אם אכן היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, הגישה לשר התקשורת (דאז) ורוה"מ ביבי נתניהו חוות דעת התומכת במיזוג הכלכלי בין בזק ל-YES, מן הדין להשעות אותה מיידית מתפקידה ולפתוח בחקירה. במקביל ובאותו הקשר, יש צורך גם לפתוח בחקירה בעניין התנהלות המנכ"ל הנוכחי (נתי כהן).
מאת: אבי וייס, 16.7.18, 10:30

אמש נולדה אחת הפרשיות המוזרות ביותר בעולם הפלילי שסובבת את משרד התקשורת הישראלי בשנים האחרונות.

לפי ציוץ בטוויטר של אמיתי זיו מדה-מרקר (כאן), הממונה על חוק חופש המידע במשרד התקשורת הודיע לו אמש, שאין במשרד התקשורת חוות דעת משפטית מעו"ד דנה נויפלד (בתמונה משמאל), בעניין מיזוג בזק-YES ("אישור העברת שליטה"), שזו ליבת החקירה המקיפה ןהמתוקשרת של מ"י \ "להב 433" במה שמכונה "תיק 4000". המשטרה חוקרת כעת את התקופה, שקדמה לחקירת הרשות לניירות ערך הראשונה (כלומר: חוקרים כעת את התקופה מאמצע 2016 - אחורה)

זה תיק חקירה מאוד כבד, שמתנהל מזה מספר חודשים באינטנסיביות, מלווה בהמון ספינים וכמובן בכמה "עדי מדינה", אחד מהם הוא מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר.

בתגובה לציוץ הזה (של אמיתי זיו), צייץ עמית סגל (כאן), כתב ופרשן בכיר מ"חברת החדשות", שיש מסמך כזה והוא מ-23.6.15. אגב, אני נוטה כאן להאמין לעמית סגל, אבל זה חלק מחומר החקירה, שיש כבר בידי "להב 433" והם יודעים מה התשובה הנכונה. 

למה זה בכלל חשוב?
מפני שזה הלב של כל "תיק 4000". גם בלי זה, התיק הזה מאוד רעוע, כפי שניתחנו בהרחבה כאן. אולם, עם זאתה, מדובר בלא פחות מ"רעידת אדמה", שתוביל למפולת חמורה במשרד התקשורת הישראלי, מפולת, שמגיעה עד המנכ"ל הנוכחי (נתי כהן), כפי שנפרט בהמשך הכתבה.

נחזור להתחלה. כששמעתי ביום 11.7.18 על כך, שבחקירתו ב"להב 433", טען רוה"מ ושר התקשורת לשעבר ביבי נתניהו, שהוא קיבל מהיועצת המשפטית מסמך בעניין המיזוג בין בזק ל-YES, פשוט "נפלתי מהכיסא".

אני עוקב אחרי הפרשה הזו כבר כמה שנים ומעולם לא נתקלתי במסמך הזה. יתרה מכך, גם במסמך, שבחתימת ידו של ביבי נתניהו, שמאשר את המיזוג הכלכלי ("אישור העברת שליטה") בין בזק ל-YES - מסמך הנמצא כאן, ביבי נתניהו לא מזכיר דבר כזה ורק כתוב שם [ציטוט]: "לאחר שהובאו בפני המלצות הדרג המקצועי", בלי לפרט שמות (זאת, בנוסף להמלצת מועצת הכבלים והלויין, המוזכרת במכתבו).

בנוסף, בשפע המסמכים, ששאול אלוביץ' העביר בבקשתו לקבל את האישור למיזוג המלא בין בזק ל-YES (המסמך השלם נמצא כאן), יש רק התייחסות למכתבו של המנכ"ל דאז שלמה פילבר למנכ"לית בזק (סטלה הנדלר). אין שם שום רמז ואפילו לא בעקיפין, שיש מכתב קודם, של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שתומכת במיזוג. 

