אתר Telecom News: קבלו את 20 האישים הבולטים ביותר, שהובילו את עולם התקשורת וההייטק הישראלי בשנת 2016 והראויים לצל"ש, להוקרה ולהערכת הציבור על פועלם לטובת הציבור ולקידום תעשיית ה-ICT הישראלית, והתחומים המשיקים והתומכים בתעשייה הזו. מדובר, ביזמים, משקיעים, מנטורים, חוקרים, מנהלים, אנשי הייטק ועוד.
מאת: אבי וייס, 2.1.17, 07:10
 
עולם ה-ICT הישראלי הוא שם דבר בעולם (לא לחינם אנו נקראים StartUp Nation). אתר Telecom News, אתר מוביל בתחום התקשורת וההייטק הישראלי, מיפה, כמו שעשה ממש לפני שנה, את 20 אנשי המופת, שראויים לצל"ש על פועלם בשנת 2016, בתעשיית התקשורת וההייטק הישראלית ובתחומים משיקים לתעשייה הזו, אנשי מופת, שפעלו לטובת הציבור.

זה שיפוט סובייקטיבי על פי ההתרשמות האישית שלי וההכרות האישית שלי את השוק, על בסיס הניסיון האישי ארוך השנים שלי בשוק זה. ישראל נמצאת השנה בחזית הידע העולמי בתחומים רבים (למשל סייבר) ולכן כל חודש נפתח כאן לפחות סניף מו"פ אחד חדש, של החברות הגדולות ביותר בעולם (לעיתים גם בשילוב חממה \ אקסלרטור) לאיתור חברות ישראליות וטכנולוגיות ישראליות מתאימות ומבטיחות, מנקודת הראות של המשקיעים.

הפחד מפני "בריחת מוחות" התעמעם משום שלא מעט מהישראלים המנוסים במו"פ נהיו "יזמים סדרתיים". היזמות אינה נעצרת אצלם באקזיט. מעגל היזמות, ההשקעה והיצירתיות אינם נגמרים, אלא מתגברים משנה לשנה. 

האנשים, שמופיעים ברשימה כאן, אינם כל האנשים הראויים לצל"ש על פועלם ב-2016 לטובת התעשייה אותה אתר זה מכסה. רשימת המועמדים מאוד ארוכה, אבל החלטתי להתמקד במופיעים ברשימה כאן, ויסלחו לי אלה, שנשמטו מהרשימה, בגלל היותה מבוססת על ידע אישי. הרשימה אינה מסודרת על פי איזה סדר חשיבות או דירוג. 

לקראת השנה הבאה (2017) יהיה ניסיון לקדם את הבחירה ובניית רשימה של האנשים הראויים לצל"ש, עם צוות מומחים רחב, כדי לתת לה ב-2017 גוון יותר אובייקטיבי. אך השנה, השיפוט הוא סובייקטיבי, על היתרונות והחסרונות של שיפוט כזה. 

האנשים, שמופיעים ברשימה, השפיעו, יותר מאחרים, כך אני מאמין, על דמותו והתנהלותו של שוק ה-ICT הישראלי והתנהגות המשק הישראלי. זאת, משום שמצאתי לנכון להציג בסיום 2016 ותחילת שנת 2017 גם את הצד החיובי, מעורר ההשראה, של אנשים בעלי חזון, דבקות במטרה, בעלי אומץ אישי, אנשי מקצוע למופת, נותני דוגמה אישית ומובילי דרך בתחומם, כפי שראיתי זאת במהלך שנת 2016, שנה, שהייתה מאוד מוצלחת לתעשיית ההייטק ולכל מה שמקיף את התעשייה הזו, וכמובן לכל העובדים בתחומים הללו, שדי שיפרו את שכרם בשנה החולפת, כחלק מההצלחה הכלכלית של המשק הישראלי.

רשימת 20 הראויים לצל"ש בעולם ה-ICT הישראלי ל-2016:

א. אבי חסון - המדען הראשי ויו"ר הרשות הלאומית לחדשנות
אבי חסון מסיים בקרוב 6 שנות כהונה בתפקיד אולי החשוב ביותר בעולם ה-ICT הישראלי, ולמעשה הוא עתיד לפרוש בשיא, אחרי שדחף והקים את הרשות הלאומית לחדשנות (שמחליפה את משרד המדען הראשי במשרד הכלכלה), יחידה, שגם הועמד בראשה. 

תפקיד המדען הראשי הוא תפקיד מרכזי, שאין לו מקבילה זהה בשום מדינה בעולם והוא מקור הכוח, שדוחף ומעודד את כלל המשק להיות בחזית הידע העולמי. בתפקידו, פיתח כלים רבים לקידום החדשנות והיזמות וחתם על אין ספור הסכמי מו"פ במיוחד השנה עם מדינות רבות בעולם, ובכך סלל את הדרך ליזמים הישראליים להיכנס לאותם שווקים בכל קצוות תבל, כי היזמות הישראלית היא חובקת עולם. נגמר העידן, שבו היזמים מסתכלים ופונים רק לשוק האמריקאי. 

בתקציב של כ-1.5 מיליארד ש"ח לשנה, יחידת המדען הראשי (שכיום היא חלק מהרשות הלאומית לחדשנות), השפיעה על התפתחות היזמות הישראלית בכל תחום, וטביעת האצבע של אבי חסון ניכרת בכל פינה.

אבי חסון הגיע לתפקיד אחרי קריירה שהחלה ב-8200 (בית היוצר ליזמים רבים בישראל), עבר דרך תדיראן, ECI, קרן ההון סיכון ג'מיני ועוד. הוא החליף את ד"ר אלי אופר בתור מדען ראשי והיו מי "שהרימו גבה" בשאלה למה בוחרים מדען ראשי שאינו ד"ר.

אולם, המציאות הוכיחה, שגם בלי תואר ד"ר, אבי חסון יודע איך לקדם את המו"פ והיזמות הישראלית בהצלחה רבה והשגשוג הכלכלי של מדינית ישראל (השנה עברנו בתוצר לנפש את מדינות המערב המובילות דוגמת בריטניה וצרפת) נזקף, בין היתר, לזכותו. בנוסף, אבי חסון דחף ואף הצליח בכך לשלב אוכלוסיות, שלא נהנו בעשורים הקודמים מעולם ההייטק, דוגמת האוכלוסיה החרדית והאוכלוסייה הערבית, והשינוי הזה מורגש היטב, גם בשכבות האוכלוסייה הללו. ההשפעה של הצלחותיו תלווה אותנו עוד שנים רבות. 

ב. חיים סחרוביץ, מנהל תחום ציוד קצה (קווי), משרד התקשורת
במשרד התקשורת הישראלי יש לא מעט עובדים, שזוכים להערכה גורפת בשוק התקשורת, מפי כל מי שאני משוחח איתו. אחד מהבולטים ביותר הוא חיים סחרוביץ, שיצא אך לאחרונה לגמלאות, כי הגיע לגיל פרישה.

אין לי תמונה של חיים סחרוביץ ואין לי שום ידע אודות קורות חייו. כלום. עד כדי כך האיש הזה היה צנוע ו"נחבא אל הכלים".

הוא נבחר לקבל צל"ש על ידי, כי הוא דוגמה ומופת לאותם בעלי התפקידים האלמוניים לציבור הרחב, עובד ציבור, שעשה את תפקידו בצנעה, ביושר ובמסירות, לטובת הציבור, בלי לקדם שום אג'נדה אישית על הגב של הציבור. 

חיים סחרוביץ עבד ביחידה, שממונה עליה עו"ד חיים גרון, סמנכ"ל בכיר להנדסה ורישוי, ומהיום שנכנס לתפקידו לפני כמה עשורים, קבע נהלי עבודה, שיטות עבודה, זמני קבלת קהל ומענה מהיר וענייני לציבור, מה שלא היה עד אז במשרד התקשורת (ולא קיים ביחידות אחרות במשרד).

המונח "שירות לציבור" היה ברור לו כדבר החשוב ביותר להצלחת היחידה עליה היה ממונה. חיים סחרוביץ, מנהל תחום ציוד קצה, היה בתפקיד ציבורי, שכל יבואני ציוד תקשורת קווי משבחים אותו ואת רמת השירות שהוא והיחידה, שבראשה הוא עומד, סיפקו ומספקים לשוק התקשורת הישראלי. 

