היום הגיבה הפרקליטות לבקשת עורכי הדין של הנאשמים בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיקי 1000, 2000, 4000 שאוחדו לתיק אחד, לעתירה לגילוי ראיות, שנכללו בתעודות החיסיון, שהטילה הפרקליטות על חומרים רבים בתיקים הללו. מהתגובה עולים פרטים מטרידים ביותר, שאמורים להוביל לפסילת כל הליכי החקירה והתביעה בתיק 4000.
עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 29.10.20, 18:14

היום, באופן די מפתיע, פרסמה הפרקליטות (כאן) בחתימת 7 פרקליטים (למה 7 פרקליטים? הסברים מלאים יש בסרטון היוטיוב מהשבוע שעבר, בשיחה שלי ב"רדיו גלי ישראל" עם אלי ציפורי והסברים נוספים לגבי המסמך הקודם של הפרקליטות, שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים יש כאן בסוף הכתבה), מסמך מדהים חדש.

המדובר במסמך טרי, שיש בו הרבה "פצצות".

אולם, "הפצצה המרכזית", לעניות דעתי, נמצאת בקטע, שצילומו מובא כאן במלואו (מהפרקליטות):


ממה שנראה בתצלום, יש כאן חשד, שהיה קשר פלילי, שהוסתר היטב, בין העדים בתיק 4000, קשר פלילי הנוגע לקשרים בין משרד התקשורת לבזק.

הפרקליטות מסרבת לספק שום פרט נוסף לנאשמים, ולמעשה, היא אומרת לפרקליטי הנאשמים: תחקרו לבד את העדים בבית המשפט ותנסו למצוא לבד האם היה או יש קשר פלילי אחר ביניהם, אנו לא נגלה לכם וגם לא חקרנו את זה.

בנוסף, איך בפרקליטות, 7 פרקליטים בכירים מצליחים לכתוב שני סעיפים (28 ו-29) עוקבים עם סתירה ביניהם?!?! מצד אחד הם מיתממים וטוענים, שהפנייה הייתה אנונימית (סעיף 28), וכאילו אין להם את שם המקור, מצד שני בסעיף 29 הם טוענים, שתעודת החיסיון היא על פרטים, שעלולים לחשוף את זהות המקור. איך זה יחשוף אותו, אם הוא אנונימי? שקר אחרי שקר.

גילוי נאות: במהלך החקירה ב"תיק בזק" (כפי שגם כתבתי בפרקי הסדרה על שערוריית תפירת תיק 4000 ושהפרק האחרון מס' 47 הוא כאן), העברתי 2 ידיעות עם ראיות ומידע לחוקרים, בנוגע לשלמה פילבר. בנוסף, סיני ליבל, שכותב לא מעט בעניינים צרכניים של שוק התקשורת באתר Telecom News, העביר אף הוא מידע עם מסמכים בנוגע לשלמה פילבר.

המידע שלנו, שהועבר ליחידה החוקרת (אז, רשות ניירות הערך), נגעו בעיקר לתהליכי קבלת ההחלטות של שלמה פילבר לטובת חברת פלאפון, מהלכים המצביעים בברור, שהוא קיבל החלטות על דעת עצמו, על פי שיקולים עצמאיים שלו עצמו, בלי קשר להנחיות כלשהן של נתניהו, ככל שהיו אי פעם.

אני לא ביקשתי חיסיון על שמי כמוסר המידע, וסיני ליבל, ממש לפני הגשת כתב האישום, נשאל שוב ע"י היחידה החוקרת, האם שמו ישאר חסוי והוא הודיע להם - שלא. בכל מקרה, חקירה לא בוצעה במידע שהיה ברשותנו ושהגשנו ליחידה החוקרת. 

בסדרה, ניסיתי לפצח כיצד "תיק בזק", שנתניהו לא היה בו, הפך חיש מהר ל"תיק 4000", שנתניהו במרכזו. סביר להניח, שחשיפת הקשר הפלילי המוזכר כאן למעלה, יאיר את העניין הזה באור אחר לגמרי.

היות ועניין חמור זה, של קשר פלילי בין העדים המרכזיים בתיק 4000 לא נחקר כלל (וגם לא נחקרו המידעים של סיני ליבל ושלי), עולה, שהפרקליטות באופן עקבי החליטה לא לחקור כל פרטי מידע, שעשויים או עלולים לסתור את הקו, שבנתה ב"תפירת תיק 4000".