למי שלא מכיר, תפקיד היועץ המשפטי במשרד התקשורת הוא גם התפקיד של היועץ המשפטי של שר התקשורת, כי לשר התקשורת אין יועץ משפטי משל עצמו ואין לו מנגנון משפטי עצמאי. יתרה מכן, על פי הנחיות קבע של היועמ"ש (כמפורט כאן), על כל שר להישמע להנחיות ולייעוץ המשפטי של היועץ המשפטי של המשרד (למעט חריגים במקרים ספציפיים, שהוגדרו בנוהל, שלא נוגעים למקרה של "תיק 4000"). הגישה המשפטית הזו גם מעוגנת היטב בפסיקה של בית המשפט העליון, בתקש"יר ובפרקטיקה.

בנוסף, מהנסיון רב השנים, שנצבר במשרד התקשורת, לא נתקלתי בעבר בשר תקשורת, שסירב לחתום על מהלך רגולטורי, שהדרג המקצועי המליץ עליו. ראשי המשרד גם טרחו תמיד להבהיר לשר התקשורת, שאם נאמר בחוק או בחוו"ד, שהשר "רשאי", המשמעות היא - השר חייב!

מעולם לא נתקלתי בחתימת שר כנגד עמדת הדרג המקצועי, שמגובה בחוות דעת משפטית, מהיועץ או היועצת המשפטית של המשרד, שאינה תלויה בשר (כי היא ממונה לתפקידה ע"י היועמ"ש, ולא ע"י השר. היועצת המשפטית הנוכחית, כמו גם קודמתה, הגיעה לתפקיד זה בזכות "קליקת הפרקליטים" ובלי כל קשר לשר כלשהו. כעת יש ניסיון של השרה איילת שקד (בתמונה משמאל), לשנות זאת, אבל זה עדיין בגדר "ביצה שלא נולדה").

מאז ומתמיד, החוכמה והעורמה (של שר התקשורת ויועציו הפוליטיים) היו תמיד להשיג בכל דרך, את תמיכת הדרג המקצועי בכלל והיועמ"ש למשרד בפרט, כי זו ההגנה הטובה ביותר כנגד כל טענה (או חקירה פלילית, כמו במקרה של "תיק 4000").  

והנה הציטוט שהציג עמית סגל ב"החדשות" ביום 11.7.18 בערב:


למה ביבי נתניהו החליט דווקא כעת, "לשלוף את הקלף" של מסמך חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, זה נושא למאמר נפרד ומרתק בפני עצמו. 

לכן, ביום 11.7.18 בלילה שלחתי את המכתב הבהול הבא לצמרת משרד התקשורת:
"על פי פרסומים מהיום (למשל: כאן וכאן), רוה"מ (ביבי נתניהו) בעת היותו שר התקשורת חתם ביום 23.6.15 על אישור המיזוג הפיננסי בין בזק ל-YES, בעקבות מכתב מפורש (שביבי נתניהו קיבל לידיו), מכתב של עו"ד דנה נויפלד, היועמ"ש של משרד התקשורת, שתמכה בחום במיזוג הזה והמליצה לו לחתום עליו.
זאת, מעבר למה שהמליצה מועצת הכבלים והלוויין לשר התקשורת דאז (מועצה שיש לה יועמ"ש נפרד).
אולם, ביום 19.5.15 (כאן), למעלה מחודש לפני ה-23.6.15, חתמה עו"ד דנה נויפלד על "מסמך הסדר ניגוד עניינים" אישי, שבין היתר, בסעיפים 4 ו-5 שבו, אסר עליה לעסוק בנושאים כאלה רגישים הנוגעים לבזק (אלא בתנאים מאוד ספציפיים ובאישור של 2 משנים ליועמ"ש גם יחד. אישורים כאלה כמובן לא התבקשו וגם לא ניתנו לעו"ד דנה נויפלד. כך, שלא ברור כרגע מדוע היא הוציאה מכתב כזה לשר התקשורת).
הייתכן?"