אני חייב לציין לטובה את חיים סחרוביץ אך גם את מדלן תיאודורסקו, שעבדה ביחידה זו ופרשה לגמלאות במקביל לבוס שלה, משום שיש יבואנים ויצרני ציוד העומדים בו זמנית גם מול יחידה מקבילה באגף הספקטרום, יחידה המטפלת בייבוא ציוד אלחוטי (יחידה, שעדיין מתנהלת בפקס, שלא תמיד עובד) והיבואנים ציינו לא אחת באזני, וביתר שאת בשנה האחרונה, שבה, הטיפול בפניות הציבור באגף הספקטרום הידרדר לתהום, שמדובר ב-2 הקצוות של רמת הטיפול ומתן שירות לציבור, באותו משרד ממשלתי: מצד אחד היחידה של ציוד קווי המתפקדת מצוין ולשביעות הרצון של כולם מזה שנים, ומצד שני אגף הספקטרום, שבכלל לא מתפקד ולא יודע לספק שירות לציבור, מזה שנים.

לכן, ההערכה על המסירות של עובד ציבור די אלמוני דוגמת חיים סחרוביץ לציבור לו הוא נתן במשך שנים ארוכות שירות למופת - ראויה לכל שבח. 

ג. ד"ר אביתר מתניה - ראש מטה הסייבר הלאומי
מבין האישים, שהשפיעו על כך, שישראל הפכה ל"מעצמת סייבר", אי אפשר לדלג על מי שמוביל בפועל את המהלכים הללו במשרד ראש הממשלה ובגיבוי מלא של רוה"מ (בנימין נתניהו), שבלעדי זה לא היה כל סיכוי לקדם את התהליך להפיכת ישראל ב-2016 ל"ראש חץ" עולמי בתחום הסייבר.

ד"ר אביתר מתניה החל את תפקידו כראש מטה הסייבר הלאומי בינואר 2012. מתניה הוא בוגר תכנית העילית הצבאית-אקדמית "תלפיות", בעל תואר ראשון בפיסיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת ת"א ובעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בתחום שיפוט וקבלת החלטות.

מתניה הוא בעל היכרות רחבה וקשרים נרחבים עם עולם המו"פ הטכנולוגי הביטחוני והאזרחי, עם גופי המודיעין ומודיעין הסייבר, התעשייה הטכנולוגית והפעילות בסייבר. לד"ר מתניה ניסיון רב שנים בהקמה ובניהול של גופים ופרויקטים טכנולוגיים, בדגש על מערכת הביטחון, ניסיון בתעשייה עתירת הטכנולוגיה ובקרנות הון הסיכון בישראל כיזם, כמלווה חברות וכאנליסט, וכן ניסיון רב בניתוח מערכות ובמחקר מסוגים שונים..

את ההצלחה של עולם האבטחה הסייבר בישראל דוחפים רבים וטובים, שראויים גם הם להערכה והוקרה, החל ממייסדי צ'קפוינט בעבר ועד מייסדי האקסלרטורים הרבים לסייבר הקיימים כיום בישראל. בחירתו של ד"ר אביתר מתניה מייצגת את הקהילה העצומה של יזמים ומפתחים, שעוסקים בתחום הסייבר (עם מעל ל-400 חברות הזנק בתחום זה), מה שמבטיח, שנוביל את התחום הזה בעולם גם בשנים הקרובות. 

ד. ד"ר יוסי ורדי, יזם משקיע ו"גורו" עולמי לתחום היזמות 
את ד"ר יוסי ורדי אי אפשר לפספס, כי הוא נמצא בכל מקום, שבו מדברים ודוחפים חדשנות ומו"פ, בארץ כמו גם בעולם. היה לו רק מתחרה אחד: שמעון פרס ז"ל. הם גם היו חברים. 

יוסי ורדי הוא איש עסקים, יזם טכנולוגיה עילית ומשקיע ישראלי סדרתי (השקיע עד היום בעשרות רבות של חברות הזנק). הוא מכונה בתקשורת לעתים "הגורו של האינטרנט הישראלי", או "הגורו של עולם היזמות".

קשה לסקר את כל פועלו, כי זה ימלא כאן עמוד שלם. אוכל רק לציין, שיוסי ורדי קיבל את פרס ראש הממשלה למפעל חיים בתחום ההייטק, את פרס התעשייה בקטגוריית האלקטרוניקה (2008), את פרס רומנסיאנו מאוניברסיטת תל אביב, ופרסים רבים אחרים. בשנת 2009 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון. באפריל 2014 בחר בו המגזין Wired לאחת מעשר הדמויות המשפיעות על תעשיית הדיגיטל באירופה. בנובמבר 2014 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד גם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ד"ר יוסי ורדי הוא ללא ספק אחת מהבוכנות, שמניעות את מנוע ההייטק הישראלי ואולי הבוכנה הבולטת ביותר השנה, החשובה ביותר והמצליחה ביותר.

ה. מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא באינטל העולמית
מקסין פרסברג פורשת בקרוב מאוד, אחרי 33 שנה באינטל, מהתפקידים של מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא עולמי באינטל. מקסין פסברג החלה את הקריירה הארוכה שלה באינטל אלקטרוניקה בירושלים (Fab8) ב-1983, כמהנדסת ליתוגרפיות. ב-1995 היא הצטרפה לצוות הסטארטאפ, שהקים את מפעל הייצור בקריית גת וניהלה את חטיבת ההנדסה. מ-2000 עד 2004 היא ניהלה את המפעל בקריית גת וב-2006 מונתה למנהלת המפעל החדש של אינטל בעיר (Fab28). ביוני 2007 היא מונתה למנכ"לית אינטל ישראל.
 
לאורך השנים, רשמה פסברג הישגים מקצועיים רבים וסייעה להציב את ישראל בשורה הראשונה של מדינות עם תעשייה מתקדמת. תחת הנהגתה התבססה אינטל כגורם משמעותי ביותר בכלכלה הישראלית וצמחה לחברה המעסיקה כעשרת אלפים עובדים, ב-4 מרכזי פיתוח ומפעלי ייצור ברחבי הארץ. אחד ממנועי צמיחת החברה היא המפעל בקריית גת, שבימים אלה נמצא בשלבי הסיום של הליך שדרוג, בהשקעה חסרת תקדים של 6 מיליארד דולרים, בסופו הוא צפוי לייצר בטכנולוגיה המתקדמת ביותר מסוגה בעולם.
 
לצד המובילות הטכנולוגית, המנכ"לית הפורשת ראתה חשיבות גדולה בתרומה לכלכלה ולחברה הישראלית ולקשר הדוק של אינטל עם הקהילות הסובבות אותה. כיום, 40% מעובדי אינטל מתנדבים בפעילויות שונות. אינטל גם תורמת עשרות מיליוני ש"ח כל שנה למטרות חינוכיות ואקדמיות שונות. היא הובילה חזון ארוך טווח ועקבי לקידום המצוינות בחינוך ובהשכלה האקדמית בישראל, מתוך הבנה, שההשכלה היא המפתח לצמיחה בישראל, הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית של כל אדם.
 
כמנכ"לית הובילה פסברג תרבות של גיוון תעסוקתי והעצמת מגזרים שונים, כגון נשים, חרדים, ערבים ועוד. בתקופתה זינק מספר  גיוס הנשים לחברה ושיעור הנשים בקרב ההנהלה. היא עצמה שימשה כמודל לחיקוי וכמנטורית לנשים רבות, שביקשו לפתח קריירה בהייטק.
 
מקסין פסברג זכתה לפרסים ועיטורים רבים. ביוני 2009 היא הצטרפה להיכל התהילה של WITI, הארגון הבין-לאומי לנשים בטכנולוגיה. ב-2011 זכתה בפרס התעשייה של התאחדות התעשיינים ובפרס רמנסיאנו לכלכלה ל-2012. ב-2014 היא נבחרה כאחת מ-14 מדליקות המשואות ביום העצמאות ה-66 למדינת ישראל, מעמד אותו הגדירה כרגע השיא בחייה המקצועיים.

ו. הילה גרסטל, שופטת לשעבר ונציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות - נבת"ם (משרד המשפטים)
הילה גרסטל הקימה במו ידיה את נבת"ם ב-1.4.14. נבת"ם הוקמה בהתבסס על עקרונות של שמירת עצמאות שיקול הדעת המקצועי, השאיפה לחיזוק אמון הציבור בגופים המבוקרים במשרד המשפטים ושיפור פעולתם, מקום בו שיפור כזה נדרש.

הגופים המבוקרים ע"י נבת"ם הם: כל הפרקליטויות, כל בעלי הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה, וכל מיופי הכוח של היועץ המשפטי לממשלה. במהלך ההקמה וההפעלה של היחידה הילה גרסטל סברה, שביקורת בונה היא מרכיב חשוב ביצירת שיפורים בכל ארגון ועם שיתוף פעולה של כל הגורמים המעורבים בתהליכי הביקורת, ניתן יהיה ליישם את עקרונות ההקמה של נבת"ם לטובת הכלל.

