התחרות בין כלי התקשורת מי יותר חזק במשבצת של חשיפות בתיק 4000, הובילה (שוב ושוב) את כלכליסט לפרסם מסמכים, שדווקא תומכים בגרסת נתניהו ומצביעים על תפירת תיק מצד הפרקליטות והיועמ"ש. והפעם: איך מבצעים "הנדסת תודעה שקרית" ב-5 הדלפות חדשות וכיצד, כנראה, מנעתי מכלכליסט לפרסם מאמר שקרי נוסף (הדלפה מס' 6) על תיק 4000.
עדכונים בגוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 3.2.20, 18:24

זו לא פעם ראשונה, שכלכליסט מפרסם הדלפות, שבסופו של דבר מצביעות דווקא על "תפירת תיקים".

כלכליסט, הוא בבעלותו של נוני מוזס, אחד "מכוכבי תיק 2000", שמשום מה כת "רק לא ביבי" שכחה לבקש מנוני מוזס להשעות את עצמו וכת זו לא מפרסמת שום מאמר ושום הודעה בנוסח "רק לא נוני" בעקבות הגשת כתב האישום נגדו לבית המשפט המחוזי בי-ם. מה שנדרש ממוזס זה להתפטר, ובושה למועצת העיתונות שלא כופה זאת עליו, בהתאם לכתוב בתקנון מועצת העיתונות, אבל התפטרות כזו היא בכלל לא חובה על נתניהו, ככתוב בחוקי מדינת ישראל.

למה זה קורה לכלכליסט?, כנראה בגלל חוסר מקצועיות ולהיטות לפרסם סקופים, שמקורם ב"קליקה" (בראש "הקליקה" עומד, למי ששכח, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, היועמ"ש), ורצון לא מוסבר "לשרת" את האינטרסים של הפרקליטות. כל כל פרסום כזה, "נופל" בעצם הפרסום (כלומר: ההדלפה), ולמעשה, מחזק את הטיעונים של נתניהו. הפוך מכוונת הפרסום.

חשפתי זאת כמה פעמים ולאחרונה בכתבות הבאות:

• איך הדלפה בכלכליסט חשפה מקור של גלובס וחיסלה 2 סעיפים בתיק 4000.
• תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול כנגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו.

הפעם אעסוק ב-5 הדלפות די חדשות וטריות, שפורסמו לאחרונה, וכן אחשוף מאמר נוסף של כלכליסט, שכנראה, זו הדלפה מס' 6, שהצלחתי למנוע את פרסומה, כי הגבתי בטוויטר לתוכן המתוכנן של הכתבה המפוברקת הנוספת הזו, יום לפני פרסומה. 

1. פרשת "פסגת התאנים והיין" בספטמבר 2015, של פילבר ואלוביץ' (בשם זה כונתה ההדלפה) והפתק, שנתפס בביתו של חפץ.
ביום 30.8.19 נחשף ע"י גיא פלג בערוץ החדשות 12 (כאן וכאן, אם הדף ייעלם מהאינטרנט) סיפור, שקיבל (כמובן) מהפרקליטות, אודות פגישה, שקיים שלמה פילבר (בתמונה למעלה משמאל) בביתו של שאול אלוביץ', ב-28.9.15, בה סוכמו (כך נטען) כל מיני עניינים רגולטוריים חשובים לבזק \ אלוביץ'.

הידיעה המרעישה הזו, שוכפלה ע"י כמעט כל כלי התקשורת עם פרשנויות המצביעות על שיטת "השוחד" (כלומר: שלמה פילבר, המכונה "מומו", בשליחות בנימין נתניהו, סוגר "עסקאות אפלות של רגולציה מטיבה" עם שאול אלוביץ' בביתו).

מספר דוגמאות למיחזור הסיפור הזה יש בגלובס - כאן, דה-מרקר - כאן, YNET - כאן. 

מלבד הרכילות, אין בכל ההדלפה הזו שום דבר פלילי, למעט ההתנהלות הבלתי מתקבלת על הדעת של שלמה פילבר (שנופלת אולי לתחום המשמעתי והאתי), שהוא נפגש עם בעלי הון, בעלי תפקידים בכירים בגופים המפוקחים, לוביסטים ו"מקורבים לצלחת", במקום להיפגש עם הציבור ונציגיו המוסמכים. איתי, למשל (ולא רק איתי), הוא לא רצה להיפגש...

אולם, בזה הוא לא היה שונה מ-2 המנכ"לים, שקדמו לו במשרד התקשורת. העניין של ההתעלמות המוחלטת מהציבור ומהאינטרס הציבורי וההשתעבדות לרצונות של בעלי העניין המפוקחים ע"י המשרד, הפך לנורמה וקיים במשרד התקשורת עד היום.

המנכ"ל האחרון במשרד התקשורת, שראה את האינטרס הציבורי כערך עליון, היה מרדכי מרדכי, תחת השר דאז אריאל אטיאס. אולם, זה היה מזמן. ממש מזמן.

