לפני ש"תיק 4000" החל להיחקר (ינואר 2018) התרחשה קודם לכן ובמקביל פרשה גדולה בעשרות מונים בהיקפה הכלכלי, מלווה, לכאורה, בשוחד בהיקפים ענקיים (מזומן, לא כתבות אוהדות...). קראתי לה "תיק 5000". אחשוף מי קבר ועדיין קובר את הפרשה הזו (שלמה מומי למברגר) ולמה (כדי להגן על הבוס שלו ד"ר אביחי מנדלבליט), ומיהם המעורבים המרכזיים בשערוריית הטיוח, כולל איך סובבו בכחש את השופט בדימוס דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות. תיאור השחקנים בצמרת אכיפת החוק המעורבים ב"תיק 5000" ופירוט ממוסמך של מערכת הטיוחים העצומה, שהתרחשה ומתרחשת סביבו.

פרק שני בתת סדרה בת 3 פרקים על "תיק 5000", שהוא הסתעפות של "תיק 4000", עם הרבה שחקנים, שכולם משותפים ל-2 הפרשיות השזורות זו בזו. זאת, במסגרת פרק 43 בסדרת הכתבות על תפירת "תיק 4000".
עדכונים רבים וחשובים בסוף הכתבה.  
מאת: אבי וייס, 2.8.20, 07:30

אני משוכנע, שמעטים יודעים או מבינים את התהליכים, שהובילו לתפירת "תיק 4000". התהליכים הראשוניים לא היו בכלל בתחום של "רק לא ביבי", הם היו בתחום של "רק לא בזק" והחלו ב-2014 ושיאם היה בשנים 2015-17.

נתניהו היה מכשול בדרך להכות כלכלית, רגולטורית ושיווקית את בזק ע"י מתחרותיה הגדולות: סלקום ופרטנר. 

כלומר: ה"פוטש" במסווה משפטי להוריד את נתניהו מכסאו לא החל את המסע של היועמ"ש והפרקליטות ל"תפירת תיק פלילי", שהפך מ"תיק בזק" ל"תיק 4000".

זה הגיע אחר כך, בסוף 2017 תחילת 2018. אז, הפעילות של היועמ"ש והפרקליטות בנושאי בזק ונתניהו התמזגו באופן כמעט מושלם עם הפעילות של כמה כתבים (הראשון היה גידי וייץ מהארץ), פוליטיקאים, עורכי דין, אנשי ציבור ועמותות שונות ומשונות, שדחפו במשך שנים, כל פעם מנימוק אחר, לחקירה נגד נתניהו, מתוך רצון להוריד אותו מכסאו מסיבות פוליטיות ולא מהכיוון הכלכלי. אם כי חלק מהם שרת בעקיפין וחלקם במישרין, את הנימוק הכלכלי, אותו דחפו המתחרות בבזק - כל אותן שנים.

כאן אני אעסוק בהסתעפות של "תיק 4000", במה שאני מכנה "תיק 5000" (תיק שוחד - לכאורה. שוחד, שניתן בתצורות שונות ומגוונות, תמורת הטבות רגולטוריות בקנה מידה אדיר). זה היה המניע הראשון והחשוב ביותר ל"יצירת" "תיק 4000", והתהליך הזה נמשך עד היום ממש (דוגמאות כאן וכאן), בהטבות רגולטוריות בסדרי גודל של פי 10 עד פי 20, ממה שנטען ב"תיק 4000" לגבי בזק. 

לינקים לכל פרקי הסדרה על שערוריית "תיק 4000", שכוללת כ-100 כתבות חשיפה, מהן 42 כתבות מובילות, עם חשיפה של מעל ל-1,650 מסמכים מקוריים ועשרות עדים שלא נחקרו, יש כאן בנספח ג'. הפרק הראשון בתת-הסדרה הזו נמצא כאן. 

יודגש, למי שלא קולט את מה שאני כותב, שההתחלה של תהליך "תפירת תיק 4000" נעוצה באינטרסים כלכליים, לא פוליטיים. אינטרסים כלכליים מאוד כבדים, שהופעלו בעוצמה רבה מרגע כניסתו של ד"ר אביחי מנדלבליט, (בתמונה למעלה משמאל), לתפקיד היועמ"ש, והביטוי המרכזי הראשון של הפעלת האינטרסים הכלכליים הללו, היה מסמך "ניגוד העניינים" לנתניהו, שהוכן במחצית הראשונה של 2016, ע"י עו"ד דנה נויפלד (אז וגם כיום, היועצת המשפטית של משרד התקשורת), מסמך, שעבר דרך עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש לתחום המשפט הציבורי-מנהלי, ונחתם אז, במחצית 2016, ע"י היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט.

המטרה של המסמך הראשון הזה הייתה ברורה (והיא גם כתובה בו במפורש): להפריד את נתניהו מבזק. עוד פרטים על "נקודת האפס" - Ground Zero של 2016  יש כאן.

היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, ללא כל סמכות באיזו חוק, תקנה או נוהל, ניצל אז תלונות של "הארץ" וח"כ זהבה גלאון, ובג"ץ של אחת העמותות, שכללו תלונות פוליטיות "אנטי ביבי" ביסודן, ויצר לנתניהו הסדר מופרך, שהוכן ע"י מי שנגועים בעצמם בניגודי עניינים "עד צוואר", כולל הוא עצמו, הסדר המבוסס על מניעים כלכליים חמורים: להפריד את נתניהו מבזק.

באותה עת, IBC החלה במגעים עם סלקום (בתהליך שהוביל לרכישתה ע"י סלקום ולמתן הקלות רגולטוריות ענקיות ל-IBC), כדי שתוכל לממש את החזון המשותף שלה ושל סלקום: להכות את בזק ו"לשדוד" את כל משאביה ולקוחותיה. היה ברור, שהתכנית הזו לא ניתנת למימוש, באם נתניהו הוא שר התקשורת. זאת, כי לפי תפיסת עולמם, נתניהו הוא "מכור" של אלוביץ', בשונה מקודמו, גלעד ארדן, שעמו הצליחו לייצר "שוק סיטונאי" מאוד קשה ונוקשה, על הגב של בזק, למרות כל מחאותיה. כיום, היועמ"ש חוזר שוב על התרגיל הזה, אבל בנושאים אחרים (כאן).

1. מיהם הכוחות הכלכליים החזקים הללו, שפעלו להפריד את נתניהו מבזק (ודאגו כמובן לעצמם)?
שני מרכזי כוח, מהם נותר כיום רק כוח משמעותי אחד, ואלה הם:

א. הבעלים לשעבר של פרטנר, חיים סבן. הוא פעל ישירות ודרך נציגיו בישראל בכמה כיוונים. ההשפעה העיקרית שלו הייתה על כמה חברי וחברות כנסת מהצד השמאלי של המפה הפוליטית (סבן לא היסס ללחוץ על נתניהו, בזכות קשריו המאוד הדוקים עם הילרי קלינטון), השפעה על לא מעט עיתונאים (שחלקם תוגמל על ידו במה שנקרא "פורום סבן", שמתקיים אחת לשנה בארה"ב), וההשפעה העיקרית והקריטית הייתה על מבקר המדינה, שביצע חקירה משלו, על מה שהתפתח ל"תיק בזק".

הייתה לו השפעה חלקית גם על הרשות להגבלים עסקיים (כיום הרשות לתחרות) ועל ראשי משרד האוצר. כמובן, שהייתה לו אחיזה בתוך משרד התקשורת: המנכ"ל דאז, אבי ברגר, היה סמנכ"ל בפרטנר. 

למי שמעוניין לצלול לתהליכים, שבהם היה מעורב חיים סבן ישירות או דרך שלוחיו בישראל, יוכל לקרוא זאת בחשיפות רבות שלי וגם בחשיפות המדהימות של אלי ציפורי, למשל: כאן, כאן וכאן. 

המניע הכלכלי של חיים סבן היה ברור. אחרי האקזיט היפה, שהוא עשה במכירת קבוצת בזק לשאול אלוביץ', בתחילת העשור הקודם, הוא ציפה למחזר את ההצלחה הזו ברכישת קבוצת פרטנר. קבוצת סבן רכשה את קבוצת פרטנר מידי אילן בן דב בנובמבר 2012. אולם, זה לא הלך. ממש לא. בזק התחזקה וזכתה לעדיפות (כך הוא תפס את המצב בשוק התקשורת) והוא ראה בנתניהו את האשם המרכזי בכך (בעיקר דרך שלמה פילבר, שלוחו).

הכוחניות, שהפעיל בכל הכיוונים, הובילה, אמנם, לתהליכים, שתחילתם היה ב"תיק בזק" וסופם הוא "תיק 4000", אבל חיים סבן הבין עם הזמן, שכספו, שהושקע בפרטנר, לא יחזור וזה אבוד, ולכן נטש את פרטנר, ויתר על מניותיו בספטמבר 2019 (וכרגע פרטנר היא חברה בלי "גרעין שליטה", כי חברת האצ'יסון, שקיבלה מכונס הנכסים את מניות חיים סבן, לא קיבלה עד רגע זה "אישור שליטה" ממשרד התקשורת).

