באופן מפתיע, השימוע החדש למחירי הוט בשוק הסיטונאי מחזק (ולא בפעם הראשונה) את גרסת נתניהו בתיק 4000 בנוגע למחירי השוק הסיטונאי והטלפוניה הסיטונאית. השימוע נולד כמובן בבית היוצר של "קליקת אוהדי סלקום ושות'" בצמרת משרד התקשורת, שממשיכה לעסוק בתכניות דמיוניות, שלא מובילות לשום דבר טוב לעם ישראל ולשוק התקשורת. השימוע ההזוי הזה לא יוכל להתממש כי הוא מנותק מכל מציאות טכנולוגית ורגולטורית ומהווה תחמון ענק.
עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 14.1.20, 06:27

משרד התקשורת שלח הודעה לציבור (מפורטת בנספח א' כאן למטה) לגבי שימוע בנושאי מחירי הפס הרחב והטלפוניה ברשת הוט. זו הודעה, שהועתקה כלשונה ע"י כמעט כל כלי התקשורת, בלי להבין, שמדובר ב"עבודה בעיניים" נוספת על הציבור.

השימוע באתר משרד התקשורת נמצא כאן. 2 מסמכי השימוע המפורטים נמצאים כאן וכאן. 

בדיוק כמו השימוע הטרי הקודם, שנותח כאן תחת הכותרת: "סיבים לבתים בשימוש משותף? עוד חלומות של טייס חלל בלי רישיון טיס", גם השימוע הזה, נולד, הופק ונדחף, ע"י בית היוצר של "קליקת אוהדי סלקום ושות'" בצמרת משרד התקשורת, גוף המתנהל בעצמו, מחוץ לכוח הכבידה של כדור הארץ וללא קשר לשום תחנת בסיס. יותר חמור מזה: בלי שום קשר לשום חוק, תקנה ולשום מציאות טכנולוגית ורגולטורית.

השימוע הזה הוא תהליך רביעי של התעסקות רגולטורית של צמרת משרד התקשורת במחירי השוק הסיטונאי של הוט ב-5 השנים האחרונות. בכל המקרים הקודמים, ניתחתי וחזיתי, שהתהליכים וההחלטות, שנעשו והתקבלו - ייכשלו, וכך בדיוק קרה.

כך, אנו נמצאים בפני שימוע שלישי, שנעשה בשנתיים האחרונות, בדיוק באותו נושא: עלויות השוק הסיטונאי (אינטרנט וטלפוניה) ברשת קבוצת הוט, ולמיטב הערכתי (כמפורט בהמשך הניתוח), גם השימוע הטרי הזה - ייכשל בסופו של דבר ויהיה צורך לתקן אותו בשימוע הבא...

כך, מנכ"לית הוט, טל גרנות - גולדשטיין (בתמונה למעלה משמאל), תוכל להמשיך ו"לקרקס" את צמרת משרד התקשורת, שאינה יודעת איך מטפלים נכון מבחינה רגולטורית בהוט וכיצד מיישמים רגולציה נכונה על חברת כבלים, בשוק תחרותי.  

בתחום הכי חשוב לבעלי ומנהלי הוט, היא כבר "ניצחה". זאת, כשההקלה הרגולטורית בשווי של כמיליארד ש"ח בתחום "הפריסה האוניברסלית" של הוט נכנסה לתוקף, וגם עברה מבחן בבג"ץ, שדחה את העתירה כנגד ההסדרים שגיבש משרד התקשורת בערמומיות (החלטת הבג"ץ כאן). כך נקבע ע"י גאוני המשרד, שבמקום לפרוס תשתיות הוט קוויות לכל הארץ, הוט תספק חיבורים לבתים אליהם לא הגיעה דרך רשת הסלולר של הוט - מובייל, בנוסף לאפשרות של "רכיבה על רשת בזק" כ-OTT.... 

במקום לעסוק בבעיות מומצאות ורגולציות דמיוניות, משרד התקשורת היה משיג תוצאות טובות יותר לשוק התקשורת, אם היה מתעסק בהפרות החוק והרישיון המרובות הקיימות בשוק התקשורת, גם מצד הוט (דוגמה טרייה כאן), וגם מצד מתחרותיה, שדחפו את השימוע הזה (ובראשן סלקום ופרטנר). 

