תחום ה-VC שונה לחלוטין בברלין ממה שמוכר אצלנו בישראל (וגם בארה"ב). המשקיעים מרוכזים בהשקעה בקידום הסטארטאפים בפורטפוליו שלהם, לא רק בזמן ההשקעה עצמה, אלא לכל אורך הדרך. למעשה, מדובר בהשקעה בלתי נגמרת - עד האקזיט. האם זה מודל לחיקוי?
מאת: אבי וייס, 18.10.16, 10:14

במהלך ביקורי בברלין ובפוטסדאם (בירת ברנדנבורג, שגם בה יש לא מעט סטארטאפים), נפגשתי עם לא מעט סטארטאפים (חלק מפורט כאן) אך גם עם מנהלי קרנות הון סיכון מכל הסוגים וגם אנג'לים, שמשקיעים בעולם היזמות הגרמני, שנמצא בצמיחה אדירה בתמיכת ממשלת גרמניה, בהובלת משרד הכלכלה והאנרגיה של הממשלה הפדרלית, שמוביל מאות תוכניות בכל הרמות, לעידוד עולם היזמות הגרמני. 

עולם ה-VC הגרמני שונה לחלוטין ממה שמוכר לנו כאן בישראל בכמה מאפיינים מרכזיים:

• רוב המנהלים - שותפים, שמקבלים החלטות בפועל לגבי השקעות בסטארטאפים, הם צעירים (דוגמה מפורטת בהמשך), בעיקר מתחת לגילאי 40. 
• היות ואין בגרמניה "מדען ראשי", המנגנונים הקיימים בישראל למיון, תמיכה וסיוע למיזמים, נעשים בגרמניה ע"י הבנקים הציבוריים. למעשה, הבנקים הממשלתיים, המדינתיים והעירוניים (שהם עיקר הבנקאות בגרמניה, הבנקאות הפרטית היא קטנה בהרבה מהבנקאות הציבורית), הפכו להיות מערכת של VC של כסף ציבורי (ממשלתי, מדינתי או עירוני). כך, הבנקים הקימו כחלק מהמבנה של הבנק את כל המנגנונים הנדרשים לטיפול בסטארטאפים, כולל אקסלקטורים, Hubs, אינקובטורים, שפע של מנטורים ושאר בעלי המקצוע סביב עולם היזמות דוגמת: רואי חשבון, כלכלנים, מומחי יחסי ציבור, עורכי דין וכיו"ב. 
• העובדה, שהבנקים הציבוריים הם המובילים בעולם ה-VC ובכסף ציבורי, מובילה לכך, שהבנקים לא לוקחים עמלות ודמי ניהול, כמו קרנות VC רגילות, וזה הקרין על כל שוק ה-VC בגרמניה. זה הוביל לכך, שהסטארטאפים נהנים מתמיכה מקפת ומתמדת, שמלווה אותם בכל אורך תהליך התפתחות הסטארטאפ, עד שהוא נהיה עצמאי לגמרי מבחינה כלכלית ולא זקוק לסיוע וליווי (או מבצע אקזיט). 
• בגלל הרגולציה בגרמניה, אין כרגע אפשרויות רבות לבצע השקעות במיזמים בגישת ה-Crowd Funding תמורת אחזקות. 
• הסטארטאפים, שמעוניינים לקבל את ההטבות הכלכליות הקשורות בעצם היותם סטארטאפים (כולל פטורים ממע"מ, הנחות ופטורים משאר המיסים, הנחות ופטורים ממיסים עירוניים, ארנונות, סבסוד שכר לעובדים ועוד), ממלאים את כל הטופסולוגיה הגרמנית (שהיא לא מועטה, בלשון המעטה), בסיוע מומחים של ה-VC הציבורי והפרטי ובמיוחד בסיוע הניתן ע"י לשכת המסחר הגרמנית - DIHK, שכמעט כל הסטארטאפים בגרמניה נעזרים בשירותיה, כדי להיות מוכרים במערכות הציבוריות והממשלתיות בגרמניה כסטארטאפים. לשכת המסחר DIHK מעסיקה "צי של מומחים" ובודקת בשנה כ-50 אלף תוכניות עסקיות של יזמים ומחליטה מי מהם ראוי להכרה, כי יש לו סיכויים להצליח. 44% מהבקשות מגיעות מיזמים לא גרמניים (כולל מישראל). 23% מהמיזמים, שמאושרים ע"י DIHK, פונים לגיוס ותמיכה כספית מקרנות ציבוריות והשאר פונים לקרנות פרטיות, או מביאים כסף מהבית בגישת ה-FFF (ר"ת: Family, Fools & Friends). 

Uwe Horstmann (בתמונה למעלה משמאל), הוא דוגמה טיפוסית ומובילה בגרמניה לעולם ה-VC הפרטי ואחריו הולכות רוב הקרנות הפרטיות. הוא מייסד משותף ומנכ"ל קרן ההון סיכון Project A היושבת בברלין, שהחלה לפעול ב-2012 עם הון התחלתי של מעל ל- 100 מיליון יורו.

