חשיפת דפוסי ההתנהגות של מנכ"ל משרד התקשורת החדש (שלמה פילבר), שלא סופר את הציבור ממטר, לא מקשיב ולא מגיב ועושה ככל העולה על רוחו, בדיוק כמו שני קודמיו, שסיימו רע מאוד את הקדנציה. האם זה סרט "בהילוך חוזר"?
מאת: אבי וייס, 1.7.15, 09:30

לפני שבועיים הוציא עו"ד גלילי שי, מבקר הליכוד, דו"ח מאוד חמור (נמצא כאן להורדה למתעניינים). הדו"ח עוסק בשלמה פילבר (בתמונה), שהיה ראש מטה הבחירות של מפלגת הליכוד בבחירות האחרונות. הדו"ח מאשים את שלמה פילבר בשורה של עבירות, כולל עבירות פליליות ומאשים אותו בהתנהגות לא מוסרית ולא אתית בכך שדאג קודם כל לכיסו הפרטי ולכיס של מקורביו. 

רק אחרי שהדו"ח הזה הודלף לעיתונות, שלמה פילבר (כבר בהיותו מנכ"ל משרד התקשורת), הגיב, והכחיש מכל וכל את האמור בדו"ח המבקר.

אני אינני מכסה את התחום הפוליטי ואינני מכיר את הנפשות הפועלות בו, ולכן אין לי שום יכולת להתייחס, מי צודק בעניין הזה: המבקר או אולי שלמה פילבר.

אולם, בדבר אחד אני בטוח, שהוא נכון, וזה פשוט תוצאה של מידע מניסיון אישי טרי ביותר. מבקר הליכוד מייד בתחילת הדו"ח שלו כותב כך (ציטוט): "פנייתי זו זכתה להתעלמות מוחלטת" (מצד שלמה פילבר)....

זה בדיוק מה שאני חושף כאן, מהניסיון הקצר בן שלושת השבועות (מאז נכנס שלמה פילבר לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת), ניסיון, שיש לי בהתנהלות שלי כעורך עיתון עצמאי, עם מאות אלפי קוראים לחודש, מול שלמה פילבר: לא מדובר בפנייה אחת שלי אליו: מדובר ב-15 פניות ב-12 נושאים שונים. 

פניות אתר Telecom News למנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר והתגובות לשאלות אלו מהיום שנכנס לתפקידו (7.6.15):
 
 א. שאלה בעניין רישיון של חברת תקשורת (לא גדולה). ב-9.6.15 התקבלה תשובה לא נכונה עובדתית (שלא לומר שקרית) לשאלה, ובאותו יום נשלחה בקשה נוספת ממני למשרד התקשורת לבקשת מענה, עם דרישה תקיפה לספק תשובה נכונה. תשובה לדרישה זו לא נתקבלה (עד רגע זה).
 
אולם, בהפתעה מוחלטת, ביום 17.6 קיבלתי מגוף אחר "צו איסור פרסום גורף" על הסיפור, שלפיו אסור לי לדווח מאומה על העניין. פשוט מאומה. דיווחתי בקצרה לקוראים על צו איסור פרסום זה, בסוף הידיעה כאן.
 
לכן, גם שוחחתי מיידית עם דובר המשרד וגם שלחתי ב-20.6 (לאחר כמה בירורים שערכתי) למשרד התקשורת את השאלה הבאה: "לאור צו איסור הפרסום הגורף, שקיבלתי על הנושא ... ובהמשך לשיחתנו מ-17.6, ולאור העובדה שאיש מלבד משרד התקשורת לא יכול היה לדעת שאני פניתי בנושא, אבקש התייחסות לכך שפרטי הועברו (ישירות או בעקיפין) .... ממשרד התקשורת - כדי לחסום אותי מלעסוק בעניין זה ולמנוע כל פרסום בנושא". תגובה לא קיבלתי, עד רגע זה.
 
