מחקר פער דיגיטלי בארץ: דתיים וחרדים נמצאים ביוטיוב פי 2.3 ביחס לחילוניים
מאת: מערכת Telecom News , 19.8.18, 18:40

כך עולה ממחקר בנושא הפער הדיגיטלי בישראל, שהציג גישה חדשנית למדידת הפער, שמתבססת על נתוני "עקבות דיגיטליים". המחקר מצא פערים בין אוכלוסיות שונות בנפחי השימוש ובתכני השימוש. למשל, נפח השימוש באינטרנט גבוה ב-33% בקרב גברים בהשוואה לנשים, או, יש שימוש אינטנסיבי בקרב גברים, צעירים, מעוטי הכנסה ובעלי השכלה נמוכה באתרי הימורים מקוונים, או, נפח השימוש במכשירים ניידים גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. פירוט כל הממצאים.
 
  ממצאים עיקריים:  
•    נפח השימוש באינטרנט גבוה ב-33% בקרב גברים בהשוואה לנשים,
•    נפח השימוש בקרב דוברי עברית גבוה פי 2 מדוברי הערבית,
•    נפח השימוש בקרב משתמשי אינטרנט מאזור המרכז גבוה פי 5 מזה של משתמשים מהפריפריה,
•    צריכת תכני האינטרנט של גברים מגוונת משל נשים והיא עולה עם רמת ההשכלה,
•    שימוש נמוך בקרב מבוגרים, מעוטי הכנסה ובעלי השכלה נמוכה באתרי ממשלה (e-gov) ואתרי רשויות מקומיות מקוונים המספקים שירותים לאזרח,
•    שימוש נמוך בקרב נשים, צעירים, חרדים ומעוטי הכנסה באתרי אינטרנט המספקים מידע ומאפשרים לבצע פעולות מקוונות בהקשר של זכאות להטבות סוציאליות ומימוש זכויות,
•    שימוש נמוך בקרב גברים, צעירים, מעוטי הכנסה והאוכלוסייה החרדית באתרים מקוונים בתחומי הבריאות,
•    שימוש נמוך בקרב נשים, צעירים, מעוטי הכנסה ובעלי השכלה נמוכה באתרים המספקים מידע ומאפשרים לבצע פעולות מקוונות בתחום הפיננסי,
•    שימוש אינטנסיבי בקרב גברים, צעירים, מעוטי הכנסה ובעלי השכלה נמוכה באתרי הימורים מקוונים,
•    דתיים וחרדים נמצאים ביוטיוב פי 2.3 ביחס לחילוניים.
 
המחקר, "גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל: עקבות דיגיטליים ככלי לגיבוש מדיניות", בוצע ע"י פרופ' שיזף רפאלי, ד"ר ערן לק, ד"ר יעל אלבו, גב' יעל אופנהיים וד"ר דפנה גץ ממוסד שמואל נאמן עבור תכנית התשתיות של משרד המדע. המחקר מומן ע"י משרד המדע והטכנולוגיה כחלק מתכנית לקידום אוריינות דיגיטלית בציבור. משרד המדע ישקיע השנה כ-30 מיליון ₪ בתכניות לקידום אוריינות דיגיטלית, בפרט בפריפריה. והוא מציג נתונים משמעותיים לגבי הפער הדיגיטלי בישראל.
 
בפרויקט זה מוצגת גישה חדשנית ובלתי פולשנית לזיהוי, איסוף, ניתוח והדמיה של הפער הדיגיטלי, תוך שימוש בנתוני עקבות דיגיטליים. בשונה ממחקרים אחרים בתחום, המחקר אינו מודד פערי נגישות לטכנולוגיות המידע והתקשורת (זמינות של מחשב ואינטרנט, רוחב פס וכד'), אלא מתמקד בפערים בסוגי השימוש בתוכן, תוך כדי שימוש בנתוני התנהגות נגלת. 
 
