המועצה לצרכנות, בצעד בלתי מוסבר, ההחליטה, שלא לתבוע את 4 חברות הסלולר (סלקום, פרטנר, פלאפון ומירס) להשיב את מה שהן גבו עבור איקיוטק (והחברות האחיות) עד 2010 לרבות עמלות הגבייה. מדובר בעשרות מיליוני ש"ח שלא יוחזרו לאלה ששילמו. עדכון בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 19.7.15, 19:15

בשבועות האחרונים, לאור מידע שהגיע אלי, החלטתי לבדוק לעומק מדוע אין כל סיכוי, שעשרות אלפי הלקוחות של חברות הסלולר, ששילמו לאיקיוטק עבור שירותים שונים ומשונים (עד שהתופעה הזו הופסקה ב-2010), יקבלו את כספם בחזרה.

מדובר בהפסד כספי ללקוחות של עשרות מיליוני ש"ח, שפשוט התנדף לאוויר, בתרגילים משפטיים מגוונים, שבהם רק עורכי הדין המעורבים ירוויחו משהו.

ככל ששאלתי וניסיתי לחקור, קיבלתי תשובות מתחמקות, תשובות לשאלות, שלא שאלתי ושבכלל לא שייכות לעניין, תשובות סותרות זו את זו וסיסמאות בלי סוף, שלא מובילות לאיזה כיוון, לרבות ממנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג (בתמונה משמאל). 

הסיפור של איקיוטק כיכב גם אצלנו וגם בכל אמצעי התקשורת חודשים רבים. משום מה, רבים סברו, שפעילות הרשויות תביא לעצירת התופעה (שאכן נעצרה, בעיקר בגלל הקנסות שחברות הסלולר חטפו ללא הצדקה ממשרד התקשורת), ושהם יקבלו בחזרה את כספם. המציאות העגומה, שאנו חושפים כאן: זה לא יקרה.

מי שתולה תקוותו במהלכים משלימים ומקבילים דוגמת חקירת המשטרה והטיפול המשמעתי של לשכת עורכי הדין, שידע, שגם בכיוונים הללו הבירורים תקועים עמוק בבוץ והם יישארו תקועים שם, אולי לנצח. 

המסלול העיקרי להשבת הכסף הוא המסלול של התביעה הייצוגית, מסלול אותו המועצה הישראלית לצרכנות לקחה על עצמה (ביולי 2014, על סך 300 מיליון ש"ח), לאחר שהוגשו כמה תביעות ייצוגיות קודם לכן, חלקן נפל וחלקן בוטל. 

הבעיה: התביעה, שהוגשה בשם המועצה הישראלית לצרכנות ועדיין נמצאת בהליכים מוקדמים של דיונים (כאן), הוציאה (החריגה, בלשון משפטית) את כל 4 חברות הסלולר (סלקום, פרטנר, פלאפון ומירס-הוט-מוכייל) מהתביעה הייצוגית הזו, בכל הקשור לכספים ולעמלות, שהן גבו מלקוחות איקיוטק.

אז מה נשאר (אם חברות הסלולר הוחרגו מהתביעה)? מה שאיקיוטק עצמה גבתה או קיבלה מהלקוחות. כמה אפשר לקבל בחזרה אם זוכים בתביעה הייצוגית הזו? אפס אחד גדול. לאיקיוטק ולכל החברות בקבוצה הזו, אין נכסים או כספים לתפוס, והמעט שנתפס ישמש לתשלום שכר הטירחה של עורכי הדין העוסקים בעניין. פשוט מדהים...

למה חברות הסלולר הוצאו מהתביעה? הסיבות להוצאתן מהתביעה לא ברורות דין מהבקשות, שהוגשו לבית המשפט, אבל אפשר להבין, שהן נתבעות במקום אחר (לא ע"י המועצה לצרכנות), בגין אותו נושא ואי אפשר להגיש תביעות כפולות בגין אותו נושא. ניסיתי למצוא את הסיבות להחרגת כל 4 החברות והיכן יש תביעות כאלו, שנוגעות לכספי איקיוטק, ולא הצלחתי למצא. העניין הזה נשאר מעורפל עד רגע זה.

