סדרת פליטות פה מוזרות ומטרידות מפי מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, חשפה את מה שאנו טוענים כמעט מהיום הראשון לכניסתו לתפקיד. הוא לא רק "שבוי של הקליקות", כעת הוא גם הפך ל"מנהיג" הקליקה העיקרית העוסקת בתחום הסיבים האופטיים לבתים: "קליקת אוהדי סלקום ושות' (IBC ופרטנר) בצמרת משרד התקשורת". בנוסף, למה הוסתרה מכל כלי התקשורת תמיכת השר איוב קרא במבצע "סלולר בשקל" של רמי לוי? 
מאת: אבי וייס, 20.9.18, 07:40

ניתוח: את שמילה מימון, כיום המשנה למנכ"ל, זיהינו מייד לאחר שנכנס לתפקידו בתחילת 2011 כ"אוהד סלקום" מובהק.

זה די השתלב בהמשך הדרך בכל הקדנציה של שר התקשורת דאז גלעד ארדן, שהיה "אוהד סלקום" מוצהר (כאן וכאן), אבל לפחות הייתה לזה סיבה די טובה ומעניינת (מנקודת ראותו). הוא רצה לקדם את עצמו בפריימריז במרכז הליכוד, וזה הצליח לו אז ובגדול: הוא זכה במקום שני בפריימריז (אחרי ביבי נתניהו).

אולם, שמילה מימון היה די זהיר במשך שנים, לא הודה בכך, ואף הייתה תקופה, שבה "חצה את הקווים" והפך ל"אוהד בזק" בחלק מהקדנציה של "עד המדינה" שלמה פילבר. אולם, זה לא היה בגלל שהוא הסכים עם הקו הרגולטורי המושחת של שלמה פילבר לטובת בזק ובעליה. בכלל לא. אלא בגלל שהוא לא הצליח לקבל תפקידי מנכ"ל, שחפץ בהם מחוץ למשרד (ניגש לשני מכרזים למנכ"ל בשירות המדינה). הוא ידע שלא יקבל את תפקיד המנכ"ל במשרד התקשורת (לכל היותר מ"מ - כאשר אין מנכ"ל מכל סיבה שלא תהיה), ולכן היה מעוניין לקבל את התואר "משנה למנכ"ל במשרד התקשורת", תואר, שהיה אמור לקבל מביבי נתניהו, שהיה שר התקשורת. לכן, הוא פתאום נהיה "אוהד בזק"\ כלפי חוץ. 

אחרי שהמשימה הזו הושלמה (ושמילה קיבל את המינוי למשנה למנכ"ל בסדרת תרגילים, שחשפנו בסדרה של כתבות, שהסתיימה כאן), הוא חזר למסלול הרגיל של "אוהד סלקום ושות'", קליקה, שהוביל במשרד במשך שנים, ושלעיתים האינטרסים שלה חפפו וחופפים את האינטרסים של קליקה אחרת, "קליקת הפרקליטים", שנתנה לו במשך שנים גיבוי וחסינות. אולם, פעם אחת שמילה מימון לא היה מספיק זהיר בדבריו, והוא נחשף לחלוטין בריאיון, שנערך עימו בגלובס (כאן). זה היה 6 שנים לאחר שנכנס למשרד התקשורת. 

אצל נתי כהן, שנכנס לתפקיד ב-2.5.18, לקח ממש מעט זמן עד שנחשפו הטעויות וכיווני המחשבה השגויים שלו. בריאיון הוא נחשף כמי שאין לו צל של מושג מה זו "תחרות בין בעלי תשתיות" ומה זה "השוק הסיטונאי". אולם, זה החלק הכי פחות חשוב כרגע בעניין שנדון ומנותח כאן. העיקר: חזיתי זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד (למשל כאן, כאן וכאן), שהוא ייפול מהר להיות "שבוי של קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת", שהייתה עד אז "בראשותו" של שמילה מימון. זה בדיוק מה שקרה, מהר מאוד, בפועל. אין דבר יותר חזק וחד-משמעי מ"פה שמפיק מרגליות", כשהדברים מודפסים שחור על גבי לבן. זה בדיוק מה שקרה בריאיון האישי שלו בגלובס. 

