התפתחות נוספת בפרשת "איקיוטק" (פרשת "העוקץ הסלולרי" הגדולה ביותר שהייתה אי פעם בישראל): היועמ"ש מתחמק מלהשיב איך אפשר לגנוז תיק פלילי בלי לסגור אותו קודם, ומדוע משרד המשפטים (יחידת חופש המידע) שיקרה ומשקרת בתגובתה. חשיפת האחראים למחדל המשפטי, שמעורבים בו היועמ"ש (שהוא גם פרקליט המדינה), פרקליטת מחוז ת"א (פלילי), והנשיא הפורש בפתאומיות של בית המשפט המחוזי בת"א.
וגם: את מי עדיין לא תבעו ויש צורך לתבוע בפרשה העגומה הזו? מי מתנכל לנפגעי "פרשת איקיוטק" עד כה?
עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 27.6.20, 20:35

לפני קצת יותר משבוע, חשפתי התפתחות מדהימה נוספת ב"פרשת איקיוטק" ופרסמתי זאת תחת הכותרת: "התפתחות דרמטית בפרשת איקיוטק: סיני ליבל תובע את פרקליטת מחוז ת"א". מומלץ לקריאה למי שפספס, כי כאן אעסוק בהשלכות הנלוות החדשות להתפתחות הזו.

מאמר זה מגיע בעקבות מאמר קודם שהתמקד ב"פרשת נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א לשעבר (איתן אורנשטיין) הקשורה (איך לא) בעו"ד אפי נוה, מאמר חשיפה שפורסם תחת הכותרת: פרשת איקיוטק - התרגיל של בית המשפט בת"א לחדש הליך שנתקע 5 שנים!.

בעקבות החשיפה, שהוביל סיני ליבל, (בתמונה משמאל), שהוא בעצמו (כלומר: בנו) נפגע מגבייה לא חוקית ב"פרשת איקיוטק", עלתה השאלה, כיצד אפשר להשלים עם זה, שמערכת התביעה והמשפט פשוט מחסלת את הפרשה הזו בלי כל הסבר לציבור הנפגע.

העיקר: משקרים לנו בלי למצמץ וממציאים שיטה חדשה: גניזת תיקים פליליים בלי החלטה על סגירתם (כך, שאפשר להסתיר את ההחלטה מהציבור). 

לכן, שלחתי ביום 23.6.20 את השאלות הבאות ליועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהוא גם מ"מ פרקליט המדינה ואמור להיות אחראי לכל מה שקורה בתחום זה, עם העתקים לידיעת הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים, ומ"מ מנכ"ל משרד המשפטים:
"הנדון: בקשת  עמדת היועץ המשפטי לממשלה ומ"מ פרקליט המדינה בעניין סגירת התיק ב"פרשת איקיוטק":
שלום רב,
1. על פי התשובות הברורות המצ"ב (כאן, כאן וכאן) של עו"ד מיטל כץ, הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים, לא התקבלה כל החלטה בשימוע של עו"ד קוריס ("פרשת איקיוטק").

2. כלומר: לכאורה, התיק הזה אמור להיות פתוח.

3. אולם תשובות אלו (של עו"ד מיטל כץ) סותרות מהותית את מכתב עו"ד מורג לנגנטל (המצ"ב) מלשכת פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), את הודעת הפרקליטות לתקשורת (כאן), את הודעת עו"ד קוריס עצמו לתקשורת (כאן) וסותרים את מה שפרסם השופט בדימוס דוד רוזן כאן, שבדק את הפרשה הזו.

4. אודה לקבל את עמדת היועמ"ש \ מ"מ פרקליט המדינה המעודכנת, לאור המצב הסותר מהותית הזה: האם התיק נסגר או נגנז, אחרי שימוע, אם לאו.

5. כ"כ, מה עמדת היועמ"ש \ מ"מ פרקליט המדינה: האם לאור מה שמצא השופט בדימוס דוד רוזן, קיימת עדיין אפשרות להגיש ערר על הסגירה \ גניזה הזו של התיק, סגירה, שנעשתה בהליך לא ראוי (בלשון המעטה).

6. או לחילופין, האם היועמ"ש \ מ"מ פרקליט המדינה מתכוון להורות לפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) לבטל את ההחלטה לגנוז את התיק ולהתחיל את תהליך השימוע מהתחלה?

