התפתחות דמרטית נוספת בפרשת ההקלות בפריסה האוניברסלית של IBC \ אנלימיטד העולה (אולי) להצבעה בממשלה מחר: השר איוב קרא הטעה איש עסקים בכיר, שהיה מעוניין להיכנס לרכישת אנלימיטד עם פתרון חדש (ואלחוטי) לבעיית הפריסה שלה, בלי לבטל את הפריסה האוניברסלית של אנלימיטד (!). בנוסף, השר איוב קרא ולשכת הייעוץ המשפטי של המשרד העלימו (בצורה מתוכננת) 2 החלטות ממשלה והחלטה אחת של רוה"מ, מהמסמך המופנה לממשלה (!) בעניין הפתרונות לבעיות של IBC. עדכונים חשובים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 4.8.18, 22:10

בלעדי. המהלכים סביב הסאגה של הפריסה של אנלימיטד מהירים ביותר. כשפרסמתי לפני יומיים (כאן) אודות "השתוללות שליחי סלקום בצמרת משרד התקשורת", לא תיארתי לעצמי כמה העניין הזה מוחשי וקרוב למימוש ויוביל להתפתחויות מאוד מהירות וחשובות.

ההשערה, שהעליתי כאן (במרכז הכתבה), שהשר איוב קרא (בתמונה משמאל), שר התקשורת, "הצטרף לקליקת סלקום" בצמרת משרד התקשורת - אומתה באופן חד משמעי הערב. ברור כעת לחלוטין, ש"המחטף" הפלילי הזה נועד לחסום את דרכו של משקיע חדש ב-IBC וגם לחסום את הצעתה של הוט, שכעת מוכנה להיכנס למיזם. 

כל זאת, בעקבות המידע והמסמכים, שזרמו אלינו בקצב, בעקבות פרסום הכתבה: "חשיפת ה"מחטף" בממשלה בעניין ביטול הפריסה הארצית של חברת אנלימיטד", כתבה, שפורסמה בעקבות חשיפה של הכתב הכלכלי, ארז רביב מ"דבר ראשון", כתבה מאוד חריפה ונוקבת, המומלצת לקריאה מקדימה, למי שפספס אותה. 

למה זה עבד כל כך מהר בתוך משרד התקשורת, עד כדי "ניסיון מחטף" כזה מהיר? כי האינטרסים האישיים של "קליקת סלקום בצמרת משרד התקשורת" פעלו במרץ ובסתר - מאחורי הקלעים. זה די ברור. מדובר בצ'ופר השווה כמה מיליארדי ש"ח ע"ח הציבור. משהו בין 4 מיליארד ש"ח ל-12 מיליארד ש"ח (התחשיב האמיתי מוסתר ובכוונה מאיתנו). אני (בפנייתי ליועמ"ש) לאחר התייעצויות עם מומחים, כתבתי מספר צנוע של 5 מיליארד ש"ח, כדי להיות הכי קרוב למציאות. ממש "כסף קטן". "תיק 4000" זה גרושים, ממש פרוטות, ליד השערורייה הנוראית, שיש לנו כאן. לכן, הכל היה סודי והכל רץ ממש מהר... 

לאור המידע הטרי שקיבלתי, שלחתי את השאלה הדחופה הבאה היום בשעה 19:00 לצמרת משרד התקשורת (שר ומנכ"ל):
"שלום רב,
כאן למטה מצויה פנייה של משה סבח לשר התקשורת איוב קרא, שמתברר שהשר "עבד" על הפונה, ובעקבות כך נעשתה על ידו פנייה לכל שרי הליכוד, שאם הם ישתתפו בהצבעה על תיקון הפריסה האוניברסלית של  ,IBC גם הם יהיו שותפים לפעילות הפלילית החמורה הזו, שהובילה את יצירת המסמך המפוברק, שהוגש לממשלה להחלטה, כפי שפירטתי כאן.
אודה לתגובתכם הדחופה, כי מדובר כאן בפרשה, שגם השר וגם המנכ"ל אחראים לה אישית.
 בברכה
אבי וייס"

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם. 

