ועדת חקירה ממלכתית או לחילופין ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט בכיר בדימוס יכולה להגיע לחקר האמת, אבל האמת קיימת ומצויה במסמכים ובעדויות, שלא נכנסו לתיק 4000 בכוונה (כדי לא לקלקל את התיק התפור הזה). היועמ"ש ד"ר מנדלבליט הוא המכשול החמור ביותר לשלטון החוק בישראל. חשיפת הפברוק המשפטי המוסתר בתיק 4000. ובנוסף, חשיפת מסמכים ופרטים חדשים בסאגה של תפירת תיק 4000.
פרק 38 בסדרת הכתבות על שערוריית תיק 4000. עדכונים בסוף הכתבה (אחרי נספח ב'). 
מאת: אבי וייס, 22.12.19, 02:37

במהלך כתיבת פרקי הסדרה ב-3 השנים האחרונות, נדרשתי לא אחת להתמודד עם כתבים (מימין ומשמאל המפה הפוליטית), אחרי שיצאו מ"תדרוך" אצל היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט (בתמונה משמאל), שלא רק שהדליף להם היישר מתוך תיקי החקירה, גם צייד אותם בסקיצות שונות ומשונות, שהכינו עבורו בפרקליטות (דוגמה בולטת יש בכתבה בסדרה, שפורסמה בתחילת 2019 תחת הכותרת: "חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף".

לכן, הפרסום של אלי ציפורי (כאן) על 71 (!) מפגשים של היועמ"ש עם אנשי תקשורת במהלך השנתיים וחצי של כהונתו, לא הפתיעה אותי ותואמת במדויק את ההתנהלות השערורייתית שלו בנוגע להדלפות (כמפורט בנספח א' כאן למטה). כך, שהקריאה להתפטרותו (כאן) מבוססת היטב על עובדות. 

אולם, העיקרון הראשון של "הקליקה" בו נתקלתי שוב ושוב מתחילת העשור (למשל כאן וכאן) הוא ברור: "אחד שומר על התחת של השני", אחרת - כולם נופלים, וצמוד לזה העיקרון המשלים: "אחד מקדם את השני", כדי לקיים את הכלל הראשון ולדאוג שיימשך לנצח, דור אחרי דור של בעלי תפקידים. כך, שאין כל סיכוי, שד"ר מנדלבליט יתפטר או יודה במעשים המיוחסים לו, לכאורה. 

בתחום, שאני מכסה מעל ל-22 שנים - משרד התקשורת, תהליכי ההסתאבות החלו מזמן, ההשתלטות המלאה של הפרקליטות על המשרד הייתה בהצנחתה של עו"ד נגה רובינשטיין במחצית השנייה של העשור הקודם כיועצת משפטית של המשרד (עד אז היועצים המשפטיים צמחו מתוך ההמשרד), אותה החליפה בבמחצית העשור הנוכחי עו"ד דנה נויפלד, (בתמונה משמאל), הנמצאת במשרד עד היום והיא "מככבת" בפרקים רבים בסדרה (לוח הזמנים המלא בתיק 4000 מצוי כאן, למתעניינים).

הדלפת עדותה (כמפורט בנספח ב' כאן למטה), הובילה אותי להגשת תלונה חריפה ליועמ"ש, לפתוח בחקירה פלילית של מה שהתרחש במחצית השנייה של 2016, שם נזרעו הזרעים של תפירת תיק 4000.

התלונה הטרייה שלי נמצאת כאן, הנספח שלה מצוי כאן ואישור קבלת התלונה בלשכת היועמ"ש - כאן. 

את פרשת פברוק הקמת "תשתית אישורים משפטיים" להחלטות שלמה פילבר לטובת בזק (כמפורט בנספח ב' כאן למטה), חשפתי בזמן אמת (למשל כאן וכאן), אבל בזמן אמת לא היו לי הראיות, העדויות והמסמכים הנמצאים אצלי כעת.

בזמן אמת קיבלתי תשובות שקריות, שלא יכולתי בזמנו לסתור אותם, למרות שכתבתי במפורש, פעם אחרי פעם, שמדובר בשקרים. העיקר נחשף כעת: יש הודעה והודאה במו פיה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, לקיומו של הפברוק הזה. המדובר בפברוק משפטי שערורייתי, שלא נחקר בכלל (בכוונה), כי הוא מוביל לצמרת הפרקליטות והיועמ"ש. ברור, שהפרקליטות לא תחקור את עצמה... 

למי ששואל אותי: למה אני ממשיך להתלונן, עם מסמכים המוכיחים מעשים פליליים, לכאורה, למרות שהם "נגרסים" בלשכת היועמ"ש \ פרקליט המדינה, אני משיב: אני לא אפסיק להאמין באמת. אני מאמין, שהאמת בסוף תנצח. גם אחרי מעל ל-20 פניות בעשור הנוכחי עם מסמכים "יצוקים בבטון" בלי סוף, המצביעים על מעשי פליליים חמורים, לכאורה, בצמרת משרד התקשורת ובמיוחד בצמרת המשפטית של המדינה, מאומה לא נחקר, וזה די ברור, כי המוטו השולט בצמרת המשפטית של מדינת ישראל בעשור האחרון הוא: מה שלא ביבי לא חוקרים". 

בגלל שאין בישראל מוסדות חוקיים לטיפול בעבריינות, לכאורה, של ראשי מערכות התביעה, הדרך היחידה לטפל בבעיה הזו היא בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, או מה שיותר מהיר: "ועדת בדיקה משפטית" בראשות שופט בדימוס, שזה בסמכותו של שר המשפטים.

רק כך ניתן יהיה להגיע לחקר האמת, ל-Ground Zero: ל"נקודת האפס", שבה החלה "תפירת תיק 4000". בנקודת הזמן הזו, במחצית 2016, נתפר הייעוץ המשפטי הפיקטיבי לשלמה פילבר ועד היום מסתירים זאת ובכוונה. המדובר באישור המהלכים של שלמה פילבר ע"י היועצים המשפטיים לטובת בזק, מהלכים שנולדו מיוזמתו העצמית, לטענתו - לטובת שוק התקשורת.

כל עוד אין בישראל שיטה משפטית לעצירת "מחוגי השעון" של ההתיישנות על מעשי הפרקליטות וראשיה, בעניין תיקי החקירה הללו בעניינו של נתניהו, כשתיק 4000 החל למעשה בדחיפה של "הארץ" (כמפורט כאן) והוא "העתק והדבק" מהפרסום השגוי של "הארץ", הטענה שמושמעת ע"י רבים וטובים, טענה של "תמתין להחלטה חלוטה בעניין "תיק 4000 בבית המשפט," היא חסרת משמעות ונועדה להבטיח דבר אחד ברור: שלעולם הטענות של מעשי שחיתות ועבירות פליליות, לכאורה, הללו לא ייחקרו. 

לפי מיטב המידע הקיים בידי, התפירה של התיק הזה החלה, כאמור, בנקודת הזמן שיש בתלונה הטרייה שלי: יצירת שיטה פלילית, לכאורה, למתן "כיסוי משפטי" פיקטיבי למהלכים רגולטוריים במשרד התקשורת, בכל הנוגע לבזק ובעליה. 

לכן, "התפירה" של "תיק 4000" נועדה בראש וראשונה להגן על ראשי הקליקה עצמם ולשלוט בפה של "עד המדינה" שלמה פילבר.

זה מוסבר בהרחבה בכתבה בסדרה תחת הכותרת: "תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?".

כיום, אחרי כל החשיפות (והחשיפות, שעדיין תחת צווי איסור פרסום), לגבי מה שנעשה בצמרת המשפטית של ישראל, רבים וטובים מתחילים להבין לאיזה תהום מדינת ישראל נפלה בתחום ההתנהלות של הצמרת המשפטית של המדינה. מי שדואג לחסינות של עצמו זה לא אחר מהיועמ"ש הנוכחי וכמה מחבריו בעבר ובהווה. זו המציאות. 

חשיפת עוד 2 מסמכים שמסתירים ממני ומהציבור (בכוונה):
במהלך החודש החולף ניסיתי לקבל, בין היתר, 2 מסמכים הקיימים במשרד התקשורת ולא נכנסו לכתב החשדות ולכתב האישום, מסמכים התומכים 1:1 בגרסתו של נתניהו.

קיבלתי סירוב לקבל את 2 המסמכים הללו (שתוכנם המלא ידוע לי) בנימוק הזוי.

1. מסמך המוכיח שאי אפשר להתנות תנאים ברשיון של חברה אחת, בדרישות שלא נוגעות אליה ישירות ולא שייכות לבקשתה של אותה חברה ממשרד התקשורת.

המסמך הזה מוכיח, שהדרישה, שלפיה היה צורך (או שמוצדק היה) להתנות את "אישור העסקה" (עסקת בזק-YES, מה שמכונה בטעות "המיזוג") בתנאים הנוגעים ל"שוק הסיטונאי" הנוגע לבזק (הבעלים של YES), היא מהלך לא חוקי וגובל, למעשה, ב"סחיטה באיומים" כלפי מבקש הבקשה (YES).

זאת, מצד ראשי משרד התקשורת דאז, שידעו שאין להם כל סמכות חוקית לדרוש דרישות כלשהן מ-YES או מבזק, בעניין "השוק הסיטונאי", דרישות, שאינן נוגעות לרישיונה של YES ולבקשתה לשינוי רישום שם בעלי המניות ברישיון שלה (זה האישור שביקשה וקיבלה).  

דחיית בקשתי לקבל את המסמך החשוב הזה מצויה כאן. 

2. מסמך המוכיח, שנושא "הטלפוניה הסיטונאית" טופל לא נכון מבחינה מקצועית ע"י ראשי משרד התקשורת דאז, ושנתניהו בכלל לא קשור לנושא הזה בשום צורה.

המסמך הזה מוכיח בצורה מאוד ברורה את מה שטענתי בכמה וכמה פרקי הסדרה, שכל הטענות בכתב החשדות ובכתב האישום בנוגע לנושא "הטלפוניה הסיטונאית" הן פשוט אוסף של שקרים על שקרים וטעות בהבנת המצב הרגולטורי של הנושא הזה  (נושא, שעד היום לא נפתר וכרגע עניין הטלפוניה הסיטונאית תקוע שוב בבתי המשפט).

בכל מקרה, לנתניהו לא היה כל קשר או השפעה, ישירה או עקיפה בנושא הזה. 

דחיית בקשתי לקבל את המסמך מצויה כאן. 

שלא יהיה כל ספק, המסמכים הללו ייחשפו בבית המשפט, בבוא בעת, ככל שיתקיים משפט. הסירוב השקרי לתת לי אותם, לפי חוק חופש המידע, הוא חלק ממסכת הטיוח והשקרים של תפירת תיק 4000. בקרוב אציג מסמכים נוספים, שעדיין מסתירים מהציבור (ובכוונה), גם כיום. 

לסיכום פרק 38:

התלונה הטריה שלי ליועמ"ש ד"ר מנדלבליט, שנחשפה בתחילת הכתבה, גם אם אם לא תיחקר, מצביעה בבירור היכן החלה תפירת תיק 4000. זאת, בצורך להעלים את החלק של הייעוץ המשפטי באישורי הרגולציה לבזק, מה שמשמיט את הבסיס לתיק 4000. הרי אם יש אישורים משפטיים לכל מהלך אז למה נתניהו אשם במשהו?

תזכורת חשובה ביותר למי ששכח: מטרת חקירה היא קודם כל להגיע לחקר האמת.

שכחו את העניין הבסיסי הזה, בחקירה של "תיק 4000" בכל הנוגע לשר התקשורת דאז וגם כיום, ופועלים כנגד העיקרון הזה, במסגרת ה"פוטש".  

זה לא דבר "שיורד בכביסה" ואפשר לשכוח ממנו או להתעלם ממנו. ממש לא.  

הפארסה המדהימה הזו, שנקראת תיק 4000 (בשונה מתיק בזק), מזמן הייתה אמורה להיסגר ואת מי שיש להעמיד לדין - זה את אלה שקשרו קשר ליצור ולפברק את ההתנקשות המשפטית הזו. 

יש לנו כאן חשד, לכאורה, לתכנון "הפיכה שלטונית" באמצעות "פיברוק תיק", שקרים, בידוי ראיות ועוד, שזה אוסף אדיר, לכאורה, של עבירות הקיימות בספרי החוק של מדינת ישראל.

תמוה ומזעזע, שלא נמצא ולו "צדיק אחד בסדום", שיש לו דיעה שונה בקשר לתיקים הללו בפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א, או בלהב 433, או בלשכת היועמ"ש. ללא ספק, זו "תסמונת יום כיפור" של גורמי האכיפה בישראל, שיוצרים חוקים יש מאין ותקדימים עולמיים, וזה "דגל שחור" לשלטון החוק והצדק, במדינה האמורה להיות דמוקרטית. 

סיכום חקירת גורמי אכיפת החוק, כמפורט בכתב האישום, אין בו אפילו שמץ של עובדה אחת ברת תוקף, שניתן לבסס עליה דבר וחצי דבר, שיש בו אולי רק "ריח של פלילי", בכל הנוגע לשר התקשורת דאז - נתניהו.

אין כלום בתיק הזה ("תיק 4000") בנוגע אליו. ממש כלום. 

לא היו שום הטבות רגולטוריות של נתניהו לקבוצת בזק בשום נושא (גם דוגמת "הטלפוניה הסיטונאית", "הדדיות" ו"השוק הסיטונאי") ובכלל נתניהו כשר התקשורת היה נגד בזק ולא בעד בזק. זה כבר תואר בכתבות הקודמות, כולל כל המסמכים מזמן אמת, המוכיחים זאת "שחור על גבי לבן".   

כל הפעילות של נתניהו ואלה שפעלו אז תחתיו, וגם בגופים הרגולטוריים האחרים, בוצעו על פי החוק, בדיוק לפי החוק ולא סטו אפילו לא מילימטר אחד מהחוק ומהתקנות. היועמ"ש (הקודם והנוכחי) אישרו כל מהלך וכל צעד. ארמייה של יועצים משפטיים אישר את כל המהלכים של נתניהו והכל מתועד. 

הכל "כשר לפסח" ו"כשר" גם לכל שאר ימות השנה. 

לכן, "תפירת תיק 4000" כאן - זועקת לשמים. 

יצרו כאן עבירות "יש מאין".

מעולם, בהיסטוריה של תהליכי האישורים הרגולטוריים הקיימים במשרד התקשורת, לא נעשו כל כך הרבה בדיקות, בדיקות חוזרות, הצלבות ואישורים, בצורה כל כך מקצועית ויסודית, עם הקפדה יתרה על כל פסיק בחוקים, בתקנות וברישיונות, כמו שנעשה בעסקה הזו.

אז מה רוצים מנתניהו? חוץ מ"תפירת תיק" לצרכי פוטש פוליטי, אין לי כל הסבר סביר וקביל. 

בכתב האישום מצאתי עד כה לא פחות מכ-50 טעויות מהותיות בעובדות. לפחות 50 שקרים הסותרים מסמכים ברורים ועובדות ברורות המוכרות לי מזמן אמת, כי כיסיתי את כל הנושאים הללו במסגרת Telecom News בזמן אמת ואגרתי מסמכים ועדויות בזמן אמת (רק לא ידעתי אז, שיאשימו את האיש הלא נכון).

