פרק שני ו"הרמת מסך" בעניין מי שהייתה הכי קיצונית ב"תיקי האלפים" נגד נתניהו, המשנה ליועמ"ש עמית מררי, בת זוגו של היועמ"ש לשעבר של הכנסת, עו"ד אייל יינון, עד תביעה מס' 299 נגד נתניהו, שנהיה פתאום מועמד להית שופט בביהמ"ש העליון. חשיפת אחת השערוריות של טיוח ושקרים של היועמ"ש והמשנה ליועמ"ש, שר המשפטים (הקודם: אבי ניסנקורן) והמשטרה, בפרשה, שהחלה בעשור הקודם ב(אי) חקירת החשדות כנגד השר וח"כ לשעבר, בנימין (פואד) בן אליעזר ז"ל, (שאגב, התברר כעת, שקיבל "איתרוג" ו"הטיית סיקור" ענקית מאילן ישועה, לשעבר מנכ"ל קבוצת "וואלה! תקשורת" ועד מפתח ראשי ב"תיקי האלפים). ברקע עומד קצין משטרה לשעבר ביאח"ה\לה"ב 433, שלא מהסס לחשוף את הטיוח של החקירה וערימת השקרים החדשים של צמרת היועמ"ש - פרשה טרייה (מסוף 2020 ועד מחצית 2021), שלא תיאמן.
עדכונים חשובים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 23.10.21, 18:39

בפרשה, שמתפרשת על 2 פרקים (בגלל אורכה והסבוכיות שיש בה), נחשפות כמה דמויות מרתקות, שלא מוכרות בציבור הרחב. 

הדמות הראשונה היא רפ"ק (רב-פקד) בדימוס (גמלאי מזה כ-8 שנים) משה אלעד, (בתמונה משמאל), ששרת מעל ל-25 שנים ביאח"ה (יחידת חקירות הונאה, חלק מלהב 433). זאת, בתפקיד קצין חקירות ומודיעין.

הוא היה קצין המשטרה היחיד, שטיפל בפרשה זו מיומה הראשון, עד שנחשפה (ובצורה מוזרה, שתפורט בהמשך), עקב הגשת מועמדותו של פואד בן אליעזר ז"ל לתפקיד נשיא המדינה. הפרשה הזו מלווה אותו עד היום. 

רפ"ק (דימ.) משה אלעד לא נרתע מחשיפת שמו ועומד (עם שפע של מסמכים, שאגר בנושא) מאחורי מה שנחשף בסדרה מטלטלת זו.

הפרק הראשון פורסם על ידי תחת הכותרת: "חשיפת הטיוחים והשקרים של היועמ"ש והמשנה ליועמ"ש בפרשת פואד ז"ל" מומלץ לקריאה למי שפספס, שכן בלי קריאת הפרק הראשון, לא ניתן להבין איך התגלגלנו בפרשה זו עד הלום.

למי שמעוניין להאזין ולצפות בהסבר שלי על התגלגלות הפרשה הזו, מוזמן לצפות בסרטון של החשיפה של פרשה זו, בהרצאה, שנתתי ב"פורום קפה שפירא" ב-13.10.21 (סרטון היוטיוב המלא של ההרצאה נמצא כאן), בהרצאה יש סיכום קצר שלי אודות פרשה מחרידה ומזעזעת זו:  


"הכוכבת" המרכזית השנייה של הפרשה הזו היא עו"ד עמית מררי, (בתמונה משמאל), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (וכל מה שעשתה נעשה בגיבוי וחיפוי היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט). היא המשנה ליועמ"ש למשפט פלילי, "כוכבת", שלא כל כך מוכרת לציבור.

היא במקרה גם בת זוגו של היועמ"ש לשעבר של הכנסת, עו"ד אייל יינון, אחד מעדי התביעה כנגד נתניהו, עד מס' 299. באורח פלא וללא כל הסבר סביר הגיוני, הוא נהיה פתאום מועמד להית שופט בבית המשפט העליון (ברשימה שהגיש השר גדעון סער - כאן). 

לכן, לא פלא, שהיא (עו"ד עמית מררי), הייתה הכי קיצונית (אף יותר מעו"ד שי ניצן וצוותו, מעו"ד ליאת בן-ארי שווקי וצוותה, מעו"ד מומי למברגר, ומעו"ד יהודית תירוש וצוותה), בסדרת דיונים, שקיים היועמ"ש בנושא "תיקי האלפים" (כמפורט כאן), בדרישה להעמיד לדין את בנימין נתניהו באשמות שוחד ועוד אישומים, בכל "תיקי האלפים". 