7. ממתין להתייחסותכם".

תגובה מהיועמ"ש לא הצלחתי לקבל, ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. עדכון בסוף הכתבה. 

אולם, כן קיבלתי תגובה מחן בלבן מחופש המידע במשרד המשפטים (מיטל כץ יצאה לחופשה), שבו הוא דורש ממני 20 ש"ח כדי שהוא יענה לי.

כלומר: בכלל לא מעניין אותו שהם (יחידת חופש המידע במשרד המשפטים) משקרים לי ולציבור בלי למצמץ, הוא רוצה ממני 20 ש"ח, כדי שייענה לי - למה הם משקרים... 

אם אתם חושבים, שאני מתלוצץ, או שזה סיפור, שהמצאתי ל-1 באפריל שמשום מה כתבתי אותו ב- 27.6, אז הדרישה ההזויה ביותר הזו מחן בלבן ממשרד המשפטים אלי - נמצאת כאן במלואה. 

ולכן, מייד השבתי לחן בלבן ממשרד המשפטים את התשובה החריפה הבאה:
"שלום רב
זו לא הייתה פנייה אליכם, אלא פנייה לידיעתכם, אחרי קבלת תגובה ממכם.
הפנייה ממוענת ליועמ"ש ולידיעתכם, היות והיא מסתמכת על מידע שהתקבל ממכם.
מכאן שאין גם מה לשלם אגרה...
כי אין כאן בקשה חדשה, אלא הפניית תשומת לבכם, שתשובתכם גררה בעיה קשה מבחינה משפטית, שמופנית כעת ליועמ"ש,
זאת, כי יש סתירה מהותית בין מה שאתם השבתם לבין המציאות המשפטית, מה שנבדק גם ע"י הנציב דוד רוזן ונמצא שאכן יש סתירה מהותית כזו.
לכן הפנייה ליועמ"ש להחליט, מה המצב המשפטי הנכון.
ככל שתהיו מעוניינים להגיב, אין בעיה. אשמח לקבל תגובתכם לסיטואציה המשפטית שנוצרה, בעקבות תגובתכם, ש"לא התקבלה כל החלטה בשימוע של עו"ד קוריס", בעוד שבמציאות כן התקבלה החלטה – לגנוז את התיק (מונח שלא יכול להחליף את האמור בחסד"פ, שגניזת תיק היא רק אחרי סגירת התיק...אבל תיק שלא התקבלה בו החלטה - לא יכול להיות גנוז, כי קודם מתקבלת החלטה על סגירתו...).  כלומר: תגובתכם סותרת את המציאות וחסד"פ". 

תגובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. עדכון בסוף הכתבה. 

1. מי מתנכל לנפגעי "פרשת איקיוטק" עד כה?

א. נשיא בית המשפט המחוזי הפורש של ת"א, כבוד השופט איתן אורנשטיין.

הוא החליט, בלי שהיה מעורב בתיק, בתיק שבכלל לא נידון בפניו, תיק שאיש מהצדדים לא פנה אליו (אין תיעוד לכל פניה אליו), שכל מה שנעשה מ-2014 עד 2019 מת, והנושא הזה נפתח בתיק חדש - מאוקטובר 2019.  

למה? לא ברור, לא ידוע ולא נבדק. גם "המריחה" של הבדיקה של נציב קבילות שופטים, לא הובילה בתחילה לשום מקום.

אולם, סיני התעקש ודרש מהנציב לבדוק שוב את תלונתו, ובבדיקה נוספת, הנציב העלה ממצאים אחרים, שהובילו לפרישה מהירה של נשיא בית המשפט המחוזי בת"א. 

קשה להאמין, אבל זה בדיוק מה שהיה ונחשף כאן בכתבה: "פרשת איקיוטק - התרגיל של בית המשפט בת"א לחדש הליך שנתקע 5 שנים!"

בעקבות החלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, הוגשה תביעה ייצוגית חדשה בנושא "איקיוטק", כאילו מאפס.

כך הלכו להם 5 שנים תמימות בפרשה הזו, שאת סופה המר כבר חזיתי בכתבה, שפרסמתי ב-2015 תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "חשיפה: שילמתם לאיקיוטק ומצפים להחזר בתביעה הייצוגית? תשכחו מכך".