עד כה הצגתי בסדרת הכתבות על תיק 4000 הרשומות כאן בנספח ג' למטה, מעל ל-1,500 מסמכים מקוריים, צילומים וקטעי עדויות של עדים, שכמובן לא נחקרו.

בכתב האישום יש את אותן שגיאות, שמצאתי בכתב החשדות (כמפורט בסדרת הכתבות כאן למטה), ונולדו בכתב האישום עוד כמה שקרים חדשים. זאת, מעבר לתוספת "היסוד הנפשי", שנזרע בשפע - בכל רחבי המסמך המפוברק הזה. 

היות וזה בלתי אפשרי מבחינה מעשית, להציג בכתבה אחת את כל 50 ויותר השקרים הנמצאים בכתב האישום, פרסמתי ביחד עם אלי ציפורי כתבה מיוחדת, שפורסמה כאן באתר תחת הכותרת: "האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס".

גם כך, פירוט ה-20 שקרים הראשונים, יצא די ארוך. מאז פרסום הכתבה הזו, קיבלתי עוד כמה מסמכים ועדויות, שמחזקים את החשיפות שלי, והם ייחשפו לציבור בכתבות הבאות. זאת, לאחר כל הבדיקות וההצלבות שאני מבצע, לגבי כל מסמך המגיע אלי. 

עד היום - לא ראיתי שום מסמך סותר. מה שכן ראיתי, הם עשרות רבות של פרסומים שקריים, של "מדבררי הפרקליטות" ופרשנים לרגע, שאין להם צל של מושג בעולם רגולציית התקשורת ומה התרחש בזמן אמת בכל מה שמתואר בתיק 4000.

בכתבה כאן חשפתי כיצד מנגנון השקרים הזה פועל: מתעלם ממסמכים מזמן אמת, חוקר "חפיף", לא חוקר את האנשים הכי מרכזיים בכל נושא, לא מתייעץ עם מומחי רגולציה כדי לבחון את תהליכי הרגולציה בתקשורת, לא מאמת את העדים מול מסמכים סותרים, מתעלם מכל מסמך ועדות סותרת. מנגנון תפירת תיקים מדהים ומזעזע בהיקפו. 

די בקרוב אחזור ואמשיך לפרט את שאר עשרות הרבות של השקרים הנמצאים בכתב האישום, מה שמוביל אותי ׁׁ(וכעת, סוף סוף אחרי שנים בהן אני עסוק כמעט סביב השעון בנושא הזה, יש עוד רבים וטובים הסבורים כמוני), למסקנה החד משמעית והחד-ערכית ומתועדת בכמות אדירה של מסמכים ועדים, שמדובר ב"תיק תפור" בחוטים גסים. 

נספח א'
למה היועמ"ש הנוכחי ממשיך להתעלם מהאמת ומטייח הכל?
לכל מי שמופתע כעת לגבי עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט: הוא טמן ראשו בחול עד היום וסירב לראות את המציאות המתועדת. 
הקלטות ד"ר מנדלבליט מפרשת הרפז החלו להתפרסם ע"י אתר 0404 - בועז גולן ונחסמו בגסות ובבריונות ע"י ד"ר מנדלבליט (בכלל לא מפתיע, משום שסגירת התיקים נגדו והגיבוי שקיבל בזמנו בבתי המשפט נבעו מכך שהמחליטים, בפרקליטות ובבתי המשפט, לא שמעו את ההקלטות הללו, או ששמעו אבל החליטו להעלים עין ממה ששמעו).

זה שד"ר מנדבליט נוהג באופן קבוע לפזר ספינים וכזבים, לפעמים "בקצב של מכונת ירייה" (לא רק בתיק 4000), כבר חשפתי מזמן וכמה פעמים, למשל בלינק כאן.

אולם, לא רצו להאמין לי! במשך שנים אמרו שאני ממציא, מפריז, למרות שהכול מתועד עם מסמכים חד-ערכיים וממוקדים ומפורטים לפרטי פרטים, וגם ניתנה ליועמ"ש זכות התגובה - לחשיפות הללו. המסמכים ודבריו שלו מצביעים בדיוק מי זה ד"ר אביחי מנדלבליט. מי שלא קורא אפילו לא את המסמכים של עצמו ומעלים (בכוונה) את המסמכים הכי חשובים מ"כתב החשדות" ו"מכתב האישום", בתקווה לא רציונלית שלא אעלה על התרגילים הירודים ביותר הללו ולא אמצא ואחשוף את המסמכים המוסתרים הללו. 

אני ממליץ לקרוא בעיון את המאמר שפרסמתי זמן קצר לאחר שעו"ד ד"ר מנדלבליט נכנס לתפקידו כיועמ"ש, מסמך שפורסם על ידי ב-2016 תחת הכותרת: "ד"ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה מנותק לגמרי מהמציאות"': כאן.

מאמר זה כולל בתוכו מסמך קריטי ביותר בחתימת ידו, שהוא העלים (ובכוונה) מכתב החשדות, מכתב האישום ומחומרי החקירה של תיק 4000. מסמך "שמטהר" את נתניהו והיה אמור למנוע את פתיחת תיק 4000 (אבל אם מעלימים אותו, אפשר "לתפור חופשי" את תיק 4000).

ככה נולד הבסיס המשפטי ל"תפירת תיקים" ברמה הכי מזעזעת שהייתה אי פעם בהיסטוריה של עם ישראל. זאת, מספינולוג מממציא "סיפורי הברון מינכהאוזן", שתלוי בספינולוגים, מדליפנים ושקרנים גדולים ממנו בפרקליטות, שהביאו לחתימתו על מסמכים הזויים ותפורים בחוטים גסים, מבוססי רכילות ירודה וכמה עדי שקר (לעדי האמת לא קראו ובכוונה, למסור עדות), פעם אחר פעם, עד הגשת כתב אישום הזוי, חסר כל בסיס עובדתי מזמן אמת.

אם מישהו חושב, שהכזבים של היועמ"ש, שחשפתי בלינקים הקודמים, הם דבר יוצא דופן, אז אני ממליץ לקרוא גם את מכתב היועמ"ש הקודם, עו"ד וינשטיין מ-2015 - לגבי עו"ד ד"ר מנדלבליט - כאן. 

מסמך נוסף מזעזע ביותר שהוסתר עד כה, המסכם את "פרשת הרפז", בחתימת עו"ד וינשטיין - היועמ"ש הקודם מ-2016 ונוגע גם לד"ר מנדלבליט נמצא כאן.

היועמ"ש הקודם איבחן במדויק את הבעיה ששמה ד"ר אביחי מנדלבליט, בניתוח ברור וחד, והזהיר את נתניהו מפניו בצורה שלא משתמעת ל-2 פנים. 

אולם, שרת המשפטים דאז תמכה במינויו ליועמ"ש, למרות שיו"ר ועדת האיתור (שופט בית המשפט העליון בדימוס) התנגד. נתניהו טעה לחלוטין כשתמך במינוי הזה. 

פוליטיקאים רבים מהעבר ומהווה עדיין "מאמינים לו". "הוא אדם הגון וישר". גם רבים (מדי) בציבור, שלא מוכנים לקרוא מסמכים המדברים בעד עצמם. שמוכחים מי האיש, מזה שנים, "שחור על גבי לבן".

עלוב ועצוב. גם מקומם. 

ככה נראה שלטון החוק במדינה שאמורה להיות דמוקרטית ומבוססת על ערכי שלטון החוק אבל מנוהל ע"י "קליקה" שנמצאת מעל לכל חוק ומעל לכל נורמה.

ד"ר מנדלבליט דואג לחסינות מוחלטת של עצמו ועל עצמו (ולעוד כמה ממקורביו בעבר ובהווה) בדמות צווי איסור פרסום לא מוגבלים בזמן. ועוד באים בטענות לנתניהו, שעוד טרם ביקש חסינות (שמגיעה לו על פי חוק) והכל אודותיו דולף ומודלף לכל כיוון, גם ע"י ד"ר מנדלבליט בכבודו ובעצמו, ישירות ודרך הכפופים לו בפרקליטות, בדוברות ובלשכת היועמ"ש. 

מצגת קצרה על פברוק תיק 4000 ע"י הצמרת המשפטית של ישראל, מצגת בת 8 שקפים להפצה ולהדפסה (לפיזור עלונים אצל השכנים): כאן. 

למה אין מה להמתין להחלטת בית משפט בנושא כתב האישום ויש צורך כבר כעת בוועדת חקירה ממלכתית, ראה כאן. 
הפרק האחרון והטרי בסדרת החשיפות הוא כאן. כל פרקי הסדרה מפורטים בנספח ג' כאן למטה. 

לסיום נספח זה: מבחר קטן מהשקרים שבכתב האישום, שלא רוצים שתדעו: כאן. שאר עשרות השקרים בכתב האישום יפורסמו בפרק נפרד, די בקרוב. 

נספח ב'
פרטי פרשת תפירת "המטרייה המשפטית" המפוברקת "מטריה משפטית" שנפתחה מעל מהלכי הרגולציה של שלמה פילבר בשנים 2016 עד מחצית 2017, בעניין ההקלות הרגולטוריות לקבוצת בזק:

1. בפרק כאן אטפל ב"אגוז" אולי הקשה ביותר לפיצוח והוא: איך "תיק בזק" של שנת 2017 הפך ל"תיק 4000" בשנת 2018. הפרק הזה לקוח מכאן. 

לא אעסוק בפירוט כאן בשתי דמויות, שקשורות קשר ישיר בפרשה המנותחת כאן:
1) אבי ברגר (המנכ"ל שקדם לשלמה פילבר ולטענת "כתב החשדות" נתניהו פיטר אותו כדי לסייע לבזק באמצעות שלמה פילבר),
2) עו"ד דנה נויפלד (היועצת המשפטית של משרד התקשורת, אז והיום).
 
אעסוק כאן בעיקר בשלמה פילבר (בתמונה משמאל), שהוא המוקד של הניתוח כאן.

אבי ברגר ועו"ד דנה נויפלד "יחזרו לככב" בכתבות הבאות. כל אחד יזכה לעוד כתבה נפרדת, עם ממצאים חדשים. יחד עם זאת, בכתבות ובחשיפות הקודמות, יש מספיק מסמכים, עדויות וראיות, על הספינים וההמצאות חסרות הבסיס, שהם מעורבים בהם, שדי בהם כדי לסגור את "תיק 4000", ללא כל צורך בשימוע. 

אינני יודע בוודאות מה העמדה הפוליטית של עו"ד דנה נויפלד, וזה שהיא חברה ב"קליקה", עם חברות מאוד קרובה לעו"ד דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש לענייני משפט ציבורי-מינהלי, יכול אולי לרמז על הכיוון, אבל אני יודע בהחלט מה עמדת בן זוגה לחיים מאז 2013 ואבי ילדם המשותף, עו"ד ד"ר דוד (דודי) תדמור. זאת, משום שהוא אמר וחשף את דעתו במו פיו, ממש לאחרונה.

אין דבר טוב יותר מציטוט היישר מפי המקור. התצלום הראשון כאן למטה הוא מגלובס והשני מוואלה!, שניהם מדיווח מכנס המחאה של "צמרת עורכי הדין כנגד נתניהו", שהתקיים בת"א מ-20.5.19:



הוא צודק ב-100%. אסור בשום אופן לחשוב בכלל על אפשרות לחקור את עו"ד דנה נויפלד, בשום חשד. גם לא את שאר חבריה וחברותיה ל"קליקה". הם "מעל לחוק". אכן, זו שעת חירום. ממש שעת חירום - אישית. בנוסף, עו"ד ד"ר דודי תדמור הוא בין יוזמי ומארגני עצומה המצויה כאן, בעד הפרקליטות והיועמ"ש.

איך "תיק בזק" הפך ל"תיק 4000"?
למי ששכח, "תיק בזק" החל להיחקר באופן סמוי בסוף 2016 וחקירה גלויה החלה במחצית 2017, כמפורט בלוח הזמנים בנספח ג' כאן למטה, כאשר נתניהו לא היה לא בחקירה הגלויה ולא בחקירה הסמויה, מהסיבה הפשוטה: הוא הורחק ממשרד התקשורת הרבה קודם לכך.

זה לא הפריע לגורמי אכיפת החוק להניע את הזמנים ב"כתב החשדות" ומייד נגיע לכך. החקירה של הרשות לניירות ערך בפיקוח פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א הגיעה לסיום חקירה (כאן) בסוף 2017. נתעלם כרגע מהחשדות הכבדים כלפי ראשי בזק (בעיקר בעניינים של חוק ניירות הערך וחוק העונשין), כאשר הוצגו לגביהם ממצאים מאוד ברורים מלווים בראיות. החלק הנוגע לעניינו, רגולציית משרד התקשורת וסיוע ראשי משרד התקשורת לקבוצת בזק ולבעליה: שאול אלוביץ', מצוי בפסקה הבאה בסיכום החקירה של הרשות לניירות ערך:


איך ב"מטה קסם" תוך פחות מ-3 שבועות, התיק הזה, ששמו "תיק בזק", שנתניהו לא היה בו בכלל, הפך לתיק, שסובב רק סביב נתניהו, וכולל בתוכו 4 עדי מדינה: 2 עדי מדינה עם הסכם כתוב: שלמה פילבר וניר חפץ, ועוד אחד, אילן ישועה, שהוא בפועל "עד מדינה" בלי שהוכרז ככזה ועוד אחד, שמשום מה לא קיים ב"כתב החשדות": אבי ברגר (המנכ"ל שקדם לשלמה פילבר), אבל הוא זה ש"חיבר והמציא" את "כתב החשדות" בכל הנוגע לסיוע לבזק - "התמורה לשוחד" (כשמה שהוא המציא, עבר ממנו ל"הארץ" - "דה-מרקר" ולכמה כלי תקשורת אחרים, ומשם זה נחת היישר ל"כתב החשדות", דרך המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש, בנוסחים כמעט זהים).

הפלא הזה (של איתור "עדי מדינה") הוא גם גאוות המשטרה בסיכום החקירה שלה:


לעניות דעתי, לקחו כאן את "עדי המדינה" הלא נכונים, אבל זו רק דעתי (שניתן לקרוא עליה כאן). העיקר: אני לא מכיר שום חקירה, שהתקיימה אי פעם בישראל, או בכל מדינה דמוקרטית אחרת בעולם, שבה החוקרים הצליחו תוך פחות מ-3 שבועות, לגייס 4 "עדי מדינה" (2 "בחתימה" על הסכם כתוב של "עד מדינה", 2 בלי "חתימה" על הסכם), רק כדי "להפיל" אדם אחד המצוי בתפקיד פוליטי כה חשוב כמו ראש ממשלה.

זה לא הדבר היחיד, שהטריד אותי. הטרידו אותי 2 הלייקים ששלמה פילבר נתן לי בטוויטר, שזה בתוספת ההדלפה של מסמך חסוי והשיחות, שניהל עם התקשורת, היו סיבות מספקות לבטל עימו את הסכם "עד המדינה", מה שלא קרה, וכן דבריו (כאן בהחדשות, וכאן בבלוג של עמית סגל וגם כאן בדה-מרקר), שהוא פעל כדין ויש להמתין עד סוף הפרשה ולהיווכח שהוא פעל כדין. 

ההסבר היחיד שיש לי לתופעות המוזרות הללו - כבר רמזתי עליו בעבר כאן. לאחר ניתוח המסמכים, שאציג כאן בהמשך, הגעתי כעת למסקנה, שהוא (שלמה פילבר) - כנראה צודק.