*******************************************************************
 
עותק מלא של פנייתו של משה סבח (איש עסקים בכיר ומנוסה גם בתחומי התקשורת) לשר איוב קרא מהיום: 
 
*לחברי היקר*
*כבוד שר התקשורת איוב קרא*
 
*כנראה אדוני אתה רגיל לאנשי ליכוד שהם לא בדיוק חכמים או אנשי עסקים או מבינים בנושאים מסויימים*
 
*אני פניתי אלייך בתום לב  בנושא חברת אנלימיטד IBC*
 
*לאחר שלמדתי את הנושא ועשיתי בעבר עסקה דומה באורוגוואי*
 
*חיבור קווים בסיבים אופטיים*
 
*אני פניתי אלייך לא בכדי לעקוף חוק, או לקבל שום טובת הנאה, או הקלה או חלילה כל נושא כזה*
 
*אלא פניתי כדי לפנות ולדבר עם האנשים המתאימים, לקבל רק מידע על הבעלים כיום ויה אירופה ו\או לקבל מידע על אנשי החברה כדי לפנות אליהם בהצעה עיסקית ראויה יותר*
 
*ורשמתי לך שהקלה בפריסה ארצית ל- 40% לא תעבור את סף דלתו של בג"ץ, כי חוק השוק הסיטונאי דורש פריסה ארצית מחברת אנלימיטד וגם מכל חברה אחרת*
 
*עם פנייתי אלייך ציינתי במפורש והודעותיי שמורות כאן, שאין בכוונתי לפעול שלא כחוק, אלא רק להגיע אל הבעלים, כדי לדבר איתם ישירות*
 
*תמיד נהגתי לפנות ישירות אל הבעלים ולא תמיד בדרך של עו"ד ואו מתווך אחר*
 
*כי רק אני בעצמי יודע מה רמת ההשקעה ומה אני מחפש להגיע אליו*
 
*באופן חוקי ובאופן חוקי בלבד*
 
*אם רציתי, הייתי הולך על רכישת חברת בזק, על כל חלקיה, אך אני רואה בחברה זאת חברה חולה ולא ראויה להשקעה*
 
*היתרון בחברת אנלימיטד הוא היותה כיום קטנה וכמעט זניחה והחיבור עם חברת החשמל והתשתיות שלה*
 
*אני כפי ששלחתי לך בתמימותי, אין לי צורך כרגע בגיוס כספים ו\או הקלות כל שהם, משום גורם, לא ממשרד התקשורת, או שום גורם ממשלתי*
 
*רק ציינתי במפורש להגיע ישירות אני אל הנוגעים בדבר*
  
♨♨♨♨♨♨♨
*לצערי הרב והאמן לי לתדהמתי הרבה*
 
*רשמת לי שאתה לא עוסק בזה בכלל ואתה לא יודע או מודע על העניין*
 
*עם זאת מתברר, שאדוני מעלה להצעת החלטת ממשלה ביום ראשון הקרוב, בקשה לשינוי חקיקה והקלות לחברת סלקום בנושא מהותי ספציפי - הקלות בפריסה ארצית לחברת אנלימיטד ולרוכשת חברת סלקום*
  
♨*איך אדוני לא יודע כלום בנושא ומעלה ביום ראשון הקרוב בקשה לשינוי חקיקה?*
 
*אני נורא מודה לך על שאתה חושב שאני עוד איזה ליכודניק חסר השכלה, או ידע, או חסר יכולות כלכליות, לבצע עסקה כזאת*
  
😡😡😡😡😡😡😡
*באם ההצעה תעלה ביום ראשון הקרוב להצבעה בממשלה, אני אפנה לבג"ץ כמשקיע ואם אצטרך - גם ליותר מזה*
  
*תודה רבה על חברות רבת שנים שהייתה ולא תהיה עוד. אני כמי שמעולם לא עבר על החוק, פניתי בתמימות לסיוע בגישה אל הבעלים כיום ולא יותר מכך*
 
