תוך צפצוף על "חוק המכרזים", הפיכת "חוק הצינון" לצחוק ושאר תרגילים, ממשיכה הממונה על שמירת החוק במדינת ישראל - משטרת ישראל, לשפוך מאות מיליוני ש"ח (זה יגיע להרבה מעל למיליארד ש"ח), על רשת ישנה, בטכנולוגיה מוטעית ובתדרים הלא נכונים. 
מאת: אבי וייס, 4.6.14, 17:00

סאגת "רשת החרום הלאומית" (שההחלטה לגביה מצויה כאן, החלטה של אדם אחד, שכבר מזמן לא ממלא את תפקיד השר להגנת העורף), לא יורדת מסדר היום. אך לאחרונה חשפנו כיצד כנסת ישראל והמשרד להגנת הסביבה הצטרפו לרשת הזו (ששמה "רשת ניצן"), בהוצאה של עשרות מיליוני ש"ח, אחרי שעשרות רבות של מיליוני ש"ח כבר "עפו באוויר" עבור רשת זו לרשות הכבאות (כמנותח גם כאן) ובקרוב ייכנסו לרשימה המכובדת הזו עוד גופים ממשלתיים וציבוריים. "לחבית הזו אין כל תחתית". 

בתקציב, שהוקצה ל"רשת ניצן", בהחלטת "ועדת השרים להכנת העורף לשעת חרום", שאישרה את הפרוייקט ביוני 2012, שכאמור הייתה זו החלטה של שר אחד, שהתכנס עם עצמו ואישר בעצמו (בהמשך נבין למה) את הקמת הרשת בטכנולוגיה מאוד ישנה בשם P25 (או Apco25, שהוגדר על ידו כ"תקן לאומי"), נקבע שם, שעלות הפרוייקט תהיה 159 מיליון ש"ח ל-4 שנים, בלי העלות הראשונית למשטרת ישראל. העלות הראשונית הזו כבר תוקצבה ומזמן "עפה באוויר" ב"פטור ממכרז", שיצא עוד הרבה טרם ההחלטה הנ"ל (של ועדת השרים להכנת העורף לשעת חרום), פטור שעסקנו בו כבר ב-2008 וב- 2009. 

לכן, הופתעתי כשנתקלתי ב"פטור ממכרז" חדש נוסף, בסך 137.6 מיליון ש"ח וה"פטור ממכרז" הפעם הוארך לעוד 5 שנים (במצטבר מאז 2008 ה"פטור ממכרז" הוא ל-10 שנים). לא מוכר לי תקדים של "פטור ממכרז" ל-10 שנים ובהיקף כספי כזה לפרויקט אחד.

לכן, פניתי למשטרת ישראל ושאלתי: "לפני מספר ימים אושר "פטור ממכרז" בסך 137 מיליון ₪ לחברה A (השם שמור במערכת) לרשת "ניצן" של משטרת ישראל. הפטור הוא ל-5 שנים. מדוע ל-5 שנים, כשמשטרת ישראל בוחנת מעבר ל- LTE-A - שיהיה הרבה יותר זול למשלמי המיסים? מדוע הפטור לא ניתן לשנה ולחילופין לצאת כבר עכשיו למכרז חדש בנושא, שמנוהל ללא כל מכרז מאז 2008?"

תגובת דובר המשטרה:

1. "מערכת הקשר של משטרת ישראל, "ניצן", תלווה את משטרת ישראל כמערכת העיקרית לשליטה בכוחות ברמת דיבור בקשר בשנים הקרובות.
2. אין כרגע כוונה לצאת למכרז כלשהו מערכתי לפריסה ארצית של מערכת תקשורת מבוססת lte-a, אלא לבצע לימוד של הטכנולוגיה והשוק. לאחר ההדגמה המתוכננת תשקול המשטרה את צעדיה. נציין כי אין כרגע ולא נראה כי בקרוב יתכנו תדרים למערכות שכאלו באזור אירופה בכלל ובישראל בפרט.
3. לפיכך היות ואין כרגע שום בשלות או התכנות מעשית להקים רשת תקשורת מבוססת lte-a, הרי שמשטרת ישראל תמשיך לבצע שימוש במערכת הקשר "ניצן" אשר יחד עם מערך הקשר של פקע"ר "ברק כתום" הביאו הלכה למעשה להקמה והפעלתה של רשת "תקשורת לאומית" אשר מוכיחה עצמה יום ביומו במגוון תרחישים מורכבים. בכך ישמה משטרת ישראל את חלקה בדו"ח מבקר המדינה בעניין אסון השריפה בכרמל.
4. לבקשת משטרת ישראל, אישר משרד האוצר פטור ממכרז לחמש השנים הקרובות לתחזוקת מערכת "ניצן", הבקשה לתקופת זו עיקרה כלכלי לשם הורדת עלות התחזוקה הכוללת.
5. בשולי הדברים, נבהיר כי העיסוק הממוחזר בסוגיה, מעלה תהיות בכל הנוגע לעיסוק האובססיבי בנושא זה."

מייד הקוראים יבינו את "העיסוק האובססיבי" הזה בסוגיה של "רשת חרום לאומית", כנשאל בסעיף האחרון בתגובת דובר המשטרה...

בנוסף, פניתי אל שר האוצר (יאיר לפיד) ושאלתי: "לפני מספר ימים אושר ע"י החשבת הכללית פטור ממכרז בסך 137 מיליון ₪ ל- A לרשת ניצן של משטרת ישראל. הפטור ל-5 שנים. מדוע ל-5 שנים, כשמשטרת ישראל בוחנת מעבר ל- LTE-A - שיהיה הרבה יותר זול למשלמי המיסים? מדוע הפטור לא ניתן לשנה ולחילופין לצאת כבר עכשיו למכרז [חדש] בנושא, שמנוהל ללא כל מכרז מאז 2008?"

תגובת משרד האוצר: "מערכת ניצן היא מערכת הקשר של משטרת ישראל ובשנתיים האחרונים היא הפכה להיות מערכת הקשר הלאומית. המערכת מכילה את מ"י, כב"ה, רשתות מציל של כל גופי החרום וההצלה בישראל, רט"ג, וגוף בטחוני נוסף. המערכת מבוססת P25 APCO  ואין היום במדינת ישראל שום חברה שתומכת במערכת בסדר גודל כזה למעט A. גם כאשר יצאנו למכרז יחידות קצה, זכתה חברת A במכרז כזוכה יחיד מכוון, שאף חברה נוספת לא התמודדה במכרז למרות שבשוק העולמי ישנם מספר חברות שמספקות מכשירי קשר בתקן הנדרש. 
עלות שנת אחזקה זולה הרבה יותר כאשר ההסכם הוא לתקופה של 5 שנים מאשר לתקופה קצרה יותר. אין ספק שמערכת הקשר הנוכחית תמשיך לשרת את מ"י ואת מדינת ישראל לפחות 5-10 שנים הבאות. כלומר, כל הסכם אחר שהיה לזמן קצר יותר היה עולה למשלם המיסים כסף רב יותר. 
תשתית LTE במדינת ישראל תהיה זמינה כרשת פעילה ואפקטיבית רק במהלך השנים הקרובות. LTE כחלופה לרשת קשר במשטרת ישראל תהיה חלופה ריאלית בין 5-10 שנים אם בכלל. עלויות הקמה של רשת LTE PUBLIC SAFETY הן עצומות.
לסיכום, אפשר לומר שהסכם התחזוקה שעשתה מ"י עם חברת A לתקופה של 5 שנים הוא הסכם טוב וחלופת ה- LTE אינה רלבנטית בתקופה המדוברת." 

במקביל לעיסוק בפטור הנוסף הזה ממכרז, צדה את עיני, שמי שיזם, אישר וחתם מטעם משטרת ישראל את הקמת "רשת ניצן" עם חברה A הוא לא אחר מאשר ניצב AB (השם שמור במערכת), ניצב בגמלאות, שקפץ היישר מכסאו כניצב במשטרה, להיות ראש פרוייקט ניצן בחברה A, במטרה לדאוג להמשך הפיתוח של רשת זו והרשת שתבוא בהמשך - LTE-A, במשטרת ישראל.