הוא הפך להיות "עד מדינה", ייתכן בתרגיל, שבושל על ידו, אולי בשת"פ מלא של 3 עדי המדינה המקבילים לו (חפץ, ברגר וישועה), בתיאום עקיף או ישיר עם הפרקליטות, רק כדי שהוא לא יעיד ולא "יפיל את התיק", ששמו "תיק בזק", על עו"ד דנה נויפלד ושאר חברי ה"קליקה" בצמרת המשפטית של ישראל. 

דבריו זוכים לחיזוק מהעוזרת שלו, עדי קאהן גונן, (בתמונה משמאל), שעניינה תקוע מעל לשנה וחצי בפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א, כמופיע כאן, וייתכן וייסגר התיק הזה כנגדה, כחלק מ"העלמת" שלמה פילבר מ"תיק בזק".

עדי טענה בלהט, גם בבית המשפט ישירות וגם דרך עורך דינה (כמופיע כאן וכאן), שכל מה שעשתה בעניין בזק היה חוקי ונעשה בגיבוי וליוויי משפטי. מתוך הכרותי והבנתי, אני נוטה בברור להאמין לה. 

אם שניהם (המנכ"ל והעוזרת המקצועית שלו) אומרים את האמת, שהם עבדו כחוק ועם הייעוץ המשפטי, אז מי בדיוק אישר את פעולותיהם? 

אם כל פעולותיהם אושרו משפטית, איך הם פתאום הפכו לחשודים בפלילים ב"תיק בזק"??

יתרה מכך. לא נמצא שום זכר לאיזו הטבה, תשלום, או הבטחה של הטבה, שיכולה להתפרש כשוחד, מכל סוג, שניתנה למנכ"ל המשרד דאז ולעוזרת המקצועית שלו, מצד קבוצת בזק ובעליה, בתמורה לרגולציה החדשה שהם המציאו לטובת קבוצת בזק. אפילו לא "כתבות מלטפות ומפנקות" הם לא קיבלו, גם לא מוואלה!. 

והעיקר: איך התיק הזה ("תיק בזק") השתנה לפתע והפך ל"תיק 4000", עם חשוד מרכזי לגמרי אחר, שקפץ לו לפתע לתוך הפרשה (ושמו נתניהו)??

כדי להבין ולפתור את השאלות והתהיות הללו - יש לנתח זאת שלב אחרי שלב.

גם אחרי הגשת טיוטת כתב האישום כנגד נתניהו בתיק 4000, עדיין הפרקליטות לא החליטה מה לעשות עם התיק שנפתח כנגד עדי קאהן גונן, העוזרת המקצועית של שלמה פילבר ומי שעסקה בפועל בכל הנושאים שהוא הואשם בהם ב"תיק בזק".

בינתיים, עדי מצאה לעצמה מקום עבודה חדש, מנכ"לית ארגון NLP-PLUS. 

ללא ספק מדובר בסוגיה משפטית לא פשוטה, שאני מניח שהפרקליטות תדע לפתור בשיטות הרגילות של "סגירת תיקים" למי שלא חפצים בפרקליטות שיעמוד לדין. 

המקרה של רות דוד (פרקליטת מחוז ת"א לשעבר בפרקליטות), היא דוגמה מצוינת לתהליכים המשפטיים הנהדרים הללו. 

איך התחיל "תיק בזק"?
חקירת "תיק בזק" החלה משני כיוונים:
1) מהכיוון של קבוצת בזק ובעליה, שביצעו מניפולציות חשבונאיות ועבירות, לכאורה, על חוקי ניירות הערך ועוד חוקים, כרגע לא נעסוק בכך בכלל,
ו-2) מהכיוון של צמרת משרד התקשורת, שנתנה הטבת ענק לבזק ובעליה, באמצעות שינוי כללי הרגולציה שחלה על קבוצת בזק.

חשוב להדגש, שבנקודת הזמן הזו (המחצית השנייה של 2016), התקשורת היה מוצפת בטענות ל"דילים" בין אלוביץ' לנתניהו והעניין הזה בא לידי ביטוי בנושא "הסכם ניגוד העניינים", שחתם עליו היועמ"ש ד"ר מנדלבליט, נושא שכבר עסקנו בו בנפרד, בכתבה נפרדת, שהתרכזה, בעו"ד דנה נויפלד, עו"ד דינה זילבר והיועמ"ש.

אבל "הדילים" בין אלוביץ' לנתניהו לא היו ולא נמצאו בחקירה של "תיק בזק", כי נתניהו לא נמצא ולא נוכח, לא ישירות ולא בעקיפין (למשל דרך שליחים) בחקירה הזו, לא הגלויה ולא בחקירה הסמויה, שקדמה לחקירה הגלויה. הסברים על הכאוס בחקירה הזו וזו שאחריה יש כאן, למי שמעוניין לצלול לפרטים. 

הטריגר לחקירת "תיק בזק" מהצד של משרד התקשורת היה המכתב של שלמה פילבר למנכ"לית בזק לקראת סוף דצמבר 2016, מכתב, שהפתיע את כל השוק, מכתב בו שלמה פילבר אישר לבזק את "הורדת ההפרדה התאגידית", כשלב מקדים להורדת "ההפרדה המבנית", מה שמאפשר לבזק למזג לתוכה את YES ולנסות לנצל את "נכס המס" הקיים בעסקת המיזוג הזו.

המהלך הזה כשל, אבל בנקודת הזמן של דצמבר 2016, איש מהעוסקים בעניין, לא היה ער לכך ולא חזה, שהמהלך ייכשל כשלון ענק וגם יהפוך לתיק פלילי. 

בזק פרסמה הודעה לבורסה בעקבות המכתב הזה של שלמה פילבר (כאן). לאחר הרעש, שהמסמך הזה עשה, שלמה פילבר שלח לבזק הבהרה, שייערך שימוע גם על עניין "הורדת ההפרדה התאגידית" ובזק הוציאה תיקון להודעתה לבורסה (כאן).

יצויין שבזמן אמת, בסוף 2016, אני עצמי תמכתי במהלך הזה של שלמה פילבר, כי הוא היה לטובת שוק התקשורת ולטובת הציבור ופרסמתי על כך מאמר תחת הכותרת: "ניתוח: "הפתעת בזק" לא קשורה דווקא לביבי והיא הייתה נדרשת ובלתי נמנעת". במבט היסטורי - מתברר שצדקתי (וכך גם צדק שלמה פילבר). הכשלת המהלך הנכון רגולטורית הזה (כולל בתיק פלילי מפוברק שנבנה סביב המהלך הזה), תקעה את שוק התקשורת הקווי - לשנים רבות. 

היכן המסמך של שלמה פילבר?
הוא לא עלה מעולם לאתר משרד התקשורת וניסיון לקבל אותו דרך "חוק חופש המידע", נתקל בתגובה, שזה "חומר חקירה". אולם, המסמך הזה דלף ופורסם מזמן בכלכליסט (כאן), ולא ברור לי למה הוא מוסתר, כי לא נראה, שיש בו איזה סוד.

להערכתי, המסמך הזה מוסתר לא בגלל תוכנו (התוכן של המכתב זהה לחלוטין למה שבזק פרסמה בהודעתה לבורסה, הודעה הגלויה לכל - גם כיום) אלא בגלל לוח התפוצה של המסמך.

המכתב ממוען לסטלה הנדלר, מנכ"לית בזק (בתמונה משמאל), וההעתקים לידיעה הם ל: צחי הנגבי - מ"מ שר התקשורת, מימון שמילה, משנה למנכ"ל, הרן לבאות, סמנכ"ל בכיר לכלכלה, ועו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת.

לפי הנהוג מזה שנים במשרד התקשורת, מי שעסק בהכנת מסמך רגולטורי, או בסיוע לגיבושו, הוא זה המכותב לידיעה ("העתקים") באותו מסמך רגולטורי, שנחתם ע"י בעל הסמכות לחתום על החלטות רגולטוריות (בד"כ השר או המנכ"ל).

רק רגע, האם כל אלה, שנמצאים בלוח התפוצה לידיעה, היו בסוד העניין ואישרו את המכתב הזה?

התשובה המלאה בהמשך. בקיצור: כן.

אז מה עושה כאן היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד??? היא הרי בכלל מנועה וממזמן לעסוק בענייני בזק (כאמור כאן וכאן)?

בהמשך, נחשוף גם את ההסבר לתעלומה הספציפית הזו. 

יתרה מכך. היא (עו"ד דנה נויפלד), בנקודת הזמן הזו של שליחת המכתב לבזק - נמצאה ממש לקראת יציאה לחל"ד (חופשת לידה), אליה יצאה ימים ספורים לאחר שליחת המכתב (המכתב של פילבר לבזק נשלח ב-21.12.16, החל"ד החל ב- 25.12.16, כלומר עו"ד דנה נויפלד הייתה במשרד התקשורת בתפקיד היועמ"ש, בעת שליחת המכתב ובעת העדכון שלו (הוספת המילה "שימוע" למכתב, בסעיף של "הורדת ההפרדה התאגידית"). כך, שממש במהלכי גיבוש המסמך הזה, היא הייתה בשלבי הריון מתקדמים, לקראת הולדת הבן המשותף לה ולבן זוגה, עו"ד ד"ר דוד (דודי) תדמור. כן, זה אותו עו"ד תדמור, שמופיע בחלק העליון של הכתבה, כאחד ממארגני "כנס המחאה כנגד ביבי", של צמרת הפרקליטים בישראל.

איך כל זה מסתדר ביחד? הגילויים בהמשך הכתבה... 

לא רק הם היו בסוד העניין הזה של מכתב שלמה פילבר לבזק. כולם ידעו ואישרו (במישרין או בשתיקה) את המכתב, שנחשב כשערורייתי וכפלילי ברגע שליחתו, ע"י שלמה פילבר. אישרו זאת גם הפרקליטות, גם הגבלים עסקיים, גם האוצר.

אז איך זה הפך לפתע לפלילי? נפתור זאת מייד בהמשך.

מי לא ידע ולא אישר את העניין הזה ואת המכתב הזה? - נתניהו...  

זה נאמר גם במפורש ע"י שלמה פילבר לוועדת הכלכלה של הכנסת (כאן) ואושר ע"י צחי הנגבי עצמו. 

מהיכן אני יודע את כל זה? קודם כל כיסיתי את העניין הזה מקרוב בזמן אמת ואספתי כל מסמך גלוי. בנוסף, למדתי זאת מדו"ח מבקר המדינה. הוא (מבקר המדינה) מספק בעניין זה את כל התשובות, כי, הוא, די במקביל למה שאני אספתי בזמן אמת, אסף ביסודיות את כל המסמכים הזמינים, הגלויים והלא גלויים, והציג אותם בדו"ח מאוד רחב המצוי כאן, למתעניינים. מהמסמך הזה אני מביא כמה וכמה תצלומים כאן בהמשך. 

החלק, שהחשיד את רשות ניירות הערך והפרקליטות, שמדובר במהלכים פליליים, נבע מכך, שהן גילו בשלב החקירה הסמויה, שפילבר ועדי מתכתבים עם בזק במיילים פרטיים.

לתשומת לב, שאין בזה שום דבר חדש ובספק אם זה פלילי (יש הטוענים, שלכל היותר זה משמעתי). ותיקי משרד התקשורת זוכרים היטב, שכל השנים ראשי משרד התקשורת העבירו לגופים המפוקחים הגדולים, דוגמת בזק והוט, סלקום ופרטנר, את הטיוטות של ההחלטות והשימועים, כדי לשמוע את דעתם עוד לפני הפרסום. זאת, כי ממילא המסמכים הללו מפורסמים בשימוע, או בהחלטה הרגולטורית וככה (כך סברו אז ראשי משרד התקשורת), הם מונעים טעויות ואי הבנות, בשלב המקדים של הוצאת השימוע, או ההחלטה הרגולטורית.  

המוביל בעניין הזה היה דווקא השר דאז משה כחלון, שביחד עם מנכ"ל משרדו (עדן בר טל), סייעו למשל להוט, ונפגשו עם ראשי הוט ונתנו להוט "צ'ופרים" מאוד משמעותיים, למרות שלמשה כחלון היה אסור לעסוק בכלל בענייני הוט (אחותו הייתה בכירה בהוט). מי שרוצה לקרוא עוד על התרגילים והתעלולים של משרד התקשורת באותה תקופה, מוזמן לקרוא זאת כאן וכאן.

תלונה חריפה מלווה בעשרות רבות של מסמכים הוגשה ע"י "אומץ" כנגד משה כחלון ליועמ"ש, אך כצפוי - התלונה הזו "נגרסה בפרקליטות", בטענות שקריות דוגמת "התיישנות". ככה זה עובד, כשאתה "יקיר הקליקה". "גורסים" (זה הצד השני של המטבע ששמה "תפירת תיק"). 

הנוהג הנפסד הזה, של העברת מסמכים לבזק (ולעיתים קרובות גם למתחרותיה), המשיך מתחילת העשור - כל השנים (עד החקירה הגלויה במחצית 2017), כנוהג שגרתי לחלוטין של צמרת משרד התקשורת.

בגלל שהחוקרים והפרקליטים לא הכירו את שיטת עבודת הרגולציה הקלוקלות (מאז תחילת העשור) במשרד התקשורת, הם החליטו, לדעתי אולי בטעות, לאור אי הכרת הנוהג, שהיה קיים במשך שנים במשרד, את ההחלטה, שבגלל שהועברו מסמכים בדואר פרטי לגופים המפוקחים - זה פלילי (ולא אולי משמעתי). 

מי אישר והיה מעורב באישור המכתב של שלמה פילבר למנכ"לית בזק מ-21.12.16 (מלבד העוזרת המקצועית שלו)?
למעשה, כל צמרת משרד התקשורת וכל הגופים הרלבנטיים לאישור כזה, היו מעורבים.
אציג זאת לפי סעיפים וארכז את הממצאים בסוף:

א. תהליכי קבלת ההחלטה על המכתב בצמרת משרד התקשורת: מפורטים בתצלומים הבאים: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

ב. אישור הפרקליטות: כאן, וגם כאן (מפרוטוקול הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת).. 

מהדלפת חקירה של המשנה ליועמ"ש בכלכליסט (כאן), עו"ד אבי ליכט, הבוס לשעבר של עו"ד דנה נויפלד (היא הייתה העוזרת שלו בין השנים 2008 עד 2012, כמפורט כאן), עולה שאכן הוא היה מעודכן בכל המהלכים של שלמה פילבר, גם אם לא היה מרוצה מהם (בדיעבד, לצרכי החקירה, כדי "לנקות את עצמו" מכל אחריות למה שנעשה בנושא). זאת, בדיוק כמו שכתוב בדו"ח מבקר המדינה, שהמשנה ליועמ"ש, לא התנגד בכלל ל"הורדת ההפרדה התאגידית" מעל בזק אך רק התנה זאת בשימוע (מה שפילבר התחמק מלבצע, בטיעונים משפטיים די מוזרים שחשפתי). 

ג. השר צחי הנגבי: כאן, כאן, כאן וכאן. כ"כ, השר קיים ישיבה רחבת משתתפים אצלו, לדיון בנושא ב-25.10.16. כ"כ, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שלמה פילבר חוזר ואומר שאת המכתב לבזק הוא הוציא באישורו של השר צחי הנגבי - כאן וכאן. 