במסגרת המחקר נעשה שימוש ב-6 מקורות וכלים שונים של נתוני עקבות דיגיטליים, המתבססים על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים וגיאוגרפים שונים. מקורות אלה כוללים מערכים של נתוני גלישה אגרגטיביים, נתונים, שהופקו באמצעות שימוש בתוכנות הסוקרות שיחות מקוונות (חברת Buzzilla), כלי ניטור של שימוש באתרים ספציפיים, כלי ניטור של מונחי חיפוש במרחב האינטרנטי (באדיבות חברת SimilarWeb) ונתוני מעקב אחר גלישה בקרב פאנל של משתמשי אינטרנט (באדיבות חברת יפעת בקרת פרסום) .
 
הפאנל כלל 1,000 גולשים, שמהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית. ההתנהגות המקוונת ברשת של קבוצה זאת תועדה במשך חודש אחד ומעל 2 מיליון תצפיות גולמיות נאספו. פאנל כלל מידע על המגדר, הגיל, ההכנסה, ההשכלה, המיקום הגיאוגרפי ורמת הדתיות של כל אחד מהמשתמשים. מערכי הנתונים הגולמיים נוקו, עובדו, קודדו ונותחו הן בנפרד והן במשולב. הנתונים מתייחסים ברובם לנתוני גלישה של חודש אחד (בין 15.10.17 לבין 15.11.17).
 
פרופ' שיזף רפאלי, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן, שהוביל את המחקר: "מדובר בצעד ראשון, שמאפשר עיון בפערים דיגיטליים בהקשר מדויק יותר של תכונות השימוש של הציבור, מאשר עצם השימוש. הוכחנו היתכנות ביכולת לחקור נושאים אלה באמצעים של עקבות דיגיטליים על פני הגישה הוותיקה של "דיווח ישיר".
 
זאת שיטת מחקר פחות פולשנית, שמאפשרת דיוק ומהימנות ותוקף רבים יותר, ובעלות נמוכה יותר. כך, המחקר יכול להיעשות באופן שוטף ומתמשך, ולאפשר למקבלי ההחלטות לקיים מדיניות קבועה, שיכולה להשתנות בהתאם לשינויי השימוש והצריכה באופן שוטף. ממצאי מחקרים המבוססים על חקר לא פולשני של עקבות דיגיטליים צריכים ויכולים להפוך לכלי עבודה בשימוש שוטף ברמה המחקרית וברמת מקבלי ההחלטות". 
 
ממצאי המחקר
ממצאי המחקר מצביעים על קיומם של פערים דיגיטליים כפי שהם משתקפים ע"י  נפח השימוש (המספר הממוצע של הביקורים באתרי אינטרנט והתפלגותם), מגוון השימוש (מספר קטגוריות האתרים בהן ביקר המשתמש) ותכני השימוש (סוג הפעילות המקוונת או התוכן הנצרך) שנמצאו כמדד המשמעותי ביותר מבין ה-3 בשיקוף פערים דיגיטליים.
 
פערים דיגיטליים - נפח השימוש באינטרנט
•    נמצא, שנפח השימוש גבוה ב-33% בקרב גברים בהשוואה לנשים.
•    נמצא, שנפח השימוש הולך וקטן עם העלייה בגיל. קבוצת גילאי 35-25  מציגה את נפחי השימוש הגבוהים היותר בהשוואה לקבוצות הגיל האחרות. נפח השימוש של קבוצה זאת גבוה פי 2.5 משל קבוצת הגיל 65+.
•    נמצאו הבדלים משמעותיים בהיקף השימוש בין דוברי עברית, ערבית ורוסית. ממוצע הביקורים בקרב דוברי העברית היה גדול פי 2 מדוברי ערבית וגבוה פי 2.4 מאשר דוברי רוסית.
•    מהממצאים עולה, שקיימים הבדלים משמעותיים בנפח השימוש בין משתמשים מאזור המרכז (מחוז תל אביב) לבין משתמשים מהפריפריה (מחוזות צפון ודרום), כאשר נפח השימוש (מספר הביקורים הממוצע לגולש) המאפיין את תושבי המרכז גדול פי 5 מזה של המשתמשים בפריפריה.
•    הממצאים מראים, שנפח השימוש במכשירים ניידים בקבוצות הגיל המבוגרות (65+, 55-64) נמוך משמעותית מזה של קבוצות גיל צעירות. רק 21% מהפעילות המקוונת של קבוצת הגיל 65+ ו-39% מהפעילות של קבוצת הגיל 55-64 מתבצעת במכשירים ניידים (סמארטפונים וטאבלטים), בעוד שפעילות זו גבוהה משמעותית בגילאים צעירים יותר (46% -55% מכלל נפח השימוש).
​​​​​​​•    נפח השימוש במכשירים ניידים מעט גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים (מהווה 52% מכלל הפעילות המקוונת שלהם (הכניסות לאתרים) לעומת 44% בקרב גברים).
 