אולם, "קליקת הפרקליטים", שהילה גרסטל הפריעה לה, עד שהביאה לפרישתה מהתפקיד. אני נתקלתי בה פעם אחת, כשהתלוננתי בפניה אודות פרשת שכירת שירותיה של עו"ד תמר גולן בניגוד לחוק ולנהלים, ע"י בעלי תפקידים בכירים במשרד התקשורת (המנכ"ל הקודם, היועצת המשפטית וסמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש), שהוציאו (ופעמיים) "פטור ממכרז" לטובת עצמם והאינטרסים הצרים שלהם. לאחר מסכת של תרגילים ושל ניסיונות לבלום את תלונתי ולמרוח אותה, מצאה הילה גרסטל, שאני צודק והעבירה את ההחלטה לגבי עתידה של עו"ד דנה נויפלד (היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שהובילה את המהלך המופקר והבלתי חוקי הזה), להכרעת היועמ"ש. אצל היועמ"ש "קליקת הפרקליטים" הצליחה למרוח את הנושא ולקבור אותו בלי שום טיפול, כמו הרבה נושאים, שנקברו ונגרסו בצמרת משרד המשפטים. 

גרסטל היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (1978). עבדה במשך 4 כעורכת-דין שכירה, ולאחר מכן כעצמאית. בשנת 1990 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בתל אביב. בשנת 1996 מונתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במינוי זמני, ובשנת 1997, תוך כדי הכהונה הזמנית, מונתה למינוי קבוע. בשנת 2006 מונתה כסגנית נשיא, שימשה בין היתר כראש מחלקת ערעורים בבית המשפט, וישבה כאם בית הדין ביחד עם השופטים עוזי פוגלמן ואילן ש' שילה.

שמה של גרסטל הוזכר לא פעם כמועמדת לבית המשפט העליון, בשנת 2004 היא הסירה את מועמדותה. במאי 2007 התבקשה על ידי שר המשפטים דאז דניאל פרידמן על דעת נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, להקים את בית המשפט המחוזי מחוז מרכז ולכהן כנשיאתו הראשונה. בית המשפט המחוזי מחוז מרכז החל לפעול בחודש ספטמבר 2007 בפתח תקווה ובחודש ספטמבר 2012 עבר למשכנו הקבוע בלוד.

ב-25 בנובמבר 2013 המליצה ועדת איתור בראשות היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין למנות את גרסטל להקים ולעמוד בראש נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות. הממשלה אישרה את מינויה ביום 22 בדצמבר 2013, והיא נכנסה לתפקידה ב-1 באפריל 2014. לאחר עימות מתמשך עם ארגון פרקליטי המדינה הודיעה ב-18 באפריל 2016 על התפטרותה מהתפקיד, והתפטרותה נכנסה לתוקף בתחילת יולי 2016. היא נימקה את התפטרותה בכך, שנמנע ממנה להיות מיוצגת על ידי עורך דין מטעמה בדיון בבג"ץ, ובכך שבכנסת הונחה הצעת חוק, שלפיה התביעה המשטרתית לא תהיה כפופה לנציבות הביקורת.

הילה גרסטל היא דמות למופת כמי שלחמה עד יומה האחרון בתפקיד, לשמירת טוהר המידות גם בפרקליטות ולא הייתה מוכנה להרכין את ראשה בפני "קליקת הפרקליטים", שעשתה הכל (ובסוף אף הצליחה) להסיט אותה מדרכה הישרה והעקבית, לעשיית צדק בדרכים הגונות ונקיות במדינת ישראל.

עולם ההייטק לא יכול להתקיים ולשגשג במקום, שבו מערכת המשפט אינה פועלת בצדק וביושר. אפילו בסין הבינו את זה. נקווה, שמחליפה של הילה גרסטל (השופט דוד רוזן) "יעמוד על המשמר" וימשיך בדרך הנכונה של שמירת טוהר המידות, גם בפרקליטות ובמערכות המשפט והטיפול המשפטי בכל משרדי הממשלה. 

ז. פרופ' אליעזר ריבלין, נציב תלונות הציבור על שופטים
פרופ' אליעזר ריבלין,  לשעבר שופט בית המשפט העליון, הוא (מאז סוף 2013) הנציב השלישי של נציבות תלונות הציבור על שופטים. 

הקשר שלי אליו מגיע מכך, שבמהלך המאבק שלי לחשיפת "הפרשה הסודית" ונסיונות חוזרים ונשנים שלי להסיר את "צו איסור הפרסום", שהוטל על פרשה זו (בדחיפת "קליקת הפרקליטים"), נתקלתי באחד מהתרגילים הנבזיים של הקליקה, שהוביל אותי להתלונן בפניו.

מה שקרה, ש"קליקת הפרקליטים" הצליחה להסיט את תשומת ליבה של אחת השופטות, שעסקה בנושא, כך ,שתקבל החלטה משמעותית, בלי לאפשר לי זכות תגובה, ולקבוע, ש"צו איסור הפרסום" על הפרשה החמורה הזו יימשך ללא הגבלת זמן ברורה.

להפתעתי, תלונתי בוררה ביסודיות ע"י פרופ' אליעזר ריבלין, שדחה את כל ניסיונות הטיוח והמריחה, וקבע שאני צודק ב-100% וקבע דרך לתקן את הטעות של השופטת. אולם, בדיון חוזר אצל השופטת, שוב "קליקת הפרקליטים" הצליחה (בתרגילים משפטיים חדשים), לקבל ממנה את המשך "צו איסור הפרסום" על הפרשה הזו, שנחשפה במלואה רק לאחרונה. 

אלעזר ריבלין סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוסמך כעורך דין בשנת 1969. לאחר לימודיו, עסק בעריכת דין בבאר שבע, ואף העניק שירותי ייעוץ משפטי לרשויות ציבור. ב-13 בדצמבר 1976 מונה לכהונת שופט בביהמ"ש לתעבורה. כעבור שנתיים, בחודש מאי 1978, מונה לכהונת שופט שלום בבית המשפט בקריית גת. בשנה זו גם השלים תואר מוסמך במשפטים (LL.M) בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב, בתחום דיני הנזיקין. כשופט שלום כיהן ריבלין גם בבתי משפט השלום בערים אשקלון, אשדוד, דימונה, ובאר שבע. ב-3 בספטמבר 1982 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תפקיד שבו כיהן 17 שנה.

ריבלין קיבל תואר שני מאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה בשנת 1986; עבודת הגמר שלו עסקה בנושא זכויות אדם. בשנת 1993 פרסם את ספרו "תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים", שהפך לאבן דרך בתחום תאונות הדרכים והנזיקין בישראל, ונחשב לאחד משני הספרים החשובים ביותר בתחום (יחד עם ספרו של יצחק אנגלרד). מאז פורסמו שלוש מהדורות חדשות של ספר זה, האחרונה שבהן בשנת 2011.

13 שנה בדיוק לאחר תחילת כהונתו כשופט מחוזי, ב-3 בספטמבר 1995, מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בשנת 1997 שימש כחוקר אורח בפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת הארוורד. בשנת 1999 זומן ריבלין לכהן במינוי זמני בבית המשפט העליון. בגיל 58, לאחר שנה בתפקיד זה, ולאחר 24 שנים מאז מונה לראשונה לשופט, ריבלין התמנה במינוי קבע לשופט בבית המשפט העליון.

ב-17 בספטמבר 2006 מונה כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. הוא פרש מהשיפוט בהגיעו לגיל 70, במאי 2012. הוא שימש גם כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-18. הוא אמור היה להחליף את השופטת דורית ביניש כנשיא בית המשפט העליון בשנת 2012 לתקופת כהונה בת שלושה חודשים (עד הגיעו לגיל 70), אך ויתר עליה לטובת השופט אשר דן גרוניס.

ריבלין שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב בתחום דיני הנזיקין ומשפט חוקתי ואוניברסיטת חיפה, וכמרצה אורח באוניברסיטאות בארצות הברית. ריבלין חבר הנהלת המכון להשתלמות שופטים על שם ד"ר יואל זוסמן ומאז נובמבר 2011 מכהן כנשיא הארגון הבינלאומי של בתי הספר לשופטים (IOJT). בשנת 2013 מונה לפרופסור חבר במסלול הנלווה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-4 באפריל 2013 מינתה שרת המשפטים ציפי לבני את ריבלין לעמוד בראש "ועדת ריבלין", שתפקידה לבחון את האפשרות להחלת הסדר פיצוי מיוחד על עובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה שחלו בסרטן בעת חשיפתם לקרינה מייננת במהלך עבודתם. בספטמבר 2013 נבחר לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים. 