יצויין, שבדיון אצל השר צחי הנגבי השתתפו כל ראשי משרד התקשורת (כולל היועצת המשפטית ועוד אנשי מקצוע בתחום הייעוץ המשפטי וההנדסי) ובדיון הזה, שלושת הבכירים ביותר במשרד, שהם גם מהנדסי תקשורת ומנוסים מאוד ברגולציית עולם התקשורת: עו"ד חיים גרון, שמילה מימון ונתי שוברט, תמכו בעסקה שהציע שלמה פילבר מול בזק. ההסתייגויות המעטות שהיו בדיון הזה (למשל מאגף הכלכלה) נדחו, והשר סיכם ותמך בעמדת הרוב, כלומר בעמדת אנשי המקצוע הוותיקים, והחליט כפי מה שהציע בדיון - שלמה פילבר. 

כל זה נעלם מכתב האישום ונכתב בו שנתניהו הוא זה שהוביל את ההחלטה הזו, בניגוד לעמדת אנשי המצקוע במשרד. איזה סילוף מוחלט של המציאות ו"תפירת תיק" ברורה לנתניהו, שבכלל לא היה מעורב בנושא, לא ישירות ולא בעקיפין.  

ד. הממונה על ההגבלים העסקיים: כאן. העניין מאושר ללא התנגדות או הערות (למעט הצורך בשימוע).

ה. משרד האוצר: כאן וכאן. יודגש, שלאוצר אין מעמד בחוק או בתקנות בעניין זה, גם לאישור המוצע טרם שליחת המכתב אין השפעה ישירה על תחומי האחריות של האוצר. יחד עם זאת, במשך שנים, האוצר מעורב (די בכוח ובארגסיביות יתרה, יש לומר), בנעשה במשרד התקשורת. יותר מאוחר, בדיון בכנסת, בוועדת הכלכלה (כאן), נציג האוצר הכחיש שידע מהמהלכים של שלמה פילבר, אבל בזמן אמת - האוצר כן קיבל עדכון, כך שהטענה הזו היא לא בדיוק מבוססת. בכל מקרה, לאוצר אין מעמד חוקי משום סוג בהליך הספציפי הזה (של מה שמכונה "מיזוג" רגולטורי). 

ו. הלשכה המשפטית של משרד התקשורת: תשומת לב, שבמסמך של מבקר המדינה אין את המילים עו"ד דנה נויפלד ו\או היועצת המשפטית של משרד התקשורת. יש רק את המילים "הלשכה המשפטית". זאת, למרות שעו"ד דנה נויפלד הייתה במשרד בעת שליחת המכתב של המנכ"ל ובעת הכנת טיוטת המדיניות החדשה כלפי בזק (מדיניות חדשה שהובילה למכתב המנכ"ל לבזק).

למה במסמך המבקר שמה לא מוזכר? כנראה, כי היא (עו"ד דנה נויפלד) הייתה בחל"ד, בעת שהמבקר מבצע את בדיקתו בנושא (ראה עניין החל"ד - לעיל).

אז מי כן טיפל בנושא? היא, עד יציאתה לחל"ד, ובמקביל טיפל בזה עוד מישהו מהלשכה המשפטית, שמייד אחשוף.
בכל מקרה, יש כאן אוסף של תשובות מבולבלות, חלקן מתחמקות וחלקן מטעות: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

סיכום קצר של הסעיפים א'-ו' ומה יש לנו כאן למעשה?
מהלך די מסודר מבחינה רגולטורית (בהתחשב בכאוס של עבודת משרד התקשורת בעשור האחרון, זה נראה די מסודר, טיפול לאישור רגולטורי די מהיר, אבל לא יותר מהיר ממה שאני מכנה "תיק 5000", של אישורי הטבות רגולטוריות ענקיות לקבוצת סלקום), מהלך רגולטורי שבו כל מי שאמור להיות על פי חוק מעורב בו, אכן מעורב.

לכן, יש לנו רק 3 בעיות אקוטיות, שיש צורך לפתור:
א. מי בדיוק אישר את המכתב ב"לשכה המשפטית"? מייד נפתור את התעלומה ונציע כיוון חדש לפתרונה. 
ב. מי המציא את המושג "הפרדה תאגידית", כשלב מקדים לקראת "ההפרדה המבנית"? 
ג. האם יש בכלל צורך בשימוע לאישור רגולטורי של הורדת "הפרדה תאגידית"?

נתחיל מהבעיה השניה:
מי המציא את המונח הורדת "הפרדה תאגידית" כשלב מקדים להורדת "הפרדה מבנית" בין בזק ל-YES?
נציין כאן רק את הנושאים, שאין עליהם חילוקי דיעות:
1. באוקטובר 2016 הוכנה "טיוטת מדיניות המשך" (לטיפול בשוק הקווי). זו הייתה הפעם הראשונה, שהמושג "הפרדה תאגידית" מופיע במסמך רשמי של המשרד. המסמך המלא של "טיוטת מדיניות ההמשך" הזו נמצא כאן - למתעניינים. 

במכתב שלמה פילבר לבזק, שקדם למסמך טיוטת המדיניות הזה, מכתב מ-30.6.16, המכתב עסק רק ב"הפרדה מבנית". לא היה בו כל זכר למושג "הפרדה תאגידית".

2. כלומר: המושג הזה "הפרדה תאגידית", שלא מופיע בחוק התקשורת, בתקנות התקשורת וברישיונות של חברות קבוצת בזק, נולד בין 30.6.16 לבין תחילת אוקטובר 2016.

לא ברור מי המציא את המושג הזה: מנכ"לית בזק, מנכ"ל משרד התקשורת, או מישהו אחר. בכל מקרה, זה לא משנה, כי על פי החוק והתקנות, קביעות רגולטוריות הם באחריות המלאה של משרד התקשורת ושר התקשורת (שהיה מעורה בעניין, כאמור בסעיף ג' כאן מעל). ייתכן והמושג הזה הוזכר בדיונים קודמים בין צמרת משרד התקשורת לבזק, אבל אין לזה שום תיעוד (כך, לדברי מבקר המדינה). אם תתקיים חקירה פלילית כפי שביקשתי, יתברר מי המציא את המונח הזה. 

טיוטת המדיניות הזו מעולם לא פורסמה באתר המשרד וכשניסיתי לקבלה, על פי "חוק חופש המידע", נטען, שהיא "חומר חקירה". לא ברור מדוע שלמה פילבר לא ביצע שימוע ציבורי בסוף 2016 על טיוטת המדיניות הזו. אולם, שלמה פילבר לא היה יוצא דופן בהתנהלות הכאוטית הזו, כקודמו (אבי ברגר) הוא עסק בתמרונים, ספינים ותעלולים, מהיום הראשון ועד היום האחרון בו היה במשרד כמנכ"ל. הציבור עניין אותו "כשלג דאשתקד"

גם קודמו בתפקיד המנכ"ל, אבי ברגר, שלמה פילבר עשה "מה שבראש שלו". גם הוא "לא ספר איש ממטר", הכל היה עם מינימום שיתוף הציבור ברגולציה. הכל היה כנגד האינטרסים הציבוריים, תוך ביצוע אין ספור של ספינים ותעלולים, שהיו העיקר בעבודתם.

לא פלא, ששניהם זכו ממני לכמות לא קטנה של תלונות מלוות במסמכים בכל מקום אפשרי וכמובן גם אצל היועמ"ש (שכולן, במוקדם או במאוחר,  נגרסו ונמצאות בפח הניירות הגרוסים של הפרקליטות).  

3. ב-2.10.16 המנכ"ל מקיים ישיבה רבת משתתפים (שאין לה פרוטוקול) מול צמרת בזק, לדון בנושא "ההפרדה התאגידית". ב-25.10.16 מתקיימת ישיבה פנימית רבת משתתפים מול השר צחי הנגבי, כאמור לעיל, בדיוק בנושא זה. 

4. ב-7.10.16 מופצת טיוטת המדיניות החדשה להערות לכל צמרת משרד התקשורת וגם מחוץ למשרד, לקבלת הערות והתיייחסות. הלשכה המשפטית (בראשונה של עו"ד דנה נויפלד) ואגף הכלכלה (בראשותו של הרן לבאות) במשרד, מבקשים ארכה מהמנכ"ל למתן מענה והם מקבלים ארכה למענה והם מתייחסים למדיניות החדשה, שהחידוש המרכזי בה הוא: "הורדת ההפרדה התאגידית" תמורת פריסת סיבים של בזק לבתים (יש בה גם הצעה "לעסקה" דומה עם הוט). 

כלומר: כל מי שצריך לדעת על הנושא בתוך משרד התקשורת ומחוצה לו - ידע על כך, לפרטי פרטים. המונח "הפרדה תאגידית" היה "על השולחן" מתחילת אוקטובר 2016 ודנו בו לא מעט, כל הנוגעים בדבר, כולל הלשכה המשפטית. 

הבעיה השלישית:
האם היה צורך בשימוע לעניין הורדת "ההפרדה התאגידית"?
כאן אנו מתחילים להגיע ללב של הנושא. אחרי שהופעל עליו "לחץ מסיבי", טען שלמה פילבר, שאכן יש צורך בשימוע. הוא טען, שהוא פשוט טעה במילה אחת במכתבו ושהוא תיקן את המילה הזו מיד כשהעירו לו.

אולם, מבחינת ראשי ובעלי קבוצת בזק, זה לא עניין אותם בכלל והם המשיכו לבצע את תהליכי המיזוג ודי מהר כשלו בהם. הם כשלו בעיקר כי רשות המיסים "לא קנתה" את הישראבלוף הזה, של "הפרדה תאגידית" כתחליף מקדים ל"הפרדה מבנית" וכך גם רשם החברות ברשות התאגידים, ש"זרק את הבקשה של בזק למיזוג ובליעת YES, מכל המדרגות".
אחרי שהחלה החקירה הגלויה, במחצית 2017, ממילא הכל התמוטט, כולל התמוטטות כל הפירמידה של שאול אלוביץ'. 

אולם, וכאן אני מגיע ממש לעיקר ולמוקד הבעיה: שלמה פילבר יצר במכתבו לבזק משוואה חדשה לגמרי האומרת כך (ההסבר הזה נמצא כאן וכאן):

"הפרדה תאגידית" = "העברת אמצעי שליטה".   

כלומר: אם אכן "הפרדה תאגידית" הוא מונח רגולטורי, ששווה ערך רגולטורי ל"העברת אמצעי שליטה" (מונח רגולטרי מהחוק, מהתקנות ומהרישיונות), אזי אין שום צורך בשימוע.

שלמה פילבר, לכאורה, צודק.

החוק, הרישיון והתקנות לא מדברים בכלל על תהליך של שימוע במקרה של בקשה ל"העברת אמצעי שליטה", אלא החקיקה מתייחסת רק להליך של אישורים, אישורים משפטיים בעיקרם, שזה תהליך אחר לגמרי משימוע ציבורי.

להבהיר זאת שוב: באישור "העברת אמצעי שליטה" - אין את המושג שימוע, אם כי תמיד אפשר לבצע שימוע לכל נושא, אבל זו לא חובה.

לכן, אם "הורדת הפרדה תאגידית" זה שווה ערך רגולטורי ל"העברת אמצעי שליטה", אז אין חובה חוקית מחייבת לבצע שימוע ציבורי. 

יודגש, שטרם הוצאת המכתב של המנכ"ל לבזק, היועצת המשפטית של משרד התקשורת דרשה שימוע להורדת "ההפרדה המבנית" (כאן). לא ראיתי שום מסמך שבו היא דורשת לבצע שימוע לפני הורדת "ההפרדה התאגידית" (טרם הוצאת המכתב). היא דרשה זאת אחרי המכתב, שזו חכמה בדיעבד ופילבר קיבל את הדרישה שלה ותיקן את מכתבו. 
 
מדהים.

כלומר: מישהו החליט "לתפור תיק" לשלמה פלבר (שלא היה, ממילא, "צדיק הדור"), רק בגלל שהוא "יציר כפיו" של נתניהו.

מישהו פישל ובגדול.

לכן, נולד הצורך לתקן את הפאשלה הזו, כשהתברר שפילבר יכול להפיל את הצמרת המשפטית וה"קליקה המשפטית" של ישראל, בעדותו. 

וכעת נגיע לשאלה הראשונה משלוש השאלות, שנשארו פתוחות, לאחר הניתוח של מבקר המדינה ושלי:

מי אישר (מבחינה משפטית) את התרגיל של "הפרדה תאגידית" = "העברת אמצעי שליטה"?
כאן התעלומה ממש גדולה.

עו"ד דנה נויפלד לא נחקרה בעניין זה בחקירת "תיק בזק" (אולי בגלל שהייתה בחל"ד, באותה עת). היא נחקרה כשנה ומשהו אחרי כן, ב"תיק 4000", שהיה כבר תיק אחר לגמרי, שלא התמקד בסוגיה הקיימת כאן. היא הכירה את הסוגייה אבל החוקרים והפרקליטות התעלמו מכך (בכוונה).

משום מה, מי שנחקרה מהלשכה המשפטי במשרד התקשורת היא עו"ד איה בן פורת, שהקשר שלה לפרשה קלוש ביותר וכנראה מישהו הטעה את החוקרים לכיוון שלה, במקום לכיווון הנכון, שמייד נגיע אליו. 

את מי שהיה צריך לחקור (כעד) ולא נחקר ב"תיק בזק" (למיטב ידיעתי), הוא אדם אחר לגמרי. 

המדובר בעו"ד אריק רשף. תמונתו מצויה משמאל (לקוחה מכאן - מצגת של משרד התקשורת). 

עו"ד אריק רשף היה הסגן של עו"ד דנה נויפלד, והיה אמור לצאת לפנסיה (כאן), ובדיוק בחודשים לפני ששלמה פילבר הוציא את המכתב לבזק והכין את טיוטת המדיניות החדשה, במקום לצאת לפנסיה, הוא עבר ללשכת המנכ"ל. שם הוא היה (בלשכת המנכ"ל) עד סוף אוקטובר 2016 (מצ"ב מסמך ממשרד התקשורת בנושא הזה). 

עו"ד אריק רשף "כיכב" אצלי כבר קודם לכן, בכמה כתבות בעניין "הפרשה הסודית" (ולא קיבל מחמאות...), פרשה שהיה מעורב בה מהצדדים המשפטיים שלה (מפורט כאן, כאן, כאן וכאן). 

כשגיליתי את העניין הזה (שהוא, במקום לצאת לפנסיה הועבר ללשכת המנכ"ל), ממש בזמן אמת, שאלתי וקיבלתי תשובות מבולבלות ושקריות לחלוטין (כאן וכאן) מהמשרד. אחרי בדיקה, כי התשובות המבולבלות והשקריות (שיצאו משלמה פילבר), סיקרנו אותי לבדוק את העניין יותר לעומק, הצלחתי בזמנו לגלות רק נושא אחד, שהוא עסק בו באותה עת: ספיחי "הפרשה הסודית". זה מפורט כאן וכאן, למתעניינים.

אולם, העיסוק בספיחי "הפרשה הסודית" לא מצדיק כמה חודשי עבודה משפטית. זה מצדיק כמה שעות עבודה בלבד, אולי כמה ימי עבודה, לכל היותר. אז מה הוא עשה בכל החודשים הללו - בלשכת המנכ"ל (עד 31.10.16)?