פערים דיגיטליים - מגוון השימוש באינטרנט
•    מבחינת מגוון התוכן, הממצאים מראים, שצריכת התוכן של גברים (גלישה לכ-18 קטגוריות תוכן שונות בממוצע) היא מגוונת יותר מזו של נשים (גלישה לכ-16 קטגוריות תוכן שונות בממוצע). כ"כ, נמצאו הבדלים משמעותיים בין מרחבים גיאוגרפיים שונים. כך, שמשתמשים במטרופולין תל אביב ובמטרופולין ירושלים מאופיינים ברמת מגוון הגבוהה באופן מובהק בהשוואה למשתמשים מאזורים אחרים.
 
נמצא, שמגוון התוכן עולה בהתאם לרמת ההשכלה, כאשר משתמשים בעלי השכלה על-תיכונית ומעלה הראו רמת גיוון גבוהה משמעותית מזו של בעלי השכלה תיכונית או נמוכה יותר. באופן מפתיע, משתמשים חרדים הציגו את הרמה הגבוהה ביותר של גיוון והם נבדלים סטטיסטית משאר הקבוצות.
 
פערים דיגיטליים כפי שהם משתקפים בצריכת התוכן
•   הגלישה באתרי בריאות מקוונים נשלטת ע"י נשים ומהווה 73% מכלל נפח הביקורים בקטגוריה זו. תחום תוכן נוסף הנשלט ע"י נשים הוא "מזון ומשקאות", בו הנשים מהוות 61% מכלל הביקורים. מספר קטגוריות תוכן נשלטות באופן בלעדי ע"י גברים. אלה כוללים כלי רכב (83% מכלל הביקורים), פיננסים (72% מכלל הביקורים) וחדשות ומדיה (63% מכלל הביקורים). הנתונים מראים, שמספר קטגוריות תוכן אין הבדל בהתפלגות נפח הביקורים בין נשים וגברים. אלו כוללים משחקים, בידור ואמנויות וקריירה וחינוך.
 
מדד ריכוזיות התוכן
בשנים האחרונות הולכת ומשתנה ההגדרה של "פער דיגיטלי" מהפער בגישה לטכנולוגיות מידע (האם יש גישה לאינטרנט, האם יש מחשב בבית) להבדלים או פערים בסוג התוכן הנצרך ע"י משתמשים שונים. מדד ריכוזיות השימוש בתוכן, שפותח במסגרת מחקר זה, מאפשר לזהות פערים בין קבוצות סוציו-דמוגרפיות שונות באשר לאינטנסיביות בשימוש בתוכן בקטגוריה מסוימת.
 
ערך של "1" מציין "ניטרליות" או חוסר דומיננטיות של קבוצה מסוימת (נשים וגברים; צעירים ומבוגרים וכו') בקטגוריית תוכן מסוימת (לדוגמה שירותי בריאות מקוונים; שירותי ממשלה מקוונים; חיפוש באינטרנט וכו'). ערך מעל 1 מציין שימוש דומיננטי או אינטנסיבי בקטגוריית תוכן מסוימת ("נפח שימוש יחסי גבוה") וערך מתחת ל-1 מסמן נפח שימוש נמוך בקטגוריית תוכן מסוימת ע"י תת-קבוצה מסוימת.