או בקצרה: כסף, שעבר דרך חברות הסלולר וחלקו שנשאר אצלן בתור עמלות גבייה עבור איקיוטק, לא יוחזר למי ששילם. זה המצב. דהיינו: כל התביעה הייצוגית כנגד איקיוטק היא לא יותר מאשר "עבודה בעיניים" על הלקוחות התמימים, ששילמו ולא יראו, בשום מצב, את כספם חוזר לכיסם. 

לעניות דעתי, מתחילת הטיפול בנושא לא היה כל סיכוי להצליח בו, משום שהאשם הראשי (והיחיד) לשערוריית איקיוטק הוא משרד התקשורת עצמו (בראשותה מנכ"ל לשעבר, אבי ברגר, בתמונה משמאל).

את משרד התקשורת היה צריך להעמיד לדין, על כל התמרונים והתחמנות, לפני שמאשימים אחרים, במחדל הצרכני הענק הזה.

אני מביא כאן כלשונה, בלי להשמיט שום מילה, את השתלשלות התכתובת שלי עם המועצה הישראלית לצרכנות, למי שמעונייין לצלול לפרטים של השערורייה המקוממת הזו, שמסרבת לרדת מסדר היום הצרכני:

א. ב-27.6.15 פניתי אל מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות בשאלה הבאה:

"בהתייחס לתובענה הייצוגית של המועצה לצרכנות כנגד איקיוטק ואח', מדוע המועצה לצרכנות אינה תובעת את חברות הסלולר עצמן (4 חברות: סלקום, פרטנר, פלאפון והוט-מובייל), שתשבנה את מה שהן גבו והשאירו אצלן לרבות עמלות הגבייה (בנפרד מאיקיוטק עצמה), מה שהן גבו מהלקוחות של איקיוטק?

האם אין באי הגשת התביעה כנגד חברות הסלולר להשיב את הכסף שנגבה ונשאר אצלן מהלקוחות, משום טעות של המועצה לצרכנות בכך, שעו"ד מיכאל בך, שהכין את התביעה, יש לו ניגודי אינטרסים בתביעות אחרות ומקבילות, שהוא עוסק בהן בעניין חברות הסלולר הללו ובכך כל הציבור, שנפגע מחברות הסלולר עצמן בפרשה זו, לא זוכה לייצוג מתאים מצד המועצה לצרכנות, בתובענה הייצוגית הזו?

מצ"ב (כאן) במסמך, הרחבה של השאלה, אם במקרה היא לא הובנה כאן."

ב. ביום 28.6.15 קיבלתי את תגובת המחלקה המשפטית של המועצה הישראלית לצרכנות:

"אנו משיבים למכתבך, כדלקמן:
1. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי המועצה לצרכנות במסגרת ת.צ. 29489-07-14, המצ"ב (כאן) לנוחותך, עוסקת בכספים שקבוצת איקיוטק גבתה לכיסה ישירות מהלקוחות וכן בפניות ישירות של איקיוטק אל צרכנים. כמפורט בתביעה, פניות אלה נעשו לאחר שנחסמה כמעט באופן מלא הגישה של ספקי תוכן אל כיסם של הלקוחות דרך חברות הסלולר.

2. הסוגיה של גביה ישירה של חברות הסלולר מן הלקוחות בגין כלל שירותי התוכן מתבררת במסגרת שלוש תביעות נפרדות שהוגשו זה מכבר: ת.צ. 12241-09-10 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (הוגשה בשנת 2010); ת"צ 10600-05-10 לין נ' סלקום (הוגשה בשנת 2010); ות.צ. 56644-11-12 רוסרט נ' אי אינטראקטיב מערכות פרסום בע״מ, פלאפון תקשורת בע״מ (הוגשה בשנת 2012).