בכל מקרה, כל הסיפור המודלף הזה פורסם ושוכפל בכל המדיות בסוף אוגוסט 2019, מה שעשה אז המון רעש ("הנדסת תודעה" ע"י "הקליקה" ומדברריה בתקשורת), לא מתקשר בכלל לנתניהו, אלמלא "ראיית הזהב", שמייד נעסוק בה. 

נקודה מעניינת נוספת: בהדלפה המקורית בחדשות 12, אין תאריך לפגישה הזו (דבר די אופייני לשיטות השיבוש והפברוק של הראיות בתיק 4000) וגם לא מוזכר אם נעשה איזה ניסיון לאמת את התאריך של הפגישה, למשל, ע"י בדיקת יומנים, איתור מיקום מכשירי סלולר וכיו"ב. אולם, בגלובס היה תאריך: ספטמבר 2015 (כאן) וגם נטען בגלובס, בדה-מרקר, בחדשות 12 וב-YNET, שבפגישה סוכם על הורדת ההפרדה המבנית מבזק תמורת פריסת סיבים. זה היה נושא הדיון בביתו של אלוביץ', לטענת הפרקליטות והכתבות בנושא.

מייד נבין למה התאריך והנושא הזה (מה סוכם בפגישה) חשובים. 

החלק החשוב בכתבה הזו שכונתה בכל כלי התקשורת "פסגת התאנים והיין" הוא "ראיית הזהב" וזה פתק, שנתפס בביתו של ניר חפץ (בתמונה משמאל, "עד מדינה" בתיק 4000), ובכל ההדלפות בכל כלי התקשורת, נאמר, שבפתק הזה כתוב דבר חשוב ביותר: "זה מה שסוכם עם מומו" (מומו זה הכינוי של שלמה פילבר).

נטען, שזו הערה שנכתבה בכתב ידו של חפץ על הפתק שקיבל, לאחר הפגישה בין פילבר לאלוביץ'.

כלומר: ניר חפץ, יועץ התקשורת של נתניהו, מאשר בכתב ידו, על פתק, שנכתב בפגישה ההיא או מיד בסיומה, שזה מה שסוכם עם פילבר וכך "נסגר" (כביכול) "מעגל השוחד" ונתניהו נקשר לסיכום, בדרך הזו. 

בכל כלי התקשורת, שפרסמו את הסיפור, הופיעה בדיוק אותה גרסה על הפתק (גרסה שכנראה נכתבה ע"י מישהו בפרקליטות) ואני מביא תצלום של המקור מ"חדשות 12":



כלומר: אחרי הפגישה בין מומו לאלוביץ', סיכום הפגישה ביניהם הועלה על פתק, שנמסר לחפץ. אחד מהשניים (פילבר או אלוביץ') כתב את הפתק.

מי בדיוק מ"השניים" כתב את הפתק והעביר אותו לניר חפץ?

לדה-מרקר יש גרסה קצת אחרת ויותר ברורה לנקודה זו: 


כלומר: מי שכתב את הפתק זה אלי קמיר (אז היועץ האסטרטגי של שאול אלוביץ') ו\או שלמה פילבר.

אמנם אלי קמיר לא השתתף בפגישה, אבל הוא התכתב עם מומו בווטסאפ אחרי הפגישה ואולי נפגשו יחד וחיברו ביחד את הפתק. הם שניהם כתבו את הפתק והעבירו אותו לניר חפץ וניר חפץ הוסיף על הפתק בכתב ידו, ש"זה מה שסוכם עם מומו". 

איפה הפתק? 
שקט ודממה במשך כמה חודשים טובים.

היה סביר להניח, שלאחר הפרסום הסנסציוני מ-30.8.19, ההדלפה הבאה של הפרקליטות, תהיה של הפתק. אולם, זה לא קרה.

למה?
מיד נבין. כדי שלא תהיו במתח, כבר אגלה לכם: הפתק הזה לא שווה כלום. נאדה. Zero. 

פשוט, בפרקליטות חיכו, שהציבור ישכח את הפרסום מסוף אוגוסט 2019 ויקבל את הדלפת הפתק, כנושא חדש. כאילו לא קשור למה שהודלף קודם בכתבות של "פסגת התאנים והיין". . 

ב-10.12.19, כמעט 4 חודשים אחרי הפרסום הקודם, כשהפרקליטות בטוחה, שכבר כולם שכחו את החשיפה מאוגוסט 2019, לפתע נולד ומתגלה לו הפתק של חפץ, בתוך כתבה של כלכליסט (כאן, או כאן, אם היא נעלמת מהאינטרנט), כתבה, שפורסמה תחת הכותרת: "זה מה שסוכם עם מומו".

בכתבה הזו נעלם התאריך של הפגישה בין מומו לאלוביץ' (ספטמבר 2015), ואין שום זכר לתאריך, שבו נכתב הפתק.

יתרה מכך, כלכליסט עשה טעות, כשפרסם צילום של הפתק עצמו (למדו כנראה ממני לפרסם צילומי מסמכים...) והנה האמרה החשובה ביותר הזו של חפץ בכתב ידו ו"ראיית הזהב" של תיק 4000:


מה אנו רואים כאן בתצלום החלק העליון של הפתק?
א. גם ההערה \ תוספת של חפץ: "זה מה שסוכם עם מומו" וגם כל הפתק וכל תוכנו, נכתב ע"י ניר חפץ.