עו"ד עמית מררי הייתה בין בכירי המערכת המשפטית, שביקשו להחמיר את האישומים נגד בנימין נתניהו, כבר בשלבים הראשונים של הדיונים בנוגע להגשת כתב אישום. לאחר הגשת כתב האישום (המאחד 3 תיקים), השתתפו עו"ד מררי וצוותה בשימוע המפוברק, שנערך לנתניהו ע"י היועמ"ש. היא הייתה בין המובילים של הפארסה הזו, של שימוע מפוברק והזוי (שבמהלכו עו"ד ליאת בן-ארי שווקי נסעה לספארי בדרום אפריקה... במקום להשתתף בשימוע). 

הגדרות התפקיד של עו"ד עמית מררי יש כאן באתר משרד המשפטים, והיא החליפה את עו"ד רז נזרי - כמשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים החל מיוני 2017, והיא זו, שהיועמ"ש הטיל עליה לבצע הבדיקה של "פרשת פואד בן אלעזר ז"ל".

היא ביצעה את "הבדיקה" (כלומר: הטיוח ובניית מסכת השקרים), ביחד עם הצוות שלה בלשכת המשנה ליועמ"ש לתחום הפלילי. בראש הצוות שלה, שסייע לה בנושא, עמדה עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, מלשכת המשנה ליועמ"ש יעוץ וחקיקה (משפט פלילי), הלשכה, שעו"ד מררי עומדת בראשה, כמשנה ליועמ"ש למשפט פלילי. 

יודגש, שכל המעורבים הראשיים בפרשה זו (היועמ"ש וצוותו וסגן השר לבט"פ יואב סגלוביץ), קיבלו זה מכבר פניות לתגובה על החשיפות שבפרשה זו ועד רגע פרסום הכתבה טרם נתקבלה תגובתם. ככל שתתקבל תגובה ממי מהם, נפרסם בהתאם.

למי ששכח, או לא יודע, בישראל, יש ליועמ"ש סמכויות, שאין בשום מדינה דמוקרטית בעולם, ראה טבלת השוואה קטנה מול בריטניה, גרמניה, ארה"ב וקנדה, שיש בספר "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל" מארז תדמור, טבלה הלקוחה ממחקר של ד"ר אביעד בקשי מ"פורום קהלת" - הטבלה כאן. המחקר המלא - כאן. 

יודגש, שהפרשה, שנחשפת בפרק השני כאן, היא פרשה טרייה (מסוף 2020 ועד מחצית 2021), והיא למעשה המשך ישיר לפרשה הקודמת המתוארת בפרק הקודם, של טיוח אי החקירה של "פרשת פואד בן אליעזר" בשנים 2012-14, כאמור בפרק הקודם.

פסק הדין בבית המשפט המחוזי בת"א בעניין פרשה זו (פסק דין הנתון כעת בעליון בערעור) - נמצא כאן במלואו, למתעניינים. 

הפנייה הראשונה המלאה של משה אלעד אלי - נמצאת כאן - למתעניינים, ובה יש את כל פרטי הפרשה מהעשור הקודם. 

בהערת אגב אציין, שפואד בן אליעזר ז"ל קיבל "איתרוג" ו"הטיית סיקור" ענקית מאילן ישועה, לשעבר מנכ"ל קבוצת "וואלה! תקשורת" ועד מפתח ראשי ב"תיקי האלפים. כך נחשף בחקירה הנגדית של אילן ישועה בבית המשפט המחוזי בי-ם ביום 29.9.21. פרטים אודות ה"איתרוג" המחריד הזה יש כאן.

אילן ישועה נתפס בכמה שקרים בחקירה הנגדית של עו"ד בן צור בעניין זה (כגון: שישועה טען כלפי עורכי האתר, שיש "תביעה ענקית" בעניין "ההשמצות כנגד פואד בן אליעזר" ז"ל ולכן אין להעלות כתבות שליליות אודותיו, מה שלא היה ולא נברא). כן טען, שנתניהו תמך, כביכול, במועמדותו של בן-אליעזר ז"ל לנשיאות (למרות שהוא מועמד של מפלגת העבודה) ושכביכול, הוא קיבל הוראה משאול אלוביץ' ל"אתרג" את בן אליעזר ז"ל. שקרים על שקרים של אילן ישועה בעניין זה.