בתת-הסדרה החדשה, שהכתבה הנוכחית היא הראשונה מ-3 הכתבות שלה, לא אתייחס אליו יותר, כי, כאמור לעיל, השפעתו של חיים סבן הייתה ממוקדת ונמשכה במשך כשנתיים (2016-17) והיא השפיעה במידה חלקית על התהליכים הממשיים בעולם רגולציית התקשורת. השפעתו על "הקליקה" המשפטית - הייתה שולית ביותר, אפסית וזניחה. במציאות, "הקליקה" הייתה ועודנה "מכורה" למתחרים שלו: קבוצת סלקום.

לכן, היות והוא הפסיק להיות מעורב בשוק התקשורת הישראלי, עקב נטישת פרטנר על ידו, אין טעם להתייחס אליו בתת-סדרה זו. יחד עם זאת, הנזק שנגרם אינו ניתן לתיקון וזו עובדה היסטורית מצערת. 

ב. קבוצת סלקום בבעלותו של אדוארדו אלשטיין. הקבוצה הזו זכתה לאהדה מצמרת משרד התקשורת, כבר מתחילת העשור הקודם. שר התקשורת דאז - גלעד ארדן היה "אוהד שרוף" של קבוצת סלקום, ואפילו המנכ"ל שהוא הביא, שהיה מנכ"ל בתקופתו, אבי ברגר, (בתמונה משמאל) למרות שהיה יוצא פרטנר (היה סמנכ"ל בפרטנר), החליף כיוון והפך גם הוא ל"אוהד סלקום", כמו רבים בצמרת המשרד, לרבות המשנה למנכ"ל המשרד - שמילה מימון (שתלונות בעניינו הועברו ליועמ"ש כמה פעמים - למשל כאן), היועצת המשפטית של המשרד ועוד, מאז ועד היום.

השוני בין פעילות חיים סבן מקבוצת פרטנר לבין הפעילות של  קבוצת סלקום הוא, שהיא (סלקום) הצליחה להשפיע ומצליחה להשפיע, בכל הדרגים ובכל הכיוונים. למשל, גם על הרשות להגבלים עסקיים (רשות לתחרות כיום) וגם על צמרת משרד האוצר, ולכן 2 מצמרת האוצר דאז, הם כיום יו"ר סלקום ומנכ"ל IBC - חברת הבת של סלקום. מדובר בדורון כהן, שהיה קודם לתפקידו כיו"ר של סלקום, בין היתר, מנכ"ל ויו"ר IBC, ואמיר לוי, המנכ"ל דהיום של IBC.

בנוסף, הרן לבאות, מי שהיה אז סמנכ"ל הבכיר לכלכלה במשרד התקשורת (ועד מפתח ב"תיק 4000") הוא כיום סמנכ"ל רגולציה ב-IBC ואבי ברגר (גם "עד מפתח"), שהפך להיות ליועץ לסלקום והיה גם יועץ ל-IBC, עד רכישתה ע"י סלקום.

אם לא די בכך, פרופ' שמואל האוזר, מי שיזם וניהל את החקירה ב"תיק בזק" כנגד קבוצת בזק וצמרת משרד התקשורת, וכמי שעמד אז בראש רשות ניירות הערך (ומאוד התגאה בחקירה הזו), היום הוא דירקטור בסלקום. 

סלקום גם קיבלה ייעוץ מבכירים נוספים לשעבר במשרד התקשורת ובמועצת המנהלים שלה היה בכיר לשעבר נוסף ממשרד התקשורת (המדובר במנכ"לים לשעבר של המשרד).

כך, שכאן - מדובר בקשרים הדוקים ביותר, שהצליחו בצורה יוצאת מן הכלל (מנקודת המבט של קבוצת סלקום).

ההשפעה הכי חשובה של קבוצת סלקום, היא על המערכת המשפטית הבכירה בישראל.

את התהליכים הללו אחשוף, כאמור, בתת-סדרה של 3 כתבות חדשות, וזה, כפי שכבר ציינתי, החל עם מסמך "ניגוד העניינים" לנתניהו מ-2016, והמשיך והתפשט לכל פינה ולכל תחום.

כמעט כל בעלי התפקידים, שהיו מעורבים בנושאים הללו, עדיין ממלאים תפקיד גם היום. כך, שההשפעה של קבוצת סלקום על רגולציית עולם התקשורת הישראלי ועל התנהלות הצמרת המשפטית של ישראל - חזקה ביותר - גם היום. 

זה גם הוביל לכך, שבזק הפסידה בכל העררים המנהליים (בבית המשפט המחוזי) ובכל הבג"צים שהגישה בכל הנושאים שפנתה לגביהם. היא עמדה (ועדיין ניצבת גם כיום: יש עדיין בג"ץ אחד פתוח בבית המשפט העליון וערר אחד פתוח בבית המשפט המחוזי בת"א), מול "כוחות לא שווים". מולה עמדה ועומדת "קליקה" הנחושה לחסל אותה משפטית וכלכלית.

שופטי בית המשפט העליון כמו גם המחוזי, פשוט "הצטרפו לקליקה" בהחלטותיהם. "דבר היועמ"ש" גם אם הוא שקרי ומצוץ מקצה האצבע שלו, הוא החוק הקובע והשופטים לא מהססים להצטרף לזה ולהתעלם מחוקי מדינת ישראל ולייצר חוקים משלהם, שמומצאים ביחד עם היועמ"ש. 

אורי בן אמוץ ז"ל, שהיה איש כספים ותיק ומנוסה, וגם מנכ"ל "פורום קפה שפירא" (פורום הנקרא כיום על שמו: בית אורי) הקדיש לא מעט מזמנו ולא זכה, לצערי, להשלים את המלאכה, כדי לאסוף מידע - כמה כסף השקיעה הפרקליטות (רק הפרקליטות, לא המשטרה ולא רשות ניירות הערך), במערכה, שהיועמ"ש והפרקליטות פתחו, בהשפעת סלקום ופרטנר, כנגד בזק ונתניהו.

בין הממצאים הראשונים שלו (שהספיק להציג בפוסט ראשון שפרסם - כאן): עו"ד שי ניצן הוציא רק בשנה אחת (2019), 141 מיליון ש"ח יותר מהתקציב המתוכנן והמאושר של הפרקליטות, כדי לעסוק במלחמה הזו, שהוא הוביל ביחד עם עו"ד ליאת בן-ארי שוויקי, בחיפוי וגיבוי היועמ"ש (די ברור למה) נגד בזק ונתניהו. 

זו אחת מהשאלות המרכזיות של אורי בן אמוץ ז"ל ששלח במכתב לצמרת משרד המשפטים (מכתב שאני חידשתי), בפנייה שלא נענתה ע"י משרד המשפטים עד היום:


כלומר: המערכה נגד בזק ונתניהו הייתה כרוכה גם בהשקעת מאות מיליוני ש"ח מכספי המדינה - מצד הפרקליטות. מצ"ב כאן וכאן גרף, שהכין אורי בן אמוץ ז"ל, שמצביע על העלייה התלולה בהוצאות הפרקליטות בשנים הקריטיות של חקירות בזק ונתניהו.

איש לא הצליח לקבל עד היום פירוט על מה הלך הכסף הזה. אולם, כנראה, שחלק מזה הלך גם על "הפעלת מדובבים", שזה כלי חקירתי מאוד יקר, קיצוני ונדיר, שהופעל כאן (בתיק 4000), מה שדרש אישורם של עו"ד ליאת בן-ארי שווקי ועו"ד שי ניצן.

מכאן, שסלקום (ובמידה פחותה פרטנר), הצליחו להפעיל במלוא העוצמה ובהיקפים, שלא היו אי פעם בישראל (גם בהשקעה הכספית בחקירות מכספי המדינה), את המערכות המשפטיות הכי בכירות בישראל, כנגד בזק ונתניהו, ממניעים כלכליים נטו, שבהמשך נוספו להם המניעים הפוליטיים. 

כשהתחלתי את סדרת הכתבות על "תיק 4000" ב-2018, התחלתי דווקא ב-3 כתבות חשיפה, שעסקו ב"תיק 5000". רבים לא הבינו אז וכנראה עד היום, למה התחלתי דווקא בכתבות על "תיק 5000" וסיפורי קבוצת סלקום. הסיבה מאוד פשוטה: זה היה הכוח המניע לתפירת התיק נגד נתניהו. זה החל במניעים כלכליים ורק אחר כך, אחרי כשנה וחצי - שנתיים, התחזקו המניעים של ה"פוטש המשפטי - פוליטי" נגד נתניהו.