הבעיה בשימוע החדש הזה, שהוא בכלל לא יוזיל את עלויות השוק הסיטונאי של הוט. להיפך: זה עלול להוביל לעוד כאוס. יתרה מכך, השוק הסיטונאי הוא תמריץ שלילי להשקעה בתשתיות, וכך זה המצב בישראל בשנים האחרונות. את זה חושף ומתאר בבהירות הכתב ארז רביב מ-Davar1 במאמר, שפורסם על ידו תחת הכותרת: "תקשורת לקויה: קר, מתקרר: משרד התקשורת מודה שחברת HOT הוליכה אותו שולל...".

המאמר הזה פורסם לאחר מאמר קודם ב-Davar1, אודות ההתעסקות המיותרת של משרד התקשורת ב"מיקרו רגולציה", במקום לפתור את הבעיות היסודיות של שוק התקשורת, מאמר, שפורסם ע"י ארז רביב תחת הכותרת: "שימועים בסיטונאות: משחקים בשוק הסיטונאי: משרד התקשורת מבזבז את זמנו ב"רגולציית פינצטה". גם הכתב גד פרץ מגלובס פירט (כאן) את חוליי שוק התקשורת. מאמר דומה פורסם גם בדה-מרקר (כאן).

הבעיה, שאת המחלות הללו בשוק התקשורת, שהעצימו בשנתיים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה, (בגלל שר ומנכ"ל כושלים), צריכים לרפא אנשי מקצוע רציניים, ולא חלטוריסטים, מה שיש היום בצמרת משרד התקשורת. 

1. למה השימוע החדש בעניין הוט ומחירי השוק הסיטונאי שלה מסייע לנתניהו בתיק 4000?
ב"כתב החשדות" ואחריו ב"כתב האישום" בתיק 4000, בסעיף 79 בכתב האישום התפור הזה, נתניהו מואשם בכך, שפגע ברפורמת השוק הסיטונאי ע"י הוראה שלו לשלמה פילבר למתן (כלומר: לעצור) את הורדת מחירי בזק וכן שלמה פילבר (בשמו ושליחותו כביכול של נתניהו), שינה את מודל תעריפי הטלפוניה הסיטונאית של בזק למודל גרוע מבחינה רגולטורית, לפי הרצון של בזק \ אלוביץ', מודל, שהמשרד התנגד לו (מודל רגולטורי הנקרא בשם: ריסייל - Resale). 

הנה הסעיפים המרכזיים ב-2 הנושאים הללו, שגזרתי מכתב האישום (סעיף 79):



את הבלוף הזה כבר הזמתי וסתרתי בעשרות הכתבות בסדרה (37 כתבות ראשיות עד כה, ועשרות כתבות נלוות, עם מעל ל-1,600 מסמכים מקוריים ועשרות עדויות מעדים שלא נחקרו). הכתבה האחרונה פורסמה לאחרונה תחת הכותרת: "נקודת האפס" - Ground Zero שבו החלה תפירת תיק 4000 נחשף!". במאמר נוסף ניפצתי לחלוטין את השקרים לגבי מחירי הטלפוניה של בזק במאמר שפורסם תחת הכותרת: "אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק".

באופן ספציפי, את 2 הנקודות הללו: 1) "למתן את הורדת מחירי בזק בשוק הסיטונאי", 2) "שיבוש הטלפוניה הסיטונאית של בזק ע"י מעבר ל"שיטה הפסולה" הנקראת בשם 'ריסייל', שהייתה מועדפת על בזק בניגוד לדעת אנשי המקצוע במשרד התקשורת", סתרתי באופן מלא במאמר מרוכז לעניין שקרי כתב האישום, מאמר, שפורסם תחת הכותרת: "האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס".

במאמר זה, 2 הנקודות הללו נסתרות בסעיפים הנקראים: "שקר מס' 11" ו-"שקר מס' 12". למי שמתעצל להיכנס ללינק של המאמר, העתקתי שוב את 2 הסעיפים הללו מהמאמר לכאן והם נמצאים במלואם בנספח ב' כאן למטה. 

באופן די מפתיע (ואולי לא), השימוע הטרי בנוגע להוט, מספק חיזוק נוסף לגרסתו של נתניהו, שהוא בכלל לא היה מעורב בנושאים הללו ולא השפיע עליהם ומה שכתבו בכתב החשדות ובכתב האישום, הוא חסר כל בסיס. 