*אפנה דרך מי שצריך אל בעלי חברת אנלימיטד ואגיש להם את הצעתי*
  
*באם אצטרך - כנראה נפגש בבג"ץ*
 
משה סבח"

איש העסקים משה סבח לא הסתפק בפניה אל השר איוב קרא, ושלח את פנייתו (בתוספת המאמרים של Telecom News) לכל שרי הליכוד, למשרד עו"ד דוד תדמור ולוי עופר (מבעלי אנלימיטד \ IBC ועורכי הדין של החברה), עם הודעה, שהוא (משה סבח) מתכוון לגשת למשטרה להגיש תלונה פלילית בעניין זה, ככל שהנושא הזה יועלה להצבעה בממשלה. בנוסף, הוא פנה לכלי התקשורת ולראשי הסיעות בכנסת, במטרה לעצור את "המחטף הפלילי" החמור הזה. המשך יבוא ודי בקרוב. 

אם לא די בזה, התגלה, שהמסמך של איוב קרא מעלים החלטות ממשלה ורוה"מ בנוגע ל-IBC:
בעקבות הכתבה הקודמת, הגיע אלי מידע בהול מלווה במסמכים מאחד מקוראינו הוותיקים (מפורט כאן בהמשך), ובעקבות המידע הזה הוצאתי פנייה דחופה ביותר היום בצהריים לצמרת משרד התקשורת בזו הלשון:
"בהמשך למה ששאלתי כאן למטה ולכתבה שפרסמתי, אחד מקוראינו הפנה את תשומת ליבי לאחר פרסום הכתבה, שלפחות 2 החלטות ממשלה נעלמו לחלוטין (כנראה בכוונה) מהמסמך של שר התקשורת לרבות מחוות הדעת המשפטית, שצורפה לו:

• החלטת הממשלה מספר 1625 מיום 7.7.16 - החלטת הממשלה הזו נמצאת באתר משרד התקשורת תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "מיזם הסיבים האופטיים - תיקון החלטת ממשלה", החלטה שכנראה לא מומשה וזו הסיבה להעלמתה. 
• בנוסף,  גם החלטה קודמת של הממשלה, החלטה 1046 מיום 15.12.13 שכנראה גם היא לא בוצעה, נעלמה אף היא ואיננה במסמך הטרי של שר התקשורת לממשלה.

אם לא די בכך, המסמך של השר איוב קרא המלווה במסמך הייעוץ המשפטי של המשרד, גם מעלים החלטה של רוה"מ (ביבי נתניהו) מ-25.12.14 שפורסמה באתר המשרד כאן, וההחלטה המלאה בחתימתו של רוה"מ ושר התקשורת דאז - מצויה כאן. 

הייתכן כדבר הזה? להעלים החלטות ממשלה ומראש הממשלה - מהממשלה עצמה?"

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם. 

להלן פירוט החשיפה של הקורא הוותיק שלנו (שמו שמור במערכת):
אחד מקוראינו הוותיקים עדכן אותנו, שהוא שם לב לנקודה, שהוא עוסק בה כבר כמה חודשים באינטנסיביות: החלטת הממשלה מספר 1625 מיום 7.7.16. החלטת הממשלה הזו נמצאת באתר משרד התקשורת תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "מיזם הסיבים האופטיים - תיקון החלטת ממשלה".

אולם, במסמך, שהוגש אמש להחלטת הממשלה (המסמך כאן) ע"י שר התקשורת, יש אזכור מלא כולל צילומים מלאים של כמה החלטות ממשלה קודמות, אבל את ההחלטה הזו - פשוט העלימו מהמסמך של משרד התקשורת, לרבות מחוות הדעת המשפטית של הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת ומשרד האוצר (המצורפים ונמצאים במסמך הזה).

קיבלנו תכתובת ענפה של הקורא הוותיק, שבו הוא מנסה שוב ושוב במשך כמה חודשים, לקבל איזו תשובה, האם החלטת הממשלה הדי טרייה הנ"ל (1625) בוצעה ומה בוצע בה, במיוחד כאשר באים כעת לשנות את כל המתכונת של מיזם הסיבים האופטיים (IBC).