פרשיה אפלה ומגעילה זו, שנחשפה בחקירה הנגדית של אילן ישועה בבית המשפט, היא עוד תסמין לריקבון העמוק של צמרת הפרקליטות, היועמ"ש ואילן ישועה עצמו, ולא ארחיב בעניין זה כאן. 

הטיוח של החקירה וערימת השקרים החדשים של היועמ"ש (ד"ר עו"ד אביחי מנדלבליט) והמשנה ליועמ"ש (לעניינים פליליים) עו"ד עמית מררי. 
ב-7.5.17 משה אלעד העביר תלונה ישירות לעו"ד רז נזרי (התלונה הסודית הזאת שלו לעו"ד רז נזרי נמצאת כאן במלואה). אולם, כבר בינואר 2018 היה ידוע, שלא עו"ד רז נזרי מבצע את הבדיקה הזו בלשכת היועמ"ש, מטעם היועמ"ש.

ב-27.5.18 משה אלעד קיבל עדכון מלשכת המשנה ליועמ"ש מי מטפל בפנייתו (כאן), כלומר: שעניין הבדיקה הועבר מעו"ד רז נזרי לעו"ד עמית מררי, אחרי שבתחילת ינואר 2018 עו"ד רז נזרי עדכן את ח"כ מיכל רוזין - שלא הוא זה שמטפל בפרשה.

התגובה המסכמת של הבדיקה מטעמה של עו"ד עמית מררי (חתומה על המסמך אחת מהכפופות לה, עו"ד לילך וגנר), נמצאת כאן במלואה. 

אסכם את כל התלונות והשאלות הנוקבות והמפורטות של משה אלעד (בתוספת השלמות שלי), כפי שהועברו על ידו וע"י חברי הכנסת שעסקו בנושא (רוזין והלוי) למשרד המשפטים ובמיוחד לעו"ד רז נזרי (שבהחלטת היועמ"ש העביר את הטיפול לעו"ד עמית מררי שהחליפה אותו בתפקיד), כדי להשוות זאת לתשובה שהוא קיבל מעו"ד עמית מררי:

א. מדוע ראש אגף החקירות דאז במשטרת ישראל, ניצב בדימוס יואב סגלוביץ, (בתמונה משמאל), כיום סגן השר לביטחון הפנים וחבר הכנסת מטעם "מפלגת יש עתיד", לא דיווח על החשדות (מלוות במסמך חד-ערכי, שהשיג משה אלעד), חשדות לשוחד, שהתגלו בעניינו של פואד בן-אליעזר ז"ל, דיווח שהוא היה אמור לדווח אז ליועמ"ש דאז (עו"ד יהודה וינשטיין)? 

תזכורת: ב-2020 העיתונאי גלעד צוויק פרסם כאן ב"ישראל היום" כתבת חשיפה המדברת בעד עצמה (כותרת בלבד): "פרשת הרפז: מדוע לא נחקרו יואב סגלוביץ' ודודי כהן?
מסמך שחיבר ב-2017 המשנה לפרקליט המדינה, שלמה למברגר, שנחשף כעת לראשונה, מתייחס להודאת אשכנזי כי השניים לכאורה יידעו אותו בממצאי החקירה בשלביה הראשוניים - טרם מתן עדותו • משרד המשפטים: "טענות ממוחזרות שנבחנו ואין בהן כדי לבסס חשד לעבירה פלילית"."

ב. מי החליט בצמרת המשטרה לגנוז את תיק החקירה עם המידע החמור, שהיה בו, ללא כל חקירה וללא כל דיווח ליועמ"ש?

ג. מדוע רשות המיסים לא טיפלה במידע הזה (שנמסר לה ממשה אלעד) בשנים 2012-14?

ד. מדוע חברי הכנסת מיכל רוזין ועמית הלוי הוטעו ע"י הפרקליטות, היועמ"ש וגם ע"י שר המשפטים דאז ניסנקורן בעניין הפרשה הזו ומדוע הכנסת לא קיבלה עד היום עדכון בנושא (כפי שהובטח במליאה ע"י אבי ניסנקורן)?