בזמן אמת, לא הצלחתי לחשוף את הכל. המידע זרם אלי בצורה מקוטעת ולא רציפה. אולם, כשהתחלתי לחקור את "תיק 4000" סבורני, שמצאתי את המענה המלא לתעלומה: כעולה מהמסמכים, שניתחתי לעיל ולאור המידע שקיבלתי, עו"ד אריק רשף הוא "הלשכה המשפטית", שהתייחס אליה מבקר המדינה, אותה לשכה, שעסקה במשך כמה חודשים בהכנות למסמך המדיניות החדשה שהובילה למכתב שלמה פילבר לבזק.

היות והוא לא נחקר ׁׁלעומק כ"עד מפתח" של התביעה, עד היום (למיטב ידיעתי), זה, לעניות דעתי, חור ענק בחקירה ובהבנת המצב המשפטי של מכתבו של שלמה פילבר לבזק. 

טיוטת המדיניות החדשה גובשה בסדרת פגישות ודיונים (גם עם בזק, גם בלשכת השר וגם בתוך המשרד ומחוצה לו), ממש בתחילת אוקטובר 2016, המסמך עצמו הופץ ע"י פילבר לכולם (כולל הגבלים עסקיים, האוצר, הפרקליטות וכיו"ב), ב-7.10 ופילבר ביקש תגובות תוך שבועיים (כלכלה וייעוץ משפטי ביקשו ארכה של עוד שבוע וקיבלו). כולם התייחסו (מפורט לעיל).
אריק רשף פרש ב-31.10.16. כלומר: אחרי שהטיפול בעניין טיוטת המדיניות החדשה הסתיים. מכתב המנכ"ל היה אמור לצאת מיד אחרי מסמך המדיניות החדשה אולם הוא התעכב עד שהשר צחי הנגבי אישר את שליחתו ב-21.12.16, בעת שעו"ד דנה נויפלד טרם יצאה לחל"ד. 

זה המפתח לשאלה מי המציא את המושגים "הפרדה תאגידית" שלא קיים בחוק, בתקנות וברישיונות, ומי המציא שהורדת "הפרדה תאגידית" זה שווה ערך ל"אישור העברת אמצעי שליטה", שלא דורש שימוע. זה הלב של השאלה האם מעשיו של שלמה פילבר בנושא הזה היו פליליים, או שהוא נהג כשורה על פי ייעוץ משפטי מקיף, שאישר את כל התרגילים הללו.

יתרה מכך: עו"ד דנה נויפלד, שידעה היטב, שהיא עוסקת בנושא רגיש ביותר, שמטפל בו המנכ"ל עם העוזרת המקצועית שלו (הורדת "ההפרדה התאגידית" מעל קבוצת בזק, מה שהיה שווה אז לשאול אלוביץ' מיליארדים. בשנים 2015 ו-2016, בבזק העריכו את "נכס המס" לבדו בכ-5.4 מיליארד ש"ח ברוטו (ראה גם כאן וכאן). מעל זה יש חיסכון עצום בתקורות, במיזוג החברות), והיא ידעה היטב שהיא עוסקת בנושא רגיש זה, בניגוד גמור למסמך "ניגוד העניינים" האישי שלה, לכן היא "דאגה לעצמה" ל-3 כסת"חים ("כיסויי תחת") בו זמנית.

• כנראה קיבלה אישור בע"פ, אולי בכתב, במסמך שלא פורסם, מעו"ד דינה זילבר או ממישהו אחר בלשכת היועמ"ש, לעסוק בנושאי בזק הכבדים הללו, אולי כבר משנה קודם לכן. יש אישור כתוב חלקי של לשכת היועמ"ש לעו"ד דנה נויפלד מתחילת 2016 (כאן) המאשר לה, כביכול, לעסוק בנושא אחד הקשור לבזק ("תיק שירות"), אבל אין כל מסמך גלוי לגבי הפרשה, שיש לנו כאן, שמתרחשת בסוף 2016 בנושא אחר לגמרי (הורדת "ההפרדה התאגידית" מעל קבוצת בזק).
• דאגה שהנושא טעון חומר נפץ הזה יועבר לאישור הפרקליטות, שהחליטה שזה לא מעניין (ראה לעיל) ובכך שלמה פילבר קיבל אישור למיזוג מלא של בזק-YES לא רק מהיועמ"ש (עו"ד וינשטיין), אישור, שניתן למועצת הכבלים והלוויין כשנה ורבע קודם לכן, אלא גם אישור ממש טרי מהפרקליטות.  
• "השתילה" בלשכת המנכ"ל את עו"ד אריק רשף, שהיה סגנה, שימלא את מקומה ברגעים הכי הקריטיים של "בישול" טיוטת המדיניות החדשה והכנת המכתב של שלמה פילבר לבזק, כי היא (עו"ד דנה נויפלד) נמצאה אז כבר ממש בחודשי ההריון האחרונים, לקראת יציאה לחל"ד. וכאן, המכתב יצא משלמה פילבר, כאשר היא כבר הייתה ממש ימים ספורים לפני היציאה לחל"ד. בזמנו, עו"ד דנה נוייפלד לא הסכימה בשום פנים ואופן שעו"ד אריק רשף יעניק את השירות המשפטי ללשכת המנכ"ל מהחדר, ששימש אותו שנים רבות בלשכה המשפטית במשרד התקשורת, אלא ממש "גירשה אותו מהחדר שלו" והתעקשה, שהוא יעבור לשבת בלשכת המנכ"ל ומשם יתן למנכ"ל ולעוזרת המקצועית שלו, את השירות המשפטי הנדרש. בזמנו סברתי (בטעות), שעו"ד דנה נויפלד ועו"ד אריק רשף מסוכסכים ברמה האישית והיא לא יכולה לסבול, אפילו תקופה קצרה של חודשיים, שהוא ימשיך לשבת בחדרו, ממש לידה (כשהיא בתקופה רגישה מנקודת מבטה), אבל כעת נראה בברור, כאילו היא ידעה בדיוק למה אסור, אפילו כמראית עין, שהשירות המשפטי, שעו"ד אריק רשף העניק ללשכת המנכ"ל, יינתן מתוך הלשכה המשפטית שבראשותה. היא פשוט בנתה לעצמה "כסת"ח" רציני, כי כנראה הבינה, שזה יתגלה יום אחד ויתפוצץ, מה שאכן קרה. כך, יהיה אולי אפשרי להאשים את עו"ד אריק רשף, סגנה היוצא, במתן אישור "הלשכה המשפטית" ל"מדיניות החדשה" שהובילה למכתבו של שלמה פילבר, לרבות אישור משפטי של התרגיל בשם: "הפרדה תאגידית" = "העברת אמצעי שליטה".  

לקראת סיום: סיכום תמונת המצב לאור הממצאים והמסמכים שניתחתי:
בסיום חקירת "תיק בזק" ולאור ממצאים של רשות ניירות הערך (כמופיע בתחילת הכתבה), נוצרה זהות אינטרסים מדהימה בין שלמה פילבר לפרקליטות: 

• שלמה פילבר היה מעוניין לצאת מ"תיק בזק", שבו היה חשוד עיקרי, עם מלא ראיות, לכאורה, שיכולות להכניס אותו לכלא לשנים רבות, כשלהבנתו - הוא פעל כחוק ובליווי ייעוץ משפטי, כדין. תיאור המצב המשפטי המביש והגרוע אליו הוא נקלע, יש בכתבה כאן מ"כלכליסט" שפורסמה בסיום שלב החקירות של רשות הניירות הערך. 
• ראשי הפרקליטות היו מעוניינים, בעקבות מה שהעלתה החקירה ברשות ני"ע, ששלמה פילבר לא יגיע לדוכן העדים כנאשם, כי אז ייחשף, שמי שאישר הכל זה הם עצמם: היועמ"ש הקודם אישר את המיזוג בזק-YES, היועמ"ש הנוכחי אישר את "ניגוד העניינים" של נתניהו - אלוביץ', הפרקליטות אישרה את תרגיל "הפרדה תאגידית" והיועמ"שית של משרד התקשורת אישרה גם היא (ישירות, או באמצעות עו"ד אריק רשף), את התרגיל הרגולטורי הענק הזה השווה מיליארדים, לרבות את מכתב המנכ"ל (עם התיקון הקטן של "שימוע" גם ל"הפרדה תאגידית") ואת התרגיל ש"הפרדה תאגידית" זה שווה ערך ל"העברת אמצעי שליטה".

בקיצור: פאשלה אחת ענקית ומהדהדת, שנופלת היישר על הראש של ראשי צמרת המשפט בישראל. 

אז איך פותרים את הפאשלה הזו?
את זה הביאו, בדיוק בנקודת הזמן של סיום חקירת "תיק בזק", "עדי השקר הראשונים", שפחדו, שהם גם "יפלו בפח הפלילי", כמו שלמה פילבר, ולכן פנו מיוזמתם לדווח ולהיחקר: אילן ישועה ואבי ברגר. ייתכן ועשו זאת בתיאום עם עו"ד שחר בן משה, שאתייחס אליו בנפרד. הוא הגיש אז עתירה לבג"ץ בנושא ולמעשה דחף את הפרקליטות והיועמ"ש, לפתוח בחקירה מחודשת. הפעם כנגד נתניהו. זו חקירה שקיבלה את השם "תיק 4000", חקירה שנועדה לבוא במקום או במקביל ל"תיק בזק" הקודם (שנתניהו לא נמצא בו), של רשות ני"ע. 

מצ"ב כאן הכתבה שפורסמה בזמנו ב"כלכליסט", אודות העתירה של עו"ד שחר בן מאיר, ומצ"ב כאן הפרסום ב"כלכליסט" בדבר החלטת הפרקליטות, שבאה בעקבות העתירה הזו.

לכל אחד מהם (אילן ישועה ואבי ברגר) הייתה ויש "בטן מלאה" משלו על ביבי והשם ביבי "מעורר בו חלחלה", מטעמים אישיים. הם הובילו, ככל הנראה ולאור הממצאים, שחשפתי בכל פרקי הסדרה, להחלטה (שכרגע לא ברור לי מי היה מעורב בהחלטה הזו), לשנות כיוון חקירה ולהפיל את הכל על נתניהו, שנוא נפשם ושנוא על "הקליקות", אדם שבכלל לא היה מעורב בנושא, שעסקנו בו כאן, ועי"כ "לצוד כמה ציפורים" במכה אחת (כך נדמה הם חשבו):

• סיכוי סביר, שהתיק ייסגר, כי נלקח בחשבון, שאין תקדים משפטי לשוחד בדמות "כתבות מפנקות ומלטפות". אם התיק ייסגר, הפאשלות תיעלמנה יחד עימו.
• אם בכל זאת זה יגיע לבית המשפט, נתניהו יצא זכאי, אבל את "תפירת התיק" לא יגלו ועד שהוא יזוכה, כולם כבר יהיו בתפקידים חדשים, כי זה ייקח שנים. אולי נתניהו יורשע, אז בטוח, שאיש לא יעסוק בפאשלות. 
• שלמה פילבר יצטרך לדבר בבית משפט רק מה שיאמרו לו (כעד מדינה) להגיד ולהעיד. וכך, הפאשלות הנ"ל לא תצאנה לאור בבית משפט כי הוא (שלמה פילבר) תלוי ב"הסכם עד המדינה" שלו ורוצה לצאת "נקי" מהפרשה, כמו שסיכם ב"הסכם עד המדינה" שלו.
• אם החקירה (וכתב האישום אחרי שימוע) תוביל להפלת נתניהו ו\או פרישתו מהחיים הפוליטיים \ התפטרות שלו (זו הייתה כנראה התכנית הראשונית האפשרית, שגם נחשפה בכמה כלי תקשורת), אזי סביר להניח, שהתיק נגד נתניהו ייסגר, כי לא יהיה כבר טעם ועניין להעמיד אותו לדין, וע"יכ כבר לא יהיה צורך בעדותו הרגישה והנפיצה של שלמה פילבר וכך כל הפאשלות של הצמרת המשפטית של המדינה - תיעלמנה במכה אחת.   

נדמה לי, שהמשטרה בראשות המפכ"ל הקודם, "ששו על המציאה", שנולדה להם לאור 2 העדויות של ישועה וברגר, והם גייסו את כל הכוח - לחקור נגד נתניהו וכך גם עשתה פרקליטות מיסוי וכלכלה בת"א.

לא ברור לי אם הם (צמרת המשטרה ופרקליטות ת"א) היו שותפים ל"תכנית התפירה", או שפשוט זה התאים להם מבחינה אידיאולוגית, והם תרמו "חוטים עבים לתיק התפור" משל עצמם, באווירה הכללית של "תפירת תיקים", העיקר להפיל את נתניהו מכסאו.

זו הסיבה, שהם (המשטרה ופרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א), לא היססו להזיז זמנים קדימה ואחורה, כמפורט בפרקי הסדרה, רק כדי שנתניהו ייכנס למסגרת, שהם בנו לו, של "החשוד המרכזי", בכל נושא.

זו גם הסיבה, שהן התעלמו מכל חוקי הרגולציה, שלפיהם עובד משרד התקשורת..

זו בדיוק הסיבה, שאין לוחות זמנים ב"כתב החשדות".

זו גם הסיבה, שכל כך מהר היו למשטרה 4 עדי מדינה כנגד נתניהו (מהם 2 עם הסכמים: פילבר וחפץ, שני מומחים מנוסים לספינים עם דיפלומה, שחשבו, שלעשות עוד ספין על הגב של המעסיק שלהם לשעבר, נתניהו - זה עניין פעוט ערך. עוד ספין, שיחלץ אותם אישית מתיק פלילי, ושכלי התקשורת, כמו גם הרשויות, יסלחו להם על ערימת השקרים שהעלילו על נתניהו).

יודגש שכמעט כל הטענות והחשדות שיש ב"כתב החשדות" מ-2019 כנגד נתניהו, כבר פורסמו בכלי התקשורת בחריפות יתרה במהלך 2014-15 והלאה, ראו למשל מאמר כאן בדה-מרקר מ-30.9.15 (מאמר אחד מני רבים, שפורסמו באותן שנים בהארץ ובדה-מרקר) וכאן מ-1.10.15 מ"אומץ". גם כמה חברי כנסת עסקו בכך, כולל בפניות לבג"צים ועוד גופים ציבוריים בחשו במשך שנים בנושאים הללו. המקור לכל הפרסומים הללו היה אבי ברגר ואח"כ הצטרף אליו אילן ישועה. הדבר היחיד והכי חשוב ששניהם לא מסרו \ הדליפו לכלי התקשורת, לגופים הציבוריים ולחברי הכנסת ש"חיפשו את הראש של נתניהו" באותם שנים, אולי כי הם לא ידעו את כל העובדות (או שידעו והתעלמו), היה: כל המהלכים הרגולטורים הלכאורה פליליים שהם מתארים \ מדליפים להארץ \ דה-מרקר ולעוד כלי תקשורת ואנשי ציבור, אושרו ע"י כל הדרגים והגופים ויותר מפעם אחת. זאת, באופן עקבי במשך כל השנים ש"כתב החשדות עוסק בהן" (2013-2017), ע"י כל "שומרי הסף" מכל הסוגים, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה הקודם והנוכחי. "כתב החשדות" מעלים לחלוטין - גם הוא, את העובדות החשובות הללו (בכוונה). 

