פרופ' ירון זליכה חנך את ספרו החדש וחשף את מקורות השחיתות בישראל, מה שעולה לפחות 30 מיליארד ש"ח לשנה למשקי הבית. "כל פטור ממכרז, שמבוטל, מביא לחסכון של עד 90% מהעלות. הפטורים הם חלק מהשחיתות הממוסדת בישראל הקשורה למונופוליזם".
מאת: אבי וייס, 2.1.14, 09:30

אמש (1.1.14) בשעות הערב המאוחרות באולם גדוש עם מעל לאלף איש (לרבות חברי כנסת, אמנים, אנשי סגל ומכובדים רבים), באולם המרכזי בקמפוס של הקריה האקדמית אונו, חנך פרופ' ירון זליכה (דיקן הפקולטה למנהל עסקים, הקריה האקדמית אונו) את ספרו החדש (הגרסה האנגלית ב- PDF מצויה כאן) - The Macroeconomics of Corruption.

לדבריו, ישראל אינה אירופה, רק בגלל השחיתות הציבורית, שמביאה לידי כך, שרמת העוני בישראל היא הכי גבוהה בעולם המערבי: כ-24.2%, שעור כפול ואף משולש מהקיים באירופה, שיש בה מיתון. השחיתות אינה רק "העברת מעטפות מיד ליד", אלא "מעשה או אי מעשה", מתוך "שיקולים זרים" של בעלי התפקידים, למשל תכנון התפקיד הבא של אותו בעל התפקיד, שאמור להתעמת עם הטייקונים והמונופולים, שבתחום טיפולו. משום מה, כמעט כולם מוצאים לעצמם משרות (בסיום תפקידם) בגופי הענק עליהם היו אמורים לפקח. 

לדבריו, אי אכיפה ועצימת עיניים היא רעה חולה וחלק מרכזי מהשחיתות הזו. פטורים ממיסים יש רק לענקים ולמונופולים. זה הביא למשל למונופוליזם (למעשה לדיאופול) בתחום הבעלות על הקניונים בישראל, מה שהביא להשלשת מחירי השכירות בקניונים ולהתמוטטות של רשתות קמעוניות רבות. באוצר נטפלים למחיר הגבינה ושוכחים את המחירים המופקעים של כל השאר. "90% מהפער ברמת החיים בישראל זה פונקציה של המדיניות הכלכלית של הממשלה, מתוך זה 40% זו שחיתות לשמה ו-50% זה פשוט טמטום" כך לדברי פרופ' ירון זליכה.

הימנעות מטיפול במונופוליזם הפך את ישראל לאחת המדינות המושחתות ביותר בעולם ולפער הקיים, בו יש בישראל כל כך הרבה עניים. הורדת מחירים ב-5% בלבד, יכולה לחסוך למשקי הבית כ-30 מיליארד ש"ח בשנה, והיה אפשר להוריד את המע"מ ל-10%. הימנעות מהתערבות ואי אכיפה, יצרה אווירה של שחיתות בקנה מידה מבהיל בישראל. העוני נובע כולו מרמת השחיתות הזו וזה לא מקרי או יד הגודל של העניים. 

פרו'פ ירון זליכה: "תחום 'הפטורים ממכרזים' הוא דוגמה בולטת לשחיתות אדירה המקיפה את כל הרמות המקצועיות הבכירות במדינה, לרבות משפטנים בכירים. תמיד 'פטור ממכרז' מלווה במחיר מופרז של המוצר או השירות. בשוק הרכב זיהיתי, לבקשת שר התחבורה, 52 תחומים של 'הגבלים' ופטורים, שגורמים נזק של כ-2 מיליארד ש"ח בשנה, רק בתחום הרכב, לכיס של אזרחי המדינה. מאומה לא יצא מהדו"ח שלי. זה לא מקרי. במשק הישראלי יש אלפי פטורים ממכרזים, כל שנה. כמעט כולם של גופים גדולים ומונופולים. אף פטור ממכרז לא ניתן לעסק קטן. יש אפילו פטורים של עשרות שנים, שלא אכפת לאיש מקיומם.

בהיותי החשב הכללי באוצר, כל פטור שביטלתי, הביא בממוצע לחסכון של עד 90% בעלויות של המוצר או השירות, שניתן קודם בפטור. שלא לדבר על פטורים, שניתנו לרכישה של מוצרים ושירותים, שהמדינה רכשה ללא כל צורך, ללא כל שימוש. היו מקרים, שהמדינה רכשה בפטור ממכרז מגוף פרטי - ממונופוליסט, מוצרים ושירותים השייכים למדינה עצמה. זה בלתי נתפס: המדינה רכשה ורוכשת נכסים של עצמה ובבעלותה, ממנופולים פרטיים.

למדינה בכלל לא אכפת מהעסקים הקטנים והבינוניים, הם אלו, שאמורים להביא את המדינה לרמה של אירופה. זה לא קרה. הימנעות מאכיפה, הימנעות מהתערבות ומתן יד חופשית למונופוליזם, הם אבן יסוד בהתנהגות המושחתת, שהיא רחבה ביותר בהיקפה. מדובר בנזקים בלתי נתפסים של מילארדי ש"ח, לכיס של כל אחד מאתנו". 

דוגמאות טריות לפטורים בלתי נתפסים ממכרזים בעולם התקשורת:
א. העיתון News1 חשף פטור ממכרז שניתן, לאלעד מערכות, לבניית אפליקציה לתחבורה ציבורית. פניתי למשרד התחבורה בשאלה: "מדוע משרד התחבורה נותן לאלעד מערכות, פעם אחרי פעם פטור ממכרז לתוכנות (דוגמאות: הפטור מיוני 2013 לגבי מערכת לניהול מסמכים - ShareDocs, אפליקציית כל-קו – יש לגביה כתבה ארוכה בניוז1, ועוד)". תשובה לא קיבלתי. לא שלא ניסיתי. די ברור למה.