סרטון מהדיון, שנערך בכנסת, שבו השתתפו אבי ניסנקורן ועמית לוי, מנובמבר 2020 נמצא כאן ומומלץ לצפייה, למי שלא מכיר את פרטי הפרשה הזו והשקרים של שר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן לחה"כ עמית הלוי. 

ה. מי החליט "למרוח" את חברי הכנסת, את הכנסת וועדותיה ואת משה אלעד, לשקר ולטייח את הנושא החמור הזה, לאחר שהתגלתה שרשרת המחדלים של הטיפול של צמרת המשטרה והפרקליטות (ולשכת היועמ"ש) בפרשה הזו?

תשומת לב ללוחות הזמנים: הפרשה הזו החלה ב-2011, משה אלעד טיפל בה ב-2012 ואז נאלץ לגנוז את התיק עם המידע לגבי פואד ז"ל, ללא כל הסבר ובניגוד לחוק. הפרשה התפוצצה ברעש גדול בציבור ב-2014 (רק בגלל שפואד ז"ל הוצב כמועמד לתפקיד נשיא המדינה). ממחצית 2017 והלאה החלו להשלח תלונות חמורות חוזרות ונשנות למשרד המשפטים, לפרקליטות וליועמ"ש, גם ע"י חה"כ מיכל רוזין (ש"מרחו אותה"), גם ע"י חה"כ לשעבר עמית הלוי (שמרחו אותו וששיקרו לו ולכנסת, כשהספינולוג והמטייח הראשי בכנסת היה שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן), וכמובן תלונות חוזרות ונשנות של משה אלעד. 

הנה לוח הזמנים המסכם בעניין פניות משה אלעד, כעולה מתגובתה של עו"ד לילך ונגר בשם עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש משפט פלילי למשה אלעד:


כלומר: הבדיקה של עו"ד עמית מררי וצוותה לקחה שנתיים ו-7 חודשים (!). 

עברו כ-11 שנה מאז שהפרשה הזו נולדה. לא ייאמן. 

התשובה של עו"ד עמית מררי כוללת 2 מקבצי שקרים וכזבים (למעשה חוץ מהתאריך והחתימה, אין במענה הזה שלה שום מילה נכונה):

א.  שקרים בנוגע למשטרה וסגירת התיק הבלתי חוקית במשטרה, תוך הסתרת אי הדיווח הנדרש ליועמ"ש:


שום מילה לא נכונה כאן. פשוט, לא היה ולא נברא. כלום.

האיש היחיד שטיפל בתיק הזה היה משה אלעד וכל מה שכתוב כאן למעלה, במענה של עו"ד עמית מררי, הוא שקר מוחלט (כמפורט כאן). 

ב. שקרים בנוגע ליועמ"ש, הפרקליטות, מס הכנסה, צמרת המשטרה והטעיית חברי הכנסת והכנסת וועדותיה:


גם כאן, שום מילה לא נכונה כאן.

יש התעלמות מוחלטת מכל הטענות שהופנו ליועמ"ש\משנה ליועמ"ש\שר המשפטים ומריחה "מלמעלה עד למטה" של הנושא ויש כאן הבטחה "על הקרח", ש"הליך ליבון המסקנות טרם הסתיים" ושתהיה עוד עבודת מטה בנושא, מה שלא היה ולא נברא.

הכל פשוט טויח, נגרס ונקבר באישור היועמ"ש, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, (בתמונה משמאל).

די ברור למה.

יואב סגלוביץ ידידו, סייע לו ולגבי אשכנזי ב"תיק הרפז-מנדלבליט", כשההקלטות של הפרשה הזו עדיין מוחבאות בכספת של פרקליט המדינה, ואסורות בפרסום תחת צו איסור פרסום. 

כדי להבין למה אפשר בקלות כזו לגרוס ולקבור כל פרשה פלילית, לכאורה, שמובילה לצמרת המשטרה, משרד הבט"פ, הפרקליטות והיועמ"ש, מומלץ לקרוא כמה כתבות חשיפה קודמות ובראשן הכתבה: "חשיפת הסודות הכמוסים של ראשי הפרקליטות שמנהלים את "תיקי האלפים". 