3 הכתבות הראשונות הללו בסדרה שפרסמתי, מסוף 2018, נמצאות, כאן, כאן וכאן. הן חושפות את תחילת התהליכים, שבהם צמרת משרד התקשורת, בגיבוי וחיפוי של הצמרת המשפטית של המדינה, מקדמת את האינטרסים הכלכליים רק של קבוצת סלקום, בניגוד לחוקי מדינת ישראל, תוך המצאת טריקים משפטיים אין סופיים, כדי לעקוף את החוקים ולסייע רגולטורית לקבוצת סלקום ובעליה. 

הסיבה העיקרית לכך, שהקדמתי אז בסדרה את החשיפה אודות "תיק 5000", היא כי זו פרשיה חמורה פי כמה יותר מ"תיק 4000", כמנותח, למשל, במאמר: "חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?"

אם תריצו את המילים "תיק 5000" באתר, תקבלו לא פחות מ-300 כתבות, בהן מפורטות כל העובדות והמסמכים הקשורים לסיפורי קבוצת סלקום \ IBC, התרגילים וההטבות הרגולטוריות ל-IBC (המכונה בשם המותג "אנלימיטד" - Unlimited), חשיפות של כל התרגילים הבלתי חוקיים, לכאורה, שנעשו ועדיין נעשים בתחום הזה, בחסות הצמרת של משרד התקשורת, לרבות השר, ממש כעת.

תשומת לב, שהמהלכים הכלכליים והרגולטוריים סביב קבוצת סלקום נמשכו ונמשכים באינטנסיביות החל מ-2014 ועד היום, וכללו מספר אדיר של הטבות רגולטוריות בשווי בלתי נתפס (שמעולם לא נחשף עד הסוף), כולל התעלמות מכך, שהיא נדרשת לרישיונות בחלק ממגזרי פעילותה ורישיונות אין לה (חיסכון כספי ניכר, כשאתה פועל מחוץ לכל חוק ורישיון).

זה כלל וכולל את התחומים המרכזיים הבאים: השקת שירות סלקום TV, "שוק סיטונאי" על כל מרכיביו (סלקום היא הדוחפת המרכזית לרפורמה הזו, שעיקרה היא שדידת משאבי ולקוחות קבוצת בזק, מכל הכיוונים ובכל התצורות האפשריות), רכישת הום-סלולר, הסכם "להרכיב על הרשת שלה" (במקום "שת"פ אנטנות") את גולן טלקום ו-We4G, רכישת IBC אחרי שרשרת אדירה (שעדיין נמשכת) של הקלות רגולטוריות ותרגילים רגולטוריים ל-IBC, הקלות, שהחלו במחצית השנייה של 2017, פריסת סיבים לבתים (החל מ-2017 ועד היום), הורדת הצורך ב"ישראליות" לבעלי סלקום, הורדת הערבויות, וכעת - רכישת גולן טלקום.

אלה רק הנושאים המרכזיים. מסביב יש כמות אדירה של תרגילים קטנים וגדולים, שנעשו לפי הגחמות והצרכים הכלכליים של סלקום, כולל תכנית פריסת הסיבים החדשה, ששר התקשורת הנוכחי מקדם ממש בימים אלה. 

2. מיהם השחקנים בצמרת המשפטית המעורבים ב"תיק 5000" ומערכת הטיוחים שנולדה סביבו?
א. היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, המשנים ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר ועו"ד אבי ליכט (שפרש בינתיים וכיום נותן ייעוץ לשר וראש הממשל ההחלופי בני גנץ ומפלגתו). 

ב. פרקליט המדינה לשעבר עו"ד שי ניצן, ומ"מ פרקליט המדינה בהווה (ד"ר אביחי מנדלבליט).

ד. הגורס והמטייח הראשי, בשליחותו של ד"ר מנדלבליט: עו"ד שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרליט המדינה. עליו ועל ניגודי העניינים שלו עצמו, אפשר למלא אנציקלופדיה שלמה, כולל הרקע לקרבתו לד"ר מנדלבליט. 

את שיטת הגריסה והטיוח שלו חשפתי אך לאחרונה במאמר המתייחס ל"פרשת עו"ד אריק רשף", שפורסם על ידי תחת הכותרת: "התרגיל של שלמה (מומי) למברגר שסוגר כל חקירה שיכולה להוביל למנדלבליט!"

ה. הצמרת המשפטית במשרד התקשורת בראשותה של היועצת המשפטית עו"ד דנה נויפלד, בתמונה משמאל, שהייתה בעברה, בין היתר, העוזרת של עו"ד אבי ליכט ועבדה בצמידות לעו"ד דינה זילבר.

היא (עו"ד דנה נויפלד) מראשי "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת", מאז ומתמיד. ליתר דיוק, מהרגע שהכירה והפכה לבת זוגו הקבועה של עו"ד ד"ר דוד תדמור, שהיה, בין היתר, העו"ד של IBC והמחזיק של מניותיה (בנאמנות), מי שבמקרה גם עמד בראש "מרד עורכי הדין הבכירים כנגד נתניהו" והיה היוזם והאחראי לגיוס הכספים לפעילויות המחאה הללו.

הייתה תקופה קצרה שבה היא גם עזרה להוט. לשם האיזון... מאחורי המסמך הזה של הסיוע שלה לבעלים של הוט, יש חשיפה מעניינת של אלי ציפורי, המתוארת בהרחבה בכתבה כאן, למתעניינים.

אולם, את עיקר מאמציה וזמנה היא הקדישה ומקדישה לטובת קבוצת סלקום, וכמות המסמכים, שצברתי בעניין זה, היא פשוט בלתי נתפסת. כל פניותיי לקבל הסברים או מענה - לא נענו. עד היום. 

המונח "ניגוד עניינים", בכלל לא עניין אותה (גם לא את היועמ"ש ולא את עו"ד דינה זילבר, שמתמחה בענייני ניגוד העניינים של אחרים, במיוחד אם שמם נתניהו).

למי שמתעניין ב"ניגודי העניינים" של עו"ד דנה נויפלד ומי מגבה ומחפה עליה - זה מפורט לפרטי פרטים - כאן. 

ו. נציב התלונות על הפרקליטות (נת"ם), השופט בדימוס דוד רוזן, שפעם אחרי פעם, הולך שולל ע"י ראשי "הקליקה" ולכן לא הגיע ללב הבעיה, למרות מאמציו הכנים והרציניים להגיע לחקר האמת.

בחלק מהנושאים נפתחה על ידו בדיקה מחודשת, לאור מסמכים חדשים, שהעברתי אליו. יותר על ההתפתחות הטרייה הזו, יפורט בפרק השלישי בסדרה. כך, שהמילה האחרונה טרם נאמרה על ידו. 

3. מה קרה עם התלונות שהגשתי ליועמ"ש, בנושא השחיתות המכונה על ידי "תיק 5000", בעניין קבוצת סלקום, צמרת משרד התקשורת והצמרת המשפטית?
מאז שהתחלתי לשלוח ליועמ"ש תלונות ממוקדות בנושא זה, נשלחו אליו כ-15 תלונות, מלוות בעשרות רבות של מסמכים, שהם בגדר ראיות. בכל פעם שהשגתי, קיבלתי, הודלף אלי, מסמכים בנושא הזה, העברתי תלונה מעודכנת ליועמ"ש. כך, זה הצטבר עם הזמן, בשנתיים האחרונות, לכ-15 תלונות. 

היה לי ברור מתחילת הדרך, לאור ניסיוני ארוך השנים גם בתחום זה, שהסיכויים לחקירה הם אפס. אולם, לא יכולתי לשתוק נוכח היקף החומר המפליל, לכאורה, שהיה בידי, וסברתי ואני עדיין סובר, שיש סיכוי, שיגיעו לתפקידים הבכירים הללו, יועץ משפטי ופרקליט מדינה ישרים, שכן יחליטו לחקור. בכל מקרה, התיעוד הזה נמצא במלואו אצלי, למי שכן יחליט לחקור. 

את התלונה המרכזית, במה שאני מכנה בשם "תיק 5000" (בקצרה: ההטבות הרגולטוריות, שניתנו לקבוצת סלקום\IBC, הטבות בשווי של מיליארדי ש"ח רבים, חלקן עדיין "על הנייר", שנגועות בחשד ברור וממוסמך עם הרבה ראיות, לכאורה, לשוחד, שניתן לבכירים בעבר ובהווה במשרד התקשורת), כבר הגשתי ליועמ"ש ב-2018 (כולל השלמות של מסמכים) וב-12.11.18 החליט פרקליט המדינה דאז (עו"ד שי ניצן), כנראה, ברגע של אי הבנה מצדו, מה בדיוק כתוב בניירות, שקיבל לידיו, לעשות את מה שלא האמנתי לרגע שייעשה, הוא החליט להעביר את כל החומר הזה לחקירת המשטרה.

לא מאמינים? אז הנה ההחלטה כאן. השורה החשובה היא כאן:


4. האם התלונה שלי הגיעה, לאחר החלטת עו"ד שי ניצן, לטיפולו של ראש אגף החקירות במשטרה?
כאן מתחיל לפעול הכלל, שכבר זיהיתי אותו אצל היועמ"ש ב-2016, שכנראה, קיבל את הרעיון הענק והמבריק הזה מעו"ד שי ניצן, שאם שיקרת פעם אחת ונתפסת "על חם", אל תודה, תמציא שקר חדש, גדול ממנו.

