האם יש סיכוי לרשת LTE בישראל ב- 2013?
מאת: אבי וייס, 17/03/13, 01:00  

נסיעת סמנכ"ל הספקטרום לחפש טלפונים סלולריים בברצלונה, לא קידמה את הפתרון לבעיה הדחופה ביותר של רגולציית הסלולר בישראל: למה ישראל היא (אולי) האחרונה בעולם, שתוקם בה רשת סלולר של דור רביעי? אתגר לצוות החדש שנכנס למשרד התקשורת. 
 
הסיפור העגום של המכרז
על מכרז התדרים לדור הרביעי (LTE) של הסלולר הקדשתי מאמרים רבים בשנים האחרונות. מי שעקב אחרי סדרת החשיפות בדבר ההחלטות, שהתקבלו (במשרדי הגנת העורף והבט"פ, בהשתתפות משרד התקשורת) בתחום "רשת חרום לאומית", בה נשפכו, עד כה, בשיטת ה"פטורים ממכרז" מעל ל- 500 מיליון ₪ מכספי הציבור ועד 2015 יישפכו במסלול המוזר והשערורייתי הזה יותר ממיליארד ₪ מכספי משלמי המיסים, לא יופתע אם נדווח שהסאגה של מכרז ה- LTE אינה מתנהלת בצורה יותר מוצלחת. גם כאן, מי שיוציא את הכסף על הרפתקאות לא מקצועיות הללו מכיסו הוא הציבור הרחב (כאן, לא דרך מיסים ישירים כמו בסיפור של "רשת חרום לאומית", אלא בדרך עקיפה יותר: דרך עלויות השימוש בסלולר). ככה זה, שוועדת התדרים של מדינת ישראל מורכבת מאינטרסנטים, שדואגים לעצמם ולחברה אחת בשוק. המשימה הכי חשובה אולי לכל שר תקשורת חדש היא להחליף את כל בעלי האינטרסים העצמיים דוגמת נציגי צה"ל ומשטרת ישראל בוועדת התדרים, בנציגי ציבור בלתי תלויים. בלי זה - שום דבר טוב לא יכול לצאת מהוועדה החשאית והבלתי שקופה הזו.
 
האם יהיה LTE בישראל ב- 2013?
התשובה לשאלה זו היא די ברורה. לאו מוחלט. הסיבה הבסיסית: אפילו כללי המכרז ל- LTE טרם סוכמו. אחרי שהמכרז יעבור בשלום (מה שלא ברור שאכן יקרה, הסבר בהמשך), ייקח בין שנתיים עד שלוש שנים לגמור לפרוס את הרשת החדשה. דהיינו: רשת מסחרית עובדת ב- LTE בהיקף מלא לא תהיה בישראל לפני 2015. כל מי שטוען אחרת, פשוט לא מכיר את העובדות.  
 
האם הצבא המחזיק בתדרים בתחום ה- 2,600 מגהרץ הוא הבעיה?
ממש לא. הבעיה הייתה ונשארה במשרד התקשורת עצמו, שבחר בתחומי התדרים הלא נכונים. ההחלטות הללו לא עברו אישור של "ועדת התדרים העליונה" (שלא התכנסה, מיום הקמתה בהחלטת ממשלה לפני שנים, לדון בשום נושא בעולם הספקטרום, לא רק בזה). ההחלטות הללו לא תואמות את מדיניות תכנון התדרים הלאומי של ישראל. זאת, כי פשוט אין תכנון כזה. אין אפילו טיוטת תכנון רב- שנתית להקצאת תדרים. אין בכלל מסמך מדיניות תדרים למדינת ישראל, אין אפילו איזה פתק בכתב יד על מפית, עם תכנון תדרים...
 
