10 מכות מצרים שספגה הפרקליטות ב-3 ימי החקירה הראשית הראשונים של ניר חפץ
מאת: אבי וייס ואלי ציפורי, 26.11.21, 07:00

אספנו בשבילכם את 10 המכות הבולטות, שחטפה השבוע הפרקליטות כתוצאה מעדות חפץ: הבטחנו 8:0 (8 עדי תביעה - שהפכו לעדי הגנה ואפס ראיות לחובת נתניהו עם טונה ראיות מזכות) וזה בדיוק מה שקרה, עוד לפני החקירה הנגדית של ניר חפץ.

כתבה זו התפרסמה במקביל בבלוג של אלי ציפורי - כאן.
 
את השבוע הזה (ימי החקירה הראשית 22-24.11.21) במיוחד הפרקליטות תרצה לשכוח כמה שיותר מהר - עוד שבוע של התרסקות מפוארת בתיק 4000.

הפרקליטות הביאה לעדות את ניר חפץ, (בתמונה משמאל, צילום מסך), אחד מ-2 עדי המדינה, אחד מ-2 העדים החשובים ביותר שלה, זה שהובטח, שיפליל את נתניהו, ומקבלת את התוצאה ההפוכה.

לא רק שחפץ לא הביא שום ראיית זהב נגד נתניהו, לא רק שהתגלו בעדויותיו אין ספור סתירות - הוא גם סיפק לא מעט ראיות מזכות לנתניהו.

אנחנו, אלי ציפורי ואבי וייס, אספנו בשבילכם את 10 המכות הבולטות, שחטפה הפרקליטות כתוצאה מעדות חפץ: הבטחנו לכם 8:0 (8 עדי תביעה - שהפכו לעדי הגנה) וזה אכן מה שקרה. וזה עוד לפני החקירה הנגדית, שתגלה לנו דברים חדשים.
 
מכה מס' 1: חפץ מנתק את הקשר הרגולטורי כשליח של נתניהו לאלוביץ'
עוד לפני שהתחילה החקירה הראשית של חפץ "נזכרה" לפתע הפרקליטות בפרט מרענון העד של חפץ, שהעבירה במסמך להגנה. זה היה פרט משמעותי מאוד: חפץ הודה, שנתניהו לא שלח אותו לדבר עם פילבר בנושאים רגולטוריים הנוגעים לאלוביץ'. הפרט הזה חיסל עוד סעיף (מס' 83) בכתב האישום ומצטרף לעוד הרבה סעיפים בכתב האישום, שהתבררו עד כה כשקריים.

לאחר המזכר, שהעבירה הפרקליטות להגנה, חפץ חיזק את הדברים וחידד אותם בעדותו. הוא חזר והדגיש, בצורה חד משמעית, שנתניהו לא שלח באמצעותו מסרים בענייני רגולציה לאלוביץ': "מעולם לא קיבלתי הוראה להעביר איזשהו מסר לשאול אלוביץ' בתחום הרגולטורי"; ובפעם השנייה: "בנימין נתניהו מעולם לא נתן לי להעביר מסר רגולטורי לשלמה פילבר, אפילו למאן דהוא. לא הייתה בכלל אפשרות כזו".

הפרקליטות, כמובן, מיהרה לייצר את הרושם, שיש הוכחות אחרות לכך, אבל לא נשארו הרבה אפשרויות. אחרי שאבי ברגר לא הצליח לספק את הסחורה, נותר רק שלמה פילבר. ובכן, גם פילבר יאכזב את הפרקליטות בעניין הזה עם עדותו המבולבלת והממש לא חד משמעית, במיוחד לאחר מאות האיתותים שלו באמצעות רשת הטוויטר. בכל מקרה, אין לפרקליטות שום הוכחה, שום ראייה, שום הקלטה – לאותו הקשר הרגולטורי. הכל מאוד נסיבתי והכל מאוד קלוש.
 