זה כתב ידו לכל אורך 2 דפי הפתק.

כלומר: זה שקר מוחלט, שמומו ו\או אלוביץ' ו\או קמיר כתבו את הפתק בסיכום הפגישה ומסרו אותו לחפץ, כנאמר בהדלפה בכלי התקשורת מאוגוסט 2019. 

הפתק הזה במלואו (דף וחצי) נמצא כאן וכאן - למתעניינים.

ב. ההערה של חפץ: "זה מה שסוכם עם מומו" נכתבה ממש מעל סוגיית הטלפוניה הסיטונאית ("40% הנחה ממוצע..." וכך הלאה בפתק, עד ההערה של חפץ המודגשת, המילים הללו מתייחסות אך ורק לסוגיית הטלפוניה הסיטונאית במודל הריסייל) ולא מעל לסיכום עסקת הורדת ההפרדה המבנית תמורת פריסת סיבים (אלו 2 סוגיות שונות לחלוטין, שטופלו בזמנים שונים ורחוקים זה מזה.

כלומר: חפץ מתייחס כאן ל"מה שסוכם עם מומו" לסוגיית הריסייל בטלפוניה הסיטונאית, נושא שבכלל לא קיים בכתבה הקודמת, ולכן זה יכול להיות שנכתב על ידו רק ב-2 מועדים: בסוף 2015 (כאן מ-10.12.15), מה שלא מומש, או לקראת סוף 2016 \ תחילת 2017 (כאן), שבו הסיכום הזה מומש (חלקית וזמנית).

בכל מקרה, זה לא היה יכול להיכתב בספטמבר 2015, כי אז עוד לא היו דבר כזה וסיכום כזה עם מומו. 

ג. הסוגיה של ההפרדה המבנית תמורת פריסת הסיבים מופיעה בסוף העמוד שני של הפתק של חפץ והנה היא:
  

מכאן אנו מסיקים מסקנה מאוד ברורה: הסיכום הזה נולד רק ב-2016 והחל "להתבשל" בנוסח הכתוב כאן בפתק, רק ממחצית 2016, בו כבר נתניהו לא היה שר התקשורת לענייני בזק (אלא צחי הנגבי, שהחקירה שלו הייתה פשוט בדיחה ומריחה, כמודלף בכלכליסט - כאן).

רק במחצית 2016 והלאה, החלו ל"היסגר" הסיכומים של פילבר עם בזק, גם על הריסייל של הטלפוניה הסיטונאית וגם אודות הורדת ההפרדה המבנית תמורת פריסת סיבים.

הסיכום הזה התממש בזמנו ב"טיוטת מסמך המדיניות החדשה", שהציע שלמה פילבר לשר צחי הנגבי (המסמך כאן, מ-7.10.16), ויש בו פסקה מאוד חשובה לענייננו והנה היא:

 
מצוין כאן במפורש, שהדרישה להורדת ההפרדה המבנית מבזק (תמורת פריסת סיבים, מה שפילבר רצה), עלתה על השולחן רק בתחילת 2016. כך שבספטמבר 2015 חפץ לא יכול היה יכול לנחש מה יהיה שנה אחרי כן ולכתוב את זה על פתק. 

כך, כל מה שכתוב במסמך טיוטת המדיניות החדשה מסוף 2016, מה שסוכם עם בזק בערך מתחילת מחצית השנייה של 2016, מופיע בפתק של חפץ, וגם כתוב בפתק שלו בשורה התחתונה משפט מאוד חשוב: "תחילת [מילה לא ברורה, כנראה חיבורים] סוף 2016 מהירות גלישה עד 1 ג'יגה". זו בדיוק העמדה, שסוכמה בין צמרת בזק לפילבר, במחצית 2016. 

לפני כן, לא היה בכלל סיכום כזה והצעה כזו. כלומר: הפתק נכתב בסביבות מחצית 2016 ולא בספטמבר 2015, כי אז לא היה דבר כזה "על השולחן" בשום הצעה ובשום נייר ובשום דיון. 

דהיינו: אין לפתק הזה שום שייכות לנתניהו והוא נראה יותר "משיעור לימוד עצמי", שניר חפץ החליט ללמוד ממישהו (לא ברור כרגע ממי, להערכתי ייתכן וזה היה "שיעור פרטי" שקיבל מאלי קמיר, אולי לקראת הכנה לקריירה עתידית בשירותו של שאול אלוביץ').

ניר חפץ כתב לעצמו בפתק, את תמצית עקרונות הרגולציה של השוק, שבזק נמצאת בו, בנושאים העיקריים: טלפוניה, הפרדה מבנית ופריסת סיבים, וכתב מה שהוא קלט על פתק, מהשיעור הפרטי שקיבל, כדי שלא ישכח (כי הוא לא בקי בתחום), ממי שלימד אותו את העיקרים של הרגולציה הקווית בשוק התקשורת. וזה היה במחצית 2016.