אז איך בכל זאת התקבלו ההחלטות לגבי חלוקת התדרים עד כה? בשיטה הישראלית הידועה והמוכרת: "סמוך \ ישראבלוף \ אם יש חברים - לא צריך פרוטקציה". את תגובת והתייחסות משרד התקשורת לא הצלחתי, כמובן, לקבל. די ברור, שהצוות החדש הבא (שר \ מנכ"ל) במשרד התקשורת (שלא הפך לרשות לתקשורת), יידרש לבצע עבודת מטה חדשה ויסודית בתחום זה, כדי לנסות ולפתור את הפלונטרים הרבים, שנוצרו עם השנים בתחום הספקטרום.
 
מהן הבעיות הניצבות בפני קידום מכרז ה- LTE?
יש שורה ארוכה של בעיות, שנציג כאן על קצה המזלג (כל בעיה דורשת מאמר ניתוח נפרד):
 
א. חלוקת התדרים המוצעת (בתחום ה- 1,800 מגהרץ) לא מאפשרת LTE Advance. דהיינו: לכל היותר תוקם בישראל רשת LTE "נכה" עם ביצועים די דומים לרשתות דור 3.5 \ 3.75, שקיימות היום בכל חמש חברות הסלולר (השלוש הוותיקות והשתיים החדשות).

פרופ' ראול כץ, שהגיש מטעם פרטנר חוות דעת למשרד התקשורת לאור הניסיון המחקרי שנצבר בעולם, טוען שרשת דור רביעי עם פחות מ- 20 מגה רוחב פס (2X20) היא ברכה לבטלה. לא היה צריך להביא אותו מחו"ל - כדי לדעת את זה. זה ברור כשמש. 
 
חומר מקצועי רב על תחום ה-LTE  למתעניינים בתחום, מצוי באתר במדור מחקרים>LTE.
 
ב. לא ברור מי יקבל מה, מתי וכמה. לדוגמה: אם הוט מובייל וגולן טלקום תקבלנה כל אחת 10 מגהרץ (2X10, כמו שיוקצה לפלאפון), אזי די ברור, שלהוט מובייל יש משאבים ויכולת לפרוס רשת LTE , בגלל שיש לה כבר פריסת אנטנות ארצית עוד מימי מירס, רשת שהורחבה מאוד לאחרונה. לגולן טלקום לא ברור אם יש יכולת כזו. זאת, משום שרק כעת היא בשלבים ראשונים של פריסה צנועה של רשת, שנתקלת באין ספור קשיים, מצד הרשויות המקומיות וארגוני "הירוקים".
 
די ברור שמי שייקח לו זמן לפרוס, יבקש לדחות את מועד התשלום על התדרים ואגרות התדרים (מדובר בהרבה מאוד כסף), עד המועד המעשי, שבו יחל לפרוס את הרשת. ברור, שהמתחרים לא יסכימו לדחייה בתשלומים.
 
ג. בעיית התדרים והיכולות של סלקום. גם אם כל החברות שאין להן תדרים בתחום ה- 1,800 מגהרץ, תקבלנה 10 מגהרץ (2X10 לכל אחת, בטכנולוגיית ה-FDD), לסלקום יש קדימות בתחום תדרים זה. שכן, יש לה כבר בתחום זה 36 מגהרץ. דהיינו: סלקום תוכל לספק LTE Advanced ב- 2X15 או 2X17 מגהרץ ותהיה לה הרשת המהירה והטובה ביותר בישראל בתחום ה- LTE. די ברור, שכל מתחרותיה לא תסכמנה להיות "נכות", כאמור בסעיף א', ולהישאר ללא כל יכולת תחרות מול סלקום בעולם ה- LTE. רק בגלל סעיף זה - ייתכן וכל המכרז לא יצא לדרך.
 
ד. היעדר מכשירי קצה למשתמשים בתחום התדרים הזה לפי התקינה האירופאית. הנסיעה של סמנכ"ל הספקטרום לברצלונה, כפי שחשפנו כאן, לא פתרה את הבעיה הזו.
 