אולם, לא יכולתי לחזות ב-2015, שמי שיסייעו באופן אקטיבי לחסל את התביעה הזו ולדאוג שאיש מנפגעי איקיוטק לא יראה אגורה בחזרה, יהיו נשיא בית המשפט המחוזי בת"א ופרקליטת מחוז ת"א (פלילי). 

ב. פרקליטת מחוז ת"א (פלילי). זה מפורט בכתבה הקודמת וכאן למעלה. 

המדובר בעו"ד אשרה גז-איזנשטיין (בתמונה משמאל) שאישרה בעצמה את ההחלטה (כאן). 

בנסיבות בהן עמדת הפרקליטות (באמצעות הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים), שנשלחה לסיני ליבל ביום 23.6.20, כי אין מסמך החלטה בשימוע - אבל התברר שיש מכתב על גניזת כל תיקי החקירה מאוקטובר 2019 (גניזה שאינה תוצאה שמופיעה בדין/נוהלים כהחלטה בשימוע, או כנגזרת מאיזה חוק קיים במדינת ישראל), ומכתב הגניזה הזה נשלח רק לב״כ החשוד והוסתר זמן רב מהציבור. כך, שזמן הערעור עליו פג מזמן, פניתי ליועמ״ש, גם בכובעו כמ״מ פרקליט המדינה, שינקוט עמדה, האם שימוע, שיש בו רק תרשומת פנימית (בכתב יד, שלא ידוע מי רשמה, מתי רשמה, ומה הומלץ), הינו שימוע, שיש לנהל אותו כדין מחדש, כדי לאפשר למי שמרגיש עצמו נפגע מההחלטה על סגירה (ככל שתתקבל החלטה שכזו בפרקליטות, אחרי שימוע חוזר) - ככתוב בחוק, לערער עליה.

בהיעדר תגובה מהיועמ"ש, העניין הזה עדיין תלוי באוויר.

סיני ליבל: "אני לא ארפה מהעניין החמור הזה, שמערכות המשפט והפרקליטות מקבלות החלטות מחוץ לכל מסגרת חוקית ידועה במדינת ישראל. בסופו של יום, יהיה עוד 'גל ניפוץ' ונכון, שעיתונות אקטיבית תהיה חלק מהמחולל של 'גל הניפוץ', שאני מאמין, שיקרה. לכן, אני חושף את כל המסמכים וההחלטות ההזויות בנושא הזה. אני מאמין, שאי אפשר למרוח ולשקר לכולם, כל הזמן". 

כך, את הפתגם "טחנות הצדק טוחנות לאט", אפשר להחליף בפתגם: "טחנות הצדק טוחנות את הצדק - לאט אבל בטוח".  

ג. המועצה הישראלית לצרכנות. לא נפרט זאת כאן (יש באתר 28 כתבות בנושא הזה), ומי שמעוניין לצלול יכול לקרא על כך למשל: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

2. את מי שכחו לתבוע ולמעשה נושא באחריות לפארסה הציבורית הזו?
חשפתי זאת כבר ב-2014 (כאן), אבל עד היום איש "לא הרים את הכפפה" ולא תובע את אלה שיש להם אחריות אישית לפארסה הציבורית הזו: בראש נמצא שמילה מימון (כיום המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, בתמונה משמאל, בזמנו היה סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה במשרד התקשורת). ולידו את אלו שסייעו בידו לקבור את הנושא במשרד התקשורת: מאיר בן בסט, מנהל בכיר פיקוח צרכני, אגף פיקוח ואכיפה, משרד התקשורת, כיום מנהל תחום בכיר פיקוח צרכני במנהל תחום בכיר פיקוח צרכני במשרד, ועו"ד ברוריה מנדלסון, סגנית היועמ"ש בלשכה המשפטית, משרד התקשורת. שניהם היו בדיון שנערך ב-2013 בנושא זה בכנסת ושניהם היו שותפים מלאים לצפצוף על ההחלטות של הכנסת בנושא זה (כמפורט בפרוטוקול כאן). 

"פרשת איקיוטק", היא מחדל ענק של משרד התקשורת ובמיוחד של שמילה מימון - ששימש בתקופה הכי קריטית כמנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, מי שהתרשל באכיפה בזמן אמת והתרשל בטיפול בהגנת מאות אלפי הצרכנים, לאחר שהפרשה התפוצצה.