לכן, ביום 16.9.18 שלחתי את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת:
"בכתבה 'מלטפת ומפנקת' (די מזכירה סיפור אחר השייך למשפחת נתניהו ופורטל החדשות וואלה!), שפורסמה בגלובס (כאן), נאמרו ע"י המנכ"ל, נתי כהן, משפטים רבים מאוד מוזרים, ואביא רק 2 דוגמאות משלל הנאמר על ידו בראיון הזה (מצ"ב גם צילום הקטע הזה בריאיון):

• 'כרגע אנחנו עדיין צריכים את תיק ההדדיות (שימוש של הוט ו-IBC בתשתיות של בזק ולהיפך) שיעבוד, ואת IBC שיקום כמו שצריך וגם את עניין הנגישות לתעלות התקשורת של בזק".
• "בסוף אני רוצה להגיע למצב שלניר שטרן, מנכ"ל סלקום, תהיה אופציה להשקיע עצמאית או לשלם לבזק ולעבור דרך התשתיות שלה'.

השאלות:
1. לפי איזה סעיפי חוק (חוק התקשורת או כל חוק אחר הקיים בספר החוקים של מדינת ישראל), מדיניות שר התקשורת, תקנות התקשורת, 'כללי התנהלות למנכ"לים בשירות המדינה', תקשי"ר, 'קוד אתי וכללי האתיקה לשירות המדינה' או כל מסמך רשמי אחר, החליט נתי כהן, שהיעד הסופי ('בסוף') האישי שלו ('אני רוצה') במשרד התקשורת הוא לסייע למנכ"ל סלקום ניר שטרן לקבל החלטות עסקיות משתלמות מבחינתו (או לכל מנכ"ל חברה אחרת בשוק התקשורת, לרבות IBC , שזה גם סלקום)?
2. מהיכן לקוח הרעיון, שתפקידו העיקרי והסופי של מנכ"ל משרד התקשורת הוא לסייע לתוכניות העסקיות של מנכ"ל סלקום (שהוא במקרה יהיה גם מנכ"ל IBC)?
3. האם החשיבה הזו, שכבר הובילה למעשים (החלטות ממשלה והחלטות של המנכ"ל עצמו, דוגמת הנגישות למידע של תשתיות בזק לבעלי סיווג בטחוני 'שמור', וכמה שימועים, שעדיין פתוחים), לא מקיימת ביחד את כל יסודות העבירה של 'הפרת אמונים'?"

הנה הצילום של הקטע של הריאיון הלקוח מגלובס, אודותיו נשאלו השאלות שלי:


תגובת מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן: "בנושא סלקום הכוונה לא היתה לדבר על סלקום באופן ספציפי, אלא לדבר על התופעה, שנקראת סלקום, שרוצה להיכנס למיזם של IBC. אני גם הדגשתי. שמדובר מבחינתי גם בפרטנר, או בסלקום, כי זה שתי החברות, שאמורות להיכנס לתוך המיזם הזה, ואנחנו לא רוצים לראות את הוט ואת בזק במקום הזה. אז זו הנקודה, שאני רוצה להבהיר. פשוט סלקום נמצאת כבר בתוך תהליך, ולכן הזכרתי אותה בכתבה. לא הזכרתי בכתבה, שהיה לנו איזו כוונה, שזה מה שיקרה בסופו של דבר. הדגשתי גם בכתבה, לא הדגשתי את ניר שטרן, בכלל, אפילו לא פעם אחת. הדגשתי בכתבה, שלא פעם ולא פעמיים, שמדובר בפרטנר ובסלקום ולא בסלקום באופן נפרד".

היות ותגובה זו רק מחריפה את המצב, שנחשף כאן, אנתח אותה להלן בנספח כאן למטה, כי כעת אני קודם כל מעוניין להדגיש עוד 3 נקודות חשובות מכלל הריאיון ההזוי של מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, שהתגלה בריאיון הזה כמי שכנראה אינו כשיר לעמוד בראש משרד התקשורת. ואלו הן הנקודות: 

1. היחס של המנכ"ל לעובדי משרד התקשורת הכפופים לו.
בריאיון, המנכ"ל נתי כהן השמיץ ללא כל בושה בפני הציבור את כלל עובדי משרד התקשורת, שרבים מהם "עושים עבודת קודש" ממש "סביב השעון" לטובת הציבור ולא לטובת שום טייקון ו"מקורב לצלחת". בין היתר, הוא טען [ציטוט]: "מצאתי כאן אנשים מעולים אבל המשרד מתעסק באתמול, בשמרנות". "שמרנים שמתעסקים באתמול".