פרופ' ריבלין מילא וממלא את תפקידו בצורה נחרצת וללא כל מורא או משוא פנים. "קליקת הפרקליטים" לא יצאה נגדו (כמו שיצאה נגד הילה גרסטל), וכך הוא ממשיך במילוי התפקיד הזה ביושר ובהתמדה, לשמירת טוהר המידות בתוך מערכת השיפוט בישראל, מערכת המבטיחה, שכל המערכות הכלכליות בישראל דוגמת עולמות הייטק, יוכלו לתפקד בצורה נכונה, צודקת וישרה (עד כמה שניתן), במסגרת מערכת החוקים של מדינת ישראל. 

ח. סיני ליבל, "מגן הצרכנים"
סיני ליבל אסר עלי להזכיר את דרגתו הצבאית, יחידת השירות שלו (בסדיר, בקבע ובמילואים) ואת תרומתו ארוכת השנים (שטרם הסתיימה) לביטחון של עם ישראל.

כ"כ, סיני ליבל מתנגד לתואר "מגן הצרכנים", שהדבקתי לו. לדבריו, הוא רק "מושבניק שאכפת לו מעוולות צרכניות בעולם התקשורת". זה האיש. "צנוע ונחבא אל הכלים".

אולם, הוא מוציא כסף רב מכיסו ומשקיע את זמנו במאבקים חוזרים ונשנים ללא לאות וללא הפוגה, כדי להגן על הצרכנים בעולם התקשורת והייטק הישראלי, משימה, שהרשויות, ובראשם משרד התקשורת, היו אמורים לבצע. 

יתרה מכך, לא פעם הוא מפסיד במאבקים הללו ומשלם ביוקר מכיסו, בגלל שמולו ניצבות שתי קליקות של פרקליטים בו זמנית: "קליקת הפרקליטים" הציבורית - ממשלתית והפרקליטים של חברות התקשורת, קליקות, שכמובן מנסות לסלק את סיני ליבל מהדרך ומבית המשפט.

באופן מאוד מוזר וחמור ביותר, הפרקליטים של המדינה כמעט תמיד ניצבים לטובת חברות התקשורת הפוגעות בציבור בנושאים המועלים לדיון בבתי המשפט ע"י סיני ליבל, בדיוק הפוך ממה שהיה מצופה מנציגי הציבור, שמקבלים את שכרם מהציבור ומוטלת עליהם אחריות ציבורית לשרת את הציבור והאינטרס הציבורי. 

השנה, סיני ליבל רשם לזכותו ניצחון אחד קטן בנושא של "תרגילי הוט מובייל" בגיבוי מוזר של משרד התקשורת. מאבק אחד עדיין ממתין להכרעה: מאבק, שהוא מנהל נגד "תרגילי סלקום", גם כן בעצימת עין וגיבוי מוזר ביותר של משרד התקשורת. כ"כ, הוא באמצע מהלך של מאבק נגד משרד התקשורת, שרוצה לצמצם את שעות השירות לציבור של מוקדי השירות של חברות הסלולר, ללא כל הסבר מניח את הדעת ותוך צפצוף על כל נורמה ציבורית, תוך נסיון להסתיר את המהלך האנטי-צרכני הזה מהציבור.

מנקודת המבט שלי, פועלו של סיני ליבל ראוי להערכה ולהוקרה, על הזמן והמשאבים, שהוא משקיע כדי להגן על האינטרסים הצרכניים ובמיוחד בעולם התקשורת, בלי להפיק מכך כל רווח אישי. זה נטו התנדבות לטובת הציבור והאינטרס הציבורי. סיני ליבל הוא אדם בודד המבצע במסירות אין קץ, מה שמערכת ממשלתית שלמה הייתה אמורה לבצע. 

ט. רוני קום, מייסד קהילת Rishon Tech, יזם ופעיל חברתי בעולם היזמות וההייטק בדרום
רוני קום מוכר לתושבי הדרום מפעילותו החברתית ומהאתר Negev Jobs שהקים. אך זו הייתה רק תחילת הדרך שלו בעולם היזמות, שהוא נמצא (לדבריו) רק בתחילת הדרך.

בשנה החולפת (באפריל 2016) הקים ממש מאפס (ביחד עם דניאל שרעבי ועוד מתנדבים) את קהילת Rishon Tech המונה כבר קרוב ל-500 חברים, ויצר אקוסיסטם שלם ממש מאפס (כולל Working Spaces חופשי ליזמים ושותפויות עם מנטורים וחברות משיקות לעולם היזמות), לסטארטאפים וליזמים מאזור ראשון לציון, עיר גדולה, שהייתה ללא אקוסיסטם יזמי, למרות כמות הסטארטאפים המרשימה הקיימת בעיר (וכמה אקסלרטורים, לרבות זה שהוקם לאחרונה במכללה למנהל). 

מאז שרוני קום השתחרר מהצבא התרוצצו לו בראש יוזמות ועסקים עם ערך מוסף חברתי. גם היום, כש"Negev Jobs", כבר עלה על דרך המלך, הוא עדיין משתמש בטרמינולוגיה של אחריות חברתית, שוויון ותרומה לנגב ולפריפריה. הצורך בפתיחת דף פייסבוק לחיפוש עבודה התעורר אצל קום ב-2009, כשהחל בלימודי מינהל עסקים ופילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון. בשנת הלימודים השנייה עבד קום באגודת הסטודנטים כיועץ בתחום הפרסום והשיווק, אז פגש הזדמנות עסקית וחברתית. במאי 2011 הוא פתח דף בפייסבוק בשם "משרות סטודנטים מפה לאוזן בנגב". כחודש לאחר פתיחת הדף כבר היו רשומים בו כמה מאות משתמשים, תוך חצי שנה מספרם הגיע ל–4,000 איש. הוא ראה כי טוב והחליט לבצע עוד צעד, כשהחליט לפתוח את הקבוצה לכלל האוכלוסייה המתגוררת בנגב. 

קום עלה עם משפחתו בגיל שבע ממוסקבה לראשון לציון. בשנת 2009 הגיע לאוניברסיטת בן גוריון כסטודנט וחבר בעמותת "איילים". באתר "Negev Jobs", שהוקם בסיוע קרן מיראז' לפיתוח הנגב, רשומים כ-2,300 מעסיקים והאתר זוכה למעלה מ-1,600 מבקרים יומיים.

בראשון לציון, ביוזמתו, החל שיתוף פעולה עם מרכז הצעירים של עיריית ראשון לציון, במסגרת שיתוף הפעולה נפתחו 'חללי עבודה' בעיר לטובת היזמים בחינם תחת השם "שישי Start". כך, ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל (בקרוב תהיה במקום השלישי בגודלה בישראל), שנמצאת די מאחור מול הערים האחרות בישראל, בכל הקשור לסצנת הסטארטאפים וקהילות ההייטק, מתחילה לסגור את הפער, מיוזמתו של רוני קום, שלא מפסיק לתכנן יוזמות חדשות לסצנת הסטארטאפים באזור ראשון לציון והדרום.

י. ד"ר קירה רדינסקי, חוקרת ויזמית פורצת דרך
ד"ר קירה רדינסקי היא מדענית מחשב המתמחה בכריית מידע, "פרופסור מבקר" בטכניון, למרות גילה הצעיר, והעיקר: יזמת הייטק ישראלית. היא התפרסמה בפעם הראשונה בעקבות בחירתה לרשימת הממציאים של מגזין הטכנולוגיה מבית MIT.

השנה, ד"ר קירה רדינסקי ושותפיה למיזם SalesPredict, למרות שהיא צעירה (30) ולא יזמית סדרתית, הובילה סטארטאפ, שנמכר ל-eBay תמורת כ-40 מיליון דולרים. 