הצגתי זאת כמה וכמה פעמים בתחום המסמכים שיוצאים תחת ידו של היועמ"ש: תמיד השקר החדש גדול יותר ומזעזע יותר, מהשקר הקודם. דוגמאות בולטות יש: כאן וכאן. 

האם התלונה והראיות הנלוות אכן הגיעו למשטרה? האם ב"להב 433" פתחו בחקירה? 

מה פתאום?

יתרה מכך: מאז סוף 2018 ועד שפניתי למשטרה לשאול מה גורל החקירה, שלחתי עוד 3 השלמות נרחבות לתלונות הראשוניות עם הרבה מידע ומסמכים, שהצטברו אצלי, שהתקבלו ממקורות שונים ואמינים.

סה"כ הגשתי 5 פניות והשלמות ל"תיק 5000" רק בשנת 2019, וקיבלתי אישור, שהכל התקבל ע"י פרקליט המדינה (כאן). 

האם זה טופל ונחקר? כבר כתבתי: מה פתאום?

למה?

אני יכול לכתוב כאן מאמר של עשרות עמודים, עם כל המסמכים והראיות, ולהסביר לקוראים מה קרה כאן, ואיך "הקליקה" תפסה ברגע האחרון, שהיא "טעתה" (כי החקירה, אם הייתה מתקיימת ביעילות, הייתה מובילה ל"קליקה" עצמה..., שלא לדבר על כך, שחקירה ב"תיק 5000", הייתה סותרת את מה שכתוב ב"תיק 4000"...).

לכן "הקליקה" החליטה "למרוח" גם אותי וגם את נציב הקבילות על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן (שטיפל ומטפל בנושא, לאור פניותיי). זה מה שנחשף בסדרה כאן.

בינתיים, התשובה הכי פשוטה לשאלה "למה?", תשובה קלה להבנה של כל קורא - היא כזו: "מה שלא מוביל לנתניהו - לא חוקרים". במיוחד אם זה מוביל ליועמ"ש ולחבריו ב"קליקה", ולא לנתניהו... 

יתרה מכך. בעבר, כשחוק העונשין במדינת ישראל היה ברור, שוחד (בתחום רגולציית עולם התקשורת וגם מחוץ לעולם התקשורת) נחשב כמתן כסף תמורת הטבות רגולטוריות. זה די פשוט להבנה.

אולם, מאז ש"הקליקה" השתלטה על הפירוש המעשי של החוקים בישראל, זה כנראה נעלם. כיום, שוחד זה "כתבות מפנקות", או "התערבות בכתבות" בתקשורת, תמורת הטבות רגולטוריות. לא כסף מזומן. 

בפרשת "תיק 5000", הבאתי ראיות, לכאורה, שעבר כסף, ממש כסף, תמורת ההטבות הרגולטוריות (הסברים נוספים במאמר: "נסגר המעגל של "תיק 5000": הוענק הרישיון ל-IBC והכסף הועבר". 

אז כעת, "הקליקה" החליטה, ש"כסף תמורת הטבות רגולטוריות", זה לא שוחד...

זה כלום. ממש כלום. זה רק כתם זעיר. ממש זעיר. זה יורד בכביסה. נעלם בחום הקיץ. 

למה? כי זה לא מוביל לנתניהו אלא לד"ר מנדלבליט. אין מה לבדוק ולחקור. הכל כלום. לא היה דבר כזה. המסמכים אבדו במגרסה (של מומי למברגר). 

יודגש, שעדיין לא הכל נגרס - אבל העובדה, ש"תיק 5000", של הטבות רגולטוריות (מושחתות, לכאורה) וענקיות בכל קנה מידה, ל-סלקום\IBC ממשיך באין מפריע, היא סימן הכי מובהק לכך, ש"הקליקה" עצרה את החקירה וקברה אותה - במגרסה של מומי למברגר. 

5. מה עשיתי אחרי שגיליתי, שהתלונה עם החומר לא הגיעה בכלל לראש אגף החקירות במשטרה?
רק במרץ 2019 התחלתי לחשוד, שמשהו "מסריח", ואכן המשטרה אישרה לי מייד כשפניתי אליה, שמעולם לא הגיעה אליה הפנייה מפרקליט המדינה.

כל נסיונותי לברר בפרקליטות המדינה למה החומר (הצטברו כבר אז 4 תלונות אצל היועמ"ש ,שעברו לפרקליט המדינה, עם שפע מסמכים) לא עבר למשטרה - לא נענו. דוגמה לאחד מהנסיונות שלי לברר בפרקליטות מה קרה יש כאן. 

כשראיתי שמתחמקים ממני, שוב ושוב, החלטתי ב-12.5.19 להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"מ) כבוד השופט בדימוס, דוד רוזן.

התלונה שלי במלואה, שהיועצת המשפטית של משרד התקשורת נמצאת במרכזה, נמצאת כאן, למתעניינים וזה גוף התלונה:

 
באופן מאוד מוזר ומפתיע, וזה היה התרגיל השקרי הראשון בפרשה הזו של פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן עלי, נשלח אלי פתאום פקס ב-19.6.19 מהעוזר של עו"ד מומי למברגר, מכתב מעין התנצלות על עיכוב במענה לפניותיי (כשכלל לא פניתי אליו) - כאן.

בנוסף, בדואר רגיל נשלח לי מכתב תמים, עם תאריך של 30.6.19, מכתב הנמצא כאן, שבו פרקליט המדינה (עו"ד שי ניצן בחתימת מנהלת הלשכה שלו) מאשר, שקיבל ממני 5 תלונות (המספר של התלונות גדל כל הזמן, כפי שציינתי, כי כל הזמן התקבלו אצלי עוד ועוד מסמכים), והוא החליט להעביר את כל ה-5 למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים (עו"ד מומי למברגר, זה ששלח לי לפתע פקס, כשבועיים קודם למכתב של עו"ד שי ניצן). 

התשובה השקרית הזו, שקיבלתי מעו"ד שי ניצן ומעו"ד מומי למברגר, הובילה את כבוד השופט בדימוס דוד רוזן לדחות את תלונתי והוא שלח לי תשובה ביום 25.6.20 (עוד לפני שהמכתב של עו"ד שי ניצן נשלח אלי), ותשובתו המלאה נמצאת כאן, ועיקרה: עו"ד שי ניצן שלח לי תשובה: הפנייה שלי בברור וטרם התקבלה החלטה על ידו. מצטער על האיחור במענה מצד עו"ד שי ניצן.
כאן נמצא תצלום תמצית הטיעונים, שהעלה הברור של הנציב, דוד רוזן. 
לכן, תלונתי לנציב דוד רוזן - נסגרת על ידו...

שום קשר בין מה שהתלוננתי לבין התשובות שקיבלתי.

לכן, מייד פניתי במייל מאוד ברור ודחוף אל הנציב דוד רוזן והנה פנייתי במלואה (לחיצה על התמונה מגדילה אותה):


הנציב, דוד רוזן, אכן לקח את פנייתי החוזרת ברצינות והחליט לבדוק אותה שוב.

וכאן שוב הופעל הכלל הידוע של הפרקליטות והיועמ"ש, אם נתפסים בשקר, אז מייצרים שקר יותר גדול.

הבדיקה של הנציב, דוד רוזן הייתה מהירה, וביום  3.7.19 שלח לי הנציב דוד רוזן את ממצאי הבדיקה החוזרת שלו והיא כאן במלואה. כמה שניסיתי להבין את התשובה, לא הצלחתי, אולי אתם תוכלו לעזור לי. 

במרכז המענה של הנציב, יש את המשפט המדהים הבא:


כלומר: מנהלת הלשכה של פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן (שתמיד כותבת את המכתבים בשמו), החליטה (ממתי היא מחליטה לבד על דברים כאלה??) להעביר את תלונותיי לראש אגף החקירות של משטרת ישראל, אולם, פרקליט המדינה עצמו, עו"ד שי ניצן, הבוס שלה, לא הורה על פתיחה בחקירה פלילית במשטרה בתלונתיי. 

הסבר למה החומר הזה לא הועבר בפועל לטיפולו של ראש אגף החקירות של משטרת ישראל (כתוב במכתב: "פנייתך הועברה לטיפול..."), לא ניתן.

הסבר האם מנהלת הלשכה של עו"ד שי ניצן אכן החליטה להעביר זאת למשטרה, כנראה, על דעת עצמה, כי כנראה פשוט בא לה בוקר אחד להשתעשע ולהתלוצץ עם חומרים פליליים שמגיעים מאבי וייס - אין כאן. 

אתם הבנתם את זה? אני לא.

ממתי מנהלת הלשכה של עו"ד שי ניצן מקבלת החלטות לבד, על חקירות משטרה, בנושאים כל כך טעונים ורגישים??