השימוע החדש מכיל "ראיות" בלי סוף ב-2 הנושאים הללו, שתומכים בגרסת נתניהו, ואביא כאן רק מקבץ לדוגמה של הוכחות, משלל ההוכחות הפזורות בדפי 2 מסמכי השימוע החדש, הוכחות התומכות באופן חד-ערכי בגרסתו של נתניהו:

א. המחירים בשוק הסיטונאי, גם בבזק וגם בהוט, נקבעים בצורה מקצועית, בלי שום השפעה וקשר לפוליטיקאים, או כל השפעה חיצונית ישירה או עקיפה, ומה שאנשי המקצוע קבעו, זה מה שהשר חתם וחותם עליו:
צילום של דוגמה אחת ממסמך השימוע מכאן:


למי שלא בקי, המחירים בשוק הסיטונאי של בזק (כולל טלפוניה, בפעם הראשונה) נקבעו ע"י פרופ' ראובן גרונאו (בתמונה משמאל, פרופסור באוניברסיטה העברית, מומחה חיצוני מהמעלה הראשונה, שעובד עבור משרד התקשורת בתחומי המחירים בשוק התקשורת מזה שנים רבות), ביחד עם חברת הייעוץ הבריטית פרונטיר, עם מומחי וכלכלני אגף הכלכלה במשרד התקשורת ומומחי הכלכלה באגף התקציבים במשרד האוצר.

המסמך המרכזי בעניין קביעת מחירי בזק בשוק הסיטונאי נמצא כאן, בחתימת הרן לבאות ופרופ' גרונאו, לרבות הסתמכות על תוצרי הייעוץ של פרונטיר. 

היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, מתארת את התהליכים הרגולטוריים הללו ומנתחת אותם לפרטי פרטים - כאן, עוד לפני שידעו שאסור לה לעסוק בענייני בזק (בגלל "ניגודי עניינים"). היא מדגישה בחוות דעתה המשפטית, את עצמאות קבלת ההחלטות המקצועית בענייני מחירי בזק (בשוק הסיטונאי ובטלפוניה הסיטונאית), וכיצד התקבלו ומתקבלות ההחלטות הללו, ע"י אנשי המקצוע במשרד התקשורת (גם עם אנשי משרד האוצר), בסיוע ייעוץ חיצוני מחברת פרונטיר ומפרופ' גרונאו.

ככה זה עובד שנים רבות, עוד מהעשור הקודם ולא חל בתהליך הזה שום שינוי בעשור הנוכחי ושום שר לא השפיע, לא ישירות ולא בעקיפין, על התהליך הזה.

בשימוע האחרון (הנוכחי, לגבי הוט), לא נעשה שימוש בשירותיו של פרופ' גרונאו, או של חברת הייעוץ פרונטיר, כי משרד התקשורת החליט לעבור למודל כלכלי אחר (ראה סעיף ב' מייד).

עדכון קטן למי שלא בקי ברגולציית השוק הסיטונאי: "ועדת חייק" והחלטות השר דאז משה כחלון, החלטות הממשלה והחלטות הכנסת, בעניין השוק הסיטונאי מאז 2010 ועד 2014, לא כללו את נושא הטלפוניה.

נושא הטלפוניה נכנס בלחץ של המנכ"ל דאז אבי ברגר (ביחד עם הרן לבאות, סמנכ"ל בכיר לכלכלה דאז, שניהם היום עובדים עבור סלקום \ IBC..., ברגר עבד בפרטנר לפני שנהיה מנכ"ל..), כדי לרצות את סלקום ופרטנר והשר גלעד ארדן חתם בזמנו על השינוי הרגולטורי הזה. מכאן, ששינויים עקרוניים ברגולציית הטלפוניה הם באפשרות החלטת השר, כי זה לא היה ב"וועדת חייק" ובכל תהליכי האישור בממשלה ובכנסת, שהיו בזמנו בתחום השוק הסיטונאי. 

הנה ההתייחסות איך בוצעו השימועים הקודמים בשוק הסיטונאי ובסעיף הבא ננתח מה השתנה הפעם.
הצילום הזה לקוח מכאן ובמסמך השימוע של המנכ"ל - כאן יש סעיף מקביל ודי זהה לקטע הזה, הנמצא כאן):


אותם תהליכים, שהיו בעבר עם הוט, היו גם עם בזק. הצוותים המקצועיים, בתוספת הייעוץ של חברת פרונטיר, קבעו את המחירים על פי ניתוחים מקצועיים מאוד מפורטים, שביצעו וזה מה שחתם עליו השר (נדרשת חתימה גם של שר התקשורת וגם של שר האוצר).

עד היום (ב-2 העשורים האחרונים, בהם השיטה הזו עובדת), לא היה שום פער בין ההמלצות למחירים ע"י אנשי המקצוע הללו בשימועים, לבין המחירים, שחתמו עליהם שרי התקשורת והאוצר, ב-2 העשורים האחרונים.