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

מייד אחר כך, שלחתי מכתב דחוף לשרת המשפטים, איילת שקד, בזו הלשון:
"שלום רב  לשרת המשפטים,
1.לאור השאלה הנשאלת כאן למטה [נמצאת בכתבה כאן ממש מעל], המטילה צל כבד ביותר על היועצת המשפטית של משרד התקשורת (בנוסף להעלמת חלקה בנושאים אקטואליים וכבדי משקל המתנהלים ממש כעת במשרד התקשורת, בדיוק בנושאים, שבהם היא אמורה לא לעסוק, בגלל ניגודי העניינים).
2. והיות והיועמ"ש בעצמו מעורב אישית בנושא (כאן), אין שום טעם לפנות אליו לטפל בנושא, שהוא מעורב בו [כאן מצוי המסמך בחתימת ידו של היועמ"ש - ד"ר אביחי מנדלבליט],
3. לאור המצב הכאוטי הזה, האם לא מן הדין ומראית העין הציבורית, שעו"ד דנה נויפלד תוצא לחופשה כפויה (או יבוצע לגביה תהליך של השעיה), עד שעניינה יבורר במוסדות המוסמכים לחקור נושאים כאלה (של "הפרת אמונים" לכאורה מצידה, ברמה הכי חמורה)?
אודה לטיפולך המסור".

קיבלתי רק אישור, שהמסמך התקבל אצל שרת המשפטים. ככל שאקבל תגובה יותר ספציפית, אעדכן בהתאם

מייד אחר כך (בליל 11.7.18) שלחתי את המכתב הבהול הבא לצמרת נש"מ ולראשי אגף המשמעת בנש"מ:
"שלום רב לאגף המשמעת, נציבות שירות המדינה,
1.לאור השאלה הנשאלת כאן למטה [מצויה למעלה בפניה למשרד התקשורת], המטילה צל כבד ביותר על היועצת המשפטית של משרד התקשורת – עו"ד דנה נויפלד (בנוסף להעלמת חלקה בנושאים אקטואליים וכבדי משקל המתנהלים ממש כעת במשרד התקשורת, בדיוק בנושאים, שבהם היא אמורה לא לעסוק, בגלל ניגודי העניינים האישיים שלה).
2. והיות והיועמ"ש (ד"ר אביחי מנדלבליט) בעצמו מעורב אישית בנושא (כאן), אין שום טעם לפנות אליו לטפל בנושא, גם בגלל שהוא מעורב בו אישית, גם מהיבטים רבים נוספים (לרבות גם מההיבט של אי פגיעה במהלכי חקירה המתנהלים כעת, בהנחיית היועמ"ש),
3. לאור המצב הכאוטי הזה, האם לא מן הדין ומראית העין הציבורית, שעו"ד דנה נויפלד תוצא לחופשה כפויה (או יבוצע לגביה תהליך של השעיה), עד שעניינה יבורר במוסדות המוסמכים הקיימים בנציבות לחקור נושאים כאלה (של "הפרת אמונים" לכאורה מצידה, ברמה הכי חמורה)?
אודה לטיפולכם המסור".

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

מה הסיכויים שהעניין הזה ייחקר?
זה טרם ברור. כבר כתבתי כאן, ולא בפעם הראשונה, שכ-80% מהמעשים הפליליים, שנעשו מאז ועד היום (במשרד התקשורת), כלל לא נחקרו (הסברתי כמה פעמים למה: הם היו מובילים, בין היתר, ל"קליקת הפרקליטים" עצמה).

האם שר התקשורת דאז "כופף" את הדרג המקצועי במשרד התקשורת, כדי לאשר את מיזוג בזק-YES?
עניתי לשאלה זו המון פעמים, אבל היא עדיין חוזרת וצפה בכל מקום, למשל בכתבה טרייה כאן. הטענה היא, שהדרגים המקצועיים סירבו להיענות לדרישת ביבי נתניהו (שהפעיל, לפי הנטען, את שלמה פילבר), כדי לממש את המזימה הפלילית הזו (של איחוד בזק-YES כבקשת שאול אלוביץ', תמורת "סיקור אוהד ומלטף" של ביבי ורעייתו בוואלה!).

אולם, הטענה הזו לא מסתדרת עם העובדות.

העובדה הראשונה והכי חשובה היא: היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, ככל הנראה (זה דורש חקירה כאמור לעיל), שהיא איננה מינוי של ביבי נתניהו ולא כפופה לו בשום דרך, תמכה במהלך בחום. 