ד"ר רדינסקי החלה ללמוד בטכניון בגיל 15 (!), השתלבה בתוכנית המצוינים של  הטכניון והשלימה שלושה תארים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בהנחייתו של פרופסור שאול מרקוביץ'. במהלך לימודיה היא פיתחה שיטת ניבוי חדשנית, שמנבאת ארועים ברמת דיוק ממוצעת של 80%. זאת, באמצעות סריקת ספרוּת מ-500 השנים האחרונות, ובתוכה כל החומר ,שהתפרסם בניו יורק טיימס משנת 1880 והלאה, בניסיון למצוא מִתְאָם חזק בין ארועים מסוגים שונים. בין השאר גילתה, שהשילוב בין בצורת לסוּפוֹת, הוא סימן מקדים להתפרצות מחלת הכולרה, וכיום היא מקיימת קשרים עם ארגון למניעת רצח-עם ועם ארגונים רפואיים במטרה ליישם את ממצאי המחקר שלה ולספק פתרון לאוכלוסיות הסובלות ברחבי העולם.
 
במהלך הלימודים נסעה ד"ר רדינסקי לעבוד בחטיבת המחקר של מיקרוסופט ארה"ב, בראשות אריק הורוביץ, ועבדה שם איתו ועם סוזן דומיי. מחקריה של ד"ר רדינסקי זיכו אותה בפרסים מטעם גופים שונים, ביניהם גוגל, יאהו ופייסבוק. היא שירתה בחיל המודיעין כמתכנתת, והייתה שותפה בצוות שקיבל את פרס ביטחון ישראל. ב-2014 השיאה משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.
 
במאי 2012 הקימה יחד עם ירון זכאי-אור את חברת ההזנק SalesPredict. החברה עסקה ועוסקת במתן שירותים לאנשי מכירות, בעיקר מיון לקוחות פוטנציאליים, באמצעות כריית מידע מהאינטרנט על רשימת הלקוחות הפוטנציאליים של הארגון. היא כיהנה כמנהלת טכנולוגיות ראשית של חברת ההזנק, ואח"כ כמנכ"ל. ביולי 2016 רכשה חברת eBay את SalesPredict. בעקבות המכירה מכהנת רדינסקי כדירקטורית מדע נתונים ומדענית ראשית ב-eBay ישראל.

במסגרת תפקידה כ"פרופסור מבקר בטכניון פרו בונו" (בהתנדבות), היא עובדת מול בתי החולים ושותפה לבניית מודלים וחיפוש תבניות כדי לצפות מה ההסתברות, שמטופל מסוים ילקה במחלה, ובמקביל לאפשר לקבל החלטה בבחירת התרופה ומינונה על פי ניתוח של מקרים דומים. רדינסקי היא בעלת חגורה שחורה בקראטה, מתגוררת בזכרון יעקב יחד עם בעלה, יזם הייטק סידרתי, שגיא דוידוביץ'.

י"א. עמוס טלמור, יזם, משקיע סדרתי ומייסד הסקלרטור Lighthouse הענק ברעננה
עמוס טלמור הוא דוגמה מצוינת ליזם ומשקיע, שמבין את תעשיית היזמות "מלמטה" ולכן גם יכול היה להמציא את הגישה החדשה, שפיתח לקידום יזמים: סקלרטור, אותה מימש הלכה למעשה במתחם ענק ברעננה בשם Lighthouse. 

עמוס טלמור מוכר לציבור בעשור החולף כאנג'ל המכהן כיו"ר וכיועץ להנהלות של מספר חברות טלקום והייטק, מי שהשקיע עד היום בחברות כמו: Kenshoo, Storewiz, Globalepay,Koranga Covertix, Saguna, TipRanks, HopOn Simple Order ואחרות. י"ב. טל כתרן, יזם, מנטור ומומחה ברמה בינלאומית לבניית אקסלרטורים
טל כתרן הקים וניהל עד היום 8 אקסלרטורים וכיום הוא נמצא בשלבי בניית אקסלרטור מסוג חדש לגמרי בשם TLV-Generator ובדרכו להקים ולנהל בחודשים הקרובים עוד אקסלרטור בדרום הארץ. 

טל כתרן הוא למעשה "גורו אקסלראטורים" ומקים אקסלראטורים סדרתי. בנוסף, הוא מלווה תוכניות רבות נוספות בכל רחבי הארץ ומשמש מנטור לעשרות סטארטאפים. בשנה האחרונה יצא את גבולות ישראל והחל בליווי של מספר מרכזי יזמות ובביצוע מנטורינג ופיתוח עסקי לסטארטאפים בחו"ל.

אם תנסו לעקוב אחריו תמצאו אותו כמעט כל שבועיים במקום אחר על הגלובוס, מרצה, נואם ונושם יזמות. איך עושים את זה נכון, מתי, כמה ואיפה, התשובות אצלו.

טל לוקח חלק במערך ההסברה של ישראל בביצוע הרצאות וסדנאות בתחום היזמות ברחבי העולם, כנסי סטארטאפים גדולים ולאחרונה הרצה ב-TEDx. במסגרת פעילותו באקו-סיסטם היזמי, טל פוגש סטארטאפיסטים ומיזמים רבים בתחילת דרכם ומסייע להם להפוך מ-Dreamers ל-Doers. טל משמש כיו"ר במספר סטארטאפים וגם בעמותות ציבוריות ושותף בהקמת מיזמים חדשים, כדוגמת האקסלרטור הביטחוני הראשון מסוגו, שנפתח ב-Lighthouse ברעננה.

טל הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובמשפטים. הוא ייזם ויסד את קבוצת אופטימום וניהל אותה כ-11 שנים. כיום הוא הבעלים של חברת TC Holdings, חברת אחזקות, שדרכה הוא משמש כיו"ר/דירקטור ובעל אחזקות במספר לא קטן של חברות יזמיות בישראל.

י"ג. ספיר שפיגל, יזמית האקסלרטורים הצעירה בעולם
ספיר שפיגל בקושי בת 23, וכבר השיקה 3 מתחמי אקסלרטורים, שעוצבו ותוכננו אישית על ידה, ברחבי ת"א ואקסלרטור אחד בהולנד.

המתחמים ליזמים, שממותגים תחת השם MerkSpace, הפכו להיות תוך זמן קצר ביותר (פחות משנה), לאחד האקסלרטורים ומתחמי הסטארטאפים הגדולים ביותר בישראל. 

בגיל 19 ספיר החלה ללמוד תואר במִנהל עסקים במרכז הבינתחומי. בגלל שגרה הרבה שנים בסלובניה, הייתה לה את האופציה לעשות שירות לאומי, שאותו עשתה בתיכון מקיף, שהוא תיכון לילדים מבתים קשים. אחרי שנה החלה ללמוד ובמקביל החלה לעבוד על סטארטאפ משלה.

במהלך הסטארטאפ, שהקימה עם שני שותפים, התקבלה לחממת הסטארטאפים בראשון לציון בחסות העירייה, אך המקום לא עזר ליזמים הצעירים למנף את המיזם. זו הייתה אפליקציה מעולם הדייטים. היוזמה הזו הסתיימה בכישלון. בינתיים סיימה את התואר והחליטה להמשיך להיות יזמת, אבל בכיוון שונה לגמרי, לאור מה שנתקלה בו במהלך הרפתקת היזמות הראשונה שלה.

כך, נולד לו הרעיון לבנות "בית ליזמים". ספיר מתכוונת להמשיך בתנופה של הקמת אקסלרטורים ומתחמי עבודה ליזמים ברחבי הארץ ובחו"ל ורואה בזה אתגר אישי. זו גם הסיבה, שאימצה מייד וללא היסוס את יוזמת TLV-Generator כשהוצגה לה ע"י היזמים של הגישה החדשה הזו. 

Merkspace מספקת פלטפורמת של "קפיצת מדרגה" לסטארטאפים בכל שלב ובמיוחד ל-Early stage. כיוון שהמתחרים בשוק ענקיים, אין להם למעשה את האפשרות לתת לכל יזם/פרילנסר את הבמה, ולעטוף אותו מבחינת מומחים ומנטורים, שיעזרו לו באופן אישי. המתחמים, שספיר בונה, קטנים יותר ובהתאם לכך יש בהם את האפשרות להעניק לכל אחד יחס אישי, עם ייעוץ והכוונה בהתאמה לצרכיו. מעבר לכיף ולחיבורים האישיים חשוב לספיר לעזור ליזמים לצעוד קדימה מבחינה עסקית ולקשר אותם לגורמים הרלוונטיים להם ב-Ecosystem של ההייטק המקומי והעולמי.

י"ד. רואי דינוביץ, ראש מנהלת עסקים, עיריית רעננה, מייסד Hubanana ויוזמות נוספות ברעננה
ההצלחה של רואי דינוביץ היא למעשה גם הצלחתו של זאב בילסקי ראש העיר רעננה. כאן אני מתייחס לדבקות שלו במטרה להפוך את רעננה לעיר המובילה בישראל בתחומי ההייטק והיזמות. משימה, שנמצאת בשלבי הגשמה מאוד מתקדמים. 