ברור ששקר חדש תמיד מחליף שקר ישן. זה הכלל. 

בפרק הבא מס' 2 בסדרה, זה הולך ונהיה רע. ממש רע. די ברור למה.

זאת, כי חייבים להמציא שקרים חדשים, אחרי שנתפסים "על חם" - בשקרים הישנים. 

ככה גם תפרו את "תיק 4000" - המצאת שקרים על גבי שקרים. בטונות. 
 
 

עדכון 9.8.20:
א. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט בזו הלשון:
"ההפקרות והשחיתות התקציבית של הפרקליטות: ב-5 שנות תפירת התיקים של נתניהו חרג תקציב הפרקליטות בסכום עצום של כ-227 מיליון שקל(!) – על חשבון כספי ציבור.
********************************************
כדי לקבל אינדיקציה טובה מה קרה מבחינה תקציבית בשנות תפירת התיקים של נתניהו על-ידי הפרקליטות, וכמה זה עלה לציבור, צריך להסתכל על המספרים של הפרקליטות בלבד, לא של כל משרד המשפטים. ובכן, מי שעקב אחרי הנתונים התקציביים של הפרקליטות היה אורי בן אמוץ ז"ל, מייסד פורום קפה שפירא באמצעות אתר "מפתח התקציב" ובאמצעות הפניית שאלות לפרקליטות. לאחריו המשיך לטפל בנושא אבי וייס, העורך והבעלים של טלקום ניוז. את התוצאות היה אפשר לראות באחת מכתבותיו של וייס לאחרונה – ואני מביא אותם כאן בתמצית.

1. בחמש שנות תפירת התיק נגד נתניהו (2015-2019) חרג תקציב הפרקליטות מהתקציב המקורי בכ-227 מיליון שקל, שהחריגה הבולטת ביותר היתה בשנת 2019 כאשר התקציב המקורי עמד על כ-530 מיליון שקל ואילו תקציב הביצוע (כלומר, התקציב בפועל), עמד על כ-672 מיליון שקל, כלומר חריגה אדירה של 142 מיליון שקל – 27% מהתקציב המקורי – חריגה לא מידתית בהחלט. כזכור, בשנת 2019 הוגשו כתבי האישום נגד נתניהו ונערכו השימועים.

2. בסך הכל קפץ תקציב הביצוע של הפרקליטות מרמה של כ-428 מיליון שקל לרמה של כ-672 מיליון שקל בשנת 2019, קפיצה של קרוב ל-60%, שוב חריגה גבוהה ומשמעותית מאוד יחסים לתקציבים אחרים.

3. כמובן שלא כל החריגה מיוחסת רק למאמץ האדיר של הפרקליטות בתפירת תיקי נתניהו, אך כאמור זו מהווה בהחלט אידינקציה להוצאה הכבדה על החקירות ותפירת התיקים. כמובן שתקציב זה איננו כולל את תקציבי המשטרה ורשות ני"ע שהוקדשו לחקירות נתניהו.

4. מה שבולט זו ההפקרות חסרת הרסן בצמיחת תקציב הפרקליטות: במהלך העשור האחרון צמח תקציב הפרקליטות (ביצוע) מכ-196 מיליון שקל לכ-672 מיליון שקל, כמעט פי 3.5 – דבר חסר תקדים המעיד על התנפחות וצבירת כוח חסר תקדים בכוח אדם ועוד."

ב. פורסם כאן במעריב: "בקשת אלוביץ' נדחתה: שלב ההוכחות במשפט נתניהו ייפתח בתיק 4000.
הפרקליטות הודיעה לבית המשפט כי היא דוחה את בקשת בני הזוג, אותה נימקו הסניגורים שלהם בהיעדר זמן להתכונן כראוי מבחינה משפטית: "כך לא מקדמים הליך פלילי הוגן".
הבקשות נדחו: הפרקליטות הודיעה היום (ראשון) לבית המשפט כי שלב ההוכחות בתיק נתניהו, יחל עם פרשת 4000, לאחר מכן תיק 2000 ולבסוף תיק 1000. ההודעה הגיעה בתגובה לבקשתם של באי כוחו של שאול אלוביץ', שטענו כי לא יוכלו להתכונן כראוי לתיק אם העיסוק בתיק 4000 יהיה הראשון מסדר התיקים."
תגובת המדינה במלואה נמצאת כאן - למתעניינים.

עדכון 13.8.20:
בעקבות מסמך פנייה דחופה של ח"כ ד"ר שלמה קרעי לנשיאת בית המשפט העליון - המכתב במלואו כאן, כתב אלי ציפורי כאן פוסט קצר: "בעקבות החשיפה שלי: ח״כ שלמה קרעי מבקש לפסול את ראש צוות השופטים במשפט נתניהו בגלל שבנה עבד שנים ארוכות במשרד עו״ד שייצג וליווה שנים את אילן ישועה והמליץ לו להקליט את שיחותיו עם אלוביץ׳; ישועה הוא אחד מעדי המפתח שאמור לעלות ראשון על דוכן העדים".

עדכון 14.8.20:
א. ריאיון עמי ברדיו "גלי ישראל" ע"י אלי ציפורי, בנושא "שקרי היועמ"ש והפרקליטות", הריאיון מתחיל בהקלטה מדקה 1:19: https://www.facebook.com/watch/?v=304039367481196. 

ב. עלה כאן פוסט קצר של אלי ציפורי, בעקבות תגובת נתניהו באמצעו עורך דינו, לאולטימטום של ד"ר מנדלבליט בנושא "הסדר ניגוד העניינים". המכתב המלא של עו"ד ד"ר יוסי כהן ליועמ"ש נמצא כאן - למתעניינים. .
חבל שזו לא הייתה התגובה של נתניהו להסדר "ניגוד העניינים" הקודם שלו ב-2016 - מה שהוביל לסילוקו מתפקיד שר התקשורת לתפירת תיק בזק ואח"כ תיק 4000 - כנגדו. 
הפוסט של אלי ציפורי: "נתניהו עונה לדיקטטור מנדלבליט על הסדר ניגוד העניינים המופרך ששלח לו: "אני דוחה את טיוטת ההסכם של ניגוד העניינים שהצעת. הטיוטה בלתי סבירה, נעדרת סמכות ונגועה בניגוד עניינים אינהרנטי. אתה ממשיך להתחמק, אין לך תשובות ענייניות, אתה ממשיך להתבצר בעמדותיך, אתה ממשיך לטעות ולהטעות, תוך התעלמות מכוונת מלשונם המפורשות של הכללים; מצופה שתשיב לטענות לגופן, במקום לנופף לשווא בדגל שלטון החוק; לא ייתכן שכל תגובה או הערה עניינית למעשים ולמחדלים שביצעתם, תיחשב למתקפה על שלטון החוק״."

עדכון 17.8.20: פורסם כאן בוואלה!: "היועמ"ש דחה את טענות נתניהו: הסדר ניגוד העניינים ייחתם עד סוף החודש.
מנדלבליט השיב למכתבו של ראש הממשלה לגבי סמכותו לגבש הסדר ניגוד עניינים. הוא הזמין את עורך דינו של נתניהו להיפגש עם המשנה ליועמ"ש לבדיקת טענותיו לגבי טיוטת ההסדר שיגובש וייחתם סופית עד סוף אוגוסט."

תגובת היועמ"ש לעו"ד ד"ר יוסי כהן (עורך דינו של נתניהו) נמצאת כאן - למתעניינים. 

עדכון 27.8.20:
א. פורסם כאן בערוץ 20: "מנדלבליט דחה דרישה לפתיחה בחקירה נגד מני מזוז | כל הפרטים. המשנה ליועמ"ש לעניניים פלילים [ עו"ד עמית מררי]: "אין בסיס לכך שהשופט ביצע עבירה פלילית"."

