פרשת איקיוטק - התרגיל של בית המשפט בת"א לחדש הליך שנתקע 5 שנים!
מאת:
סיני ליבל, 17.12.19, 18:30
נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, כבוד השופט איתן אורנשטיין, בתרגיל יצירתי, חשוד ביותר ובנימוק לא ברור, הורה באוקטובר 2019 למזכירות בית המשפט המחוזי בת"א לשנות את מספר ההליך של התביעה הייצוגית, שהמועצה הישראלית לצרכנות פתחה ביולי 2014 וסומן ת"צ 29489-07-14, למספר הליך ת"צ 31344-10-19. קרי: הליך חדש לחלוטין, שנפתח באוקטובר 2019. תגובת הרשות השופטת: "תלונה שהוגשה בעניין זה לנציב תלונות הציבור על שופטים נדחתה"
. עדכונים חשובים בסוף הכתבה, עם סיום מפתיע.
המאמר כאן הוא המשך ישיר לכתבה הקודמת, שפורסמה תחת הכותרת: "
אחרי 6 שנים: לאן נעלמה פרשת איקיוטק? מה סטאטוס ההליך? יש התפתחויות!".
תקציר הפרקים הקודמים:
- סיני ליבל הגיש ביוני 2014 (חודש לפני המועצה הישראלית לצרכנות, תביעה ייצוגית כנגד בא כוח איקיוטק (עו"ד ניסן כהן), חברות איקיוטק וחברת פרטנר.
- חודש לאחר מכן, הגישה המועצה הישראלית לצרכנות תביעה ייצוגית כנגד חברות איקיוטק, בעלי המניות, וחברות הסלולר: סלקום, פרטנר, פלאפון, והוט מובייל (השם החדש של חברת מירס).
- התביעה הוגשה באמצעות ב"כ המועצה עו"ד מיכאל בך (עו"ד חיצוני שנשכר ע"י המועצה).
- המועצה הישראלית החריגה (הוציאה) בתביעתה את הסעדים של הגבייה ע"י חברות הסלולר עבור חברות איקיוטק. אלה הסעדים, שהמועצה ביקשה בתביעה הייצוגית: "ד. לחייב את כל המשיבים, ביחד ולחוד, להשיב ו / או לשפות את חברי הקבוצה במלוא הסכומים שנגבו מהם על ידי איקיוטק ו/או מי מטעמה (שלא באמצעות המשיבות 9-12 להלן: חברות הסלולר)".
- המועצה התנגדה לאיחוד הדיון בין בקשת סיני ליבל המוקדמת (שכאמור תבעה בגין הגבייה האסורה של חברת פרטנר עבור חברות איקיוטק), לבקשת המועצה המאוחרת בנימוק: "9. מאידך אחריות חברות הסלולר (ובהן פרטנר) לפצות את לקוחותיהן בגין הכספים, שחברות הסלולר גבו לכיסן תוך שימוש באמצעי התשלום שהופקדו בידיהן, מתבררת בתביעות נפרדות,...".
נמצא, שהתביעות הנפרדות הן - יותר נכון
היו - בקשת
יבלינוביץ כנגד פרטנר ובקשת
לין כנגד סלקום – בהן עו"ד
מיכאל בך הוא ב"כ המבקשים/התובעים המייצגים, והתביעות הנפרדות הסתיימו בדצמבר 2018
בדחייה לגבי חברי הקבוצה המיוצגת / הנפגעת מפרשת איקיוטק.
- סיני ליבל התלונן לפני לשכת עורכי הדין בנובמבר 2015 כנגד התנהלות ב"כ המבקשת המייצגת, בתלונה, שתמציתה [ציטוט חלקי]:
- "זהו קצה הקרחון של התנהלות של העו"ד בבקשת המועצה -כנגד ציבור שלם, שלא יקבל החזר בגין חיוב חברות הסלולר בגין שירותי תוכן בפרשת איקיוטק. הכול כדי לא לפגוע בעו"ד, שהוא בא כוח המבקשים המייצגים בבקשת יבלינוביץ ובקשת לין".