כלומר: לנתניהו לא הייתה כל השפעה על מחירי השוק הסיטונאי. הכל נקבע ע"י אנשי המקצוע (יודגש, המחירים של בזק בשוק הסיטונאי נחתמו, למי שלא זוכר, ע"י השרים גלעד ארדן כשר התקשורת ויאיר לפיד כשר האוצר והם קבעו את המחירים ל-5 שנים קדימה. בפועל זה היה 4 שנים קדימה מסוף 2014. כך, כשנתניהו, שנכנס למשרד התקשורת אחרי גלעד ארדן והיה גם שר התקשורת, הוא לא היה יכול להשפיע על המחירים הללו, כי הם היו מקובעים ב"רשומות" ל-4 שנים קדימה.

הדרך היחידה לשנות את המחירים המקובעים הללו (אחרי שעברו תהליכי אישור בממשלה ובכנסת בנוגע לשוק הסיטונאי, ללא הטלפוניה), היא להקים ועדה מקצועית חדשה, שתתחיל הכל מאפס, או מנקודת מבט אחרת, תהליך הלוקח בין שנה לשנתיים, וזה לא קרה. נתניהו בכלל לא התעניין ולא היה מעורב בנושא של מחירי השוק הסיטונאי של בזק (או של הוט). הוא גם לא חתם על המחירים הללו. 

ב. שיטת התמחור, ששמה ריסייל - היא שיטה כלכלית טובה יותר מהשיטה הקודמת, שהייתה נהוגה בשוק הסיטונאי!
זה מופיע בתצלום הלקוח מהשימוע הטרי כאן:


כלומר, לפתע, אחרי שנים בהם המודל הכלכלי לתעריפי השוק הסיטונאי היו לפי רגולציית BSA (זה השם המטעה, שנתנו במשרד התקשורת לרגולציה הזו, מייד נסביר למה), במודל כלכלי הנקרא TSLRIC, על פיו עבדו במשרד התקשורת עד היום, ממש לפתע, משרד התקשורת מגלה, שמודל הריסייל (שמשום מה נקרא כאן ריטייל מינוס - Retail Minus, אבל זה עקרונית בדיוק אותו דבר), הוא המודל המתאים לשוק הסיטונאי ("שיטה זו היא מהירה, פשוטה והוגנת יותר". כך כתוב בשימוע החדש). 

אגב, באירופה, כבר לפני כעשור, החלו לזנוח ולבטל את מודל ה- BSA עם TSLRIC (בארה"ב זה בוטל באמצע העשור הקודם) ולעבור למודל הריסייל (שנקרא בכמה מדינות בלשון מקצועית WLR, כש-Retail Minus היא רק היישום המעשי של הגישה הכלכלית הזו).

זה מה שמקובל היום בכל אירופה כולל בבריטניה וגם במדינות נוספות ברחבי העולם (מוסבר למשל כאן, כאן, כאן, כאן וכאן). כללי הרגולציה לפס רחב ושוק סיטונאי באירופה עוברים כעת עדכון קטן בשימוע (כאן), כשמסמך הרגולציה שבתוקף, מאז מחצית שנייה 2018 ועד היום, לתחום השוק הסיטונאי באירופה מצוי כאן. משרד התקשורת הישראלי דהיום לא שמע על כך...

אגב, אם הייתה מתקיימת חקירה בנושא הטלפוניה הסיטונאית לפני שזה נכנס לכתב האישום, בלי כל חקירה ובלי כל ראיות תומכות, החוקרים והפרקליטות היו מגלים בקלות (אולי, אם היו רוצים לגלות), שהדיעה במשרד התקשורת הייתה שטלפוניה סיטונאית יש להפעיל במודל ריסייל, אבל אבי ברגר והרן לבאות הצליחו לשנות זאת בתרגיל פנימי שנעשה בתוך המשרד, לפי הרצון של סלקום ופרטנר דאז. כיום, סלקום שינתה את דעתה, ולכן המצב התהפך גם במשרד התקשורת וחזר למקור: שיטת ריסייל.  

כלומר,שלמה פילבר, כשניסה לפתור את בעיית אי יישום הטלפוניה הסיטונאית על רשת בזק, במעבר למודל ריסייל, לא עשה שום דבר פסול או לא מקצועי, כאמור בכתב האישום של תיק 4000, כפי שמופיע בתצלום, שהבאתי לעיל.

הריסייל זו שיטה טובה. ממש טובה. הנה משרד התקשורת אומר זאת היום, "שחור על גבי לבן", במסמך רשמי. 

יתרה מכך, שלמה פילבר החתים את השר צחי הנגבי (שהיה שר התקשורת דאז) על השינוי הזה (לריסייל, בתחום הטלפוניה הסיטונאית של בזק), לא את נתניהו.

