אחת הפרשות היותר מוזרות הקיימות סביב מאבקי בזק - משרד התקשורת היא, שהרשויות (הפרקליטות, רשות התחרות, משרד התקשורת) החליטו לפברק הכרזה דמיונית, שבזק היא מונופול בתחום תשתיות האינטרנט. הכרה בפברוק הזה, הודאה בטעות ותיקון ההטעיה ישליכו על החלטות רגולטוריות ומשפטיות רבות ובתחומים רבים, לרבות על תיק 4000.
האם ד"ר מנדלבליט אכן יתקן את ההטעיה הדרמטית של הבג"ץ על ידו? לשאלה הזו יש רק תשובה אחת: לא. ככה עובדת "הקליקה" ולא מאתמול. 
עדכון בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 1.2.20, 17:52

אני "מרים כאן את המסך" סביב אחת הפרשיות היותר מוזרות וחמורות, שהסתעפה מתיק 4000 וגלשה לאחרונה לדיון בבג"ץ (דיון שהחל ב-14.2.19. העתירה של בזק לבג"ץ - כאן), דיון שהתקבלה בו בשבוע החולף החלטת ביניים, וזו הסוגייה החשובה הנמצאת במרכז הדיונים הללו: במה בדיוק בזק מוכרזת כמונופול?

למתעניינים, ההחלטה הטרייה בבג"ץ (היא כאן) קובעת: משרד התקשורת אמור לקבל החלטה על "ההפרדה המבנית" בבזק תוך 4 חודשים. עדכון יוגש לבית המשפט עד 15.6.20

הסיפור הכאוטי, שנחשף כאן, התחדד עבורי בעקבות הקנס האדיר, שהוטל על בזק (וגם על סטלה הנדלר, לשעבר מנכ"לית בזק. 30 מיליון ש"ח קנס על בזק וחצי מיליון ש"ח על סטלה הנדלר). זאת, ע"י הרשות לתחרות, קנס די חסר תקדים בחומרתו, שניתחתי אותו לפרטי פרטים במאמר: "רשות התחרות ומשרד התקשורת הרסו את האפשרות לפריסת סיבים לבתים!".

במאמר הזה, ניתחתי את העובדה, שביום 4.9.19, הרשות לתחרות קבעה (ללא הכרזה רשמית בהליכי ההכרזה המקובלים והנקובים בחוק, לרבות פרסום ברשומות. זה הופיע רק כחלק מהחלטה על הקנסות), קביעה נחרצת, ששימשה בסיס להטלת הקנס האדיר על בזק והמנכ"לית לשעבר של בזק, שבזק היא "מונופול בתחום התשתיות הפסיביות באזורים הבלעדיים".  

בהכרזה הזו היו הרבה בעיות המנותחות בכתבה ואדגיש כאן רק את העיקריות שבהן:

• אין שום בסיס נתונים להחלטה הזו (קביעה, שבזק היא מונופול בתשתיות הפסיביות באזורים הבלעדיים).
• אין שום הגדרה מהם האזורים הבלעדיים והיכן הם נמצאים בשטח מדינת ישראל. 
• אם אכן בזק היא מונופול בתשתיות הפסיביות באזורים הבלעדיים, אזי עולה ומשתמע מכך, שבזק היא לא מונופול באזורים הלא בלעדיים (שלא ידוע היכן הם) והיא לא מונופול בתחום התשתיות האקטיביות (שכן תשתיות מורכבות מתשתיות פסיביות ותשתיות אקטיביות), בכל שטח מדינת ישראל.

קודם לסוגיית הקנס, ואף במקביל, התקיים דיון בבג"ץ שמספרו 1204/19, שכרגע נמצא בהחלטת ביניים, אחרי תגובת המדינה (מצ"ב כאן תגובת המדינה לבג"ץ וההחלטה הטרייה של הבג"ץ).

בתגובת המדינה לבג"ץ, חוזר על עצמו שוב ושוב הטיעון, שבזק היא מונופול מוכרז בתחום התשתיות (כאן) והנה 3 דוגמאות למה שהמדינה \ הפרקליטות ביחד עם משרד התקשורת שלחו בתגובתם לבג"ץ:




הבעיה, כפי שהבנתם כבר קודם, שלכל היותר, נכון ל-4.9.19, בזק היא מונופול חלקי ביותר בתחום התשתיות (תשתיות פסיביות באזורים הבלעדיים), ולשנים הקודמות לתאריך זה, בזק לא הייתה בכלל מונופול מוכרז בתחום התשתיות לאינטרנט (היא הייתה מונופול מוכרז לתחום השירותים באינטרנט, שזה דבר אחר לגמרי). 
 