3. אחריות חברות הסלולר (ובהן פרטנר) לפצות את לקוחותיהן בגין כספים שחברות הסלולר גבו לכיסן תוך שימוש באמצעי התשלום שהופקד בידיהן, מתבררת בתביעות הנ"ל, כאשר התביעה נגד פרטנר בגין כלל שירותי התוכן בענין יבלינוביץ מצויה בשלב מתקדם ביותר, לאחר שהתקיימו מספר ישיבות הוכחות ארוכות, ולאחר שהצדדים השלימו את הגשת סיכומיהם ונותר להם להגיב לעמדת היועמ"ש שהוגשה בתיק. לאור השלב המתקדם של תביעת יבלינוביץ נגד פרטנר החליט בית המשפט המחוזי בת"א לעכב בינתיים את בירור תביעת לין נגד סלקום כדי להמתין להכרעה העקרונית בענין פרטנר. 

4. יצוין, כי לאור טענות שהועלו על ידי פרטנר במסגרת תביעת יבלינוביץ באשר לתביעה שנוהלה באותה העת בת.צ. 1860/09 על ידי עמית זילברג בקשר עם שירותי "במרום הפקות בע"מ" המשתייכת ל"קבוצת איקיוטק", הוחרגו הטענות בקשר עם שירותי במרום הפקות בע"מ מתביעת יבלינוביץ. תביעת זילברג נדחתה לאור נסיבות ספציפיות שנמצאו באותו המקרה בהן התייצב זילברג לפגישה אישית במשרדי "במרום הפקות" כאשר ביהמ"ש הגיע למסקנה עובדתית כי זילברג הסכים לצרוך את שירותי במרום ולכן אין לו עילת תביעה אישית. ערעור שהוגש על ידי זילברג לבית המשפט העליון בגדר ע"א 4461/13 נדחה ביום 12.2.2015 בהסכמה מן הטעם שבית המשפט השתכנע שלזילברג לא היתה עילה אישית. 

כך או כך, ההחרגה מתביעת יבלינוביץ היתה של "במרום הפקות בע"מ" בלבד, ולא של כל החברות הנוספות שנתבעו בתביעת המועצה שכוללות גם את איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ, אי. קיו. טק שירותי תוכן בתשלום בע"מ, גרין דיזיין מארקט בע"מ, כ.ל.י תקשורת וניהול ישראל בע"מ, ספינגו בע"מ, במרום איקיוטק אודישנים בע"מ ואת מר בן אופק – בעל השליטה בכל החברות הנ"ל. על כן, דומה כי ההכרעה בענין יבלינוביץ תחול גם על כל החברות הנ"ל בקבוצת איקיוטק כאשר יש להניח שבסופו של יום, לאור סיום הליכי זילברג, גם חברת במרום הפקות תכלל במסגרת תביעת יבלינוביץ, אם יוחלט לאשר את התובענה כייצוגית. בתביעות לין נגד סלקום ורוסרס נגד פלאפון לא בוצעה גם החרגה של "במרום הפקות בע"מ" וממילא ההכרעה שם תחול על כל חברות איקיוטק, לרבות על במרום הפקות בע"מ.

5. קיים שוני בעילות ובסעדים בין התביעות הישירות המתבררות נגד חברות הסלולר בגין הגביה הישירה שהן ביצעו מן הלקוחות דרך הוראת הקבע, לבין התביעה שהוגשה נגד קבוצת איקיוטק בקשר עם גביה ישירה של ספק תוכן מן הלקוחות. הדבר מעורר שאלות אחרות של עובדה ומשפט, כאשר בדיוק לכן הוחרגו מגדר תביעת איקיוטק העילות והסעדים הנוגעים לגביה הישירה של פרטנר, כאשר הוספת סוגיה זו לבירור במסגרת תביעת איקיוטק רק תסרבל את ההליך, תסב נזק לחברי הקבוצה המיוצגת ותגרום לכפילות עם ההליכים המתנהלים בתביעות המוקדמות – דבר שבית המשפט גם לא היה מאפשר.