כבר כיום, רעננה השיגה את הרצליה בהיקף שטחי ההייטק הקיימים אצלה, והם עוד יגדלו, במיוחד כשספינת הדגל הישראלית "טבע" תעבור בקרוב לרעננה. יש כיום ברעננה מעל ל-400 סטארטאפים וחברות הייטק, מספר ההולך וגדל מידי חודש, תודות לעשייה המופלאה סביב השעון של הצוות בראשותו של רואי דינוביץ. אחרי מעבר טבע לקמפוס החדש ברעננה, ביחס לגודל העיר היא תהיה מס' 1 בין הערים בישראל מבחינת היקף המועסקים בה בתעשיית ההייטק 

לאחרונה, נחנך המבנה החדש של הסטארטאפים ברעננה. כסף עירוני לא מועט הושקע כדי ליצור אתר חדש לאקסלרטור Hubanana ברעננה וכן הושק המיזם "המדגרה" ליזמים מתחום החומרה בדגש על IoT והדפסת 3D והושק "מרחב העבודה" החדש "עגורן" לעסקים קטנים ברעננה. 

בנוסף, רעננה היא העיר המובילה בישראל בתפוסת משרדים ועסקים. כרגע רעננה עומדת על תפוסה של 97% בתחום שטחי המשרדים. לכן, ברעננה מעודדים ובונים עוד ועוד שטחי משרדים. זה הוביל את העיר להיות מקום ראשון בארץ מבחינת תפוסת משרדים ובקצב גידול של שטחי משרדים. המשרדים הללו מאויישים ע"י כל סוגי העסקים, החל מיזמים בתחילת דרכם וכלה בבעלי מקצועות חופשיים מכל הסוגים. רבים נוהרים לרעננה, כי זה כדאי להם וללקוחות שלהם. בעירייה נותנים להם את מעטפת התמיכה הטובה ביותר שניתן לספק בישראל לעסקים בתחילת דרכם ובמהלך השגשוג והצמיחה שלהם.

אבי לאופר ז״ל מינה את רואי דינוביץ לראש מנהלת עסקים לפני כ- 4 שנים וכשזאב בילסקי נכנס לתפקיד ראש העיר לפני כשנתיים וחצי זה נהיה משמעותי הרבה יותר. היו לזאב בילסקי רק חלומות ותוך זמן די קצר זה החל לרוץ ולצמוח לבד. כיום, היחידה הזו גדלה בלי הכרה, כי היא פשוט מצליחה.

בנוסף, רואי דינוביץ נבחר ליו"ר פורום מינהלות אזורי תעשייה ומסחר בישראל. הוא ממלא את התפקיד בהתנדבות ובמקביל לתפקידו בעיריית רעננה, מתוך מטרה למנף את פעילות המנהלות ברשויות המקומיות בכל רחבי ישראל ולחזק את הכלכלה המקומית, לרבות טיפוח וקידום היזמות.

רואי דינוביץ, ראש מינהלת עסקים רעננה, הוא יזם בנשמתו, שבלעדיו שום דבר לא היה זז ומתפתח בכזו מהירות ויעילות בעיר רעננה. הצוות, שהוא עומד בראשו, ועוד רבים וטובים בעיריית רעננה, הופכים את החזון של ראש העיר - למציאות בשטח. 

ט"ו. אורי בן-ארי,  "המוח" מאחורי יוזמות של "ערים חכמות" בישראל ומוביל תכניות ציבוריות דוגמת "מחשב נייד לכל מורה"
השנה, תחום "ערים חכמות" נכנס לתודעה בישראל (די באיחור אחרי העולם הגדול). את התחום הזה דוחף ומניע ללא לאות היזם, המשקיע והיועץ אורי בן-ארי, בעל ניסיון רב שנים בעולם ההייטק והטלקום.

אורי בן-ארי הוא מנהל עסקים גלובלי מנוסה, בעל ניסיון של כ-30 שנה ביזמות ובניהול ברמות בכירות בעסקים ובתאגידים, שעוסק בפיתוח תכניות אסטרטגיות ותוכניות שיווקיות חובקות עולם. אורי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני (MBA) במנהל עסקים. במהלך שנות עבודתו, פעל בניהול עסקים ופיתוח שווקים בארה"ב, במרכז ומזרח אירופה, בהודו, בישראל ובמזרח הרחוק
 
במסגרת תפקידיו, היה אורי שותף לצוות הבכיר בשתי הנפקות של חברות ישראליות מובילות בתחומן ב-NASDAQ (ב-1999 עם אינטרנט זהב, וב-2004 עם נס טכנולוגיות) ובעשור האחרון היה מעורב בכ-10 עסקאות של מיזוגים ורכישות של חברות באירופה, ארה"ב, ישראל והודו.
 
אורי הוא מומחה בינלאומי מבוקש לנושא "ערים חכמות". במיוחד בשנה האחרונה אורי מטפל בהפיכת ערים לא מעטות בישראל ל"ערים חכמות" (Smart City) באמצעות מתודולוגיות, שפותחו על ידו, בשילוב עם מודלים של אוניברסיטאות ומכוני מחקר מובילים באירופה.
 
אורי גם מלווה כיו"ר או כחבר דירקטוריון וכיועץ אסטרטגי לפיתוח עסקים גלובאליים, מספר חברות טכנולוגיה עם פתרונות בתחומי טכנולוגיות מידע לארגונים, אינטרנט ותקשורת סלולארית, בחלקן הוא גם משקיע ובעל מניות. אורי עוסק גם ברכישות ומיזוגים של חברות פרטיות.
 
במסגרת התרומה לקהילה הקים אורי עמותה להעצמת מורי ישראל (קרן אתנה), במסגרתה מוענקים למורים בישראל מחשבים ניידים והדרכה מקצועית. קרן אתנה שמה לה למטרה, שעד שנת 2018, כל מורה במדינת ישראל יצויד במחשב נייד, בשילוב הדרכה מקצועית של 120 שעות לכל מורה, שיקנו לו כלים להעצמתו כמורה מתקדם, מתוקשב ובעל כלים מקצועיים להתמודד עם מהפכת המידע ועם השינויים בתפקידו של המורה מ"מקור ידע" ל"מנטור" (מנחה).

ט"ז. עזריה סלע, מנכ"ל טלזר-019
עזריה סלע הוא אחד ממנכ"לי חברות התקשורת בישראל, שאולי הכי פחות מוכר לציבור הרחב. בניגוד למנכ"לים של חברות סלולר דומות (דוגמת גולן טלקום), עזריה סלע מעולם לא רץ לתקשורת להתפאר בדברים שאין לו. מדובר בחברת תקשורת מזן אחר, שבה האמינות, השירות והיושר הם במקום ראשון. די חריג במקומותינו.

עזריה סלע גם מציע כל הזמן הצעות נבונות למשרד התקשורת, כיצד לחלץ את שוק התקשורת הסלולרית מהבוץ אליו הוא נקלע. אולם, לא ברור אם בכלל מקשיבים להצעותיו המועילות. הוא היה הראשון, שיצא בגלוי נגד חברת גולן טלקום ואף תבע אותה וחסם אותה, הרבה לפני שמישהו העז להתעסק עם הפרות החוק והרישיון של גולן טלקום, שנהנתה מ"חסינות" רגולטורית במשך שנים. 

בכל מקרה, זה לא מפריע ל-019-טלזר להתרחב כל הזמן ולהיות חברת סלולר וירטואלית (MVNO) עם יכולות משל עצמה (על הרשת של פרטנר).

עם מאות אלפי לקוחות מרוצים והיקף שירותים מתרחב כל הזמן (לאחר קבלת "רישיון אחוד"), המשיך עזריה סלע גם השנה במסלול, שהוא ומשפחתו טוו בתחילת דרכם (כחקלאים, שנכנסו למכירת סימים לעובדים הזרים, שעבדו אצלם בשדות וכך התגלגלו עד לבניית חברת סלולר ברישיון משרד התקשורת). 

למי שלא מכיר, 019 מובייל (טלזר) זו החברה היחידה, שלקחה את הרשיון MVNO, שקיבלה ממשרד התקשורת, בצורה רצינית ועניינית והקימה מערכת מלאה (מה שלא נעשה ע"י שום MVNO שקדם לה, או קם אחריה). החברה השקיעה בציוד הטוב ביותר הקיים בשוק ובמערכות בקרה בצורה מלאה. ל-019 יש את הכול חוץ מאנטנות. אין דבר כזה בשום ספק וירטואלי אחר בישראל. 