המדובר באפליקציה, שהמשתמשים מותחים עליה ביקורות קטלניות, בעוד שיש בשוק תוכנות חופשיות מצוינות, בעיקר של חברות הזנק, למשל של הסטארטאפ Moovit שגייס אך לאחרונה 28 מיליון דולרים ממשקיעים, אפליקציה המשרתת בהצלחה (ובחינם) את רכבת ישראל (משום מה ברכבת זה ניתן גם כן בפטור ממכרז). כבר מעל ל-3 מיליון משתמשים ברחבי העולם, ו-850 אלף משתמשים בישראל, באפליקציה Moovit. למה משרד התחבורה היה צריך לצאת בפטור ממכרז לחברה אחת ובעלויות פנטסטיות, לפיתוח אפליקציה סלולרית פשוטה שכזו? למי ששכח, גם משרד הבריאות ובגיבוי החשכ"ל נהג בדיוק בצורה כזו, בפיתוח אפליקציה סלולרית לאיתור המרפאות לחיסונים. 

ב. פטור של משרד המדע לחברת שלדור, לייעוץ אסטרטגי בתחום הסייבר (ביצוע סקר סייבר וגיבוש המלצות עבור מיזם הסייבר הלאומי). מדובר בייעוץ בעלות של 400 אלף ש"ח לשנה. הטיעון: מדובר "בספק יחיד". זה ברור שהם יחידים בארץ, והחשבת הכללית באוצר תאשר זאת בחתימת ידה... כנראה שאין גבול תחתון להפקרות בתחום הפטורים ממכרז. 

ג. פטור של החשכ"ל לבזק בינלאומי בהיקף של 2.5 מיליון ש"ח לשנה לשיחות בינלאומיות למשרדי הממשלה, בטענה של "ספק יחיד". מדובר בפטור חוזר, בפעם השנייה בשנתיים האחרונות, שנומק, בין היתר, בטענה על שינויי רגולציה במשרד התקשורת... החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו חתמה ואישרה במו ידיה את המסמך עם הטיעון המופרך, ההזוי והמצוץ מהאצבע הזה. 

ד. פטור של החשכ"ל למוטורולה ישראל בהיקף של 20 מיליון ש"ח לשנה (הפטור הנוכחי הוא ל- 10 מיליון ש"ח), עבור פרוייקט מחשוב ניידות של משטרת ישראל. זה פטור שלישי ממכרז באותו נושא בדיוק, כשמבקר המדינה הקודם כבר אמר את דברו בעניין חמור זה. אולם, לחשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, זה כלל לא הזיז, כשאישרה בחתימת ידיה את ההתקשרות הזו, בטענה של "נסיבות מיוחדות".

כבר כתבתי, בעקבות דו"ח של מבקר המדינה האחרון, שמשרד האוצר, שאחראי על רוב הליקויים, שמצא המבקר בתחום ההיערכות לחרום של מערכות ה-ICT, החל בשנה האחרונה לנהוג בהפקרות בכל הקשור לחוק המכרזים, בעיקר בכל נושאי ה-ICT, ונתן בזאת דוגמה לכל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים "להתפרע" ולעשות ככל העולה על רוחם. האתר הזה מלא בסיפורים הללו ואף יש לו  מדור מיוחד לטריקים, לשטיקים ולבלופים של ההתנהלות המושחתת הזו (כהגדרת פרופ' ירון זליכה).

ה. פטורים נוספים, ממש טריים, ממכרז: 1) פטור לחברת הייעוץ פרונטיר, ע"י משרד התקשורת. הנושא נותח בהרחבה כאן. משרד התקשורת הוא אחד המשרדים הממשלתיים "המצטיינים" ב"עצימת עיניים" והיעדר כל אכיפה, בכל תחומי אחריותו. 2) פטור ממכרז בהיקף של כ- 100 מיליון דולרים ע"י משרד הביטחון \ צה"ל למוטורולה סולושנס, לאספקת הסמארטפון הצה"לי המוצפן. גם הפרוייקט הקודם ("ורד הרים") יצא לדרך ב"פטור ממכרז" וגם "רשת החרום הלאומית" החלה ב"פטור ממכרז", עד שנתקעה לאחרונה. את ההשלכות החמורות לעניין זה ראינו לא אחת, למשל בסערה האחרונה. 3) פטור ממכרז בפעם השנייה ל- HP ע"י כנסת ישראל (כן ע"י הכנסת בכבודה ובעצמה), בהיקף הפעם של מעל ל- 3 מיליון ש"ח לשנה, לתפעול ושיפור מערכות המחשוב של הכנסת. 4) פטור נוסף בפירמידת הפטורים, העושה צחוק מכולם, ליועץ במאגר הביומטרי במשרד הפנים (וגם במשרד ראש הממשלה). הפעם - התקשרות רביעית ללא כל מכרז (בסך מצטבר של כ- 400 אלף ש"ח, לאדם אחד). פשוט נגמרות לי המילים מלתאר את ההפקרות בחסות החשכ"ל ושאר האחראים לנושא ובראשם שר הפנים וסגניתו, בתחום המאגר הביומטרי, שעולה מאות מיליוני ש"ח מכיס משלמי המיסים בישראל (דהיינו: ממעמד הביניים ומהעסקים הקטנים עד הבינוניים, המשלמים על ההפקרות הזו, תחת החסות של "פטורים ממכרזים").