מדובר בפרקליטות, שלא מוכנה להפיק שום לקחים בשום נושא, פרקליטות כוחנית, שניטרלה לחלוטין את הביקורת עליה (כולל מהנציב, השופט בדימוס דוד רוזן ונטרלה לחלוטין גם את מבקר המדינה), ואת זה לא רק אני אומר. כתב את זה במפורש ובפירוט רב ונוקב, מבקר המדינה אך לאחרונה, טרם שנוטרל (כאן).

המצב כה חמור עד שהנציב, השופט בדימוס דוד רוזן, אמר בקולו ותחת שמו כך כאן: "אם החוק לא יתוקן, עדיף לסגור את הנציבות". וחוק הנציבות לא תוקן ואין כל סיכוי שיתוקן. די ברור למה. 

המדובר בקבוצה של בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה, שחיה ומתנהלת מעל לכל חוק ונורמה וחסינה מפני כל ביקורת ובדיקה.

מעטים בפרקליטות מוכנים להודות בטעויות ובאווירת ההפקרות המובילה ל"תפירת תיקים" (לא רק כנגד בנימין נתניהו, תפירת תיק הכי הטרייה היא כנגד תא"ל במיל. גל הירש), וגם הודאה כזו בטעויות נעשית בסתר ולא בגלוי, מפחד היועמ"ש וכל הסובבים אותו ובמיוחד בצמרת הפרקליטות.

חסרים בצמרת הפרקליטות אנשים אמיצים, עובדים ועובדות, כמו אלה הקיימים בדרגים היותר נמוכים בפרקליטות. למעשה, רוב רובם של הפרקליטים בשירות המדינה הם אנשים ישרים, הגונים ומסורים לתפקידם, אך קולם לא נשמע, עקב הפחד הנוראי מצמרת הפרקליטות. יש בינהם המכנים את ההתנהלות, שהם רואים ושומעים במו עיניהם: "משפחת פשע". אני לא צריך לנחש את זה. הם אומרים לי את זה - במפורש. 

ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבה היועמ"ש יכול לקבל החלטה על חקירה והעמדה לדין פלילי של: הנשיא, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, שופטים, דיינים וכיו"ב. זאת, בזמן שאין איש בישראל שמוסמך להחליט על חקירה והעמדה לדין של היועמ"ש עצמו וכל "הקליקה" הכפופה לו: הפרקליטים והיועצים המשפטיים בשירות המדינה, מעל לאלפיים עובדי מדינה.

נטרול נציב התלונות על הפרקליטות (נבת"ם) ונטרול המשטרה, נש"מ ומשרד מבקר המדינה, העמידו את הגופים הללו במצב בו הם שולטים ללא כל עוררין במדינת ישראל, בכל תחום. 

הדרך היחידה להתמודד עם ההחלטות של "הקליקה" היא בבג"ץ, שנותן להם גיבוי וחיפוי מוחלטים (חלק ניכר משופטי הבג"ץ הם יוצאי הפרקליטות ולשכת היועמ"ש).

די ברור, שרוב רובם של עובדי המדינה הללו, עובדים במסירות, ביושר ואף מתוך תחושת שליחות. אולם, לא ניתן להתעלם מהאמרה של לורד אקטון: "כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. אנשים גדולים הם כמעט תמיד אנשים רעים". 

בלי אתיקה מקצועית, בלי ביקורת, בלי בדיקה וחקירה של הליקויים, אין ולא יהיה תיקון ליקויים (שנחשפים יום אחרי יום בבית המשפט המחוזי בי-ם) ואין יכולת לשפר, להשתפר ולתקן. שלא לדבר על הענשת מי שחטא.

כך, ש"תפירת תיקים" תמשיך להיות הנורמה המשפטית בישראל, בחיסול קריירות של מי שמפריע ל"קליקה". 

בנושא של "תפירת תיקים", אין מנגנון משום סוג בישראל - לטפל בזה (בשונה מהנעשה בכל מדינות העולם הדמוקרטי).

אחרי שרואים את כל המריחות, הגריסות ועשיית צחוק מכל נורמה וחוק במדינת ישראל, לא פלא, שכתבתי מאמר נוקב תחת הכותרת: "צריך להקים יחידה בשם "מחלקת חקירות פרקליטות" (מח"פ), עצמאית לחלוטין". כלומר: יש צורך בהקמת יחידה מקבילה למח"ש, אבל שתהיה כפופה רק למערכת המשפט, שתוכל לחקור באופע עצמאי את כל צמרת הפרקליטות, לרבות היועמ"ש, צמרת שכיום חוסה תחת חסינות מוחלטת - מפני כל חקירה ובדיקה. 

