בלעדי: חשיפה כיצד כלי התקשורת והציבור נפלו (שוב) במלכודת של בעלי תפקידים, שהחליטו "לעשות אקזיט" על חשבון הציבור (כלומר: על חשבון הכיס שלכם) והצליחו (בינתיים) ב"ישראבלוף" הזה, בגיבוי (או בחיפוי, תבחרו לבד את המילה הנכונה), של "קליקת תומכי סלקום" בצמרת משרד התקשורת הישראלי. מי גרף את המיליונים מהעסקה? סיבים לבתים לא תראו בקרוב אצלכם מהבלוף הפלילי (לכאורה) הזה. 
מאת: אבי וייס, 9.8.18, 11:00

ניתוח: אתמול (8.8.18), כמעט כל כלי התקשורת ציטטו בהרחבה את הודעות סלקום (כאן) ו-IBC\אנלימיטד, ופרסמו את התמונות (מצויות כאן למטה), שמאוד מזכירות לי את "טקס ההשקה" של IBC\אנלימיטד ב-2013.

באתר זה יש מעל ל-280 מאמרים וניתוחים (האחרון כאן), סביב IBC\אנלימיטד. כך, שזה לא יהיה סביר לחזור כאן על כל התחזיות המדויקות, שחזיתי לגבי המיזם הזה, שאני עוקב אחריו מקרוב כבר יותר מעשור, עת החל את דרכו כיחידת ניסויים קטנה אבל עם הרבה חזון מפוקס, ענייני ונכון, תחת יחידת המנמ"ר של חברת החשמל, במטה חברת החשמל במבואות חיפה.

עד היום אני משוכנע, שאם המיזם היה נשאר בידי חח"י (חברת החשמל לישראל), היום היו סיבים לכל בתי האב בישראל. אולם, בעשור האחרון, כל שרי התקשורת עשו הכל כדי להכשיל את המיזם הזה, כל אחד מסיבותיו הוא. מה שדורש חקירה (או "ועדת חקירה"), לחקירת לכשלון הענקי הזה, שעדיין לא נגמר, על חשבון הכיס של הציבור. 

בעשור שחלף, יש אפיזודה אחת, שנחרתה היטב בזכרוני, גם משום שתיעדתי אותה ופרסמתי אודותיה, שבה התחזיות שלי התממשו באופן מדויק. פעם אחת בלבד נפגשתי "פנים אל פנים" וביחידות עם דני לאובר, מי שהיה מנכ"ל IBC\אנלימיטד. זה היה במאי 2015 במסגרת כנס "בינת אקספו", בו היה לאנלימיטד דוכן תצוגה שיווקי, שנוהל ע"י דני לאובר בעצמו. הוא הציג לי את המצגת המלאה שלו, כולל כל תכניות הפריסה של החברה, הטכנולוגיות, השיטות, ההסכמים, התחזיות, הביצועים וכיו"ב.

בסיום המצגת הלא קצרה שלו, דני לאובר שאל אותי: "נו, ומה אתה אומר על הסקירה שלי?". עניתי לו 2 תשובות די נוקבות: 1) "אתה חי בסרט". 2) "גם לסרט בדיוני יש סוף. וסוף הסרט הבידיוני שלך יהיה קרוב והוא יסתיים בהתפטרות שלך, או בפיטורים שלך. אין אופציה אחרת" הוא נעלב וניתק עימי (ובצדק) את הקשר. אני כמובן לא נבהלתי מניתוק הקשר, ופרסמתי בפעם המי יודע כמה, את התחזיות הברורות שלי, כמפורט כאן. התחזיות הללו עדיין תקפות, גם למצב החדש, שהחל אתמול עם סלקום. לא עברו כמה חודשים, והתחזית שלי במישור האישי התממשה במדויק: דני לאובר התפטר מתפקידו כמנכ"ל אנלימיטד, בינואר 2016, כמפורט כאן. 

יש הבדל אחד עצום בין מה שהתרחש בין השנים 2010 ל-2017 לבין מה שמתרחש כיום (2018). בעבר, הפלופ הזה, שנקרא אנלימיטד, היה טעות רגולטורית, שמקורה ב"אי הבנת הנקרא", אטימות, "אי ספירת הציבור ממטר", טיפשות ויהירות, של ראשי משרד התקשורת (וגם שאר הגורמים הממשלתיים שהיו מעורבים בנושא, דוגמת האוצר והממונה על ההגבלים העסקיים). לא ראיתי בכל השנים הללו סממנים של "פשע מאורגן", או איזה מהלכים פליליים בולטים.