ב. אלי ציפורי העלה כאן פוסט חריף בזו הלשון: "רוני אלשיך הוא שקרן גרוע וגם חמקן גרוע; הכנופיה הזו - מנדלבליט, אלשיך, שי ניצן וליאת בן ארי - עוד תיפול- אלשיך כבר מפיל את האחריות על תרגילי החקירה על בן ארי.
*******************************************************************************************
במקום שהמפכ"ל לשעבר יבלה בחקירות באזהרה על חלקו הדומיננטי בפרשת המימד החמישי וזריקת מיליונים של כספי ציבור לפח, הוא מבלה בקמפיין אוהד לספרו ב"ידיעות אחרונות", שבו הוא שוב מנסה לשטות בציבור ללא הצלחה.
האיש שאמר בעבר ש"הוא חייב לקרוא כל מילה בעדויות הנחקרים, שהוא קורא את כל עדויות המפתח כי תפישת האחריות מחייבת אותו", פתאום לא ידע ולא ראה ולא שמע על תרגילי החקירה הלא חוקיים של ניר חפץ ואור אלוביץ'.
פתאום גרסתו מתעדכנת. "זו לא רזולציה שאתה מתעסק איתה בדרך כלל", הוא משיב לשאלה אם ידע על תרגילי החקירה. רגע, קראת את כל עדויות המפתח, כל מילה בהם, מתוך תפיסת אחריותך, ואתה פתאום לא יודע על תרגילי החקירה כי זו לא רזולציה שמתאימה למעמדך? או שאלשיך שקרן מאוד גרוע, או שהוא חמקן מאוד גרוע מאחריות – או שניהם גם יחד. 
ובשאלה הבאה הוא ממשיך לבלף וגם לגלגל את האחריות ממנו. תרגילי חקירה זה דבר לגטימי הוא טוען. לא נכון, יש להם גבולות בפסיקה כפי שהוא אומר והגבולות הללו נפרצו שלא כחוק ובאופן הברור ביותר. אבל, שימו לב לגלגול האחריות – "ויש גם פרקליט מלווה", הוא אומר, כלומר: זה לא אני, זה הוא הפרקליט המלווה אחראי על תרגילי החקירה. ובמקרה הזה של תיקי נתניהו, זו היא. הפרקליטה המלווה היא ליאת בן ארי.
הדבוקה הזו, אלשיך, מנדלבליט, ליאת בן ארי, שי ניצן וכל משרתיהם בתשקורת, מנסים לצופף שורות - מתוך ידיעה שאחד נופל, השאר נופלים איתו. ציפוף השורות והציפצוף על החוק נעשים בשיטת שקר על שקר על שקר. הבעיה היא שהשקרים נחשפים, הסדקים נערמים וכל אחד מנסה לזרוק את האחריות ממנו והלאה. זה רק התחיל, חברות וחברים, הכנופיה הזו בדרך ליפול."

עדכון 28.8.20: אלי ציפורי פרסם כאן את הציוץ החשוב הבא בעקבות הציוץ כאן של שלמה פילבר:
"ליאת בן ארי, שומעת? שלמה פילבר מוסר לך שוב ד"ש מתיק 4000: ליאת היקרה, אין לך תיק!
**********************************************************************************************
אין שום ספק: היום זה היה היום שבו הנחית שלמה פילבר על ליאת בן ארי ומנדלבליט מכה אדירה (חוץ מענייני ראש העין וקלטות הסתר של מנדלבליט). בתגובה בטוויטר הוא אמר במפורש שהעדויות בתיק 4000 יוכיחו שהוא היה מקצועי – כלומר, לא היו שום הטבות ושום נעליים לבזק. כל ההחלטות היו מקצועיות ובראי הזמן התבררו כנכונות שהיו יכולות לחסוך עשרות מיליארדים למשק.
אני כותב את זה כבר חודשים ארוכים ופילבר מצייץ את המסרים שלו כבר חודשים ארוכים. אבל איש מתוך תועמלני הברנז'ה התשקורתית המצוייה בקשרים עברייניים עם הפרקליטות (הדלפות תמורת החנפות) לא מרים את הכפפה לאור המסרים הכמעט היומיומיים של פילבר – שכולם ברורים מאוד.
הנה הרשימה הבולטת של המועלים בתפקידם הציבורי:
רביב דרוקר וכתבלב-רוטויילר החצר שלו איתי רום.
נתי-קקי טוקר, אחד מתופרי התיקים של תיק 4000.
גידי וייץ.
אביעד גליקמן.
ברוך קרא.
אמנון אברמוביץ'.
גיא פלג.
דנה וייס.
שאול אמטרדמסקי המנופח מהתאגיד על חשבוננו.
מוטי גילת, גם הוא על חשבוננו.
תמר אלמוג, גם היא על חשבוננו.
אבישי גרינצייג וחן מענית מגלובס ("מומחים" בסיקור אוהב למנדלבליט).
איש מהם לא חשב שמה שכותב פילבר צריך לעניין את הציבור.
זו לא עיתונות, זו תעמולה בזויה."

עדכון 31.8.20: פורסם כאן ב-ICE: "ניסיון להרס השרות הציבורי": אמסטרדמסקי במתקפה נגד פילבר. ראש הדסק הכלכלי בתאגיד ועד המדינה בתיק 4000 בדו קרב מסקרן בעקבות התפטרות מרידור: אמסטרדמסקי הסכים לטענה כי השירות הציבורי מוצף ביסמנים חסרי כישרון כמו שמחון ופילבר. האחרון ענה לו בתגובה: "לפחות בשוק התקשורת? הפילברים צדקו יותר".

כל הציוצים של שלמה פילבר מ- 30.8.20 בעניין זה הם כאן ומדברים בעד עצמם. המשך ישיר לכל הציוצים הקודמים. 

עדכון 1.9.20:
א. פורסם פוסט (כאן) ע"י אלי ציפורי: "שיא הצביעות ושיא האכיפה הבררנית: היום פורסם כי הנהלת בתי המשפט פעלה מול גוגל ישראל כדי לצנזר כתבות ביקורתיות נגד שופטים בעיתונים בין 2015 ל-2018; אז איך אותם שופטים ואותה פרקליטות יכולה לשפוט את נתניהו על הסרת פרסומים כביכול מוואלה? עוד סיבה לתפירת התיקים ולביטולם בגלל אכיפה בררנית.
******************************************************************************************************
היום פורסם כי הנהלת בתי המשפט פעלה לצנזר כתבות ביקורתיות נגד שופטים בעיתונים וחמור מכך: היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, לא דיווח בכלל על כך. מה שמדהים בכל הסיפור הזה שהדבר נעשה לבקשת השופטים – כלומר, שופטים בישראל פעלו להסיר כתבות ביקורתיות עליהם. ומה שחמור הוא שאותם שופטים, אותו מוסד השפיטה, אמור לשפוט את נתניהו על "הסרת" פרסומים מוואלה כביכול.
אז איך הרשות השיפוטית, שמסירה פרסומים נגד עצמה ושופטיה, יכולה לשפוט ראש ממשלה שפעל, כביכול (זה רק כתב אישום מלא חורים ותפור) להסרת פרסומים מכפישים עליו? האם זה שונה? בוודאי שלא. זה רק מראה שהרשות השופטת ואיתה הפרקליטות עושים כבתוך שלהם ומטיפים לאחרים את מה שהם לא מקיימים בעצמם.
אז הנה, שחור על גבי לבן, 5 איזכורים בכתב האישום נגד נתניהו על "הסרת" פרסומים, בדיוק כפי שעשו השופטים, אבל מי בדיוק ישפוט אותם על זה?
1. ביום 26.1.2014 פורסמה ידיעה ב"וואלה" שכותרתה: "קריאה לנתניהו: מנע הקשר בין בנך לזוגתו הנורבגית". בעקבות פרסום זה הנחה הנאשם נתניהו את רובינשטיין לפנות לנאשם אלוביץ' וישועה בדרישה להסיר את הידיעה. בעקבות דרישת הנאשם נתניהו פנה הנאשם אלוביץ' לישועה על מנת שידרדר את הידיעה, והיא אכן דורדרה למקום שולי באתר.
2. ביום 8.4.2014 פורסמה במקום בולט באתר "וואלה" ידיעה שכותרתה: "שוב: תביעה נוספת נגד משפחת נתניהו". בעקבות הפרסום פנה הנאשם נתניהו במישרין לנאשם אלוביץ' בדרישה להסיר את הידיעה. בעקבות דרישתו פנה הנאשם אלוביץ' לישועה והורה לו להסיר את הידיעה.
3. ביום 25.1.2015, בתוך תקופת מערכת הבחירות, התפרסמה ב"וואלה" ידיעה שכותרתה: "עדויות העובדים נגד שרה נתניהו נחשפות". לאחר הפרסום פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ' ודרש להסיר את הידיעה.
4. ביום 12.2.2015 פורסמה ב"וואלה" ידיעה שכותרתה "מני נפתלי: שרה אמרה לי לקחת מתנות מהמעון בירושלים לבית הפרטי". לאחר פרסום הידיעה פנה הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ' ודרש להסיר את הידיעה מהאתר. בעקבות דרישת הנאשם נתניהו, דורדרה הידיעה למקום בולט פחות באתר ולאחר מכן הוסרה לגמרי.
5. ביום 10.5.215 התקיימה בין חפץ לבין יאיר נתניהו שיחה שנסבה על פרסומים שעסקו בעניינים אישיים של יאיר נתניהו. בעקבות הפרסומים בעניינו התקשר יאיר נתניהו לחפץ והורה לו לפנות ל"וואלה" בבקשה להסיר את הפרסום העוסק בו."

ב. פורסם כאן ב"ישראל היום": "הפרקליטות מודה: לא הועבר תמלול מדויק מחקירת אור אלוביץ' לסנגורי ראש הממשלה. מתגובת המדינה עולה שלסנגורים הועבר רק תמלול חסר בחלקים קריטיים • הפרקליטות תבהיר איזה מידע נוסף יש ברשותה לגבי פערים בין ההקלטות לתמלילים".

המסמך המלא של תגובת הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בי-ם מהיום נמצאת כאן - למתעניינים. 