אין כל קשר בין המונחים והם מתייחסים לדברים שונים לחלוטין. ממש שונים.
תשתיות הן תעלות, בורות וגובים, צינורות וקנים, גומחות, קופסאות, עמודים, כבלים, חשמל, סיבים, ומוצרי תשתית אקטיביים, שמרכיבים את הרשת הפיסית של ספק התקשורת (בזק).
שירותים הם מה שהמשתמשים זוכים לקבל בביתם או במשרדם, כשירות מהספק (החל מאינטרנט וכלה בטלפוניה). זה יכול להיות משתמשים עסקיים (המקבלים למשל תקשורת ותמסורת), או משתמשים פרטיים (וגם עסקיים) המקבלים טלפוניה, או אינטרנט.   
תשתיות מוגדרות כשכבה 1 ולכל היותר 1 ו-2 בתקשורת, בעוד ששירותים הם שכבות 3 עד 7 בתקשורת
מי שמבלבל ביניהם מצביע על בורות מוחלטת בעולם מונחי התקשורת, או בהטעיה מכוונת.
לכן, מדובר כאן בהטעיית הבג"ץ - במונחים שונים לחלוטין!

השקר הזה, מלווה את כל ההחלטות בעניין בזק, החל מתיק 4000, דרך אין ספור החלטות של משרד התקשורת, דרך ההחלטות המוטעות של הרשות לתחרות וכלה בהטעיית הבג"ץ, כאמור לעיל.

יש סעיפים בכתב האישום בתיק 4000 שמייחסים לנתניהו עבירות פליליות בתחומים הנגזרים מהנושא הזה, למשל בתחום שמכונה "הדדיות". אני הפרכתי כבר כמה פעמים את הטיעון ההזוי הזה ולאחרונה בכתבה מפורטת ביותר, שפורסמה על ידי בסדרת הכתבות, תחת הכותרת: "החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000!". כעת עולה, לא רק שהסעיף הזה בכתב האישום אינו נכון עובדתית, ההחלטה הרגולטורית על "הדדיות" מבוססת על מצג שקרי, כאילו בזק הוכרזה כמנופול בתחום התשתיות הקוויות ולכן היא חייבת לפתוח את תשתיותיה למתחרותיה.

וזה לא מפסיק! במסמך ממש טרי, שהוסתר היטב מהציבור, בעניין דחיית בקשת בזק לספק שירותי Apple TV על הפס הרחב שלה, חוזר מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן (מכתבו נמצא כאן, מ-19.1.20) על הטענה, שבזק היא מונופול מוכרז בתחום התשתיות הנייחות וזו אחת הסיבות המרכזיות לדחיית בקשתה של בזק.
הנה הקטע ממכתבו:
 

המסמך של נתי כהן (בתמונה משמאל), לבזק, לא די שהוסתר מהציבור (כך נתי כהן נוהג בדיוק כמו שלושת המנכ"לים שקדמו לו בתפקיד), הוא מבולבל לגמרי, לא רק בסעיף הזה (למשל, יש בו פעמיים סעיף 5...), ואחזור למסמך זה בהרחבה במאמר נפרד, בהקשרים של תיק 4000.

בשלב זה אציין, שהמכתב הזה, של נתי כהן, נתקל בכמה מאמרים מאוד חריפים, של אלה שראו את הפארסה הזו, פארסה פרי יוזמתו של מנכ"ל משרד התקשורת (ולא ברור בגיבוי של מי):

א. בגלובס יש מאמר מאוד חריף של גדי פרץ בנושא (כאן), עם תגובה מתחמקת מהמשרד.

ב. גם ב-Davar1 פורסמו 2 כתבות חריפות לא פחות ונוקבות של ארז רביב, המומלצות לקריאה:
1) כאן, תחת הכותרת וכותרת המשנה: "המשרד המנותק: האם המטרה של משרד התקשורת היא פגיעה בבזק או טובת הצרכנים? במשרד התקשורת סימנו מטרה: צמצום נתח השוק הגדול של בזק | התוצאה היא שורת החלטות שפגעו בציבור - איסור להוריד מחירים, עיכוב השקת אינטרנט מהיר, ועכשיו איסור על שידורי סטרימינג | כל זאת במקום ליצור תחרות ממשית בעזרת טכנולוגיות חדשות, ושיטות רגולציה שטרם נוסו".

2) כאן, תחת הכותרת וכותרת המשנה: "קצר בתקשורת: בזק בכבלים: פעמיים לא: משרד התקשורת אוסר על בזק למזג חברות בת ולפתוח פלטפורמת שידור. המשרד אסר על מיזוג של החברות הבנות YES ובזק בינלאומי, שהיה יכול לסייע לענקית התקשורת. בנוסף נאסר על בזק להשיק פלטפורמת סטרימינג באינטרנט, תוך הסתמכות על הצעת חוק של המשרד שעדיין לא אושרה". 