על פי העדות המודלפת של צחי הנגבי (כאן), הוא (ככל הנראה) בכלל לא נחקר על הנקודה הזו.

למעשה, כל המעורבים בעניין הטלפוניה של בזק, בכלל לא נחקרו לעומק או בכלל, לעניין המעבר לריסייל, נושא שהפך לחלק מכתב האישום כנגד נתניהו. מדהים. 

השינוי הזה בתחום הטלפוניה של בזק (מעבר לגישת הריסייל), נעשה לאחר שימוע (כאן), סיכום שימוע והמלצות (כאן) באישור כל הגורמים המקצועיים, לרבות המשנה ליועמ"ש וגם של הדרג המקצועי של משרד האוצר. אישור סופי של השר דאז צחי הנגבי נמצא כאן.  

הנקודה הכי חשובה בהליך קבלת ההחלטות בנושא של מחירי ושיטת הריסייל לטלפוניה של בזק (נושא שהפך משום מה לפלילי בתיק 4000), שאת מחירי הריסייל עבור שלמה פילבר (וצחי הנגבי חתם על המחירים הללו, ביחד עם שר האוצר משה כחלון, ללא כל שינוי מההמלצה), הכין לא אחר מאשר הרן לבאות (בתמונה משמאל), ביחד עם כלכלני משרד האוצר ובתיאום כל הגורמים, כולל הגורמים המשפטיים. תזכורת: הרן לבאות היה סמנכ"ל הכלכלה של המשרד שפרש מהתפקיד לפי בקשתו במרץ 2017 (כאן), זה שמשמש (כביכול) "עד מפתח" כנגד נתניהו בתיק 4000 התפור. 

אז איך אפשר לייחס איזו עבירה לנתניהו, בנושא, שבכלל לא עסק בו, לא השפיע בכלל על ההחלטות המקצועיות שנעשו בו, לא אישר אותו ולא חתם עליו, ואין בו שום דבר שלילי (אלא זו גישה רגולטורית טובה וחיובית)?  

בנוסף, כל הטענות בעניין הטלפוניה הסיטונאית של בזק כבר נדונו לעומק (כאן) בוועדה המייעצת לעיצומים כספיים בראשותה של השופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר והתקבלו בנושא זה החלטות שיפוטיות שנבחנות כעת בערר שהוגש לבית המשפט המחוזי בת"א, כך שהנושא הזה טרם נגמר (וגם טלפוניה סיטונאית על רשת בזק - אין במציאות). בדיונים המעמיקים הללו לא עלה שום קשר לנתניהו בשום שלב (רק לצחי הנגבי).

את שני הדיונים שהתקיימו בוועדה המייעצת הזו, ניתחתי בהרחבה: כאן, כאן וכאן. בקצרה: מסמך דיוני הוועדה הרגולטורית - שיפוטית הזו, מחזק באופן חד-ערכי את גרסתו של נתניהו. 

אם לא די בכך, במציאות של היום, אין עדיין טלפוניה סיטונאית על רשת בזק, בעיקר בגלל מתחרותיה, דוגמת סלקום ופרטנר ובגלל צמרת והפקידות המקצועית שבמשרד התקשורת (מפורט כאן), אז איך אפשר לייחס את הבעיות הרגולטוריות הללו, שנמשכות כמעט עשור - לנתניהו?

זה פשוט אבסורד "הזועק לשמיים" ועם ריח ברור של "תפירת תיק". 

2. האם צמרת משרד התקשורת בכלל שאלה את דעתו של שר התקשורת כשהחליטה בשימוע החדש לעבור למודל הריסייל?
בניגוד לשלמה פילבר, שכן עבד בצמידות ובאישורים בכתב מהשר צחי הנגבי (כאמור כמה שורות כאן מעל), השימוע הנוכחי מאופיין ע"י מה שזיהיתי מזמן: פיברוק אישור השר.

הנה הכותרת של השימוע הטרי בחתימת המנכ"ל, נתי כהן:
 

לכן, מייד שלחתי לשר התקשורת ולצמרת משרד התקשורת את השאלה הדחופה הבאה:
"שלום רב,
בשימוע החדש בדבר עדכון תעריפי שירות ה-BSA ברשת הוט, במסמך הראשי בחתימת המנכ"ל (כאן), מופיע במשפט הראשון: "שר התקשורת מילא את ידי..." (מצ"ב תצלום)
היכן אישור שר התקשורת?
הרי השר אינו יכול להאציל סמכויות בתחום זה למנכ"ל (או לכל אדם אחר), כי אין אופציה כזו בחוק התקשורת סעיף 15 (המצ"ב) – של האצלת סמכויות השר לעניין שיטות חישוב תעריפים.
אודה לקבל צילום של האישור הזה."

תשובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל תשובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתשובה לא אקבל.

למה אני בטוח, שלא אקבל תשובה? כי השר לא חתם על אישור כזה. למה הוא לא חתם? כי אין אפשרות חוקית כזו.
סעיף 15 בחוק התקשורת אינו מאפשר הסמכה (האצלת סמכויות) מהשר למנכ"ל, או לכל בעל תפקיד אחר. רק השר יכול לקבל החלטה. 

אז מה עושים? משקרים (כאילו יש אישור שר) ומתחמנים את השימוע (זה נחשוף בסעיף הבא). 

זו לא פעם ראשונה בשנים האחרונות, שהמנכ"ל הנוכחי (או לפניו מ"מ המנכ"ל, כששמילה מימון היה מ"מ מנכ"ל) כותבים במסמך רשמי של שימוע שיש להם אישור שר ואין אישור כזה.

דוגמה לשקר קודם כזה יש במאמר החשיפה, שפורסם על ידי תחת הכותרת: "למה צריך (שוב ושוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי "השוק הסיטונאי"?".

במאמר הזה, בנספח במאמר, יש טבלת מחירי השוק הסיטונאי של בזק בעשור האחרון, מ-2014 ועד 2022, שמוכיחים, שנתניהו לא השפיע עליהם בכלל (בניגוד לכתוב בכתב האישום). אגב, המספרים הללו מעוגנים במסמך רשמי, שפורסם ברשומות (כאן). 

יודגש, שהדרך החוקית והנכונה להוציא את השימוע החדש בעניין השוק הסיטונאי של הוט היא: ששר התקשורת יחתום על מסמך מוביל \ מקדים לשימוע ובו יציין ויסביר בקצרה את 2 הסעיפים הבאים:
א. למה הוא (השר) החליט לבצע כעת עוד שימוע למחירי השוק הסיטונאי של הוט, כשטבלת המחירים הקודמת עדיין בתוקף, טבלה, שנחתמה ע"י השר הקודם (איוב קרא) ויש עוד שנתיים עד שיהיה צורך לעדכן את טבלת המחירים הזו?
ב. למה הוא (השר) החליט לעבור ממודל כלכלי של BSA - TSLRIC בשוק הסיטונאי בנוגע להוט, למודל כלכלי היותר מודרני ועדכני ושקיים ברוב העולם בשם ריסייל (או ריטייל מינוס, כלשון השימוע החדש). 

רק אחרי המכתב המקדים בחתימה של השר, יש משמעות חוקית לכל מסמכי השימוע.

זה לא קרה. 

כלומר: משרד התקשורת, ממשיך, כמו בעבר, לקבל החלטות בענייני תעריפי השוק הסיטונאי בלי תלות בשר התקשורת, וראשי המשרד מביאים לשר לחתימה רק את התוצאה הסופית, שהכינו אנשי המקצוע. גישה זו מחזקת שוב את מה שציינתי קודם, שזה מחזק את גרסת נתניהו לתיק 4000, שהוא בכלל לא היה מעורב בתהליכים הללו. 

3. לא רק משקרים, גם מחתמנים, בתקווה שאני לא אצליח לגלות את התחמון:
במסמך השימוע (כאן), מופיעה פסקה מאוד חשובה, שמנסה להסביר למה מוצע השינוי של המודל הכלכלי של השוק הסיטונאי על רשת הוט למודל של ריסייל:


נטען, שהשינוי הזה נעשה משום שבחוק התקשורת יש אפשרות לחשב את המחירים בכמה שיטות חישוב, ש-2 מהן מובאות כאן בתצלום. היכן זה כתוב? בסעיף 5(ב1) לחוק התקשורת.

כל מי שיציץ בחוק התקשורת, יגלה מיד, שבחוק התקשורת סעיף 5(ב1) בכלל לא מדובר על שיטות קביעת המחירים לשוק הסיטונאי. זה סעיף הנוגע למתן תנאים ברישיונות של החברות וקביעת המחירים ב"קישורי גומלין" - וגם זה רק באישור השר.  

הסעיפים הנכונים של קביעת שיטת קביעת מחירי השוק הסיטונאי (לרבות הטלפוניה הסיטונאית) הוא סעיפים 15 עד 17 לחוק התקשורת (סעיפים הנמצאים כאן). תיקוני הרישיונות בעניין המחירים, אחרי קבלת ההחלטו בסיום השימוע, נעשים על פי סעיף 5 על תת סעיפיו, וגם הם בסמכות השר והסכמת שר האוצר (ללא האצלה). 