את המאמר הנוקב הזה כתבתי אחרי מאמר נוקב לא פחות, שפורסם על ידי בליווי במסמכים רבים תחת הכותרת החריפה המדברת בעד עצמה: "אין תקומה למשטרה ולפרקליטות ללא עקירת "תרבות השקר והטיוח" מתוכן!".

למה אין מה להמתין להחלטת בית משפט בנושא כתב האישום ב"תיקי האלפים" ויש צורך כבר כעת בוועדת חקירה (ממלכתית או אחרת), ראה כאן.

יודגש, שאין אח ורע בשום מדינה דמוקרטית בעולם, לכוח שיש בידי מערכת היועמ"ש, הפרקליטות ובגיבוי הבג"ץ, כמו שיש בישראל. טבלה משווה לתחום הזה יש כאן.

מהמסמכים הפנימיים של הפרקליטות מהתקופה שלאחר קבלת התלונה של רפ"ק משה אלעד, בשנים 2018-19, ניכר כיצד תהליכי הטיוח והטשטוש של האמת, פעלו באינטנסיביות מאחורי הקלעים: כאן, כאן וכאן.  

לאור השקרים והטיוח המחפיר של "פרשת פואד ז"ל", שלחתי (אבי וייס) ביום 2.9.21 תלונה חריפה ביותר ליועמ"ש הנמצאת כאן ועיקריה הם בתצלום כאן:


תגובה טרם קיבלתי (למעט אישור אוטומטי מהמחשב על קבלת תלונתי - כאן). ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

כך, נוצר לו בישראל משולש קשה ביותר לפיצוח, שלא קיים בשום מדינה דמוקרטית בעולם, של חיפוי, טיוח וגריסת האמת: 1) "קליקת צמרת היועמ"ש, המשטרה והפרקליטות", 2) עיתונאים חסרי כל מצפון ואתיקה, שהם שליחים ומדבררים של אותה "קליקה", ו-3) כמה שופטים (ממש בודדים, בעיקר ברמת הבג"ץ), בעיקר מקרב יוצאי הפרקליטות ואוהדיה, שמספקים הגנה משפטית מוחלטת - ל"קליקה" הזו.

לזה מצטרפים פוליטיקאים, עמותות ממונות ע"י קרנות זרות ושאר עיוורים, שלא מוכנים להביט באמת המתועדת ולהודות, שזו האמת. 

הגיעה העת לסיים את מסכת הטיוחים, הכזבים והמריחות.

שלטון החוק והאמון בפרקליטות ובמערכת המשפטית בישראל לא יכול להיות משוקם לעולם, כל עוד מטייחים וגורסים כמעט הכל, בומיוחד כשזה מוביל למחדלים בצמרת המשטרה, הפרקליטות ולשכת היועמ"ש. 

עדכון 6.12.21: אלי ציפורי פרסם כאן: "בוקר טוב, לא רק בתיק 4000 ‼
פסק דין משנת 2019, שהסתיים בזיכוי מוחלט ובנזיפה לפרקליטות, מזכיר לכולנו את שיטת ליאת בן ארי - דריסת זכויות של נחקרים ברגל גסה וסחיטה באיומים 👿👿👿 זוכרים את הזיכוי המוחלט של איש העסקים רוי מוצפי? כל הפרטים ביומן הבוקר באתר שלי. הקליקו, קראו ושתפו: כאן."

עדכון 11.12.21: נשלחה תלונה כנגד היועמ"ש לנציב התלונות השופט בדימוס דוד רוזן - כאן. נשלחה גם תלונה למבקר המדינה בגין אי מענה של היועמ"ש - כאן. 

עדכון 12.12.21: נמסרה הודעה ממשרד מבקר המדינה על תחילת הטיפול בתלונתי כנגד היועמ"ש בגין אי מענה. ההודעה כאן.

עדכון 31.12.21: רפ"ק בדימוס משה אלעד הופיע ב"פורום קפה שפירא" בהנחיית גלי בת חורין כאן: 


עדכון 6.1.22: פורסם פסק הדין הסופי בבית המשפט העליון בעניין דחיית ערעורו של אברהם נניקשוילי (נותן השוחד לפואד בן אליעזר ז"ל), פסק הדין המלא בעליון נמצא כאן. 