העובדה השנייה נוגעת לסמנכ"ל בכיר לכלכלה דאז, הרן לבאות. נטען, שהוא התנגד למיזוג. יש כאן פשוט טעות בסיסית בהבנת המצב, גם המצב החוקי וגם בהקשר האישי של הרן לבאות עצמו:

• לכלכלן הבכיר דאז של משרד התקשורת, הרן לבאות, לא היה שום מעמד בנושא המיזוג הפיננסי שבין בזק ל-YES. היה מדובר ב"העברת אמצעי שליטה", שברישיון של YES, והרישיון של YES מטופל במלואו ע"י מועצת הכבלים והלויין. למועצת הכבלים והלויין היה באותה עת כלכלן בכיר משל עצמה, כלכלן בשם אבי אזוז (מדובר בכלכלן בכיר ומנוסה ביותר, שהתפטר יותר מאוחר והוחלף ע"י ריקי וייסמן, שהתפטרה אף היא אחרי שנה והוחלפה ע"י הכלכלנית הנוכחית - אלינור כליפזאדה, שגם היא בסכסוך קשה עם יו"ר מועצת הכבלים והלויין, הכל מתועד כאן). אולם, כל התחלופה הזו של כלכלנים במועצת הכבלים והלוויין, לא היה לה שום קשר ל"תיק 4000". התחלופה של הכלכלנים הללו במועצת הכבלים והלויין מקורה בפרשות חמורות אחרות לגמרי, שאפשר להכניס אותן תחת הכותרת "תפירת מכרזים". זה נושא, שטופל אצלנו בעשרות חשיפות מרתקות, אבל אין להן כל קשר ישיר כרגע ל"תיק 4000". 
• כלומר: חוות דעת כלכלית למיזוג הייתה באחריותו וסמכותו של אבי אזוז ולא של הרן לבאות. הסיבה, שאבי אזוז (או יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן חי שגב, בתמונה משמאל) בחרו להיעזר גם בייעוץ כלכלי חיצוני, שנעשה די בחופזה וב"פטור ממכרז", לא מעלה ולא מורידה מהעובדה, שלערן לבאות לא היה שום מעמד בעניין זה, ובכלל לא חשוב מה הוא אמר או אומר. 
• יתרה מכך. לערן לבאות לא היה שום מעמד במועצת הכבלים והלווין. נציגי משרד התקשורת במועצת הכבלים והלווין היו שמילה מימון ותמי לשם. שניהם הצביעו (כמו כל יתר חברי המועצה, בתמיכת היו"ר), בעד המיזוג. אם לא די בכך, שמילה מימון במו ידיו לקח את כל המסמכים ונסע מת"א למשרדו של ביבי נתניהו (בירושלים), כדי להחתים אותו על המיזוג, לאחר שכל המסמכים וכל החתימות המקצועיות (לרבות חתימת הרשות להגבלים עסקיים) היו בידיו. כך, שלטעון שביבי "כיפף את הדרג המקצועי" במשרד, לא מסתדר עם העובדות. שמילה מימון הוא לא "ילד קטן", שאפשר לכופף אותו, גם לא היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד דנה נויפלד.  
• אם לא די בכך, הרן לבאות עצמו, שעשה אין ספור צרות בתפקידו, הגיע למשרד התקשורת מתפקיד בכיר ביותר בחברת תקשורת (אקספון-018), שהתחרתה די בחריפות ובתקיפות מול בזק וכמעט מול כל שאר החברות בקבוצת בזק. לכן, כשנכנס לתפקידו, חתם על "הסדר ניגוד עניינים" (שנמצא כאן, למתעניינים), שאסר עליו לעסוק בענייני בזק למשך שנה מיום חתימתו על המסמך (שנחתם ב-23.9.12). נכון, שהפרשה, שמדובר בה כאן, התרחשה ב-23.6.15, אחרי "תקופת הצינון" שלו, אבל זה בכלל לא אומר, שהרן לבאות שינה את דעתו על קבוצת בזק. להיפך: כל התנהלותו במשרד התקשורת עד מועד התפטרותו, הראתה באופן ברור וגלוי, שהוא היה ונשאר "אנטי בזק". כך, שבכל מקרה, הוא לא "עד נייטרלי", שנותן איזו חוות דעת נייטרלית, לגבי התנהלות בזק. 