שום קשר להדלפה, שמכונה "פסגת התאנים והיין", מספטמבר 2015. שנה קודם לכן.

שום קשר לפגישת פילבר-אלוביץ' בספטמבר 2015.

ככה תפרו את תיק 4000.

זו השיטה בכל הסעיפים בכתב האישום בתיק 4000.

ניתוח של 20 סעיפים שגויים ושקריים נוספים יש כאן, למי שמתעניין. בקרוב אשלים זאת לשגיאות הקיימות בכל הסעיפים (למעלה מ-50 שקרים ושגיאות).

כאן הראתי, שע"י הזזת הזמנים, אפשר לפברק "ראיית זהב" מפתק, שלא שווה כלום. ממש כלום ולא אומר כלום. זאת, ע"י תרגיל של "העלמת הזמנים", תופעה הקיימת לכל אורך תיק 4000 המפוברק, מתחילתו ועד סופו.  

מדהים ומקומם גם יחד. 

2. הדלפה תחת הכותרת: "סטלה הנדלר פגועה, עצרנו מיליון שקל לערוץ 10".
ביום 21.1.20 פרסם כלכליסט כתבת הדלפה נוספת (כאן, או כאן - אם זה נעלם מהאינטרנט), שעוסקת בתכתובת בין שאול אלוביץ' לאילן ישועה (בתמונה משמאל). 

אני כרגע מדלג על השאלה למה אילן ישועה הוא לא "עד מדינה" או לחילופין נאשם בתיק 4000, ולמה לא נדרש להחזיר את הבונוס העצום, שקיבל על מכירת אתר "יד2", מכירה, שנטען בכתב האישום, שהיא חלק מעסקת השוחד, ואציין, שהבאת ציטטות ממה שהוא הקליט, לא היתה בכלל אמורה להיכנס לכתב האישום.

כל פרקליט מתחיל, שאי פעם הכין "כתב אישום", יודע ומכיר את הכלל המשפטי הזה. ראיות מסוג הקלטות אין מקומן בכתב אישום. בכלל. 

אבל לא די שההקלטות של אילן ישועה נכנסו לכתב האישום ובנפח עצום של דפים, ההדלפות הללו חושפות את המטרה של הפרסומים הללו: להשחיר את כל המעורבים בתיק 4000 (מלבד את אילן ישועה, כמובן).

למי שפספס את הכתבה בכלכליסט, אציין, שאין צורך שיקרא אותה כי:

• זו רק רכילות. אין לכל מה שיש בכתבה שום קשר ישיר או עקיף לתיק 4000.
• אין בכל מה שיש בכתבה שום קשר לנתניהו.
• אין בכל מה שכתוב בכתבה שום עבירה. אפילו לא קצה שמץ של בדל של עבירה. 

בקיצור: עוד חרטוט של הפרקליטות ומדברריה בכלכליסט.

3. הדלפה תחת הכותרת: "נתניהו סייע לאלוביץ' לסגור 92% מהחוב של יורוקום לבנקים".
ביום 28.1.20 פרסם כלכליסט כתבת הדלפה נוספת (כאן, או כאן - אם זה נעלם מהאינטרנט), שבה שום מילה לא נכונה.

היות וכמות השקרים כאן היא כל כך עצומה, אסכם זאת בקצרה:

• לנתניהו אין שום קשר להחלטות הכלכליות של קבוצת בזק ובעליה. אלו החלטות של מועצות המנהלים של החברות והטיפול בבעיות (אם יש) הן בתחום האחריות של רגולטורים אחרים, דוגמת הרשות לניירות ערך והרשות להגבלים עסקיים. זה לא עניין של משרד התקשורת בכלל
• לוח הזמנים לא הוכתב ע"י שאול אלוביץ' אלא ע"י החוק ותקנות הלוויין, וניתן היה להאריך אותו ב-90 יום כל פעם, ללא כל הגבלה. לנתניהו לא הייתה כל מעורבות בלוח הזמנים הזה וגם לא השפעה עליו. כל ההליכים נוהלו בהקפדה יתרה (ומוגזמת, מול אישורים אחרים דומים ואף זהים, שניתנו לחברות תקשורת אחרות), בדיוק בהתאם לתקנות הלוויין.
• בדיוק במקביל לאישור ש-YES קיבלה משר התקשורת דאז (נתניהו), גם הוט ובעליה קיבלו, ממש באותו היום, אישור רגולטורי זהה לחלוטין, בקיצורי דרך, תחמונים וללא הקפדה על כלום. לפטריק דרהי, בעלי הוט, האישור הזה היה שווה המון (מאות מיליוני ש"ח, ובמצטבר עם הטבות רגולטוריות אחרות, דוגמת "אי הפריסה האוניברסלית", הרבה מעל למיליארד ש"ח). מעט יותר מאוחר, גם סלקום ובעליה קיבלו אישור זהה, שהיה שווה לבעליה, אדוארדו אלשטיין, מיליארדי ש"ח. בהמשך, נופקו עוד אישורים דומים לסלקום, כך שאדוארדו אלשטיין נהיה הבעלים של קבוצת סלקום\IBC (מה שמכונה על ידי "תיק 5000") בהטבות (על הנייר) של מיליארדי ש"ח. בתהליכים הללו עבר כסף. פעם קראו לזה שוחד, עד שהפרקליטות החליטה שכסף תמורת רגולציה מיטיבה זה לא שוחד, רק כתבות מפנקות זה שוחד... כתבי כלכליסט וגם מכלי תקשורת אחרים, כלל לא בדקו את האישורים הזהים לחלוטין שקיבלו חברות תקשורת אחרות (וכל המסמכים בנושאים הללו גלויים, כי הם נחשפו על ידי), גם משום שאינם מבינים דבר וחצי דבר ברגולציית עולם התקשורת וגם מפני שהשנאה הפוליטית לנתניהו ומכך גם נגזרת שנאה לבזק ובעליה, סימאו את עיניהם, ועיני הפרקליטות. הם שכחו לגמרי, שמטרת חקירה היא להגיע לחקר האמת ולא לתפור תיקים. הם שכחו לגמרי שחובתו של עיתונאי זה לדווח אמת לציבור הקוראים והצופים, לא מה שמכתיבים לו מהפרקליטות והיועמ"ש. הכתבים הללו מתעלמים (בכוונה) מהעובדה שהנאשם המרכזי בתיק 4000 (נתניהו) לא מקבל את כל חומרי החקירה ומעלימים ממנו ראיות חשובות ביותר להגנתו, בתירוצים "מצוצים מהאצבע" (כמפורט כאן, במסמך של היועמ"ש).  
• לא היה צורך לכופף איש מהדרגים המקצועיים במשרד התקשורת, כי איש במשרד התקשורת לא התנגד לאישור העסקה, וזו הייתה עמדת משרד התקשורת (לאשר את רכישת YES ע"י בזק) כבר מ-2005. 
• החיבור בין מכתב יורוקום לבנקים לבין נתניהו (כפי שנעשה בכתבה), הוא עוד ספין ותפירת תיק מובהקת. כמובן שהכותרת היא שקרית לחלוטין והיא נועדה להעצים את השנאה והבוז לנתניהו, כחלק מתהליך תפירת התיק.

בקיצור: עוד חרטוט של הפרקליטות ומדברריה בכלכליסט.

4. הדלפה תחת הכותרת: "בזהירות רבה!!! לעיניך בלבד": כך עבד פילבר אצל אנשי בזק".
ביום 23.12.19 פרסם כלכליסט כתבת הדלפה (כאן, או כאן - אם זה ייעלם מהאינטרנט), שבה הוא  הוכיח חוסר הבנה מוחלט מה זה "תיק 4000" ומה זה "תיק בזק". 

בכתבה הוכנסו צילומים ומסמכים לא מעטים, והכתב שכח למחוק מהם את התאריכים. כי אם היה מסתכל על התאריכים, היה רואה, שכולם ממחצית שנייה של 2016 (די מזכיר את מה שכתבתי בסעיף הראשון, על הפתק של חפץ, והנושאים, שחפץ כתב אודותיהם בפתק, נמצאים במסמכים הללו, בכתבה הזו, מהמחצית השנייה של 2016). 

במחצית השנייה של 2016, שר התקשורת היה צחי הנגבי ונתניהו לא עסק בכלל בבזק, לא ישירות ולא בעקיפין.

בחקירות שנערכו לגבי התקופה הזו, סמויות וגלויות (מה שמכונה "תיק בזק"), לא נמצאו שום עקבות למעורבותו והשפעתו של נתניהו, לא במישרין ולא בעקיפין.

אז למה נתניהו הוכנס בתיק 4000 גם לתקופה הזו (של מחצית 2016 והלאה, תקופת "תיק בזק")? זאת הסברתי בעשרות המאמרים, והמאמר האחרון, שעוסק בפברוק ותפירת התיק הזו, פורסם על ידי אך לאחרונה תחת הכותרת: "חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"!".

לסיכום: עוד תרגיל של "הזזת זמנים לאחור", כחלק מתפירת התיק. כל מה שמתואר בכתבה לא נוגע בכלל לנתניהו, שלא עסק ולא אישר את המסמכים המוצגים בכתבה, אבל מיוחס בכוונה לנתניהו (במקום לצחי הנגבי). 

בקיצור: עוד חרטוט של הפרקליטות ומדברריה בכלכליסט.

5. הדלפה תחת הכותרת: "כך פעל ציר פילבר־הנדלר לתקוע מקלות בגלגלי המתחרות של בזק".
ביום 14.1.20 פרסם כלכליסט כתבת הדלפה נוספת (כאן, או כאן אם ייעלם מהאינטרנט), שבה נטען, ששלמה פילבר סייע לסטלה הנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, (בתמונה משמאל), לפגוע ברפורמה המכונה בשם "הדדיות", או בלשון יותר ברורה ועממית: "רכיבה" של מתחרותיה של בזק, במיוחד סלקום ופרטנר, על התשתיות הפסיביות של בזק.

