שתי הדלפות, שפורסמו הבוקר בכלכליסט, מצביעות למרבה האירוניה, באופן חד-ערכי, שנתניהו לא היה מעורב בכלל בהאשמות הדמיוניות, שנתפרו לו בתיק 4000 ושהחוקרים, הפרקליטות והיועמ"ש פשוט לא מבינים איך עבדה ועובדת הרגולציה בתקשורת ומתעלמים (בכוונה) ממסמכים מזמן אמת ומעדי אמת (שלא נחקרו בכוונה). ההדלפות מצביעות בבירור על רשלנות ממדרגה ראשונה של "תופרי תיקים", שלא טרחו להתייעץ עם מי שבקי ברגולציית עולם התקשורת ולכן החליטו, שמה שנעשה כחוק על פי כל הכללים והסעיפים, הוא בלתי חוקי וקשור לשוחד דמיוני, שהמציאו מקצה האצבע שלהם.  
הם הדליפו בכוונה לכתבים, שגם הם לא מבינים דבר וחצי דבר ברגולציית עולם התקשורת. חשיפת כל הבדיות והשגיאות המצויות בהדלפות החדשות, ומה פספסה החקירה הרשלנית בתיק 4000, כעולה מההדלפות לכלכליסט.
בעקבות ההדלפות הללו התגלו 2 עורכי דין בכירים, שניהם משנים ליועמ"ש במשרד התקשורת ובמועצת הכבלים והלוויין, שלא נחקרו בכוונה, כדי לא לקלקל את הבדיות בתיק 4000. 
פרק 37 בסדרת הכתבות על "התיק התפור" לצרכי פוטש פוליטי: תיק 4000.
עדכונים בסוף הכתבה (אחרי נספח א'). 
מאת: אבי וייס, 8.12.19, 16:28

היום פורסמו ב"כלכליסט" (מקבוצת "ידיעות אחרונות", בבעלות ארנון (נוני) מוזס - אחד "הכוכבים" של תיק 2000, שתי הדלפות חדשות, חלקיות ומרתקות (נמצאות כאן וכאן). שבכוונה הודלפו לכתבים, שלא מבינים דבר וחצי דבר ברגולציית עולם התקשורת. ההדלפות הללו באו, כנראה, לשרת את האג'נדה של עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, בתמונה משמאל, שנמצא כעת במגננה מול גלי ההתקפות עליו ועל הפרקליטות.

עבורי אין חדש בהדלפות הללו, שנובעות, כנראה, מתחושת הכישלון (אולי) הקיימת בפרקליטות לנוכח "ההתקוממות העממית", לא רק בחלקים נרחבים בציבור, אלא גם בקרב משפטנים, שופטים לשעבר, מומחים, פרשנים ועוד מביני עניין רבים.

אולם, יש בהדלפות החדשות, חידושים שמחזקים באופן חד-ערכי שנתניהו בכלל לא קשור למה שכתוב בכתב האישום של "תיק 4000", עם 333 עדי תביעה, וזה מצביע (שוב) על "תיק תפור" בחוטים גסים, מתחילתו עד סופו.

על פי הידוע לי, כמה כלי תקשורת שלא מצטיינים באהדת נתניהו, קיבלו את כל חומרי החקירה, כדי שייעשו בהם שימוש להשחרת נתניהו לאורך זמן, על פי הבנת המערכת ובתזמון שייקבע ע"י המערכת, תוך הסתרת מקור ההדלפות הללו (ולכן כבר לא מוצגים בתקשורת מסמכים מקוריים, כדי שלא אחשוף את מקורם המדויק, אלא עיבוד מחדש ע"י המערכת של החומר המודלף). 

כהקדמה לניתוח כאן, למי שמעוניין לצפות בכל המסמכים וכל פרטי הפרטים של מה מסתתר מאחורי הניתוח, שאציג כאן בפרק ה-37 בסדרה, פרק שהוא המשך ישיר לכל עשרות הרבות של הפרקים המפורטים בנספח ב' כאן למטה, שמאחוריהם מצויים מעל ל-1,500 מסמכים מקוריים מזמן אמת, שגורמי אכיפת החוק מתעלמים מהם (בכוונה) ועוד עשרות עדים מהימנים וישרי דרך (שכמובן לא נחקרו, כדי לא לקלקל את התיק הדמיוני הזה), אני ממליץ לקרוא רק 6 פרקים בסדרה, שמכסים את עיקרי הטיעונים והחשיפות, שאציג כאן, בפרק החדש בפרשה החמורה הזו, שמסרבת לרדת מסדר היום הציבורי:

• איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום?
• האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס.
• תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית.
• תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק?
• פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר!   
• תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?

וכעת אתייחס לכל חשיפה, שפורסמה היום בכלכליסט בנפרד (למרות ששתיהן קשורות לאותה עדת תביעה בדיוק: עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית אז וגם היום, של משרד התקשורת, בתמונה משמאל). 

1. האם נמחק סעיף מאישור העסקה (מה שמכונה בטעות "מיזוג"), אישור, שנחתם ע"י נתניהו?
בהדלפה בכלכליסט (כאן) נטענו אין סוף טענות שגויות, שנובעות מאי הבנה איך רגולציית עולם התקשורת עובדת.

הנקודה הכי חשובה: ההדלפה הזו מצביעה, שנתניהו בכלל לא היה מעורב בכל תהליכי ההחלטות סביב אישור העסקה.

היחיד, שנטען בהדלפה הזו ,שהתערב, היה שלמה פילבר, שבין יום כניסתו לתפקיד ליום האישור של נתניהו היו לו רק 9 ימי עבודה, שאת חלקם בכלל בילה בלונדון עם אשתו. כך, שכל התיאוריה על הפעלת לחצים לקדם את "העסקה", נראית ממש דמיונית, למישהו שטרם נכנס לתפקיד וכבר מבין איך עובדת הרגולציה המאוד מסובכת של עולם התקשורת, ובמקום לעסוק בקידום עסקת השוחד, נוסע ללונדון לטייל עם אשתו...  

יודגש, לא בעדות של שלמה פילבר וגם לא בעדות המודלפת של עו"ד דנה נויפלד (שננתח בפסקה הבאה), אין שום זכר להתערבות כזו. הווטסאפ שנחשף בכלכליסט, מציג רק צד אחד (אלי קמיר, זה ש"המציא" את פרשת השופטת בדימוס הילה גרסטל), ללא כל מסמך או עדות תומכת אחרת, אדם שעוסק ביחסי ציבור ושמתרברב בווטסאפ ב"קידום" הרצון של מי שמשלם לו (אלוביץ'). זה הכל. על זה בנוי כל התיק ההזוי הזה. 

יתרה מכך, הסעיף, שנטען, שהורד \ נעלם מהמסמך, שחתם עליו נתניהו, לא ירד בכלל. הוא פשוט הוזז למקום המתאים לו  בעמוד מס' 3 (כאן) והנה הסעיף, שמשום מה החוקרים, הפרקליטות והיועמ"ש לא מצאו והחליטו, שהוא נעלם, על סמך ווטסאפ של יחצ"ן:


לא רק שהסעיף הזה לא חסר ולא נעלם, בדיון במועצה (מועצת הכבלים והלוויין, תמלול הפרוטוקול המלא - כאן) דנו בסוגיה הזו בהרחבה וכמה פעמים (מצ"ב 5 דוגמאות לדיון, שנערך במועצת הכבלים והלוויין, בסעיף הכביכול חסר \ נעלם הזה: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

העיקר: מי שטיפלה אישית בסעיף הזה והציגה אותו לדיון במועצה וגם ענתה לשאלות לגביו, היא עו"ד טל אייזנפלד, המשנה ליועמ"ש במועצת הכבלים והלוויין, שכמובן לא נחקרה.

אז איך אפשר לטעון, שהסעיף, שבו היא טיפלה אישית נעלם (והוא לא נעלם, כפי שהראנו קודם), בלי שהיא נחקרת לגבי ההיעלמות כביכול של הסעיף הזה, שהיא אישית טיפלה בו?

זה הרי הלב של תיק 4000: הטענה שנתניהו דרך פילבר הוריד תנאים באישור העסקה, לטובת אלוביץ!

אם לא די בכך, בסיכום הרשמי של הדיון במועצה (כאן), הסעיף הנעלם נמצא במלא הדרו והנה הוא כאן:

אני מניח, שכל אחד רואה, שזה בדיוק אותו סעיף, שנמצא במסמך, שחתום עליו נתניהו, אבל לא בעמוד הראשון.

כלומר: הסעיף הזה בכלל לא נעלם לשום מקום, אלא הומצא שכאילו שהוא נעלם, בכתב החשדות ובכתב האישום הבדיוני, שנקרא תיק 4000.

בנוסף, הסעיף הנעלם כביכול הזה מצוי (אמנם בקיצור, אבל קיים), במכתב האישור של היועמ"ש של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, שנשלח לנתניהו (כמפורט בנספח א' כאן למטה). 

יתרה מכך, את הסעיף הזה כבר ניתחתי מזמן וכמה פעמים, ואני מביא בנספח א' כאן למטה שוב הסבר מפורט כמה הסעיף הזה טפשי ונובע מאי הבנה משפטית רגעית. זה בכלל לא היה תנאי למה שמכונה "מיזוג", אלא נושא לבירור משפטי, בירור שנעשה והוביל לכלום, כי אין בסעיף הזה כלום. פשוט כלום. 

הרי אין מחלוקת שבזק דיווחה והודיעה למשרד התקשורת ולמועצת הכבלים והלוויין על מימוש האופציות שבידה ועליית חלקה ב-YES מ-49.8% ל-58.4% ביום 25.3.15, ואף הודיעה על כך פעמיים לבורסה (כאן וכאן) והודעה זו אפילו מצויה ומוזכרת במכתב האישור של נתניהו - כאן. היו למשרד התקשורת כ-3 חודשים (עד מועד החתימה על האישור ע"י נתניהו ב-23.6.15), כדי לבדוק את הסוגיה המשפטית הזו: האם מספיק "הודעה", או צריך גם "אישור", אודות מימוש האופציות ע"י בזק.

אגב, החוק, צו הבזק ותנאי הרישיון בעניין זה, נראים לי ולכל מי שיקרא את הסעיף הזה -  די ברורים: צריך רק "הודעה". לכן, לא היה מה לבדוק...

באותה עת, מנכ"ל משרד התקשורת היה אבי ברגר. אם הוא כל כך התנגד ל"עסקה", כפי שהוא מציג זאת כיום, אז איך במשך כ-3 חודשים (עד היום שפוטר), הוא לא בדק בכלל (בעצמו או דרך הייעוץ המשפטי), את העניין הזה, אם הוא היה כל כך חשוב? כלומר: אם זה לא נבדק במשך כ-3 חודשים, כנראה שזה לא היה אז בכלל חשוב. זה ברור לכל בר דעת שאינו תופר תיקים. גם אחרי כן, זה לא היה חשוב. העובדה היא שהבדיקה שנעשתה אחרי האישור של נתניהו, העלתה שאין כאן כלום. ממש כלום. מחלוקת מדומה שהמציאו בדיעבד - על כלום.   

יתרה מכך, עו"ד דנה נויפלד בכלל לא הייתה מוסמכת לטפל בסעיף "הנעלם" הזה מכמה טעמים ובכללם:
1) הנושא מצוי באחריות בלעדית של מועצת הכבלים והלוויין ולה יש יחידה משפטית נפרדת, שכפופה ליועמ"ש ולא לה (לא לעו"ד דנה נויפלד). אם יש לה חילוקי דיעות, עליה להפנות זאת ליועמ"ש, שממונה על 2 היחידות המשפטיות המקבילות הללו. מה שלא ברור אם בכלל נעשתה פנייה ליועמ"ש (להערכתי לא, כי ממילא מדובר בסעיף משפטי חסר כל חשיבות). 
2) היועצת המשפטית של משרד התקשורת לא קיבלה הסמכה משר התקשורת (לא מגלעד ארדן, שקיבל את הבקשה של YES ולא מנתניהו, שהחליף אותו), לטפל בבקשה של YES, כנדרש בתקנות התקשורת.
3) היועצת המשפטית של משרד התקשורת הייתה (ועודנה) מסובכת בתחום "ניגוד העניינים" כמפורט בהרחבה בפרקי הסדרה. כך, שבכלל לא הייתה אמורה להתערב או להביע את דעתה בענייני בזק. 