שונה הדבר לגבי מה שקרה בשנה האחרונה ובדגש על השבועות האחרונים. מדובר במהלכים עם ניחוח מצחין ביותר, שאפשר לקרוא על חלק נכבד מהחשדות (לכאורה) הפליליות הללו במאמר כאן, ובמאמרי ההמשך ובקישורים המצויים במאמר הזה. 

כאן נעסוק לא בהיסטוריה, אלא במה שקרה ממש בימים האחרונים. 

1. מה קודם למה: שימוע ותוצאות שימוע ואח"כ החלטה (של שר \ ממשלה) או להיפך?
בסיפור הטרי כאן, משרד התקשורת המציא שיטה חדשה: קודם מחליטים ואחר כך מתאימים לזה את תוצאות השימוע וההחלטות, שקדמו להחלטה המסכמת הזו. ביום 8.8.18 עלו כאן, ללא כל פרסום לציבור, תוצאות השימוע, אחרי שכבר הההחלטה התקבלה בממשלה. יש כאן 3 מסמכים מרכזיים חשובים, שמייד נעסוק בהם.

לא מדובר כאן בהעלאה מאוחרת, או איזו בעיה טכנית של עיכוב, של מסמכים, שהיו מוכנים קודם להחלטת הממשלה (מ-5.8).

על כל 3 המסמכים יש תאריך של 8.8.18 ומוזכרת בהם במפורש החלטת הממשלה מ-5.8.

כלומר: נולדה כאן שיטה חדשה: קודם מחליטים ורק אחר כך מתאימים את תוצאות השימוע וכל הניירת להחלטה הזו. 

בניירת הזו יש כמה חידושים שאנתח בהמשך. אולם, יש בהם גם כמה בדיחות קטנות. למשל, במסמך כאן, שחתום עליו המנכ"ל (נתי כהן, בתמונה למעלה משמאל), בלוח התפוצה, שמילה מימון חזר להיות אינג' (אינג'ינר, תואר שאין לו). אצל הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה, שמילה מימון הוא רק מר שמילה מימון, לא אינג' שמילה מימון... 

בנוסף, ב-2 המסמכים הללו הופיע שם חדש: מר אביב גוטר, יועץ בכיר למנכ"ל. כך, אחרי שקוצץ מ"כלכליסט", מהתפקיד של "כתב התקשורת", קפץ אביב גוטר היישר ובלי שום צינון (סתם בדיחה, לא צריך צינון לעיתונאים...), למשרה הנכבדה והחשובה של "יועץ למנכ"ל". שיהיה לו בהצלחה. לא כדאי להזכיר לו מה קרה ליועץ הקודם (יותר נכון ליועצת הקודמת) של המנכ"ל (הקודם) ומה קרה ליועץ המנכ"ל, שקדם לה. אני מאחל לו, שהוא לא יסיים את התפקיד כמו השניים, שקדמו לו... 

2. למי מקשיבים ועונים בשימוע?
כרגיל במשרד התקשורת הישראלי, מקשיבים ועונים רק לחברות התקשורת (זה מפורט כאן, במסמך בחתימת הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה, ד"ר עופר רז-דרור, בתמונה משמאל).

בתחילת מסמך תוצאות השימוע מצוין מי הגיב לשימוע (כל חברות התקשורת הגדולות) ומצוין שם גם, שהגיבו לשימוע 2 אזרחים. "כמו כן התקבלו שתי התייחסויות מהציבור", כך זה נאמר במסמך.

ובכן, גילוי נאות, אני אחד משני האזרחים הללו. אינני יודע מי השני, אבל דבר אחד מאוד ברור: את שני האזרחים הללו, "לא ספרו ממטר" בשימוע (למעט עניין שולי אחד ששמו RIA, שמיד אחשוף אותו). השימוע התייחס רק לטיעונים של חברות התקשורת הגדולות. שום התייחסות לנושאים החשובים, שאני הצגתי בשימוע (שאפשר למצא אותם כאן).