- "ולמה לעו"ד זכויות לסכל כל בקשת ייצוג כנגד פרטנר בעניין שירותי תוכן, מספטמבר 2010, עת הגיש את בקשת יבלינוביץ. לשיטתו הוא כתב בהגדרת הקבוצה: "מנוי חברת פרטנר אשר במהלך 7 השנים, שקדמו להגשת תביעה זו ועד למתן פסק דין בתובענה, חויבו ו / או יחויבו בתשלום בגין קבלת מסרונים...ולא משנה ממי...ולא משנה, שאין למבקשים עילה אישית...".
התלונה הזו
נגנזה, ו
ליבל הפנה מספר בקשות/הודעות לבית המשפט בו התנהל ההליך אצל כבוד השופטת
אסתר נחליאלי, על "ניגוד האינטרסים".
- בספטמבר 2017 נחשף ליבל לכך, שעו"ד בא כוח המועצה, ביקש לעכב את ההליך עד להכרעה בהליך ע"א 578/17 בעליון, שם היה בכובע בא כוח המבקש המייצג - יבלינוביץ כנגד פרטנר והגיש בקשה חוזרת להשתתף בדיונים. כבוד השופטת אסתר נחליאלי חייבה את סיני ליבל ב-3,500 ₪ לטובת המועצה... ראה כאן (ראה גם בכתבות מ: 7.9.17, 16.10.17 ו- 14.1.18).
- ראה החלטת כבוד השופטת אסתר נחליאלי כי בהליך ע"א 578/17, שמנהל עו"ד בך בכובעו כבא כוח יבלינוביץ ובכובעו כבא כוח המועצה, הוא מבקש עיכוב הליכים בתביעה של המועצה, שאינו שינוי נסיבות ולכן ליבל ישלם למועצה... (ליבל מעיר, שלא ניתן לתבוע שופט על נזקים, שגורם לצד / ניהול הליך).
- כשליבל ראה, שהמועצה הישראלית לצרכנות פועלת באופן הפוגע, לכאורה, באינטרסים של הקבוצה המיוצגת והנפגעת, ליבל פתח בהליך תביעה כנגד המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד מיכאל בך והיועץ המשפטי, כמשיב המגן על האינטרס הציבורי בהליך בו נטען לעבירה פלילית (ראה הכתבה מיום 12.9.18 כאן).
- כ"כ, הגיש ליבל תביעה נוספת כנגד המועצה הישראלית לצרכנות על שאינה משתמשת ב"ראיית הזהב", ששלח סיני ליבל וצירף לתביעה הייצוגית שלו - שעל רקע סירוב המועצה לאיחוד דיון ביניהם לא נותר לסיני ליבל ברירה אלא לבקש את מחיקתה (ראה הכתבה מ- 28.9.18).
- התביעות נדחו ע"י כבוד השופטת וליבל חוייב ב-5,000 ₪ לטובת המועצה.
ברם, סגנית היועצת המשפטית של המועצה, עו"ד
יעל שאואט, אמרה בדיון, כי "המועצה תדאג לקבוצה הנפגעת". ראה כאן הכתבה
מ- 11.2.19.
- ביום 25 בספטמבר 2019 התקיים דיון קדם משפט (אחרי למעלה מ-5 שנים ההליך במצב קדם משפט (כשקדם לו דיון טכני ב-2016).
- עו"ד המועצה אמר בדיון, שלמועצה אין כוונה לתקן את הסעדים בבקשת האישור. כלומר המועצה מתכוונת להמשיך להחריג את הגבייה עבור חברות הסלולר.
כבוד השופטת קבעה בהחלטה כי :
"
יוצא כי עיכוב ההליכים היה מיותר וכאילו לא ניתנו החלטות ופסקי דין ולמעשה חזרנו לנקודת ההתחלה".