יצויין שעו"ד אריק רשף נחקר בתחילת 2017 והעיד באופן מלא על כל הסיוע שהגיש לשלמה פילבר מבחינה משפטית, על פי מיטב הידע והניסיון רב השנים שלו ברגולציה, בנושאים המפורטים בסדרת הכתבות אודותיו. הנקודה המעניינת בעדותו: עו"ד דנה נויפלד (הבוסית שלו דאז) - ידעה הכל. ממש הכל. לא כמו שטענה בעדותה. זאת, בנוסף לתיאומים והאישורים שהוא ביצע מול עו"ד ליכט, המשנה ליועמ"ש, בשם היועמ"ש (ד"ר אביחי מנדלבליט) וקיבל אישור מעו"ד ליכט, לתוצרי הייעוץ שסיפק לשלמה פילבר באותה עת. כך, שכל הפעילות המשפטית שלו הייתה ידועה ומאושרת וכל מי שהיה צריך לדעת, ידע. למה המשטרה והפרקליטות הסתירו אותו כל השנים ושמו לא היה קיים בשום מקום, מאז שנחקר בתחילת 2017 (למעט אתר Telecom News), לא בכתב החשדות ולא בכתב האישום וגם לא כעד בתיק 4000? זה די ברור. הוא מעיד לטובת נתניהו...

עם התפתחות החקירה במשטרה (בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א), די במקביל, היועמ"ש ופרקליט המדינה (ועוד פרקליטים) יצרו לעצמם "תפיסת עולם", אותה "שאבו", ככל הנראה, מכמה כלי תקשורת (שהוזנו מאותם מקורות שציינתי קודם), תפיסת עולם מוטעית הבנויה סביב ההנחה, שנתניהו הוא "עבריין סדרתי", שמחובר ועוזר לטייקונים (כאן). והחליטו להתעלם מכל מסמך וכל עד מהימן, שסותר את התפיסה הזו, שהם בנו לעצמם (כאן). הנושא הזה מתואר בהרחבה בכל 24 פרקי הסדרה הרשומים כאן למטה בנספח ב' ולא אחזור כאן על כל הפרטים והמסמכים הסותרים את תפיסת העולם המוטעית הזו.

לתהליך הזה קוראים "תפירת תיק".  אין לזה שום שם אחר. 

כדי להבין את התהליך הזה, יש לזכור שהמעבר מ"תיק בזק" ל"תיק 4000" החל אחרי סיום החקירה ברשות ני"ע שהסתיימה בהגשת התיק עם ההמלצות הסופיות לפרקליטות, ביום 6.11.17. מהרגע שהתברר לחברי מפלגת רל"ב (RakLoBibi) שנתניהו לא נמצא בתיק הזה, כמו שהם חשבו שיקרה בחקירה הזו, בעקבות החשיפה של גידי וייץ ב"הארץ" ב-2015, החל מסע מתואם בכמה כיוונים במקביל, להחזיר את התיק הזה לחקירה נוספת, והפעם במעורבות של להב 433 של המשטרה.
 
הפרקליטות ניצלה אז את המצב שראשי הרשות לניירות ערך (כולל ראשי החוקרים והפרקליטים שעסקו בתיק הזה), החליטו לפרוש, כל אחד מטעמים משלו, בעיקר (לטענת הפורשים) שהם הרגישו שהם מיצו את עצמם בחקירה זו, שהייתה פסגת הקריירה שלהם, ואז הפרקליטות והמשטרה, השתלטו על תיק החקירה, שהיה עד אז "נקי מפיברוקים" והניעו אותו בכיוון חדש לגמרי, מה שהתפוצץ ברעש רב במחצית הראשונה של 2018. כמובן שנתניהו עמד ועומד במרכז החשדות החדשות, כמתואר בכתבה בכלכליסט כאן.
 
ברשות ניירות הערך בכלל לא הבינו את כיוון החדש הזה, אחרי שמסרו תיק שלם וערוך, יפה ונקי מ"תפירות ופיברוקים", לפרקליטות, כשהייתה פרקליטה בכירה מלווה מהפרקליטות - לכל אורך החקירה הסמויה והגלויה שהתקיימה ב"תיק בזק". היו ב"תיק בזק" המון טעויות בהבנת עולם הרגולציה בתקשורת, אבל זה לא נעשה בכוונת זדון, אלא מחוסר בקיאות בנושא. ראשי ניירות הערך באותה עת, לא הבינו מה לא בסדר בתיק הגמור שנקרא "תיק בזק", ולמה נולד תחתיו תיק חדש בשם "תיק 4000", שמספרו אומר שהוא תיק נוסף בסדרת התיקים שנתניהו עומד במרכז, כמתואר כאן בכלכליסט. 

החוקרים הבכירים שנשארו ברשות ניירות הערך, כמעט עד סוף פברואר 2018 (כמופיע כאן בתצלום בכותרת), בכלל לא היו בתמונה ולא הבינו מה בדיוק המשטרה (להב 433) עושה בתיק הזה, בגיבוי הפרקליטות (והיועמ"ש, באופן חלקי בלבד. את תרגילי החקירה הפליליים - הם לא דיווחו ליועמ"ש). 
 
אלו היו החודשים הקריטיים, שבהם החל "תהליך התפירה" הענקי של "תיק 4000", תוך שפיכת מאות מיליוני ש"ח ללא כל חשבון, על החקירה הזו כמתואר ונחשף כאן, ע"י אורי בן-אמוץ ז"ל. זאת, בתהליך שהובל "ביד רמה" ע"י פרקליט המדינה דאז - עו"ד שי ניצן, בגיבוי וחיפוי של היועמ"ש - עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, שהיה תלוי בו באופן מוחלט, בעיקר בגלל הקלטות של "פרשת הרפז" ששכנו להם בשקט ותחת צא"פ (צו איסור פרסום), בכספת של עו"ד שי ניצן, דרך פרקליטת מיסוי וכלכלה תל אביב עו"ד ליאת בן-ארי שווקי וכלה במפכ"ל דאז - רוני אלשיך. המשותף לכולם: הם הפכו (כל אחד מסיבותיו הוא) לחברי כבוד ומובילים במפלגת רל"ב. כל אחד מהם רצה לעשות הכל - כדי "לקפד את ראשו של נתניהו" בהאשמות פליליות, לא חשובות העובדות והאמת שנובעת ממסכת הראיות.

נראה על פניו, ש"לתפור תיק" לנתניהו, היה המוצא הכי מהיר ובטוח, לכסות על הפאשלות של הצמרת המשפטית בענייני הרגולציה שנוגעים לקבוצת בזק ולמנוע "מפולת" בבית משפט, אם "תיק בזק" יוגשד לבית המשפט, כהמלצת הרשות לני"ע. המדובר בפאשלות, של הצמרת המשפטית של מדינת ישראל, שאישרה במו ידיה, פעם אחר פעם, גם את מה שהיה ב-2015 וגם מה שהיה במהלך ובסוף 2016. 

ככה "תפרו תיק" לאיש הלא נכון. רק כדי להגן על "תופרי התיקים" עצמם. 

בטרם הפרסום, פניתי ליועמ"ש לבקש תגובתו לממצאים ולכתבה. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
כ"כ, פניתי למשרד התקשורת לבקש תגובתם לממצאים ולכתבה. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

חקירה נועדה לחשוף את האמת. זה לא היה ב"תיק 4000". 

מדהים.

2. מה עו"ד דנה נויפלד מספרת בחקירותיה, שהודלפו לכלכליסט? (הקטע הזה לקוח מכאן).
בהדלפה לכלכליסט (כאן) עולה, שעו"ד דנה נויפלד נחקרה פעמיים: פעם בתיק בזק ופעם בתיק 4000. (מה ההבדלים בינהם? זה כאן). בהדלפה, יש רק קטעים מהעדויות הללו, כנראה בחרו לפרסם את הקטעים הכי חשובים. 

למי שלא שם לב, בכוונה מערבבים את 2 התיקים ביחד (תיק בזק ותיק 4000), למרות שהם נושאים נפרדים ויש פער של שנה וחצי בהתרחשויות בזמן אמת בין 2 התיקים.

בתיק בזק, שר התקשורת הוא צחי הנגבי ואחריו איוב קרא, ובתיק 4000 שר התקשורת הוא נתניהו. אם מערבבים את 2 התיקים, יוצרים רושם, שזה תיק אחד, שכולו נתניהו. לוח הזמנים הנכון של תיק בזק ותיק 4000 נמצא כאן במלואו, למתעניינים. 

עדותה של עו"ד דנה נויפלד, שנעשה, כנראה, על פי הזיכרון וללא מסמכים, עדות הסותרת בנקודות הכי מהותיות את מה שכתוב בדו"ח מבקר המדינה, ושניתחתי בהרחבה כאן. אבל זה הדבר, שכרגע הכי פחות מטריד. 

מה שמטריד ושחסר כאן זה העיקר: האם עו"ד דנה נויפלד נחקרה ב-2 החקירות, שעברה, אודות 2 מסמכי האישור, שהכינה והעבירה (יחד עם כל המסמכים, ששמילה מימון לקח לחתימת נתניהו)?

אין לזה שום רמז בהדלפה.

יתרה מכך, לא מעט מכתבי התקשורת כבר כתבו (מהדלפות, שבאו מהפרקליטות), שבכלל לא היה אישור מעו"ד דנה נויפלד לעניין "העסקה" והנה כמה דוגמאות, איך התקשורת עסקה בהזנת הציבור בשקרים הללו:

א. נתי טוקר ואמיתי זיו מדה-מרקר:


ב. רביב דרוקר מהארץ: כאן וכאן. 

ג. חן מענית מגלובס:


איך זה שהחוקרים, הפרקליטות, היועמ"ש עם הצוות הגדול, שהקיף את היועמ"ש והכתבים המכובדים של כלי התקשורת המדבררים אותם השכם והערב, לא ראו ולא קראו את 2 המסמכים של עו"ד דנה נויפלד לנתניהו? 

כדי שהם לא יתאמצו לחפש אותם (אפשר כיום למצוא אותם בקלות בחיפוש בגוגל, כי גוגל סורק את כל הכתבות שלי), אז הנה הם כאן: הראשון, והשני.

ככה תפרו תיק לנתניהו - בלי המסמכים הכי חשובים בתיק.

ועוד משקרים לציבור - שאין בכלל מסמכים כאלו. 

כעת אני מגיע לבעיה הכי חמורה בתיק בזק.
עו"ד דנה נויפלד מאמתת בעדותה את מה שזיהיתי בזמן אמת, ששלמה פילבר (בשונה מאבי ברגר, שעשה "מה שבראש שלו"), שאמנם עשה הרבה שטויות, לא פחות מאבי ברגר, אבל הוא (שלמה פילבר) תמיד הקפיד להתייעץ עם הייעוץ המשפטי.

זאת, בין היתר, משום שהוא עצמו עורך דין והוא הבין היטב את הצורך בליווי של ייעוץ משפטי בכל צעד רגולטורי, שהוא נוקט. 

ואכן, גם ב"תיק בזק" הוא נעזר בייעוץ משפטי לרבות היוועצות עם המשנה ליועמ"ש והעיקר: הוא הקים לעצמו יחידת ייעוץ משפטי אצלו בלשכה, שהייתה מורכבת מעו"ד אריק רשף, מי שהיה הסגן של עו"ד דנה נויפלד, שהיה אמור לצאת לפרישה אבל פרישתו התעכבה.

זאת, בתרגיל, שנעשה אז בין שלמה פילבר לסמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש, שהייתה אז במשרד התקשורת - תמי לשם (בתמונה משמאל), כנראה בידיעת הנציבות והיועמ"ש (או לפחות המשנה ליועמ"ש). זאת, תחת תירוץ שקרי (המתועד על ידי בזמן אמת) שהוא עובר ללשכת המנכ"ל, כדי לטפל בתיקי רישוי - מה שלא היה ולא נברא. הוא קיבל מינוי בתקן של "ממונה אישור ייבוא ציוד" כמופיע כאן. התקן הזה שייך ליחידה שעמד בראשה אז סמנכ"ל בכיר חיים גרון.

אם היו חוקרים את עו"ד ומהנדס חיים גרון, שהיה אז סמנכ"ל בכיר והממונה על תחום הרישוי במשרד, בעניין ספציפי זה, היו מייד מגלים את האמת, שהוא עבר ללשכת המנכ"ל כדי להיות יועץ משפטי אישי לשלמה פילבר. שום רישוי, שום ממונה ייבוא ציוד ושום נעליים. "ישראבלוף" במיטבו מבית היוצר של צמרת משרד התקשורת הישראלי. 

וזה מה שהודלף לכלכליסט מעדותה של עו"ד דנה נויפלד:
. . 

כך, עו"ד דנה נויפלד ידעה בדיוק (אך לא נחקרה לעומק על כך), מדוע תמי לשם מינתה את עו"ד אריק רשף כעוזר של שלמה פילבר למשך חודשיים, במקום להוציאו לפנסיה. 

עו"ד דנה נויפלד רק ביקשה, שעו"ד רשף יעשה זאת בחדר בלשכת מנכ"ל ולא בחדרו בלשכה המשפטית (חדר שהיה צמוד ללשכה שלה), למרות שהוא יושב שם עשרות שנים, ומה הבעייה עם חודשיים נוספים? 

את עו"ד רשף לא ראו באגף הרישוי. כי הוא לא עסק ברישוי. זה היה הדיל: הסגן הפורש של עו"ד דנה נויפלד יכין את המסמכים המשפטיים בנוגע ל"בזק יס" ("הורדת ההפרדה התאגידיתׂ"). אבל אם תהיה בעייה בעניין רגיש זה, עו"ד דנה תוכל לטעון, שהיא לא מכירה אותו ואת מעשיו בנושא, הוא בכלל "לא בעניינים" (למרות שהוא ותיק ומנוסה ממנה בענייני רגולציית עולם התקשורת, בכמה וכמה מונים), כי הוא עבר ממנה לטפל ב"תיקי רישוי" ולא ברגולציה של קבוצת בזק.

זה בדיוק מה שמסרה בחקירתה המבולבלת, כפי שמופיע בתצלום כאן למעלה.

ביום 21.2.18 בכתבה "האם יהיו (או יכולים להיות) עוד עדי מדינה ממשרד התקשורת? תשובה ברורה!", כתבתי, בין היתר, "סביב הפרשה הזו יש עוד שחקנים רבים, חלקם באו והלכו. דוגמת הסיפור התמוה של עו"ד רשף: תמי לשם מינתה את עו"ד אריק רשף (הסגן של עו"ד דנה נוייפלד, שאמור היה לצאת לפנסיה) לעוזר המנכ"ל דאז שלמה פילבר, למשך חודשיים, בדיוק בסוף שנת 2016, כשהתקבלו (ע"י שלמה פילבר) ההחלטות הכי מוזרות בעניין בזק".

בעדות של עו"ד דנה נויפלד, שהתפרסמה היום בכלכליסט, נחשף - שצדקתי. למרות שהמשרד שיקר לי ואמר, שתמי לשם האריכה את החוזה של עו"ד אריק רשף בחודשיים כדי לעזור לחיים גרון ברשיונות (ואפילו עשו שימוש בפטירתו של עובד הרישוי ציון כהן ז"ל, כדי להצדיק את המינוי הזמני הזה), מסתבר, שהמשולש: שלמה פילבר - תמי לשם - עו"ד אריק רשף, פעל כדי שיהיה לשלמה פילבר עורך דין צמוד ומומחה לרגולציית התקשורת לא פחות מהבוסית שלו, עו"ד דנה נויפלד. המטרה שהוצבה לו: שיכין לשלמה פילבר את המסמכים לעיסקת בזק יס, דרך "הפטנט של הורדת ההפרדה התאגידית".