אז כנראה, שמי שמתעסק בחדשנות הוא המנכ"ל עצמו, נתי כהן, שכינס לאחרונה את גימלאי משרד התקשורת (שנזרקו ונזרקים לאחר פרישתם לאיזו עמותת גימלאים בחברת הדואר) והבטיח להם במו פיו ובהודעה לתקשורת, שמעתה ייפתח "פרק חדש" ביחסים עם הגימלאים והם יוזמנו לכל אירועי המשרד. אולם, זמן קצר אחרי ההבטחה החגיגית הזו, התחלתי לחשוד, שזו "הבטחה ריקה מתוכן", כמו שרק נתי כהן מסוגל לעשות "בלי להניד עפעף". זאת, לאור חוסר ההתייחסות של המנכ"ל לשאלותיי בעניין כספי הגימלאים (כאן). והנה עבר לו ראש השנה וגם יום כיפור, והמציאות העגומה נחשפה במערומיה.

 לכן שלחתי ביום 17.9.18 את השאלה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת:
"שלום רב וגמר חתימה טובה,
אך לאחרונה (26.7.18) התקיים מפגש בין מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן וגמלאי המשרד.
המנכ"ל הבטיח חגיגית, שמעתה הגימלאים יוזמנו לכל האירועים הפנימיים של המשרד.
אולם, ההבטחה הזו לא החזיקה מעמד הרבה זמן, והגמלאים לא הוזמנו להרמת כוסית לקראת ראש השנה.
למה?"

תגובה לא קיבלתי, לא שלא נסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. 

אז די ברור, שמי שמתעסק ב"חדשנות", יכול לזנוח את העבר ולזרוק אותו היישר לפח. למשל את הגימלאים של המשרד. גם את העובדים השמרנים. 

2. התכנית ההזויה לבטל את הרישיון לרמי לוי תקשורת כ-MVNO:
בעניין רמי לוי והמבצע שלו של "סלולר בשקל", יצאו בראיון לגלובס כמה הצהרות מוזרות ותקיפות ממשרד התקשורת, מיוזמת המנכ"ל, נתי כהן, שהונע לעניין זה ע"י סלקום עצמה ו"קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת".

ניתחתי את הפרשה הזו בהרחבה כאן. אולם, נתי כהן לא הסתפק באיומים סתמיים, שזרק בחלל האוויר, עליהם חזר מספר פעמים בריאיון עימו בגלובס, אלא כלל גם משפטים מעוררי תמיהה, כמו מה שאמר בכמה צורות [ציטוט של חלק מהאמירות בנוגע לרמי לוי]: "אני לא בטוח, שאני רוצה מפעילים וירטואליים". "אני יכול כרגע לתת מכה ולהרוג את היתוש, אבל אני צריך לטפל בביצה". "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו". "וגם האירוע של רמי לוי, שבא לנו בזמן בטיפול. אני מאד שמח, שאנחנו רואים עם האוצר את האירוע הזה. להזיז את הגבינה עם האוצר זה לא פשוט. לכן אני רוצה לתת שאפו ענק לאגף התקציבים, ואנחנו חייבים לעשות את זה יחד איתם". 

בנוסף, הוא אמר את המשפט החשוב הבא (וחזר עליו בכמה וריאציות, לפחות 3 פעמים במהלך הריאיון): "לא כל מי שמוכר אוכל יוכל למכור בעתיד גם סים". והוסיף עוד: "ואני לא בטוח שכל בעלי הרישיונות הנוכחיים יוכלו לקבל רישיונות בעתיד", "אנחנו לא יכולים להתנהל בעתיד באותם כלים של העבר".

יש רק בעיה קטנטונת ברעיון ההזוי הזה. זה רעיון לא חוקי ולא יהיה חוקי בשום מצב, גם בעשור הבא.