6. לכן, בסע' א' בעמ' 3 לתביעה הייצוגית שהוגשה על ידי המועצה לצרכנות הוחרגו במפורש ההליכים הנ"ל וכך נכתב שם:
"א. עילת התביעה כאן איננה חיובים בגין שירותי תוכן שחברות הסלולר חייבו את המנויים שלהן באמצעות חשבון הטלפון, אלא טענת ספק תוכן באשר לחובות של מנויי חברות סלולר בגין שירותי תוכן שלא חויבו על ידי חברת הסלולר אך ההתחייבות הנטענת לתשלום במסגרת "עסקת היסוד" נעשתה בקשר או באמצעות מספר הטלפון הסלולרי של הלקוח. יודגש, כי בעניין חיובים בהם חויבו לקוחות בגין שירותי תוכן ללא הסכמתם באמצעות חברות הסלולר תלויות ועומדות הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות הבאות: ת.צ. 12241-09-10 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ; ת"צ 10600-05-10 לין נ' סלקום; ות.צ. 56644-11-12 רוסרט נ' אי אינטראקטיב מערכות פרסום בע״מ, פלאפון תקשורת בע״מ. המבקשים בתובענות המתנהלות נגד סלקום ופרטנר מיוצגים על ידי ב"כ המבקשת דכאן." 

7. מר סיני ליבל, שפנה אליך, ושאת פנייתו צירפת למכתבך, לא מצא לנכון לעדכן אותך כי הוא הגיש בקשה לאחד את התובענה שהוא הגיש גם נגד פרטנר בקשר עם הגביה הישירה על ידי חברת פרטנר מלקוחותיה, עם התביעה של המועצה לצרכנות נגד איקיוטק בקשר עם הגביה הישירה של איקיוטק. לאחר שכל הצדדים טענו בפניו, לרבות המועצה לצרכנות, ניתנה ביום 28.4.2015 על ידי בית המשפט המחוזי החלטה מנומקת, המצ"ב (כאן) לנוחותך, בה נדחתה בקשת מר ליבל, תוך שבית המשפט מנתח את טענות הצדדים, ומגיע למסקנה כי בקשת ליבל לאחד את הטענות, רק תסרבל את ההליכים נגד איקיוטק (ר' סע' 18 – 22 להחלטה). ליבל הגיש בקשה לעיון חוזר בבקשה זו, ובקשתו נדחתה בהחלטה מיום 19.5.2015, המצ"ב (כאן) לנוחותך. למיטב ידיעת המועצה לצרכנות, מר ליבל לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, ועל כן, היא הפכה לחלוטה. 

מאז ההחלטה הנ"ל, הוגשו על ידי ליבל שורה של בקשות שאת פשרן קשה להבין, שאחת סותרת את רעותה. במסגרת בקשות אלה, אף ביקש ליתן לו ארכה בת 90 יום להגשת כתב טענות מתוקן שהגיש עד שיתבהרו העובדות בתביעת יבלינוביץ נגד פרטנר.
לעמדת המועצה לצרכנות, בכל הנוגע לטענותיו של מר ליבל ביחס ל"ניגוד עניינים" כביכול של ב"כ המועצה – אין כל בסיס לטענות אלה. כאמור לעיל, ההליכים הן בעילה הישירה נגד איקיוטק והן בעילה הכללית נגד חברות הסלולר בקשר עם הגביה שהן ביצעו מן הלקוחות, מתבררים בצורה המיטיבה ביותר עם חברי הקבוצות המיוצגות במסגרת הליכים נפרדים. 

