די בדומה למה שהתרחש אך לאחרונה בנושא "שוק סיטונאי על רשת הוט", נושא "שוק סיטונאי" בתחום הטלפוניה הרגילה של בזק לא יצא לדרך ב-1.8.18. הפתרון יימצא רק אם השר יפטר את כל "שליחי סלקום" במשרד התקשורת. אולם, נראה שהשר איוב קרא הצטרף אף הוא לרשימת "שליחי סלקום" בצמרת המשרד (בעניין IBC - אנלימיטד).
עדכונים חשובים בתחתית הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 2.8.18, 07:50
ניתוח: בדיוק כפי שחזינו מזמן (רשימת הכתבות הקודמות בנושא, מצויה בנספח בתחתית הכתבה, למתעניינים בפרטים), ביום 1.8.18 שירותי "הטלפוניה קווית הסיטונאית" על רשת בזק
לא יצאה לדרך.
למה? בגלל אוסף "החפרפרות" המייצגות את סלקום בצמרת משרד התקשורת (כשאת החפרפרת האחרונה לכאורה
חשפנו אך לפני כשבועיים כאן). כל המסמכים הטכניים של "השוק הסיטונאי" לרבות בנוגע לטלפוניה הסיטונאית של בזק, נכתבו ע"י אותה "חפרפרת".
לכן, ביום 1.1.18 שלחתי את השאלה הדחופה הבאה לצמרת חברת בזק:
"האם יש איזה ספק תקשורת שהחל (או מתכוון להתחיל בקרוב וכעת עושה הכנות טכניות ממש אחרונות) לספק שירותי
שוק סיטונאי בטלפוניה על רשת בזק?".
תגובת בזק הגיעה מהר בזו הלשון:
"אנחנו ערוכים, עדיין לא פנו אלינו להפעלה".
זה די מזכיר לי את הסאגה של "שוק סיטונאי על רשת הוט", סאגה, שנמשכה למעלה משנתיים. רק כשפרטנר הבינה, שסלקום כבר לא תשיג עבור עצמה ועבור פרטנר שום הקלות ותנאים טובים יותר ונוספים דרך שלוחיה במשרד התקשורת (הניסיון האחרון היה
בשירותי VoB על רשת הוט), אזי פרטנר החליטה
לצאת לדרך ולספק שירותים על רשת הוט. סלקום תצטרף לזה די בקרוב.
כך גם לדעתי יקרה בקרוב על רשת הטלפוניה של בזק. אחד מהספקים (הקטנים או הגדולים) של "השוק הסיטונאי", יבין, שיכולת הסחטנות של סלקום באמצעות נציגיה במשרד התקשורת -
נגמרה, ואחד או יותר מהספקים יצטרף לשירות הזה על רשת של בזק, בתנאים הקיימים והמפורסמים. כך גם התכנית של משרד התקשורת
להטיל קנס כבד על בזק -
תטורפדה.
לעניות דעתי, בזק
טעתה כשלא "יצאה למלחמה" כנגד ההחלטה חסרת הבסיס החוקי של מנכ"ל משרד התקשורת -
נתי כהן (בתמונה למעלה משמאל), להחיל על בזק את
הכללים הקודמים של "שוק סיטונאי" בטלפוניה שלה. אולם, בזק עושה את
השיקולים שלה והיא
משלמת לבד על
הטעויות שלה.
שוב ושוב אני חוזר על כך, שהתעסקות של החברות בשוק התקשורת מול משרד התקשורת על בסיס הפרוצדורות, השימועים והניירות של המשרד, לא מובילה לשום מקום טוב או בכלל (זה לא מועיל בכלל לחברות התקשורת במיוחד בעררים במחוזי ובבג"ץ,
דוגמה טרייה כאן, בעניין מכרז הפקת "ערוץ הכנסת").
גם הפגישות של ראשי בזק (דוגמת
המנכ"לית ויו"ר בזק), היו מיותרות לחלוטין, מהסיבות הבאות (שכבר פירטתי בהרחבה וההסברים המפורטים נמצאים במאמרים, שבנספח כאן למטה):
- משרד התקשורת זה לא "מועדון המנהלים" של חברות התקשורת ולא אמור להיות "לשכת המסחר, השיווק, ההפצה והיציבות הכלכלית" של חברות התקשורת. אין דבר כזה בשום מקום בעולם ואין סיבה שזה יהיה דווקא בישראל.
- ראשי משרד התקשורת אמורים להיפגש קודם כל ולפני הכל עם הציבור ועם נציגי הציבור המוסמכים. שר התקשורת איוב קרא (בתמונה משמאל), עושה זאת די באינטנסיביות, בעיקר בפגישות עם ראשי ערים, ראשי רשויות ובעלי תפקידים בכירים ברשויות הללו וסביבן. זה מצויין ומאוד חשוב, אבל זה לא כל נציגי הציבור המוסמכים. המנכ"ל, נתי כהן, לעומת זאת, לא נפגש עד היום עם שום נציג ציבור מוסמך או בכלל, אבל נפגש לא מעט עם ראשי חברות התקשורת ו"בעלי עניין". זה פסול מכל היבט ציבורי ומצביע על חוסר התאמתו המוחלט לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת.