•    מדד ריכוזיות התוכן גבוה (דומיננטי) בקרב נשים בתחומי התוכן הבאים:  נסיעות וטיולים (פי 1.7 ביחס לגברים), מידע על תחבורה (פי 1.7 ביחס לגברים), שירותי בריאות מקוונים (פי 1.5 ביחס לגברים), ילדים (פי 1.5 ביחס לגברים) קניות ברשת (פי 1.5 ביחס לגברים).
•    מדד ריכוזיות התוכן גבוה (דומיננטי) בקרב גברים בתחומי התוכן הבאים: הימורים (פי 9.3 ביחס לנשים), ספורט (גבוה פי  ביחס לנשים 5.7), היכרויות (3.6 ביחס לנשים), תוכן למבוגרים (פי 3.4 ביחס לנשים), נדל"ן (פי 2.1 ביחס לנשים), חדשות (פי 2.0 ביחס לנשים), ויקיפדיה (פי 1.8 ביחס לנשים), פורומים (פי 1.7 ביחס לנשים) ופיננסים (פי 1.6 ביחס לנשים).
•    לא ניתן להבחין בהבדלים משמעותיים בין המינים בתחומים הבאים: חיפוש, פורטל, דואר אלקטרוני, תרגום, מימוש זכויות חברתיות  וחיפוש בלוחות מודעות מקוונים.
•    מדד ריכוזיות התוכן גבוה (דומיננטי) בקרב משתמשים צעירים (עד גיל 34) בתחומי התוכן הבאים: תקשורת (פי 2.7 ביחס למבוגרים), חינוך והשכלה מקוונים (פי 2.5 ביחס למבוגרים), פורומים (פי 2.2 ביחס למבוגרים), הימורים (פי 1.9 ביחס למבוגרים), יוטיוב (פי 1.7 ביחס למבוגרים), חיפוש עבודה (פי 1.5 ביחס למבוגרים).
•    מדד ריכוזיות התוכן גבוה (דומיננטי) בקרב משתמשים מבוגרים (מעל 35) בתחומי התוכן הבאים:  נדל"ן (פי 3.3 ביחס לצעירים), מיצוי זכויות חברתיות (פי 3.3 ביחס לצעירים), היכרויות ברשת (פי 2.7 ביחס לצעירים), דואר אלקטרוני ופיננסים (פי  1.5 ביחס לצעירים).
•    לא ניתן להבחין בהבדלים בין דוריים משמעותיים בתחומים הבאים: ויקיפדיה, בידור, שירותים, שימור, פורטלים, ספורט, שירות ציבורי, חיפוש בלוחות מודעות מקוונים וקניות ברשת.
•    מדד ריכוזיות התוכן גבוה (דומיננטי) בקרב משתמשים בעלי השכלה על תיכונית, לא אקדמית ומטה בתחומי התוכן הבאים: פורומים (פי  2.4 ביחס לבעלי השכלה אקדמית), הימורים (פי 2.3 ביחס לבעלי השכלה אקדמית), ילדים (פי 1.8 ביחס לבעלי השכלה אקדמית), דואר אלקטרוני (פי 1.5 ביחס לבעלי השכלה אקדמית), יוטיוב (פי 1.7 ביחס לבעלי השכלה אקדמית) וחיפוש עבודה (פי 1.4 ביחס לבעלי השכלה אקדמית).
•    מדד ריכוזיות התוכן גבוה (דומיננטי) בקרב משתמשים בעלי תואר ראשון ומעלה בתחומי התוכן הבאים: נדל"ן (פי 3.6 ביחס לבעלי השכלה לא אקדמית), מיצוי זכויות חברתיות (פי 3.2 ביחס לבעלי השכלה לא אקדמית) וחדשות (פי 1.3 ביחס לבעלי השכלה לא אקדמית).
•    לא ניתן להבחין בהבדלים ביחס לצריכת התוכן בין רמות ההכנסה בתחומים הבאים: תחבורה, היכרויות, חיפוש, ויקיפדיה, קניות ברשת, בידור, חיפוש עבודה ושירותי בריאות מקוונים.
•    מדד ריכוזיות התוכן גבוה (דומיננטי) בקרב משתמשים בעלי שכר ממוצע ומטה בתחומי התוכן הבאים: מיצוי זכויות חברתיות (פי 5.1 ביחס לבעלי שכר גבוה), היכרויות (פי 3.0 ביחס לבעלי שכר גבוה), חיפוש עבודה (פי 2.5 ביחס לבעלי שכר גבוה), פורטלים (פי 1.9 ביחס לבעלי שכר גבוה), הימורים (פי 1.6 ביחס לבעלי שכר גבוה), לוחות מודעות מקוונים (פי 1.6 ביחס לבעלי שכר גבוה) ויוטיוב (פי 1.5 ביחס לבעלי שכר גבוה).
•    מדד ריכוזיות התוכן גבוה (דומיננטי) בקרב משתמשים בעלי רמת הכנסה גבוהה בתחומי התוכן הבאים:  נדל"ן (פי 4.7 ביחס לבעלי הכנסה ממוצעת ומטה), פיננסים (פי 1.8 ביחס לבעלי הכנסה ממוצעת ומטה), נסיעות וטיולים (פי 1.7 ביחס לבעלי הכנסה ממוצעת ומטה) וחדשות (פי 1.6 ביחס לבעלי הכנסה ממוצעת ומטה).
•    לא ניתן להבחין בהבדלים ברמות ההכנסה בתחומים הבאים: ילדים, חיפוש, ויקיפדיה, בידור, דואר אלקטרוני, קניות ברשת ושירותי בריאות מקוונים.
•    מדד ריכוזיות התוכן גבוה (דומיננטי) בקרב משתמשים דתיים וחרדים בתחומי התוכן הבאים: תקשורת (פי 2.5 ביחס לחילונים), ילדים (פי 2.9 ביחס לחילונים), פורומים (פי 2.6 ביחס לחילונים), יוטיוב (פי 2.3 ביחס לחילונים) וממשל מקוון (פי 1.4 ביחס לחילונים).
•    מדד ריכוזיות התוכן גבוה (דומיננטי) בקרב משתמשים חילונים בתחומי התוכן הבאים:  נדל"ן (פי 3.6 ביחס לדתיים וחרדים), תוכן למבוגרים (פי 3.0 ביחס לדתיים וחרדים), היכרויות (פי  2.8 ביחס לדתיים וחרדים), מיצוי זכויות חברתיות (פי 2.5 ביחס לדתיים וחרדים) ורשתות חברתיות  (פי 1.5 ביחס לדתיים וחרדים).
•    לא ניתן להבחין בהבדלים ברמת הדתיות בתחומים הבאים: חיפוש, בידור, הימורים,  חדשות, ספורט, שירותים, תחבורה, פיננסים, שירות ציבורי ותחבורה. 
 