- בתום הדיון אמר ליבל, כשכבוד השופטת אסתר נחליאלי באולם, שבסופו של יום, יש מי שיעמוד לדין על הפגיעה בחברי הקבוצה.
- כבוד השופטת סיכמה את החלטתה (הכתובה) במשפט הבא: "אין ספק כי דרך ניהול ההליך יובא בחשבון בהמשך".
ראה עדכוני הכתבה מיום
11.2.19 והאחרון שבהם ב-
7.12.19.
עד כאן הרקע.
ביום 10.10.2019 החליט כבוד השופט
איתן אורנשטיין (
כאן) בהחלטה בפתקית בהליך התביעה הייצוגית של המועצה כי:
"תיק זה עוכב זמן ממושך מחמת נסיבות, שאינן תלויות בבית המשפט. קרי, המתנה להכרעה סופית של בית המשפט העליון בהליך אחר 'עניין
יבלינוביץ'".
כאמור, עניין
יבלינוביץ הוא ע"א 578/17 בבית משפט עליון, שם ייצג עו"ד מיכאל
בך את
יבלינוביץ, במקביל לייצוגו את המועצה בת"צ 29489-07-14.
והמסקנה של כבוד השופט
אורנשטיין:
"בנסיבות אלה,
המזכירות תסגור את התיק ותפתח תיק חדש שיקושר לתיק זה".
ראה ההחלטה של כבוד השופט
אורנשטיין -
כאן.
בעקבות ההחלטה של כבוד השופט
אורנשטיין, מזכירות בית המשפט המחוזי הוציאה הודעה:
"תיק זה נפתח בהמשך לתיק 29489-07-19 (החלטה מיום 10.10.19).
יש להגיש כ. טענות
לתיק החדש בלבד 31344-10-19".
ראה הודעת מזכירות בית המשפט מיום 22.10.19 -
כאן.
את ההודעה חשף
אבי וייס בסריקותיו אחרי מסמכים (שלולא חשיפתו לא היינו נחשפים לעובדה החמורה, לכאורה, שנשיא בית משפט נכבד
משנה מספר הליך מיולי 2014 למספר הליך מאוקטובר 2019.
ראה הודעת
ליבל למחוזי על שינוי מספר ההליך מ-29.11.19 -
כאן.
יצוין, שהתרגיל של החלפת מספר הליך בתיק, עקב כך, שעבר זמן רב, הוא תרגיל שבד"כ לא מוכר לעורכי הדין, שעוסקים בתביעות בבתי המשפט בישראל.
יודגש, שהתבקשה תגובת הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון, לנחשף כאן.
תגובת דוברת הרשות השופטת: "תלונה שהוגשה בעניין זה לנציב תלונות הציבור על שופטים - נדחתה. אין לנו מה להוסיף מעבר לכך".
החידוש היחסית הטרי: באוקטובר 2019 פרסמה המועצה הישראלית לצרכנות הודעה על
תביעה ייצוגית חדשה כנגד חברות הסלולר (
ראה כאן) בה אין מילה אחת המזכירה את "פרשת איקיוטק".
גילוי נאות:
קיימת יריבות בין
ליבל לעו"ד
בך בפרשת ת.א 2446/06 (תביעה ייצוגית על שירותי תוכן), שם התחרו
ליבל ועו"ד
בך על ייצוג הקבוצה.
קיימת יריבות בין
ליבל לכבוד השופט
אורנשטיין בפרשת ת.א 2446/06 ורע"א 2218/17. לבקשת עו"ד
בך, כבוד השופט
אורנשטיין הוציא בנובמבר 2017 צו חוסם כנגד
ליבל, האוסר עליו לפתוח הליכים כנגד עו"ד
בך והמבקשים המייצגים בת.א 2446/06 - חרף העובדה, שהבקשה על מסמכיה לא נתמכה בתצהיר של מי מהמבקשים.
כבוד השופט
אורנשטיין נימק בסעיף 8.3 לצו, למה לבקשה לצו חוסם ולתגובות אליהן הוא מפנה, אין צורך להיתמך בתצהיר.