למה הכניסו בשימוע את סעיף 5(ב1) ולא את סעיף 15?

משום שלסעיף 5(ב1) בוצעה "אצילת סמכויות" של השר למנכ"ל המשרד, בעוד שבסעיף 15 אין אפשרות ל"אצילת סמכויות" מהשר לאיש (ראה הסבר בסעיף 2 הקודם, לגבי הצורך באישור מוקדם של השר). 

מי שהשתמש בשימוע בסעיף הלא מתאים, לתהליכי קביעת המחירים בשוק הסיטונאי, כנראה קיווה שלא אעלה על התחמון. 

הוא די צודק. אין לי יכולת לעלות על כל התחמונים במסמכים של משרד התקשורת דהיום, כי זה דורש ממני משאבי זמן עצומים. לכן, אני מציג רק את הדברים הבולטים, שעיני קלטה, מקריאה מהירה של השימוע. 

כך, בתחמון הקטן הזה, של החלפת מספר הסעיף בחוק, "הכשירו את השרץ" של שימוע ללא אישור בכתב מקדים של השר, שר, שאמור היה לאשר את עצם קיום השימוע לפני זמנו ואת שינוי השיטה כלכלית של החישובים למחירי השוק הסיטונאי. 

"ישראבלוף" אופייני של ראשי משרד התקשורת דהיום, שאין להם שר של ממש מעליהם (למה? ראה כאן), ולא בפעם הראשונה. 

4. מה זה "שימוע שירות BSA על רשת הוט"? ממתי יש דבר כזה?
השימוע הזה, כמו כל השימועים הקודמים בנוגע להוט, משתמש במונח "שירות BSA ברשת הוט". הבעיה היא: שאין דבר כזה ולא יכול להיות דבר כזה. BSA יכול להיות רק על רשת בזק ובנוסף, המונח BSA על רשת בזק - מזמן התבטל בכל העולם (מלבד ישראל). 

לכן, ביום 3.1.20 שלחתי את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת ולשר התקשורת:
"הנדון: עדכון תעריפי הוט שוק סיטונאי:
שלום רב,
בטרם אוכל להגיב לגופו של עניין בנוגע לשימוע, סבורני, שנפלה שגגה בתפיסת הרגולציה של המשרד ואבקש התייחסות לשאלות החשובות הבאות:
השימוע הזה מדבר על רגולציה מסוג "שירות הגישה רחבת הפס המנוהלת (BSA) ברשת הוט".
השאלות:

1. מי מהנדס התקשורת במשרד התקשורת, שאישר שיש דבר כזה: "שירות הגישה רחבת הפס המנוהלת (BSA) ברשת הוט"?
2. באיזה בית ספר טכני \ אוניברסיטה \ טכניון או מכון אקדמי אחר ובאיזה קורס הוא למד, שיש דבר כזה?
3. באיזה ספר לימוד \ ספר טכני, או כל מסמך רשמי אחר הקיים על פני כדור הארץ וגם לא על פי כדור הארץ, מופיע, שיש דבר כזה?
4. באיזה תקן של איזה גוף תקשורת באיזה מקום על פני כדור הארץ (וגם מחוץ לכדור הארץ), קיים המושג הזה והתקן הזה קיים או אושר אי פעם?
5. אזה גוף רגולציית תקשורת כלשהוא על פי כדור הארץ או בכלל ברחבי היקום, שמע או מיישם BSA על רשת כבלים?
6. איך באופן טכנולוגי מיישמים BSA על רשת כבלים, כשאין בהוט בכלל פרוטוקולי תקשורת ל-BSA?

ממתין להתייחסותכם, כדי להגיב על השימוע הזה, שלא ברור מהיכן הומצא (למעשה זה די ברור, אבל זה כבר כתבתי כמה פעמים, עבור מי משרד התקשורת בקדנציה הנוכחית עובד)."

תשובה טרם קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תשובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתשובה לא אקבל.

למה אני בטוח שלא אקבל תשובה? כי אין דבר כזה "שירות BSA ברשת הוט". זה הומצא מקצה האצבע של מי שכתב את זה.  כך משרד התקשורת הישראל יוצר רגולציה דמיונית, שכנראה באה בחלום של כותבי המסמכים הללו. "טייסי חלל בלי רישיון טיס", זו מחמאה על "יצירת הפאר" של השימוע ההזוי הזה.