היות ואני מצוי תחת צו איסור פרסום גורף מבית המשפט, ובניגוד לכלי תקשורת אחרים, שלא פעם מצפצפים בגלוי על צווים כאלו, אין ביכולתי להרחיב כרגע בפרשה זו.
 
זה צו איסור פרסום שני שהוטל עלי. הראשון הוא "בפרשה הסודית", צו שבתוקף כבר מעל לשנה. אני משוכנע, שבמדינה מודרנית עם כלי תקשורת חופשים, אין כל סיכוי, שפרשות מהסוגים הללו תישארנה חסויות לעד. אין דבר כזה. אלה שמנסים לסתום לי את הפה מטעמים אישיים בלבד – טועים בהבנת תפקידם (אין בפרשיות הללו שום סוד בטחוני, או מדיני, או אחר, רק עניינים אישיים, שמנסים לטייח אותם ולהסתיר אותם מהציבור).
 
ב. שאלה בנושא "שמות מתחם" (Domain Names) – לא קיבלה איזה מענה. לכן, העליתי כתבה בנושא ב-23.6 ללא כל התייחסות של משרד התקשורת (כאן).
 
ג. שאלה בעניין הפטור ממכרז לייעוץ כלכלי למועצת הכבלים והלוויין בעניין איחוד בזק-YES. קיבלתי תשובה מתחמקת ולא מדויקת (בלשון המעטה). כדלהלן: "הנושא נמצא בשלהי הליך מכרזי שצפוי להסתיים בקרוב". לכן, העליתי ב-20.6 ידיעה מפורטת בנושא (כאן), כולל חשיפת 2 הפטורים ממכרז, שניתנו וכבר יצאו לדרך, פטורים, שהיו כבר בשלבי ביצוע מתקדמים ביותר של הייעוץ, מה שהוביל ב-23.6 לאישור איחוד בזק—YES (על בסיס הייעוץ הזה, כפי שפורסם – כאן). מדובר, ללא ספק במהלכים בלתי חוקיים שראויים לחקירה ולא למריחה, כמו שהמנכ"ל "מרח" אותי. 
 
ד. שאלה בעניין תהליך הסיום של "שערוריית היבוא של ציוד אלחוטי" ומציאת הש"ג כאשם במחדל (כאן). קיבלתי תשובה די מתחמקת כדלהלן: "הדברים אינם נכונים, מפאת צנעת הפרט לא נוכל להתייחס לאמור בפסקה זו".
לכן, פרסמתי את הנושא במסגרת מאמר, שעסק בכיוון החדש במשרד התקשורת – כאן. 
 
ה. ביום 8.6 שאלתי וביקשתי את משרד התקשורת לתגובתו הדחופה בעניין בג"ץ גולן טלקום כנגד משרד התקשורת בנושא שירותי התוכן. חיכיתי כמה ימים וגם ביצעתי תזכורות, ובהיעדר תגובה העליתי ביום 10.6 כתבה נרחבת בנושא (כאן). ביום 11.6, רק לאחר הפרסום, התקבלה תשובת משרד התקשורת (כדלהלן: "תשובת המשרד לעתירה תוגש לבית המשפט(" ועודכנה בכתבה.
 
ו. הסיפור של "שערוריית הייבוא של ציוד אלחוט" לא ירד מסדר היום והעברתי ביום 13.6 שאלה חדשה בנושא זה למשרד התקשורת. תשובה לא נתקבלה עד רגע זה. בקרוב אפרסם כתבה בנושא.
 
ז. ביום 23.6 שאלתי את משרד התקשורת שאלה בעניין "תפירת מכרז ותפקיד" במועצת הכבלים והלוויין. תשובה לא נתקבלה עד רגע זה. בקרוב אפרסם כתבה בנושא החמור הזה (אלא אם גם כאן אקבל "צו איסור פרסום"...).
 