טלזר-019 היא חברה, שהוקמה כבר בסוף שנות ה-90 אך עדיין היא שם לא כל כך מוכר בציבור הישראלי. החברה בבעלות ובניהול שלושה אחים ממשפחת סלע, שאחד מהם משמש כמנכ"ל (עזריה סלע), השני כסמנכ"ל שיווק (בעז סלע) והשלישי כסמנכ"ל טכנולוגיות (ידידיה סלע). בתחילה שימשה טלזר כמפעיל שיחות בינלאומי וב-2014 היא גם קיבלה רישיון של מפעיל סלולר וירטואלי. ב-2016 קיבלה "רישיון אחוד" המאפשר לה לספק את כמעט כל סוגי שירותי התקשורת הקווית והסלולרית. 

במצב של היום, 019 היא החברה הסלולרית החמישית בישראל. אמנם לגולן טלקום יש יותר מנויים, אבל הכול נעשה בלי אישורים ותוך תחמונים אין סופיים ומתוך מגמה לא לקיים את החוק, כשהבעיה הגדולה היא, שהמשרד "שמר עליה" יותר מדי זמן. זה נכון שזה עזר לעם ישראל (מבחינת המחירים, שהיו למעשה על חשבון סלקום), אבל זו לא חוכמה 'לפעול נגד החוק'. החוכמה היא לפעול נכון, הגון וישר במסגרת החוק, וזה מה שמוביל את עזריה סלע. 

י"ז. עדי תאני סופר, מנכ"לית פייסבוק ישראל 
עדי תאני סופר היא מנהלת מובילה בשוק ההייטק הישראלי, שאי אפשר להתעלם ממנה. היא מקדמת (ובקצב) נשים לתפקידי ניהול ומקדמת מיזמים וסטארטאפים בקצב בלתי נלאה. אצלנו היא זכתה לחשיפה ולגלי תגובות בגלל האמרה שלה: "למה נשים מרוויחות פחות מגברים? כי הן עובדות מרצונן פחות מגברים!"

עדי נולדה וגדלה בסביון כבת בכורה מבין שלוש בנות. אמהּ עבדה כמנהלת בית ספר ואביה כאדריכל. שירתה בצה"ל כמאבחנת מחקר בבית הספר לטיסה. בשנת 1993 נסעה לארצות הברית כדי ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת ברקלי. לאחר כשנה החלה בלימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב אותם סיימה בשנת 1997. בשנת 2001 החלה בלימודי תואר שני במנהל עסקים בתוכנית Kellogg-Recanati של אוניברסיטת ת"א אותם סיימה בשנת 2003.

בגיל 26, בתחילת דרכה העסקית-ניהולית, החלה לעבוד כעוזרת האישית של שי רשף, מנכ"ל ויו"ר רשת ההכנה לבגרות "קידום" העוסקת בתחום הלימודים. במסגרת תפקידה הייתה אחראית על הנפקה פרטית, שערכה קבוצת קידום. בפברואר 1998 הייתה הממונה על המשא ומתן לקבלת הזיכיון של המותג וול-סטריט האמריקאי בישראל מטעם קידום. לאחר חתימת עסקה זו ויציאתה לפועל הקימה וניהלה את רשת בית הספר ללימודי אנגלית "וול-סטריט ישראל". בינואר 2002 עבר רשף להולנד ועדי החלה לנהל את "קבוצת קידום" (כולל רשת בתי הספר לחמן), עד שנמכרה לחברת קפלן הבינלאומית, שעוסקת גם היא בתחום החינוך. לאחר המכירה ניהלה במשך תקופה קצרה חטיבה בחברת קפלן עד ספטמבר 2008, עת מונתה למנכ"לית יחידת ה-B2C (חטיבת הלקוחות הפרטיים) בתאגיד ההימורים המקוונים 888 (שבבעלות משפחת שקד). במסגרת תפקיד זה הייתה אחראית על פעילות החברה תחת מותגיה השונים. במאי 2011 פרשה מתפקידה. בין ספטמבר 2012 לינואר 2014 כיהנה כדירקטורית בחברת סרגלי הכלים "פריון נטוורק".

ביולי 2013 עדי השקיעה באתר האופנה StyleRiver והחלה לכהן בו כדירקטורית. בנוסף להשקעה זו ביצעה עדי סופר תאני שורה של השקעות נוספות בסטארטאפים ישראלים. כגון: באתר הילדים Ekoloko, בשירות המשלוחים המקוון Habaitta.com, שפעילותו הופסקה, ובחברת Zula App של ג'ף פולבר המפתחת יישום תקשורת לצוותי עבודה. באוקטובר 2013 החלה לכהן כיושבת ראש הסטארטאפ Ginger Software, שמפתח טכנולוגיה לתיקון שגיאות כתיב, תחביר ודקדוק באנגלית. במרץ 2014 מונתה למנכ"לית פייסבוק ישראל, שהעסיקה אז 20 עובדים, והפעילה מרכז פיתוח של פייסבוק בניהולו של רואי טיגר.

במאי 2015 הגישה תביעה למתן צו מניעה נגד עורך הדין גיא אופיר, בשל איומו לפרסם את פרטי ההתקשרות שלה (האישיים), אם לא תפרסם את פרטי ההתקשרות של פייסבוק ישראל. ביוני 2015 הגיעה עמו להסכם פשרה. כמנכ"לית פייסבוק היא מתמודדת כל הזמן עם התקפות, גם מצד פוליטיקאים, שמעוניינים לצנזר את פייסבוק. 

עדי סופר תאני משמשת כחברת המועצה המייעצת של מיזם "קמא-טק" הפועל למען שילובם של בני ובנות המגזר החרדי בעולם ההייטק הישראלי. עדי לא מפסיקה ליזום בתחומי ההייטק הישראלי ולא מעט בזכותה, פייסבוק הפכה השנה להיות האתר החברתי המועדף על הגולשים בישראל ו"אבן שואבת" ליזמים רבים.

י"ח. משה פורת, יזם ומשקיע
את משה פורת הכרתי כשהקים במו ידיו ועל חשבונו את האקסלרטור Mesh במודיעין. מאז הקים השנה אקסלרטור נוסף ברחובות והוא חתם על הסכמים עם האקסלרטורים Lighthouse מרעננה ו-OpenValley מהיישוב הצפוני רמת ישי, כחלק מבניית "הרשת הפתוחה" של מתחמי העבודה המשותפים ליזמים ברחבי הארץ.

משה פורת מקפיד, שהמשקיעים אצלו יהיו ישראלים ושהכל יהיה אצלו "כחול לבן". גאווה ישראלית במיטבה. זה חלק מהחזון שלו, שבבסיסו האמונה, שהחדשנות, המקוריות, והטכנולוגיה אינן עוצרות בגבולות המוניציפליים של ת"א ושכנותיה. 

שיתופי הפעולה, שהוא יזם, מאפשרים ליזמים מהערים השונות ברחבי ישראל להתארח זה אצל זה וליהנות ממגוון השירותים לרבות שימוש במתחמי העבודה המשותפים, חדרי הישיבות, מפגשי המנטורינג ותכניות ההאצה השונות של המתחמים. הצורך הזה ניתן למימוש כל השנה והוא הופך למאוד אוקטי במצבי משבר (נפילות חשמל, פגעי טבע, מלחמה וכיו"ב), מצבי משבר, שמביאים להפסקת התפקוד של אקסלרטור במקום מסוים. כך, היזמים מאותו אקסלרטור יכולים להמשיך ולפתח ולעבוד באקסלרטור "בעיר התאומה". 

בכך, הוא יצר גישה חדשה לסיוע למיזמים. מטרת ההסכמים, שמשה מקדם, היא ליצור "רשת נושמת" של יזמים הפרושה בכל רחבי הארץ ומאפשרת שיתוף במשאבים לטובת קהילת הסטארטאפים הישראלית. חברים בקהילות יוכלו ליהנות מתכנים משותפים, לקחת חלק באירועים סגורים לקהילות, מפגשי האימון, המנטורינג, ולהשתתף בתכניות ההאצה השונות של המתחמים, לפי רצונם. כמו כן, יתאפשר ליזמים לעשות שימוש חופשי בחללי העבודה של הקהילות, המשרדים וחדרי הישיבות.

משה פורת הוא איש הייטק תושב מודיעין (ולכן החל בבניית האקסלרטור הראשון במודיעין), בעל ניסיון של כ-20 שנה בתחומי ההייטק השונים בניהול בכיר. הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה ומנה"ס מאונברסיטת ת"א, ותואר נוסף במדעי המחשב.