הדרך היחידה כרגע או בכלל לבטל את הרישיון של רמי לוי כ-MVNO היא לרכוש אותו, או שרמי לוי בעצמו יחליט לוותר על הרישיון ויחליט לצאת מעסקי התקשורת שלו. לא בגלל שנתי כהן מאיים לבטל לו את הרישיון. ממש לא. 

רמי לוי תקשורת קיבל רישיון MVNO ב-7.2.2010, רישיון בתוקף ל-20 שנה. ביום 21.5.15 רמי לוי החליף (כמו רוב הספקים מסוגו) את הרישיון הזה שלו ל"רישיון כללי אחוד" (כאן), רישיון בתוקף ל-20 שנה.

על פי חוק התקשורת סעיף 4 וסעיף 6, ועל פי הרישיון שבתוקף ל-20 שנה מיום נתינתו, מה שיש לרמי לוי - סעיף 12 על כל תת-סעיפיו, הסמכות היחידה לבטל רישיון תקשורת בישראל היא רק של שר התקשורת ורק בתנאים מאוד מוגדרים בחוק, בתקנות וברישיון. רמי לוי לא עבר שום עבירה, שידועה לי, שבגינה מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן יכול, או רוצה, או חושב, לבטל לו את הרישיון. זה פשוט לא חוקי.

שר התקשורת איוב קרא, (בתמונה משמאל), הבחין מיד בדבר ההזוי והלא חוקי הזה, שיצא מפיו של המנכ"ל נתי כהן, ולכן קיבל מיידית לשיחה את רמי לוי (כאן), והשר איוב קרא שלח גם הודעה דרך הדובר של משרד התקשורת בזו הלשון:


אם לא קראתם את ההודעה הזו של השר איוב קרא בשום מקום, גם לא בטוויטר ובפייסבוק של השר איוב קרא ולא בשום מקום אחר (מלבד בגלובס), זאת מהסיבה הפשוטה: המנכ"ל (נתי כהן, שהיה בפגישה של השר עם רמי לוי), כנראה הצליח לבלום את הפצת ההודעה הזו ע"י הדובר של המשרד לכל כלי התקשורת, כי ההודעה הזו "עושה צחוק" מהמנכ"ל ומשיקול דעתו, ותומכת באופן מלא במבצע של רמי לוי. בדיוק כפי שאני תמכתי בזה (אבל משיקולים אחרים, המפורטים בכתבה). 

משרד התקשורת קיבל בשנים האחרונות סמכויות, ב-6 סדרות של תיקוני חקיקה שעברו בכנסת, שאין לשום גוף ממשלתי אחר בישראל, בתחום הטלת קנסות, חילוט ערבויות, שלילת רישיונות ושאר סנקציות מנהליות ופליליות במגוון רחב של תחומים, סמכויות שאין לשום גוף פיקוח אחר, אפילו לא למשטרת ישראל. אז למה יש כמעט אפס פיקוח ואכיפה?? התשובה מתחילה להתבהר בריאיון הזה של המנכ"ל. כך, משרד התקשורת הפך בשנים הללו, בניגוד גמור לכוונת המחוקקים והממשלה, ל"סניף ביצוע ויישום" של הצרכים העסקיים של קבוצת סלקום ושות'. 

אם לא די בכך, השר איוב קרא גם לא הסכים עם האימרה של המנכ"ל, שנוגדת את החוק: "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו". הוא שיבח את רמי לוי על תרומתו להורדת יוקר המחיה.

כך, על פי תפיסת העולם של נתי כהן, שנחשפה בריאיון עימו, הוא כפקיד ממשלתי בכיר אמור לשרת את בעלי ההון והמנכ"לים, לא את הציבור. לא מעניין אותו בכלל הצרכנות וצרכי הציבור, שמממן את משכורתו וכל שאר התנאים שהוא מקבל כמנכ"ל משרד ממשלתי. ברור שמדובר כאן ב"הפרת אמונים" בקנה מידה מזעזע ומביש. 