מה שמוביל לצורך לבטל את התיק ואולי להתחיל לחקור אותו מאפס. 

ניתוח התגובה של הפרקליטות מהיום ושקרים נוספים הטמונים בה - ייעשה בהמשך.

עדכון 30.10.20:
א. פורסם כאן ב-News1 ע"י איתמר לוין (כותרת בלבד): הפרקליטות מגלה בבית המשפט המחוזי בירושלים: בנט וכחלון חתמו על חסיונות בתיקי נתניהו. החסיונות נחתמו במארס 2020, כאשר השניים כיהנו כשר הביטחון וכשר האוצר. לשרים יש שיקול דעת האם לחתום על תעודות החיסיון שמגישה להם הפרקליטות ויש תקדימים רבים לכך שסירבו לעשות זאת  הפרקליטות: נתניהו מבקש להסיר חסיונות על בסיס הערכות וספקולציות שגויות לגבי תוכנו של החומר."

ב. ריאיון ברדיו "גלי ישראל" עם אלי ציפורי אודות העדים ש"מוחזקים בגרון" (כלומר: בביצים) ע"י הפרקליטות, במשך שנים - ובכוונה, כדי למנוע מהם, או להפריע להם, להיות עדים לטובת נתניהו במשפט, בעת שיגיע תורם להעיד על דוכן העדים. פשוט מדהים ומזעזע שיש דבר כזה במדינת ישראל. הראיון המלא - כאן. 

עדכון 1.11.20:
א. פורסם כאן בגלובס ע"י אבישי גרינצייג (כותרת בלבד): "מנדלבליט הכריע: בזק, "וואלה" ו"ידיעות אחרונות" לא יועמדו לדין בתיקי נתניהו.
במשך כשנה עיכב היועץ המשפטי לממשלה את ההחלטה אם להעמיד לדין את התאגידים, שמכוחם פעלו הנאשמים, שאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס • החלטתו התקבלה חרף חילוקי דעות חריפים בפרקליטות מיסוי וכלכלה • זאת, מאחר שהיא לכאורה איננה עומדת בקנה אחד עם מדיניות האכיפה של הפרקליטות ומנוגדת להנחיות פרקליט המדינה."

ב. אלי ציפורי פרסם כאן בעקבות ההחלטה של ד"ר מנדלדבליט פוסט קצר בזו הלשון: "עוד החלטה ביזיונית של מנדלבליט: לא להגיש כתבי אישום נגד התאגידים בזק, וואלה וידיעות אחרונות. אתם יודעים למה מנדלבליט לא מעמיד לדין את חברת בזק שהוא מאשים אותה שקיבלה כביכול הטבות של 1.8 מיליארד שקל מנתניהו? זה הרי מתבקש לפי כתב האישום! כי פשוט לא היו שום הטבות. זה בלוף! עוד עדות להתרסקות תיק 4000."

ג. פורסם ב"סרוגים" כאן (כותרת בלבד): "היועמ"ש לא החליט בעניין התאגידים במשפט נתניהו.
ממידע שהגיע לידי סרוגים, היועץ המשפטי לממשלה לא קיבל החלטה בעניין העמדתם לדין של התאגידים הקשורים למשפט נתניהו, כאשר, ככל הנראה, נעשה ניסיון לייצר לחץ על היועץ לקבל החלטה שלא להעמידם לדין."

עדכון 2.11.20:
א. ריאיון ברדיו "גלי ישראל" בתכנית "אבי רצון בבוקר" (רואיינתי ע"י אבי רצון ביחד עם עו"ד שמחה רוטמן), אודות אי הגשת כתבי אישום כנגד בזק, יורוקום, וואלה! וידיעות אחרונות. פשוט מדהים ומזעזע שיש יועץ משפטי כזה במדינת ישראל. הראיון המלא - בלינק כאן: http://bit.ly/AviRatzonAviWeiss. 

