3 עובדות על מחשבים שאולי לא ידעתם
מאת: מערכת Telecom News, 29.12.20, 09:23

היכן חרק הפך לבאג האמיתי הראשון? מי כתבה את האלגוריתם הראשון בהיסטוריה? מי היה הווירוס הראשון והאנטי־וירוס שהגיע אחריו?
 
אנו רגילים לראות אותו במשרד ובבית, נעזרים בו גם לראות סרטים, לעשות שיעורים מקוונים בזום ולשלוח אי־מייל. להלן מספר עובדות מפתיעות, שכנראה, לא ידעתם על מחשבים, באגים, אלגוריתמים ואפילו וירוס תמים, שהחל תעשיית ענק.

החרק שהפך לבאג האמיתי הראשון
בסוף המאה ה-19 תומאס אלווה אדיסון התחיל להשתמש במילה "באג" כדי לתאר תקלה מכנית במכשיר חשמלי. אבל את מקום הבאג האמיתי הראשון בהיסטוריה, באמת תפס חרק, שנכנס במקרה למחשב הענק של חיל האוויר האמריקאי.

גרייס הופר, ששירתה במקום ועבדה על המחשב ניסתה לגלות מה קרה למחשב "מארק II", שלא פעל כשורה, וגילתה את החרק הסורר, שגרם לתקלה זו. כאשר היא הוציאה את החרק ממקומו, המחשב החל לפעול כשורה. נכון, עדיין לא היו כלים חכמים כמו היום לביצוע די־באגינג (לזהות מיקום באגים בתוכנה), אך המשימה בוצעה בהצלחה עם מעט תושייה.

מי כתבה את האלגוריתם הראשון בהיסטוריה?
האלגוריתם הראשון בהיסטוריה נכתב למחשב, שמעולם לא נבנה. היה זה האלגוריתם, שכתבה עדה לאבלייס ביתו של לורד ביירון, שעברה שיעורים פרטיים במתמטיקה בביתה ולמדה לוגיקה. כאשר היא התכתבה עם המתמטיקאי צ'ארלס בבג', הוא שיתף אותה בכוונתו לבנות מכונת חישוב מיוחדת, שתוכל לבצע מגוון רחב של פעולות באמצעות כרטיסים מנוקבים. כרטיסים אלה נועדו לבצע את מה שאנו קוראים היום - תכנות.

גברת ביירון הסקרנית החליטה להשתמש בהמצאה החדשה כדי לחשב מספרי ברנולי, שהיוו בין השאר אחד מהפתרונות למשפט האחרון של פרמה, ומהוות נוסחה כללית לחישוב פולינום ממעלהm+1  עם משתנה m.

היא תכננה את האלגוריתם הראשון ובנתה ממש פונקציות, שתחשבנה את המספר. כך, למרות שהמחשב הזה מעולם לא נבנה, הפכה הגברת למתכנתת הראשונה בהיסטוריה. היום, את השיטות הללו ניתן ללמוד במסגרת מדעי המחשב ולתכנן אלגוריתמים משלכם.

הווירוס הראשון - וכמובן האנטי־וירוס שהגיע אחריו
מתכנת בשם פרד כהן, בשנת 1983, שלמד באוניברסיטת דרום קליפורניה להנדסה, החליט להוכיח, שניתן לשכפל תוכנה באופן אוטומטי ממחשב אחד למחשב אחר. השיקול, באותו הזמן, לא היה להסב כל נזק למחשב, שעליו מותקנת התוכנה, אלא לחסוך זמן.

הוא חשב כיצד לקרוא לתוכנה, שמשכפלת את עצמה באופן זה, שהזכיר לו מאד את התרבות הווירוסים בגוף האדם, ובחר כבר אז בביטוי "וירוס מחשבים" - שמתאר תוכנה היכולה להדביק מחשבים אחרים ע"י שינוי ושכפול של עצמה תוך השתלטות באופן מלא על מחשב אחר. למרבה הצער, בעלי כוונות זדוניות יותר השתמשו באותה המצאה כדי לגרום לתקלות שונות במכוון.   

המערכת שיצר כהן הייתה מורכבת וריתקה את מוחותיהם של רבים באותה התקופה. הוא הלך ויצר לאחר מכן, שוב במסגרת לימודיו, וירוס שתקף מחשבי PC וכיווץ קובצי exe, וכך עזר לחסוך מקום במחשב.

3 שנים לאחר מכן, 2 מומחי תוכנה מפקיסטן מצאו את הדרך לזהות את הווירוס במחשב ולהשמידו. הם לא ממש התכוונו להפוך את התוכנה למסחרית, אבל הווירוס, שהחל להיות מופץ בעולם, גרם למשתמשי מחשב רבים ליצור עמם קשר כדי לפתור את הבעיה.

בניגוד לביל גייטס שהפך את הגילויים שלו לחברת ענק מוכרת - מיקרוסופט, בסיט ואמג'ד - 2 המתכנתים הגיבו בצורה אחרת לפרץ ההזמנות, הם החליפו את מספר הטלפון שלהם.

שנתיים נוספות עברו, וב-1988 הוקמה בישראל חברה לשיווק של אנטי־וירוס (שונה) תחת השם כרמל בחיפה, והפכה להיות חלק ממערכת ההפעלה של חלונות (ווינדוס).

לאחר מכן ישראל כבר מיצבה את עצמה כמומחית בתחום, וחברות תוכנה רבות נפתחו בהתמקדות באנטי־וירוס והגנה על מערכות ממוחשבות.