מכה מס' 2: המסמך הגלוי ש"נגרס" והפגישה ה"חשאית" עם אלוביץ'
חפץ טען בעדותו, שביקש להעביר מסמך מאלוביץ' לנתניהו ב-28.11.14 ובתיאורי פולקלור צייר פגישה "חשאית" עם אלוביץ' בבלפור בעקבות העברת המסמך הסודי, כביכול. ובכן מתברר, שהמסמך, שהועבר אל נתניהו (אם הועבר בכלל) זו הודעה לעיתונות 8 חודשים קודם לכן על אישור מיזוג בזק-יס ע"י הרשות להגבלים עסקיים. לכן, כל תיאורי ה"גריסה" אינם רלוונטיים - מדובר במסמך גלוי לציבור. יתירה מזו, בנייר הזה אין שום לו"ז או דחיפות או משהו הנוגע להחלטות שר התקשורת נתניהו בזמנו.

יתר על כן, בעדותו חפץ מדווח, שהחוקרים כיוונו אותו לתאריך המסוים הזה והוא הגיע לתאריך של הפגישה מהיקש לוגי ולא מזיכרון. בהתחלה הוא נותן תאריכים אחרים לפגישה, הרבה יותר מאוחרים. ובכלל, בסתירה לעדות חפץ, לא התבקשה ולא התבצעה שום ארכה למיזוג בזק-יס וממילא הפגישה לשיטת הפרקליטות התקיימה כ-4 חודשים לפני תום המועד לביצוע המיזוג.
 
מכה מס' 3: חפץ ניסה להעיד שהיו התערבויות במינויים אך אומר שישועה קבע הכל
חפץ סיפק אמירות מאוד כוללניות לגבי התערבות, כביכול, של שרה ובנימין נתניהו במינויים אפשריים של אבירם אלעד, אבי אלקלעי וערן טיפנבורן לתפקיד עורך וואלה!, אך בהמשך עדותו חזר בו, למעשה, מהעניין וקבע בצורה נחרצת, כי אילן ישועה היה זה, שהיה האיש, שעל פיו יישק דבר באתר והוא זה, שהחליט על המנויים, ביחד עם אלוביץ'. כלומר, אין כל קשר למשפחת נתניהו בעניין.

גם המציאות לא מתיישבת עם תזת ה"התערבות במנויים". בשורה התחתונה, לבד ממינוי ינון מגל לתפקיד עורך וואלה! לתקופה יחסית קצרה, כל העורכים הבכירים היו מהצד השמאלי של המפה ואף שמאל קיצוני (אבירם אלעד, אבי אלקלעי, מיכל קליין, אודי הירש ועוד). אגב, עובדה: אבירם אלעד, למרות הזיהוי שלו כאיש שמאל. אז איך זה מתיישב עם התזה? לא מתיישב.
 
מכה מס' 4: סיווג הפצת ידיעות לוואלה! התברר כלא רלוונטי
מסתבר, שהפרקליטות ביקשה מחפץ בחקירותיו לסמן את כל ההתערבויות ולהבדיל ביניהן בצבעים בדרך, שהוא מפיץ ידיעות: ירוק זה לכלי תקשורת שהוגדרו "ידידותיים" וכתום זה "וואלה!". בעקבות הערת עו"ד בן צור - היה עוד צבע - לבן: שזה כל כלי התקשורת. אלא שאז הפתיע חפץ את הפרקליטות וקבע, שחלוקת הצבעים היא לא ממש מדויקת.

חפץ: "אני בוודאי לא יכול לזכור עכשיו מה הפצתי ספציפית לוואלה! ומה הפצתי לאחרים. גם לפני 4 שנים זה היה על פי הערכה, על פי ההיגיון. צריך לקחת את זה בערבון מוגבל. כל הסימונים האלה זה על פי ההיגיון".

בהמשך הסביר חפץ, שהוא לא יכול לזכור - שזו פעולה הלוקחת שניות להפיץ - ואין לו יכולת להעריך למי הפיץ בדיוק.

המשמעות: אין שום משמעות לחלוקה הזו בגלל שהפרקליטות ניסתה לכפות על חפץ דברים, שהוא לא מסוגל לאשר אותם.