כך, בצמרת משרד התקשורת אפילו לא היססו לעשות שימוש שיקרי בפטירתו של עובד הרישוי ציון כהן ז"ל, כדי לתרץ למה תמי לשם לא הוציאה את עו"ד אריק רשף לפנסיה, אלא נתנה לו חוזה של חודשיים, כעוזר מנכ"ל בפועל, אבל בתקן של "ממונה אישור ייבוא ציוד".

איזה סירחון ואוסף של שקרים על שקרים. אוסף של שקרנים, שמתאימים לכל מה שיש בתיק 4000. מתברר, שצדקתי לגבי השלישייה הזו, לאורך כל הדרך, למרות השקרים וההכחשות הנמרצות של משרד התקשורת.

את מעורבותו הקריטית (בזמנו) והחיונית מבחינה משפטית, של עו"ד רשף, שהוצב כיועץ משפטי בלשכת המנכ"ל דאז, בתרגיל של תמי לשם (ש"בושל" ביחד עם עו"ד דנה נויפלד והמנכ"ל, בידיעת הנציבות וכנראה גם בידיעת היועמ"ש לממשלה), מעורבות מאוד אינטנסיבית ב"תיק בזק", חשפתי בהרחבה לראשונה ובמדויק בפרק 25 בסדרה, פרק שפורסם תחת הכותרת: "תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?"

אגב, תמי לשם ועו"ד אריק רשף לא נמצאים ברשימת עדי התביעה בתיק 4000. הם כלל לא נחקרו. די ברור למה. 

מאחר ונעשה ניסיון להרחיק את עו"ד דנה נוייפלד מאישור "עסקת בזק יס" לפי המתווה החדש של שלמה פילבר (בגלל "ניגוד העניינים" האישי שלה וגם בגלל שהיא מחוברת אישית למתחרים של בזק ותמיד נקטה עמדה משפטית של "אנטי בזק"), יש חשיבות עצומה לכך, שגם לפי עדותה, מי שהכין את החומר המשפטי למנכ"ל, היה המשנה שלה לשעבר, עו"ד אריק רשף.
 
מאחר ועו"ד דנה נויפלד ראתה במו עיניה (המרחקים בין המשרדים במטה משרד התקשורת בי-ם לא גדולים וכולם רואים את כולם, גם בהפסקות האוכל...) וידעה גם ידעה, למה תמי לשם נתנה חוזה של חודשיים למשנה שלה, לשבת בלשכת המנכ"ל שלמה פילבר בירושלים (וזה לא כדי לטפל ברישיונות באגף הרישוי, שנמצא בכלל במגדל שלום בתל אביב). זה לא מאפשר לה להעמיד בדיעבד פני מופתעת. היא הרי ראתה את עו"ד רשף בלשכת המנכ"ל כמעט כל יום ונפגשה עימו בישיבות, במסדרון, באוכל, בהתכתבויות וכך הלאה. הם לא היו אנשים זרים זה לזה. הם עבדו יחד וצמוד, כמעט מתחילת העשור. 
. 
העובדה שבידי החוקרים הייתה העדות של עו"ד דנה נויפלד לגבי עו"ד אריק רשף, ובכל זאת החוקרים והפרקליטות לא זימנו אותו או את תמי לשם כעדים, לבדיקת הרקע המשפטי לתכנית של שלמה פילבר להורדת "ההפרדה התאגידית" מעל בזק, מוכיחה די בברור, כי גם הפרקליטות יודעת שהעדות של עו"ד אריק רשף ותמי לשם "יפוצצו את בלוף" המינוי של עו"ד רשף בלשכת המנכ"ל ולא ישרתו את התיק שנתפר נגד נתניהו. 

כלל מישפטי ידוע הוא, כי צד שנמנע מלהביא עד לעדות, חזקה עליו שהוא יודע שהעדות תפעל נגדו. העדות של עו"ד דנה נוייפלד שנחשפה כאן, לגבי המשנה שלה לשעבר, עו"ד אריק רשף, היא "פצצה" שמאשרת חד-ערכית את החשיפה שלי מזמן אמת, ומאפשרת לשים במוקד השיח נושא חדש זה, שמראה באור בהיר ביותר, כיצד התיק הזה נתפר ולא נעשתה בו כל פעולה הנדרשת לחקר האמת.

אם לא די בכך, בעדותו של הרן לבאות, בתמונה משמאל (פורסמה כאן בכלכליסט), הוא מציג את עצמו כמי שלא ידע ולא יודע בכלל, מי חיבר את מסמכי המדיניות החדשה ומכתבו של שלמה פילבר לבזק (מצ"ב הקטע הרלבנטי בעדותו). הוא חושד שזה בזק כתבה זאת, למרות שבזק טענה שהמסמך לא מתאים לה ולא טוב לה.

הוא (הרן לבאות) הרי הכיר היטב את עו"ד אריק רשף וגם את העוזרת המקצועית של שלמה פילבר, עדי קאהן גונן, שסייעה לעו"ד אריק רשף בנושאים הללו. הוא הכיר אותה ממש היטב, כי היא הייתה עובדת בכירה אצלו ויד ימינו במשך שנים, לפני שעברה ללשכת המנכ"ל. הרן לבאות היה פוגש את שניהם, בכל פעם שהלך ללשכת המנכ"ל (שם הם ישבו), ולא יכול להיות שלא ראה אותם, לא אכל איתם, לא השתתף בישיבות עימם, לא דיבר איתם בפעילויות החברתיות שהתקיימו במשרד ולא דיבר איתם בנושאי הרגולציה שהיו על הפרק, במשך חודשים רבים. משרד התקשורת זה משרד מאוד קטן, והשקרים (לכאורה) שהוא השמיע בחקירתו - פשוט לא הגיוניים. 

גם המשנה ליועמ"ש, עו"ד אבי ליכט, (כפי שפורסמה עדותו בכלכליסט כאן), עולה שהוא (כטענתו בחקירה) לא רק שלא ידע מהעניין (מי חיבר את המסמכים לשלמה פילבר), הוא לא עודכן על כך מעו"ד דנה נויפלד, שהתקשרה לעדכן אותו (מצ"ב הקטע הרלבנטי מעדותו), לא היה לו צל של מושג מי חיבר את המסמכים הללו. 

עדותו של עו"ד אבי ליכט אינה מסתדרת עם העובדות מהסיבות הבאות:

• היו שני שלבים בנושא זה. השלב הראשון היה הוצאת מסמך טיוטת המדיניות. המסמך הזה הועבר אליו והוא אישר אותו כפוף לשימוע (האישור היה למסמך המדיניות ולא למכתב, כפי שמופיע ומובן מעדותו).
• השלב השני היה המכתב, אותו הוא כנראה לא ראה מראש. הוא מבלבל בעדותו (אולי בכוונה), בין מסמך המדיניות למכתב. 
• הוא הכיר, ככל הידוע, את עו"ד רשף היטב, גם משום שעו"ד רשף היה סגנה של עו"ד דנה נויפלד (שהייתה יד ימינו במשך שנים) ועמד במשך שנים רבות בקשרים שוטפים מול הפרקליטות ולשכת היועמ"ש, וגם מפני שעו"ד רשף שימש בעברו מ"מ היועץ המשפטי ועמד ישירות מול הפרקליטות ומשרד היועמ"ש בעבודתו השוטפת. 
• הכי חשוב, היה זה, ככל המסתמן מהממצאים עד כה, עו"ד רשף עצמו, שהעביר לו את טיוטת המדיניות החדשה וביקש את הסכמתו... כך גם נובע מדו"ח מבקר המדינה. כלומר: הוא ידע היטב מה עושה עו"ד רשף, כי הוא קרא את מה שכתב לו ואישר לו זאת... 
• גם בדיון שהתקיים בכנסת ביום 2.1.17, שלמה פילבר טען שהוא עצמו ועוזריו עדכנו באופן שוטף את עו"ד אבי ליכט ("הייתה התייעצות"), ועו"ד אבי ליכט (דרך נציגתו שהייתה בדיון), הודה שאכן זה היה כך, כמופיע בתצלומים כאן: 

כלומר: עו"ד אבי ליכט קיבל את טיוטת המדיניות החדשה, שהכין עו"ד אריק רשף (בסיוע של עדי קאהן גונן), אישר את המתווה החדש ואישר מבחינת שלמה פילבר להתקדם במתווה הזה - בכפוף לשימוע, והוצאת המכתב לבזק מאוחר יותר, לקראת סוף 2016, הייתה תוצאה נלויית של התהליך הזה, שהוא היה מודע לו בכל פרטי פרטיו, כבר מתחילתו. לכן, ההתכחשות שלו בעדותו למציאות הזו, מעוררת שאלות כבדות ביותר. 

עו"ד אבי ליכט היה חלק בלתי נפרד מ"הקליקה" כמפורט במאמר: "אחד מראשי "קליקת הפרקליטים" פורש במפתיע. מה עם "התאומה" שלו?", והוא זה ש"הצניח" את העוזרת שלו, עו"ד דנה נויפלד לתפקיד היועצת משפטית במשרד התקשורת, משרה שעו"ד רשף ניסה להתמודד עליה ללא הצלחה. מאוחר יותר עו"ד דנה ננויפלד מינתה לה סגנית (עו"ד ברוריה מנדלסון) ודחקה אותו לאחור, במחלקה המשפטית של המשרד (עד לפרישתו), ככל הנראה באישור ובגיבוי של אבי ליכט. הוא (אבי ליכט) היה מעורב בכמה וכמה פרשיות ושערוריות במשרד, כמפורט בכתבה הזו. ההיתממות שלו בחקירה, ממש לא מפתיעה. ככה "הקליקה" פעלה ופועלת.

כמוזכר בתחילת הכתבה, בעקבות החשיפה כאן (שהחלה בכתבה הקודמת), הוגשה תלונה ליועמ"ש (כאן, אישור קבלה - כאן, העברת התלונה לפרקליט המדינה - כאן), בנושא "התרמית המשפטית" לכאורה (בה מעורבים: שלמה פילבר, עו"ד אריק רשף, תמי לשם ועו"ד דנה נויפלד, ככל הנראה בידיעת: נש"מ, המשנה ליועמ"ש דאז אבי ליכט והשר צחי הנגבי), כמתואר בהרחבה לעיל. 

כלומר: 
1. הדמות הכי מרכזית והכי חשובה מבחינה משפטית בעניין "הסעיף הנעלם" באישור של נתניהו ל"עסקה", עו"ד טל אייזנפלד, כלל לא נחקרה.

2. האיש הכי מרכזי והכי חשוב מבחינה משפטית בעניין המסמך של שלמה פילבר ("פרשת בזק") ו"המדיניות החדשה" של שלמה פילבר בשוק הקווי, עו"ד אריק רשף, כלל לא נחקר. 

יש למישהו הסבר סביר לתופעה החמורה והמזעזעת הזו? 

כדי להחמיר את הבעיה, אני חושף שכבר בעת שהחקירה התנהלה במלא המרץ, בתחילת ספטמבר 2017, העברתי (דרך דוברת הרשות לניירות ערך), מידע ספציפי וממוקד, בעניין "פרשת עו"ד אריק רשף". מצ"ב כאן פנייתי בנושא ואישור קבלת המידע ע"י הרשות החוקרת. המידע הזה לא נחקר ועו"ד אריק רשף לא נמצא ברשימת העדים ושום עדות שהודלפה לא מזכירה אותו בשמו והוא לא קיים (אלא בתזכורת עקיפה, בלי שם ותפקיד, בעדותה של עו"ד דנה נויפלד). הוא פשוט "הועלם" מתיק החקירה. למה? מי בפרקליטות החליט לא לחקור את המידע הזה ולהעלים אותו? זה פשוט מדהים. 

**********************************************************************************************************
עדכון 25.12.19: פורסם (כאן) מאמר תחת הכותרת: “טוב שביהמ”ש מגביל את כוחה של המשטרה לפגוע בזכויות חשודים”. עו”ד מיכאל דבורין בעקבות דברי השופט אלרון מבית המשפט העליון, על חקירת יועצי רה”מ: “המשטרה בלהיטותה אפשרה לעצמה לעבור על החוק”. פרופ’ מיכאל בירנהק: “החיפוש בטלפון ללא צו היה פסול”.

עדכון 28.12.19: פורסם כאן: השופט (בדימ.) דוד רוזן נגד עו"ד שי ניצן (פרקליט המדינה הפורש): "המייל שנשלח על ידו לשופטים הוא “תקלה חמורה”. נציב תלונות הציבור על הפרקליטות מתח ביקורת קשה על התנהלות פרקליט המדינה היוצא: “סכנה אורבת, ולו למראית עין, כששופטים מכהנים נקראים להגנת הפרקליטות”.

עדכון 6.1.2020: שערוריית היועץ המשפטי של הכנסת (חלק מ"הקליקה", למי שלא הבין זאת עד היום): הסכם ניגוד העניינים שנחשף (כאן) מבהיר – זוג שתפר תיקים לרה״מ: יועמ״ש הכנסת חייב להתפטר (כך לדברי בועז גולן, חושף הפרשה). אלי ציפורי העלה מספר לא קטן של פוסטים נוקבים בפייסבוק בנושא זה (האחרון שבהם כאן). 

עדכון 8.1.20: על פי ציוץ ופרסום ברדיו של כתב גל"ץ - מיכאל האוזר טוב, עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה של עו"ד ד"ר מנדלבליט, שוב נשכר על ידי "כחול לבן" - אבל הפעם בעניין תיקי נתניהו: עו"ד ליכט ילווה מטעמם את הקמת וועדת החסינות ואת הדיונים בה. כך נכתב בציוץ: "כזכור ליכט נתן עדות בתיק 4000, אבל נמנע מעיסוק בתיקי נתניהו במסגרת תפקידו כמשנה ליועמ״ש". ההימנעות בעיסוק בתיקים היא בגלל שהוא היה עד תביעה (כמפורט כאן למעלה) בתיק 4000. הוא עדיין עד חשוב ביותר שטרם נחקר נכון, ב"פרשת עו"ד אריק רשף". עו"ד אבי ליכט הוא עד מס' 126 ברשימת העדים בכתב האישום כנגד נתניהו. כך, עד תביעה מטעם הפרקליטות כנגד נתניהו, מסייע ל"כחול לבן" להסיר את החסינות של נתניהו. "ניגוד עניינים" הזועק לשמיים. 

עדכון 9.1.2020: עו"ד איל ינון (יועמ"ש הכנסת שהתערב בענייני החסינות של נתניהו) הוא עד מספר 296 בתיקי האישום שחתום עליהם היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט נגד נתניהו. כך, היועמ"ש של הכנסת שגר באושר שנים רבות עם בת זוגו - עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש של הממשלה, זו שהובילה (בין היתר) את התיקים נגד נתניהו - הוא גם עד תביעה מרכזי במשפט המתוכנן נגד נתניהו.

בנוסף, בליכוד תוקפים בחריפות (כאן) את עו"ד אייל ינון: "ניגוד עניינים חמור – הולך ומתברר שכל התהליך בכנסת פסול ומזוהם".

מדהים. ככה כמעט כל הנושאים הכי חשובים מתנהלים. גם "התיקים התפורים" עם מספרים עגולים (1000, 2000 ו-4000). מדובר ב"קליקה" שדאגה (במשך השנים, זה נבנה נדבך על גבי נדבך, לרבות בתמיכת בג"ץ), שהקליקה תהייה חסינה בחסינות מוחלטת מפני כל תביעה, או ניסיון חקירה, או הדחה.

"פוטש" בשידור חי גם מהכנסת... 

