שר האוצר משה כחלון הניח בשקט (ובאיחור רב) הצעה חדשה על שולחנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, הצעה לתקנות חדשות בנושא אנטנות סלולריות קטנות (הקרויות "מתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית"). האם זה הפתרון לפלונטר, שתקוע כבר שנים רבות בבג"ץ?
מאת: אבי וייס, 4.1.18, 11:00

חוק התקשורת סיפק בסיס חוקי לפטור מהצורך בהיתרי בניה להתקנת אנטנות סלולריות קטנות בבתים פרטיים ובמוסדות פרטיים (במרפסת או על הגג, כמוגדר ב"סימן ה' מסעיף 27א והלאה" בחוק התקשורת). היה צורך רק ב"היתר בטיחות קרינה" מהמשרד להגנת הסביבה לפני התקנת אנטנות כאלו על הגג, בשיפולי הגג, או במרפסת בבתים פרטיים, כמקובל בכל העולם.

אולם, הנושא הזה הסתבך קשות בבג"ץ וע"י היועץ המשפטי לממשלה ונתקע בבג"ץ כמעט עשור. במהלך השנים, נעשה ניסיון מאוד משמעותי לעקוף את החסימה של בג"ץ והיועמ"ש בעניין זה, ע"י היתר מוגבל בזמן לשחקנים החדשים בתחום הסלולר, שנכנסו לשוק (בזמנו: גולן טלקום והוט-מובייל), כדי שהחברות הצעירות הללו תוכלנה לפרוס במהירות אנטנות קטנות, ללא צורך בהיתרי בנייה (תהליך ארוך, יקר ומסורבל, שמוביל ברוב המקרים לאי אישור התקנת האנטנות הללו, ע"י הרשות המקומית. מצב הפוך למה שקורה בכל העולם המערבי, לאור הצרכים הגוברים והולכים לפריסה סלולרית רחבה בערים וברחובות).

אך גם מהלך זה (של פטור זמני לגולן טלקום ולהוט מובייל), הסתבך וסופו היה מאוד רע מבחינה ציבורית ומבחינת רגולציית שוק הסלולר: גולן טלקום פרקה בסתר את כמעט כל האנטנות שהתקינה ברחבי הארץ. אחרי שנים של התעלמות מהפרת החוק הבוטה הזו, מנכ"ל משרד התקשורת בנבצרות (שלמה פילבר) הטיל על גולן טלקום קנס ענק של 31 מיליון ש"ח בצורת "חילוט ערבות", שאחרי ערעור הומר ע"י השר איוב קרא לקנס של 28 מיליון ש"ח ב-3 תשלומים.

אולם, עד היום גולן טלקום לא שילמה את הקנס הזה (כי שלמה פילבר, בתרגיל לא חוקי, אישר לה לא לשלם את הקנס, עד שלא מוצו כל הליכי הערעור על הקנס הזה, וההליכים הללו עדיין תקועים בבג"ץ). מנגד, שמילה מימון (המנכ"ל בפועל, שהחליף את שלמה פילבר) החזיר לגולן טלקום 46 מיליון ש"ח, שהם כספי ציבור, כאילו גולן טלקום עמדה בכל תנאי המכרז לתדרים, בזמן שבמציאות היא צפצפה על כל תנאי המכרז ואף לא שילמה את הקנס, שהוטל עליה. 

כעת, בשקט ובאיחור רב (המסמך של שר האוצר משה כחלון המצוי כאן נחתם על ידו ב-28.8.17, אך הונח על שולחן ועדת הכלכלה של הכנסת רק בשבוע שעבר, ב-25.12.17), נעשה ניסיון נוסף לפתור את הבעיה החמורה הזו. למסמך של שר האוצר (שקיבל את הסמכויות בתחום התכנון והבניה משר הפנים), צורפו תקנות חדשות (המצויות כאן, למתעניינים), תקנות האמורות להסדיר את הפלונטר, שנוצר בבג"ץ, בעניין אנטנות הסלולר הקטנות.