- לחברות התקשורת יש בעלי תפקידים שכל תפקידם בחברה הוא: לעמוד בקשר עם אנשי המקצוע המתאימים במשרד התקשורת (למשל עורכי הדין של החברות, סמנכ"לים לרגולציה וכיו"ב). הקשר שלהם עם משרד התקשורת הוא בד"כ בתכתובת ולעיתים רחוקות נדרשת פגישה "פנים אל פנים", כדי ללבן אי הבנות, או כדי לקדם פתרון של בעיות אקוטיות. מפגש של יו"רים, בעלים, לוביסטים ומנכ"לים של חברות מפוקחות, עם מנכ"ל משרד התקשורת או עם השר, המשמעות של המפגשים הללו מאוד ברורה: עקיפת הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת, כדי לנהל מו"מ ישירות מול המנכ"ל או השר. זה פסול מכל היבט שלא נסתכל על זה ופתח לשחיתות (שמוכרת לציבור היטב, במה שמכונה "תיק 4000").
האם השר איוב קרא מצטרף ל"מועדון אוהדי סלקום" בצמרת משרד התקשורת?
אם החשיפה בגלובס (
כאן), שהשר
יאשר הורדת "הפריסה האוניברסלית" מעל אנלימיטד, כדי שסלקום תרכוש את אנלימיטד, אזי המשמעות של זה מאוד ברורה: השר
הצטרף למועדון של "אוהדי סלקום" וביום שמישהו "יפוצץ את הבועה" הפלילית (לכאורה) הזו, גם הוא יהיה בין הנחקרים.
פרטים נוספים מי עוד מעורב בפרשה החמורה הזו:
בעניין המנכ"ל (
נתי כהן) ופרשת אנלימיטד- כבר נפתחה בדיקה (
כאן) ע"י היועמ"ש. בעניין "החפרפרת" החדשה בצמרת המשרד - זה עדיין בבירורים ראשונים, נעדכן אתכם כשתהיינה התפתחויות.
הבעיה בהחלטה הזו, זה
לא רק שהיא לא חוקית. גם אם נניח, שהיא חוקית ונכונה רגולטורית וציבורית, ושהשר יוריד לא רק כ-60% "פריסה אוניברסלית", אלא
יוריד 100%, כלומר:
יסיר את
כל המגבלות הרגולטוריות מעל אנלימיטד, גם אז היא תפשוט את הרגל. כלומר: שום דבר טוב לא ייצא מזה, בכל מקרה, לשוק התקשורת ולעם ישראל (שבכלל לא נשאל על כך).
אז למה ללכת בנתיב של ההפקרות והכאוס? "
ככה לא בונים חומה" ולא מקדמים את שוק התקשורת הישראלי, שמדרדר חודש אחרי חודש, בכל קנה מידה השוואתי עולמי.
מי שמוביל את ההחלטות הללו במשרד התקשורת, זה המשנה למנכ"ל
שמילה מימון (בתמונה משמאל), שממש בימים אלו נערכות לגביו כמה בדיקות ע"י היועמ"ש (היועץ המשפטי לממשלה), בדיוק בנושאים הללו (של תמיכה בהחלטות רגולטוריות לטובת סלקום). אישורי היועמ"ש לגבי הבדיקות והחקירות הללו
נמצאים כאן, למתעניינים.
אני בטוח, שיהיו מי מבין קוראינו הוותיקים, שיקפוץ ויגיד: זה ייסגר כמו כל הבדיקות הקודמות כנגד
שמילה מימון, כי הוא "קיבל חסינות" מ"
קליקת הפרקליטים", כל עוד הוא משרת
גם את האינטרסים האישיים של הקליקה הזו.
זה נכון. אולם, אני מאמין בפתגם "לא לעולם חוסן" וגם במה שנאמר בגמרא מסכת ברכות דף ז' ע"א: "ביקש (משה) להודיעו דרכיו של הקב"ה, ונתן לו", שנאמר "הודיעני נא את דרכיך". אמר לפניו: "ריבונו של עולם, מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?".
אני מאוד מאמין, שיהיה מי שיפוצץ את הבועה החדשה הזו, של תמיכה בסלקום ובאינטרסים הכלכליים שלה. במקרה של "פרשת בזק", זה היה יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ'
שמואל האוזר, וצוות החוקרים ברשות, ממש לפני כשנה. זה האיש שהיה במקום הנכון ובזמן הנכון, ש"פוצץ את הבועה", בועה פלילית, שמבקר המדינה
כשל לנתח אותה נכון ובזמן.
נספח
רשימת
הכתבות הקודמות בעניין "השוק הסיטונאי" על הטלפוניה של בזק ועל תשתיותיה הפיזיות - למתעניינים בשאלה: "איך הגענו עד הלום?" (בתוך הכתבות יש עוד עשרות לינקים למסמכים, החלטות וכיו"ב וקישורים ולעשרות כתבות קודמות):
בתמונה: צילום "בלעדי" של "הטלפוניה הסיטונאית" על רשת בזק (שירות שטרם יצא לדרך)