את התופעה הכללית הזו, תיאר  ולא בפעם הראשונה פרופ' ירון זליכה (כאן) בכנס שיזם. הוא  גם פרסם ספר מקיף בנושא (קישור לספר מצוי בכתבה על הכנס שערך ירון זליכה). פרופ' ירון זליכה מכיר את התופעות הללו מהיכרות אישית. העיתונות מלאה, מזה שנים, בסיפורים כאלה. מעבר מהיר של בכירים "מצד לצד" הוא לא רק נחלת בכירי האוצר...

לכן, פניתי למשטרת ישראל ושאלתי: "בעקבות פרסום ה-RFI של משטרת ישראל ל-LTE-A, נודע לי, שמי שעומד בראש היחידה בחברה A, שתעסוק בפרויקט זה הוא לא אחר מאשר ניצב (בגימ.) AB, זה שחתם בשם משטרת ישראל על "פרויקט ניצן" עם A:
שאלותיי:

1. האם ניצב AB קיים את "חוק הצינון" והאם קיבל אישור (אם נדרש היה בעניינו), כדי לעבור מהצד המספק עבודה ל-A, לעבודה ב-A (בתור סמנכ"ל וראש פרויקט ה-LTE עבור משטרת ישראל)?
2. בנוסח ה-RFI, שפרסמה המשטרה (כאן), כתוב בסעיף 4.12, שחיבור הממשקים יבוצע אך ורק ע"י A וגם יש לשלם לה על השירות הזה. האם זה לא מספק קדימות ב- RFI ל-A (שכן כל מתחרה יהיה כפוף לממשקים ש-A עצמה מספקת או לא מספקת – עבורו, ולכן A תדע בדיוק מה כל מתחרה שלה עושה ומציע למשטרת ישראל)?"

 תגובת דובר המשטרה:

1. סוגית תקופת הצינון של ניצב בדימוס AB נבחנה בשעתו משפטית ונמצא כי הוא עומד בדרישות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) התשכ"ט – 1969.
2. מערכת LTE אמורה לספק שרותי DATA בפס רחב ולהתממשק לתשתיות המבצעיות של משטרת ישראל ובכלל זה מערכת "ניצן" שהינה "מערכת הקשר הלאומית". המצב הקיים הוא שמערכת הקשר המשטרתית ("ניצן") הוקמה ומתוחזקת ע"י A. במצב דברים זה, ככל שמשתתפי ההדגמה יבקשו להדגים יכולות התממשקות למערכת ניצן, אין מנוס מלפעול מול A. עם זאת, לא לחינם נכתב כי הדבר יעשה בפיקוח משטרת ישראל. נציין כי המשטרה לא דרשה את הצעת יכולת ההתממשקות של הטכנולוגיה עם מערכת ניצן במסגרת סעיף 6.2.1 שהוא סעיף חובה אלא כעניין שולי יחסית, לא חובה, שרק מי שמעוניין להציג את היכולת הזו – יעשה זאת.
3. הליך RFI/RFD הוא לא הליך מכרזי או תחרותי שנועד להביא להתקשרות, אלא הליך של הכרת שוק וקבלת מידע על היכולות בו. חשוב להדגיש כי, מי שלא משתתף בהליך עדיין יוכל להתמודד בהליך מכרזי, אם יהיה כזה בעתיד, ומי שהשתתף בו לא הבטיח לעצמו דבר בהליך המכרזי, אם יהיה".

היות וצברתי ניסיון רב בעיסוק ב"חוק הצינון" בהקשר של בכירים במשרד התקשורת (נושא מרתק בפני עצמו), ידעתי, שמסמכים בעניין "צינון" של בכיר בשירות הממשלתי ניתן למצוא או בנציבות שירות המדינה או בבית המשפט המחוזי בירושלים, העוסק בסוגיה זו.