3. ההתנהלות בתחום תדרי הסלולר ממשיכה להתנהל בשיטת חסמב"ה (חבורת סוד מוחלט בהחלט).
במהלך הריאיון עימו בגלובס, נתי כהן השמיע מספר פעמים את תכניותיו להגיע לדור חמישי בסלולר, המכרז הצפוי לדור חמישי, תגמול לחברות שתשקענה בדור החמישי, קידום IoT ועוד. הבעיה: שום "מסמך מדיניות" לא יצא עד כה לאישור השר, שום עבודת מטה לא פורסמה. למעשה, שום פעילות של המשרד בעניינים הללו לא פורסמה בשום מקום, ושום נציג ציבור מוסמך לא שותף בתהליכים החשובים הללו. הכל תחת מעטה של חשאיות, בניגוד לחוק, לתקנות ולהחלטות ממשלה מפורשות בדיוק בתחום זה (של שקיפות בתחום הספקטרום).

בתחום הזה נעשו, מאז שנתי כהן נכנס לתפקידו והבטיח "שקיפות", הרבה צעדים משמעותיים "מתחת לשולחן" (למשל: כאן כאן וכאן), צעדים, שהסתרתם נועדה "להגן על המחליטים", שאחראים אישית על הכאוס, שנוצר בישראל בתחום הזה (ביחד עם השר לשעבר מתן וילנאי), כאוס, שעלה עד כה למשלמי המיסים בישראל מעל ל-2 מיליארד ש"ח, וכמובן להסתיר החלטות טריות יותר הדורשות חקירה פלילית (כאן), שעוד נחשוף את הנעשה סביבן די בקרוב.  

לכן, שלחתי ביום 16.9.18 את השאלה הבאה לצמרת משרד התקשורת:
"פורסמה בגלובס איזו החלטה על הארכת הניסוי של שימוש בתדרים ע"י PHI. הידיעה פורסמה תחת תמונתו של השר איוב קרא, שבספק רב אם הוא זה החתום על ההחלטה, או אפילו ידע ממנה.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001253756
היכן ההחלטה?
מתי משרד התקשורת יחל לעבוד בשקיפות?"

תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. קוראינו הוותיקים כבר יודעים, שתגובה לא אקבל... 

נספח: ניתוח תשובתו (המובאת לעיל) של המנכ"ל נתי כהן לשאלותיי (בעניין הריאיון בגלובס):
התגובה של המנכ"ל מחריפה את המצב, משום שהיא כוללת שני שקרים בבת אחת בתגובה כה קצרה:

1. נטען בתגובה, שהוא לא הזכיר את ניר שטרן מנכ"ל סלקום אפילו פעם אחת בריאיון. אם זה היה נכון, הוא היה פונה לגלובס ומבקש להסיר את שמו של ניר שטרן מהכתבה. אתם יכולים לבדוק בעצמכם בכתבה, ששמו של ניר שטרן עדיין מצוטט שם, היישר מפיו. 

2. נטען בתגובתו של נתי כהן [ציטוט]: "לא הזכרתי בכתבה, שהיה לנו איזו כוונה שזה מה שיקרה בסופו של דבר". כלומר: שלמשרד לא הייתה כוונה, שסלקום תרכוש את אנלימיטד (ואח"כ פרטנר תחל לנהל מו"מ מול סלקום להיכנס לאנלימיטד), בעקבות מתן ההקלות ל-IBC (אנלימיטד).

הבעיה: זה סותר את המסמכים, שהמנכ"ל חתום עליהם אישית (ואחריו השר), ובכלל זה מופיע בהם, ש-IBC ביקשה הקלות כדי להירכש ע"י סלקום (למי שלא מאמין, שיסתכל כאן). על מי חשב מנכ"ל משרד התקשורת, שירכוש את אנלימיטד אחרי ההקלות הרגולטוריות? אולי הוא חשב, שאבי וייס ו-Telecom News ירכשו את אנלימיטד?

על מי הוא עובד בשקר הזה? הרי שמילה מימון בעצמו, על פי היומן שלו, ניהל במהלך 2017 לא פחות מ-17 פגישות, דיונים וסיורים עם אנלימיטד ועוד 15 דיונים, פגישות וסיורים עם סלקום (כמות הדיונים אצל המנכ"ל, רוה"מ והשר במחצית הראשונה של 2017 לא ידועים לי, כי הם חסויים בגלל "תיק 4000"), כפי שחשפנו וניתחנו כאן. כל זאת נעשה על ידו כדי "לסגור את כל הקצוות" של רכישת אנלימיטד ע"י סלקום אחרי שתקבל הקלות רגולטוריות בשווי של כ-5 מיליארד ש"ח מהממשלה, מה שבאמת קרה.