ח. ביום 23.6 שאלתי את משרד התקשורת בעניין פרשת מעקבים אחרי עובדים במשרד. תשובה לא נתקבלה (ממשרד התקשורת) עד רגע זה. ביום 29.6 פרסמתי כתבה בנושא החמור ביותר הזה (כאן).
 
ט. ב-2.6 פניתי למשרד התקשורת לקבל את נתוני הניודים בין חברות הסלולר (נתונים מצרפיים). עד רגע זה לא קיבלתי כל תשובה. אולם, לפתע ביום 29.6 שלח המשרד הודעה לעיתונות בנושא זה, הודעה, שפורסמה כאן.
 
י. ב-6.6 וב-9.6 ביקשתי פגישה עם מנכ"ל משרד התקשורת החדש. עד רגע זה לא קיבלתי כל תשובה.
 
י"א. ביום 26.6 שאלתי את משרד התקשורת לגבי עמדת המשרד בעקבות מה שנאמר בוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין איחוד רשתות סלולר והעברת עובדי פלאפון וסלקום למעמד עובדי קבלן. תגובה לא קיבלתי עד רגע זה. לכן, פרסמתי את הנושא הזה ב-27.6 בהרחבה – כאן. גם כאן, בלי תגובת משרד התקשורת. 
 
י"ב. ב-17.6 שאלתי את משרד התקשורת לגבי השמועות בעניין שימוע הנוגע לעניין הנתבים של בזק בשוק הסיטונאי (מאוחר יותר התברר לי, במידע שאספתי, שהשימוע נוגע גם לנתבי הוט). תגובה לא קיבלתי עד רגע זה. לכן, פרסמתי (ב- 27.6) את הנושא הזה בהרחבה – כאן. כתבה נוספת של פרשנות לאותו נושא פורסמה ב-28.6 - כאן, לרבות חשיפת "השימוע הסודי". כ"כ, ב-27.6 ביקשתי את תגובת משרד התקשורת לכתבה כאן, התגובה שקיבלתי: "לא פנית אלינו, פרסמת. עכשיו נגיב לבחור באופן ישיר, ואני מאמין שהוא יעביר לך את התגובה".
 
האם אקבל תשובות ענייניות (או בכלל) לכל הנושאים? נדמה, שהתשובה די ברורה, לאור הסקירה, שיש כאן, שכוללת רק את שלושת השבועות הראשונים של שלמה פילבר בתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת. 

לכן, פניתי ביום 29.6 למנכ"ל משרד התקשורת בשאלה: "האם מנכ"ל משרד התקשורת החדש החליט להחרים את טלקום ניוז ולא להתייחס לאתר הגדול (בתחומו) בישראל? אודה להתייחסות למסמך המצ"ב - המפרט את כל העובדות המובילות למסקנה החד-משמעית הזו".

תשובה לא הצלחתי לקבל. אם אקבל - אעדכן. אל דאגה, הסיכוי שאקבל תגובה הוא אפס...

הפרות החוק, התקנות, ההנחיות והנורמות של עובדי המדינה:
כמו ששלמה פילבר התעלם כנראה ממבקר הליכוד, הוא מתעלם (עד רגע זה) מקוראי אתר טלקום ניוז וחושב, שאם הוא לא ייענה, הפאשלות לא תתפרסמנה (גם אם הן לא תמיד פאשלות שלו).

ההתנהגות זו היא בלתי חוקית בעליל. יש כמה חוקים במדינת ישראל המסדירים את חובותיהם של עובדי המדינה הבכירים ולא אפרט את כל החוקים הללו כאן, כי שלמה פילבר הוא עו"ד ומכיר את החוקים הללו היטב. כ"כ, יש בנושא הזה הנחיות ברורות של היועץ המשפטי לממשלה. פרק שלם בתקשי"ר מוקדש לחובת מענה של משרד הממשלה ויש עוד כמה החלטות ממשלה וכנסת.