יודגש שלנתניהו לא היה כל ידיעה, לא לפני ולא אחרי ובספק אם גם היום הוא מבין את המשמעות של הסעיף הקטן והטפשי הזה). הוא כלל לא ידע שיש סעיף כזה, בנייר שהוא עתיד לחתום עליו ושהסעיף הזה נוסח מדויק יותר וזז למקום אחר בנייר שחתם עליו. הסעיף המשפטי הזה, כל כולו היה בטיפול יחידות הייעוץ המשפטי (של משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין) ואם היו חילוקי דיעות בין היחידות המשפטיות הללו לגבי הסעיף הזה, אזי מי שאמור היה לפתור את הבעיה \ חילוקי הדעות, זה היועמ"ש ולא שום אדם אחר. תזכורת: היועמ"ש אישר את העסקה ולמעשה אישר "מיזוג", שזה הרבה יותר מ"עסקה". בכל מקרה, זה לא היה נתון כלל לשיקול דעתו או לידיעתו של נתניהו. השימוש בסעיף הזה כנגדו, כהוכחה לתהליכי השוחד, הוא הלב של "תפירת התיק". ככה תפרו תיק לאיש הלא נכון.

שגיאות קשות נוספות שיש בהדלפה הזו בכלכליסט:

• המגבלה של 90 יום להשלמת העסקה נובעת מתקנות התקשורת (דירקטוריון בזק הסתנכרן בהחלטותיו בדיוק לפי התקנות הללו), ובכל מקרה, גם על פי התקנות וגם על פי החלטת הדירקטוריון של בזק, ניתן היה להאריך את התקופה בעוד 90 יום. אולם, לא היה כל צורך בכך, כי כמעט כל הבדיקות המשפטיות והאחרות הסתיימו עוד בתקופתו של אבי ברגר כמנכ"ל. לשלמה פילבר לא הייתה כל מעורבות בעניין. הוא הגיע לתפקיד אחרי שכמעט הכל הסתיים ולא השפיע על כלום, כי הכל זרם בדיוק לפי החוק והתקנות. 
• לא היו שום מתנגדים לעסקה. לכן, לא היה צריך לשנות את דעתו של איש (ע"י שלמה פלבר, שטייל בלונדון עם אשתו, כביכול במצוות נתניהו). אין שום תיעוד בזמן אמת לשום התנגדות וגם לא שמעתי שום התנגדות מעדי האמת, שלא נחקרו, ששוחתי עמם ומכירים היטב מה היה בזמן אמת. 
• ההתכתבות בווטסאפ הנקראת "דנה בננה", שנחשפה בכתבה בכלכליסט, היא אוסף של שטויות והבלים, שמראים דבר אחד בברור: נתניהו לא היה בכלל מעורב בנושא. שמילה מימון (כיום המשנה למנכ"ל משרד התקשורת) הביא לו ערימת ניירות לחתימה, כל הניירות היו אחידים: המלצה לחתום, והוא חתם. דווקא עם בזק הקפידו על קוצו של כל אות, בזמן שאישורים מקבילים, שניתנו לסלקום ולהוט (עם משמעויות כלכליות של בין מאות מיליוני ש"ח לכמיליארד ש"ח), עברו במהירות, לפעמים "מהיום להיום", עם מינימום בדיקות. עם בזק הקפידו כאן על כל תג ותג, בגלל שבזק עשתה צרות למשרד התקשורת בעניין השוק הסיטונאי, נושא אחר לגמרי, שלא שייך לעניין האישור המבוקש, שלו לא היו בכלל מתנגדים במשרד התקשורת ובמועצת הכבלים והלוויין, עוד מהעשור הקודם. ההקפדה היתרה הזו אמורה להיות לטובתו של נתניהו, לא להיפך. 
• הכותבים בווטסאפ בקבוצת "דנה בננה" לא היו מעודכנים, שהסעיף המדובר על ידם - לא ירד ולא נעלם, הוא רק זז למקום אחר במסמך, למקום המתאים לסעיף כזה. כך, שהוא לא נעלם בכלל ולכן כתבו בווטסאפ שטויות, אולי לעשות רושם על אלוביץ', כמה הם מתאמצים עבורו. 
• התנאי הזה, שכביכול נעלם, הוא בכלל לא תנאי. זה עניין משפטי מאוד ספציפי, שנדרש לו בירור נוסף, שתוכנן, שייעשה אחרי האישור. זה הכל. לכן, הוא נוסח מחדש מבחינה משפטית יותר מדויקת (ע"י עו"ד טל אייזנפלד, שציינתי לעיל), והוכנס באישור החתום במקום המתאים לסעיף מסוג כזה (כפי שהצגתי למעלה).
• לא היו שום תנאים ל"עסקה" ואין תנאים, לא בדיון במועצה ובהחלטות המועצה, לא ברישיון המעודכן של YES (הרישיון הקודם מצוי כאן), לא ברישיון המעודכן של בזק, לא בזימון הדיון למועצה הנמצא כאן והנחשף כאן לראשונה, מסמך חיוני, שמשום מה החוקרים והפרקליטות לא תפסו ולא קראו. המסמך הזה מצביע כאלף עדים שהזימון לדיון לא היה חפוז ולא לחוץ, הכל זרם כמתוכנן וכשגרת העבודה של המועצה. תשומת לב לזימון שנחשף כאן, שבאותו יום ניתנו שני אישורים זהים ע"י המועצה כהמלצת המועצה לחתימה ולאישור, אחד לבזק \ YES ואחד להוט. האישור של הוט כמובן שלא נחקר, ולא מצאתי תנאים ל"עסקה" של בזק \ YES בשום מסמך אחר המוכר לי, ממשרד התקשורת (במובחן מהתנאים שניתנו ע"י מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים). פשוט אין תנאים ולא היו תנאים רגולטוריים במשרד התקשורת ל"עסקה". כי, כפי שציינתי לא אחת, לא הייתה שום התנגדות לאישור "העסקה", כבר מהעשור הקודם.  

מה החקירה הרשלנית הזו, כעולה מההדלפה לכלכליסט - פספסה?
את העיקר:

איך זה שטיוטת המסמך, שנתניהו עתיד לחתום עליו - נמצאת בידי צמרת קבוצת בזק??

הרי את העניין הזה חקרו ב"תיק בזק" (בו נתניהו לא נמצא) ומצאו, ששלמה פילבר (בתמונה משמאל), והעוזרת המקצועית שלו, עדי קאהן גונן, מתכתבים עם צמרת בזק במייל פרטי.

אז איך לא חקרו כיצד הנייר הזה התגלגל לידי בזק? 

את התשובה לשאלה הזו כבר נתתי מזמן, למשל כאן. אלו היו, במשך שנים, במיוחד מתחילת העשור הנוכחי, הרגלי העבודה הקלוקלים במשרד התקשורת.

שלמה פילבר לא המציא את השיטה הזו. זה הועצם והחריף בתקופת השר משה כחלון כשר תקשורת, למשל, הוט קיבלה אז במשרד התקשורת וגם הרבה אחרי תקופתו, "העדפה מתקנת". זה המינוח הכי עדין, שאני יכול לכנות את התופעה הזו, ששמה הנכון הוא: "מה שלא ביבי - לא חוקרים". 

כך, החוקרים, הפרקליטות, היועמ"ש וכל הצוות המקיף אותם, שמקבלים לידיהם את הווטסאפ של קבוצת "דנה בננה", לא שואלים את עצמם את השאלה הבסיסית: מאיפה לאלוביץ' יש את טיוטת המסמך, שנתניהו עתיד לחתום עליו? 

ככה "תפרו את התיק" לאיש הלא נכון. המציאו "סעיף שנעלם" כביכול ולא הצליחו למצא אותו עד היום, למרות שהוא קיים "שחור על גבי לבן", והוא נמצא "חי וקיים" במקום הנכון שסעיף כזה אמור להיות, באישור רגולטורי...
זו רשלנות ממדרגה ראשונה של "תופרי תיקים", שלא טרחו להתייעץ עם מי שבקי ברגולציית עולם התקשורת ולכן החליטו, שמה שנעשה כחוק על פי כל הכללים והסעיפים, הוא בלתי חוקי וקשור לשוחד דמיוני שהמציאו מקצה האצבע שלהם.  

2.מה עו"ד דנה נויפלד מספרת בחקירותיה, שהודלפו לכלכליסט?
בהדלפה לכלכליסט (כאן) עולה, שעו"ד דנה נויפלד נחקרה פעמיים: פעם בתיק בזק ופעם בתיק 4000. (מה ההבדלים בינהם? זה כאן). בהדלפה, יש רק קטעים מהעדויות הללו, כנראה בחרו לפרסם את הקטעים הכי חשובים. 

למי שלא שם לב, בכוונה מערבבים את 2 התיקים ביחד (תיק בזק ותיק 4000), למרות שהם נושאים נפרדים ויש פער של שנה וחצי בהתרחשויות בזמן אמת בין 2 התיקים.

בתיק בזק, שר התקשורת הוא צחי הנגבי ואחריו איוב קרא, ובתיק 4000 שר התקשורת הוא נתניהו. אם מערבבים את 2 התיקים, יוצרים רושם, שזה תיק אחד, שכולו נתניהו. לוח הזמנים הנכון של תיק בזק ותיק 4000 נמצא כאן במלואו, למתעניינים. 

עדותה של עו"ד דנה נויפלד, שנעשה, כנראה, על פי הזיכרון וללא מסמכים, עדות הסותרת בנקודות הכי מהותיות את מה שכתוב בדו"ח מבקר המדינה, ושניתחתי בהרחבה כאן. אבל זה הדבר, שכרגע הכי פחות מטריד. 

מה שמטריד ושחסר כאן זה העיקר: האם עו"ד דנה נויפלד נחקרה ב-2 החקירות, שעברה, אודות 2 מסמכי האישור, שהכינה והעבירה (יחד עם כל המסמכים, ששמילה מימון לקח לחתימת נתניהו)?

אין לזה שום רמז בהדלפה.

יתרה מכך, לא מעט מכתבי התקשורת כבר כתבו (מהדלפות, שבאו מהפרקליטות), שבכלל לא היה אישור מעו"ד דנה נויפלד לעניין "העסקה" והנה כמה דוגמאות, איך התקשורת עסקה בהזנת הציבור בשקרים הללו:

א. נתי טוקר ואמיתי זיו מדה-מרקר:


ב. רביב דרוקר מהארץ: כאן וכאן. 

ג. חן מענית מגלובס:


איך זה שהחוקרים, הפרקליטות, היועמ"ש עם הצוות הגדול, שהקיף את היועמ"ש והכתבים המכובדים של כלי התקשורת המדבררים אותם השכם והערב, לא ראו ולא קראו את 2 המסמכים של עו"ד דנה נויפלד לנתניהו? 

כדי שהם לא יתאמצו לחפש אותם (אפשר כיום למצוא אותם בקלות בחיפוש בגוגל, כי גוגל סורק את כל הכתבות שלי), אז הנה הם כאן: הראשון, והשני.

ככה תפרו תיק לנתניהו - בלי המסמכים הכי חשובים בתיק.

ועוד משקרים לציבור - שאין בכלל מסמכים כאלו. 

כעת אני מגיע לבעיה הכי חמורה בתיק בזק.
עו"ד דנה נויפלד מאמתת בעדותה את מה שזיהיתי בזמן אמת, ששלמה פילבר (בשונה מאבי ברגר, שעשה "מה שבראש שלו"), שאמנם עשה הרבה שטויות, לא פחות מאבי ברגר, אבל הוא (שלמה פילבר) תמיד הקפיד להתייעץ עם הייעוץ המשפטי.

זאת, בין היתר, משום שהוא עצמו עורך דין והוא הבין היטב את הצורך בליווי של ייעוץ משפטי בכל צעד רגולטורי, שהוא נוקט. 

ואכן, גם ב"תיק בזק" הוא נעזר בייעוץ משפטי לרבות היוועצות עם המשנה ליועמ"ש והעיקר: הוא הקים לעצמו יחידת ייעוץ משפטי אצלו בלשכה, שהייתה מורכבת מעו"ד אריק רשף, (בתמונה משמאל), מי שהיה הסגן של עו"ד דנה נויפלד, שהיה אמור לצאת לפרישה אבל פרישתו התעכבה.