בנוסף, בראיון לגלובס המנכ"ל מדבר על "תיק ההדדיות", שיש צורך לקדמו, בזמן שאין שום הדדיות ולא יכולה להיות שום הדדיות (מפורט כאן). מדובר בעוד שקר חמור, שהציבור הרחב אינו יכול להבין אותו בקלות או בכלל (בגלל התסבוכת הרגולטורית, שנוצרה בשוק הקווי), מבית היוצר של מנכ"ל משרד התקשורת. 

הבעיה הלא פחות חמורה: המנכ"ל נתי כהן משבח את המהלכים הללו בצורה מאוד ברורה ובצורה המעודדת מהלכים כלכליים של שתי החברות (סלקום ופרטנר), והוא מעודד בצורה מפורשת את פרטנר להצטרף לאנלימיטד. בכך, הוא משלים את מה שעשה ערב החג, במתן החסות לשירותים בלתי חוקיים, בביקור שלו בפרטנר, כפי שניתחנו בהרחבה כאן, ובהשמעת דברי עידוד ושבח מודגשים לצמרת פרטנר [ציטוט מהודעת הדובר]:
"מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן ציין כי במשרד מתרשמים מהיוזמה, מהקצב ומהאיכות של פרויקט הסיבים של פרטנר: "כדי להעביר את מדינת ישראל לעידן הטכנולוגי הבא, אנחנו נדרשים לתשתית סיבים טובה ולמעבר לדור החמישי, ולכן נפעל לאפשר הקלות ויכולת לבנות תשתית לחברות שמשקיעות בתשתיות ומקדמות את מדינת ישראל לאורך זמן, ולא רק באופן נקודתי.
פרטנר מבצעת מהפכה לא רק לפרטנר אלא לחברה הישראלית כולה - ואת זה אנחנו נעודד. אנחנו מאוד מתרשמים ממה שאנחנו רואים, ואנחנו רואים ביכולות של פרטנר זרז לשוק כולו".

בכך, המנכ"ל (נתי כהן) עבר במו פיו על הסעיפים הבאים (המצויים בהנחיות נציבות שירות המדינה):

 

זה משלים היטב את המשפט הנחרץ, שהוא אמר בריאיון לגלובס: "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו".

יש כאן רק בעיה אחת. התפקיד של יועץ מקצועי בכיר לסלקום (לאחר שיפרוש או יסיים את תפקידו כמנכ"ל המשרד, מכל סיבה שלא תהיה), כבר תפוס ע"י מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, ו"הכיסא של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר בדירקטוריון של סלקום", תפוס מזה שנים רבות ע"י שלמה וקס, שגם הוא תא"ל במיל. ולא נראה, שהוא עתיד לפנותו בקרוב.

כלומר: נראה, שנתי כהן "עובד בחינם" לטובת סלקום ושות', ללא כל "עתיד מבטיח". זאת, בניגוד לכמה עובדים בכירים אחרים במשרד בעבר ובהווה, ששייכים לקליקה בהיותם "בוגרי סלקום", או בעלי רווחים כלכליים בעבר, בהווה או בעתיד, מסלקום ו-IBC, בעקבות ה"אקזיט" של רכישת IBC ע"י סלקום.

הטענה, שהוא (נתי כהן) עושה זאת רק לטובת עם ישראל ולטובת שוק התקשורת, מעוררת גיחוך, לנוכח פעילותו האנטי-צרכנית, אנטי עובדי המשרד ואנטי כל חוק ונורמה רגולטורית ואתית שיש בישראל, תוך התעלמות מוחלטת מהציבור ("לא סופר איש ממטר") בזמן שדלתו פתוחה תמידית לבעלי ההון, המנכ"לים, הלוביסטים ו"המקורבים לצלחת". יש באתר זה לא פחות מ-87 כתבות החושפות את זה בהרחבה בהקשר של נתי כהן, כתבות מלוות בעשרות מסמכים המדברים בעד עצמם, עוד לפני הריאיון בגלובס, בו חשף את כוונותיו במו פיו. זה לא דבר, שאפשר "למרוח בו את הציבור בהבל פה". ממש לא.