על הסוגיה הזו כתבתי הרבה, ולאחרונה כאן וכאן, והוכחתי במסמכים ממשלתיים ברורים, שהכל מוטעה ומבוסס על שקרים ואי הבנה מוחלטת של הרגולציה. במיוחד חיסלתי את הטענה הזו בכתבה, שפורסמה תחת הכותרת: "החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000!".

בכל מקרה, הכתבה הזו בכלכליסט עוסקת בתקופה של מחצית 2016 והלאה, שבה נתניהו לא היה שר התקשורת.

המסמך המובא בכתבה זו הוא מ-10.5.17 (!), מסמך המתייחס למחצית שניה של 2016 והלאה, זה היה בזמן שאיוב קרא מונה לשר התקשורת והחליף את צחי הנגבי, שהיה בתפקיד שר התקשורת ממחצית 2016 ועד מאי 2017.

כלומר: שוב עושים כאן "מסע בזמן לאחור" ומייחסים לנתניהו נושא, שהוא בכלל לא היה מעורב בו ולא השפיע עליו, לא במישרין ולא בעקיפין. כלום.

דחפו את הסעיף הזה ("הדדיות") לתיק 4000, רק כדי לנפח אותו באישומים "שמצוצים מקצה האצבע של היועמ"ש והפרקליטות". 

בקיצור: עוד חרטוט של הפרקליטות ומדברריה בכלכליסט.

6. הצלחתי (ככל הנראה) לבלום פרסום של כתבת הדלפה נוספת בכלכליסט:
ביום 25.1.20 פרסם הכתב של כלכליסט תומר גנון (שעמד מאחורי רוב אם לא כל ההדלפות והכתבות של כלכליסט בעניין תיק 4000 המצויות כאן למעלה) ציוץ די ארוך בטוויטר (שהקצה העליון שלו מצוי בתמונה כאן משמאל. לחיצה על התמונה מגדילה אותה. הציוץ הכמעט המלא נמצא כאן). 

כאמור, המצגת הזו נחשפה לראשונה בציוץ (הדלפה מהפרקליטות, 25.1.20) של הכתב תומר גנון - כאן והמצגת שתומר גנון הציג בת 3 עמודים נמצאת כאן. 

בציוץ הזה, הוא מקדים את החשיפה הבלעדית שלו, שיועדה להתפרסם למחרת בכלכליסט, וזה סיפור חדש על "ראיית זהב" חדשה בתיק 4000, "מה שיעמוד ודאי במרכז תיק 4000", כך ציץ.

"ראיית הזהב" החדשה היא, כאמור לעיל, מצגת, שמועברת ע"י שלמה פילבר לשאול אלוביץ', במעטפה ששלמה פילבר קיבל מיונתן שכטר, יועץ של נתניהו באותה עת.

כאן יש תאריך להעברת המעטפה: 14.8.15, קצת לפני התאריך של "פסגת התאנים והיין" מהסעיף הראשון בכתבה כאן למעלה, וגם תוכנה של המעטפה מפורסם בציוץ, וזה גרפים של סיקור נתניהו בוואלה!, סיקור לא אוהד, על פי הגרפים והנתונים הנמצאים במצגת הזו. 

למה כתבתי קודם, שהציוץ הכמעט מלא של תומר גנון נמצא בלינק (או כאן, במקרה וייעלם מהאינטרנט)?

מפני ש-2 דברים נעלמו די מהר מהציוץ הזה של תומר גנון:
א. ההבטחה, שהסיפור הזה יתפרסם בכלכליסט למחרת (והוא לא פורסם עד היום, עבר כבר למעלה משבוע מאז הציוץ וכתבה - אין).

ב. התגובה שלי, שניתנה בציוץ תגובה לציוץ של תומר גנון - נמחקה.

אז הנה התגובה שלי (שנשמרה כמובן בפיד של עצמי, משם תומר גנון לא יכול למחוק אותה):

עדכון 4.7.21: אלי ציפורי פרסם כאן את הפוסט הבא (נוגע לסעיף 1 כאן למעלה): חשיפה: השקר הגדול ביותר של גיא פלג.
ה"פתק" שנמצא בביתו של ניר חפץ הוצג על ידי גיא פלג כראייה מפלילה, אבל בפועל זו ראייה מזכה ולכן היא נעלמה מכתב האישום.
באוגוסט-ספטמבר 2018, אולפן שישי, דנה וייס מגישה. "חשיפה" של גיא פלג בנושא תיק 4000, תחת הכותרת "פסגת התאנים והיין של פילבר ואלוביץ'".
"חשיפה: מה הלך בפגישה הלילית בין בעלי בזק שאול אלוביץ' למנכ"ל משרד התקשורת פילבר, הודעת הווטאספ שמתייחסות לנתניהו ומה היה כתוב בפתק שנמצא אצל ניר חפץ".
פלג, כדרכו בקודש, עטף את כל ה"חשיפה" הזו בסיפור עלילתי מרתק תוך לעג מרושע ונבזי יחד עם אמנון אברמוביץ', על איך עושים רפורמות בישראל – עם פתקים וכד'.
הבעיה היתה: שהרוב היה בשקר יסודו.
הן פלג והן אברמוביץ' הם בורים בכל הנוגע לשוק התקשורת וכל מה שהם עשו אז ועושים היום – זה לדקלם את דף המסרים של הפרקליטות – שאף היא לא מבינה ברגולציה בשוק התקשורת. ובכלל, פלג וערוץ 12 היו עסוקים שנים בתעמולה ובשטיפת מוח שקרית כדי לצייר את נתניהו כמושחת, תוך שהם מפגינים רפרטואר מרשים של בורות, שקרים, סילופים מגמתיים – והכל במטרה מאוד מכוונת. האמת לא מעניינת אותם, רק המטרה עמדה לנגד עיניהם: לסלק את נתניהו.