8. חשוב לציין שלעמדת עו"ד מיכאל בך, "טענותיו של מר ליבל נגד ב"כ המועצה קשורות עם מסכת של הליכים שניהל בקשר עם תביעה ייצוגית בענין שירותי התוכן של אתר "פופיק" לאור העובדה שסירב להשלים עם העובדה שמלאכת ייצוג הקבוצה בתביעה ההיא שהוגשה בשנת 2006 הופקדה בידי עו"ד בך ולא בידיו, כאשר משך 9 שנים הגיש תביעות שנדחו כולן, ללא יוצאת מן הכלל, על ידי כל הערכאות שדנו בהן (בית המשפט העליון, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום) תוך מתיחת ביקורת נוקבת על מר ליבל, על מניעיו ועל דרך התנהלותו, ותוך חיובו בהוצאות משפט הן לטובת עו"ד בך והן לאוצר המדינה בשל דרך התנהלותו וסירובו להשלים עם הכרעות שיפוטיות"."

ג. ביום 30.6.15 פניתי שוב למנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות:

"לאר שעיינתי בתגובתכם, התברר לי שעניתם באריכות לשאלות שבכלל לא שאלתי.

אני לא שאלתי שאלה כדוגמת: האם מישהו במדינת ישראל הגיש אי פעם תביעה נגד חברות הסלולר שנוגעת לעניין איקיוטק ומה מצב תביעתו.

השאלה שלי הייתה מאוד ממוקדת: מדוע המועצה לצרכנות לא תובעת את כל חברות הסלולר. 

רק זו הייתה השאלה ובמקום זאת קיבלתי תשובה ארוכה עם מסמכים על תביעות של אחרים ובעיות אחרות, למשל עם סיני ליבל, וכל מיני פרוצדורות משפטיות, שבכלל לא שאלתי לגביהם ואין להם כל קשר לשאלה שלי. 

לכן, אני חוזר שוב על השאלה, בתקווה לקבל תשובה רק לעניין זה (אני חוזר: אך ורק לעניין זה ולא לשום עניין אחר, או לכל עניין מקביל שאולי מתלווה לשאלה באופן עקיף):

מדוע המועצה לצרכנות אינה תובעת את חברות הסלולר עצמן (4 חברות: סלקום, פרטנר, פלאפון והוט-מובייל – לשעבר מירס), שתשבנה את מה שהן גבו והשאירו אצלן, לרבות עמלות הגבייה (בנפרד מאיקיוטק עצמה), מה שהן עצמן גבו מהלקוחות (ונשאר אצלן) מהסיפור של איקיוטק?

בהיעדר תשובה ישירה רק לשאלה הזו (ואך ורק עליה), אני יכול להבין שיש לחברות הסלולר (מדובר ב-4 חברות) איזו "חסינות" אצל המועצה לצרכנות. לכן "מורחים אותי" בתשובה מלאה בפילפולציה משפטית מסובכת, על נושאים משפטיים שמלקטים מכל הבא ליד, ושלא שייכים בכלל לשאלה, אולי כדי להסיט אותי מהשאלה הברורה שלי, שנוגעת רק לעמדת המועצה לצרכנות. 

(מצ"ב (כאן) מסמך המרחיב את השאלה ומצביע על האבסורדים בתשובה שקיבלתי)."

ד. ביום 6.7.15 קיבלתי את תגובת עוזרת הדוברת של המועצה הישראלית לצרכנות:

"מתגובתך נראה כי תשובתנו לא הובנה כראוי: 
1. המועצה כן תבעה את חברות הסלולאר. לנוחיות מצ"ב עמוד ראשון מהבקשה: ראה נא משיבים 9-12.
  
2. תביעת המועצה אינה כוללת את כל הסעדים האפשריים כיוון שלא ניתן לתבוע תביעה החופפת את העילות שנתבעו עוד קודם במסגרת תביעות אחרות אשר הוגשו כבר בעבר, והן: ת.צ. 12241-09-10 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (הוגשה בשנת 2010); ת"צ 10600-05-10 לין נ' סלקום (הוגשה בשנת 2010); ות.צ. 56644-11-12 רוסרט נ' אי אינטראקטיב מערכות פרסום בע״מ, פלאפון תקשורת בע״מ (הוגשה בשנת 2012). תביעות אלה כבר נתבעו החברות להשיב את הכספים שהן גרפו ישירות לכיסן בנסיבות תביעת המועצה.
3. משכך אין ולא היתה לשום גורם מבין אלה שפגעו בצרכנים חסינות מכל מין וסוג."