מכה מס' 5: הנפילה עם יאיר נתניהו - הקלטות חפץ שלא רלוונטיות לכתב האישום
הפרקליטות התעקשה לשדר באולם הדיונים קלטות בין יאיר נתניהו לניר חפץ ממפעל ההקלטות של האחרון וגם שיחה משולשת עם בנימין נתניהו. הנושא: פרסום שקרי על יאיר נתניהו, שבסך הכל חפץ התבקש, כדובר המשפחה, להסיר וגם לתת הבהרה. מעבר לניסיון לפגיעה בפרטיות של יאיר נתניהו, לא היה דבר בשידור הקלטות (ששודרו מאוחר יותר באופן "מקרי" אצל גיא פלג בערוץ 12).

הפרקליטות ניסתה להוכיח את ה"מודעות" של נתניהו האב לניסיון הטבעי והצודק, להוריד את הידיעה בוואלה! במקביל ל"דה מרקר" ואם ההקלטות הוכיחו משהו - הם רק הוכיחו, שניר חפץ פשוט לא עשה את העבודה שלו. הוא הצליח, אמנם, להוריד את הידיעה השקרית ב"דה מרקר", שעוין את נתניהו ומשפחתו, ודווקא בוואלה! הוא לא הצליח בתחילה, משום שסירבו לו. אז איפה ה"טוטאליות" של וואלה! לנתניהו, שהוא דיבר עליה בעדות? עוד בלוף.

וחמור מכך: אפילו השופטים העירו לתביעה, שזה מובן ולגטימי שנתניהו האב יתערב בפרסום שקרי על בנו יאיר.
 
מכה מס' 6: הנפילה עם שרה נתניהו - הניסיון להוכיח "מודעות" של הבעל והנזיפה של השופטים
גם במקרה הזה הפרקליטות התעקשה להעיד את חפץ על כך, שנשלח ע"י שרה נתניהו לשלמה פילבר כדי להגיד לו, שלא יעזור ברגולציה לאלוביץ' ולבזק מפני שוואלה! לא מאוזן. התנהל דיון ארוך מאוד, שבו ההגנה תהתה מדוע זה רלוונטי כיוון ששרה נתניהו אינה נאשמת בתיק והתיק שלה נסגר בדיוק בנושא הזה.

הפרקליטות ניסתה לטעון, שמדובר ב"מודעות נסיבתית", כלומר, היא ביקשה, למעשה, מבית המשפט להקיש מהתנהגותה של שרה נתניהו להתנהגות של בעלה ובכך להוכיח את מודעתו לנושא.

השופטים לא קנו את העניין ונזפו קשה בפרקליטות, כולל אמירות שזה לא רלוונטי ואין כל קשר למודעות של נתניהו. הם אמנם איפשרו את המשך השאלות בנושא, אבל קבעו, שזה ייעשה "ולא מעבר לכך". המשמעות היא, שהם לא מייחסים לזה כל משקל משפטי.

עד כמה ההחלטה הזו הטרידה את הפרקליטות אפשר לראות דרך 2 אירועים:
1) מיד אחרי תום הדיון החלו שופרי הפרקליטות להאשים את ד"ר מנדלבליט באי העמדה לדין של שרה ויאיר נתניהו. האשמות הללו הוכיחו עד כמה ההחלטה הזו של השופטים שלילית מאוד לפרקליטות, וליאת בן ארי ויהודית תירוש מנסים "להפיל" את האחריות לכך על ד"ר מנדלבליט.

2) בתום יום הדיונים לאחר מכן ביקשה הפרקליטות את ההחלטה ואת הפרוטוקול של הדיון בנוגע לשרה נתניהו כדי "לכלכל" את צעדיה. שוב, המשמעות היא, שהפרקליטות מבינה, שנקלעה לבעיה חמורה.

הערה: מדובר בגוף (הפרקליטות והיועמ"ש) שנמצא מעל לכל חוק ונורמה וחסין מפני הכל, כמפורט כאן.
 
מכה מס' 7: סרטון "הערבים נוהרים לקלפיות" - הופץ בעיקר דרך טלפונים סלולריים
על-פי כתב האישום בפריט 114 ל"היענות החריגה", הפרקליטות טוענת כי "דרישות לפרסום סרטון בו מתריע נתניהו כי שלטון הימין בסכנה, וכי המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי, וכן להשארת הסרטון בעמוד הבית של וואלה! למשך זמן רב. נתניהו היה מעורב בדרישות והן הועברו באמצעות חפץ לאלוביץ' ולישועה. הדרישות טופלו במעורבות בני הזוג אלוביץ' ונענו".