5. משתמשים בנתונים של שימוע שכשל כדי לקבוע עובדות בשימוע החדש:
השימוע החדש, כל כולו מסתמך על נתונים, שהוצגו בכמה שימועים קודמים, שפורסמו תחת הכותרת "צמצום מרווחים". בלי להסביר מה זה המונח הזה, אציין, שכל השימועים הללו כשלו, בדיוק כפי שחזיתי בזמנו (למשל כאן).

אם השימועים הללו היו מתקבלים, היה צורך באישור הכנסת ותיקוני חקיקה ותקנות - כדי ליישם אותם. זה לא קרה.  

כלומר: כל השימוע החדש מבוסס על שימועים קודמים, שכשלו ולא אושרו. 

כעת, מנסים בתחמון "להלבין" את הכישלון הזה ולקחת את השימועים הקודמים כאילו הם כן אושרו והם הבסיס לשימוע החדש. 

אני חושב, שיש שם די מתאים, לכאורה, לתחמון הזה: הונאה. 

מכיוון שכל השימוע הזה מבוסס על פיברוק, כאילו שימוע "צמצום מרווחים" אושר והוא בסיס מרכזי לחישובים של השימוע החדש הזה (ראה למשל כאן), מן הדין לזרוק את השימוע הזה לפח אשפה של ההיסטוריה, ולהתחיל את השימוע מהתחלה, בצורה נכונה, בהכוונה אישית של שר התקשורת, לא דודי אמסלם, (בתמונה משמאל), כי הוא בכלל לא הבין ולא מבין ולא יבין מה קורה כאן. 

שורה תחתונה: 
עוד שימוע ועוד מהלך הנעשים תוך התעלמות מוחלטת מהציבור ומנציגיו המוסמכים. אין כל סיכוי, שהשיטה הזו תצליח.

זה שימוע שנעשה אך ורק ממניעים פסולים פרי ההמצאות של "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת" וכתוצאה מלחץ ישיר של סלקום (כאן), על צמרת משרד התקשורת.

בנוסף, השימוע הזה מחזק (שוב) את הטיעונים של נתניהו בנוגע לתיק 4000. 

לכן, המהלכים המוזרים והלא חוקיים, כפי שחשפנו שוב כאן, מלווים באזלת יד ואי יכולת לספק שירותי תקשורת ברמה מינימלית לציבור, מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 

נספח א':
הודעת משרד התקשורת בדבר השימוע: 
משרד התקשורת ממשיך לפעול לטובת עידוד התחרות המבוססת שוק סיטונאי:

המשרד מפרסם שימוע לעדכון תעריפים על מנת להגביר את רמת  התחרות, ולאפשר לציבור מגוון רחב יותר של מסלולים לבחירתו בקצבים של 100, 200 ו-500 מגה
==============================

משרד התקשורת מפרסם היום (12.1.20) שימוע שמהותו עדכון תעריפי שירות הגישה רחבת הפס המנוהלת (BSA) ברשת הוט, על מנת להתאים את רמת התעריפים הסיטונאיים ברשת זו לרמה המאפשרת תחרות, ולהביא לידי ביטוי את שינויי המחיר לצרכן שבצעה הוט בחלוף הזמן. 

במסגרת עדכון זה וכמופיע בהמלצה, שוקל המשרד לבצע שימוש בתעריפיה הקמעונאיים הנוכחיים של הוט לשירותי אינטרנט כנקודת ייחוס מתאימה (בניכוי מע"מ), מהם תבוצע הפחתה חד-פעמית של אומדן למרכיב המרווח הקמעונאי. התעריפים המתקבלים יהיו תעריפים חד-שלביים שאינם תלויים בהיקף צריכת הקיבולת לשינוע נתונים ברשת הוט, ואינם מושפעים מהם.

המשרד צופה  כי עדכון תעריפים זה יאפשר לספקי השירות להציע הצעות המתחרות בחבילות המשווקות היום על ידי הוט, בהתבסס על תשומות הנרכשות ממנה בשוק הסיטונאי. וזאת למרות פרקטיקות התמחור בהן נוקטת הוט, אשר מונעות את התפתחות התחרות המבוססת על רפורמת השוק הסיטונאי ברשתה ופוגעות במאמצי המשרד ליצירת מגרש משחקים תחרותי יותר הפועל לטובת הצרכנים.

מסמכי השימוע המלאים נמצאים באתר בכתובת:
https://www.gov.il/he/departments/publications/Call_for_bids/30122019
==============================

נספח ב':
חשיפת 2 השקרים בכתב האישום בנוגע למחירי השוק הסיטונאי ולמחירי הטלפוניה של בזק (הקטע לקוח מכאן):