אני חושף פה את השקר הגדול של פלג, אחד השקרים הטלוויזיוניים הגדולים ביותר בתיק 4000.
ראשית, כל התיאור הדרמטי של פלג לא זכה להיכנס משום מה לכתב האישום בתיק 4000. ולא בכדי – כל מה שהוא סיפר באופן מגמתי זה לא ראיה מרשיעה – זו ראיה מזכה, ולכן היא נעלמה מכתב האישום.
שנית, בזמנו חשפתי שפלג סילף את המשמעות של פגישת "התאנים והיין" כפי שהוא תיאר אותה וניסה "להדביק" אותה בכל מחיר לנתניהו.
זאת ואף זאת: הלוואי שהסיכומים בפגישה היו יוצאים לדרך – בנוגע לסיבים האופטיים – הם היו חוסכים למשק עשרות מיליארדי שקלים שנגרמו בעיכוב בתשתיות.
ועכשיו למהות, ל"פתק", שעליו ליהג פלג: מדובר בפגישה שלא קשורה בכלל לנתניהו, ובכלל היה ציר שהתקיים באופן עצמאי בין חפץ, אלוביץ' ופילבר, ללא שאיש מהם עדכן את נתניהו. וגרוע מכך: דבר ממה שביקש אלוביץ' באותה פגישה לא התקיים בכלל.

כזכור, חפץ ואלוביץ' ניהלו שיח עצמאי ביניהם – מפגש של אינטרסים – שבהם הודה חפץ בפה מלא – בבחינת שלח לחמך על פני המים.
באחת הפניות הללו, של אלוביץ' לחפץ, הוא סיפר על פנייה מיוחדת של אלוביץ' אליו. פנייה יחידה בה נכנס לפרטים, עד כדי כך שחפץ נאלץ לעצור אותו ולהבהיר שאינו מבין בנושא הרגולציה בתקשורת, ולכן הוא רוצה לרשום את הדברים על דף (זה הפתק ש"חשף" פלג). או אז נערך מסמך שמרכז את הדברים שמסר אלוביץ'.

כך על פי עדותו של חפץ: "הוא (אלוביץ') התחיל להסביר לי תמונת מצב נכון לאותו יום. איפה עומדת הרפורמה, רפורמה המשא ומתן על הרפורמה בשוק הסיטונאי בטלפוניה. אחרי כמה משפטים שלו אני עצרתי אותו ואמרתי לו שאני לא מבין את החומר הזה ולכן אני מבקש שהוא יביא דף לבן ועט, אני אכתוב את זה, אני אכתוב את הדברים כדי להבין אותם, ואז הפתק שמצאתם אצלי בבית הוא בעצם הסיכום שלי של הדברים שהסביר לי שאול בדקות שלאחר מכן. ונדמה לי… שאכן הפתק מסתיים באמירה שמה שסוכם עם מומו (שלמה פילבר) שזה הייתה השורה התחתונה מבחינת שאול וגם החיצים… שורה תחתונה מבחינתו של שאול זו היתה מטרת הפגישה… והשורה האחרונה, רק השורה האחרונה, מסכמת את מה ששאול ביקש, בסדר? ואני, אני אומר הבנתי בסדר".

תהייה ראשונה: אם כתב האישום מייחס לנתניהו הורדת "הנחתות" על פילבר כדי להיטיב עם אלוביץ', בשביל מה אלוביץ' מוצא לנכון לפנות בעניין זה דווקא לחפץ, בסך הכל דובר, שאין לו שום קשר למשרד התקשורת ולרגולציה?
והתשובה: יחסי השוחד בין נתניהו ואלוביץ' לא היו קיימים בכלל ואלוביץ' חשב שיוכל להיעזר בקשריו האישיים עם חפץ, כדי להשיג את מה שהוא ראה לנכון.

ומה עשה חפץ על פי עדותו: "קיפלתי את הפתק אבל לא התכוונתי בשלב זה ללכת לראש הממשלה בעניין הזה. נקודה. במקום זאת קבעתי פגישה עם מומו בבית קפה ורציתי לשאול אותו לפני שאני בכלל אשקול אם ללכת לראש הממשלה, לא הייתי בכלל במקום הזה, של לשקול לשמוע ממנו במה המדובר".