בין היתר, האזרח הזה פנה למבקר המדינה, לוועדת הכלכלה של הכנסת, למזכירות הממשלה, למשרד ראש הממשלה, לשר התקשורת, למנכ"ל משרד התקשורת, למנהלת יחידת כת"ף – יחידת הכנסת לתיאום הפיקוח הפרלמנטרי, ועוד ועוד. מלבד התחמקויות ותשובות מעורפלות ביותר, שרובן שלחו אותו למנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן - בתמונה משמאל) - לקבל ממנו תשובה (שכמובן לא ניתנה לו), לא ברור עד רגע זה האם החלטת הממשלה הזו בוצעה, אם לאו - למה לא בוצעה.

העיקר גם הוא לא ברור: למה ההחלטה הזו נעלמה לפתע מהמסמך הטרי של משרד התקשורת, לעניין מתן ההקלות ל-IBC, בעוד שנקבעה בהחלטת הממשלה 1625 (ובהחלטות שקדמו לה, כמו זו שיש כאן וכאן), דרך ברורה כיצד לטפל בקשיי פריסת הסיבים של IBC, דרך שככל הנראה (לאור התגובות המתחמקות ביותר שאותו אזרח קיבל) - לא בוצעה בכלל.

זו כנראה הסיבה, שהחלטת הממשלה הזו הועלמה, כנראה בזדון, מהמסמך של שר התקשורת, לקראת החלטת הממשלה.

בנוסף, גם החלטה קודמת של הממשלה, החלטה 1046 מיום 15.12.13 (שכנראה גם היא לא בוצעה, וכל הפניות של האזרח לקבל מענה בעניין זה נענו בהתחמקות), נעלמה ואיננה מהמסמך הטרי של שר התקשורת לממשלה. 

בהערת אגב נציין, שבהחלטת הממשלה מ-2013 גם נקבע כך: "ד. לשם מימוש אחריותו במסגרת פרישת תשתית הסיבים האופטיים, תינתן למשרד התקשורת תוספת של 4 תקנים בבסיס התקציב, וכן יקצה משרד האוצר למשרד התקשורת 3 מלש"ח בין השנים 2013-­2014". מה משרד התקשורת עשה עם התקציב והתקנים הללו, שקיבל כדי לקדם את הפריסה של IBC (שהייתה תקועה בפריסה שלה כבר אז, ב-2013)? לוועדת החקירה, שצריכה לקום בנושא זה - הפתרונים. 

בנוסף, יש לציין, שמיזם הסיבים האופטיים IBC קיבל הטבות שונות ומאוד יקרות ובלעדיות במכרז בו הוא זכה ב-2013 מהממשלה, כדי להקים תשתית סיבים אופטית ארצית, לרבות אפשרות שימוש בתשתית חשמל קיימת ושימוש בעובדי התשתית הזו, חובת פריסה ארוכת טווח (מאוד), מענקים כספיים נדיבים על חשבון הכיס הציבורי ופטור מהדדיות בשימוש בתשתית הזו. כל זה הועלם מהמסמך של שר התקשורת וחוות הדעת המשפטית שנלוותה למסמך, שהוגש אתמול לממשלה. 

אם לא די בכך, במסמך המשפטי, שצורף למסמך השר, נכתב ע"י מ"מ היועצת המשפטית של משרד התקשורת (שכבר הוגשה בעבר תלונה חריפה נגדה, ע"י סיני ליבל, בגלל תמיכתה בסלקום ועמדותיה, מה שנדחה ע"י בית המשפט, בפסק דין חלוט, שיזם סיני ליבל כנגד סלקום. התלונה במלואה מצויה כאן - למתעניינים בפרטים. את תגובת הפרקליטות [בשם משרד התקשורת- עו"ד ברוריה מנדלסון] לתביעת "תעלול הסימים" של סיני ליבל אפשר לראות כאן. לקרוא ולא להאמין לאן הידרדר משרד התקשורת הישראלי), הטענה בחתימת ידה (וזה עיקר הטיעון המשפטי של המסמך הטרי שהוגש לממשלה), שהמיזם נקלע לקשיים בגלל "השוק הסיטונאי" ש"נולד לפתע" אחרי ש-IBC קיבלה את הרישיון, מה שלא היה ידוע ל-IBC קודם לכן.

