חייק וזה עתיד להיכשל בשלבי היישום, כמו שדו"ח גרונאו, שקדם לו, נכשל. התחזית והניתוח שלו בעניין זה היה נכון ומדויק להפליא. 

בדיקה לעומק בכל הנושאים הללו הייתה מובילה (לעניות דעתי) לתוצאות אחרות והמלצות אחרות, בניתוח של מבקר המדינה. 

שלמה פילבר וד"ר יפעת בן חי-שגב (בשת"פ מועצת הכבלים והלוויין) נקטו במהלך הזה בכמה צעדים מקבילים להעלאת הערך של Yes:

א). האריךכו לה את הרישיון לעוד 6 שנים, ללא כל תנאים.

ב). לא דרשו מ-Yes להוציא רישיון ל-VoD טרם חידוש הרישיון הראשי, דבר שהיה מכניס את Yes להוצאות כבדות (רישיון תקשורת זה דבר יקר מאוד, דורש טיפול ארוך, כולל ערבויות כבדות וכולל הוצאות רבות מסוגים שונים).

ג). לא הורו על פתיחת בירור וחקירה אודות הפרות החוק מצד Yes בגלל שהיא מספקת VoD על הפס הרחב הקווי והנייד ללא רישיון. חקירה כזו הייתה ממוטטת את הערך של Yes ממש בימים, שבהם נוהל מו"מ על השווי של רכישת Yes ע"י בזק לטובת הכיס של בעליה.

ד). מנכ"ל משרד התקשורת לא פרסם באתר האינטרנט של המשרד (ככתוב בחוק), את האיכות המובטחת וטיב השירות הנדרשים לשירותי VoD, ובכך סיכל את האפשרות לממש רישיון אפקטיבי ל-VoD, למפעיל של שירותי VoD דוגמת Yes  כנדרש בחוק

כל הנושאים הללו לא נבדקו כלל ע"י המבקר.

2). שלמה פילבר לא התערב ב"עסקת בעלי עניין", שבה Yes החליטה לרכוש את הממירים בבתי הלקוחות רק מיורוקום (החברה של שאול אלוביץ'). היה עליו למנוע את ההחלטה הזו (או לבטל אותה אחרי שהתקבלה), כי היא סותרת במפורש את החוק ואת הרישיון של Yes המבטיח "חופש בחירה" של הלקוחות בציוד הקצה, שיותקן אצלם בבית. אי אפשר לכבול את הלקוח בציוד רק של יורוקום (חברה של בעלי Yes) ובכך לפגוע בתחרות בתחום הממירים, ועל השר ומשרד התקשורת הייתה חובה להתערב בזה, כי זו הפרת חוק והפרת תנאי הרישיון .על המנכ"ל היה להורות על חקירה כנגד Yes בעניין זה והוא לא עשה כך, ובכך שירת את האינטרסים האישיים של שאול אלוביץ'. הנושא הזה לא נבדק כלל ע"י המבקר. 

3). שלמה פילבר נקט עמדה אנטי-צרכנית ולא הגיונית בעניין ההתקשרות בין Yes לחברת חלל תקשורת (גם כן חברה בבעלות שלמה אלוביץ') ובכך סייע למוטט את תשתית הלווינים האזרחיים בישראל (כמפורט כאן), ולספק עוד הכנסות ענק לשאול אלוביץ'. הנושא הזה לא נבדק כלל ע"י המבקר. 

ח. ההיבט הפלילי.
אחרי שהמבקר הוכיח במאות עמודי הדו"ח שלו, שכל דברי שלמה פילבר הם בבחינת "אחיזת עיניים" (פרשנות חופשית שלי לניסוחים העדינים של המבקר), מן הדין היה, שהמבקר ימליץ על חקירה פלילית לפחות בתחום של "הפרת אמונים" כנגד שלמה פילבר. הוא לא עשה כך. לא ברור למה. 

יצויין, שכותב שורות אלו הגיש קרוב ל-10 תלונות כנגד שלמה פילבר בחשדות לפלילים ומשמעתיים לגורמי האכיפה המוסמכים בישראל (נש"מ, פרקליט המדינה, היועמ"ש, המשטרה). כל התלונות היו מגובות במסמכים וראיות. כ"כ, ידוע לי, שסיני ליבל הגיש לפחות 2 תלונות כנגד שלמה פילבר בעניינים צרכניים, שסיני ליבל טיפל בהם, תלונות גם כן מגובות במסמכים חד משמעיים. 