זאת, בתרגיל, שנעשה אז בין שלמה פילבר לסמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש, שהייתה אז במשרד - תמי לשם, כנראה בידיעת הנציבות והיועמ"ש. זאת, תחת תירוץ שקרי (המתועד על ידי בזמן אמת) שהוא עובר ללשכת המנכ"ל, כדי לטפל בתיקי רישוי - מה שלא היה ולא נברא. הוא קיבל מינוי בתקן של "ממונה אישור ייבוא ציוד" כמופיע כאן. התקן הזה שייך ליחידה שעמד בראשה אז סמנכ"ל בכיר חיים גרון.

אם היו חוקרים את עו"ד ומהנדס חיים גרון, שהיה אז סמנכ"ל בכיר והממונה על תחום הרישוי במשרד, בעניין ספציפי זה, היו מייד מגלים את האמת, שהוא עבר ללשכת המנכ"ל כדי להיות יועץ משפטי אישי לשלמה פילבר. שום רישוי, שום ממונה ייבוא ציוד ושום נעליים. "ישראבלוף" במיטבו מבית היוצר של צמרת משרד התקשורת הישראלי. 

וזה מה שהודלף לכלכליסט מעדותה של עו"ד דנה נויפלד:
. . 

כך, עו"ד דנה נויפלד ידעה בדיוק (אך לא נחקרה לעומק על כך), מדוע תמי לשם מינתה את עו"ד אריק רשף כעוזר של שלמה פילבר למשך חודשיים, במקום להוציאו לפנסיה. 

עו"ד דנה נויפלד רק ביקשה, שעו"ד רשף יעשה זאת בחדר בלשכת מנכ"ל ולא בחדרו בלשכה המשפטית (חדר שהיה צמוד ללשכה שלה), למרות שהוא יושב שם עשרות שנים, ומה הבעייה עם חודשיים נוספים? 

את עו"ד רשף לא ראו באגף הרישוי. כי הוא לא עסק ברישוי. זה היה הדיל: הסגן הפורש של עו"ד דנה נויפלד יכין את המסמכים המשפטיים בנוגע ל"בזק יס" ("הורדת ההפרדה התאגידיתׂ"). אבל אם תהיה בעייה בעניין רגיש זה, עו"ד דנה תוכל לטעון, שהיא לא מכירה אותו ואת מעשיו בנושא, הוא בכלל "לא בעניינים" (למרות שהוא ותיק ומנוסה ממנה בענייני רגולציית עולם התקשורת, בכמה וכמה מונים), כי הוא עבר ממנה לטפל ב"תיקי רישוי" ולא ברגולציה של קבוצת בזק.

זה בדיוק מה שמסרה בחקירתה המבולבלת, כפי שמופיע בתצלום כאן למעלה.

ביום 21.2.18 בכתבה "האם יהיו (או יכולים להיות) עוד עדי מדינה ממשרד התקשורת? תשובה ברורה!", כתבתי, בין היתר, "סביב הפרשה הזו יש עוד שחקנים רבים, חלקם באו והלכו. דוגמת הסיפור התמוה של עו"ד רשף: תמי לשם מינתה את עו"ד אריק רשף (הסגן של עו"ד דנה נוייפלד, שאמור היה לצאת לפנסיה) לעוזר המנכ"ל דאז שלמה פילבר, למשך חודשיים, בדיוק בסוף שנת 2016, כשהתקבלו (ע"י שלמה פילבר) ההחלטות הכי מוזרות בעניין בזק".

בעדות של עו"ד דנה נויפלד, שהתפרסמה היום בכלכליסט, נחשף - שצדקתי. למרות שהמשרד שיקר לי ואמר, שתמי לשם האריכה את החוזה של עו"ד אריק רשף בחודשיים כדי לעזור לחיים גרון ברשיונות (ואפילו עשו שימוש בפטירתו של עובד הרישוי ציון כהן ז"ל, כדי להצדיק את המינוי הזמני הזה), מסתבר, שהמשולש: שלמה פילבר - תמי לשם - עו"ד אריק רשף, פעל כדי שיהיה לשלמה פילבר עורך דין צמוד ומומחה לרגולציית התקשורת לא פחות מהבוסית שלו, עו"ד דנה נויפלד. המטרה שהוצבה לו: שיכין לשלמה פילבר את המסמכים לעיסקת בזק יס, דרך "הפטנט של הורדת ההפרדה התאגידית".

כך, בצמרת משרד התקשורת אפילו לא היססו לעשות שימוש שיקרי בפטירתו של עובד הרישוי ציון כהן ז"ל, כדי לתרץ למה תמי לשם לא הוציאה את עו"ד אריק רשף לפנסיה, אלא נתנה לו חוזה של חודשיים, כעוזר מנכ"ל בפועל, אבל בתקן של "ממונה אישור ייבוא ציוד".

איזה סירחון ואוסף של שקרים על שקרים. אוסף של שקרנים, שמתאימים לכל מה שיש בתיק 4000. מתברר, שצדקתי לגבי השלישייה הזו, לאורך כל הדרך, למרות השקרים וההכחשות הנמרצות של משרד התקשורת.

את מעורבותו הקריטית (בזמנו) והחיונית מבחינה משפטית, של עו"ד רשף, שהוצב כיועץ משפטי בלשכת המנכ"ל דאז, בתרגיל של תמי לשם (ש"בושל" ביחד עם עו"ד דנה נויפלד והמנכ"ל, בידיעת הנציבות וכנראה גם בידיעת היועמ"ש לממשלה), מעורבות מאוד אינטנסיבית ב"תיק בזק", חשפתי בהרחבה לראשונה ובמדויק בפרק 25 בסדרה, פרק שפורסם תחת הכותרת: "תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?"

אגב, תמי לשם ועו"ד אריק רשף לא נמצאים ברשימת עדי התביעה בתיק 4000. הם כלל לא נחקרו. די ברור למה. 

מאחר ונעשה ניסיון להרחיק את עו"ד דנה נוייפלד מאישור "עסקת בזק יס" לפי המתווה החדש של שלמה פילבר (בגלל "ניגוד העניינים" האישי שלה וגם בגלל שהיא מחוברת אישית למתחרים של בזק ותמיד נקטה עמדה משפטית של "אנטי בזק"), יש חשיבות עצומה לכך, שגם לפי עדותה, מי שהכין את החומר המשפטי למנכ"ל, היה המשנה שלה לשעבר, עו"ד אריק רשף.
 
מאחר ועו"ד דנה נויפלד ראתה במו עיניה (המרחקים בין המשרדים במטה משרד התקשורת בי-ם לא גדולים וכולם רואים את כולם, גם בהפסקות האוכל...) וידעה גם ידעה, למה תמי לשם נתנה חוזה של חודשיים למשנה שלה, לשבת בלשכת המנכ"ל שלמה פילבר בירושלים (וזה לא כדי לטפל ברישיונות באגף הרישוי, שנמצא בכלל במגדל שלום בתל אביב). זה לא מאפשר לה להעמיד בדיעבד פני מופתעת. היא הרי ראתה את עו"ד רשף בלשכת המנכ"ל כמעט כל יום ונפגשה עימו בישיבות, במסדרון, באוכל, בהתכתבויות וכך הלאה. הם לא היו אנשים זרים זה לזה. הם עבדו יחד וצמוד, כמעט מתחילת העשור. 
. 
העובדה שבידי החוקרים הייתה העדות של עו"ד דנה נויפלד לגבי עו"ד אריק רשף, ובכל זאת החוקרים והפרקליטות לא זימנו אותו או את תמי לשם כעדים, לבדיקת הרקע המשפטי לתכנית של שלמה פילבר להורדת "ההפרדה התאגידית" מעל בזק, מוכיחה די בברור, כי גם הפרקליטות יודעת שהעדות של עו"ד אריק רשף ותמי לשם "יפוצצו את בלוף" המינוי של עו"ד רשף בלשכת המנכ"ל ולא ישרתו את התיק שנתפר נגד נתניהו. 

הוגשה תלונה ליועמ"ש (כאן, אישור קבלה - כאן, העברת התלונה לפרקליט המדינה - כאן), בנושא "התרמית המשפטית" לכאורה (בה מעורבים: שלמה פילבר, עו"ד אריק רשף, תמי לשם ועו"ד דנה נויפלד, ככל הנראה בידיעת: נש"מ, המשנה ליועמ"ש דאז והשר צחי הנגבי), כמתואר בהרחבה לעיל. 

כלל מישפטי ידוע הוא, כי צד שנמנע מלהביא עד לעדות, חזקה עליו שהוא יודע שהעדות תפעל נגדו. העדות של עו"ד דנה נוייפלד שנחשפה כאן, לגבי המשנה שלה לשעבר, עו"ד אריק רשף, היא "פצצה" שמאשרת חד-ערכית את החשיפה שלי מזמן אמת, ומאפשרת לשים במוקד השיח נושא חדש זה, שמראה באור בהיר ביותר, כיצד התיק הזה נתפר ולא נעשתה בו כל פעולה הנדרשת לחקר האמת.

כלומר: 
1. הדמות הכי מרכזית והכי חשובה מבחינה משפטית בעניין "הסעיף הנעלם" באישור של נתניהו ל"עסקה", עו"ד טל אייזנפלד, כלל לא נחקרה.

2. האיש הכי מרכזי והכי חשוב מבחינה משפטית בעניין המסמך של שלמה פילבר ("פרשת בזק") ו"המדיניות החדשה" של שלמה פילבר בשוק הקווי, עו"ד אריק רשף, כלל לא נחקר. 

יש למישהו הסבר סביר לתופעה החמורה והמזעזעת הזו? 

לסיכום פרק 37:
תזכורת חשובה ביותר למי ששכח: מטרת חקירה היא קודם כל להגיע לחקר האמת.

שכחו את העניין הבסיסי הזה, בחקירה של "תיק 4000" בכל הנוגע לשר התקשורת דאז וגם כיום, ופועלים כנגד העיקרון הזה, במסגרת ה"פוטש".  

לעניות דעתי, הפרשה הזו חמורה פי כמה מ"פרשת לבון - עסק הביש" ומ"פרשת דרייפוס".

זה לא דבר "שיורד בכביסה" ואפשר לשכוח ממנו או להתעלם ממנו. ממש לא.  

הפארסה המדהימה הזו, שנקראת תיק 4000 (בשונה מתיק בזק), מזמן הייתה אמורה להיסגר ואת מי שיש להעמיד לדין - זה את אלה שקשרו קשר ליצור ולפברק את ההתנקשות המשפטית הזו. 

יש לנו כאן חשד, לכאורה, לתכנון "הפיכה שלטונית" באמצעות "פיברוק תיק", שקרים, בידוי ראיות ועוד, שזה אוסף אדיר, לכאורה, של עבירות הקיימות בספרי החוק של מדינת ישראל.

תמוה ומזעזע, שלא נמצא ולו "צדיק אחד בסדום", שיש לו דיעה שונה בקשר לתיקים הללו בפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א, או בלהב 433, או בלשכת היועמ"ש. ללא ספק, זו "תסמונת יום כיפור" של גורמי האכיפה בישראל, שיוצרים חוקים יש מאין ותקדימים עולמיים, וזה "דגל שחור" לשלטון החוק והצדק, במדינה האמורה להיות דמוקרטית. 

סיכום חקירת גורמי אכיפת החוק, כמפורט בכתב האישום, אין בו אפילו שמץ של עובדה אחת ברת תוקף, שניתן לבסס עליה דבר וחצי דבר, שיש בו אולי רק "ריח של פלילי", בכל הנוגע לשר התקשורת דאז - נתניהו.

אין כלום בתיק הזה ("תיק 4000") בנוגע אליו. ממש כלום. 

לא היו שום הטבות רגולטוריות של נתניהו לקבוצת בזק בשום נושא (גם דוגמת "הטלפוניה הסיטונאית", "הדדיות" ו"השוק הסיטונאי") ובכלל נתניהו כשר התקשורת היה נגד בזק ולא בעד בזק. זה כבר תואר בכתבות הקודמות, כולל כל המסמכים מזמן אמת, המוכיחים זאת "שחור על גבי לבן".   