אולם, על-פי התיאור של חפץ בעדותו הסיפור היה אחר לגמר. הסרטון נוצר ע"י איש המדיה טופז לוק והופץ בעזרת שלמה פילבר (שהיה ראש מטה השטח בבחירות 2015) למיליונים באמצעות הטלפונים הסלולריים. לדברי חפץ תוך כ-40-45 דקות הם הגיעו לחשיפה של 1.4 מיליון איש לסרטון ורק אחר כך העבירו את זה לכלי תקשורת אחרים, ביניהם וואלה!, כשחפץ מדגיש, שהם "היו כבר בעולם של הרשתות החברתיות". כלומר, הוא בכלל לא מייחס לוואלה! איזושהי "היענות חריגה".

יתר על כן, מה שקרה הוא, שאבי אלקלעי, עורך וואלה! בזמנו, סירב להעניק פרסום ביום הבחירות לידיעה, והעלה אותה רק מכיוון - ורק אחרי - שעלתה בכל האתרים האחרים. כך הוא אמר בעדותו: "האמירה של נתניהו הערבים נוהרים לקלפיות, אבל זה היה ביום הבחירות. אני חשבתי, שלא נכון להעלות את זה, כי זו התערבות בבחירות, וסירבתי להעלות את זה. בסוף לאחר שזה עלה בכל האתרים זה עלה גם בוואלה!".

המשמעות: איש השמאל המובהק אבי אלקלעי מחליט להסתיר מהציבור ידיעה רלוונטית בעליל, כי הוא חושב, שזה יגרום להשפעה בבחירות לכיוון בו אינו חפץ. כלומר, עמדתו הפוליטית מדריכה אותו וגוברת על השיקול העיתונאי של עניין לציבור, כאשר הוא נאלץ בסוף לפרסם, רק מכיוון שהדבר עלה כבר בכל האתרים וממילא אין עוד טעם באי פרסום.
 
מכה מס' 8: הריאיון עם דב גילהר - הפרת ההבטחות - ההיפך מכתב האישום
חפץ תיאר בעדותו את השתלשלות האירועים בעניין הזה, שנכנס לכתב האישום כ"היענות חריגה" לאחר שנתניהו פעל למנוע שידור ריאיון ושינה כותרת, לכאורה.

האמת הפוכה לחלוטין, כפי שתיאר חפץ בעדותו: וואלה! הפר את ההבטחה, שניתנה טרם הראיון, שלא יתפרצו לדברי נתניהו ולא יקטעו את תשובותיו ושהריאיון יהיה הוגן ומאוזן. המראיין דב גילהר, שטען כי לא היה מודע להבטחות, קטע שוב ושוב את נתניהו בצורה מקניטה, ולכן נתניהו לא הסכים לשידור הריאיון. חפץ סיפר בעדותו, שביוזמת ישועה הם שלחו את הריאיון והוא ישב עם נתניהו וערך אותו כביכול (הוציא קטעים לא נוחים). אלא שחפץ לא המשיך את התיאור של מה שקרה בפועל.

חפץ הרי הוא זה ששכנע את נתניהו להתראיין בוואלה! ולכן מדובר בכישלון שלו בהפרת ההבטחות. מה שחפץ השמיט הוא, שמערכת וואלה! סירבה לעריכה כלשהי, דבר שגרם להקפאת שידור הריאיון. לא מדובר בהישג מבחינת נתניהו, כי אם לא היה רוצה בשידור הריאיון היה יכול לא להתראיין מלכתחילה. הפרת הסיכומים, גם לאחר הקפאת הריאיון, גרמה, כמובן, נזק לנתניהו וגם העיכוב בשידור גרם לו נזק.

בכל מקרה, בסופו של יום, הריאיון שודר ללא כל בקשות העריכה של חפץ, מלבד נושא אחד, שהחליט עליו אבי אלקלעי, (בתמונה משמאל, צילום מסך), בעצמו, מסיבותיו הוא כעורך ראשי: להשמיט תשובה העלולה להעליב את מאיר דגן.