בנוסף, זה סותר לחלוטין את כללי האתיקה של מערכת הדוברות הממשלתית (מצ"ב כאן) וראוי להיות נידון בפני ועדת האתיקה לדוברים במשרדי הממשלה (כאן). 

"סרט בהילוך חוזר"?
שני המנכ"לים הקודמים במשרד התקשורת (עדן בר טל ואבי ברגר), זמן קצר אחרי שנכנסו לתפקידם, ביצעו בדיוק את אותן השגיאות, שכעת עושה שלמה פילבר כמנכ"ל חדש. הם קודם כל נפגשו עם בעלי ההון, הכוח, הלוביסטים ובעלי העוצמה בשוק. להיפגש עם הציבור ונציגיו לא היה להם זמן (כל הקדנציה) בכלל. הם היו בטוחים, שהם "הסגנים של אלוהים" וש"השמש זורחת מהראש שלהם" כל בוקר. 

זו בדיוק הסיבה למה ישראל הידרדרה בעשור האחרון בתחומי התקשורת (לדוגמה: בתחום הפס הרחב, גם הקווי וגם הסלולרי, ישראל ירדה ממקום שני-שלישי למקום 19-20 בעולם).

יתרה מכך. שני המנכ"לים הקודמים נקטו בשיטה די ידועה של "שמור לי ואשמור לך", עם חלק מכלי התקשורת. דהיינו: הם בנו לעצמם "חצר קטנה" של עיתונאים, שלהם הם היו מדליפים כל הזמן, ובתמורה קיבלו "הגנה על התחת שלהם", עם דברי חנופה והלל מאותם עיתונאים. הם לא המציאו את השיטה הזו. אריק שרון (ז"ל) ואהוד אומרט (ייבדל לחיים ארוכים) היו "גאונים" בשיטה הזו. זה "איתרג" אותם (כך הם קיוו) מחיטוט בכל מיני דברים לא נעימים שהם עסקו בהם...

שתי מדינות על שטח קטן אחד
מדינת ישראל בעשורים האחרונים התחלקה לשתי מדינות השונות בתכלית זו מזו:

א. Startup Nation. במדינה הזו יש יזמים, צעירים וצעירים ברוחם, מלאי התלהבות, פתיחות, שקיפות, וחזון. הם מובילים את משק ההייטק למחוזות חדשים ומרתקים. בגללם ישראל לא נמצא היום במצב בו נמצאת יוון. זה הקטר המניע את הכלכלה בישראל ומביא לכאן את כל המומחים מרחבי העולם, שבאים לראות את הפלא הזה ולהשקיע בו. אני מאוד נהנה לכתוב על המדינה הזו, כי זו מדינה מודרנית, שקופה, מתקדמת ביותר ורצינית, פשוט מובילה עולמית עם הצלחות מוכחות.

ב. מדינת ה"סמוך", ה"יהיה בסדר", הקומבינות, המאכרים, "הפטורים המפוברקים ממכרזים", ההתעלמות המוחלטת מהציבור וצרכיו וחוסר השקיפות הציבורית. במדינה הזו יש כמה שרים, חברי כנסת ופקידי ממשלה ברמות השונות, שעושים ככל העולה על רוחם, בלי לתת דין וחשבון לאיש. במדינה הזו יש גם "חפרפרות", אלה פקידים בכירים המשרתים אינטרסים זרים ומוזרים, בעיקר את עצמם, את אילי ההון אליהם הם מחוברים ואת הדאגה למקום העבודה העתידי שלהם (לאחר פרישתם משירות המדינה) - שיהיה אצל אותם אילי הון ובעלי האינטרסים.

במדינה הזו, לעיתים רחוקות (מדי), הקומבינטורים הללו נופלים בפח ועומדים לדין ומגיעים בסוף לכלא. זה היוצא מהכלל. רוב הקומבינטורים, חוסים תחת מטריית "קליקת הפרקליטים", שמקיפה חלקים לא קטנים מהשירות הממשלתי, קליקה שטרם נשברה (למרות שחלקים קטנים ממנה כבר נמצא במעצר ובדרך לכלא). לכן, במדינה הזו אפשר להוציא "צווי איסור פרסום", כדי למנוע פרסום פאשלות אישיות, של אותם בעלי תפקידים. 