זה בדיוק אותו סיפור עם השימוע לגבי "מוקדי השירות של חברות התקשורת", ש-2 אזרחים הגיבו לשימוע: סיני ליבל וכותב שורות אלו. את התגובה שלי לשימוע פשוט גרסו "במגרסה של שמילה", ולא קראו אותה, ואת התגובה של סיני ליבל קראו, אבל לא התייחסו אליה בכלל (זה בערך אותה תוצאה לשנינו...). כך, ב-2 שימועים מפוברקים זה אחר זה, בעניין מוקדי השירות של חברות התקשורת, התעלמו ראשי משרד התקשורת ממה שהאזרחים כותבים, ולכן אפשר היה לצמצם את שעות הפעילות של מוקדי חברות התקשורת מ-13 שעות ל-10 שעות בכל ימות החול ולהכפיל את זמן המענה במוקדים הללו מ-3 דקות ל-6 דקות. זו אותה "קליקה של חסידי סלקום" בצמרת משרד התקשורת, ש"בחשה" בשימועים הללו בעניין "מוקדי שירות הלקוחות", וכעת עוסקת בעניין אנלימיטד. 

דבר אחד ממה שטענתי בשימוע - כן תוקן (לכאורה). אני טענתי במענה שלי לשימוע, שאי אפשר לבצע שינויים רגולטוריים כאלה חריפים בעניין אנלימיטד, בלי להפיק "מסמך RIA" (מסמך בחינת השפעות השינויים הרגולוטוריים של השוק וכל השחקנים, מה שנדרש לפי החלטות הממשלה לתחום הרגולציה הממשלתית).

אז "אוהדי סלקום" בצמרת משרד התקשורת, התחכמו לי והכינו מסמך RIA ופשוט החביאו אותו, כדי שלא תרגישו ולא תקראו אותו, למרות שהוא קיים. היכן הוא מסתתר? מי שיגלגל את המסמך כאן, שזה המסמך השלישי שעלה לאתר משרד התקשורת אתמול, מסמך העוסק בתקנות החדשות לרישיון החדש לאנלימיטד, אחרי איזה 7 דפים, שמגלגלים את המסמך הזה למטה (מסמך שנחזור אליו מייד), פתאום אחרי 7 דפים מתחיל מסמך חדש ושונה לחלוטין: "דו"ח RIA לשינוי חובת הפרישה של חברת IBC".

כאן פשוט מדובר ב"ישראבלוף" נוסף: המחברים לקחו במהירות את 2 המסמכים של הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה ("השימוע" ו"תוצאות השימוע") וחיברו אותם ביחד לתוך מסמך אחד, הוסיפו לזה "פירוטכניקה", כלומר: כותרות עם פונטים ממש ענקיים, וככה נולד "מסמך RIA". פשוט גדול. ענק! מדהימים הגאונים הללו! אין עליהם!

3. איפה הכסף? או: מי עשה אקזיט?
למי שלא הבין, אמש סלקום לא נכנסה להיות משקיעה באנלימיטד. היא לא תשקיע אגורה אחת לפריסת סיבים (גם כי אין לה, וגם כי הבעלים שלה לא ייתן מכיסו אפילו אגורה לעניין זה). מה שסלקום עשתה אתמול, היא גייסה כסף מתרגילים פיננסים של הנפקות לציבור, ובכסף הזה היא קנתה את המניות של השותפות ב-IBC שזה מסתכם ב-60% ורכשה עוד 10% מהמניות של חח"י (סה"כ רכשה 70% מהמניות). כך, שכל השותפים הקיימים, כולל חח"י, עשו אקזיט נהדר, מכספי הציבור. 

יתרה מכך, אחד השותפים ל-IBC, חברת רפק תקשורת, מיהרה לדווח לבורסה (כאן) על ההסכם הזה מנקודת ראותה.
החלק הכי חשוב בהודעתה מצוי בתצלום כאן:


כלומר: רפק תקשורת תרשום את ההכנסה הצפויה לה מהאקזיט שלה מ-IBC בסך 10 מיליון ש"ח, כרווח נקי (לפני מס).

איך יכול להיות "רווח נקי"? המיזם ששמו IBC לא עלה כסף לבעלי החברה? ממה חי מיזם IBC? הרי בקושי היו לו לקוחות בכל השנים שחלפו, מעט לקוחות שהביאו לו הכנסות זניחות, מול הוצאות קבועות ומשתנות מאוד כבדות. אז מי שילם על זה כל השנים? איך קרה הפלא הזה של אקזיט עם "רווח נקי"?