טרם נקבע מועד לאישור התקנות החדשות הללו בוועדת הכלכלה של הכנסת (אחרי הדיון המקדמי בתקנות שנערך ב-25.12.17 בוועדה), ומצד שני על שולחן הכנסת יש הצעת חוק הפוכה לגמרי (מצויה כאן), שמציעה לבטל כליל את הפטור לאנטנות סלולריות קטנות (פטור מקבלת אישור בנייה). כך, שטרם ברור מה יגבר: ביטול הפטור, או קיבוע והסדרת הפטור באמצעות תקנות חדשות של שר האוצר. 

תזכורת קצרה: ב-2008 הגיש פורום החברות הסלולריות, יחד עם המרכז לשלטון המקומי ועם עיריות הרצליה, רעננה ורמת גן, עתירה לבג"ץ בה דרש לבדוק את חוקיות התיקון לחוק התקשורת משנת 2001, הקובע כי מותר להתקין אנטנה סלולרית קטנה, שמידותיה 30/50/80 ס"מ, ללא הליך אישור תכנון ובנייה. עוד ב-2009 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, שלא ניתן להמשיך להקים בפטור מהיתר בנייה "מתקני גישה אלחוטית" נוספים מבלי שיותקנו על ידי שר הפנים תקנות "מאזנות". ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה בשנים 2011-2010 לפחות 3 דיונים בטיוטת תקנות "מאזנות". הטיוטה הובאה לאישורה של הוועדה, אולם היא לא אישרה אותן עד היום, בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה השונים. שופטי בג"ץ אשר גרוניס, סלים ג'ובראן ויצחק עמית הוציאו ביום 16.9.2010 צו ארעי האוסר על הקמת "מתקני גישה אלחוטיים" לתקשורת סלולרית בפטור מהיתר בנייה. הם קבעו שהצו יעמוד בתוקפו עד לכניסתו לתוקף של ההסדר הקבוע בטיוטת תקנות תכנון והבנייה החדשות. מאז ועד היום, אנו תקועים עם הצו הארעי הזה...

בנוסף, התקנות החדשות (לעניות דעתי), לא תפתורנה את הבעיה של בניית אנטנות סלולר קטנות במהירות או בכלל. הבעייה העיקרית בתקנות החדשות היא אפשרות הערעור של כל אחד מהשכונה (וגם מחוץ לשכונה) על התקנת אנטנה קטנה. ברור שיהיו ערעורים, כי התקנות מחייבות להודיע לכולם (במכתבים רשומים לכל השכנים, במודעות בעיתון, בפרסום באתר האינטרנט של הרשות המקומית ובשלט גדול ובולט בבניין), שיש אנטנה סלולרית חדשה על הגג או המרפסת בבית מסוים בעיר. על מה יש להם לערער? זה סתם לחץ מיותר על הוועדה המקומית לתכנון ולבניה וגם לחץ ברור על מי שהסכים להציב אנטנה על הגג או המרפסת שלו (גם ברור שהעיתונות המקומית ו\או הארצית תפרסם את העררים הללו, עם "פרשנות מלומדת" של הכתבים ו"מומחים לרגע"...). הרי אם הכול עומד בתקן, אין מקום להתחשב בדעה של השכנים, שהיא בסך הכול דיעה לא מקצועית הנובעת מפחדים מדומים, שמטפחים ומפיצים ארגונים אנרכיסטיים וארגונים "ירוקים" שונים ומשונים (וגם כמה מכלי התקשורת, שאין להם צל של מושג על מה מדובר). 

אם המכשיר הסלולרי מוביל לסרטן, או כל פגיעה אחרת בראשו של מי שמשוחח בטלפון סלולרי (בשנים שבהם השימוש בסלולר היה כמעט רק בהצמדתו לאוזן), זה היה אמור להשפיע על כמות מקרי הסרטן הללו באוכלוסיה. והנה הנתונים הללו מארה"ב, שמדברים בעד עצמם. כלומר: מדובר "בשטויות במיץ עגבניות". לא רק שאין שום עלייה בהיקף חולי הסרטן או מקרים חדשים של סרטן בראש, יש אפילו ירידה קלה, כמופיע בגרף הבא:


בנוסף, יש בתקנות החדשות של שר האוצר המוצעות, סעיף שמגביל את מספר האנטנות הקטנות החדשות לכל חברה סלולרית ל-10 בשנה (כולל העתקת אנטנות מבית לבית). מדובר במגבלה דרקונית ולא הגיונית, שלא מתאימה לעידן של הצורך במעבר לדור 5 בסלולר. 