לקראת סיום: עד כה, כל הצעדים של עו"ד המועצה, והמועצה הישראלית לצרכנות, שמגבה את העו"ד של המועצה הם
לא להשתמש ב"
ראיית הזהב" כנגד ספקי שירותי התוכן (האגרגטורים), ש-3 מה-4 המעורבים בגבייה מטעם חברות הסלולר,
פעלו ללא רישיון מיוחד הנדרש לפעילותם ממשרד התקשורת בשנים 2006-2010, ו
סיני ליבל מציג ראייה חד-ערכית לכך.
עד רגע זה, אין מישהו באולם בית המשפט (שום בית משפט), שבחן את "ראיית הזהב" לגופה.
זה, ככל הנראה, המפתח להצלחה או לכישלון של התביעה הייצוגית החדשה של המועצה לצרכנות,
תביעה שעתידה כרגע לוט בערפל.
כל יתר הטענות ההליכים והדיונים המשפטיים בנושא זה, נמצאים בקובץ המצ"ב - כאן.
מאת:
סיני ליבל, דצמבר 2019.
דואר אלקטרוני
: כאן.
עדכון 19.12.19: פורסם
כאן: "השופט המחוזי (נשיא בית המשפט המחוזי בת"א)
אורנשטיין מציג: מסלול עוקף למינוי שופטים". "האם השופט
איתן אורנשטיין ניצל לרעה את סמכותו כשקבע כי השופטת
לימור מרגולין-יחידי תטפל בתיק הענק נגד ראש עיריית אשקלון, חודש לפני סיום כהונתה כשופטת זמנית?" הנהלת בתי המשפט: "סברה חסרת שחר. הקצאת התיק התרחשה זמן רב לפני הודעת השופטת על פרישה". כזכור, בפסק דינה כתבה השופטת
לימור מרגולין-יחידי (יוצאת פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א) מעין "מערכת עקרונות להכרה ב'כתבות מפנקות' בתקשורת כטובת הנאה העולה עד כדי שוחד", עקרונות שיכולים (אם יאושרו בערר שהוגש לבית משפט עליון), להשליך על התיקים של
נתניהו.
הערת המערכת: בנוגע לפסק הדין של השופטת
מרגולין-יחידי בעניינו של ראש עיריית אשקלון לשעבר
איתמר שמעוני, שניתן (לכאורה, זה בערר בבית המשפט העליון)
ללא סמכות, מאחר והשופטת ישבה במשך שנתיים לשפוט בתיק, לאחר שפג תוקף זמן מינויה בביהמ"ש המחוזי. בנוסף לכך, יש לציין גם את "ניגוד העניינים" החמור שבין השופטת לתובעת בתיק. כאמור, השופטת
מרגולין-יחידי מגיעה מפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א, שהיא התובעת בתיק הזה והיא עצמה מקורבת אישית לעומדת בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה - עו"ד
ליאת בן ארי-שווקי. משום מה, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א "לא ראה ולא שמע" על הבעיות הללו. השופטת
מרגולין-יחידי הייתה צריכה לפסול את עצמה מלשפוט בתיק זה, בשל יחסי הקרבה שלה אל התובעת בתיק הזה, פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א והעומדת בראשה - עו"ד
ליאת בן ארי-שווקי.
עדכון 22.12.19: לאור חשיפת סגירת התיקים בעניין איקיוטק, הגיש
סיני ליבל ערר על סגירת התיקים כנגד עו״ד
נועם קוריס - ובקשת מסמכים - בפרשת איקיוטק. פנייתו
נמצאת כאן.
עדכון 29.12.19: בעקבות
הדלפות בתקשורת,
סיני ליבל הגיש תלונה למנהל בתי המשפט, כנגד כבוד השופט
אורנשטיין,
התלונה כאן.
עדכון 10.8.18 (מאמר משוחזר מ-2018):
פורסם כאן בכלכליסט תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "פירוק לגורמים: סצינת הכנסים בכיכובו של
איתן אורנשטיין.