ניתוח ההחלטה בכתבה של איתמר לוין מ-News1 פורסמה תחת הכותרת: "החמרה בעונשו של נניקשוילי בשל השוחד לבן-אליעזר" - כאן. 

עדכון 7.1.22: התייחסות רפ"ק בדימוס משה אלעד לפסק הדין בעליון: "בערעור המדינה על קולת העונש, היא ביקשה מביהמ"ש העליון, שיתערב בקביעת ביהמ"ש המחוזי, שסבר כי יש להקל בעניינו של המערער נניקשוילי, מהטעם המרכזי, כי המקרה יחודי, בשל המניע החברי שהוא הדומיננטי, בהשפעה על מידת העונש.
ביהמ"ש העליון קבע, כי קיים קושי לחלק במדוייק את "המניע". דהיינו לחלק באחוזים את היחס בין "המניע החברי", "למניע הפסול".
על פי קביעת בית המשפט העליון, יש להיזהר ממתן משקל יתר ל"מניע החברי", שאינו חלק מהיסוד הנפשי בעבירת השוחד, אלא "מבחן עזר" המסייע לבירור הנסיבה "בעד" במסגרת בירור היסוד העובדתי. 
מבחן זה נועד להתמודד עם קוו ההגנה לפיו " נתתי את אשר נתתי כמתנה" וללא קשר להיות המקבל עובד ציבור. 
בעולם המשפט, קשר חברי בין הנותן למקבל כשלעצמו אינו יוצר חסינות, או פטור מאחריות פלילית. העיסוק במניע אין בו כדי לשנות מהמסקנה המשפטית. 
לפי מסקנה זו, בהינתן כי הנאשם ביצע עבירת שוחד במחשבה הפלילית הנדרשת, דהיינו מודעות, הוא אשם באופן מלא ולא באופן חלקי!
אף אם ישנם מאפיינים לא שגרתיים במקרה הזה, אין הדבר מוביל למסקנה שיש להקל דווקא...
בשאלה באיזה אופן הקשר החברי בין הנותן למקבל  אמור להשפיע על העונש, נקבע כי יהיה מדוייק יותר להדגיש כי פואד בהיותו במצב מוחלש, הוא אשר פנה לנניקשוילי לשם קבלת הכספים, ואף קבע את סכומם. זהו נתון רלבנטי לקולת העונש. אך בד בבד יש להדגיש כי המחשבה הפלילית של נניקשוילי - מודעותו לכך שהעביר כספים שבעדם יקבל טובת הנאה, עומדת איתנה בפני עצמה. 
נסיבות אלו כוללות את מתן 1.49 מיליון ש"ח, תוך הבנה שהם לא יוחזרו. פואד שהוא בעל מעמד ציבורי כח"כ ושר בכיר לשעבר. לכך, יש להוסיף מטרה פסולה שעמדה ביסוד המתת, דהיינו הסתייעות בעדות פואד בהליך המס, לצורך תמיכה בטענת תושבותו של נניקשוילי, אשר אמנם נדחתה, אך הוכחתה שוויה היתה להוביל לביטול שומת המס בסכום של כ-350 מיליון ש"ח ומנגנון ההסתרה שהתבטא בהסוואת השוחד, באמצעות חתימה על הסכם הלוואה פיקטיבי.
אלו נתונים מחמירים ולא ניתן שלא לתת להם את המשקל הראוי, רק נוכח הקשר החברי בין נניקשוילי לפואד, גם אם מדובר בשיקול רלבנטי בתיק זה (בהמשך צויינו שיקולים לקולא...)
באיזון בין הקולא לחומרא, דעת ביהמ"ש העליון כי העונש של 14 חודשי מאסר שקבע ביהמ"ש המחוזי, אינו הולם ויש להוסיף תקופה מסויימת בעלת משמעות לעונש המאסר. 
הוחלט לדחות את ערעור נניקשוילי לעניין חומרת העונש ולקבל את ערעור המדינה המשיבה לעניין קולת העונש, לגזור עונש מאסר בפועל של 21 חודש, תחת עונש המאסר של 14 חודשי מאסר."