במדינה הזו "פער המעמדות" הוא הגדול ביותר בכל הזמנים וישראל מככבת בראש "מדד השחיתות" העולמי. זו תוצאה ישירה של מה שכתוב כאן מעל.

מדובר בשכבה מאוד קטנה של עובדי ציבור, שמסתירים במעשיהם את הכלל ופוגעים ברוב המוחלט של עובדי המדינה, שמבצעים עבודתם בצורה מקצועית, מסורה וטובה וגם מביאים הישגים, בתחומים רבים. 

היות ואני מאמין גדול ב"שקיפות", ב"ממשל זמין" ובאמרה ש"שקיפות מונעת שחיתות", אני לא יכול לתת את ידי לשתיקה, שכשאני רואה התנהלות הפוכה לחלוטין.

חודש אחרי שגלעד ארדן נכנס לתפקידו כשר התקשורת, הבחנתי בדפוס התנהגותו ומייד פרסמתי מאמר נוקב (כאן), תחת הכותרת: "למה שר התקשורת לא מקשיב לציבור?". כך גם זיהיתי את הדפוס השלילי הזה בשני המנכ"לים הקודמים. הם כמובן, צפצפו על האזהרות הללו והתעלמו מהן וסיימו את הקריירה שלהם כמנכ"לים די רע. אפילו ניתן לומר: רע מאוד (ולא הכל פורסם. תהיינה עוד הפתעות לגביהם).

אני לא הכרתי את שלמה פילבר טרם כניסתו לתפקיד. לכן, לא יכולתי לכתוב עליו שום מילה רעה בכניסתו לתפקיד (כפי שניתן לקרא כאן, כאן, וכאן). היו כלי תקשורת רבים, שתקפו אותו, כנראה על רקע פוליטי. אני מדווח על בעלי תפקידים בכל מקום, לפי ההתנהגות שלהם בפועל ודבריהם, שנאמרים היישר מפיהם, ולא על פי שמועות ודיעות פוליטיות מוקדמות.

לכן, בחנתי את העובדות והן לפתע, אחרי 3 שבועות, היו ברורות לי לחלוטין: דו"ח מבקר הליכוד הצטלב כאן עם חשיפת "השימוע הסודי" ועם אי מענה גורף לשאלותיי (או במיעוט המקרים: מענה שגוי, מטעה או לקוני).

אלו שלושה תמרורי אזהרה אדומים המצביעים על כך, ששלמה פילבר "לא סופר איש ממטר". לא אותי ולא את הקוראים ולא את מבקר הליכוד. הוא גם מצפצף על החוק והתקנות וכנראה חושב, שהחוק זה הוא.

יש לזה תוצאות לא רק במישור של הכיסוי העיתונאי. חברות התקשורת עצמן, מהר מאוד תגלינה את מה שאני חושף כאן, ואז המנכ"ל (כמו שקרה לשני קודמיו), יקבל יחס כזה בחזרה מהשוק. אי אפשר לחשוב, שזה לא תהליך דו-סטרי. אתה לא יכול לזלזל באחרים ולצפות, שיעריכו אותך כגאון הדור.

זה גם יחזור אליו כבומרנג בתוך משרד התקשורת פנימה, כפי שקרה בעבר. משרד התקשורת לא עבר שום תהליך של "הפקת לקחים" ולכן השגיאות והפיגור הטכנולוגי של ישראל יעמיקו. אי השקיפות וההתעלמות המוחלטת מאחרים, זו "סמטה ללא מוצא" המובילה לכישלון. זו בשורה מאוד עצובה לשוק התקשורת הישראלי.