איתן אורנשטיין הוא שופט הפירוקים המוביל בישראל. הוא גם חביבו של ראש לשכת עורכי הדין
אפי נוה ואורח כבוד בכנסים ואירועים שמארגנת קבוצה מצומצמת של עורכי דין השולטת בתחום הפירוקים בלשכה. תחקיר מוסף כלכליסט חושף כיצד נהפכו הכנסים הללו לכר פורה של כיבודים ומינגלינג, ותרמו להפיכת עורכי דין אלמונים יחסית למפרקים עסוקים בתיקים ששווים מיליונים. במקביל, הוא מצביע על החיבור עם הלשכה שתרם לזינוק המטאורי של
אורנשטיין לנשיאות בית המשפט המחוזי הגדול והחשוב בישראל".
עדכון 8.1.2020: נחשף שהשופט הבכיר שהתכתב עם עו"ד
אפי נוה (מתוך החומרים שנשלפו מהמסמארפון שלו). היה נשיא בית המשפט המחוזי בת"א
אורנשטיין (
כאן ו
כאן). בתגובה (
כאן), השופט המחוזי בתל אביב
איתן אורנשטיין הכחיש היום כי ההתכתבות בינו לבין עו"ד
אפי נוה בזמן הדיונים בוועדת האיתור שבחרה את עו"ד
איתן אורנשטיין, הייתה בעלת ממד אישי. "מדובר בהתכתבות עניינית, הנוגעת לנושאים מערכתיים-ניהוליים", הבהיר בהודעה מטעמו. "הניסיון לייחס לה מימד של התחייבות על בסיס אישי כלשהו אין לו שחר"ץ
עדכון 8.1.20: פורסם בדה-מרקר (
כאן): "ד"ר
לימור זר-גוטמן: "לבחון האם השופט
אורנשטיין עבר עבירה משמעתית". ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין במכללה למינהל: "אף שההתכתבות בין נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לבין יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר
אפי נוה אינה מלמדת על פן פלילי, היא מלמדת לכאורה על התנהלות לא אתית של
אורנשטיין".
עדכון 9.1.20:
סיני ליבל ביצע פנייה לנשיאת בית המשפט העליון (דרך מנהל בתי המשפט), בעניין שנחשף בהתכתבויות בין השופט
אורנשטיין לעו"ד
אפי נוה.. הפניה
נמצאת כאן, למתעניינים. כ"כ
סיני הציג את עמדתו הגלויה בעניין ההתכתבויות שנחשפו (
כאן), לקשר פסול (לכאורה) שדורש חקירה, בין השופט המחוזי, אז,
אורנשטיין, לעו״ד (שכנראה)
אינו צד להליך.
עדכון 27.1.20: הוגשה תלונה נוספת ע"י
סיני ליבל לנציב קבילות שופטים, בעניין החלטת השופט
אורנשטיין. מדובר בתלונה משלימה - שעיקר עניינה בקובץ
המצורף כאן. לדברי
סיני ליבל, לא ברור איך השופט
אורנשטיין טוען כהסבר להחלפת התיק - לתיק כביכול חדש, לנתק דיוני ב
אוקטובר 2019, שהנתק הסתיים ב
דצמבר 2018.
עדכון 2.2.20: התקבלה תגובת והחלטת השופט בדימ.
רוזן, בעניין סגירת התיקים כנגד עו"ד
נועם קוריס (ראה לעיל עדכון מ-22.12.19). הנציב מצא שעיקרי תלונתו של
סיני ליבל צודקים (
כאן). אולם, התיקים יישארו סגורים...
עדכון 8.6.20: נציב הקבילות על הפרקליטות, השופט (בדימוס)
דוד רוזן, לאחר ערעור נוסף של
סיני ליבל, קבע במפורש (ההחלטה שלו
כאן) ש
סיני ליבל צודק לחלוטין בתלונתו. ההמשך של הפרשה הזו, לאור החלטת נציב התלונות, המאוד ברורה, יפורט בכתבה נפרדת.