משה פורת הוא יזם טכנולוגי ועסקי, שגם ייסד ומנהל מספר סטארטאפים וחברה לפיתוח מוצרים לילדים. הוא פעיל חברתית בייסוד פעילויות לקידום יזמות וחדשנות בקרב נשים במודיעין, בייזום מנטורינג וסיוע ליזמים בשם "מודיעין ונצורס", ולאחרונה פעילות לדחיפת מיזמים ויזמות בחבל מודיעין, בשם "בירטק מודיעין". הוא גם פעיל כבר מספר שנים בוועדה לקידום מעמד האישה בעיר מודיעין ובפעילויות חברתיות נוספות. משה הוא יזם בנשמתו ומגיעה לו ההערכה על ההתמדה וההקרבה (מזמנו ומכיסו) לטובת קהילת היזמים ביישובי הפריפריה של מדינת ישראל.

י"ט. פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה להנדסה, ה"גורו" של תחום "זיהוי דיבור" בישראל
עמי מויאל הוא פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים ומומחה לתחום זיהוי דיבור על ידי מחשב. מכהן כנשיא מכללת אפקה להנדסה בתל-אביב. עמי מויאל הוא סטארטאפיסט בנשמתו וזה ניכר בצורת ההכשרה של המהנדסים במכללת אפקה בתל-אביב. יזמות והתמקדות בצרכי התעשייה היא המוטו המוביל אצלו. 

עמי מויאל נולד וגדל באשדוד. הוא בעל תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט (אותו השלים ב-1993) מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים של אוניברסיטת בן-גוריון. תחום התמחותו הוא זיהוי ועיבוד דיבור על ידי מחשב, לצורכי תקשורת אדם-מכונה מבוססת ממשק קולי ולחיפוש בתכני מולטימדיה. 

לאחר לימודיו, כהן עמי מויאל במגוון תפקידים בתעשיית ההייטק, כיזם, מפתח ובקצה המסלול כמנכ"ל סטארטאפ. זאת, בין השנים 1993-2008: הוא החל ממהנדס פיתוח, התקדם לראש צוות פיתוח אלגוריתמים, סמנכ"ל פיתוח טכנולוגיה וסמנכ"ל פיתוח עסקי. בתפקידו האחרון בתחום, שימש במשך שבע שנים כמנכ"ל חברת NSC, שמפתחת מוצרי זיהוי דיבור (עד שנרכשה ע"י אודיוקודס).

בין השנים 2007-2011 כהן פרופ' מויאל כיו"ר הוועד המנהל של "אייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך", שעסקה במתן מלגות לסטודנטים והפעלת פרויקטים חברתיים-חינוכיים ברחבי ישראל. בשנת 2008 עבר מהתעשייה לאקדמיה והצטרף לסגל מכללת אפקה כחבר סגל המחלקה להנדסת חשמל, בה עסק בהוראה של קורסים בתחום עיבוד אותות. בין השנים 2009–2014 כהן פרופ' מויאל כראש המחלקה להנדסת חשמל במכללה. הוא יזם את הקמת המסלולים המיוחדים למחקר במכללה, מסגרת פורצת דרך ברמה עולמית.

בשנת 2009 יסד עמי מויאל את "המרכז לעיבוד שפה" במכללת אפקה ועמד בראשו עד לשנת 2014. מרכז זה הפך למרכז ידע לתעשייה בתחום עיבוד אותות דיבור ומקיים פעילות מחקר ופיתוח ענפה מול התעשייה. המרכז לעיבוד שפה זכה במענקי מחקר רבים ממקורות שונים, שאפשרו להקים קבוצת עיבוד דיבור מולטי-דיספלינארית המונה קרוב ל-20 איש ומקיימת פעילות מחקרית ענפה, כנס שנתי, קורסים לתעשייה תוך השתתפות בתחרויות בינלאומיות בתחום, מתן הרצאות ופרסום מאמרים, תוך קידום הנושא וסיוע ברמה עולמית, כולל למערכת הביטחון של ישראל.

בנובמבר 2014 נכנס לתפקידו כנשיא מכללת אפקה. מאז, הוא ביצע מהפך שלם במכללת אפקה, שהפכה בשנה האחרונה להיות המכללה המבוקשת ביותר (ע"י המועמדים) ללימודי הנדסה בישראל. המטרה שהציב לעצמו ולסגל המכללה: להכשיר מהנדסים מזן חדש, מה שמתאים לדור ה-Y ולהתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות. 

אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א, מונה כיום כ-2,600 סטודנטים מהם כ-200 לתואר שני וכ-200 מרצים ואנשי סגל. זאת, ב-5 מסלולים לתואר ראשון ו-4 מסלולים לתואר שני. באפקה פועל אקסלרטור של יזמות מקרב הסטודנטים במסגרת "מרכז היזמות". לאחרונה, קיבלה מכללת אפקה אישור להפעיל תכנית לתואר שני עם תזה בהנדסת חשמל, מה שיחזק את המסלול המחקרי במכללה, שיש בה כיום 9 מרכזי מחקר ייחודיים (שהראשון בהם, המרכז לחקר "זיהוי דיבור", הוקם ע"י עמי מויאל).

כ. ליאת אהרונסון, יזמת, משקיעה, מנטורית ומקדמת יזמיות
 ליאת אהרונסון הייתה מבין מקימי תכנית זל - ZELL ליזמות בבינתחומי בהרצליה ומשקיעה שותפה בקרן מרקר, כיזמית ומשקיעה בלתי נלאית.

ליאת הייתה למעשה ה"אמא" של אחת מתוכניות האקסלרטור המצליחות ביותר בישראל, במרכז הבינתחומי בהרצליה. התוכנית נולדה ב-2001 וכבר הריצה 14 מחזורים, כשאהרונסון הצטרפה לאחר מספר מחזורים בודדים, השינוי שהובילה יחד עם התמיכה הכלכלית של המיליארד היהודי-אמריקאי Sam Zell והרוח הגבית של נשיא המרכז הבינתחומי פרופ' אוריאל רייכמן, אפשר לרשום יותר מ-5 אקזיטים בהיקף של מעל ל-120 מיליון דולרים בשנים האחרונות (עד פרישתה). ליאת אהרונסון נשארה יו"רית של התוכנית, שכוללת גם מלגות ואף השקעות בחלק מהסטארטאפים, ותמשיך להקדיש יום בשבוע לתוכנית ולחבריה.

בין האקזיטים הבולטים של סטארטאפים, שהוקמו על-ידי בוגרי תוכנית זל, אפשר לציין את: חברת Wibiya, שנרכשה ב-2011 על-ידי חברת קונדואיט הישראלית ב-45 מיליון דולרים, חברת LabPixies, שנרכשה ב-2010 על-ידי גוגל ב-25 מיליון דולרים, חברת PicScout, שנרכשה ב-2011 על-ידי חברת GettyImages ב-20 מיליון דולרים וחברת TheGiftsProject, שנרכשה ב-2011 על-ידי חברת eBay ב-10-20 מיליון דולרים.

ליאת כיהנה כדירקטורית ב-Startup Seeds - מרכז ליזמות צעירה; מלמדת ומרכזת את סגל פיתוח מיזמים ב-Meet- Middle East Education through Technology. כמו כן, היא מתנדבת בארגון "עולים ביחד", שפועל למען שילוב אקדמאים ממוצא אתיופי להתפתח בתעשיית התמקצעותם ומשמשת מנטורית ב-Elevator וב-Nielsen Innovate.

ליאת היא בוגרת של לימודי כלכלה וממשל באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, ובעלת תואר ראשון במשפטים ושני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים (חוק אירופאי) מאוניברסיטת Leiden שבהולנד. 

בשנת 1999 התמחתה ליאת במשרד 'קנטור, אלחנני, טל ושות'', ולאחר מכן השתלבה במחלקת מיזוגים ורכישות במשרד 'נשיץ ברנדס אמיר ושות'', במסגרתו ייצגה חברות הזנק, קרנות הון סיכון, משקיעים וחברות טכנולוגיה עד שנת 2005, עת הצטרפה למרכז הבינתחומי כמנהלת תוכנית Zell.

במשך 14 שנים הכשירה ליאת אהרונסון מעל ל-300 סטודנטים בתכנית היזמות זל של המרכז הבינתחומי בהרצליה, וגם כיום לא מפסיקים לפנות אליה בבקשות לסיוע. כיום, היא ממשיכה להשקיע ביזמים במסגרת השותפות שלה בקרן Marker. בנוסף, היא משמשת כמנטורית במספר אקסלרטורים ומעודדת נשים ליזום ולנהל סטארטאפים.