כל הפעילות של נתניהו ואלה שפעלו אז תחתיו, וגם בגופים הרגולטוריים האחרים, בוצעו על פי החוק, בדיוק לפי החוק ולא סטו אפילו לא מילימטר אחד מהחוק ומהתקנות. היועמ"ש (הקודם והנוכחי) אישרו כל מהלך וכל צעד. ארמייה של יועצים משפטיים אישר את כל המהלכים של נתניהו והכל מתועד. 

הכל "כשר לפסח" ו"כשר" גם לכל שאר ימות השנה. 

לכן, "תפירת תיק 4000" כאן - זועקת לשמים. 

יצרו כאן עבירות "יש מאין".

מעולם, בהיסטוריה של תהליכי האישורים הרגולטוריים הקיימים במשרד התקשורת, לא נעשו כל כך הרבה בדיקות, בדיקות חוזרות, הצלבות ואישורים, בצורה כל כך מקצועית ויסודית, עם הקפדה יתרה על כל פסיק בחוקים, בתקנות וברישיונות, כמו שנעשה בעסקה הזו.

אז מה רוצים מנתניהו? חוץ מ"תפירת תיק" לצרכי פוטש פוליטי, אין לי כל הסבר סביר וקביל. 

בכתב האישום מצאתי עד כה לא פחות מכ-50 טעויות מהותיות בעובדות. לפחות 50 שקרים הסותרים מסמכים ברורים ועובדות ברורות המוכרות לי מזמן אמת, כי כיסיתי את כל הנושאים הללו במסגרת Telecom News בזמן אמת ואגרתי מסמכים ועדויות בזמן אמת (רק לא ידעתי אז, שיאשימו את האיש הלא נכון).

עד כה הצגתי בסדרת הכתבות על תיק 4000 הרשומות כאן בנספח ב' למטה, מעל ל-1,500 מסמכים מקוריים, צילומים וקטעי עדויות של עדים, שכמובן לא נחקרו.

בכתב האישום יש את אותן שגיאות, שמצאתי בכתב החשדות (כמפורט בסדרת הכתבות כאן למטה), ונולדו בכתב האישום עוד כמה שקרים חדשים. זאת, מעבר לתוספת "היסוד הנפשי", שנזרע בשפע - בכל רחבי המסמך המפוברק הזה. 

היות וזה בלתי אפשרי מבחינה מעשית, להציג בכתבה אחת את כל 50 ויותר השקרים הנמצאים בכתב האישום, פרסמתי ביחד עם אלי ציפורי כתבה מיוחדת, שפורסמה כאן באתר תחת הכותרת: "האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס".

גם כך, פירוט ה-20 שקרים הראשונים, יצא די ארוך. מאז פרסום הכתבה הזו, קיבלתי עוד כמה מסמכים ועדויות, שמחזקים את החשיפות שלי, והם ייחשפו לציבור בכתבות הבאות. זאת, לאחר כל הבדיקות וההצלבות שאני מבצע, לגבי כל מסמך המגיע אלי. 

עד היום - לא ראיתי שום מסמך סותר. מה שכן ראיתי, הם עשרות רבות של פרסומים שקריים, של "מדבררי הפרקליטות" ופרשנים לרגע, שאין להם צל של מושג בעולם רגולציית התקשורת ומה התרחש בזמן אמת בכל מה שמתואר בתיק 4000.

בכתבה כאן חשפתי כיצד מנגנון השקרים הזה פועל: מתעלם ממסמכים מזמן אמת, חוקר "חפיף", לא חוקר את האנשים הכי מרכזיים בכל נושא, לא מתייעץ עם מומחי רגולציה כדי לבחון את תהליכי הרגולציה בתקשורת, לא מאמת את העדים מול מסמכים סותרים, מתעלם מכל מסמך ועדות סותרת. מנגנון תפירת תיקים מדהים ומזעזע בהיקפו. 

די בקרוב אחזור ואמשיך לפרט את שאר עשרות הרבות של השקרים הנמצאים בכתב האישום, מה שמוביל אותי ׁׁ(וכעת, סוף סוף אחרי שנים בהן אני עסוק כמעט סביב השעון בנושא הזה, יש עוד רבים וטובים הסבורים כמוני), למסקנה החד משמעית והחד-ערכית ומתועדת בכמות אדירה של מסמכים ועדים, שמדובר ב"תיק תפור" בחוטים גסים. 

נספח א'
מה המשמעות של הסעיף שנעלם (כביכול)? (לקוח מכאן)
הסעיף הזה הוא חלק מסעיף הקיים במכתב האישור של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שנחשף על ידי והמצוי כאן. 
יש במסמך הנחשף סעיף אחרון די סתום והנה הוא:


כבר בכתבות קודמות ציינתי, שההסתייגויות הללו אינן התנגדות, אלא פשוט אי הבנה קלה, שדרשה המשך ברור משפטי בנפרד מהאישור, אי הבנה, שנוצרה אצל עו"ד דנה נויפלד, במועד כתיבת המכתב. זה הכל.

בנוסף, עו"ד דנה נויפלד לא צייינה בסעיף הזה, מיהם "הגורמים הרלוונטיים" האמורים לבדוק את 2 הנושאים, שהציעה לבדוק. היא הרי מכירה היטב את מבנה משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין. העובדה, שלא ציינה מי בדיוק צריך לבדוק מה, מראה, שזה כנראה לא היה כל כך חשוב בעיניה, בעת שכתבה את הסעיף הזה.

במציאות, לא היה צורך לבדוק כלום, כי זה כבר נבדק, היא רק פספסה את זה, במועד כתיבת המסמך. 

אי ההבנה הזו כללה 2 נושאים:

א. העליה של בזק באחזקות במניות YES ע"י מימוש אופציות (עליה מכ-49% לכ-58%), ונשאלה על ידה השאלה: האם העלייה הזו דרשה אישור שר התקשורת, או רק הודעת דיווח למועצת הכבלים והלוויין (מה שנעשה)?

במועצת הכבלים והלוויין, כעולה מתמלול הפרוטוקול, עסקו בנושא הזה, ובהחלטה הסופית והרשמית של המועצה נכתב כך:


כלומר: אם מאשרים את העלייה ל-100% של מניות YES בידי בזק, אין כל חשיבות לעלייה מ-כ-49% ל-58%.

יודגש שהנושא הספציפי הזה אינו חדש בכלל. הוא נדון כמה פעמים אף מופיע בהחלטות שיפוטיות שונות והאחרונה והבולטת שבהן היא בדיון בבג"ץ שהסתיים ב-2009 (הבג"ץ במלואו כאן),

התצלומים שיש כאן מראים בברור שלבזק היה אישור כדין (מעשי וחוקי) לעלות מכ-49% לכ-58% ממניות YES, אך בזמנו בזק לא מימשה אז את האופציה הזו מטעמים שלה (ולא בגלל איזו הגבלה חוקית): 



יצויין, שעניין העלייה של בזק מכ-49% לכ-58% במניות YES, היה במוקד הדיון (כמופיע כאן), בבית הדין להגבלים עסקיים בשנים 2007-9, בדיון מאוד ממושך ויסודי שהסתיים באישור "המיזוג" (כאן).

בפסק הדין של בית הדין להגבלים עסקיים נאמרו דברים מאוד ברורים לגבי משרד התקשורת:


שר התקשורת דאז (אריאל אטיאס, וגם לא מחליפו משה כחלון) לא הגיש שום התנגדות להחלטה הזו או לתנאיה (מהסיבה הפשוטה, שמשרד התקשורת תמך ב"מיזוג", כבר מ-2004-5).

יודגש, שגם שר התקשורת משה כחלון, אישר בראיון בלעדי שנערך עמו ב"כלכליסט" ופורסם ביום 8.2.12 (כאן), תמך במפורש במה שמכונה "מיזוג בזק-YES". זאת, בדיוק כמו שר התקשורת שקדם לו, אריאל אטיאס. כך שהנושא של התמיכה במה שמכונה "המיזוג", לא הייתה איזו המצאה חדשה של שלמה פילבר בשליחותו של בנימין נתניהו, פרי "עסקת שוחד" מול שאול אלוביץ', כמוצג וכנטען בכתב האישום כנגד נתניהו. 

ההחלטה הזו בבית הדין השתנתה אחרי כן בבית המשפט העליון, אולם ההחלטה החדשה הזו בעליון, לא החזיקה מעמד יותר מ-3 חודשים, מכיוון שיורוקום רכשה את קבוצת בזק מקבוצת סבן (יורוקום היא זו שדחפה את ההתנגדות ל"מיזוג" קודם לכן, עד ההחלטה של בית המשפט העליון.).

כך, ההחלטה בעניין "המיזוג" חזרה לרשות להגבלים עסקיים (החלטות מפורטות כאן) וחזרה שוב לבית הדין להגבלים עסקיים, בהחלטה שלא פורסמה. יודגש, ש-3 מ"מ הממונה על ההגבלים מעסקיים, זה אחר זה (בעז גולן, ד"ר שלומי פריזט וד"ר אסף אילת), אישרו את "המיזוג" בנוסח החדש שלו (כשיורוקום היא הבעלים של כל הקבוצה), בתנאים שאושרו שוב ושוב ע"י בית הדין להגבלים עסקיים, עד ההחלטה העיקרית, האחרונה והמרכזית (בחתימתו של ד"ר אסף אילת) ב-2014.

מ-2010 והלאה, הדיון התמקד סביב בקשת העליה של בזק מ-כ-49% ל-100% ב-YES, וכל סדרת ההחלטות בין 2010 עד 2014 (כולל), לא זכו לשום ערר משפטי ולשום הערה מצד משרד התקשורת, מועצת הכבלים והלוויין, או שר התקשורת.

מכאן, שלא ברור מהיכן היועצת המשפטית של משרד התקשורת, לוקחת לעצמה סמכות לערער \ לבחון \ לחקור\ לקבוע תנאים וכיו"ב, על קביעת בית הדין להגבלים עסקיים, שאישר את העלייה הזו באחזקות בזק ב-YES לכ-58%, כשמועדי הערעור על ההחלטות הללו עברו וחלפו להם, ושר התקשורת "בזמן אמת" לא הביע \ לא הגיש שום התנגדות ל"מיזוג"?

אין שום פטנט משפטי שמוכר לי, שיועץ משפטי של משרד ממשלתי כלשהו, ללא אישור ומעורבות היועמ"ש והפרקליטות, יכול לפתוח \ לחקור \ לערער על החלטה חלוטה של בית משפט מחוזי (בית הדין להגבלים עסקיים), בנושא שנדון בפני בית המשפט בצורה מעמיקה ויסודית, במשך שנים, שוב ושוב. 

מלבד זאת, לדעת עורכי הדין של YES ובזק, הוראות הרישיון, בהקשר לשינויים מזעריים כאלה במניות של חברה הנסחרת בבורסה, ושאינם משפיעים על הבעלות והשליטה, מחייבים רק "הודעה" ולא "אישור" וזה מה שנעשה על ידם.

אגב, בעדות המודלפת של שמילה מימון בכלכליסט (כאן), עולה שמי שבפועל הריד את הסעיף הזה מהמסמך היה שמילה מימון עצמו ("מומחה לניהול כאוטי של המשרד...")... מעדותו עולה שהוא לא הבין דבר וחצי דבר בסוגיות הללו וסתם קשקש מהזיכרון, מה שהחוקרים רצו לשמוע. 

בנוסף, היה למשרד התקשורת ולמועצת הכבלים והלויין 3 חודשים לבדוק את הסוגיה הזו, לפני שנתניהו חתם על אישור העסקה. העובדה שלא בדקו זאת, מצביעה על כך בברור, שלא היה כאן שום דבר שדורש בדיקה. ממש כלום. 

כך, שאין ולא היה כאן כלום מה לבדוק. ואכן - בזה זה נגמר בזמנו, בזמן אמת. כי אין ולא היה כאן שום דבר מה לבדוק. הכל היה בסדר. זאת, עד שהחליטו "לתפור תיק" לנתניהו - על הכלום הזה. 

ב. שחרור המניות של יורוקום מידי הנאמן של הממונה על ההגבלים העסקיים, האם זה דורש רק "הודעה" או גם "אישור" ממשרד התקשורת?