כבר מהרגע בו קראתי את תגובת המדינה לבג"ץ, שיצאה מהפרקליטות לבג"ץ ב-19.9.19, התחלתי התכתבות די עקרה עם הפרקליטות, דרך דוברות משרד המשפטים, שענו לי תשובות מתחמקות ואחרי כן שקריות.

צמרת משרד התקשורת (שר ומנכ"ל) בכלל לא טרחה לענות לי, גם לא לשאלות רקע של הבסיס החוקי לרגולצייה הקווית, שהוטלה על בזק (2 מיילים להדגמה, מהשאלות ששאלתי ולא נענו - מצויים כאן).

כשהעמדתי את הפרקליטות על טעותם, אחרי שנברתי היטב בארכיונים, ומצאתי את כל ההחלטות של הרשות לניירות ערך, החלטות חלוטות, שהחליפו (ב-2004) את ההגדרה של בזק כמונופול בתחום תשתיות האינטרנט (פסיביות ואקטיביות), למונופול בתחום השירותים באינטרנט (שזה דבר אחר לגמרי), לא קיבלתי מענה למסמכים הרשמיים, ששלחתי לפרקליטות דרך דוברות משרד המשפטים.

ההתכתבות המלאה שלי מול משרד המשפטים והפרקליטות מצויה כאן.

לאור העובדה המצערת, שמשרד המשפטים והפרקליטות (וגם משרד התקשורת ורשות התחרות) לא היו מוכנים להודות בטעות שחשפתי, ולא היות מוכנים להכיר בכל המסמכים הרשמיים המקוריים, ששלחתי להוכחת דבריי, החלטתי לפנות ליועמ"ש, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט ,(בתמונה למעלה משמאל), בבקשה \ המלצה, שהוא בעצמו ייזום תיקון ההטעיה הזו של הבג"ץ.

הפנייה שלי ליועמ"ש מצויה כאן ואישור הקבלה נמצא כאן. 

כעת נשארת שאלה מאוד חשובה פתוחה: האם היועמ"ש אכן יבדוק (הוא אישית, או אחד מהמשנים ליועמ"ש), את פנייתי ויורה לפרקליטות לתקן את עניין הטעיית הבג"ץ, שבזק היא מונופול בתחום תשתיות האינטרנט, בעוד שהיא מונופול בתחום שירותי האינטרנט ומ-4.9.19 היא גם מונופול בתשתיות הפסיביות באזורים הבלעדיים. 

אשמח לשמוע את דעת הקוראים, לאור מה שהם מכירים את ההתנהלות של צמרת הפרקליטות והיועמ"ש, האם אכן העניין הזה יטופל, או אולי ייגרס. 

ההשלכות של ההכרה בהטעיה הזו של הבג"ץ - הן דרמטיות. אנתח תחום אחד מאוד חשוב, במאמר נפרד הנוגע לתיק 4000.

כרגע זה משליך על עשרות החלטות רגולטוריות, שיצרו כאוס בתחום הקווי במדינת ישראל, תוך התנכלות חוזרת ונשנית לבזק, כדי לשרת את האינטרסים של מתחרותיה ובראשן סלקום\IBC.

כל זאת, כנגד האינטרסים הציבור, תוך פיברוק מצג שווא, גם בפני הבג"ץ, שבזק היא מונופול מוכרז בתחום התשתיות הקוויות, מה שהיא לא, מאז 2004 ועד ספטמבר 2019, שבו נקבע שהיא מונופול חלקי בלבד בתחום הפסיבי, על פי כל המסמכים הרשמיים הקיימים. 

כלומר: כל ההחלטות הרגולטוריות של משרד התקשורת, בנוגע לבזק בתחום תשתיותיה הקוויות, מאז 2004 ועד ספטמבר 2019, מבוססות של שקר והטעייה מכוונים, שגובלים ברשלנות רבתית.

ככה בדיוק גם תפרו את תיק 4000. 

עדכון 5.2.20: הפעם התגובה של משרד המשפטים הייתה מהירה וצפויה: "מרחו" אותי" בנימוק פרוצדורלי, שלא נוגע בכלל לעצם פנייתי (הטעיית הבג"ץ) ופנייתי נגרסה חיש מהר: "אין מקום להמשך ההתדיינות בנוגע לתגובת המדינה לעתירה, עם מי שאינו צד לעתירה".

כך, ניתן לשקר לבג"ץ ואין שום צורך לתקן זאת, כי אני לא צד להליך... 

תגובת משרד המשפטים המלאה מצויה כאן, למתעניינים. 

עדכון 20.2.20: התקבלה החלטת היועמ"ש להעביר את תלונתי (בגין הכרזת בזק כביכול כמונופול בתחום התשתיות), לטיפולו של פרקליט המדינה. ההחלטה כאן.