לכן, פניתי אל נציב שירות המדינה ושאלתי: "מצ"ב שאלה, ששאלתי את משטרת ישראל ותגובת המשטרה.
את נציבות שירות המדינה אבקש לשאול:
א. האם הנציבות ידעה מהקפיצה של ניצב (כיום בגימ.) AB מהמשטרה ל-A בדיוק לאותו פרויקט של המשטרה, שעליו הוא חתם עם A טרם פרישתו? האם הייתם שותפים לבחינה המשפטית של העניין?
ב. האם עניינו של ניצב (בגימ.) AB הגיע לדיון בבית המשפט המחוזי בי-ם העוסק בקיצור תקופות הצינון?"

תגובת נציבות שירות המדינה הייתה, שהם לא מכירים בכלל עניין כזה, הם לא אחראים על הנעשה במשטרת ישראל ולבית המשפט המחוזי ("ועדת הצינון") שאפנה בעצמי ישירות.

לכן, פניתי להנהלת בתי המשפט בשאלה: "אודה לבדוק אם הוגשה אי פעם בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים ע"י ניצב (בדימ.) AB (בקשה לקיצור תקופת הצינון שלו, או כל בקשה אחרת בעניינו). זאת, בשבתו כוועדה למתן היתרים - לפי "חוק הצינון" - חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט- 1969."

תגובת בתי המשפט: "אין לנו כל רישום בנדון".

או בעברית פשוטה: נתקעתי בחוסר ידיעה. לא ברור איך "חוק הצינון" קוים כלשונו וכהלכתו ע"י משטרת ישראל, כפי שנטען ע"י דובר המשטרה. מי יחקור כאן את כל הסוגיה הזו, שמתגלגלת לה באין מפריע מאז 2008 ותימשך כך עד 2018? האם המשטרה תחקור את עצמה? ברור שזה לא סביר. גם אלו שנפגעו מהיעדר מכרז, לא העזו והם אינם מעיזים לצאת מול המשטרה והאוצר (כמו לדוגמה מה שקרה עם HOT, שכן יצאה מול הפטורים ממכרזים שהיא נפגעה מהם, כמדווח כאן). 

גם אין כל טעם, שמבקר המדינה יעסוק בסוגיה זו. הוא כבר כתב דו"ח מאוד חריף על מנ"ט (מנהל הטכנולוגיות במטה הארצי של המשטרה, שבו שוכנת יחידת הקשר של מ"י) וכל תרגילי הפטורים ממכרז שלה, וכתב דו"ח עוד יותר חמור וחריף על יחידת הספקטרום במשרד התקשורת, מי "שנתנה גב" לכל המהלכים הללו של משטרת ישראל ולשר להגנת העורף (הקודם, וגם המעופף שהחליף אותו). 2 הדוחו"ת הללו של מבקר המדינה נגנזו מזמן. "איש לא סופר אותו" בעניין זה. למה? יש יותר מדי כסף המונח כאן בפרוייקט הזה "על לשון המאזניים".

התוצאה: לאיש זה לא אכפת וכספי משלמי המיסים זורמים ב"מסלול הפטור" בלי כל הפרעה, בקרה או בדיקה של איש. הם גם ימשיכו לזרום בצינור הזה. זה בטוח. מעטים בכלל מבינים את הנושא הזה, גם בציבור. זו בדיוק הסיבה למה אפשר להמשיך 10 שנים ב"פטור ממכרז". 

מומחה העוסק בנושא, ערך עבורי את החשבון שהוא עשה, החשבון של הקמת הרשת הזו וההוצאות סביבה (רשת, שחשבו שתעלה כ-200 מיליון ש"ח ל-5 שנים):
א. הקמת הרשת - כ-400 מיליון ש"ח.
ב. שדרוגים בסבב ראשון  - כ-150 מיליון ש"ח.
ג. מכשירי קצה בסבב ראשון: כ-300 מיליון ש"ח.
ד. שדרוגים בסבב שני (זה המתואר בכתבה כאן): כ-137 מיליון ש"ח. 
ה. צרוף גופים נוספים לרשת - כ150 מיליון ש"ח.
סה"כ: כ-1.13 מיליארד ש"ח. ו"עוד היד נטויה" (יש עוד גופים בדרך לכניסה לרשת, דוגמת מד"א, ועוד שדרוגים ורכישות מכשירים).
"עם ישראל חי".