אולם, זה שקר גס ביותר, גם מההיבט המשפטי שלו, כי ההחלטות על "השוק הסיטונאי" התקבלו הרבה לפני הזכייה של IBC במיזם הסיבים במכרז הממשלתי, ולפני קבלת הרישיון ע"י IBC (ב-2013). הדיונים וההחלטות על "שוק סיטונאי" התקבלו שנה עד שנתיים קודם (!).

"וועדת חייק" ישבה בהרכב ציבורי רחב כמעט שנתיים על הנושא הזה (של "שוק סיטונאי"), עם כמה שימועים ציבוריים והגישה את הדו"ח המסכם שלה לשרי ממשלה ב-4.10.11 (המסמך המלא נמצא כאן וגם כאן - למתעניינים), והמסמך המסכם של החלטת שר התקשורת דאז - משה כחלון התקבל על ידו ב- 2.5.12 (היה עיכוב מסוים בביצוע, אבל זה לא שינה את ההחלטות הבסיסיות והעקרוניות שלו בעניין זה). כלומר: כל זה (הסדרי "השוק הסיטונאי") היה נושא גלוי, נתון ידוע וחתום וגם עבר החלטות ממשלה וחקיקה מתאימה בכנסת ובתקנות, שנה-שנתיים לפני המכרז, ש-IBC זכתה בו.

בנוסף, מנכ"ל משרד התקשורת דאז (עדן בר-טל), אף הכריז מעל כל במה (למשל כאן), ש"השוק הסיטונאי" יוצא לדרך (בלי כל קשר למכרז מיזם הסיבים), משום שזה (לפי החלטת שר התקשורת, הממשלה, הכנסת ושל המשרד עצמו) "פתרון ביניים" עד לפריסת הסיבים לבתים. כך זה נאמר ונכתב, "שחור על גבי לבן", על ידי השר והמנכ"ל דאז, במספר רב של פעמים, עוד לפני ש-IBC קיבלה את הרישיון שלה.

כעת, מ"מ היועצת המשפטית מעלימה ומשבשת גם את העובדות הבסיסיות והחשובות ביותר הללו, בחוות הדעת המשפטית שלה, שצורפה למסמך השר איוב קרא לממשלה. 

אם הטיעון של מ"מ היועצת המשפטיית היה נכון, אזי כדי שהמיזם של IBC תחת הבעלות של סלקום יוכל להשקיע ולבצע פריסה של 40% משטח המדינה, קודם כל יש לבטל את "השוק הסיטונאי" (דורש המון החלטות ושינויי חקיקה). או לחילופין להציג ניתוח כלכלי עצמאי, כיצד אפשר לבצע את פריסת ה-40% כש"שוק הסיטונאי" ממשיך להתקיים לכל אורך שנות הפריסה המתוכננת של IBC. היות ושתי החלופות הללו לא הוצגו בחוות הדעת המשפטית (כי אין חלופות כאלו, בשום מסמך ידוע), די ברור מכך, שמדובר בטיעון שווא מפוברק, מטעה ושקרי.

יודגש שלכל הנושאים המועלים כאן - נשלחו שאלות מתאימות לצמרת משרד התקשורת, שבחרה לא להשיב. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.

למי שלא מאמין (בעניין חוות הדעת המשפטית הפגומה), אז הנה החלק הכי מרכזי והכי חשוב בחוות הדעת המשפטית של עו"ד ברוריה מנדלסון, סגנית בכירה ליועצת המשפטית במשרד התקשורת, עם ההטעיות המשפטיות והעובדתיות הברורות הללו, "שחור על גבי לבן":


ככה משרד התקשורת "עובד בעיניים על כולם", גם על הממשלה עצמה והחלטותיה.