עדכון 10.6.20: פורסם
כאן: בצעד מפתיע: נשיא ביהמ"ש המחוזי
איתן אורנשטיין הודיע על פרישה. מספר שנים לפני גיל הפרישה, ובשל מה שהוא מכנה בשיחות פנימיות "שחיקה מקצועית", העביר השופט הבכיר לנשיאת העליון את החלטתו. שמו נקשר בפרשיית
אפי נוה (ומשום מה לא נקשר לפרשות שיש כאן למעלה).
הפניות האחרונות והטריות של
סיני ליבל לנציב קבילות שופטים, השופט העליון בדימוס
אורי שוהם מצויות כאן.
ההחלטה של עו"ד
מומי למברגר (המשנה לפרקליט המדינה - פלילי) לסגור את "פרשת
נוה" -
כאן. ההחלטה הזו לגבי "פרשת
אפי נווה" ללא השחרות -
כאן.
עדכון 10.7.20:
נציב התלונות על שופטים, השופט בדימוס
אורי שהם, סיים את ברור התלונות כנגד נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט
איתן אורנשטיין, תלונות שהוגשו לו בין היתר ע"י
סיני ליבל, כמופיע בתצלום
כאן.
הבירור המרכזי של נציב התלונות על שופטים היה בדבר
מערכת היחסים בין השופט המחוזי
איתן אורנשטיין, לבין עו"ד
אפי נוה, מי ש"מככב" בלא מעט פרשות, והסיכום של החלטות הנציב בעניין זה מצויות
כאן ו
כאן, למתעניינים. החלטת הנציב פורסמה גם ב"הארץ" -
כאן.
גם החלטת הפרקליטות לסגור את התיק נגד
אפי נווה פורסמה -
כאן.
בנוגע ל
סיני ליבל וחלקו בפרשה זו,
סיני מציין
שסיום הברור ע"י הנציב הוא ניצחון גדול עבורו, מה שהוביל לפרישה המוקדמת של השופט המחוזי איתן אורנשטיין מתפקידו.
וכך מסכם את הפרשה הזו מנקודת ראותו,
סיני ליבל:
עדכון 30.10.20: ביום א' הקרוב, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט
איתן אורנשטיין מסיים את תפקידו (לאחר שהודיע על פרישה מוקדמת).
את הפרשה שהובילה לפרישתו החפוזה,
מסכם מי שלמעשה גרם לפרישתו,
סיני ליבל: "ברוך שפטרנו.
ביום ראשון נשיא בית המשפט המחוזי בת"א -
אורנשטיין מסיים את תפקידו.
העובדה היא
שאני הייתי היחיד שהתלונן כנגד
איתן אורנשטיין בפרשת
נווה -
אורנשטיין.
כל היתר שלחו מכתבים... הם לא הזיזו מאומה.
אני מאוד גאה בתרומתי לסיום תפקידו".
עדכון 10.4.24: פרופ'
טליה איינהורן פרסמה
כאן באתר "מידה" כתבה תחת הכותרת: "פרשיית
אורנשטיין-
נוה: אכיפה בררנית היא שחיתות.
ההשוואה בין האישומים בתיק 2000 להקלטות שנחשפו בין נשיא המחוזי (בדימ׳)
אורנשטיין ליו״ר הלשכה לשעבר
נוה מחייבת התייחסות שווה מצד היועצת המשפטית לממשלה."
עדכון 28.5.24:
אלי ציפורי פרסם בעקבות הידיעה שעו"ד
אפי נוה ועו"ד (נשיא ביהמ"ש המחוזי לשעבר בת"א)
איתן אורנשטיין עוכבו לחקירה בלהב 433 את הציוץ הבא: "הזדמנות פז ל
אפי נוה להוציא לאור את הקלטות על
מנדלבליט. לך על זה
אפי, הציבור חייב להיחשף לריקבון של מערכת המשפט בכלל ולמעלליו של
מנדלבליט בפרט."