אולם, "קליקת הפרקליטים" דאגה, שהכל "ייגרס", ייגנז וייעלם. באופן אירוני, שבוע לפני ששלמה פילבר זומן לחקירה, קיבלתי את התשובה של סגירת אחת מהתלונות שלי (בעניין סיפור חשד השוחד השני באגף הספקטרום במשרד התקשורת). התשובה נמצאת כאן למתעניינים.

זו בדיוק הסיבה, כך נדמה, ששלמה פילבר, המשיך ללא לאות לפעול למען בזק ולפעול להדוף כל ביקורת פנימית בתוך המשרד כנגד המהלכים שלו, ממש עד ערב הזמנתו לחקירה, תוך התעלמות מוחלטת מכך, שמתנהלת חקירה בעניין בזק-Yes ודו"ח מבקר המדינה עתיד להתפרסם. כנראה, ששלמה פילבר היה משוכנע, ש"קליקת הפרקליטים" תחלץ אותו מכל צרה.

עבורי, הכאוס הזה לא היה הפתעה, כי כתבתי על כך בגלוי מאות פעמים מאז ששלמה פילבר נכנס לתפקידו והגשתי לא מעט תלונות לרשויות אכיפת החוק, על מה שנודע והודלף לי אודותיו. אולם, לאותם תושבי ישראל, שאינם קוראים את Telecom News, זו היתה הפתעה, הפתעה מרה. ולא כל הכאוס נחקר, כפי שציינתי כאן למעלה, בהתייחס לדו"ח המבקר. 

עדכון 17.1.19: כתבה ב"ישראל היום" מוסף השבוע 18.1.19, עמ' 16-17: "המשטרה לא חקרה את האנשים הנכונים בתיק 4000".
נצ"מ בדימוס אבי וייס, בעל האתר "טלקום ניוז", עלה לכותרות כאשר שלמה פילבר עשה "לייק" לידיעה: "מסמכי בזק־YES מוכיחים - תפירת תיק" • בראיון, מספר וייס על האיתות של פילבר ("לא כדאי שיעלה להעיד") √• על החקירה • ועל כך שנתניהו לא עזר לבזק. - כאן.

עדכון 18.1.19: כתבה ב"גלובס": תיק 4000: שלמה פילבר חושב שתופרים תיק לנתניהו
בדיקת הרישיון שניתן ל-yes חושפת: לנתניהו לא הייתה חובת התייעצות עם מנכ"ל המשרד, ולכן עדות אבי ברגר לא רלוונטית ● בינתיים, נראה שעד המדינה פילבר דווקא מגן על נתניהו ● פרשנות
אלי ציפורי 18/01/2019, 08:41 - כאן.

עדכון 23.1.19, 22:30: עלתה לפתע כתבה מדהימה ונוקבת, מבוססת מסמכים מקוריים, בעיתון "דבר ראשון" מהכתב ארז רביב. להלן הכותרת של הכתבה, כותרת המדברת בעד עצמה: "תהליך האישור נחשף חשיפה: פרוטוקול אישור עסקת YES-בזק מראה החלטה לחוצה אך מקצועית. לפי המסמכים שהגיעו לידי 'דבר ראשון', אישרה מועצת הכבלים והלוויין את ההעסקה שבמרכז תיק 4000 בלוחות זמנים לחוצים, אך קיימה דיון מעמיק וענייני בפרטיה | אם במשרד התקשורת הייתה התנגדות, איש לא הביע אותה | איך זה מסתדר עם גרסתו של נתניהו? כל הפרטים בכתבה". 
הכתבה המלאה - כאן. 

עדכון 25.1.19: חברת מועצת הכבלים והלוויין אורלי יחזקאל (שהייתה חברת מועצה בעת קבלת ההחלטות המתוארות בכתבות החשיפה שלי) "פותחת את הפה" ומספרת מפיה את האמת שתואמת במדויק את החשיפות שלי. הסרטון שלה כאן. 

עדכון 8.7.19: באיחור רב, משרד התקשורת העלה לאתר המשרד (כאן) את הדיווח על הערר של בזק, בבית משפט מחוזי בת"א (כאן), בעניין הקנס הענק של כ-11.1 מיליון ש"ח, שהוטל על בזק בתחום אי אספקת שירותי "טלפוניה סיטונאית", כחלק מהוראות "השוק הסיטונאי" בפס הרחב (כאן).