גם נושא זה נדון במועצה (מועצת הכבלים והלוויין) והופיע בהחלטה הסופית והרשמית של המועצה, שבה נכתב כך:


גם עו"ד דנה נויפלד וגם המועצה התייחסו להודעה של העו"ד של YES מ-26.3.15, על שחרור המניות של יורוקום מהנאמן. אולם, הייתה פה רק אי הבנה. לא העו"ד של YES היה צריך להודיע על כך למשרד התקשורת (ואז מתעוררת השאלה, האם הודעה כזו היא מספקת, או דורשת גם "אישור"), אלא הודעה כזו הייתה אמורה להגיע למשרד התקשורת \ מועצת הכבלים והלוויין ממי שמוסמך לקבל החלטות כאלו ברשות להגבלים עסקיים והוא זה שהיה אמור להודיע על כך למשרד התקשורת, על פי הכתוב בחוק.

ההודעה הנכונה והסופית, שהייתה אמורה להגיעה למשרד התקשורת, ניתנה ב-31.3.15, כשבוע אחרי ה-26.3.15 (המועד בו הודיעה העו"ד של YES על שחרור המניות מהנאמן), ומשום מה ההודעה הזו לא נשלחה למשרד התקשורת \ מועצת הכבלים והלוויין בזמן אמת.

הודעה הזו מ-31.3.15 מצויה כאן,

זה אישור ההחלטה (של מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר אסף אילת, בתמונה משמאל, שמשום מה לא נחקר בכלל בתיק 4000), הודעה, שנחתמה ע"י "רשם ההגבלים העסקיים", על פי סעיף 21 לחוק ההגבלים העסקיים, ולא הוגש ערר על החלטתו - כאמור בסעיף 22 לחוק האמור, כך שמדובר בהחלטה חלוטה.

הוא ("רשם ההגבלים העסקיים") אישר את תיקון ההחלטות על תפיסת המניות של יורוקום ע"י נאמן, בתהליך של תפיסת מניות יורוקום, שנעשה בתחילת העשור (11.4.2010), באישור בית הדין להגבלים עסקיים (בית משפט מחוזי). משרד התקשורת לא היה צד להחלטה זו, כי היא מסורה אך ורק בידי הרשות להגבלים עסקיים, בכפיפות לבית הדין להגבלים עסקיים.

אישור ההחלטה שלו (של "רשם ההגבלים העסקיים"), לא טעון שום אישור נוסף ממשרד התקשורת \ מועצת הכבלים והלוויין, כי הוא (ורק הוא), האיש המוסמך על פי החוק (באותה עת), לאשר את ההודעה על שחרור המניות של יורוקום מהנאמן, בהמשך ובהתאם להחלטת בית הדין להגבלים עסקיים מ-2010. 

כלומר: בזמן אמת, גם היועצת המשפטית של משרד התקשורת וגם במועצת הכבלים והלוויין, לא קיבלו ולא ראו, משום מה, את האישור של "רשם ההגבלים העסקיים", שמוסמך על פי החוק לאשר סופית את ההחלטה הזו, של שחרור המניות של יורוקום מהנאמן, ולכן חשבו בטעות, שיש לבצע עוד בדיקה בנושא הזה, מה שבדיעבד היה מיותר לחלוטין. זאת, כי האישור הרשמי והנכון על פי החוק לנושא זה, כבר ניתן ב-31.3.15, ע"י מי שמוסמך לאשר זאת - כחוק. 

כך, ש-2 הנושאים של ההסתייגויות הללו, במכתבה של עו"ד דנה נויפלד, פשוט היו אי הבנה זמנית של המצב המשפטי, ברגע קבלת ההחלטה לאישור העסקה ב-23.6.15, ולכן נכתב על ידה וגם ע"י מועצת הכבלים והלוויין, שזה ייבדק בנפרד.

בדיקה נפרדת העלתה, שאין בסוגיות הללו שום דבר ולכן הן מתו מוות טבעי בלי שום סידורי הלוויה. זה סוף הסיפור של שתי ההסתייגויות הללו. כלום מכלום. 

בכל מקרה, לנתניהו לא היה שום קשר לסוגיות הללו והוא גם לא ידע מהן ולא הייתה כל סיבה, שידע מהן, וממילא, היה מדובר באי הבנה זמנית, של סוגיות משפטות די מורכבות, שלא היה בהן כדי למנוע או לעכב את העסקה, סוגיות, שנפתרו בקלות בברור קצר, שנעשה אחרי מתן האישור לעסקה. 

העובדה, שכולם דקדקו על "קוצו של יוד", בכל פסיק וכל תת סעיף באישור העסקה, ובכל מקום, בו היה צל צילו של ספק, בוצעו בדיקות חוזרות ונשנות, דווקא עומדת לזכותו של נתניהו, כי זה מוכיח ומדגיש, שבניגוד לאישורים אחרים דומים, למשל במקרים של הוט וסלקום, אישורים, שנעשו כלאחר יד, במהירות ובחופזה, עד כדי הוצאת אישורים מהסוג הזה "מהיום להיום" לדוגמה להוט (בחשיפה של אלי ציפורי), שבמקרה כאן בתיק 4000, של עסקת בזק-YES, הייתה הקפדה יתרה ואפילו אולי מוגזמת, של כולם, הקפדה על כל אות וכל פסיק ותת פסיק.

לכן, הכל היה ונשאר "כשר למהדרין מן המהדרין". 

חוץ מ"תופרי התיקים", שהחליטו, שזה פלילי, כי צריך לסלק את נתניהו מכסאו, מנימוקים משפטיים "המצוצים מקצה האצבע"...

מה שחשוב כאן הוא, שכל היועצים המשפטיים הבכירים ביותר במדינת ישראל, כולם עצמאיים ובלתי תלויים זה בזה ובלתי תלויים בנתניהו, החל מהיועמ"ש (הקודם והנוכחי), דרך המשנה ליועמ"ש, דרך יועמ"ש השב"כ (פעמיים), יועמ"ש הרשות להגבלים עסקיים (פעמיים), יועמ"שית משרד התקשורת (פעמיים), יועמ"ש מועצת הכבלים והלוויין, יועמ"ש "ועדת הריכוזיות" ויש עוד, כולם, ללא יוצא מן הכלל, תמכו ואישרו את "העסקה", אחרי שבדקו לעומק שוב ושוב, את כל הניירות וכל המידע, שהיה סביב "העסקה" הזו.

כך, כל התיאוריה, שאבי ברגר פוטר בגלל ההתנגדות שלו ל"מיזוג", נופלת "היישר לתהום", כשרואים כל כך הרבה רגולטורים ויועצים משפטיים העובדים במרץ, במקביל, כדי לקדם את אישור העסקה, בזמן שהוא (אבי ברגר) מנכ"ל...

אין דבר יותר "כשר" בישראל מזה. אז איך זה הפך ל"תיק פלילי" כנגד נתניהו? הרי הוא לא יכול היה לחשוב או לעשות אחרת חוץ מלחתום על הנייר, שהביאו לו לחתימה, עם כל ערימת האישורים הנדרשים, עם הקפדה מיוחדת על כל קוצו של כל פסיק, בחוק ובתקנות.

זה אפשרי להפוך את זה לפלילי, רק אם "תופרים" את המהלך הזה ומעלימים מ"כתב החשדות" את כל ארמיית היועצים המשפטיים, שאישרו את "העסקה" בחתימת ידם. זה מה שעשו: המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש הנוכחי. פשוט מדהים. 

עדכון 8.11.19: נחשף (כאן וגם כאן וכאן): 

אילן ישועה התלונן שהתערבו לו בתכנים? אלא שבשנת 2014 נמצא שאתר וואלה סחר כתבות עבור כסף.

‏במסגרת האזנות בפרשת 'ישראל ביתנו' ב-2014 נמצא כי אתר 'וואלה' סחר בכתבות עבור כסף!

עדכון 8.12.19:
א. עלה פוסט נוקב אל אלי ציפורי (כאן), בדרישה לבצע חקירה פלילית כנגד היועמ"ש והכתבת דנה וייס (שום קשר לכותב שורות אלו). להלן הכותרת של הפוסט: "היחסים הפליליים של אביחי מנדלבליט עם דנה וייס: סיקור אוהד, הדלפת ראיות מתיקי נתניהו, אישורים למעקבים לא חוקיים אחרי יאיר נתניהו, תדרוכים על חנינות ועל ה"פרישה בשקט" של שי ניצן". מומלץ לקריאה. 

ב. פורסם כאן וכאן, שבהוראת היועמ"ש ופרקליט המדינה: להב 433 תבדוק את חקירת העדה המקורבת לניר חפץ. כלומר: העבריינים, לכאורה, יחקרו את עצמם ויסגרו לעצמם את "תיק החקירה" הדמיוני הזה...זה פטנט ידוע וישן במערכות החוק הבכירות ביותר של ישראל (מה שמכונה על ידי "הקליקה"), פטנט, שנחשף על ידי מזמן (כאן), עם המסמכים המוכיחים זאת, בהקשר של עו"ד דנה נויפלד, ש"מככבת" בתיק 4000. "אין חדש תחת השמש" בהגנה המוחלטת של "הקליקה" על חבריה.

ג. הפרקליטות מבקשת למנוע מיועצי רה"מ את זכות הערעור בפני בית המשפט העליון (כאן וכאן). תגובת הפרקליטות לעליון: למנוע מיועצי רה"מ לערער. יועצי רה"מ באמצעות פרקליטיהם מבקשים לערער לביהמ"ש העליון בנוגע לחיפוש בטלפונים הניידים שלהם, לטענתם - שלא כדין. היועצים: "בפרקליטות מפחדים שהאמת תיחשף".

ד. פורסם בגלובס (כאן), שמי, שבין היתר, עסק בחקירות בתיקי נתניהו, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, מקורב אישית לבני גנץ, אבל שכח לדווח על כך. כותרת הכתבה: "הסיפור המוזר של גנץ, המימד החמישי והבכיר במשטרה, שנזכר בניגוד עניינים. גדי סיסו, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, הצהיר ב-2017 על ניגוד עניינים עם חברת המימד החמישי שבראשה עמד אז יו"ר כחול לבן דהיום. אלא שטופס ניגוד העניינים שלו נחתם שנה לאחר הפגישה הבעייתית בין ראשי החברה למשטרה, שעמדה במרכז דו"ח חמור של מבקר המדינה".

ה. שלמה פילבר ("עד המדינה" המרכזי בתיק 4000) ממשיך להתראיין (ראה כאן במעריב, בענייני סקרי בחירות), ומצייץ כאן בטוויטר שלו בעניין החלטה רגולטורית הנוגעת למשרד התקשורת ולחברות התקשורת (כולל בזק), ואף מקיים ויכוח גלוי עם אמיתי זיו מדה-מרקר (כאן) בנושאי רגולציה שונים של משרד התקשורת. זאת, בניגוד להסכם "עד המדינה" שלו, וזוכה לגיבוי \ חיפוי של הפרקליטות, די ברור למה. 

הקטע המעניין כאן הוא, שבסיפור עם הרמקול ליד הבניין שלו ("הטרדת עד המדינה"), שהיה בעיצומו של קמפיין בחירות, הפרקליטות מתייחסת אל שלמה פילבר בכובעו כ"עד מדינה" ולא בכובעו כפעיל בזירה הפוליטית, הן כיועץ קמפיין של מפלגה המתחרה עם הליכוד על אותם הקולות בצד הימני של המפה הפוליטית (שקד ובנט) והן כמי שסיפק סקרים פוליטיים כמו לערוץ 13, בתקופת הבחירות לכנסת ה-22. אין תחתית לתהום, לשקרים ולתפירת התיקים, שנעשים בגלוי ע"י הפרקליטות והיועמ"ש.

