מאת: אבי וייס, 12.05.13, 23:30

 

ביולי 2008, אחרי תהליך שימוע מסודר, שנמשך הרבה יותר משנה, פרסם שר התקשורת דאז, אריאל אטיאס, את מסמך מדיניות התדרים בישראל (המסמך בחתימת מנכ"ל המשרד, מרדכי מרדכי, מצוי כאן), לקראת המעבר ל- LTE ו- WiMAX. בינתיים, ה- WiMAX שבק חיים בגלל מחדלי משרד התקשורת ולא נכנס לישראל (למעט צה"ל, שלא שואל איש בענייני תדרים..., פירוט בדו"ח מבקר המדינה), ונשאר רק לבצע את ההחלטה על המעבר ל- LTE.

הרבה מיים זרמו בירקון, עד שמונתה באוקטובר 2011, ע"י שר התקשורת הקודם משה כחלון, ועדת מכרזים ל- LTE, שבראשה הועמד מנכ"ל המשרד עדן בר טל, במקום מי שהיה באופן טבעי אמור היה להיות בראשה, נתי שוברט, סמנכ"ל בכיר לספקטרום ורישוי תדרים (בתמונה משמאל).

על פי התחזיות הראשונות שלי, צפיתי שלא תהיה רשת LTE מלאה (LTE Advanced) בישראל לפני 2015. במאמר זה אעדכן את התחזית לאור ההתפתחויות החדשות.  

איך יכול להיות, שיעברו 7 שנים בין ההחלטה של שר התקשורת אריאל אטיאס על המעבר ל- LTE לבין המימוש שלה בשטח? איך ייתכן, שיש ועדת מכרזים ל- LTE אבל אין מכרז ל- LTE? 

התשובה מצויה, בין היתר, במסמך של מבקר המדינה. ככה זה, שהכל מנהל בכאוס מוחלט. ועוד מתפארים בהישגים של משרד התקשורת...

נכון להיום, יש בעולם (נתוני מאי 2013) מעל ל- 100 מיליון לקוחות ברשתות LTE, מול 27 מיליון לקוחות, שנספרו אך ביולי שנה שעברה. יש כיום בעולם מעל ל- 160 רשתות LTE מסחריות ב- 70 מדינות, כולל שש מדינות ערביות. בסוף שנת 2017 תהיינה בעולם כ- 400 רשתות סלולר בכ- 120 מדינות עם כ- 900 מיליון לקוחות. כך עפ"י Wireless Intelligence. בישראל, יש בינתיים אפס לקוחות באפס רשתות. זה לא ישתנה בשנה הקרובה. 

ועדת המכרזים בחרה (ולא במקרה) תדרים בתחומים הכי פחות אטקרטיביים, הכי יקרים לפריסה (עבור חברות הסלולר) והכי פחות יעילים (מבחינת כיסוי שטח ויכולת כיסוי של בתים ומבנים). אולם, כרגע הדרך היחידה לשנות את זה היא לבטל את המכרז כליל ולהתחיל הכל מאפס. זה לא יקרה. מה שכן יקרה, זה שהצעת האוצר (הנסמכת על משרד התקשורת) תעבור בכנסת, ותנציח את הכאוס - בחקיקה. בספק אם מי מבין אלה, שיתמכו במהלך החקיקה הזה, מבינים על מה מדובר.

התוצאה: אין ולא יהיו בשנה הקרובה מספיק תדרים לכולם. מי זה כולם? לפי יו"ר ועדת המכרז ומנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, כל חמש חברות הסלור הקיימות. כך, שיהיה מכרז ל- 5 רצועות תדרים. למה 5 רצועות תדרים ל- 5 חברות? לדברי עדן בר טל, שעונה לכל השואלים אותו את השאלה הכבדה הזו: "כי צריך להבטיח רצועת תדרים לגולן טלקום, אחרת לא תהיה תחרות של ממש בשוק הסלולר בישראל". 

אז מה הבעיה? הבעיה, שזו תשובה די דמיונית מהסיבות הבאות:
1) כשהוכנה מדיניות התדרים ב- 2008 וכשמונתה ועדת המכרזים ב- 2011, גולן טלקום בכלל לא הייתה קיימת. אפילו לא בדימיון. אז איך אפשר לייחס אותה היום כתירוץ המרכזי לתכנית של 5 רצועות תדרים, בתכנית שתוכננה לפני שגולן טלקום נולדה?
2) לגולן טלקום יש בכלל דאגות אחרות מאשר מכרז ה- LTE. למשל: א) בעיות היעדר הרגולציה לבניית אנטנות סלולר. זו הבעיה הכי בוערת עבורה. ב) כניסה לתחומים חדשים בעולם התקשורת, לרבות התקשורת הקווית ושירותי הטלוויזיה. ג) השגת נתח שוק של 7% כדי לקבל בחזרה את הערבויות, שהופקדו בידי משרד התקשורת.

לכן, תחום ה- LTE, בעיני גולן טלקום, בכלל לא מצוי באיזה סדר עדיפות. רק בדימיון הפורה של המנכ"ל, שמשתמש בה כתירוץ למבנה המכרז של 5 רצועות עם 5 מתמודדות (תוך הסתרת הסיבה האמיתית לבניית מכרז עם 5 רצועות ל- 5 חברות, שתפורט בחלק ב' של הסדרה). 

היות ואין מספיק תדרים בכמות שתוכל לספק LTE Advanced לחמש חברות (דהיינו: 20 מגהרץ לכל ערוץ ל- 5 חברות כפול 2 [ערוץ עולה וערוץ יורד] + מקדמי הגנה), גם אם צה"ל יפנה את התדרים הנחוצים מחר בבוקר, אזי יש בפני ועדת המכרזים ל- LTE כמה אפשרויות פעולה לטווח הזמן של עד 2015 (מועד סיום פינוי התדרים ע"י צה"ל):

א. לספק ל- 5 חברות 10 מגהרץ לערוץ היום (דהיינו: בסיום המכרז, בערך בעוד כשנה עד שנה וחצי), ולהשאיר את הנושא של עוד 10 מגהרץ לעתיד, כשיהיה מאגר מספיק של תדרים לעוד 10 מגהרץ לכל ה- 5.
ב.להוציא את כל מלאי התדרים כרגע למכרז ושהחברות בעצמן תבחרנה אם הן רוצות להתמודד על 10 מגהרץ, או על 20 מגהרץ לערוץ. מי שתשלם יותר - תקבל 20 מגהרץ. מי שתשלם פחות - תפסיד ותקבל רק 10 מגהרץ.
ג. לקבוע תהליך מדורג, בשלבים, שבו לחלק מהחברות יהיה 20 מגהרץ מהתחלה וחלק תקבלנה עוד 10 מגהרץ להשלים ל- 20 מגהרץ - בהמשך הדרך. 

בפתרונות הללו התעלמתי בכוונה מהתסבוכת הקיימת בחישובים: לפרטנר ולסלקום יש כבר תדרים בתחום התדרים הראשון שנבחר (תחום ה- 1,800 מגהרץ), בהיקף שונה לכל חברה, עם צורך לפנות לקוחות קיימים של דורות סלולר קודמים - אם הן רוצות לנצל תדרים אלו ל- LTE. בתסבוכת הזו אטפל בפרק הבא בסדרה. 

כל זה נראה נחמד על הנייר. אז מה הבעיה? כל אלו פתרונות לא נכונים לבעיות הניצבות בפני ועדת המכרזים. 

הבעיה הראשונה: אין מדינה בעולם שיש בה יותר מ- 3 רשתות LTE. גם במדינות הכי ענקיות ועשירות בעולם. בארה"ב, רק כעת מגיעים ל- 4 רשתות LTE, וזהו. אז למה בישראל רוצה יו"ר ועדת המכרזים להוציא מכרז עם 5 רשתות ומי יממן את זה? רמז לפתרון: מציע לקרוא את הפסקה הקודמת מלמעלה.
דהיינו: כל הנחות היסוד של המכרז הזה שגויות מהיסוד. ההחלטה הנכונה למדינת ישראל היא: 3 רצועות תדרים של 20 מגהרץ כל אחת לערוץ, עבור 3 חברות. כל השאר, "תרכבנה" על הרשתות הללו, בגישת ה"נדידה הפנים ארצית". בדיוק כמו שנעשה ע"י כל הרגולטרים בעולם וכמו שיש כיום לגבי השירותים של הוט מובייל וגולן טלקום, שנעזרות ברשתות של אחרים כדי לספק שירות כלל ארצי.  

הבעיה השנייה: איך יפרסו רשתות חדשות כשאין רגולציה המאפשרת זאת? הרי רשת LTE היא לא רק אלפי אנטנות גדולות ויקרות. היא גם עשרות אלפי אנטנות קטנות, בגישת ה- Small Cells, שמתלוות לרשת, בין היתר כ- Offload לרשת. ככה בונים LTE. בלי זה, חבל על הזמן ועל הכסף. בארה"ב, כבר התנסו בבניית רשתות של 10 מגהרץ בלבד לערוץ ובלי Offload. התוצאות מובאות בנספח כאן למטה. היום, הם משקיעים מיליארדים רבים של דולרים (כל חברה), כדי לתקן את הטעות הזו. אז למה לחזור על אותה טעות? הבעיה: אין איש במשרד התקשורת, מהשר ומטה, שיודע איך לפתור את בעיית הרגולציה של האנטנות, גדולות כקטנות. אין גם כל תכנית סדורה לפתרון הבעיה. אין אפילו טיוטת חקיקה לפתרון. אין כלום, אדישות מחלטת. פעם עוד חשבו להביא לחקיקה תהליך של "שיתוף אנטנות", שהיא חלק מהפתרון לבעיה זו. אבל גם את זה - לא הצליחו לקדם. הרי אין LTE בלי אנטנות, הרבה אנטנות, במיוחד בגלל תחום התדרים הלא נכון שיש במכרז. אז מה רוצים: לעשות מכרז ולספק LTE בלי אנטנות? אולי בטלקינזיס? אולי להעביר את ה- LTE על קווי הביוב והמיים שיש ברחבי הערים? בקיצור: אין תשובה לבעיה חמורה זו. הנושא תקוע בבג"ץ כבר שנים, בלי פתרון. פשוט כאוס מוחלט וחוסר אונים רגולטורי מזעזע, שנמשך כל הקדנציה הקודמת וגם כיום. 

אגב, בעולם כבר נמצאים במעבר ל- 40 מגהרץ לכל ערוץ, למשל החלו בכך בדרום-קוריאה. בישראל, אין עדיין פתרון ל- 10 מגהרץ לכל ערוץ, אז איך אני יכול לבקש שיתכננו מכרז ל- 40 מגהרץ לכל ערוץ?? אם לא די בכך, בשבוע החולף, חברת סמסונג הציגה את הדור החמישי של הסלולר (עדיין אין לו עדיין שם רשמי). זו רשת סלולר המסוגלת לספק עד 1.05 ג'יגה-ביט לשנייה באוויר למרחק של 2 ק"מ מהאנטנה. זאת, לעומת כ- 150 מגה-ביט לשנייה בטכנולוגיית LTE Advanced, עם 20 מגהרץ לכל ערוץ. ה- LTE עם 10 מגהרץ לכל ערוץ (מה שנקבל מהמכרז לשנים הקרובות), נותן פחות או יותר את הביצועים של דור 3, המוכרים כבר לציבור הלקוחות בישראל. 

מכאן, מה שנקבל בישראל עקב מתן תשובות לבעיות הלא נכונות זה LTE של 10 מגהרץ שהוא LTE נכה, מפגר ואיטי ובלי Offload. זה לא נותן שום תוספת ללקוחות, מול הביצועים של הרשתות הקיימות, בדור 3.95. אז למה לזרוק מיליארדי ש"ח (שבסופו של דבר יצאו מכיסי הציבור) על רשתות LTE שלא תספקנה שום תועלת לצרכנים? ננסה לענות על זה בחלק ב' של הסדרה.