זאת, כי הגנה על חברות הסלולר חשובה אצלו יותר מכל אינטרס ציבורי, למרות שהוזהר לא אחת בעניין זה. במקום לטפל בחברות הסלולר ובמי שמפר את החוק בלי כל רישיון (אז: כל חברות קבוצת "איקיוטק" וכל חברות הסלולר, שגבו את הכספים מהלקוחות שלהן, עבור חברות איקיוטק, תמורת עמלה של 40-50 אחוז...), הוא (שמילה) השאיר את העניין לטיפול הרשות לצרכנות, שהפכה את הנושא לפארסה משפטית בלתי נגמרת וחסרת משמעות, כמתואר בסדרת הכתבות בנושא, והנושא הזה הפך גם לפארסה משפטית מדהימה, של הפרקליטות ונשיא בית המשפט המחוזי בת"א.

שמילה מימון במו ידיו גרס ("במגרסה של שמילה") אלפי תלונות של מתלוננים ב"פרשת איקיוטק", בלי לטפל כלל בתלונות הללו, לא נקט בשום צעד חוקי (היו לו ויש לו המון סמכויות עניין זה, על פי חוק התקשורת). אח"כ גם הוציא נוהל, והחתים עליו את המנכ"ל דאז שלמה פילבר, נוהל שתקף גם כיום, נוהל שחסם וחוסם כל יכולת להתלונן במשרד התקשורת בנושא זה ספציפית ובנושאים צרכניים אחרים. 

לכן, מדובר כאן במחדל ענק של משרד התקשורת ובמיוחד של שמילה מימון, שהתרשל אישית בטיפול ובאכיפה, מה שלא הפריע לו להתקדם במשך השנים לתפקיד משנה למנכ"ל. זו פרשה עגומה ביותר הנמשכת כבר שנים במעגלים חסרי כיוון, בלי שהוא אישית נתבע על חלקו המרכזי בפרשה הזו.

למעשה, כיום, מאות אלפי הנפגעים מאיקיוטק אמורים להגיש (אולי) תביעה ייצוגית כנגד ראשי משרד התקשורת וכנגד המועצה הישראלית לצרכנות, על כך, שהם התרשלו והפקירו אותם בתסבוכת משפטית רשלנית, ללא כל סיכוי לקבל החזר כספי על הכספים, שנגבו מהם שלא כדין.

ברור, שמדובר במשימה, שכרגע נראית בלתי אפשרית, אבל זו המציאות הנחזית כרגע, שאלה, שאמורים היו להגן על הציבור ועל האינטרסים הציבוריים, התעלמו ומתעלמים ומפקירים את הציבור והאינטרסים שלו. למותר לציין, שאת תגובת משרד התקשורת בפרשה זו (כרגיל) לא הצלחנו לקבל, בשום שלב בטיפול שלי בפרשה הזו לאורך השנים (די ברור למה). 

פרשה זו לא תרד מסדר היום, בוודאי לא לגישת סיני ליבל, אתר Telecom News והצרכנים, שאכפת להם מהנושא הזה. 

אי אפשר להשלים עם המצב של "איש הישר בעיניו ייעשה" בשוק הסלולר וההפקרות הנמשכת בשמירה על זכויות וכספי הצרכנים, בעולם הסלולר הישראלי, מזה למעלה מעשור.
 
 

עדכון 7.7.20: התקבלה תגובת יובל גורן, דובר היחידות המקצועיות, אגף דוברות הסברה ותקשורת, משרד המשפטים: 
"אבי שלום,
 דומה שהיתה אי-הבנה או בלבול במונחים.
 בבקשת חופש המידע ביקש מר ליבל לקבל את "מסמך ההחלטה בשימוע". הממונה על חופש המידע השיבה שאין בידינו כל מסמך כאמור. עוד ציינה, שלא נוכל למסור את התרשומת שתיעדה את עיקרי הליך השימוע, שכן מדובר בתרשומת פנימית.
מר ליבל הגיש השגה על המענה האמור וצירף לה את המסמך המעיד על גניזת התיק. הממונה על חופש המידע השיבה לו שזהו אישור על גניזת תיק החקירה, ואין זה מסמך ההחלטה בשימוע שאותו ביקש, ושכאמור אינו קיים כלל.
לאור כל זאת, אנו דוחים מכל וכל את טענתך כאילו יש סתירה (ולא כל שכן מהותית) בין המענה שנמסר לכך לבין העובדות כהווייתן. למעלה מן הדרוש נציין, שאתה בעצמך צירפת את הודעת הפרקליטות על גניזת התיק מחודש נובמבר 2019, כך שבוודאי שאין כל היגיון שהממונה תשיב בחודש פברואר 2020 שלא התקבלה החלטה בשימוע".