ה. ביום 7.7.15 פניתי שוב למנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות:

"אני שוב מקבל תשובות לשאלות שלא שאלתי.

אני חוזר שוב על השאלה ואבקש לקבל תשובה ישירה, מצומצמת ורק עליה:

מדוע המועצה לצרכנות אינה תובעת את חברות הסלולר עצמן (4 חברות: סלקום, פרטנר, פלאפון והוט-מובייל – לשעבר מירס), שתשבנה את מה שהן גבו והשאירו אצלן, לרבות עמלות הגבייה (בנפרד מאיקיוטק עצמה), מה שהן עצמן גבו מהלקוחות (ונשאר אצלן) מהסיפור של איקיוטק (בהתייחס לכלל חברות השייכות ל"קבוצת" איקיוטק)?

יתכבד מנכ"ל המועצה לצרכנות ויבהיר לכלל לציבור שנפגע עד 2010 מעוולות 4 חברות הסלולר את התשובה לשאלה זו (ורק זו).

את התשובה אפשר להכין במלל, בטבלה, כרצונכם, או מומלץ במענה ישיר מתחת לכל שאלה מארבע השאלות הברורות הבאות:

א. איזה הליך מתנהל כנגד חברת סלקום מטעם המועצה לצרכנות (המשיבה 10 בבקשת המועצה כנד איקיוטק) בעניין הכספים שנגבו עבור איקיוטק (כולל עמלות הגבייה), האם הוא כולל את ההחזר לכלל הנפגעים מסלקום עד שנת 2010 וסטאטוס ההליך.

ב. איזה הליך מתנהל כנגד חברת פלאפון מטעם המועצה לצרכנות (המשיבה 9 בבקשת המועצה), בעניין הכספים שנגבו עבור איקיוטק (כולל עמלות הגבייה), והאם הוא כולל את ההחזר לכלל הנפגעים מפלאפון עד שנת 2010 וסטאטוס ההליך.

ג. איזה הליך מתנהל כנגד הוט מובייל/מירס מטעם המועצה לצרכנות (המשיבה 12 בבקשת המועצה), בעניין הכספים שנגבו עבור איקיוטק (כולל עמלות הגבייה), והאם הוא כולל את ההחזר לכלל הנפגעים ממירס עד שנת 2010 וסטאטוס ההליך.

ד. איזה הליך מתנהל כנגד פרטנר מטעם המועצה לצרכנות (המשיבה 11 בבקשת המועצה), בעניין הכספים שנגבו עבור איקיוטק (כולל עמלות הגבייה), האם הוא כולל את ההחזר לכלל הנפגעים מפרטנר עד שנת 2010 וסטאטוס ההליך.

בתשובה שקיבלתי אין בכלל התייחסות לשאלות הללו. 
הסברים: 
המילים הוט-מובייל-מירס בכלל לא קיימות בתשובות שקיבלתי. פשוט אין מילים כאלו בתשובה, אפילו לא ברמז. 
בתביעה שהוזכרה (שכלל לא נוגעת לפעילות המועצה לצרכנות) בה מוזכרת המילה פלאפון, מדובר בתביעה שאין לה קשר לאיקיוטק והיא נוגעת לחברה שבכלל לא קיימת (נסגרה). 
בתביעה שמוזכרת בה המילה סלקום (שגם כאן כלל לא נוגעת לפעילות מועצה לצרכנות), לא ברור מה התביעה כוללת ומה הקשר שלה (אם בכלל יש לה קשר) לגבייה של כספים מחברת הסלולר הזו לטובת איקיוטק (לרבות עמלות הגבייה). 
בעניין פרטנר, כבר בתגובתכם הראשונה כתבתם שהיא לא כוללת את "במרום הפקות" (איקיוטק) ומדובר בסיפור קפקאי שנתקע. אז למה לחזור על זה כאן, כאילו יש לכם איזה חלק בעניין זה, בזמן שבמציאות אתם בכלל לא חלק מהעניין הזה ואין תביעה ישירה או עקיפה וברורה שלכם, בעניין שבו אני שואל לגביו? 

