ניתוח: אם לא די בכל החשיפות שלנו בשבוע האחרון, אנו מרימים הפעם את המסך מעל שערורייה חמורה (לכאורה) נוספת, שדורשת חקירה דחופה, בכל הנוגע להסדרי השוק הסיטונאי על רשתות בזק והוט. האם מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן יסיים כבר כעת את הקדנציה הקצרצרה שלו על רקע השערוריות הללו, בגלל שנעשו בחתימת ידו?
מאת: אבי וייס, 17.7.18, 06:30

בלעדי. אך אתמול הרמנו את המסך מעל שערוריה בהיקף מדהים (שקשורה ליועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, ובהמשך גם למנכ"ל משרד התקשורת דהיום, נתי כהן (בתמונה משמאל), והיום אנו "מרימים את המסך" מעל שערורייה חמורה נוספת (לכאורה), שקשורה למנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן. 

ביום 14.7.18 שלחתתי לצמרת משרד התקשורת ולצמרת נש"מ את השאלה הדחופה ביותר הבאה:
"שבוע טוב,
1. בעקבות הכתבה על ההחלטה המוזרה ביותר של מנכ"ל המשרד דהיום (נתי כהן) בעניין טלפוניית VoB על רשת הוט, החלטה, שנדחפה (כמובן) ע"י סלקום, כמפורט בהרחבה כאן, שמתי לב, שבלוח התפוצה של המסמך שהמשרד פרסם (המסמך המלא - כאן), מעבר לשמה של עו"ד ברוריה מנדלסון (שאודותיה כבר התייחסנו במאמר אחר בעניין אנלימיטד, ושמו של שמילה מימון, שגם אליו התייחסנו באותו מאמר על אנלימיטד, התייחסות שנגעה בעניין עמדתם לגבי סלקום ודרישותיה), מופיע בלוח התפוצה של המסמך, שכן מן הסתם היה חלק מהצוות, שעסק בנושא, שמו של: "מר שחר שיליאן, מנהל תחום הנדסת תקשורת (נייח), משרד התקשורת".
לפי הניסוח של המסמך הזה, שבחתימת המנכ"ל, כנראה, הוא זה שחיבר את המסמך הזה (רובו או כולו), מסמך המוטה חד-צדדית לטובת הדרישות של סלקום בעניין הסדרי "השוק הסיטונאי" על רשת הוט.
אז ראיתי, שבכל המסמכים הנראים על פניהם כמוטים לטובת האינטרסים והדרישות של סלקום, שפורסמו באתר משרד התקשורת, הוא מעורב, או חתום אישית, על המסמכים הללו.
דוגמה בולטת היא החלטה ממש טרייה ומאוד מוזרה ודומה כנגד בזק (המסמך - כאן), בעניין הטלפוניה הסיטונאית, שאמורה להיות על רשת בזק, סיפור מאוד מוזר, שנותח על ידי בהרחבה כאן וכאן.
2. ואז, להפתעתי מצאתי, שאותו שחר שיליאן הוא בכיר יוצא סלקום וגם חתם ביום 30.8.15 על מסמך "ניגוד עניינים", שנמצא כאן.
לכל סטייה הכי קטנה מהאמור במסמך הזה, הוא אמור לקבל אישור מדויק בכתב מהיועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, שבמקרה או שלא במקרה, גם היא "מככבת" במאמר על אנלימיטד, כמי "שקשורה" לאינטרסים של סלקום.  
3. אני מניח, שאחרי שתקראו את המסמך של "ניגוד העניינים" הזה שבחתימתו, תטענו מיד, ששחר שיליאן היה מוגבל רק שנה, בעיסוק בנושאים שיש להם קשר לסלקום. כלומר: ב"חלון הזמן" בין 30.8.15 לבין 30.8.16.
4. הטענה הזו נכונה ביותר. ככה בדיוק כתוב במסמך. אולם, לטענה הזו יש חיסרון אחד כבד. ממש כבד.
שחר שיליאן עסק בדיוק באותם נושאים (כלומר: לכאורה קידום האינטרסים של סלקום, על הגב והרשת של בזק והוט), בדיוק באותו "חלון זמן". כלומר: בין 30.8.15 לבין 30.8.16.
זה אותו קו שקיים וחוזר על עצמו בכל המסמכים הרגולטוריים של משרד התקשורת, מאז ועד היום.
5. רק 3 דוגמאות בולטות להמחשה (יש עוד):
1) מסמך בחתימת ידו של שחר שיליאן (המסמך כאן), מיום 30.6.16 (בתוך "חלון הזמן"). זה מסמך, שחוזר על עצמו (בטיעונים שיש בו), בשני המסמכים הטריים, שציינתי בסעיף 1 כאן למעלה (בעניין הטלפוניה הסיטונאית על רשת הוט ורשת בזק).
2) מסמך שהוא היה שותף מלא להכנתו, אבל מי שחתום עליו זה המנכ"ל דאז (פילבר) (המסמך כאן), מיום 2.5.16 (בתוך "חלון הזמן"). זה מסמך, שמכיל טיעונים שחזרו על עצמם, בשני המסמכים הטריים, שציינתי בסעיף 1 כאן למעלה (בעניין הטלפוניה על רשתות הוט ובזק).
3) מסמך בחתימת ידו של שחר שיליאן (המסמך כאן), מיום 22.3.16 (בתוך "חלון הזמן"). זה מסמך, שחוזר על עצמו (בטיעונים שיש בו), בנושא של הסכסוכים החוזרים ונשנים בין סלקום לבזק והמסמך מורה לבזק "להתיישר" לפי הדרישות של סלקום (ושאר ספקי השוק הסיטונאי"). 
6. לאור החשיפה הזו, האם לא מן הדין לבטל את כל המסמכים של השוק הסיטונאי וגם בנושאים אחרים, שהכין שחר שיליאן, בין בחתימתו ובין שזה היה בחתימת המנכ"ל, המשנה למנכ"ל, המנכ"ל בפועל, או השר, מאז 30.8.15 ועד עצם היום הזה, ולהעביר את הנושא החמור הזה לבדיקת אגף המשמעת בנש"מ?"

תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

אגב, שחר שיליאן השתתף ב"תקופה האסורה" בין 30.8.15 לבין 30.8.16. בלא מעט דיונים ופגישות (על פי היומנים של שלמה פילבר ושמילה מימון) שעסקו ב"נושאים האסורים" מבחינתו (סלקום ומתחרותיה הישירים). אולם, בהיעדר פרוטוקולים של הדיונים הללו, לא ברור מה היה התוכן שלהם ומה היה חלקו בדיונים הללו. לעומת זאת, המסמכים ששחר שיליאן חתום עליהם בחתימת ידו או שהיה שותף מלא להם, בדיוק באותה "תקופה אסורה" וגם בהמשך, מדברים מספיק חזק בעד עצמם. 

החומר שיש במאמר כאן הועבר ליועמ"ש ואת תגובתו לפנייה אפשר למצוא כאן וכאן. 

בהערת אגב אציין, שבעבר המלצתי לכמה בעלי תפקידים בכירים במשרד התקשורת לפרוש מיוזמתם, כי זה ישרת גם את האינטרס האישי שלהם וגם את האינטרסים של שוק התקשורת ומשרד התקשורת.

חלק "צחקו לי היישר בפרצוף" וחלק לא (וזכו ופתחו בקריירה חדשה, מוצלחת לא פחות). אולם, אני מאמין בפתגם, ש"צוחק מי שצוחק אחרון". במאמר נפרד אפרט מה קרה לכל אחד מאלה, שהמלצתי להם ללכת בשקט, ולמצוא פרנסה טובה אחרת, לפני שיהיה מאוחר מדי, והם פשוט צחקו מההמלצה הזו וחשבו, שהם "חסיני אש".

כעת מגיע תורו של מנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי, נתי כהן, לקבל המלצה כזו. הוא יודע למה. במאמר נפרד נפרט את הנעשה מאחורי הקלעים של התנהלותו, מהיום הראשון שנכנס לתפקידו ועד עצם היום הזה. יש צורך לשים נקודה וסוף לכאוס, וכמה שיותר מהר. המשך יבוא, ודי בקרוב (ראה\י בלינקים כאן מתחת). 

עדכון 10.11.20: הוגשה תלונה לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה על כך שטרם התקבלה כל תשובה מנש"מ בעניין התלונה בעניינו של שחר שיליאן. התלונה נמצאת כאן. 

עדכון 16.11.20: מתלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מדווחים שהתלונה בטיפול - כאן. 

עדכון 16.12.20: התקבלה החלטה סופית בפרקליטות המדינה, לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שאין בתלונה (שנובעת מהכתבה כאן מעל) מעשים פליליים בנוגע לשחר שיליאן. יש כאן (ככל העולה מבדיקת הפרקליטות), רק היבטים משמעתיים, שאמורים להיות מטופלים בתוך משרד התקשורת.
התשובה במלואה של הפרקליטות נמצאת כאן - למתעניינים. 

עדכון 19.1.21: התקבלה ההחלטה הסופית של נציבות שירות המדינה \ אגף המשמעת בעניינו של שחר שיליאן. הכל נסגר מ"היעדר ראיות מספיקות או ברורות". ההחלטה המלאה נמצאת כאן - למתעניינים.