התשובה לשאלה הזו מאוד פשוטה: אתם, קוראים נכבדים. 150 מיליון ש"ח זרמו מכיסכם, דרך מערכת המסים לאוצר, וממנו לאנלימיטד, ומשם היישר לכל העובדים והמנהלים של המיזם, הספקים, כולל ספקי הציוד דוגמת רפק, לכל ההוצאות השוטפות והקבועות ולכלל השותפים של המיזם. כעת, אותם שותפים בדיוק, גם עושים אקזיט, שהוא רווח נקי (לפני מס), הפעם מהכסף שסלקום גייסה מהציבור. אגורה לא הולכת מזה לפריסת סיבים (אם לא הבנתם את זה עד רגע זה). לא היום ולא מחר ולא בכלל.

יתרה מכך, כמה קוראים חדי עין, שגמרו בבית ספר יסודי ולמדו איך לחשב אחוזים, בוודאי שמו לב, שרפק תקשורת אמורה לקבל 10 מיליון ש"ח מתוך 100 מיליון ש"ח, שזה 10%. זאת, בזמן שרפק מצהירה בהודעה שלה, שיש לה 7.5% ממניות המיזם (ולא היו לה מניות מיוחדות השונות מהמניות של השותפים האחרים במיזם). איך נולד הפלא הכלכלי הזה, ש-7.5% נהפכו ל-10% באקזיט? את התעלומה הזו נפתור לכם בהמשך הכתבה.

אני מניח, שיש קוראים, שמתחילים לחשוד, לאור התעלומה המוזרה הזו, שמדובר כאן אולי באיזה תרגיל סודי של "קליקת אוהדי סלקום" בצמרת משרד התקשורת. טוב. הם לא טועים.  

4. אז מתי אנלימיטד בבעלות של סלקום תתחיל לפרוס סיבים לכ-40% מתושבי ישראל?
זו שאלה מאוד פשוטה למענה, שכבר נתתי לה תשובה ברורה, למשל למנכ"ל לשעבר של אנלימיטד: "אתם חיים בסרט".

מזה 4 שנים, אנלימיטד מחפשת משקיעים למיזם (צריכים המון מיליארדי ש"ח כדי לפרוס ל-40% משטח המדינה). למרות "המתנה" של כ-5 מיליארד ש"ח בהקלות של החלטת הממשלה, שניתנו לסלקום, עדיין צריך איזה 2-5 מיליארד ש"ח. סלקום אינה "משקיעה" ובכסף שלה (כ-100 מיליון ש"ח), אותו גייסה מהציבור, היא פשוט קונה את המיזם ועושה אקזיט למחזיקים במיזם עד עתה. זהו. החיפוש אחרי משקיעים יימשך. ומי אומר שאחרי 4 שנים של חיפושים, לפתע יימצאו משקיעים כאלה? נמתין ונראה. 

5. נולד לנו כאן מונופול חדש.
כל ההחלטות הנמצאות במסמכים, שפורסמו אתמול באתר משרד התקשורת, מייצרים לתושבי ישראל מונופול חדש (אם המיזם אכן ייצא לדרך, אחרי מציאת משקיע או משקיעים, ראה הסעיף הקודם).

למה מונופול? כי לכל בית אפשר להגיע רק עם סיב אחד. מהרגע שלבית מסוים מגיע סיב מחברה מסוימת (נניח שזו אנלימיטד), אזי כל המתחרים האחרים כבר לא יכולים ולא ירצו להגיע לאותו בית, מהסיבות הבאות: 1) זה יקר מאוד. 2) אין ודאות, שיהיו בבית הזה לקוחות, שירצו לעבור לספק המתחרה. 

לכן, מדובר ברגולציה חדשה ולא כתובה, שתיצור חלוקה של השוק בין מונופולים במתווה רגולטורי חדש, שמכונה ע"י משרד התקשורת בשם שגוי של "תחרות". לכן, "מסמך RIA", שהיה אמור לנתח את זה - כשל. כל הממשלות הרציניות בעולם (החל מארה"ב וכלה באוסטרליה ובבריטניה), שעסקו בתחום פריסת סיבים לבתים, קבעו הסדרים ורגולציה איך מחלקים את המדינה בין הספקים, כדי שלא יפרסו סיבים במקביל, מה שעשוי להרוג כלכלית את כל המתחרים.