ב. פורסם "הסדר ניגוד העניינים" החדש של נתניהו (כאן, כותרת בלבד, המסמכים נמצאים כאן, כאן וכאן): 
"ללא מינויים במערכת אכיפת החוק: היועמ"ש פרסם את הסדר ניגוד העניינים של נתניהו.
מנדלבליט העביר לראש הממשלה את הנושאים שבהם לא יוכל לעסוק, כדי שלא יוכל לנצל זאת במשפטו. בין השאר מדובר במינוי יועמ"ש, פרקליט מדינה ומפכ"ל, וכן במעורבות במינוי שופטים למחוזי בירושלים ולעליון, החלטות הנוגעות לעדים במשפט, פעילות של משרד התקשורת וחקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי."

ג. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט קצר ונוקב בזו הלשון, בהקשר של מסמך הסדר ניגוד העניינים החדש לנתניהו: "מעללי הדיקטטור מנדלבליט: את מי ממנה היועמ״ש יחד עם דינה זילבר למשגיחת הכשרות בהסדר ניגוד עניינים של נתניהו בענייני משרד התקשורת? את דנה נויפלד, היועמ״שית של משרד התקשורת, עדת תביעה נגד נתניהו בתיק 4000, חברה בחונטה המשפטית ובעצמה בניגוד עניינים כיוון שהיא בת זוג של עו״ד דוד תדמור, אחד ממתנגדיו של נתניהו ושמשרדו עוסק, בין היתר, גם בענייני תקשורת.
להם הרי מותר הכל.
תודה לאבי וייס על תשומת הלב."

עדכון 3.11.20: ראיון עומק מזעזע ומלא חשיפות אצל גילה בויום בפייסבוק, להיט ברשת: http://bit.ly/GilaBoyumShocking. גם להיט ביוטיוב:  


עדכון 5.11.20:
א. בעקבות הזמנת ח"כ זוהר לחקירת משטרה בטענה של איום על היועמ"ש, פרסם אלי ציפורי כאן את הציוץ הבא: "דיקטטורת מנדלבליט: חקירת השווא של מיקי זוהר וחקירת כל מי שמעז לבקר את מנדלבליט, כולל שכניו, היא המשך גניבת הדמוקרטיה ע״י פרקליטות רקובה ומושחתת, שסותמת פיות ומחסלת חשבונות עם מבקריה. הפרקליטות ומנדלבליט מתנהלים כמו ארגון פשע מאפיוזי יחד עם המשת״פ הבכיר שלה: התשקורת על כל שופריה." 

ב. המזכר הנוגע למקור מודיעיני כמופיע בכתבה כאן למעלה, נמצא במלואו - כאן. 

הערה חשובה: זיהיתי בברור את המועד של כתיבת המזכר המוזר הזה: המחצית השנייה של פברואר 2018, אז גם ניר חפץ וגם אלי קמיר היו מסובכים בשתי פרשיות גם יחד: תיק 4000 (ו"תיק בזק" שקדם לו) ותיק 1270 (פרשת הילה גרסטל, שנסגר אחר כך, כי היא סיבכה את הנשיאה אסתר חיות בפרשה...). לומדים זאת מהמשפט שיש במזכר: "מדברים אצלנו ששאול אלוביץ' בחקירות וקרסני כבר עובד עם הרכוש החדש של בזק, נתי סיידוף...". כל זה היה במחצית השניה של פברואר 2018. אגב, חפץ חתם על הסכם עד מדינה ב-5.3.18. כך ששניהם (חפץ וקמיר) היו בלחץ חזק ביותר (עקב מעצרם וחקירותיהם המתישות, בלשון המעטה), במחצית השניה של פברואר 2018.

עדכון 6.11.20:
א. פורסם כאן (כותרת): "נתניהו לבג"ץ: מתנגד להסדר ניגוד העניינים שפרסם היועמ"ש.
רה"מ השיב כי הוא מסרב להסדר שקבע מנדלבליט בעניין הנושאים בהם לא יוכל לעסוק בשל היותו נאשם בפלילים. בין היתר, טוען נתניהו, כי הסמכות לקבוע ניגוד עניינים אינה נמצאת בידי היועמ"ש, אלא בסמכות מבקר המדינה. הוא אף התנגד להטלת מגבלות על מעורבותו במינוי שופטים."

ב. המסמך המלא של רוה"מ לבג"ץ בנושא ניגוד העניינים שהכין לו היועמ"ש - כאן.