ה. בעיית לוחות הזמנים. לפי התכנון הנוכחי, סלקום ופרטנר לא תקבלנה תדרים, כי יש להן כבר תדרים בתחום ה- 1,800 מגהרץ. המשמעות: המתחרות - פלאפון והוט מובייל (ופחות מכך גולן טלקום, כמוסבר בסעיף ב'), תוכלנה להתחיל לפרוס רשת LTE באופן מידי. סלקום ופרטנר תצטרכנה, קודם לכל, לפנות את המשתמשים הקיימים עם המכשירים הקיימים מהתדרים הללו ולהעביר אותם לתדרים אחרים, שיש ברשותן. ברור, שזה מציב אותן בשלב הראשון בנחיתות (כשבשלב השני, לסלקום יש ייתרון ענק מול כל המתחרים, כמוסבר בסעיף ג').
 
המשמעות: סביר להניח, שסלקום ופרטנר לא תסכמנה לשיטה הזו ותדרושנה לעכב את המתחרות לפחות לשנה, עד שהן תוכלנה לפרוס ולתת שירות בתדרי ה- 1,800 מגהרץ שברשותן, תדרים שכרגע עמוסים במשתמשים של עולם טכנולוגיית ה- GSM (דור 3), שיש לפנותם מהתדרים הללו. רק בגלל סעיף זה, ייתכן והמכרז בכלל לא יצא לדרך. 
 
ו. בחירת התדרים והמשך חלוקת התדרים לעשור הקרוב. התכנון של ועדת התדרים הוא, שלאחר הקצאת התדרים ב- 1,800 מגהרץ, בעוד כמה שנים יוקצו תדרים ב- 2,600 מגהרץ, לאחר שהם יפונו ע"י צה"ל. הבעיה: אין מכשירים (בתקינה האירופאית), שיכולים לעבוד במקביל ב- 1,800 מגהרץ ו- 2,600 מגהרץ בגישת ה- LTE Advance, שהיא הטכנולוגיה העכשווית והעתידית של ה- LTE. גם התקינה האירופאית ל- Multi-Carrier (שימוש בו זמנית בשני תחומי תדרים) אינה סגורה וברורה.
 
בתקן האירופאי של תחום ה- 1,800 מגהרץ יש בסה"כ 150 מגהרץ לחלוקה, מהם כבר הוקצו רצועות תדרים לסלקום, לפרטנר ולרשות הפלסטינאית. אם נצרף את תחומי התדרים הפנויים ב- 1,800 מגהרץ ואת אלו שהצבא יפנה בתחום ה- 2,600 מגהרץ, נגיע לכל היותר ל- 160 עד 180 מגהרץ לחלוקה ל- LTE. זה הרבה פחות מה- 200 מגהרץ שנדרשים כדי לקיים רשת LTE Advance בישראל (ל- 5 חברות סלולר, לפי 2X20 מגהרץ לכל חברה). דהיינו: בכל מקרה, יש כאן פלונטר רציני בהקצאה של התדרים ל- LTE, בטווח הזמן של העשור הקרוב.
 
מול זה, הקצאת תדרים בתחומי ה- 800 \ 900 וה- 700 מגהרץ, כמו שהחלו באירופה ובשאר ארצות העולם, אינה אפשרית עדיין בישראל. זאת, בגלל הפלונטרים הנובעים מהחלטות העבר של משרד התקשורת והכנסת "רשת החרום הלאומית" לטכנולוגיה ולתדרים הלא מתאימים. הקצאה אפשרית אחרת, בתחומי ה- 2,100 מגהרץ, שנראית הגיונית לנוכח מה שיש בעולם (לרבות מכשירים מתאימים), גם בה יש בעיות רבות, שניתן לכתוב עליהן מאמר שלם נפרד.
 