אצלנו, ההפקרות חוגגת ולכן אי אפשר להרוויח מזה, אם כולם יפרסו בכל עיר ובכל שכונה ולכל בית במקביל, ללא כל "הכוונה מלמעלה" (בזק, הוט, סלקום, סלקום-אנלימיטד, פרטנר וכעת גם SMBIT באלחוט...ובהמשך עוד ספקי אלחוט כולל 5G לבתים). מדובר ביצירת "כאוס רגולטורי" חדש לגמרי. 

אהבתי את המודל הבריטי, ששם כל רשות מקומית בוחרת (באמצעות פורטל בחירה מקצועי שהרגולטור לתקשורת הכין עבור כל הרשויות המקומיות), מי הספק שיפרוס סיבים בכל שכונה ובכל יישוב ובכל עיר. רק הוא יקבל הקלות ורישיונות לסלילה ופריסה. ככה מבטיחים גם תחרות וגם שרידות כלכלית של כל המתחרים. כי הגעה לבית מסוים, מייד יוצרת מונופול באותו בית, אם לא שולטים בתהליך הזה באופן מאוד מבוקר. 

יתרה מכך. כיום, ניוד בין ספקי אינטרנט הוא עניין של דקות עד שעות. ניוד בין תשתיות בזק והוט הוא עניין של ימים ולכל היותר שבוע. לעומת זאת, ניוד מאנלימיטד למתחרים כלשהם איננו אפשרי מבחינה מעשית.

זה מה שיש בתקנות המוצעות החדשות, בדיוק בעניין זה: 


כלומר: בשנה הראשונה הלקוחות בכלל לא יכולים להתנייד מאנלימיטד לאיזה מתחרה (אם יהיה באותו בניין). אחרי כן, אין בכלל כל הסדר של ניידות. אחרי שנה, התקנה או העתקה (לדירה חדשה) יהיה עד 3 חודשים, אבל 80% מבקשות ההתקנות או ההעתקות ייענו תוך 14 יום. כלומר: גם אחרי שנה - אין כל סיכוי להתניידות. אין הסדר כזה. גם אין כל יכולת למנוע מניפולציות של "מאמצי שימור", על מי שביקש להתנייד מאנלימיטד, כדי שיחזור בו מהרעיון האווילי הזה, לנטוש את אנלימיטד.

כלומר: לא רק שמבחינה כלכלית יוצרים מונופול באותו בית, גם מבחינה מעשית ופרקטית - אין יכולת התניידות למתחרים.  

6. הומצאה רגולציה, שאין בשום מקום בעולם, רק בשביל סלקום.
בעולם, לרבות באירופה, תחרות בין חברות תקשורת מבצעים באחת מ-2 הצורות הרגולטוריות החליפיות:

• תחרות על בסיס תשתיות עצמאיות. כרגע זה הכיוון, שבו רוב עולם הולך אליו. הוא המודל היותר מוצלח ברגולציית התקשורת, כי הוא מבטיח המשך פיתוח ושדרוג של התשתיות.
• תחרות על בסיס תשתיות וירטואליות ("שרוכבות" על ספק מונופוליסטי, או "ספק משמעותי" בשוק). בתחום הקווי קוראים לזה "שוק סיטונאי", כשבאירופה הרגולציות בתחום זה (במקום שיש "שוק סיטונאי", כי בחלק ניכר מהמדינות - אין, או בוטל) היא רגולציה מבוססות על עקרונות חדשים יחסית, שמכונים בשמות: L2-WAP ו-WLR, ובתחום הסלולרי זה מכונה בשם MVNO.

בישראל, נולדה רגולציה חדשה, שכוללת כרגע רק את סלקום וכוללת 4 סוגי תחרות בתחום הקווי, מול בזק והוט, סוגים, שנולדו במיוחד עבור סלקום:

•  תחרות על בסיס "תשתיות עצמאיות" (של הסיבים של אנלימיטד), בתשתיות חברת החשמל ותשתיות עצמאיות חדשות, שנפרסות ע"י אנלימיטד ב-Last Mile.
• תחרות על בסיס פריסת סיבים עצמאיים של סלקום (גם בחלק מהמקומות, על תשתית בזק ואולי בעתיד על תשתיות הוט), ללא כל רישיון וללא Open Access. כלומר: רק סלקום היא ספק התשתית והאינטרנט (ISP) ללקוחות השירות הזה. השירות הזה נקרא בסלקום: "סופר פייבר". 
• תחרות "מעורבת" על בסיס עקרונות "שוק סיטונאי", שבו הסיבים של אנלימיטד "רוכבים" על התשתיות הפיזיות של בזק ואולי גם של הוט. 
• תחרות על בסיס "השוק הסיטונאי" (תחרות של "תשתיות וירטואליות"), שלא על סיבים, במתכונת הישנה, שמכונה בשם הטכנולוגי BSA, על תשתיות בזק (והוט).