אני כמעט משוכנע, שמנכ"ל משרד התקשורת לא קרא את קובץ "כללים, נהלים והנחיות למנהלים כלליים ומוקבליהם, בשירות המדינה" ואת המסמך החשוב ביותר: "קוד אתי לשירות המדינה", ולכן כנראה גם לא נתקל, בין היתר, בפסקה החשובה ביותר הבאה, שמסתתרת באחד מהמסמכים החשובים ביותר הללו:


אני לא זקוק לעדות טובה יותר ומדויקת יותר לגבי איך שוק התקשורת מתנהל, ממה שאמרה במו פיה, ד"ר יפעת בן חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלווין הפורשת, אך בשבוע שעבר [ציטוט]: "שוק התקשורת הישראלי הוא חושך גדול" וכן: "בגלל הפוליטיקאים טוב כבר לא יהיה פה". "יש צורך להקים רשות תקשורת, שלא תוכל להיות חלק ממשרד ממשלתי כזה או אחר, אלא להיות עצמאית, עם תקציב משלה, ושלא תהיה כפופה לשום לחצים ושום הטיות. אני בכלל לא בטוחה, שיש עוד צורך במשרד התקשורת. מדינת ישראל היא המדינה האחרונה, שאין בה רשות תקשורת מבין מדינות ה־OECD".

הפעם, אני מסכים לכל מילה. אולם, היא, כמובן, הייתה חלק בלתי נפרד מהכאוס המחריד הזה. גם נתי כהן. ממש כעת. 

למה זה קורה, כשכל האזהרות היו מונחות על השולחן? 
כי אפשר לצפצף על החוק, לבצע ספינים על הציבור ולהחליט החלטות חשובות בעולם התקשורת, ללא כל שקיפות, ללא כל שימוע אמיתי וללא התחשבות בצרכי הציבור ובמה שקורה בעולם המערבי או בכלל.

זה יכול להתרחש רק במקום בו אלה, שמקבלים את ההחלטות, שוכחים עבור מה הם מקבלים משכורת וסמכויות. אז כדי שניזכר עבור מה עובדי המדינה מקבלים משכורת, רכב צמוד וסמכויות לקבל החלטות, צילמתי את הסעיף הכי חשוב בחוק שירות המדינה והנה הצילום נמצא כאן ומדבר בעד עצמו:


אם היו מקשיבים לי בזמן, כל אלה, שאולי לא ישנים טוב בלילה וממתינים להפתעות (ואולי גם מתייעצים עם עורכי דין, לכל צרה שלא תהיה), לא היו מגיעים למצב האומלל והחמור הזה, שלא היה מעולם במשרד התקשורת הישראלי. חטא היהירות וההסתמכות על "החסינות" מ"קליקת הפרקליטים" סינוורה את עיניהם ואת שיקול דעתם. הם הפכו "לעובדים על הציבור" במקום "עובדי ציבור".

כל חוק התקשורת, תקנותיו, רישיונות חברות התקשורת ומסמכי מדיניות השר והחלטת הממשלה והכנסת, כולם ביחד הם "מסכת צרכנית" אחת ענקית, לטובת הציבור והצרכנים בישראל. אולם, אצל נתי כהן נולד חוק אחר לגמרי, "חוק עידוד וקידום הטייקונים והאינטרסים הכלכליים האישיים שלהם, ובמיוחד אלו של סלקום ושות'". זה בדיוק מה שהוא אמר במו פיו:

• "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו".
• "בסוף אני רוצה להגיע למצב שלניר שטרן, מנכ"ל סלקום, תהיה אופציה להשקיע עצמאית או לשלם לבזק ולעבור דרך התשתיות שלה".

ללא ספק, מדובר כאן ב"ליקוי מאורות" חמור ביותר מצידו של מנכ"ל משרד התקשורת, תקלה מהותית בתפקוד, שמהווה פשוט "אסון" לשוק התקשורת וליכולת של השוק הזה לצאת מהבורות הרבים, שאליהם הוא נפל בעשור האחרון.
המשך יבוא ודי בקרוב.