עדכון 15.1.20: נחשף מהיומן של אבי ברגר - כאן (לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת ו"עד מפתח" של הפרקליטות בתיק 4000), שהוא נפגש ביום 26.8.14 בשעה 13:30 עם מנכ"ל "קרן וקסנר" ישראל, לא ברור למה. גם פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, נפגש עם "קרן וקסנר" (כאן), במרץ 2018, לא ברור למה. בנוסף, גם אמי פלמור (לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, הייתה חלק מ"הקליקה"), נפגשה עם מנכ"ל "קרן וקסנר" (מצ"ב), ב-11.8.14 בשעה 10:00, לא ברור למה. 

עדכון 16.1.20: אלי ציפורי העלה פוסט נוקב (כאן) עם הכותרת: "מנדלבליט מודה: עו"ד עמית מררי, בת זוגו של איל ינון היועץ המשפטי לכנסת, ליוותה מקרוב את תיקי נתניהו עוד משלב החקירות(!) - דבר שממחיש ומעצים את ניגוד העניינים החמור שבינה ובין ינון בנושא חסינות נתניהו."

עדכון 17.1.20:
א. נחשף היום בגלובס, כיצד כתב החשדות וכתב האישום סילפו תמלילים (לא משהו חדש או מפתיע לקוראי Telecom News), כדי להציג את וואלה! באור מסוים ואת דה-מרקר באור אחר לגמרי, בעוד שהאמת הייתה הפוכה לחלוטין. הכתב אבישי גרינצייג מפרסם (כאן) את החשיפה תחת הכותרת: "דעה: איך הגיע ציטוט מעוות לכתב האישום נגד נתניהו ומשם לקמפיין פרסומי של "דה מרקר". בכתב האישום נגד רה"מ נתניהו מופיע משפט לפיו "'דה מרקר' זה לא שאול (אלוביץ')". אלא שתמלול השיחה בין יאיר נתניהו לניר חפץ, שממנו נלקח המשפט, חושף כי היה זה דווקא "דה מרקר" שהסכים (ובצדק) להוריד ציטוט רגיש הנוגע לחייו האישיים של בנו של רה"מ".

ב. פורסם ראיון רדיו (כאן) עם פרופ' מני מאוטנר [פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה למשפט אזרחי השוואתי ולתורת המשפט ע"ש דניאל רובינשטיין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקן הפקולטה[, על הפרקליטות: "הגוף הזה פועל בתרבות ארגונית קלוקלת", "אין שום סיכוי שמתוכו היא תתוקן", "צריך להקים ועדת חקירה שתבדוק מה קורה בפרקליטות", "לא סגרו חשבון עם תפירות התיקים שהפרקליטות עשתה לפני 20 שנה".

ג. הוגשה תלונה (כאן) גם לנש"מ (נציבות שירות המדינה) בנוגע לפרשת "אריק רשף" שמפורטת בהרחבה בכתבה כאן למעלה, על רקע החשד למעורבות בכירים, לרבות בנש"מ, בפרשה זו. 

עדכון 19.1.20:
א. פורסמה הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה:  רצ"ב (כאן) לידיעתכם מענה ששוגר לפני זמן קצר מטעם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, באמצעות עוזרו הבכיר ד"ר גיל לימון, לדרישת באי כוחו של רוה"מ, לקבל את מלוא חומרי החקירה על אף שכתב האישום טרם הוגש לביהמ"ש. 
במכתב המענה מבהיר היועמ"ש לממשלה, כי על פי האיזון שנקבע בחוק, חומרי החקירה המלאים מועברים לידי הנאשמים רק כאשר מוגש כתב האישום לביהמ"ש, וממילא בשלב זה ליבת חומרי החקירה מצויה בידיהם ועל בסיסה הם טענו טענות שונות הן בשלב השימוע והן לגבי החסינות.

‏בתגובה להחלטה בדבר חומרי החקירה, מטעמו של ראש הממשלה נתניהו נמסר: "איך אפשר להילחם בעד האמת אם מסתירים את חומרי החקירה שמעידים על סחיטה באיומים של עדי מדינה, אכיפה בררנית ותפירת תקדימים משפטיים שלא קיימים בתולדות האנושות? מי שממשיך להתנהל בחוסר שקיפות' כנראה רוצה להשיג תוצאה ידועה מראש".

אלי ציפורי העלה (כאן) פוסט נוקב בפייסבוק בנושא תחת הכותרת: "מנדלבליט ממשיך לעשות את ה-כ-ל כדי לחבל בהגנתו המשפטית של נתניהו ולמנוע ממנו חומרי חקירה - כולל בדיוני החסינות אם התקיימו".

ב. פורסם (כאן) המשך הסאגה של "הטרדת עד המדינה" שלמה פילבר ע"י יועצי רוה"מ: "מכה קשה למשטרה: לא יוכלו לחטט בטלפון של אוריך, של גולן ייבדק. בית המשפט התיר למשטרה לעשות חיפוש רק בטלפון של יועץ התקשורת של משפחת נתניהו - וגם זאת מסייג השופט במגבלות ותנאים אותם הציב • אסר לערוך חיפוש בטלפונים של 3 יועצים אחרים • הסנגורים יערערו על ההחלטה: "זה למעשה המסמר האחרון שצריך להוביל לסגירת תיק החקירה"."

עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין: ״אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט שקיבל את עמדתנו. לאחר שבית המשפט העליון קבע שנפלו פגמים קשים, חוזרים ונשנים, בחקירת יועצי ראש הממשלה, היום קבע בית משפט השלום באופן סופי שלהפרות האלה יש מחיר – דחיית הבקשות למתן צווים. זהו למעשה המסמר האחרון שצריך להוביל לסגירת תיק החקירה נגד יועצי ראש הממשלה״.

ביום 24.1.20 פורסם (כאן) שהפרקליטות ערערה: דורשת לערוך חיפוש בטלפונים של דוברי נתניהו. כמה ימים אחרי שבית משפט השלום בתל אביב דחה את בקשת המשטרה לערוך חיפוש ממוקד בניידים של שלושה מדובריו של ראש הממשלה החשודים במעורבות בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר, ערערה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בת"א.

עדכון 22.1.20: פורסמה התגובה של היועמ"ש ל"ארגון לביא", בעניין העמדת התאגידים שקשורים לתיקי נתניהו - לדין. תגובת היועמ"ש - כאן. עו"ד מיכאל דבורין, מ"ארגון לביא" צייץ: "שימו לב לתשובה המתחמקת שהיועץ שולח לי לפני כמה דקות בנושא התאגידים. ההחלטה עדיין נשקלת. יש להם את כל הזמן שבעולם. בסיפא של המכתב הם מודים שהם חרגו מהנוהל של הגשת כתב אישום במשותף נגד האורגנים ונגד התאגידים, אבל לא מספקים שום הסבר למה פעלו באופן חריג ולמה אצה להם הדרך בושה. בג"צ. הם בהחלט בבעיה. הכנסתי אותם לפינה. נראה אותם מראים בכמה מקרים נשקלה העמדת התאגידים לדין בנפרד לאחר שהתקבלה ההחלטה להגיש כתב אישום (לאחר שימוע!) נגד האורגנים. זו אכיפה בררנית על ספידים. מישהו יכול לנחש למה אצה להם הדרך כל כך שהם חרגו מהנוהל? פניה של האכיפה הבררנית בשיא כיעורם. רוצים הוכחה שתפרו תיק למידותיו של נתניהו בבקשה. שחור על גבי לבן. חרגו ממדיניות. אצו רצו, זנחו את התאגידים, כי לא באמת מעניין אותם להחזיר כסף לציבור וענינם עוד נשקל. מה בוער להם? מקסימום ינהלו שני משפטים על אותו דבר".

עדכון 23.1.20: פורסם כאן, כי היועמ"ש הודיע כי לא יפתח בחקירה פלילית נגד נתניהו. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, דחה את בקשתו של עורך הדין שחר בן מאיר לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנוגע לקיומו של ישראל היום, אשר על פי הבקשה נחשב לשוחד בשל עניינו לקדם את נתניהו.
 
****************************************************************************************************************

עדכון 11.2.21: פורסם פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-8.2.21. המסמך מתחיל בהחלטות, שכבר פורסמו, והמשכו בתמלול הקלטת הדיון, לאחר שעבר אישור של השופטים. בניגוד לפרסומים בכמה כלי תקשורת, על פי הפרוטוקול הזה, אב בית הדין כב' השופטת פרידמן-פלדמן לא קראה לנתניהו בשם "נאשם מס' 1" אלא "מר נתניהו"... אגב, עולה מהפרוטוקול, שמי ש"בישל ותפר" את "תיק 4000" כהמשכו של "תיק בזק" הייתה עו"ד יהודית תירוש, כמובן שיחד עם רשות ניירות הערך ואח"כ להב 433, כל השאר מעליה, נגררו בהתלהבות לכיוון הזה ולכן "לא ספרו ממטר" את היועמ"ש (שבאותה עת "היה אחוז בגרונו", כדבריו, שעלו מהקלטה, שפורסמה מאפי נוה, אחוז ע"י עו"ד שי ניצן ועו"ד דינה זילבר). לכן, כל מה שנטען בפני בית המשפט כ"אישורי היועמ"ש" לחקירת נתניהו, זה אוסף של שקרים, כדי לחפות על כך, שאין אישורים, ואפילו השופטים החלו להבין את הנקודה הזו, במהלך הדיון מאוד חריף, שהתנהל באולם בית המשפט. הפרוטוקול המלא - כאן. 


נספח ג':
קישור ל"לוח הזמנים של תיק 4000 והקליקה ומעלליה" - כאן.

מצגת להפצה ולשיתוף (שלא הוכנה על ידי, אבל משקפת לדעת כותביה את מה שפרסמתי בעשרות הרבות של הכתבות והתחקירים שיש כאן ברשימה למטה) למי שמעוניין להכיר את האמת ולהפיצה, מה באמת יש בתיק 4000, ב-5 עד 7 דקות קריאה בלבד: כאן. 

מצגת קצרה ביותר להפצה ולשיתוף (שלא הוכנה על ידי, אבל משקפת לדעת כותביה את מה שפרסמתי בעשרות הרבות של הכתבות והתחקירים שיש כאן ברשימה למטה) למי שמעוניין להכיר את האמת ולהפיצה ברבים, גם למי שאין סבלנות להכיר לעומק את נבכי ומסמכי תיק 4000 התפור, מה באמת יש בתיק הזה, ב-2 דקות קריאה בלבד: כאן. 

קישור למאמר: "הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!" ותת הפרק: "סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים" - כאן. 
 

כתבה וקישור לראיון האחרון בסדרה: ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000.

פירוט רשימת 37 הפרקים המרכזיים הקודמים בסדרה, שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• ערוץ 20: אבי וייס: תיק 4000 - פנו לשב"כ לאישור המיזוג בזק-YES.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
• חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף
• תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו
• תיק 4000" חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים
• תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית
• אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת
• שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש?
• תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור.
• תיק 4000: כך זוהו מי שהדליפו, תיחמנו ושיקרו בהדלפות לכלי התקשורת.
• תיק 4000: כך מסגירים ציוצים בטוויטר את ההדלפות מהפרקליטות ומטרתן.
• תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?
• הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מהפיכה שלטונית שיש לחקור!
• סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עניינים" בתיק 4000?
• תיק 4000: מי מאשר "ניגודי עניינים"? - ספינים וכזבים בפרקליטות והיועמ"ש.
• תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים.
• תיק 4000: מסמר ענק נוסף לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי).
• תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית!
• חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000.
• חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000.
• תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק?
• תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית!
• איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום?
• תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול כנגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו!

מבחר ממאות פרקי רקע חשובים, שהקדימו וליוו את הסדרה הזו, בשלוש השנים האחרונות, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות ב-37 פרקי הסדרה המרכזיים, שיש ברשימה כאן מעל:

• קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעיתו המידית
• מעתירת בזק לבג"ץ עולה שעל המשטרה לחקור את צמרת משרד התקשורת
• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• הטענה של נתניהו ש"אין תיק 4000" נכונה. המשטרה חוקרת בכיוון הלא נכון!
• התעלומה של חוות הדעת המשפטית לשר התקשורת דאז: ביבי נתניהו.
• חשיפת מה שלא רוצים שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל).
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו".
• הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת.
• מבקר המדינה "מחפש" את ביבי וקרא בתחום שידורי הטלוויזיה. עוד בדיחה.
• למה מש' התקשורת דוחה בפעם ה-10 את חובת הוט לפרוס תשתית בכל הארץ?
• למה צריך (שוב ושוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי "השוק הסיטונאי"?
• למה צריך (שוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי הטלפוניה של בזק?
• האם נתב פרטי משלך יפעל בשירותי ה"שוק סיטונאי" של פרטנר על הוט?
• כבר ב-6.11.13 כתבתי שהערך של חברת Yes הוא אפס. רק אתמול זה מומש..
• האם נוכל לנחש אם שר התקשורת הבא יצליח להציל את שוק התקשורת?.
• ה"ישראבלוף" של IBC וסלקום: זו הסיבה שנמשיך להמתין לסיבים לבתים!.
• תיק 5000: סלקום-IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק.
• עוד 4 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת למען סלקום?
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת נגד הציבור?
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מה עם הצמרת הפועלת נגד הציבור?
• נסגר המעגל של "תיק 5000": הוענק הרישיון ל-IBC והכסף הועבר.
• IBC: ה"ישראבלוף" הגדול ביותר שהיה אי פעם בתחום התקשורת בישראל!
• "משרד לתיאום מחירים בסלולר": קרטל שנקרא בעבר "משרד התקשורת".
• 6 שערוריות נוספות במשרד התקשורת: מתי "שלטון הפקידים" יסתיים וייחקר?
• האם יש דרך לחבר את כלל עם ישראל בסיבים לבתים? כרגע - לא!
• רשות התחרות ומשרד התקשורת הרסו את האפשרות לפריסת סיבים לבתים!
• 15 שערוריות נוספות במשרד התקשורת: מתי "הכאוס" יסתיים וייחקר?
• חשיפה: כיצד היועמ"ש "הכשיר את השרץ" של "המכרז התפור" בפרקליטות.
• האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההיסטוריה"?
• 10 שערוריות חדשות במש' התקשורת: שיא עולמי: 75 שערוריות ב-3 חודשים!
• פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר!
• הפלופ של מדיניות פריסת סיבים לבתים: יש לפטר את צמרת משרד התקשורת!
• מה איכות הגלישה והשיחה הסלולרית שלכם? בישראל אין יכולת לדעת את זה!
• ד"ר מנדלבליט ועו"ד ניצן עברו בעצמם על החוק בביקורת על השר אוחנה.
• האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס.
• 28 שערוריות חדשות במש' התקשורת: שיא עולמי: 107 שערוריות בכ-5 חודשים!
• השימוע החדש למחירי הוט בשוק סיטונאי תומך בגרסת נתניהו בתיק 4000.
• למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC?
• החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000!
• איך הדלפה בכלכליסט חשפה מקור של גלובס וחיסלה 2 סעיפים בתיק 4000.
• חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"!
• האם היועמ"ש יתקן את הטעיית הבג"ץ שבזק היא מונופול בתחום התשתיות?
• "עבודה בעיניים" של הפרקליטות על הציבור באמצעות הדלפות לכלכליסט!