כבר בשלב הזה ברור אין פה שום עסקת שוחד, אחרת למה הוא נפגש עם פילבר ולא רץ לנתניהו? המשמעות היא שחפץ לא דיבר עם נתניהו על רגולציה ועל ה"פתק".

ומה ענה פילבר לחפץ, על-פי עדותו של האחרון: "מומו אמר שמבחינתו הרפורמה בשוק הסיטונאי תקועה ולא זזה לשום מקום, כל עוד מבקר המדינה מבצע בדיקה בעניין… ואז לא ידעתי… זה לא זז אז הכל מיותר, ואז הבנתי שאין לי גם טעם ללכת לביבי".

אוקיי, אז ברור שה"פתק" המפליל לכאורה שהציג פלג לא הגיע בכלל לנתניהו – אז איפה היחס המועדף לאלוביץ' ועסקת השוחד?
אלא שהדברים חמורים בהרבה. עיון במסמך (ב"פתק") מעלה שהוא כלל לא נערך במועד של בדיקת מבקר המדינה (שבוצעה לאחר מרץ 2016), אלא קודם לכן וגם החוקר של חפץ עמד על זה.
או אז מסביר חפץ שיכול להיות שכל ההסבר שנתן לא נוגע למסמך, והעובדה היסודית היא שאת המסמך ותוכנו הוא לא הביא לידיעת נתניהו:
הנה התמליל הרלוונטי: חוקר: "כן. הפתק, בוא נגיד ככה, הבדיקה של מבקר המדינה… התחילה בשנת 2016, בסדר, במרץ 2016… התוכן של הפתק לא הסתדר עם התקופה הזו אלא מתיישב עם תקופה קודמת, אז איך זה מסתדר בסיפור?"
חפץ: "לא יודע, אין לי פיתרון, אין לי פיתרון. לא יודע, אין לי פיתרון".
חוקר: "אולי ממה, מהזיכרון שלך".
חפץ: "תראה, אין פיתרון. אני יכול לעלות אפשרות והיא שאני מערב בין שתי פגישות שונות בבית הקפה, זה מה שיכול להיות. אבל אני בדבר אחד בטוח במאה אחוז… יכול להיות שאני מערב בין שתי פגישות שונות שהיו לי בבית הקפה, אבל אני בטוח לגמרי שלא הלכתי מעולם לביבי עם המסר של תבצע מה שסוכם עם מומו. זה לא היה נקודה. בזה אני בטוח".
הנה כי כן: הסיבה היחידה שחפץ אינו מיידע את נתניהו דברים, לאורך התקופה הכה ארוכה – למעלה משנתיים – במסגרתה הוא עם אלוביץ', הינה בדיוק בשל העובדה שאין שום עסקה שוחדית וחפץ אינו שליח במסגרתה.
להיפך, חפץ הבהיר בעדותו כי נתניהו אינו איש רעים להתרועע, בכל הנוגע לשימוש בסמכויותיו על פי דין והוא מקפיד שלא לערב את התחומים בין רגולציה לתקשורת, ולכן לא שוחחו על ענייני רגולציה.

כך אמר חפץ בעדותו: "שהוא (נתניהו) מדבר איתי רק על תקשורת דובר, ולא מדבר איתי על עניינים שרגולציה… שאני אומר הפרדה, אני מתכוון שנתניהו הקפיד תמיד לדבר איתי על העניינים שקשורים לתקשורת ההמונים… כלומר, הוא מקפיד מאוד על המידור וגם על ההפרד ומשול, זה ממש הפרדה ברמות הכי גבוהות, היו לכך במשק השנים ממש מקרים ספורים שהכלל הזה נפרץ. אני רוצה לתת שתי דוגמאות. מקרה אחד הוא ערוץ 20, פגישה שנייה היתה בנושא תאגיד השידור הציבורי. אם היתה פגישה חריגה דומה בנושא של בזק שבה ביבי שלח אותי אל מומו, אני אומר לעצמי… אני אומר לעצמי שהייתי אמור לזכור אותה כי הרי היא חריגה. נקודה".

אז ככה: לא רק שחפץ אינו השליח לעסקה שוחדית, שלא שהוא מקיים קשר עצמאי עם אלוביץ'; לא רק שחפץ אינו מעדכן את נתניהו, אלא שהוא מסתיר זאת ממנו, כולל ה"פתק" ש"חשף" פלג. והכי חשוב: לא רק שנתניהו לא נענה לבקשות אלוביץ', הוא כלל אינו מוכן לשמוע פניות בנושאי רגולציה.
וזו עוד דוגמא, חמורה מאוד, איך פלג משטה בציבור, פשוט מרמה אותו בצורה בוטה, בשליחות הפרקליטות. בשבילי זה השקר הכי גדול של פלג בתיק 4000, גדול יותר מהעיוותים והסילופים בציטוטים של פילבר על-ידו שגם אותן חשפתי בעבר.
השיטה היא אותה שיטה: הוצאת מספר מילים של תמלולים מגמתיים שנמסרים לו מהפרקליטות, תיאורים דרמטיים מנותקים מהמציאות והכי חמור: שקרים, שקרים ושקרים.