ג. אלי ציפורי פרסם כאן את הפוסט הבא (בעקבות תגובת הפרקליטות מהסעיף הקודם): "התירוץ המגוחך של ליאת בן ארי להסתרת הראיות בתרגיל החקירה של אור אלוביץ': "האזנו מחדש לקלטת של תרגיל חקירת אור אלוביץ', הכנו 'נייר עבודה פנימי' הכולל תיקונים ממוקדים נקודתיים במקטעים מסויימים של השיחה שהיו רלוונטיים לטענות על תרגיל החקירה – אבל לא העברנו אותו להגנה כי מדובר בנייר עבודה פנימי".
****************************************
 ליאת בן ארי ומנדלבליט מודים: "לא עשינו השוואה כוללת בין התמלילים בתיקי נתניהו להקלטות ביחס לכלל חומרי החקירה – יש לזה משמעויות כספיות בלתי מבוטלות (אחרי שבזבזו למעלה מ-200 מיליון שקל על החקירות!); "התמלילים הם רק 'כלי עזר' ואינו מחליף את הראיה ואינו הופך את להיות 'הראיה הטובה ביותר" (כלומר, הדלפתם תמלילים שידעתם שהם עלולים להיות לא מדוייקים).
***********
בתשובה בת 8 עמודים שנשלחה היום לבית המשפט, מפרטת הפרקליטות (למעשה ליאת בן ארי) את כל הנושאים שנדרשה להם בהחלטת בית המשפט בהמשך לתרגיל החקירה של אור אלוביץ'. כזכור, בין תמליל החקירה לבין הקלטת המקורית היו פערים שהמחישו בוודאות שהמשטרה יחד הפרקליטות הפעילו על הפרקליטות תרגילי חקירה לא חוקיים בניסיון להחליף את עורך דינו של אביו – ז'ק חן.
בתשובה מלאה פלפולים משפטיים מתגוננת ליאת בן ארי, באמצעות עו"ד יהודית תירוש, על כך שאין לה חובה על פי התקנות להאזין לכל הקלטות ולהשוות לתמלילים. אלא שבנוגע לפערים בין הקלטת לבין התמלול בתרגיל החקירה של אור אלוביץ', מודה בן ארי שאחרי הטענות שעלו בתקשורת ומכתבו של יו"ר לשכת עורכי הדין למנדלבליט, הם האזינו לקלטת והכינו "נייר פנימי" הכולל לדבריה "תיקונים נקודתיים במקטעים מסויימים" (דרך עקומה להגיד שהיו שם סילופים). אבל, זה כבר שיא השיאים: אחרי שהבינו בפרקליטות שיש פער בין התמליל לקלטת, הם לא טרחו להודיע להגנה (כלומר, לז'ק חן) אלא שמרו זאת כי זו "תרשומת פנימית".
תגידי, ליאת בן ארי, את חושבת שאנחנו מטומטמים? ברור שרצית להסתיר את הראיות הללו מההגנה."

ד. פורסם כאן ב"סרוגים": "פרקליטי נתניהו: כמות בלתי נתפשת של פעולות חקירה פסולות. פרקליטי נתניהו מתייחסים לתגובת הפרקליטות שהוגשה היום (שלישי) לבית משפט, בו היא מודה כי היה קיים בידה תמלול של חקירת אור אלוביץ', אך הוא לא הועבר לידי ההגנה בתיק כיוון שסווג כ'נייר פנימי'.
עורכי הדין מסרו: "רשויות האכיפה ערכו והשמיטו במכוון חלקים מהותיים בתמלול חקירתו של אור אלוביץ׳, כדי להסתיר את תרגיל החקירה הפלילי שבוצע, במטרה להפוך את שאול אלוביץ' לעד מדינה כדי שישקר ויפליל את ראש הממשלה נתניהו".
"עכשיו מתברר שגם הפרקליטות ידעה שהתמליל של אור אלוביץ׳ מסולף. תמוה שרק עכשיו התביעה ״נזכרה״ להודיע שהתמלילים אינם נאמנים למקור, תוך שהיא מסרבת למסור לצוותי ההגנה את התיקונים שביצעה בתירוץ ״שאין עליה חובה לעשות כן״. ליקוי מאורות של ממש".
לדברי עורכי הדין: "בניסיון פסול להסתיר את האמת, החליטה הפרקליטות לכנות את התמליל האמיתי והמלא - ״חומר פנימי״. כך היא ניסתה להמשיך ולהסתיר אותו מפרקליטי ההגנה".
עוד הוסיפו כי "ככל שנחשפים לחומרי החקירה מתברר שזה רק קצה הקרחון, ושבתיקי ראש הממשלה בוצעה כמות בלתי נתפשת של פעולות חקירה פסולות - הכל כדי לפגוע בראש הממשלה נתניהו בכל מחיר"."

ה. אלי ציפורי מפרסם פוסט (כאן) לאחר ציוץ (כאן וכאן) של שלמה פילבר: "שלמה פילבר מודה: דה מרקר ניהל נגדו מסע צלב וניסה לחסל אותו. הווה אומר, מה שאני כותב זה מזמן: העיתון הבזוי הזה בשיתוף פעולה פלילי עם הפרקליטות תפרו את תיק 4000. זה עוד ייחשף - כל השיטה העבריינית הזו".

ו. אלי ציפורי הוסיף כאן פוסט לעניין תגובת הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בי-ם: "שקר אחרי שקר אחרי שקר: כך שיקרו ורימו מנדלבליט וליאת בן ארי (במקרה שלה זה לבית המשפט) בעניין תרגיל החקירה של אור ושאול אלוביץ'; במדינה מתוקנת שניהם כבר לא היו בתפקידם ועומדים לדין; די לתפירת התיקים!
********************************************************
מנדלבליט ובן ארי צריכים לעמוד לדין על מרמה והפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט ושוחד מעיתונאים – שמחרישים נוכח השקרים שלהם שנחשפו היום.
*********************************
הנה השתלשלות העניינים שנחשפה היום במלוא חומרתה:
1. לאחר הפרסומים בתשקורת על תרגיל החקירה, שלח אבי חמי, יו"ר לשכת עורכי הדין, מכתב למנדלבליט כדי שיברר את העניין. כבר במכתב הזה, ב-10.9.2019, מנדלבליט שיקר במצח נחושה לאחר שכתב כך: "... מיד לאחר הפרסומים הוריתי לברר את הדברים ולבחון את הנטען אל מול חומרי החקירה הרלוונטיים. לאחר בחינת הדברים עם יחידת הפרקליטות שלוותה את החקירות והיחידות החוקרות במשטרת ישראל, הריני להשיבך כי חומרי החקירה מלמדים כי אין שחר לטענות בפרסומים אודות לחץ שהופעל כביכול על עדי מדינה כדי שימסרו גרסאות שאינן אמת. אשר לטענות כאילו אור אלוביץ' נשלח להשפיע על אביו להחליף עורך דין בשליחות המשטרה, הרי שטענה זו התבססה על ציטוט מהקלטה שבוצעה לאור אלוביץ' ולאביו במהלך החקירה אלא, שמדובר בציטוט מקוטע שלא משקף נאמנה את פני הדברים. קריאה של כלל חומרי החקירה הרלוונטיים מובילה לתמונה שונה לגמרי. יתירה מכך, מחומר החקירה עולה בבירור כי הדברים שנטען כי נאמרו מפיו של אור אלוביץ' בשיחה עם אביו שאול אלוביץ' בקשר לעורך דינו של האב, לא נאמרו בהוראת החוקרים או ביוזמתם:.
2. ליאת בן ארי המשיכה לשקר בנושא בדיון השני במשפט נתניהו ואלוביץ', באמצע יולי השנה, שבו נחשף על-ידי ז'ק חן שנשמטו בתמליל כמה מילים שהפכו את מסקנת מנדלבליט. "נבדוק את הדברים, גם את הנושא הקונקרטי וגם מה שגבירתי (השופטת) שואלת. חשוב לאמר שאף אחד לא מסתיר חומר חקירה... חבל שהדברים לא הובאו לפנינו אפילו בשבוע האחרון. היינו בודקים ומגיעים עם תשובה מסודרת לבית המשפט..."
3. הבעיה עם השקר של בן ארי לבית המשפט(!) שהוא צף היום בתשובת הפרקליטות לבית המשפט. מסתבר שהפרקליטות בדקה גם בדקה את העניין מיד אחרי פנייתו של אבי חימי וגם מצאה בלשונה "תיקונים ממוקדים נקודתיים במקטעים מסויימים של השיחה שהיו רלוונטיים לטענות על תרגיל החקירה...". רגע, אז איך מנדלבליט כתב שלא היה ולא נברא, כשהפרקליטות כבר באותו זמן אמרה היום במפורש שכן היה וכן נברא?!
4. התמונה עכשיו ברורה: לפרקליטות היה את התמליל המתוקן כשמנדלבליט כתב תשובה לחימי. איך בדיוק כתב מנדלבליט את מה שכתב (שקר גס!) אם מהתמליל המתוקן עולה שהיתה זו החוקרת שלחצה על אור להיפגש עם אביו כדי לדבר איתו "על זה" (החלפת עורך הדין של שאול אלוביץ') ולהיתמם ולכתוב ליו"ר לשכת עו"ד שהיתה זו יוזמה של אור אלוביץ'? איך אפשר לשקר בצורה כה גסה ולהסתיר את האמת?
5. איך בדיוק שיקרה ליאת בן ארי בבית המשפט ואמרה שהם צריכים לבדוק את הדברים, למרות שהם בדקו את הדברים כבר בחודש ספטמבר אשתקד ומצאו ליקויים והשמטות? איך אפשר, לעזאזל, לשקר פעם אחר פעם.
מנדלבליט וליאת בן ארי לא ראויים להיות עובדי ציבור. הם ראויים לכתבי אישום על מרמה והפרת אמונים ושוחד מעיתונאים."