ז. יש גם בעיות של תדרים, שצריך להקצות לחברות הסלולר הפועלות בתחום הרשות הפלסטינאית. אולם, לא נעסוק כאן הפעם בבעיה קשה זו, שטרם ברור פתרונה (אני מניח שארה"ב או אירופה, יכפו על ישראל , אולי די בקרוב, הסדר של התחום). זה יחמיר את בעיית התדרים הפנויים ל- LTE, כמתוכנן ע"י משרד התקשורת, כי לפלסטינאים הובטחו בעבר תדרים בתחום ה- 1,800 מגהרץ...
 
ח. בנוסף, למיטב ידיעתי, אין שום מדינה או חברת סלולר, שהקימה רשת LTE בתקינה האירופאית בתחום ה- 1,800 מגהרץ. רשתות כאלו תהיינה פעילות שם לכל המוקדם בשנת 2015. המשמעות: לא יהיו מכשירי סלולר לתחום זה בתקינה האירופאית לפני 2015. רוב מדינות אירופה, שנכנסו לספק LTE, החלו לספק זאת, בין היתר, ב- 2,600 מגהרץ, עוד לפני ה- 1,800 מגהרץ. דהיינו: אין ניסיון בעולם למסלול, שמשרד התקשורת מוביל, של קודם 1,800 מגהרץ ורק אחר כך 2,600 מגהרץ.  
 
ט. למשרד התקשורת אין כל תכנית לשחרר תדרים בתחום החופשי, כדי שניתן יהיה להקים רשתות מסוג Cellular Offload לעולם ה- LTE. בכל העולם הנאור, מקצים תדרים כאלו, תדרים בהם חברות הסלולר פורסות רשתות עם תאי שידור קטנים – Small Cells בטכנולוגיות WiFi מתקדמות, כדי להסיט תעבורת Data מאנטנות הסלולר העמוסות עקב ריבוי הסמארטפונים והטאבלטים, אל רשתות רחבות סרט מקומיות בגישת ה- WiFi (או ה- Femtocell). בארה"ב למשל, שוחררו 195 מגהרץ כבלוק תדרים לטובת טכנולוגיות WiFi ציבוריות. בלי שחרור תדרים מקביל, רשתות LTE בישראל תהיינה "נכות", מול ההתפתחות הטכנולוגית והדרישות של הצרכנים זוללי רוחבי הפס.
 
י. בנוסף, למשרד התקשורת אין כל תכניות של חלוקת תדרים למעבר לשימוש בטכנולוגיית ה- LTE-TD, שהחלה לצבור תנופה בעולם ה- LTE. גם אין כל תוכניות לטפל בהפרעות שרשתות LTE גורמות לרשתות אחרות (כמו רשתות הטלוויזיה). חומר מקצועי על תחום ההפרעות של רשתות LTE מצוי למתעניינים בתחום, במדור מחקרים>LTE.  

י"א. כל תחום "שיתוף תשתיות אנטנות סלולר" בישראל לא זכה לטיפול רגולטורי נכון. למעשה מדובר בכשלון קולסאלי. כל חברה מקימה רשת נפרדת. מדובר בבזבוז עצום של משאבים. 
 
צה"ל, כמובן לא ממתין למשרד התקשורת. כפי שכבר פורסם, הצבא הקים רשתות WiMAX, ביצע בשנה שעברה ניסוי טכנולוגי ל- LTE עם כמה חברות וכעת הולך ליישום רשת LTE. אזרחי מדינת ישראל שאינם בצבא, יצטרכו להמתין עד שכל הפלונטרים, שיצר משרד התקשורת במו ידיו, ייפתרו.     
 
שורה תחתונה: המאבקים סביב מכרז ה- LTE טרם הוכרעו. התדרים הנכונים לטכנולוגיה הזו טרם הוקצו (ואין כל תכנון שיוקצו). שיטת ה"סמוך" הישראלית כבר לא עובדת. רשתות LTE מסחריות בהיקף מלא (בשונה מניסויים טכנולוגיים קטני היקף), לא נראה בישראל לפני 2015, אולי אף ב- 2016, אם המכשלות הרציניות שיש, אותן מנינו כאן, לא תיפתרנה.