הנה התצלום המנציח את שיטת התחרות הראשית הזו, לתחרות גם על בסיס "תשתיות עצמאיות" של אנלימיטד וגם "לרכב" על התשתיות של בזק עם התשתיות של אנלימיטד, לפי עקרונות "השוק הסיטונאי".
זאת, מתוך התקנות המוצעות החדשות:


לגבי הסדרי "השוק הסיטונאי" הוותיקים (שבמצב נורמלי ובמדינה נורמלית היו אמורים להתבטל, אם עוברים לרגולציה על בסיס "תשתיות עצמאיות", שלחתי ביום 8.8.18 את השאלה הדחופה הבאה לצמרת בזק:
"פורסם היום (כאן בגלובס), שהתכנית של שמילה מימון ו"קליקת סלקום" במשרד התקשורת, עומדת להיכנס לתוקף, בעניין השחלת סיבים ב-Last Mile בתשתיות של בזק.
הסיפור הזה לא חדש וסוקר על ידי בהרחבה (למשל: כאן וכאן) והוא בא בהמשך ל"תכנית", שאושרה לאחרונה בממשלה ל"הקלות בפריסה האוניברסלית" ל-IBC \ אנלימיטד \סלקום.
מה עמדת בזק בנדון?"

בזק העדיפה שלא לענות.

במקביל, שלחתי לצמרת משרד התקשורת את השאלות הבאות:
"פורסם היום (כאן בגלובס), שהתכנית של שמילה מימון ו"קליקת סלקום" במשרד התקשורת, עומדת להיכנס לתוקף, בעניין השחלת סיבים ב-Last Mile בתשתיות של בזק.
הסיפור הזה לא חדש וסוקר על ידי בהרחבה (למשל: כאן וכאן) והוא בא כנראה בהמשך ל"תכנית", שאושרה לאחרונה בממשלה ל"הקלות בפריסה האוניברסלית" ל-IBC \ אנלימיטד \סלקום.
היכן השימוע שנערך בנושא?
היכן ההחלטות הללו ומי חתום עליהן?"

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

עדכון 9.8.18, 13:00: אמנם משרד התקשורת לא השיב לשאלותיי, אבל הוא מיהר להוציא מייד אחרי פרסום הכתבה, שימוע בנושא "תיק שירות שימוש הדדי בתשתיות פסיביות". השימוע המלא מצוי כאן (2 מסמכים, המסמך השני זה לא שימוע בכלל, אלא החלטת מנכ"ל משרד התקשורת בעניין הסיווג הבטחוני של העובדים שעוסקים בתחום השחלת סיבים) - מיועד למתעניינים בנושא. הודעת דובר משרד התקשורת לכלי תקשורת ולציבור, הודעה שמכילה אוסף דמיוני של הצהרות ריקות מתוכן ושקריות (בשירות סלקום כמובן), בהתייחס לנושא זה - מצויה כאן - למתעניינים.

המדובר בשימוע שהוכן ע"י חבר ב"קליקת חסידי סלקום" בצמרת משרד התקשורת וניכר שהוא הוכן במיוחד לפי הדרישות והצרכים של סלקום. ככה זה עובד, תחת מנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי - נתי כהן (בהמשך ישיר לפעילות של מי שקדם לו, כמנכ"ל בפועל - שמילה מימון), ב"שירות מלא" על פי של האינטרסים של סלקום. האינטרסים הציבוריים והאינטרסים של שוק התקשורת - אינם. גם תגובה (ככל שתהיה) של מי מהציבור לשימוע החדש - תיזרק ככל הנראה - לפח (כאמור וכנחשף בסעיף 2 שבתחילת הכתבה).  