ממצאים מתוך חקר המקרה - מימוש זכויות חברתיות
•    ממצאי חקר-המקרה של מימוש הזכויות המחישו את הכדאיות של הערכת הפער הדיגיטלי באמצעים של טריאנגולציית נתונים דיגיטליים. להלן התובנות, שעלו במסגרת חקר-המקרה:
•    נשים נוטות להיות מעט פחות פעילות באינטרנט בהשוואה לגברים ביחס למימוש זכויות. העניין במימוש הזכויות הולך ופוחת עם הגיל, כאשר משתמשים צעירים פעילים משמעותית יותר ממשתמשים מבוגרים.
•    ניכר כי חלקם של המשתמשים הזקוקים לגורם מתווך לצורך מימוש זכויותיהם גבוה יחסית בקרב האוכלוסייה המבוגרת.
•    בחינת נתוני עקבות דיגיטליים בנושא זכויות מעניקה יכולת הבנה של הליך שיום הזכויות בקרב הציבור, המהווה שלב הכרחי לצורך מימושן. ממחקר קודם עולה כי יכולתו של משתמש לספק שם מדויק לזכות ספציפית היא שלב חיוני לצורך מימוש אותה הזכות. בחקר המקרה הודגמה אפשרות הניתוח של המונחים הלשוניים השגורים בהקשר של הזכויות החברתיות, ואולי אף חשוב מכך בחינת המונחים בהם לא נעשה שימוש.
•    פייסבוק הוא ערוץ המדיה החברתית הפופולרי ביותר בנושא מימוש זכויות, בעוד טוויטר וזירת הבלוגים הם הכי פחות פופולריים למטרה זו.
•    פרסומים בתקשורת מרכזית (ערוצי חדשות) מייצרים עניין ציבורי ומעורבות ותורמים לשיח הציבורי בתחום של מימוש זכויות.

נספח מהמערכת:
מה קורה ברשת האינטרנט העולמית בדקה אחת, 2017 מול 2018 (לחיצה על התמונה מגדילה אותה):