הסאגה הפלילית (לכאורה) החמורה הזו - טרם הסתיימה!

עדכון 5.8.18, 14:00: על פי גלובס, הממשלה אישרה את המסמך של השר איוב קרא להקלת הפריסה של אנלימיטד \ IBC.
הודעת דובר משרד התקשורת אודות האישור- נמצאת כאן, למי שמתעניין במדע בדיוני. 
המשך יבוא ודי בקרוב. 

לאן כל זה מוביל?
ההתפתחות הזו תספק המון פרנסה לעורכי דין שעוסקים בעולם התקשורת. זהו.
למה?

• בקצרה: "לא סופרים את הציבור ממטר". ראשי משרד התקשורת היו עסוקים בחודשים האחרונים בקידום "המחטף" שנועד לספק צ'ופר של כ-5 מיליארד ש"ח לפחות לסלקום. זה העסיק ויעסיק אותם עוד הרבה זמן. שום תועלת לא תצמח מזה, לרוב המוחלט של תושבי ישראל, בעשור הקרוב.
• בשנים האחרונות, צמרת משרד התקשורת מרוכזת ב"חלוקת צ'ופרים" לבעלי חברות התקשורת. קודם לקבוצת בזק, ואחרי "המהפך" שהתרחש בקיץ שנה שעברה (מה שמכונה כיום "תיק 4000"), הצ'ופרים עברו למתחרות של בזק ובראשן סלקום.
• יש דרך לפתור את בעיית פריסת הסיבים לבתים בישראל והיא מפורטת למשל כאן. בקצרה: זה כולל סילוק צמרת משרד התקשורת הקיימת, ש"מובילה באף" את תושבי ישראל, הקמת "רשות לתקשורת" עצמאית ומקצועית, רגולציה חדשה לבזק (ואולי אף להוט), שכוללת פריסת סיבים לבתים לכ-95% מתושבי ישראל תוך 3-5 שנים, קידום תחום ה- WISP (פס רחב באוויר באלחוט רחב סרט) וה-5G, ובמקביל ביטול "השוק הסיטונאי" כפי שאנו מכירים אותו, בעיקר בגלל "סוגיית הווקטורינג" ומעבר אפשרי, לאחר עבודה של ועדה ציבורית שתעסוק בנושא, למודלים רגולטוריים חדשים דוגמת: L2WAP ו\או WLR, שמקובלים באירופה, לרבות האפשרות לביטול מלא של "השוק הסיטונאי", כפי שהתרחש ומתרחש בלא מעט מדינות באירופה. כל זאת, לאור התקדמות המהירה של הטכנולוגיות רחבות הסרט החדשות בעולם: סיבים לבתים ברוחבי פס של עד 10 גיגה, סלולר 5G, רשתות IoT ו-WISP.
• אני מניח שקוראינו כבר מבינים שכל זה הוא בגדר חלום. לכן, נמשיך בהתכתשויות סביב נושאים שוליים בהיקף אין סופי של "מיקרו רגולציה", בשוק תקשורת עקום וכאוטי. 

עדכון 8.8.18: ביום 7.8.18 הכתב הכלכלי של "דבר ראשון", ארז רביב, פרסם כאן מאמר מקיף תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "אשליה אופטית", אודות הכשלים המעשיים, הלוגיים, הכלכליים, הטכנולוגיים והמשפטיים של החלטת הממשלה, מה שהוא מצא, בעניין פריסת הסיבים של IBC\אנלימיטד. מומלץ לקריאה, לכל מי ששלטון החוק, טוהר המידות והאינטרסים של הציבור בישראל - חשובים לו.

עדכון 8.8.18, 10:10: על פי דיווח של גלובס (כאן), סלקום השלימה הבוקר את ההשתלטות על אנלימיטד \ IBC. "הקליקה של סלקום" במשרד התקשורת השיגה את ייעדיה בנושא זה, אפילו עוד לפני פרסום תוצאות השימוע וההחלטות. זה ניצחון ענק של הכאוס. בשלב זה.