יודגש שמדובר בשימוע שקרי, כי אין בו שום הדדיות, ובפועל הוא נועד להפוך את בזק לקבלן משנה של סלקום, לעניין פריסת סיבים, בלי להתאמץ. השימוע הזה מלאים (מלשון הלאמה) לטובת סלקום גם את התשתיות של בזק וגם את התשתיות הפרטיות, שכן השימוע מדלג על כל דרישות החוק ואינו מתנה (מלשון התניה) את קיום הסכמת בזק ו\או בעלי התשתיות הפרטיות (בעלי הבתים או ועדי הבתים) לפריסה של סלקום בתשתיות הללו. כך, על פי השיטה החדשה, סלקום תעשה כרצונה, מתי שבא לה ואיך שבא לה, ברכוש של חברה פרטית (בזק), ברכוש של הציבור (למשל המדרכות של הרשויות המקומיות) וברכוש הפרטי (מפתח הכניסה לשטח הפרטי של הבית ועד לתוך כל בית). כלומר: מדובר בשימוע בשיטה הקומוניסטית, בצורה הכי ברוטלית וישירה שלו. אולם, אין בשיטה הקומוניסטית פטנט כזה, שמלאימים רכוש פרטי וציבורי לטובת חברה פרטית אחרת (סלקום), שנסחרת בבורסה קפיטליסטית לחלוטין. מגיע לממציאי השיטה הזו "פרס נובל" לכלכלה. "לתפארת מדינת ישראל". 

שורה תחתונה לעניין זה: בישראל תהיה רגולציה ייחודית בעלת 4 ראשים: גם תחרות על בסיס "תשתיות עצמאיות" של אנלימיטד, גם תחרות של רכיבת תשתיות עצמאיות של אנלימיטד על התשתיות המתחרות, גם תחרות של "תשתיות עצמאיות" של סלקום ללא Open Access, משולבות עצמאיות ורכיבה על תשתיות בזק (ואולי הוט), וגם תחרות על הבסיס הישן והמוכר של "שוק סיטונאי", ללא תשתיות עצמיות, רק ב"תשתיות וירטואליות". הכל ביחד... זו המצאה, שמגיע לממציאיה "פרס נובל" לפיזיקה (יצירת יש מאין. או הוכחה, שאלכימיה זה מדע, שניתן ליישם אותו, לפחות בשוק התקשורת הישראלי). 

7. מי מוסמך להוציא רישיון חדש לאנלימיטד? ולמה המנכ"ל ממשיך להסתיר את הרישיון השני של אנלימיטד?
מנכ"ל משרד התקשורת ממשיך בשלו, לקבל החלטות בלי בסיס חוקי ולהמציא חוקים משלו.

הנה הפתיח של המסמך של החלטת המנכ"ל מ-8.8.18:


שוב המנכ"ל טוען, שהשר הסמיך אותו להחליט ("מילא את ידי"), בלי כל מסמך המאמת את זה (ואין מסמך כזה). יתרה מכך, השר (איוב קרא), גם אם רצה, לא יכול ככה סתם להסמיך את המנכ"ל להחליט במקומו. זה אמור להיעשות בתהליך רשמי, שנקרא "האצלת סמכויות", שמפורסם ברשומות.

כבר פרסמנו כמה פעמים (למשל כאן וכאן), שהמנכ"ל לא קיבל "האצלת סמכויות" מהשר בעניין רישיון ייחודי. ההחלטה של המנכ"ל היא להחליף את הרישיון של אנלימיטד, שהוא רישיון כללי ל"רישיון ייחודי". אולם, אין למנכ"ל כל סמכות לטפל ב"רישיון ייחודי", רק לשר (כל עוד לא בוצעה "האצלת סמכויות" מהשר, כנדרש בחוק). 

יתרה מכך. גם במסמך זה, המנכ"ל מתעלם ממה שיקרה לרישיון השני של אנלימיטד (רישיון לאספקת שירות למגזר העסקים הבינוני ומעלה), רישיון שהוצא בחוסר סמכות של אלו שחתומים עליו. אז למה הוא מתעלם מזה? כי אם יודה כאן, שיש רישיון כזה וידווח מה החליט לגביו, למעשה יודה, שהוא שיקר והעלים מהציבור ומהממשלה את הרישיון השני הזה, במסמך הקודם שלו, בדיוק באותו נושא. אז ממשיכים בקו השקרי הזה, "כאילו כלום". "מלטה יוק". 