עדכון 2.9.20:
א. פורסם בגלובס כאן: "נמשך העימות המשפטי בין סנגוריו של שאול אלוביץ' לבין הפרקליטות סביב תמליל החקירה של אור אלוביץ'.
סנגוריו של שאול אלוביץ' מבקשים מבית המשפט להורות לפרקליטות להעביר להגנה באופן מידי את התמליל המתוקן שסווג על ידה כ"חומר פנימי", וכן למסור להגנה את יתר התמלילים המתוקנים שברשותה".

ב. אלי ציפורי העלה כאן פוסט נוסף בעקבות תגובת עורכי הדין של שאול ואיריס אלוביץ' לבית המשפט (תגובה נמצאת במלואה כאן) בזו הלשון: "פרקליטי אלוביץ׳ ז׳ק חן ומיכל רוזן עוזר תוקפים את מנדלבליט וליאת בן ארי: ״התנהלות הפרקליטות אינה מתיישבת עם עקרונות בסיסיים של ניהול הליך פלילי הוגן; הפרקליטות הודתה שלא מסרה לנו מסמכים; הפרקליטות איננה מגלה לנאשמים את מלוא הידוע לה על אופן התנהלות החקירה״."

ג. עו"ד אילן ציאון פרסם כאן פוסט שכותרתו: "- רעידת אדמה. שערוריית הזיוף המכוון של הפרקליטות - חשוב מאד לשתף - 
חברים יקרים שלום, 
האירוע הזה רבותיי צריך היה לפתוח את החדשות ב- CNN !!! 
מעיון בהשוואת התמלילים שפרסם היום חברי אלי ציפורי, המשווה בין גרסת הפרקליטות לבין הגירסה האמיתית של החקירה של אור אלוביץ' (גירסת המקור), עולה בבירור שהפרקליטות זייפה במכוון (!!!) את הפרוטוקול בכדי להסתיר את ניסיון הדחת העד שביצעה. 
אין ולא יכול להיות ולו פרומיל של ספק בכך. זה ברור כשמש !!
אנא קראו היטב את ההשוואה למטה ותיווכחו בכך.
שימו לב. לא מדובר רק בהשמטות חוזרות ונשנות של "ז'ק" - המלמדות כשלעצמן על השמטה מכוונת, כלומר על זיוף מכוון, אלא ממש על שינוי הטקסט  באופן מתוחכם ומכוון כדי להעלים את העבירה שבוצעה (!!).
אלו הן עבירות זיוף חמורות שנועדו בבירור לשם העלמת עבירה חמורה אחרת של "הדחת עד"!"

ד. פורסם כאן בגלובס ע"י אבישי גרינצייג (כותרת): "מנדלבליט טען לפני שהכריע בתיקי רה"מ: בפרקליטות מנסים לנהל אותי דרך התקשורת. היועץ המשפטי לממשלה הצהיר לא פעם כי החלטותיו בתיקי רה"מ מתקבלות רק על פי הראיות וללא קשר ללחצים חיצוניים • ל"גלובס" נודע כי במספר מקרים ב-2019-2018 תקף מנדלבליט בפורומים פנימיים הדלפות שמקורן בפרקליטות, ושלטענתו נועדו ללחוץ עליו לקבל את עמדתה בתיקים".

עדכון 3.9.20:
א. שלמה פילבר "עד המדינה" ממשיך לצייץ בקצב בטוויטר בענייני "תיק 4000": והנה כאן לא פחות מ-7 מקבצי ציוצים שלו, רק מהיממה האחרונה: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

בציוץ השביעי שלו ביממה האחרונה, שלמה פילבר עונה לשלמה רז, מי שהיה דובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בזמן דו"ח הביקורת ב-2016-17, והפעם יש כאן כמה דברים חדשים מעניינים (מעבר לחוצפה שבתשובה), כולל זה שהלשכה המשפטית תמכה בעמדתו (?!).

זה די תואם מה שמופיע ב"יומן הצהוב" שחשף ברוך קרא אחרי התכנית של רביב דרוקר "המקור" (מנותח כאן סעיף 5), ושאני מצאתי שזה יומן מ- 2016 ולא מ- 2015 כמו שברוך קרא וליאת בן-ארי שווקי שמסרה \ הדליפה לו את זה - טענו, ולכן זה גם מתקרב לזמן של דו"ח מבקר המדינה, ושם ב"יומן הצהוב" של החשיפה של ברוך קרא בסעיף מס' 6 כתוב [ציטוט]: "מיזוג יס בזק .. דנה (נויפלד) אישרה".

אלי ציפורי הוסף כאן: "איזו דרמה! שלמה פילבר ממשיך להפציץ: ״דוח המבקר על נושאי תיק 4000 היה מופרך, יריתם חץ והקפתם בעיגול. עליתם למדינה 10 מיליארד שקל״; פילבר ענה לשלמה רז, מי שהיה דובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בזמן דו"ח הביקורת ב-2016-17".

ב. אלי ציפורי צייץ כאן בעקבות אחד מהציוצים של שלמה פילבר מהיממה האחרונה: "עוד ד״ש משלמה פילבר לליאת בן ארי: ״העיתונאים שסיקרו את תיק 4000 הם נוכלים, שרלטנים ואידיוטים״; מעניין: כל אותם נוכלים ושרלטנים ניזונו מהפרקליטות ומהדלפותיה הפליליות - ובעיקר מתפירת התיק הגסה שנעשתה בשיתוף הפעולה של הפרקליטות - במיוחד עם עיתון ״הארץ דה מרקר״ הבזוי וערוצי התעמולה."

ג. פורסם כאן ב"ישראל היום": "פנייה ליועמ"ש: "פתח בחקירה נגד ליאת בן ארי". ארגון "לביא": "יצרה מצג שווא כדי לקבל דבר במרמה, ועברה על החוק" • דורשים: להשעותה עד שיתבהרו הדברים • משרד המשפטים: "הפנייה התקבלה"."

ד. פורסם כאן בכלכליסט: "מנדלבליט: נתניהו לא צריך לצאת לנבצרות בגלל המשפט. היועמ"ש הבהיר בוועידת לשכת עורכי הדין כי ראש הממשלה, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי האלפים, לא צריך לצאת לנבצרות: "כהונתו בתפקיד של ראש ממשלה העומד לדין בפלילים אפשרית תחת מגבלה מאוד ברורה של הסדר ניגוד עניינים - שימנע ממנו כל אפשרות להשפיע על ענייניו הפליליים האישיים באמצעות הפעלת סמכויותיו השלטוניות"."

חוות הדעת הנוכחית של ד"ר אביחי מנדלבליט בתגובתו לפנייה "התנועה למען איכות השלטון" (חתום, כרגיל, על המסמך הזה ד"ר גיל לימון, עוזרו הצמוד) בנושא "הנבצרות" של נתניהו נמצאת כאן.

עדכון 4.9.20:
א. שלמה פילבר העלה שוב סדרת ציוצים מדהימה - כאן.

ב. אלי ציפורי, בעקבות הציוצים של שלמה פילבר פרסם פוסט קצר ונוקב: "זהו זה: פילבר מטיל את הפצצה הסופית על תיק 4000 - ״הפקידים ששיבשו, הדליפו וסיכלו היו צריכים להיחקר ולעמוד בתיק הזה במקומי״; תוקף בחריפות את המישנים ליועץ המשפטי לממשלה ולועג להם בנושא האינטרס הציבורי.
כוונתו בפקידים, במיוחד, זה להרן לבאות, לשעבר סמנכ״ל כלכלה במשרד התקשורת, אבי ברגר, לשעבר מנכ״ל משרד התקשורת ואמיר לוי, לשעבר ראש אגף התקציבים - כולם עדי תביעה נגד נתניהו."

עדכון 25.4.22: התקבלה החלטת מחלקת עררים בפרקליטות, הדוחה (כצפוי) לחלוטין את הערר שהגשתי על "גריסת תלונתי" במח"ש בעניין המכונה על ידי "תיק 5000". ההחלטה המלאה של מחלקת עררים בפרקליטות - כאן.