מאת: אבי וייס, 07.04.13, 23:00

 

עמדה: מחשבים, כמו גם אתרים, נפלו ויפלו. ככה בנוי עולם המחשבים והאינטרנט. אין בזה חדש ואין בזה שום דבר מפחיד. מחשב, כמו אתר שנופל, מרימים אותו מחדש. לפעמים אחרי כמה דקות לפעמים אחרי כמה שעות. זה נעשה ויעשה תמיד. אז למה נוצרה ההיסטריה של "מתקפת סייבר"? התשובה די ברורה. התקשורת הציבורית (בחלקה הגדול) הפסיקה להיות עצמאית.

הסברתי זאת כמה פעמים, למשל במאמר "למה צריך אתר עיתונות עצמאי וחופשי?". בכל כלי תקשורתי, לרבות עיתון מקוון, שהיו בו יותר משתי כתבות הפחדה על "מתקפת סייבר", יש בכך, לפחות בעיני, כדי להחשיד אותו, שהוא נגוע באינטרסים זרים. אלו האינטרסים של הגופים, שמוכרים את האשליות לציבור, שקונה וממשלם ביוקר על פתרונות אבטחה שאין בהם צורך ועל שירותי אבטחה מיותרים, שלא מביאים שום תועלת (חוץ למי ששילמו לו על כך...).

היינו בסרט הזה הרבה פעמים. למשל ב"באג 2000". זריעת פחד משמשת כמניע חזק ביותר לדחוף בני אדם להוציא כסף על דברים שבמצב של שיקול דעת רגיל - לא היו מוציאים אותו מכיסם.

אז מה היה לנו במתקפת הסייבר הנוכחית? לא יותר ממתקפה של כמה ילדים משועממים, כמה מובטלים, כמה צעירים שונאי ישראל וכמה מופרעים מרחבי העולם. הם לא עשו שום נזק, כי הם לא מסוגלים לעשות שום נזק. אולם, הם הביאו תועלת מרובה לאלו ש"ליבו את האש" ויצרו היסטריה מדומה. אני לא כותב זאת כחוכמה לאחר מעשה. באתר הזה יש כמה אזהרות ברורות וחד משמעיות שפרסמתי במהלך השבועות האחרונים, להתעלם מ"סיפורי פוגי" על "מתקפת סייבר". "סיפורי פוגי" הוא ביטוי מעודן ל"סיפורי סבתא". 

אלו שתפקידם להגן על מחשבי ואתרי הממשלה והאתרים החשובים האחרים, לא זקוקים לעצות הטפשיות שפורסמו בעיתונות ובשאר אמצעי התקשורת. אגב, יש מספיק אתרים עם עצות והמלצות בתחום האבטחה, למשל האתר הממשלתי בשם"חיים חכם ברשת". 

הגדיל לעשות הארגון הקרוי בשם "איגוד האינטרנט הישראלי". לאחרונה, מונה לו מנכ"ל חדש. למה מנכ"ל חדש? כי המנכ"לית הקודמת (והראשונה לאיגוד) ,סיימה את תפקידה בחטף, כשלקחו ממנה את הדבר היחיד שהייתה אולי אמורה לנהל: את תשתיות האינטרנט המצויות בידי איגוד האינטרנט, ארגון שמהווה "מונופול לא מוכרז" בשני תחומים: רישום "שמות מתחם" ומחלף הקישור האינטרנטי.

אז המנכ"ל החדש, שכנראה אין לו הרבה מה לעשות, לקח לעצמו את האחריות להסביר לעם ישראל איך להיערך למלחמת הסייבר המתקרבת ומתרגשת. ההנחיות פורסמו על ידי כאן, כדי שיונצחו. פשוט, אוסף פטאטי של הנחיות, שמתאימות לילדים בגיל בי"ס יסודי ואולי לגן הילדים, לתינוקות ולילדים שפעם ראשונה נפגשים במושג ששמו אינטרנט. בתוספת להנחיות המדופלמות, הוקם גם חמ"ל באיגוד האינטרנט, לטפל בקריאות הציבור ההיסטרי, היסטריה שנולדה בעקבות ההנחיות הללו. מעין "מלכוד 22" פרי יוזמת איגוד האינטרנט הישראלי.

ובכן, למי שלא יודע, לאיגוד האינטרנט אין כל תפקיד, לא היה כל תפקיד ולא יהיה כל תפקיד במלחמות סייבר משום סוג. איש בעולם האבטחה והסייבר - בכלל לא סופר אותו ואת העצות שפיזר לאזרחים התמימים. יתרה מכך. על פי פרסום בגלובס וממידע שנמצא בידי, המערכת של איגוד האינטרנט עצמו מעולם לא עברה איזו בקרת אבטחה עצמאית או בכלל. בינתיים, ממשיכים להוציא שם מיליונים על פרויקטים מיותרים וראוותנים, בכספים שמגיעים לכיסים הלא מתאימים, כמו במלחמה המדומה בסייבר. אין השקעה ופיתוח של "מערכת המרשם", שלא עומדת בסטנדרטים בינלאומיים וברוח הימים האלה - גם ביקורת אבטחת מידע חיצונית לא עשו באיגוד מעולם! אז "טלו קורה מבין עיניכם". דהיינו: מוכרים לציבור "ספורי סרק ומעשיות", מארגון שנחשב לרציני בעיני הקוראים הפשוטים, שאינם אנשי מקצוע בתחום, ואנשים מאמינים לזה. פשוט מביש. 
 

כך, נוצר לו מצב בו התקשורת הישראלית ה"ממוסדת" (בשונה מהבלוגרים הישראליים), התגייסה לספק מידע הזוי על מלחמה שאיננה, ולספק פרסומת חינמית וקידום לבעלי אינטרסים מסחריים ברורים, שרצו "לעשות קופה" על חשבון הציבור. בבחינת: "פרייארים לא מתים, הם רק מתחלפים". זו קריקטורה של תקשורת. מעטים העזו לצאת נגד הזרם העכור וחסר האחריות הציבורית הזה. יש הרגשה שפיטרו אולי בחלק מכלי התקשורת את העיתונאים האמיתיים והשאירו שם את הבמה לתלמידי תיכון משועממים שנזרקו מבית הספר.