4. למי עוד הולך הכסף שלכם ולא רוצים שתדעו?
החלק הכי קריטי שמסתירים מהציבור, הוא נושא חלוקת המניות של אנלימיטד.
למה? כי חשפנו כאן, כאן, כאן וכאן, ש"קליקת אוהדי סלקום" בצמרת משרד התקשורת, עושה הכל כדי שלא תדעו מי נהנה מהכסף (ובאופן אישי). חשפנו, שאנלימיטד דיווחה באיחור רב (וללא שננקטו שום סנקציות נגדה בעניין זה) על כך, שמניות טמרס (7.5%) עברו מטמרס לנאמנות למשרד עורכי הדין תדמור - לוי, ובנוסף, עו"ד לוי, השותף של עו"ד תדמור (בן זוגה לחיים של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת), מחזיק במניות בהיקף, שלא דווח עליו בעצמו, מעבר להיותו דירקטור באנלימיטד ושמשרד עורכי הדין הזה מייצג את אנלימיטד ב"ריטיינר" קבוע, מזה שנים (בהיקף מוערך של כ-90 אלף ש"ח לחודש).. 

הבעיה היותר טריה היא, שהמניות של טמרס (שוויתרה עליהן ב-2016 בגלל סכסוך קשה עם שאר בעלי המניות), עברו (כך השמועות אומרות) עוד טרנספורמציה, שלא דווחה: הם חולקו בין כל בעלי המניות הקיימים באנלימיטד. לא תמצאו זכר לעניין זה בשום מקום בניירת העצומה של משרד התקשורת. פשוט אין.

זה נותן (אולי) את ההסבר לשאלה, ששאלנו בסעיף 3 בתחילת הכתבה: איך רפק תקשורת שיש לה 7.5% מהמניות מקבלת 10 מיליון ש"ח מסלקום, שזה 10%? 

ולמה לא רוצים שתדעו מי מחזיק כיום במניות IBC לפני האקזיט? כי ככה לא תדעו את הפרטים החשובים הבאים:

• כמה מניות של אנלימיטד יש בידי עו"ד לוי (השותף של עו"ד תדמור)?
• כמה מהמניות של טמרס חולקו (אם חולקו) לעו"ד לוי ו\או לעו"ד תדמור, או לשניהם גם יחד?
• כמה כסף כתוצאה מכך הם יקבלו מהאקזיט (ולכן גם עו"ד דנה נויפלד תקבל, בהיותה בת זוגו לחיים של עו"ד תדמור). זאת, כתוצאה מהעסקה הזו? להערכתי מדובר במיליוני ש"ח. 

זאת, מעבר לשכר הטרחה הנדיב, שמקבלים ויקבלו עורכי הדין של אנלימיטד, שעסקו, עוסקים ויעסקו בכל ההסכמים והררי הניירת הקשורה למהלכים החדשים והטריים של רכישת אנלימיטד ע"י סלקום (תזכירו לי, מי הם עורכי הדין הללו של אנלימיטד?). כלומר: מדובר בהמון כסף, שיזרום מסלקום, שלא רוצים שתדעו לאן הוא מגיע. ממש המון.

זאת בנוסף לכספים שהלכו, הולכים וילכו למנכ"לים לשעבר של משרד התקשורת דוגמת אבי ברגר ("עד מפתח" ברמת "עד מדינה" לא רשמי, ב"תיק 4000"), שנשכר להיות היועץ של סלקום לענייני IBC (כאן) וגם מעורבים נוספים בקידום IBC והאינטרסים שלה מול משרד התקשורת, כמפורט כאן, כאן, כאן וכאן. 

המשך יבוא ודי בקרוב.

2 תמונות מאתמול, מטקס רכישת אנלימיטד ע"י סלקום. קרדיט צילום: סיון פרג׳. 
תמונה מס' 1: עומדים מימין: יו״ר קב׳ סלקום עמי אראל, יו״ר דירקטוריון חברת החשמל האלוף במיל. יפתח רון-טל, יושבים מימין: מנכ״ל חברת החשמל, עופר בלוך, מנכ״ל קב׳ סלקום, ניר שטרן, יו״ר דירקטוריון חברת IBC, דורון כהן. 
תמונה מס' 2: מנכ״ל חברת החשמל, עופר בלוך, יו״ר קב׳ סלקום, עמי אראל, יו״ר דירקטוריון, חברת החשמל - האלוף במיל' יפתח רון-טל, מנכ״ל קב׳ סלקום, ניר שטרן, יו״ר דירקטוריון חברת IBC, דורון כהן.