עדכון 31.8.22: רפ"ק (בדימ.) משה אלעד שחשף את פרשת עו"ד עמית מררי - פואד בן-אליעזר ז"ל וצמרת המשטרה דאז ובראשם ניצב בדימוס יואב סגלוביץ (ראה כאן וכאן), שלח תזכורת ליועצת המשפטית לממשלה (כאן), על כך שהיא ו\או עו"ד עמית מררי, או מי מטעמה מושכים (מעל ל-3 שנים) את המענה לשאלות הנוקבות שלו, מעל לכל זמן מענה סביר (המענה האחרון המתחמק שקיבל מלשכת היועמ"שית נמצא כאן מ-27 ביולי 2022). יודגש שחלפו 5 חודשים מאז שנשלחה תלונה ליועמשי"ת, נגד עו"ד עמית מררי, וטרם התקבלה כל תשובה לעניין או בכלל. נמשיך לדווח אודות ההתפתחויות בפרשה הזו. 

עדכון 21.1.23: רפ"ק (בדימוס) משה אלעד הגיב לסרטון שנמצא כאן כך: "בהמשך לדיווח שלך על מבקר המדינה שהתעלם מהדו"ח המפורט של תנ"צ [בגימ.] גיא ניר, על עבירות שביצעו לכאורה קצינים בכירים ולא עשה דבר בעניין, עוד לפני שהעברתי את הדו"ח במאי 2017 לעו"ד רז נזרי, על המחדל החמור בפרשת פואד ע"ה, של השלישייה: ר' יאח"ה זיווה אגמי, ר' להב מני יצחקי, ור' אח"מ יואב סגלוביץ, העברתי עוד קודם לכן את הדו"ח בדצמבר 2016, לידי ראשת אגף במשרד מבקר המדינה, עמה נפגשתי (במסגרת תפקידה היא מבקרת את: המשטרה שב"ס, הוצל"פ והמשרד לבט"פ).
היא אמרה שזה נשמע לה חמור, אבל ייקח הרבה זמן עד שתגיע למבקר, עקב תוכנית הביקורת וכו'. כאשר פואד בן-אליעזר נפטר והמעורבים בפנסיה ואולי יעשו בקורת במסגרת בדיקה מערכתית. 
התרשמתי שאין לה חשק לעשות בקורת עניינית. כעבור זמן מה התקשרתי אליה טלפונית ולדבריה, אולי יעשו בקורת, אבל ימסרו את הממצאים למשטרה ולא לציבור, כי פואד נפטר זה כבר עניין ישן והמעורבים בפנסיה. נדהמתי מהקשקוש הזה (ממתי מבקר המדינה אינו מפרסם ממצאים לציבור, על גוף שביצע לגביו בקורת ומסתפק רק בהעברתם לגוף המבוקר?).
היות ועבדתי לפני שהתגייסתי למשטרה, כמה שנים במשרד מבקר המדינה, הגבתי שההסבר שלה לא רלבנטי (!), לאור חומרת ממצאי הדו"ח בדבר מחדל 3 בכירי האח"מ. בהמשך בינואר 2018, בתגובה לפניית העיתון "ישראל היום", משרד מבקר המדינה אישר כי נפגשו עימי, קיבלו מידע וביצעו בחינה ראשונית של התלונה, כשהמידע ישמש את הביקורת ע"פ הצורך. 
מאז לא שמעתי מהם יותר והם קברו את הדו"ח. בהמשך כאמור פניתי למשרד המשפטים והשאר היסטוריה, כשטרם קיבלתי את תשובת עו"ד בהרב מיארה כבר יותר מ- 10 חודשים (!), על תלונתי נגד הטיוח של עו"ד עמית מררי.. כך, מטיוח לטיוח - חוק הכלים השלובים פועל גם כאן...".

עדכון 21.2.23: רפ"ק (בדימוס) משה אלעד הגיש תלונה לנציב התלונות על הפרקליטות בעניין אי קבלת מענה בפנייתו ליועמ"שית, בנוגע לתלונה כנגד עו"ד מררי, המשנה ליועמ"שית. התלונה שלו נמצאת במלואה כאן. 

עדכון 13.7.23: רפ"ק (בדימ.) משה אלעד קיבל תשובה מנציב התלונות על הפרקליטות, תשובה הנמצאת במלואה כאן. כצפוי, מדובר במריחה וטיוח מלמעלה עד למטה, כמיטב המסורת של נציבות התלונות על הפרקליטות.