וכאן לא נגמר הסיפור: הכותרת, שניתנה לריאיון לאחר הפרסום הייתה שלילית בכוונה ("נתניהו נלחץ מהסקרים") מה שלא שיקף את רוח הריאיון - וחפץ פנה בכעס רב ובצדק רב לישועה בנושא - זו הרי הייתה אחריותו.
 
מכה מס' 9: נתניהו מבטל את ה"תחקיר" ב"הארץ" על "בזק וואלה!" בזמן אמת
חפץ תיאר את תגובת נתניהו לתחקיר של גידי וייץ ב"הארץ", שהחלה את תפירת תיק 4000: "נתניהו ביטל את זה כלאחר יד, הוא לגלג על התיאוריה והוא אמר לי: 'מה אתה רוצה? הרי רודפים אותי'. התזה הזו נראתה גם לי מופרכת, שיש פה יחסי שוחד. התגובה שלו הייתה אותנטית".

המשמעות: בזמן אמת, נתניהו לא התייחס ברצינות לתחקיר, כך נוהג מי שבטוח בצדקתו ויודע, שלא עשה שום דבר פסול או לא חוקי.
 
מכה מס' 10: חפץ הוא  זה שיזם את שיבוש החקירה והשמדת הטלפונים ולא אלוביץ'
במשך שנים יצרה הפרקליטות את הרושם, שאת שיחת השיבוש הלילית להשמדת הטלפונים הסלולריים יזמו שאול ואיריס אלוביץ' והסתירה את האמת הלא נוחה, שחפץ הוא שיזם זאת שיבוש החקירה. חפץ עשה הצגה יפה מאוד על דוכן העדים, הצגת בכי, שאנו לא קונים אותה - ובה סיפר את האירוע ש"שינה את חייו" כדבריו.

איך הגיע בחשכת הליל לביתו של אלוביץ', אחרי שהבין, שעלולה להיפתח חקירה בענייני וואלה! ובזק, איך ביקש להשמיד את הסלולריים, איזה תשובות קיבל מאלוביץ' ואיך הוא מתחרט על מה שקרה, מצר על האירוע ומוכן לשלם על זה מחיר (איזה מחיר הוא בדיוק משלם? הוא "עד מדינה" "חסין אש").

לסיום סיפר סיפור קצת מוזר על כך, שהוא לא השמיד את הסלולריים ולהוכחת צדקתו צרפה הפרקליטות צילום מיום ההולדת של ניקול ראידמן, ימים ספורים אחרי פגישת השיבוש היזומה שלו, שבו הוא אוחז בידיו ב-2 סלולריים, האחד ישן והאחד חדש, לדבריו. לטענתו הוא איבד את הסלולריים שלו באותה מסיבת יום הולדת.
למה היה חפץ בבהלה, למה ניסה להסתיר בכל מחיר את התכתובות - ייתכן, שהדברים ייחשפו במהלך חקירתו הנגדית. ברור לחלוטין שהתוכן של הסמארטפונים נמחק ע"י ניר חפץ, בטרם שנתפסו ע"י המשטרה.

בכל מקרה, הוא זה שיזם את השמדת הסלולריים של הזוג אלוביץ', שמצידם ניסו גם לבקשת חפץ, שאילן ישועה יעשה אותו דבר, ומאחר שחפץ איבד (כביכול) את 2 הסלולריים שלו, מדובר במהלך של השמדת כל ראיה לקשר העסקי והאישי ההדוק שלו עם אלוביץ' וישועה. מדובר בקשר משולש: ישועה-אלוביץ-חפץ כאשר נתניהו לא בפנים ולא שותף לכל המהלכים העסקיים והאישיים שלהם.

לפרטים נוספים ומסמכים משלימים מומלץ לקרוא את הכתבה - אלי ציפורי ואבי וייס: הסודות של ניר חפץ ואילן ישועה נחשפו באמצעות מוטי גילת שלא הבין אותם.

עדכונים שוטפים מדיוני בית המשפט המחוזי בירושלים ב"תיקי האלפים" - כאן.