מדובר בצעיר בן 30, שהחל להשקיע בסטארטאפים בגיל 20 (מייד בסיום השירות הצבאי שלו), מכספו הפרטי. הוא הצליח וזכה לזינוק מטאורי באחד הסטארטאפים בהם היה מעורב בתחילת דרכו: Rocket Internet, מיזם אינטרנטי ומעין אקסלרטור אינטרנטי בינלאומי אותו ייסד ב-2009 וניהל כמנכ"ל עד 2012 (עד האקזיט בבורסה). כ"כ, הוא היה המנכ"ל של הסטארטאפ Tirendo שביצע אקזיט של 70 מיליון יורו אחרי שנה וחצי מאז שקם. 

Uwe Horstman הקים את Project A לאחר שמימש את אחזקותיו ב- Rocket Internet (שעשתה אקזיט יפה ביותר בהנפקה בבורסה) ומאז הוא משקיע בסטארטאפים בקרן החדשה שהקים, בעיקר בשלבי ה-Seed עד שלב A.

ההשקעות בשלב ה-Seed הן בד"כ 750 אלף עד 2.5 מיליון יורו ותמורת זאת ה-VC מקבל 10% עד 15% אחזקות במיזם בו הם משקיעים. במיזמים ממש טובים הם משקיעים יותר (בסטארטאפ אחד בתחום הבריאות השקיעו 6.1 מיליון יורו).

עד היום הם השקיעו בקרוב ל-40 סטארטאפים מהם 21 סטארטאפים הממוקמים בברלין, והשאר בערים נוספות בגרמניה וגם כמה בסאו-פאולו בברזיל. חלק מההשקעות נעשות בשת"פ עם קרנות הון סיכון הציבוריות (שממוקמות, כאמור לעיל, בתוך הבנקים הציבוריים), או בשת"פ עם קרנון הון סיכון פרטיות נוספות הקיימות בברלין. 

החלק המעניין הוא שיטת הפעולה של קרן Project A. השותפים בקרן (יש 5 שותפים) לוקחים את דמי הניהול של הקרן ומחזירים אותם ליזמים בצורת תמיכה בסטארטאפים (במקום להכניס את הכסף לכיסם). זאת, ע"י העסקת מעל ל-100 מומחים ישירות ע"י הקרן, מומחים המספקים כל שירות מכל סוג הנדרש לסטארטאפים. כ"כ, הם מחזיקים בעצמם באקסלרטור ואינקובטור למיזמים שבהם השקיעו.

כלומר, על כ-30 סטארטאפים בברלין וסביבתה, הם מעסיקים מעל ל-100 מומחים במשרה מלאה, שעוזרים ישירות לסטארטאפים הללו, לכל צורך שלא יהיה. אגב, חלק מהמומחים הללו הם בעלי "מקצועות חופשיים" העובדים כפרילנסרים. 

כך, שהסטארטאפים יכולים לקבל כל מה שהם צריכים בכל תחום, מהקרן עצמה, ללא כל תשלום, לכל תקופת זמן שהם זקוקים לה, לצורך ההתפתחות וההצלחה של המיזם. 

הסטארטאפים, שמקבלים השקעה מהקרן, לא מחויבים לקחת איזה שירות מהקרן. אולם, מעצם העובדה, שכל השירותים ניתנים לסטארטאפים הללו בחינם, הסטארטאפים בוחרים מה שנחוץ להם, לאורך כל תהליך ההתפתחות של חיי הסטארטאפ. הרוב גם נכנסים לאקסלרטור או לאינקובטור של הקרן כדי לפתח ולהתפתח במיקום הפיזי המסופק להם ע"י הקרן, עם כל המעטפת של המומחים והמנטורים. כך, היזמים גם מגדילים את הסיכויים, שהקרן תהיה שותפה לסבבים הבאים של הגיוסים שלהם.

בחירת הסטארטאפים נעשית במגוון שיטות, כולל Bootcamp, תחרויות סטארטאפים והאקתונים הנעשים ברחבי העיר כל הזמן, בהם השותפים בקרן בוחרים את הטובים ביותר מבין המתמודדים, שהם רואים. אגב, התחרויות הללו פתוחות לכל, גם לישראלים. לקרן יש כבר כמה אקזיטים והיא נמצאת כרגע בשלבי סבב גיוס הון חדש להשקעות. 

Uwe Horstman מאוד מאמין במודל, שהוא פיתח לקידום והאצת סטארטאפים ע"י הקרן ולהערכתו זה "מודל מנצח", מפני שהוא מספק מעטפת מלאה של מומחיות נמשכת לסטארטאפים, בהיקף של השקעה וכמות מומחים ואנשי מקצוע, ששום קרן הון סיכון לא עשתה עד היום בשוק ה-VC העולמי.  

הכותב היה אורח ממשלת גרמניה בברלין.