יתרה מכך. בתגובה כאן למטה [למעלה] כתוב כך בסעיף 1: "המועצה כן תבעה את חברות הסלולאר. לנוחיות מצ"ב עמוד ראשון מהבקשה:, ראה נא משיבים 9-12". אולם, כבר בתשובתכם הראשונה נכתב על ידכם במפורש (עם צילום העמוד המתאים מכתב התביעה) שכל החברות 9-12 הוחרגו מהתביעה בגין הגבייה שלהם דרך חשבון הסלולר מלקוחותיהן עברו איקיוטק (ראו סעיף 6 במכתבכם מיום 28.6.15). אז מה כאן נכון? התשובה כעת כאן מ-6.7.15 סעיף 1, או התשובה מ-28.6.15 סעיף 6? או אולי שתי התשובות לא נכונות גם יחד? "

ה. ביום 14.7.15 קיבלתי את תגובת מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג:

"אבי שלום,

להלן תשובת מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג:

אבי היקר,

מהיכרותנו בעבר, אני תמה על התייחסותך החשדנית והנרגזת, המרמזת על כך שכביכול המועצה איננה פועלת ככל יכולתה להגנת והשבת זכויות הצרכנים.
בתשובתנו אליך נענית בדיוק על השאלה ששבת ושאלת: 
המועצה, בתביעתה הייצוגית נגד אייקיוטק, תבעה מ-4 חברות התקשורת הנזכרות במכתבך, את כל שלא נתבע נגדן בתביעות ייצוגיות קודמות שהוגשו בעניין זה. ברור כי לא נתבע את אשר כבר נכלל בתביעות קודמות.
על כן כל טענה בדבר חסינות כביכול, שיש לחברות אלה מבחינת המועצה, אין לה כל שחר.

אני מקווה כי תשובתי זו תשים קץ לחלופת המיילים הזועמים והמיותרים כל כך לאור היכרותך איתנו.

בברכה, 
אהוד פלג, עו"ד 
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות"

שורה תחתונה למי שהגיע עד כאן: כפי שעיניכם רואות, לא קיבלתי שום תשובה ישירה לשאלותיי: מדוע המועצה הישראלית לצרכנות לא תובעת את 4 חברות הסלולר, בעניין הכספים, שנגבו עבור איקיוטק (כולל עמלות הגבייה), והאם יש איזו תביעה הכוללת את ההחזר לכלל הנפגעים מ-4 החברות הללו עד שנת 2010 וסטאטוס ההליך.

קיבלתי רק הסבר משובש ועקום לגבי 3 חברות מתוך ה-4, כאשר 2 מתוך ההליכים הללו בכלל לא נוגעים בעניין שאני שואל כאן ובמקרה השלישי העניין הסתבך לגמרי ולא מוביל לאיזה מקום ברור. דהיינו: אין שום תביעה כנגד 4 חברות הסלולר להשבת כספים, שנגבו לטובת איקיוטק ובנותיה, לרבות עמלות הגבייה. יש רק תביעה ייצוגית אחת כנגד איקוטק עצמה (ובנותיה) שלא תוביל להשבת הכספים שנגבו מהלקוחות. עצוב ומקומם. 

עדכון 6.8.17: פרשת איקיוטק: כתבי אישום בכפוף לשימוע: הפרקליטות הודיעה לבן אופק ועו"ד נועם קוריס כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בגין קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.