ג. בעקבות תגובת נתניהו לבג"ץ, אלי ציפורי פרסם כאן פוסט בזה הלשון: "נתניהו לא מקבל את הסדר ניגוד העניינים של הדיקטטורים מנדלבליט ודינה זילבר: "הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים אינם מאפשרים למנדלבליט לקבוע אם מתקיים 'עניין אישי' בנושא מסוים. הגורם שעליו לקבוע אם מתקיים 'עניין אישי' בעניין כזה או אחר הוא השר (במקרה הזה נתניהו) עצמו"
********************************************************************************************
אתמול בלילה שלח נתניהו את תגובתו להסדר העניינים של הדיקטטורים מנדלבליט ודינה זילבר ונתן שם הסבר למה הוא לא חתם על ההסדר הדרקוני.
כזכור, נתניהו הסכים מיוזמתו במינוי יועץ משפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל, אך אינו מקבל את ההגבלות בנוגע לחקיקה וסבור כי אין מקום להגבלות המתייחסות למעורבות בשיטת המנויים כי מדובר בנושא שהוא חלק מההסכם הקואליציוני וממחלוקות פוליטיות בכנסת, והטלת מגבלות על ראש הממשלה בנושא זה תפגע במימוש רצון הבוחר.
כמו כן נתניהו סבור בצדק שאין כל מניעה שהוא יוביל מהלך של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא מתפקיד ראש התביעה הפלילית, כי מדובר בסוגייה עקרונית שאינה קשורה כלל ועיקר להליך הפלילי כנגד ראש הממשלה. אין כל היגיון וכל סיבה למנוע מראש הממשלה ויו"ר תנועת הליכוד את העיסוק בנושא. פגיעה כזו תפגע גם היא בזכויות דמוקרטיות בסיסיות.
בנוגע לבחירת שופטים חדשים לבית המשפט העליון, סבור נתניהו כי אין כל סיבה להטיל על ראש ממשלה מגבלות מעבר למגבלות החלות על שרים אחרים. "למותר ציין כי אם שופט מסויים יסבור כי אינו יכול להשתתף בדיון בנוגע לראש הממשלה משום שמונה בתקופת כהונתו של ראש ממשלה. חזקה עליו שיפסול את עצמו מלדון בעניינו ואין כל מקם להטיל על ראש הממשלה מגבלות בשל חששות כה רחוקים מסוג זה".
בנוגע לחקיקה בעלת השפעה להליך הפלילי סבור נתניהו כי "אין כל מקום להגביל את ראש הממשלה בענייני חקיקה. ההגבלות שחלות על ראש הממשלה בענייני חקיקה הן ההגבלות על פי כללי האתיקה של הכנסת. הגבלות אלו אינן עניין להליך דנן העוסק בהסדר ניגוד העניינים המנהלי".
בנוגע להחלטות הנוגעות לעדים או לנאשמים אחרים במשפט – נתניהו שסבור שהוא ימנע ממעורבותו באותו נושא הקשור לעדים "בתנאי שהוא ידע בפועל ומראש שעניינו של אותו נאשם או עד נדון באחד ממשרדי הממשלה". נתניהו סבור, שוב בצדק, כי ללא תוספת המשפט הזה, "תוטל על ראש הממשלה העסוק מעל ראשו בניהול ענייני המדינה, אחריות לא מעשית לעניינים שאינם בידיעתו. זו מגבלה אשר לא ניתן לעמוד בה, וכמוה כהעמדת מכשול בפני עיוור"."

עדכון 23.12.20: בעקבות הודעת הפרקליטות, פורסם כאן ב"מעריב" (כותרת בלבד): ""הפרקליטות סגרה את התיק נגד היועץ האסטרטגי אלי קמיר.
קמיר שימש כיועץ אסטרטגי לקבוצת בזק וההחלטה התקבלה לאחר שכל הגופים שחקרו את הפרשה קבעו כי לא נפל כל רבב בהתנהלותו המקצועית."

עדכון 7.5.23: הוגשה בקשה נוספת ומעודכנת של ההגנה (עו"ד עמית חדד וצוותו) לקבל מסמכים הקשורים במודיע המשטרתי בן כספית. הבקשה כאן.