התייחסות סיני ליבל לתשובה השקרית שיש כאן מעל, ממשרד המשפטים: "העובדות המתועדות הן שבפברואר 2020 השיבה הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים שאין החלטה בשימוע וחזרה על תשובה הזו, גם לאחר כמה בקשות הבהרה, כמופיע במפורש בתצלום כאן:

אז מישהו משקר!
זאת, מהשאלה הפשוטה: איך יש הודעה מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) על גניזת התיק, ללא החלטה קודמת על סגירתו לאחר השימוע?". 

עדכון 10.7.20: נציב התלונות על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, סיים את ברור התלונות כנגד נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט איתן אורנשטיין, תלונות שהוגשו לו, ע"י סיני ליבל, כמופיע בתצלום כאן.

למעשה, סיני ליבל היה המתלונן היחיד שהתלונן בכתב בפני הנציב (כאן) בשני נושאים מרכזיים: 1) פרשת איקיוטק, 2) פרשת אפי נוה. רק בהתעקשותו של סיני ליבל, הנציב בדק שוב את תלונתו (לאחר שבבדיקה ראשונית דחה אותה על הסף, על סמך התשובות שהנציב קיבל מהשופט אורנשטיין). בבדיקה החוזרת, הנציב מצא שהתשובות של השופט אורנשטיין לא היו בדיוק נכונות (בלשון המעטה), מה שהוביל לפרישה מהירה מהתפקיד, של נשיא בית המשפט המחוזי ת"א - איתן אורנשטיין. 

הבירור המרכזי והקשה יותר מבחינת מורכבותו, בבדיקה של נציב התלונות על שופטים, היה בדבר מערכת היחסים היוצאת דופן בין השופט המחוזי איתן אורנשטיין, לבין עו"ד אפי נוה, מי ש"מככב" בלא מעט פרשות, והסיכום של החלטות הנציב בעניין זה מצויות כאן וכאן, למתעניינים. 

בנוגע לסיני ליבל וחלקו בפרשה זו, סיני מציין שסיום הברור ע"י הנציב הוא ניצחון גדול עבורו, מה שהוביל לפרישה המוקדמת של השופט המחוזי איתן אורנשטיין מתפקידו.

וכך מסכם את הפרשה הזו מנקודת ראותו, סיני ליבל:

עדכון 27.7.20: נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - נת"מ במשרד המשפטים, השופט בדימוס דוד רוזן, בדק שוב את תלונתו של סיני ליבל בעניין התנהלות פרקליטת מחוז ת"א (פלילי) ומצא שהוא צדק לחלוטין בתלונתו. החלטת נציב התלונות מצויה כאן - למתעניינים. 

עדכון 10.4.24: פרופ' טליה איינהורן פרסמה כאן באתר "מידה" כתבה תחת הכותרת: "פרשיית אורנשטיין-נוה: אכיפה בררנית היא שחיתות.
ההשוואה בין האישומים בתיק 2000 להקלטות שנחשפו בין נשיא המחוזי (בדימ׳) אורנשטיין ליו״ר הלשכה לשעבר נוה מחייבת התייחסות שווה מצד היועצת המשפטית לממשלה."

עדכון 28.5.24: אלי ציפורי פרסם בעקבות הידיעה שעו"ד אפי נוה ועו"ד (נשיא ביהמ"ש המחוזי לשעבר בת"א) איתן אורנשטיין עוכבו לחקירה בלהב 433 את הציוץ הבא: "הזדמנות פז לאפי נוה להוציא לאור את הקלטות על מנדלבליט. לך על זה אפי, הציבור חייב להיחשף לריקבון של מערכת המשפט בכלל ולמעלליו של מנדלבליט בפרט."