פרשת חקירת "הטרדת עד המדינה" שלמה פילבר מעלה כמה שאלות כבדות:
1. למה שלמה פילבר שיקר (דרך "מקורביו" ואח"כ דרך עורך דינו: (כאן) שהוא לא התלונן ולא הרגיש מוטרד, בזמן שהוא כן התלונן במשטרה על הטרדה (ראה תצלום מענה של נציג המשטרה ב-30.10.19 בבית המשפט השלום בת"א, במענה לשאלה של עו"ד עמית חדד, המייצג את עופר גולן ויונתן אוריך, החשודים ב"הטרדה").
2. למה שלמה פילבר הגיש את התלונה במשטרה ביום 4.9.19 (!) בזמן שהאירוע התרחש ב-29.8.19, שבוע (!) קודם לכן?
3. מה קרה בין התאריכים הללו, שהובילו אותו כן להתלונן במשטרה?
4. מה הוביל אותו לשקר לציבור באמצעות מקורביו ועורך דינו ביום 28.10.19, כמעט חודשיים לאחר הגשת התלונה על ידו למשטרה?
5. איך יכול להיות שהוא "הוטרד", בזמן שהוא בכלל לא היה בבית ולא שמע את ההטרדה כביכול הזו ולא ידע על קיומה, אלא בדיעבד ומהתקשורת?
6. אם שלמה פילבר התלונן ב-4.9.19, למה החקירה נפתחה ב-22.10.19 (בחקירתה של ו' מהמערך הלוגיסטי של הליכוד, שהזמינה את הנהג והרכב להשמיע הודעה מול ביתו של שלמה פילבר)? 
הרי מספר הרכב היה בידי המשטרה כבר ביום התלונה של פילבר (4.9.19)? זו לא חקירה כל כך מסובכת. הרי תצלום של "ההטרדה" פורסם באינטרנט וכמעט הכל היה ידוע למשטרה ולפרקליטות, כדי להתחיל מידית בחקירה. למה המתינו חודש וחצי ולפתע החלו בחקירה?
7. למה לא הוציאו צווי חיפוש למכשירי הסלולר (מלבד לסלולר של ו'), כשהיה חודש וחצי מרווח זמן בין התלונה של שלמה פילבר לתחילת החקירה?
8. האם ייתכן שכל החקירה הזו מטרתה למעשה "אזהרה" לפילבר שלא יחזור בו מהסכם עד המדינה ולא ימוטט את "תיק 4000" התפור בחוטים גסים?
עוד קצת מידע מי זה שלמה פילבר: כאן. 
לכן, ה"חקירה" בעניין הטרדת "עד המדינה" השקרן ש"לא  הוטרד" כטענת עורך הדין שלו - זו בדיחה שמתאימה ל-1 באפריל ולא לסוף אוקטובר. 
הוא בכלל לא "עד מדינה". הוא לכל היותר "עד הגנה", או "עד עוין" (מה שיצא קודם...). אלו "סיפורי הברון מינכהאוזן", שמתאימים לאווירת השקרים והספינים ב"תיק 4000": כאן. 

עדכון 9.12.19:
א. שוב כלכליסט מפרסם הדלפה (כאן וגם כאן), הפעם מחקירותיו של נתניהו. זו כותרת הכתבה: "אני חותם על התצהיר - אבל אני לא אחראי": תמלילי חקירות נתניהו. כל הנושאים שיש בהדלפה הזו נותחו כבר כמה פעמים על ידי, כמפורט בנספח ב' כאן למטה, ואין בהם שום דבר חדש או משהו המראה איזה שמץ של בסיס ליצירת תשתית עובדתית חדשה (אפילו לא מינימלית) המובילה לפלילים מצדו של נתניהו. החקירה מצביעה בברור על כך, שהחוקרים כלל לא יודעים על כל המסמכים הרבים הקיימים בנושאים הללו מזמן אמת. מפליא, שהפרקליטות והיועמ"ש הלכו שולל אחרי הקו הזה ואף הובילו את הקו הזה, קו מוביל, שנראה שנועד למטרה אחת: "לתפור תיק" לנתניהו על כלום.

למי שמתעניין באמת ולא בספינים של הפרקליטות ו"כלכליסט" (בבעלותו של נוני מוזס, שמככב בתיק 2000),, סוגיית "ניגוד העניינים" של נתניהו קיבלה מענה מקיף עשרות פעמים באתר זה. מציע לכל מתעניין, שיקרא לדוגמה את פרקים 27, 28, 29, 32 וגם פרק 36, בסדרה בת ה-37 פרקים, ויש עוד בפרקים רבים השלמות ועדכונים בעניין ניגוד העניינים. מי שירצה לקרוא את הכל, ממש הכל, אז מוצע להריץ את המילים "ניגוד" או "עניינים" במנוע החיפוש הפנימי של האתר, שנמצא מצד ימין למעלה באתר. יש מעל ל-60 כתבות העוסקות בנושא הזה, 5 הכתבות, שציינתי כאן מעל, הן לדעתי העיקריות. 

ב. פורסם פוסט מדהים (כאן) של אלי ציפורי תחת הכותרת: "השקרים של כתב האישום בתיק 4000: עורכי וכתבי וואלה! השמאלנים פעלו נגד נתניהו בסיקור שלילי תוך שהם מכנים אותו "כלב מתועב", "איש שגונב את המדינה", "שלטון רשע", "הורס את המפעל הציוני" ו"קים ג'ונג און"; הכל נעשה בשיתוף פעולה עם אנשי "הארץ דה-מרקר" השמאלנים שיחד עם אילן ישועה והפרקליטות (שמקבלת אצלם סיקור אוהד) תפרו תיקים לנתניהו". מומלץ לקריאה. 

ג. פורסם (כאן וכאן), שבית המשפט העליון ידון בפריצה לטלפונים של יועצי ראש הממשלה נתניהו. למרות התנגדות הפרקליטות. הדיון יתקיים ביום א' הקרוב ודי ברור שמי שיזכה בדיון תהיה "הקליקה" ולא יועצי רוה"מ ופרקליטיהם. 

עדכון 10.12.19:
א. פורסמה בכלכליסט (כאן) עדותו של ניר חפץ ("עד מדינה" בתיק 4000) עדות הכוללת פתק, שהוא כתב בכתב ידו, בנוגע לשיחה, שהייתה לו (כנראה, זה דורש אימות) עם שאול אלוביץ'. זאת, בענייני רגולציה של בזק (סוגיית הורדת "ההפרדה המבנית" מבזק, נושא הנמשך ונגרר שנים רבות וטרם נפתר וכרגע הוא תקוע בבג"ץ). תשומת לב לנקודות החשובות הבאות:

• אין תאריך על הפתק והחוקרים (וגם לא הפרקליטות) לא זימנו שום איש מקצוע בתחום הרגולציה של התקשורת, כדי לפענח את הנקודה הזו (כנראה בכוונה, אם אין זמן, אפשר להניע את הזמן לאחור ולייחס את הפתק לנתניהו ולעסקת שוחד). ובכן, בקריאת הפתק ברור, שהוא נכתב לקראת המחצית השנייה של 2016 וממש לפני ששלמה פילבר חיבר את טיוטת המדיניות החדשה (כאן) ב-7.10.16. הנוסח תואם לסיכומים החלקיים שהיו אז בין שלמה פילבר לסטלה הנדלר (מנכ"לית בזק), במהלך מחצית 2016, בעניין "דיל" של הורדת "ההפרדה המבנית" מבזק (מה שהשתנה ברגע האחרון להורדת "ההפרדה התאגידית", "פטנט", ששייך, כנראה, לעו"ד אריק רשף, שלא נחקר, כדי לנסות ולעקוף את הצורך בשימועים), וכתמורה בזק תפרוס סיבים לבתים ברחבי ישראל ברוחבי פס של עד 1 ג'יגה. 
• באותו זמן, שר התקשורת לענייני בזק היה צחי הנגבי ולא בנימין נתניהו. צחי הנגבי אישר את המהלכים הללו לשלמה פילבר.
• ניר חפץ לא מערב את נתניהו בפתק הזה ומציין בעדותו (כבר אחרי שהיה "עד מדינה"), שלא דיבר עם נתניהו בעניין הפתק. 
• כלומר: החשודים היחידים בעניין הפתק הזה הם: שאול אלוביץ', ניר חפץ, שלמה פילבר.  

לאור כל הנקודות לעיל עולה, שגם כאן החוקרים, הפרקליטות, היועמ"ש וכל הצוות המקיף אותו (ואחריהם כל מדבררי ההדלפות בפרקליטות), לקחו את עדות ניר חפץ והפתק המסתורי, שנתפס אצלו, לכיוון אחד בלבד: כנגד נתניהו, שבכלל לא היה קשור לזה. ככה בדיוק תפרו את התיק לנתניהו. 

ב. עוד מסמר בארון, שטרם נקבר, שנקרא "תיק 4000" התפור. מי שנטען (בהתחילה ע"י הארץ ודה-מרקר ואח"כ ע"י כל "מדבררי הפרקליטות והיועמ"ש", במשך כל השנים האחרונות), שהוא היה איש המקצוע המוביל במשרד התקשורת, שהתנגד ל"עסקת בזק - יס", סמנכ"ל הבכיר לכלכלה לשעבר - הרן לבאות, כעת נחשף, שמה שטענתי כל השנים הוא הנתון הנכון עובדתית. הרן לבאות בזמן אמת לא התנגד. אין שום תיעוד להתנגדות לכך והצגתי עדויות ומסמכים המראים את ההפך. כלומר: ההתנגדות המדומה הזו נולדה אחרי כשנתיים בדיעבר, כשתיק 4000 נתפר בחוטים גסים.

כאן מתחת לפסקה יש צילום של הקטע הכי חשוב בעדותו, כפי שהודלף ביום 10.12.19 לכלכליסט (כלכליסט הוא אחד מכלי התקשורת, שקיבלו מהפרקליטות את כל חומרי החקירה, הכל בלי יוצא מן הכלל, כדי לעשות בחומרים הללו שימוש להשחרת נתניהו לאורך זמן, לפי הבנת המערכת, תוך הסתרה מלאה של מקור החומרים הללו).


הקטע הזה מתייחס לחצי השני של 2016, וכאן הרן לבאות מודה בפני החוקר במו פיו, בדיוק מה שהוכחתי שוב ושוב בכל פרקי הסדרה (המפורטת בנספח ב' כאן למטה), שהפרק האחרון שבה מס' 37 הוא כאן למעלה, שהוא בזמן אמת, לא התנגד כלל ל"עסקה", ומה שהוצג על ידו זו התנגדות שבאה בדיעבד, אולי בעידוד אבי ברגר המנכ"ל המפוטר (המקור לפרסומים מהסוג הזה בדה-מרקר\הארץ). 

מהדלפת חקירה של הרן לבאות עולה, שהוא ואבי ברגר התייחסו לבזק כמו אל אוייב במלחמה: "זה הרגיש כמו חיילים ששוכבים בשוחות, יורים אחד על השני ופתאום הופכים לחברים". "אני ואבי יצאנו מהפגישה ואמרנו אחד לשני: 'הדפוק הזה איים עלינו". "אמרתי שאני מבין שאפשר לעבוד לא רק במלחמות". "מאחר ובזק נלחמת בנו בגלל שהמחירים שקבענו הם נמוכים מדי". "היה לנו מוזר שבזק נלחמת בך מלחמת חורמה". זה האיש. איך הוא הגיע להיות סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת? אני עשרות פעמים בזמן אמת קראתי לפטר אותו. הוא היה פשוט אסון לשוק התקשורת ולמשרד התקשורת, מיומו הראשון ועד יומו האחרון בתפקיד הזה (לא שהמחליף שלו טוב יותר...). 

יוזכר, שהרן לבאות הגיע במפתיע למשרד התקשורת מחברה מתחרה בבזק (אקספון-018) וכיום הוא עובד אצל חברה אחרת המתחרה בבזק (IBC מקבוצת סלקום). כך, שהרקע והמוטיבציה האישית שלו לא זקוקים להסברים נוספים.
ככה נתפר תיק 4000. פשוט לא יאומן. 

עדכון  13.12.19:
א. אלי ציפורי העלה פוסט נוקב לסיכום של הקדנציה הכושלת של פרקליט המדינה שי ניצן. זאת, תחת הכותרת: "ההשחתה העיתונאית של שי ניצן: הודה שהוא מקבל סיקור אוהד בעיתון "הארץ דה-מרקר" – "ב'הארץ' אני מסודר" כך אמר; מה התמורה? תדרוכים והדלפות פליליות, העתק-הדבק של גרסת העיתון בתיק 4000 וניסיון סיכול ממוקד ומביך לאמיר אוחנה". פוסט מאוד מומלץ לקריאה - כאן. 