איך כל זה קשור למנכ"ל הנוכחי של משרד התקשורת (נתי כהן, בתמונה משמאל)?
את הקשר כבר חשפנו בכתבה: "חשיפת מה שלא רוצים שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל)". מומלץ לקריאה למי שפספס את החשיפה הזו

חזיתי, שמשרד התקשורת "יחליף כיוון" לאחר ששלמה פילבר הפך ל"עד מדינה". במקום לתת לבזק את מה שהיא מבקשת, בלי כל קשר לאיזה חוק, תקנה, מדיניות, אינטרס ציבורי או רישיון, בקדנציה החדשה של בעלי התפקידים במשרד התקשורת, זה יהיה לכיוון של סלקום.

כך בדיוק קרה, ויש לנו עוד חשיפות מדהימות בעניין זה. המידע כבר הועבר לצמרת משרד התקשורת לתגובה ואני ממתין עוד יום לחשיפת הנושא, כדי לתת אפשרות למשרד להגיב על החשיפה החדשה.

לעניינו, הגשתי כבר תלונה ליועמ"ש, לפתוח בחקירה בעניין אנלימיטד (כלומר: למענה לאינטרסים הכלכליים של סלקום). ממה שאני רואה ושומע, שכל מי שעסק בנושא זה, היה קשור לסלקום, או באופן אישי ממש, או בכך שהביע בצורה ברורה (ומתועדת בכתב), שהוא תומך בעמדות של סלקום, ולא חשוב מה החוק והרישיון של סלקום אומרים (ומה הצרכים והאינטרסים של הציבור, שלא נשאל בכלל - אומרים).

היועמ"ש קיבל את תלונתי מלווה במסמכים, בדק אותה והחליט להעביר אותה לטיפול (מצ"ב החלטת היועמ"ש). יש לזה המשך - כאן.

האם "קליקת הפרקליטים" תצליח שוב לטרפד את החקירה הזו, שמובילה גם אל הקליקה הזו עצמה? זו שאלה נפרדת, שנעסוק בה בנפרד, בחשיפה הבאה. 

למי שמתעצל לצלול לכל הפרטים של הפרשה הטרייה הזו, הבעיות של "פרשת אנלימיטד - סלקום", הן המשך ישיר לעניין עו"ד דנה נויפלד, שמוזכרת בהרחבה בתחילת הכתבה.

הבעיות המרכזיות (ובקצרה) שיש כאן:

• המנכ"ל הסתיר את הקשר בין צמרת משרד התקשורת לאנלימיטד - סלקום.
• המנכ"ל הסתיר את העובדה, שיש לאנלימיטד 2 רישיונות (ולא אחד) ושאין לו סמכות בכלל לשנות את הרישיונות הללו, כבקשתה.
• בנוסף, המסלול שהוא בחר לטפל בבקשת אנלימיטד- סלקום, זה לא המסלול החוקי הנכון, ולא במקרה.
• המנכ"ל הסתיר את העובדה, שאנלימיטד לא דיווחה על בעל מניות בכיר ומוביל בחברה, שהוא גם חבר במועצת המנהלים של אנלימיטד (שקשור למשרד התקשורת), ולא נקט שום סנקציה כנגד אנלימיטד, בגלל ההסתרה הזו.
• המנכ"ל הסתיר את העובדה, שאנלימיטד לא דיווחה בזמן על הפקדת מניות של אחד מהשותפים בבעלות באנלימיטד, בידי עורכי דין, שקשורים קשר ישיר לצמרת משרד התקשורת, ולא נקט בשום פעולה להעניש את אנלימיטד, בגלל הדיווח המאוד מאוחר הזה, כמו שנעשה לחברות תקשורת אחרות, במצבים דומים.
• שתי ההסתרות של הדיווחים הללו מאנלימיטד, שזכו להתעלמות מהמנכ"ל, היו אמורות להוביל לקנסות ענק, או אפילו עד כדי שלילת הרישיון של אנלימיטד, אבל הן הוסתרו היטב, עד חשיפתי.
• לכן, יש כאן (לכאורה) "הפרת אמונים" בקנה מידה מבהיל.  

המשך יבוא, ודי בקרוב.