הבעיה של כולנו היא: הרשויות לא מצליחים להעביר את המסר החשוב ביותר בתחום זה לציבור ולנבחרי הציבור (זו בעיה ישראלית ייחודית): ככל שיהיו יותר אנטנות, תהיה פחות קרינה ותהינה פחות "סכנות קרינה" (אם בכלל יש סכנות כאלו). הבעיה בתחום הקרינה בכלל לא מצויה באנטנות. הן בטוחות לחלוטין ומנוטרות כל העת מרחוק ע"י המשרד להגנת הסביבה. הבעיה מצויה (אם בכלל) במכשירי הסלולר שבידי המשתמשים והמוצמדים לראש (כלומר: בעבר הוצמדו לראש, כיום הרוב משתמשים במכשירי הסלולר מול הפנים בטווח קריאה). איש עוד לא הציע להגביל שימוש במכשירי הסלולר עצמם (למעט כמה מגבלות שיש לגבי שימוש במכשירים סלולריים בכיתות בבתי ספר ולהבדיל אלף הבדלות, בבתי הסוהר). אז נטפלים לאנטנות, כאילו הבעיה מצויה (אם היא בכלל קיימת) באנטנות ולא במכשירי הסלולר עצמם. 

להלן ההמלצה המסכמת, המדברת בעד עצמה, מדו"ח מקצועי ביותר של המשרד להגנת הסביבה, במחקר שנערך ביחד עם המכון הטכנולוגי חולון - HIT (המחקר המלא נמצא כאן):

מידע מוסמך בנושא הקרינה מצוי בישראל בפורטל מיוחד שהוקם ע"י מיטב החוקרים העוסקים בתחום: אתר תנודע. 

יש שאלה נוספת העולה מהעובדה, שהתקנות החדשות מוגשות לוועדת הכלכלה דווקא כעת, בנושא, שנסחב כבר כמעט עשור: האם התקנות החדשות לא נדחפו דווקא כעת, כדי לסייע לחברת "קיו אר פי בע"מ", שקיבלה אישור ממשרד התקשורת ל""ניסוי טכנולוגי על רשת גישה אלחוטית"? החברה הזו עורכת כעת ניסוי ברעננה, שבו מחברים פס רחב לבתים ולעסקים מהעמודים של חברת החשמל באמצעות חיבור אלחוטי - סלולרי (חיבור המתחרה בפתרון של Siklu שהופעל כבר ברחובות ובעוד ערים). הפטור בתקנות החדשות למעשה נועד גם "להכשיר" את הקיום של האנטנות הקטנות (יחסית) הללו, על עמודי חברת החשמל. 

בהערת אגב אציין, שקשה לראות את העניין הזה מתקדם, כאשר ה"ישראבלוף" של משרד התקשורת השתרבב לתוך המסמך של שר האוצר. כלומר: המתחזה כסמנכ"ל בכיר, ממשיך להציג את עצמו ככזה בכל מקום, גם במסמך של שר האוצר, והנה הצלום הקטע ממכתב שר האוצר עם הדגשה באדום של הפיברוק:


למי שלא יודע, נתי שוברט הוא לא סמנכ"ל בכיר במשרד התקשורת. הוא נוהג להתחזות כבעל תפקיד שלא קיים (למרות הנחיות נש"מ מפורשות בעניינו). התפקיד הנכון שלו במשרד התקשורת הוא: סגן מנהל מינהל הנדסה (ספקטרום), 2 דרגות מתחת לתפקיד, שלא קיים, בו הוא מתהדר בכל מקום.