כמה שעות יותר מאוחר, אלי ציפורי פרסם פוסט נוסף בעניינו של פרקליט המדינה פורש שי ניצן תחת הכותרת: "בורח מאחריות: שי ניצן פתאום "לא מכיר" את תרגיל החקירה העברייני של ניר חפץ; פרקליט המדינה קיבל סיקור אוהד ב"אולפן שישי" – ראיון מחבק של דני קושמרו לו ולמשפחתו; קושמרו לא שאל כלל על קלטות מנדלבליט-אשכנזי, החסינות בפועל ליאיר לפיד, החסינות להדס שטייף ושורת התלונות החמורות נגדו מפרקליטים ופרקליטות תחת אחריותו". הפוסט כאן ומומלץ לקריאה.

ב. פורסם על ידי זיו קריסטל ואמיר זוהר ב 11/12/2019 ב"פוסטה" - כאן, חשיפה בנושא "פרשת השופטת מרגולין–יחידי: דרישה לביטול הכרעת הדין נגד איתמר שמעוני". עו"ד מנחם רובינשטיין חושף בפנייה להנהלת בתי המשפט כי השופטת בוגרת פרקליטות מיסוי וכלכלה מונתה בחופזה לתיק האסטרטגי, במקום השופט מרדכי לוי, חודש לפני פקיעת תוקף מינויה הזמני לבית משפט המחוזי בתל אביב באוקטובר 2017, ובמשך שנתיים ישבה בדין ללא סמכות (לכאורה) ומבלי שהדבר יפריע לנשיא בית המשפט כבוד השופט איתן אורנשטיין.

עדכון  15.12.19: פורסם פוסט בנושא ההדלפות מאת אלי ציפורי (כאן), תחת הכותרת: "לידיעת שי ניצן: ד"ר גדי טאוב חושף כמה מקרים של הדלפות פליליות, בין היתר, מהפרקליטות - לאביעד גליקמן, לגיא פלג ("חדשות 12"), למוטי גילת ("כאן 11" - ועוד על חשבון כספי ציבור!), לחן מענית ("גלובס") ולטובה צימוקי ("ידיעות אחרונות"); כך פעלה השיטה: הדלפות פליליות בתמורה לסיקור אוהד".

עדכון 16.12.19:
א. פורסמה בכלכליסט (כאן), כתבה עם חלק מהקלטות של אילן ישועה שמשום מה לא נחקרו. כותרת הכתבה: "כך ניסתה איריס אלוביץ' לסחוט את שר האוצר. רעייתו של שאול אלוביץ' ניסתה לקשור קשר עם מנכ"ל וואלה! לשעבר אילן ישועה, לאיים על משה כחלון שיש בידיהם מידע מכפיש לכאורה על אודותיו שאינו מתפרסם; בהקלטה נשמעת אלוביץ' מפרטת את המידע שיש בידיה, ומורה לישועה: "תגיד לכחלון שיש לנו חומר מפה עד הודעה חדשה, והוא בכספת ולא מפורסם"; ישועה שאל אם שאול אלוביץ' יודע, ונענה: "שאול אומר להמשיך ל... את כחלון".

ב. הוגשה תלונה ליועמ"ש (כאן, אישור קבלה - כאן) בנושא "התרמית המשפטית" לכאורה (בה מעורבים: שלמה פילבר, עו"ד אריק רשף, תמי לשם ועו"ד דנה נויפלד, ככל הנראה בידיעת: נש"מ, המשנה ליועמ"ש דאז והשר צחי הנגבי), כמתואר לעיל (במחצית הכתבה). 

עדכון 17.12.19: 
א. פורסמה (כאן) חוות דעת של התובע הפדרלי האמריקאי (לשעבר) תחת הכותרת: "התובע הפדרלי לשעבר -  מרק לוין: נתניהו הוא קורבן ההפיכה ועומד בפני אישומים מזויפים".

ב. אלי ציפורי תוקף (כאן) את המתקיפים את שר המשפטים אמיר אוחנה בפוסט שפורסם על ידו תחת הכותרת: "חקירה פלילית נדרשת מיד לאביעד גליקמן כדי לחשוף מי השופט שתדרך אותו בבית המשפט העליון עוד לפני שהעתירה נגד מינוייה של אורלי בן-ארי למ״מ פרקליט המדינה הוגשה. שניהם שותפים לכאורה לדבר עבירה".

ג. מתברר (כאן, באתר "מידה") דבר הפגישות הסודיות של עו"ד שי ניצן עם עיתונאים. פרקליט המדינה הפורש עו"ד שי ניצן קיים בשלוש השנים האחרונות עשרות מפגשים עם עיתונאים אך משרד המשפטים מסרב לחשוף את זהות המשתתפים בהם. בין השאר נפגש עם כתבי וואלה! וידיעות אחרונות (המעורבים בתיקי נתניהו).
מה זה אם לא שוחד (לכאורה) ועוד עבירות, לפי קנה המידה של תיקי 2000 ו-4000?

עדכון 18.12.19: פורסמו כמה כתבות ופוסטים המכוונים ליועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט:
א. פוסט של אלי ציפורי הקורא ליועמ"ש להתפטר (כאן) שפורסם תחת הכותרת: "דיקטטורה ועריצות שיפוטית: אביחי מנדלבליט, עשית מספיק נזק – לך הביתה!".
ב. ראיון עם בועז גולן (כאן) תחת הכותרת: “מהתמלילים עולה התנהלות פלילית לכאורה של מנדלבליט, המערכת שומרת עליו”.
ג. מאמר נוקב בחדשות ערוץ 7 (כאן) תחת הכותרת: "קשר השתיקה בפרשת מנדלבליט".
ד. ניתוח משפטי של סוגיית מינוי מ"מ פרליט המדינה, חובר ע"י פרופ' טליה איינהורן ופורסם באתר "מידה" - כאן. כותרת המאמר: "התערבות בג”ץ והיועמ”ש במינויים – פרק נוסף בהפיכה השיפוטית. נסיונו של מנדלבליט להכתיב את זהות פרקליט המדינה נעשה בניגוד גמור להוראות החוק, והקפאת המינוי בבית המשפט פוגעת קשות באושיות הדמוקרטיה".
ה. פורסם כאן על "קשר השתיקה" ברוב כלי התקשורת בישראל: "קשר השתיקה בפרשת מנדלבליט. מזה שבועות מקפידה התקשורת להתעלם מפרשת 'הקלטות מנדלבליט' המטילות צל כבד, אולי אפילו פלילי, על התנהלותו ב'פרשת הרפז'. למה?".

עדכון 19.12.19: פורסם כאן: "השופט המחוזי (נשיא בית המשפט המחוזי בת"א) אורנשטיין מציג: מסלול עוקף למינוי שופטים". "האם השופט איתן אורנשטיין ניצל לרעה את סמכותו כשקבע כי השופטת לימור מרגולין-יחידי תטפל בתיק הענק נגד ראש עיריית אשקלון, חודש לפני סיום כהונתה כשופטת זמנית?" הנהלת בתי המשפט: "סברה חסרת שחר. הקצאת התיק התרחשה זמן רב לפני הודעת השופטת על פרישה". כזכור, בפסק דינה כתבה השופטת לימור מרגולין-יחידי (יוצאת פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א) מעין "מערכת עקרונות להכרה ב'כתבות מפנקות' בתקשורת כטובת הנאה העולה עד כדי שוחד", עקרונות שיכולים (אם יאושרו בערר שהוגש לבית משפט עליון), להשליך על התיקים של נתניהו.  

הערת המערכת: בנוגע לפסק הדין של השופטת מרגולין-יחידי בעניינו של ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני, שניתן (לכאורה, זה בערר בבית המשפט העליון) ללא סמכות, מאחר והשופטת ישבה במשך שנתיים לשפוט בתיק, לאחר שפג תוקף זמן מינויה בביהמ"ש המחוזי. בנוסף לכך, יש לציין גם את "ניגוד העניינים" החמור שבין השופטת לתובעת בתיק. משום מה, נשיא בית המשפט המחוזי "לא ראה ולא שמע" על הבעיות הללו. כאמור, השופטת מרגולין-יחידי מגיעה מפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א, שהיא התובעת בתיק הזה והיא עצמה מקורבת אישת לעומדת בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה - עו"ד ליאת בן ארי. מכאן, שהשופטת מרגולין-יחידי הייתה צריכה לפסול את עצמה מלשפוט בתיק זה, בשל יחסי הקרבה שלה אל התובעת בתיק הזה, פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א והעומדת בראשה - עו"ד ליאת בן ארי.

עדכון 21.12.19: אלי ציפורי העלה פוסט נוקב (כאן) שבו הוא מצביע במפורש מי עומד בראש ההדלפות מהפרקליטות (עבורי ועבור קוראי Telecom News אין בזה כמובן כל חדש...): "המדליף מס' 1: מנדלבליט נפגש 71 פעמים (!) עם אנשי תקשורת עד להגשת כתב החשדות נגד נתניהו. תלונה לפרקליטות על היחסים הפליליים לכאורה שבין מנדלבליט לבין דנה וייס הוגשה בסוף השבוע בדרישה לחקור את מנדלבליט באזהרה בחשד לעבירות של הדלפה והטיה לסיקור אוהד מחדשות ערוץ 12". 

עדכון 25.12.19: פורסם (כאן) מאמר תחת הכותרת: “טוב שביהמ”ש מגביל את כוחה של המשטרה לפגוע בזכויות חשודים”. עו”ד מיכאל דבורין בעקבות דברי השופט אלרון מבית המשפט העליון, על חקירת יועצי רה”מ: “המשטרה בלהיטותה אפשרה לעצמה לעבור על החוק”. פרופ’ מיכאל בירנהק: “החיפוש בטלפון ללא צו היה פסול”.

עדכון 28.12.19: פורסם כאן: השופט (בדימ.) דוד רוזן נגד עו"ד שי ניצן (פרקליט המדינה הפורש): "המייל שנשלח על ידו לשופטים הוא “תקלה חמורה”. נציב תלונות הציבור על הפרקליטות מתח ביקורת קשה על התנהלות פרקליט המדינה היוצא: “סכנה אורבת, ולו למראית עין, כששופטים מכהנים נקראים להגנת הפרקליטות”.

עדכון 6.1.2020: שערוריית היועץ המשפטי של הכנסת (חלק מ"הקליקה", למי שלא הבין זאת עד היום): הסכם ניגוד העניינים שנחשף (כאן) מבהיר – זוג שתפר תיקים לרה״מ: יועמ״ש הכנסת חייב להתפטר (כך לדברי בועז גולן, חושף הפרשה). אלי ציפורי העלה מספר לא קטן של פוסטים נוקבים בפייסבוק בנושא זה (האחרון שבהם כאן). 

עדכון 9.1.2020: עו"ד איל ינון (יועמ"ש הכנסת שהתערב בענייני החסינות של נתניהו) הוא עד מספר 296 בתיקי האישום שחתום עליהם היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט נגד נתניהו. כך, היועמ"ש של הכנסת שגר באושר שנים רבות עם בת זוגו - עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש של הממשלה, זו שהובילה (בין היתר) את התיקים נגד נתניהו - הוא גם עד תביעה מרכזי במשפט המתוכנן נגד נתניהו.

בנוסף, בליכוד תוקפים בחריפות (כאן) את עו"ד אייל ינון: "ניגוד עניינים חמור – הולך ומתברר שכל התהליך בכנסת פסול ומזוהם".

מדהים. ככה כמעט כל הנושאים הכי חשובים מתנהלים. גם "התיקים התפורים" עם מספרים עגולים (1000, 2000 ו-4000). מדובר ב"קליקה" שדאגה (במשך השנים, זה נבנה נדבך על גבי נדבך, לרבות בתמיכת בג"ץ), שהקליקה תהייה חסינה בחסינות מוחלטת מפני כל תביעה, או ניסיון חקירה, או הדחה.

"פוטש" בשידור חי גם מהכנסת... 

עדכון 19.1.20: פורסם (כאן) המשך הסאגה של "הטרדת עד המדינה": "מכה קשה למשטרה: לא יוכלו לחטט בטלפון של אוריך, של גולן ייבדק. בית המשפט התיר למשטרה לעשות חיפוש רק בטלפון של יועץ התקשורת של משפחת נתניהו - וגם זאת מסייג השופט במגבלות ותנאים אותם הציב • אסר לערוך חיפוש בטלפונים של 3 יועצים אחרים • הסנגורים יערערו על ההחלטה: "זה למעשה המסמר האחרון שצריך להוביל לסגירת תיק החקירה"."

עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין: ״אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט שקיבל את עמדתנו. לאחר שבית המשפט העליון קבע שנפלו פגמים קשים, חוזרים ונשנים, בחקירת יועצי ראש הממשלה, היום קבע בית משפט השלום באופן סופי שלהפרות האלה יש מחיר – דחיית הבקשות למתן צווים. זהו למעשה המסמר האחרון שצריך להוביל לסגירת תיק החקירה נגד יועצי ראש הממשלה״.

עדכון 26.1.20: פורסם כאן, כאן וכאן כי: משרד התקשורת עוצר את התוכניות של בזק להיכנס לטלוויזיה. המשרד הבהיר לחברה כי כוונתה להפעיל שירות טלוויזיה בדומה לשירות של אפל, מעלה חששות לחיזוק כוחה המונופוליסטי ולפגיעה בחובת ההפרדה המבנית בחברה. בבזק דוחים את עמדות המשרד.

כך, משרד התקשורת עוצר את התוכניות של בזק להיכנס לתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית. המשרד הבהיר בשבוע שעבר לבזק, כי הכוונה של החברה להפעיל שירות טלוויזיה מסוג Apple TV, מעלה חששות לחיזוק כוחה המונופוליסטי של ענקית התקשורת ולפגיעה בחובת ההפרדה המבנית בחברה. 

יצויין שזו עמדה עקבית רבת שנים של משרד התקשורת, שכבר הוצגה בבית הדין להגבלים עסקיים בעשור הקודם, מה שמסביר מדוע משרד התקשורת תמך כבר אז ב"מיזוג", כאמור במפורש בתצלום הבא (לקוח מכאן):


עדכון 5.6.20: בתכנית "המקור" של רביב דרוקר בערוץ 13 (שאת שקריה המרובים חשפנו כאן וכאן), הייתה מצגת שרצה לאורך התכנית ברקע, על מסכי ענק באולפן שהוקם לצורך התכנית.

המצגת הזו הועלתה במלואה כשבוע לאחר התכנית לאתר ערוץ 13 (כאן) ובתוך המצגת הזו הובאו דבריה של עו"ד דנה נויפלד ב-3 מצגות שונות הנמצאות: כאן, כאן וכאן. 

המצגת הראשונה נראית כך:


על כל שלושת המצגות הללו של דבריה אין (בכוונה) כל תאריך למה היא מתייחסת וניתן להבין מדבריה שהיא מתייחסת ל"עסקה" (מה שמכונה בטעות "המיזוג") של בזק-YES, עסקה של רכישת מניות, כלומר: "העברת אמצעי שליטה" לבזק מיורוקום, שאושרה ע"י נתניהו ב- 23.6.15.

אולם, זו פשוט הטעיה של רביב דרוקר (והפרקליטות, שהזינה אותו בהדלפה פלילית, בדברים הללו). כל שלושת המצגות מתייחסות לדבריה של עו"ד נויפלד רק בנוגע ל"עסקת המיזוג" ששלמה פילבר "רקח" עם צמרת בזק במחצית השנייה של 2016 (שנה אחרי מועד העסקה של רכישת המניות ב-2015).

"העסקה" הזו של 2016 הגיעה למימוש בדמות מסמך "מדיניות רגולטורית חדשה", שיש בה "עסקה עם בזק" (כלומר: הורדת "ההפרדה המבנית" בין בזק ל-YES שזה "אישור מיזוג", תמורת פריסת סיבים של בזק ברחבי הארץ) ומומשה גם במכתב של שלמה פילבר לבזק, מהלך שבוצע שנה וחצי אחרי "העסקה" של 2015, כלומר בסוף 2016.

הנקודה הכי חשובה כאן: נתניהו לא היה ב"עסקה" הזו של מחצית 2016. צחי הנגבי היה אז "השר לענייני בזק" והוא זה שדן ושאישר את המהלכים (ולא נתניהו) וזה חלק מתיק "בזק", שבכוונה "ערבבו" אותו עם "תיק 4000", שנוגע לשנת 2015.

ככה הפרקליטות ורביב דרוקר הטעו את הצופים, גם בהקשר של דבריה של עו"ד דנה נויפלד, בין מה שהיה ב-2016 (שלא קשור לנתניהו) למה שהיה ב-2015, שכן קשור לנתניהו. .

בנוסף, עו"ד דנה נויפלד משקרת (בהתייחס למה שמוצג במצגת של רביב דרוקר), משום שהיא לא התנגדה ל"מיזוג" (המיזוג של 2016), היא אפילו אישרה זאת ולא הייתה לפילבר כל סיבה לריב עמה. זה מנותח ב"ראיית הזהב" החדשה כביכול - כאן, בו פילבר כתב "ביומן הצהוב" שלו:"מיזוג יס בזק. דנה (נויפלד) אישרה".

אם לא די בכך, עו"ד אריק רשף, שהיה במשך שנים סגנה של עו"ד נויפלד, בעדותו מסר שהיא (דנה) הייתה בעניינים, השתתפה בישיבות, קיבלה מסמכים ואישרה גם את ה"עסקה" של 2016. גם עו"ד אבי ליכט היה מעורב כאן (הוא הפטרון האישי והחבר המקצועי של דנה נויפלד, שהייתה במשך שנים העוזרת האישית שלו, בטרם "הושתלה" ע"י עו"ד ליכט כיועצת המשפטית של משרד התקשורת. תזכורת: עו"ד ליכט היה אז המשנה ליועמ"ש). הוא (ליכט) אישר אף הוא את "העסקה" של 2016 בשם היועמ"ש, לבקשת עו"ד אריק רשף.

כך, שהצגת הדברים, גם כמנותח כאן בכתבה למעלה וגם כעולה מהמצגת של התכנית "המקור", נועדה להטעות את הצופים ולטשטש בכוונה את המציאות ואת האמת בסוגיה שהיא ׁ(דנה) מדברת עליה, בעדותה המוצגת במצגת (עדות שעוסקת בעסקת המיזוג של 2016, בה נתניהו בכלל לא מעורב, לא במישרין ולא בעקיפין, ואינה עוסקת ב"עסקת מכירת המניות" של 2015). 

24.9.20: מזכר בנוגע למפגש המשטרה עם שלמה פילבר (המסמך כאן): "״אני דואג לעצמי ולילדי באירוע כזה״ כך אמר עד המדינה.
תשומת לב לסעיפים 4 ו-5 במסמך, וזה כ- 3 חודשים לאחר שהוא התלונן במשטרה, על הטרדה, שלמה פילבר ממקד את הפחד שלו למשפחתו ולילדיו!
@filbers לראשי היחידה הכלכלית כשנשאל על אירוע הטרדת העד במסגרתו הגיע רכב עם כריזה מתחת לביתו. ממזכרים שהגיעו לידינו עולה כי פעם בכמה חודשים נפגשו ראשי יאל״כ עם פילבר. עוד אמר: "יש סביבו קהילה תומכת ועד היום לא הייתה התקפה מהקהילה."

עדכון 28.1.21: פורסם כאן באתר "מידה" ע"י אורי קליין (כותרת בלבד): "יומני היועמ״ש: אלו הם כלי התקשורת איתם נפגש מנדלבליט. חשיפת ׳מידה׳: 31 פגישות עם עיתונאים וכתבים רק בין 2019 ל-2020, כולל עם ׳ידיעות אחרונות׳ שאת החלטתם בתיק 4000 טרם קיבל. משהו לא טוב קורה בין צלאח א-דין לבין התקשורת הישראלית."

נספח ב':
קישור ל"לוח הזמנים של תיק 4000 והקליקה ומעלליה" - כאן.

מצגת להפצה ולשיתוף (שלא הוכנה על ידי אבל משקפת את מה שפרסמתי בעשרות הרבות של הכתבות והתחקירים שיש כאן ברשימה למטה) למי שמעוניין להכיר את האמת ולהפיצה, מה באמת יש בתיק 4000, ב-5 עד 7 דקות קריאה בלבד: כאן. 

קישור למאמר: "הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!" ותת הפרק: "סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים" - כאן. 
 

כתבה וקישור לראיון האחרון בסדרה: ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000.

פירוט רשימת 36 הפרקים המרכזיים הקודמים בסדרה, שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• ערוץ 20: אבי וייס: תיק 4000 - פנו לשב"כ לאישור המיזוג בזק-YES.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
• חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף
• תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו
• תיק 4000" חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים
• תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית
• אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת
• שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש?
• תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור.
• תיק 4000: כך זוהו מי שהדליפו, תיחמנו ושיקרו בהדלפות לכלי התקשורת.
• תיק 4000: כך מסגירים ציוצים בטוויטר את ההדלפות מהפרקליטות ומטרתן.
• תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?
• הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מהפיכה שלטונית שיש לחקור!
• סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עניינים" בתיק 4000?
• תיק 4000: מי מאשר "ניגודי עניינים"? - ספינים וכזבים בפרקליטות והיועמ"ש.
• תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים.
• תיק 4000: מסמר ענק נוסף לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי).
• תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית!
• חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000.
• חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000.
• תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק?
• תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית!
• איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום?

מבחר ממאות פרקי רקע חשובים, שהקדימו וליוו את הסדרה הזו, בשלוש השנים האחרונות, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות ב-36 פרקי הסדרה המרכזיים, שיש ברשימה כאן מעל:

• קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעיתו המידית
• מעתירת בזק לבג"ץ עולה שעל המשטרה לחקור את צמרת משרד התקשורת
• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• הטענה של נתניהו ש"אין תיק 4000" נכונה. המשטרה חוקרת בכיוון הלא נכון!
• התעלומה של חוות הדעת המשפטית לשר התקשורת דאז: ביבי נתניהו.
• חשיפת מה שלא רוצים שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל).
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו".
• הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת.
• מבקר המדינה "מחפש" את ביבי וקרא בתחום שידורי הטלוויזיה. עוד בדיחה.
• למה מש' התקשורת דוחה בפעם ה-10 את חובת הוט לפרוס תשתית בכל הארץ?
• למה צריך (שוב ושוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי "השוק הסיטונאי"?
• למה צריך (שוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי הטלפוניה של בזק?
• האם נתב פרטי משלך יפעל בשירותי ה"שוק סיטונאי" של פרטנר על הוט?
• כבר ב-6.11.13 כתבתי שהערך של חברת Yes הוא אפס. רק אתמול זה מומש..
• האם נוכל לנחש אם שר התקשורת הבא יצליח להציל את שוק התקשורת?.
• ה"ישראבלוף" של IBC וסלקום: זו הסיבה שנמשיך להמתין לסיבים לבתים!.
• תיק 5000: סלקום-IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק.
• עוד 4 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת למען סלקום?
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת נגד הציבור?
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מה עם הצמרת הפועלת נגד הציבור?
• נסגר המעגל של "תיק 5000": הוענק הרישיון ל-IBC והכסף הועבר.
• IBC: ה"ישראבלוף" הגדול ביותר שהיה אי פעם בתחום התקשורת בישראל!
• "משרד לתיאום מחירים בסלולר": קרטל שנקרא בעבר "משרד התקשורת".
• 6 שערוריות נוספות במשרד התקשורת: מתי "שלטון הפקידים" יסתיים וייחקר?
• האם יש דרך לחבר את כלל עם ישראל בסיבים לבתים? כרגע - לא!
• רשות התחרות ומשרד התקשורת הרסו את האפשרות לפריסת סיבים לבתים!
• 15 שערוריות נוספות במשרד התקשורת: מתי "הכאוס" יסתיים וייחקר?
• חשיפה: כיצד היועמ"ש "הכשיר את השרץ" של "המכרז התפור" בפרקליטות.
• האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההיסטוריה"?
• 10 שערוריות חדשות במש' התקשורת: שיא עולמי: 75 שערוריות ב-3 חודשים!
• פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר!
• הפלופ של מדיניות פריסת סיבים לבתים: יש לפטר את צמרת משרד התקשורת!
• מה איכות הגלישה והשיחה הסלולרית שלכם? בישראל אין יכולת לדעת את זה!
• ד"ר מנדלבליט ועו"ד ניצן עברו בעצמם על החוק בביקורת על השר אוחנה.
• האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס.