לפיגור של 7 שנים (לפחות) בפריסת רשת דור רביעי - LTE בסלולר בישראל יש גם צדדים "חיוביים". מי מרוויח מהעיכובים? מה מרגישים וירגישו משתמשי הסלולר בישראל בגלל העיכוב הבלתי סביר הזה? המשך החשיפה - חלק ב' בסדרה. 
מאת: אבי וייס, 18.5.13, 20:30

בחלק א' של סדרה זו (כאן), ניתחנו את הפיגור בפריסת רשת LTE בישראל ואת המהלכים, שיובילו לכך, שרשת LTE משמעותית (דהיינו: LTE Advanced), לא תהיה בישראל בשנים הקרובות. 

לפיגור הזה יש מחיר. המחיר הזה נגבה כבר עכשיו, ממשתמשי הסלולר בישראל. ניתחנו זאת בבעיות הקיימות כבר כיום ברשת של סלקום, ובקשיים של פרטנר ופלאפון לספק שירות ללקוחות במקומות הומי קהל (למשל: במגרשי כדורגל, מופעים, קניונים, כינוסים גדולים וכיו"ב). בנוסף, חברות הסלולר הוותיקות אינן יכולות להקים אנטנות סלולר חדשות, קטנות כגדולות. בשום מקום. הן גם אינן יכולות לבצע פריסה של Small Cells, כדי להוריד עומסים (Offload) מהרשתות העמוסות שלהן.

זה לא משפיע רק על לקוחותיהן, אלא על לקוחות כל חברות הסלולר בארץ, גם המתחרות. שכן, כל המתחרות (בין אם הן גולן טלקום, הוט מובייל או כל חברות ה- MVNO), "רוכבות" על שלש הרשתות של ספקיות הסלולר הוותיקות. גמר הפריסה של רשתות גולן טלקום והוט מובייל הוא רחוק - 2016. גם להן יש קשיים (כל ראש עיר ממציא הגבלות משלו, כיד הדימיון ולחץ התושבים אחוזי בהלת "הקרינה הסלולרית"), למרות הפטור שהן קיבלו מהיועץ המשפטי לממשלה. בכל מקרה, הפטור הזה לפריסה עבור החברות החדשות הוא זמני.

לקבל רישיון לאנטנה סלולרית לוקח שנה וחצי עד שנתיים (אם בכלל מקבלים היתר). הרשויות המקומיות מטילות היטלי השבחה וכיו"ב בלתי סבירים על כל אנטנה. עלות תפעול ושכירות של כל אנטנה מגיעות (לפני עלויות הציוד והתחזוקה של ציוד) לכ- 100 אלף ש"ח בשנה. ברור, שזה מונע הוזלת מחירים ללקוחות. אין כיום לחברות הסלולר כל ROI על הקמת אנטנות חדשות, או אחזקת אנטנות קיימות. זה עסק מפסיד. זאת, כי כל החברות עברו ל- Fixed Price. ברור, שבמצב כזה אין כל תמריץ לחברת הסלולר לשפר את הרשת ולעבור ל- LTE. לכן, כל עם ישראל משלם וישלם באיכות הרשת והשירותים, על המחדל הזה. 

בנוסף, התכנית, שחברות הסלולר תסתמכנה על רשת הסיבים הארצית לבתים (FTTH), שתפרוס חברת הבת של חח"י (חברת החשמל לישראל) כדי לחבר את האנטנות, השתבשה ואינה ריאלית. החלטת שר התקשורת לדון בנושא "השוק הסיטונאי" לפני תחילת הפריסה של ה- FTTH של חח"י, יצרה פלונטר רציני בכל השוק הקווי. כך יוצא, שאין לחברות הסלולר כל ברירה אלא להסתמך על הרשתות העצמיות שלהן, על רשת בזק ומעט על הוט, כדי להגיע ברוחבי פס מתאימים לאנטנות שלהן המבוזרות ברחבי הארץ. זאת, כדי לספק את רוחבי הפס ההולכים וגדלים מידי חודש על רשתות הסלולר. ברור, שהפתרונות הזמניים הללו יוצרים פער ההולך וגדל בין הביקושים, לבין היכולת של חברות הסלולר לספק אותם. לכן, התקלות וחוסר הכיסוי החלו והתקלות תתגברנה מחודש לחודש. התודות למשרד התקשורת. 

יתרה מכך, מנכ"ל משרד התקשורת "עשה צחוק" מהמומחים, שהגיעו במיוחד למשרדו, כדי להציג מחקרים ועובדות המראים בברור, שהגישה שלו למכרז התדרים ל- LTE מוטעית (דיווחנו על כך בהרחבה כאן). דהיינו: הגישה הנוכחית, שהוא הולך בה, מובילה לכאוס ברשות הסלולר הקיימות, גלישה איטית ברוב הרשתות, ברוב שעות היממה, שיחות שלא ניתן להוציא לפועל או שמתנתקות וכיו"ב.

רשתות הסלולר ומכשירי הסלולר, שיש בידי הצרכנים, תומכים בשיחות באיכות HD. אולם, רק פרטנר יצאה עם היכולת הזו (כבר בדצמבר 2012) ומעט לקוחות מפעילים אותה. שתי החברות המתחרות בה לא הפעילו אופציה זו על הרשת שלהן. למה? הרשת עמוסה, אז מה עוזר ללקוח, שהקול יהיה באיכות יותר טובה ובלי רעשי רקע? זה סתם מכביד על הרשת. בנוסף, חברות הסלולר לא הפעילו מנגנונים חדשים של "אבטחת מידע" על הרשתות שלהן. למה? עוד פעם אותה תשובה: מנגנוני אבטחת המידע יכבידו על הרשת, שממילא עמוסה. 

כך נוצר מצב, ששירותי ה- OTT (ר"ת: Over The Top) של יישומים חברתים מעמיסים על הרשתות. העומס הזה הולך וגדל מידי חודש, בגלל הגידול בצפייה בווידיאו. לחברות הסלולר אסור לחסום שירותי OTT. אז מה הן יכולות עשות? לבצע "איזון עומסים" ולהוריד את הביצועים לכולם. 

אם ועדת המכרזים הייתה מחליטה לחלק היום רק 35 עד 40 מגהרץ, סה"כ ל- 3 חברות בלבד ושלכל אחת יהיו 20 מגהרץ לפחות לכל ערוץ, עבור LTE מתקדם בתחום ה- 1,800 מגהרץ, ואת שאר התדרים, אם יידרש ל- LTE Advanced לחברות קיימות או נוספות, לחפש ולחלק בשנה הבאה בתחומים שמתחת ל- 1 ג'יגהרץ, אזי, כל התפתחות רשתות הסלולר בארץ הייתה נראית שונה לגמרי. רק בדרך הזו היה סיכוי להדביק את הפיגור העצום, שנוצר בין ישראל לשאר העולם. זה לא יקרה. 

ההחלטה הנוכחית, שתעוגן בקרוב בכנסת (במסגרת חוק ההסדרים) תיצור רשתות LTE נכות במדינת ישראל. כל ההכנות של חברות הסלולר ל- LTE הן בזבוז זמן וכסף. שלא לדבר על המיליארדים שהן תשלמנה (ולבסוף ישלמו הלקוחות), עבור רכישת התדרים הלא אטרקטיביים, שמציע משרד התקשורת. התוצאה תהיה, שהלקוחות לא יקבלו משהו טוב יותר מהקיים. זו תהיה טעות איומה ובכייה לדורות. 

הטעות הזו תוביל לכך, שלא ניתן יהיה להשתמש בשירותי העתיד של רשתות LTE, כמו שיש בעולם. דוגמאות:
1) היעדר יכולת לחיבור מצלמות אבטחה איכותיות וכיו"ב לרשת הסלולר. בנוסף, כל הרעיונות להתקדמות ל"עיר חכמה" מושתתים על שירותי סלולר ופס רחב נייד, שירותים רחבים ומהירים לצרכים עירוניים מגוונים.
2) אי יצירת חלופה לפס הרחב הקווי ע"י הפס הרחב הסלולרי. בשבדיה, למשל, יש יותר חיבורי פס רחב בבתים על רשת ה- LTE מאשר חיבורים בפס רחב קווי.
3) קשיים באפקת שירותים ניידים מתקדמים למשתמשי הקצה ובכללם שירותים בענן, שירותי מסחר אלקטרוני ושירותים מבוססי מיקום. 4) אי יכולת לספק שירותי שיחת ועידה בקול או בווידיאו לקבוצות משתמשים, למשתמשים פרטיים או עסקיים.
5) אי יכולת לחיבור מכוניות ורכבות לרשת הסלולר לשירותים לנוסעים ולנהג (למשל וידיאו וסרטים לנוסעים מאחור, שירותי גלישה מתקדמים לנוסעים עם סמארטפונים וטאבלטים, שירותי דרך וניווט מתקדמים, ועוד).
6) אי מעבר ל- IoT (ר"ת: Internet Of Things) = "אינטרנט של חפצים". באינפוגרפיה הבאה ניתן לראות את השימושים השונים והמגוונים שמתפתחים בעולם המערבי בתחום ה- IoT (לחיצה על התמונה מגדילה אותה):
ויש עוד ועוד. כמות השירותים האפשריים על רשתות LTE Advanced היא עצומה וחלק מהשירותים החדשים נמצאים כיום בשלבי פיתוח וטרם נחשפו לציבור הרחב.

אגב, באופן די אירוני, משרד התקשורת פרסם בעצמו לפני כשנה וחצי (כאן), מסמך המהלל את ההשגים הצפויים לכלכלת ישראל ולרווחת תושביה, עקב המעבר הצפוי ל- LTE Advance, ומזהיר מפני הנזקים שייגרמו לציבור ולכלכלה אם יווצרו עיכובים בהכנסת טכנולוגיה זו לישראל.... מבקר המדינה כבר חשף, מה שאנו חשפנו קודם לכן, שמנכ"ל משרד התקשורת הוא האחראי העיקרי לעיכובים במכרז ה- LTE. כנראה שהוא לא קרא את המסמך של משרד התקשורת, שיצא ופורסם תחת ידו...

זה ברור כשמש, שב- 10 מגהרץ לכל ערוץ ב- LTE אי אפשר לפתח רשת סלולר מתקדמת ואיכותית. הרי בדיוק בשביל רשת מתקדמת כזו המציאו את ה- LTE. אז מה הואילו חכמים בתקנתם?

האם יש מישהו שהמצב הזה דווקא מועיל לו?
כן. קודם כל גולן טלקום, שבכלל אינה ערוכה לעבור ל- LTE, ואינה מתכוונת לעבור ל- LTE בטווח הזמן הנראה לעין. העיקר: זה עוזר להוט מובייל. היא המרוויחה הגדולה של המצב הכאוטי שנוצר. למה? כמה סיבות טובות:

1. הוט מובייל הפקידה ערבות גדולה ביותר (כ- 700 מיליון ש"ח) בידי משרד התקשורת, כדי לקבל את הרישיון החדש והתדרים. למה היא הגיעה לסכום הדמיוני הזה? ניתחנו זאת בעבר. כרגע, לא זו השאלה החשובה. כעת, הוט מובייל מתאמצת מאוד כדי לגייס מספיק לקוחות, כדי להגיע כמה שיותר מהר לקו בו היא תקבל את כל או את רוב הערבות הזו בחזרה. אין לה כרגע מקורות כספיים נוספים כדי לצאת בהשקעות ענק הנדרשות למעבר ל- LTE. הערבות הענקית הזו "יושבת לה על הצוואר".

הוט הכריזה שהיא רוצה לגשת למכרז ה- LTE, מול העמימות של עמדת גולן טלקום בסוגיה זו. אולם, הוט מעוניינת שזה יהיה בתנאים הנוחים לה. זה ברור. 

2. להוט מובייל יש "גיבנת" בדמות לקוחות מירס. היא מחוייבת לתת להם שירות ברשת מירס - iDen הוותיקה עד 2016. לכן, כל עיכוב בפריסת LTE משרת אותה בשלושה אופנים בו זמנית:
א. ה- LTE מתפתח ויוכל די בקרוב לספק יכולות PTT (ר"ת: Push To talk), שזו הטכנולוגיה הנדרשת ע"י לקוחות מירס. דהיינו: מנקודת הראות של הוט מובייל, היא מעדיפה להמתין עם לקוחות מירס, עד שיהיו בשוק מכשירים אמינים ב- LTE, שיוכלו לספק PTT, ואז תוכל להציע ללקוחות מירס הללו לשדרג היישר ל- LTE. זה לא יקרה היום ולא מחר. המכשירים הללו צפויים להיות בשוק באיכות מספקת ובמחירים נוחים וסבירים בסביבות 2015. 
ב. הוט מובייל לא תיאלץ לנהל שלוש רשתות שונות (iDen, UMTS ו- LTE) במקביל, אם מכרז ה- LTE יצא לדרך. מספיק לה כאב הראש של תחזוקת וניהול שתי רשתות סלולר שונות במקביל (iDen ו- UMTS). 
ג. בנוסף, לשלוש חברות הסלולר הוותיקות יש תדרים בתחומים שמתחת ל- 1 ג'יגהרץ. אלו תחומי התדרים היותר אטרקטיביים והיותר טובים למימוש של רשתות LTE (וגם יותר זולים לפריסה - עבור חברות הסלולר. רבע המחיר, מול עלות הפריסה בתדרים שמקצה משרד התקשורת במכרז הקרוב ל- LTE). החברות הללו תוכלנה, תוך מספר שנים די קצר, להסב תדרים אלו לטובת ה- LTE ולקבל ייתרון תחרותי משמעותי ביותר מול הוט מובייל, שאינה יכולה לעשות כן. מדוע? כי התדרים שיש לה מתחת ל- 1 ג'יגהרץ משועבדים ללקוחות מירס והיא מחוייבת להמשיך לתת להם שירות ברשת זו עוד כמה שנים טובות. לכן, אם ה- LTE מתעכב כמה שנים, הייתרון הזה של המתחרים בהוט מובייל - נעלם. (בסוגריים נציין כי תופעת הסבת תדרים קיימים בטכנולוגיה ישנה לתדרים בטכנולוגיה חדישה, כאילו התדרים, שהם משאב ציבורי, הפכו לנחלתם הפרטית של חברות הסלולר, היא תופעה חמורה שהתפתחה בשנים האחרונות, בגלל חולשת מערכת קבלת ההחלטות של משרד התקשורת. נושא זה נדון ונותח אצלי בעשרות כתבות ולא אתמקד בו הפעם).
שורה תחתונה לסעיף זה: הגיבנת של לקוחות מירס מעיקה על הוט מובייל והעיכוב במכרז התדרים מסייע לה להיפטר יותר טוב ויותר נכון (מנקודת ראותה) מהגיבנת הזו.    

3.הוט מובייל מתקדמת די יפה בפריסת רשת ה- UMTS שלה (יש לה אנטנות ברחבי הארץ המשמשות את רשת מירס, שניתן להרכיב עליהן את רשת ה- UMTS החדשה). הוט סיימה כ- 60% מהפריסה שלה, הרבה לפני התכנון של משרד התקשורת. אולם, עדיין היא לא רואה "החזר על ההשקעה - ROI" על רשת זו ולכן אין לה כל צורך מעשי לבצע כרגע קפיצת מדרגה מ- UMTS ל- LTE.  

על פי הדו"ח הרבעוני לרבעון ראשון 2013 שפרסמה קבוצת הוט, ל-HOT מובייל יש כבר 758 אלף לקוחות סלולר, כולל מירס, מהם כ-482 אלף לקוחות חדשים רק ב-HOT מובייל, חברת הסלולר ,שהשיקה פעילות אך לפני שנה. נתונים אלו הם אחרי שברבעון זה צה"ל העביר את מנוייו ממירס לסלקום. הישג די נאה. אולם, שיעור הנטישה אצלה עדיין גבוה מאוד (52%), מה שמצביע, שעדיין הוט מובייל טרם הגיעה ליציבות ולאיכות שירות מול לקוחותיה. המושג "נאמנות לקוחות" עדיין לא קיים אצלה. מכאן, שהיא לא ממהרת ל- LTE. היא קודם כל צריכה לפתור את הבעיות של המצב הקיים אצלה. 

"עלות הכניסה לתחום הסלולר גבתה בשנה האחרונה מחיר כבד מהוט, והיתה אחראית לרובה המכריע של ירידת רווחי החברה בכ-72% לעומת הרבעון המקביל אשתקד", כך צוטט האנליסט ערן יעקובי. אין ספק שכרגע זו הבעיה מספר אחת של הוט. לא ה- LTE. 

4. להוט מובייל אין עדיין עומס על הרשת שלה, בעיקר בגלל שחלק מהלקוחות שלה מצויים ברשת ה- UMTS החדשה שלה וחלק נמצאים עדיין על הרשת של פלאפון ב"הסכם הנדידה הפנים ארצי" שחתמה עם פלאפון. ההסכם עם פלאפון הוא עד 2016. אז מה יש לה למהר? המצב הנוכחי הוא הטוב ביותר עבורה ועבור לקוחותיה. 

שורה תחתונה: יש בישראל כבר מאות אלפי מכשירי סלולר, שיש בהם את התדרים המתאימים ל- LTE (לפחות בתחום ה- 1,800 מגהרץ). אולם, LTE אין ולא יהיה בקרוב. יהיה הרבה "רעש וצלצולים" מהכיוון של משרד התקשורת. יהיה מכרז ומאבק על תדרים וכסף.  בסופו של תהליך, בשנים הקרובות נקבל רשת LTE נכה ומקרטעת בכל החברות (למעט הסיפור של התדרים של סלקום, שבו נדון ונרחיב בפרק הבא).