שירות "פרטנר פייבר" הושק (ללא כל רישיון, ללא Open Access ותוך הפרת עשרות סעיפי חוק, תקנות ורישיון) ביום 9.8.17 בחסות שר התקשורת איוב קרא ומנכ"ל המשרד בפועל וסמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה דאז שמילה מימון. אמש, גם נתי כהן, המנכ"ל היחסית חדש של משרד התקשורת, הצטרף ל"חגיגת נותני החסות להפקרות ולשירותים לא חוקיים". אבדן דרך ציבורי ענק בלא כל מורא ובושה. 
מאת: אבי וייס, 18.9.18, 10:00

עוד לא "יבשה הדיו" מהחשיפה הטרייה בעניין פעילות "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת הישראלי" וכדי "להפגין איזון" כביכול, בהתייחסות לכל השחקנים בשוק, מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, (בתמונה משמאל, מצד ימין, ליד מנכ"ל פרטנר), ביקר אמש בפרויקט הסיבים ("פרטנר פייבר"), פרוייקט ענק ללא רישיון של פרטנר, ולמעשה תיקן בכך את המצב בו הוא לא היה בהשקת השירות הזה (שנעשה בחסות איוב קרא ושמילה מימון), השקה שהתרחשה לפני שהגיע להיות מנכ"ל משרד התקשורת. לכן, הוא הוציא הודעה חשובה מטעמו לכלי התקשורת, שמצויה במלואה בנספח כאן למטה.

בעניין "הפגנת איזון" כביכול בשוק התקשורת, ולא בפעם הראשונה (כאן), נתי כהן הוא עוד "ילד" ליד "תרגילי האיזון" של קודמיו.

שמילה מימון הטיל פעם בשנה איזה קנס קטן על סלקום "למען האיזון", מזה כמה שנים טובות. שלמה פילבר ("עד המדינה"), הטיל קנסות ענק ויותר מפעם אחת על בזק ואף פעמיים קיבל החלטות הנוגדות במפורש את האינטרסים של בזק ובעליה. למנכ"לים לשעבר: עדן בר טל ולאבי ברגר היו תרגילים הרבה יותר יצירתיים ומגוונים, להציג כביכול "איזון" בפעילותם ובכך להסתיר מהציבור את מי באמת הם מקדמים בהחלטות הרגולטוריות שלהם. 

הבעיה מתחילה ב-State-of-Mind, "תפיסת העולם" המעוותת, שנולדה במשרד התקשורת בעשור הנוכחי. אין מצב כזה אצל שום רגולטור בשום מקום בעולם המערבי ואצל שום רגולטור אחר בשירות הממשלתי בישראל. רגולטור סביר (כל הרגולטורים שיש, מלבד משרד התקשורת), מבקר אצל החברות המפוקחות על ידו, לא כדי ללמוד איך הן עובדות וללתת להן סופרלטיבים ומחמאות (כמו שנעשה אמש ע"י נתי כהן), אלא כדי לבדוק איך הן מקיימות את החוק, התקנות, תנאי הרישיון וכיו"ב ומשרתות את האינטרסים הציבוריים על פי חוק ותנאי רישיון.

אם מנכ"ל משרד התקשורת מעוניין לראות פריסת סיבים לבתים, למשל בחולון (אליה הגיע אמש), הוא אמור היה להיפגש עם ראשי העיר חולון ועם ראשי הגופים הציבוריים שיש בחולון, לשמוע מפיהם מהם הצרכים של תושבי חולון בתחום זה (שהם שונים לגמרי ממה שהוא ראה בביקורו בחולון כאורח פרטנר), ואגב כך לבקר בשטח, לבדוק, לפקח ולהתרשם, ואם נמצא שיש מי שפועלים בשטח ללא כל רישיון, יש לעצור את העבודות הללו, לתפוס את כל הכלים והציוד הטכני, שמשמש לצורך פריסת השירותים הללו ללא רישיון, ולקרוא לראשי החברה (במקרה שלנו - פרטנר) לבירור וחקירה. בסיום החקירה להטיל עליהם (אם אכן הפרו את החוק, התקנות או תנאי הרישיון), את העונשים שיש בחוק. אך לאחרונה הורחבו הסמכויות של מנהלי ועובדי יחידת הפיקוח והאכיפה במשרד התקשורת (כאן), אבל את המנכ"ל של המשרד זה בכלל לא מעניין (או שאינו מודע לכך).

ככה רגולטור אמור לפעול וכך פועלים כל הרגולטורים בעולם וגם בישראל, מלבד משרד התקשורת הישראלי, שאיבד כיוון לגמרי, מתחילת העשור הנוכחי ועד היום.  

לכן, ביום 17.9.18 בשעה 12:32 שלחתי את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת:
"פורסם בגלובס (17.9.18) על ביקור צמרת משרד התקשורת בפרויקט הסיבים של פרטנר בשתי ערים (אשדוד וחולון).
1. היכן הרישיון של פרטנר לפרוס סיבים לבתים ולספק להם שירותים על הסיבים הללו (אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה רב-ערוצית, שלא לדבר על שלל שירותים פרטיים ועסקיים – "שירותי ערך מוסף" של קבוצת פרטנר, החל משירותי סייבר וסינון תכנים וכלה באחסון אתרים ובגיבוי מידע)?
2. מי אישר לפרטנר לספק את השירותים הללו ללא Open Access מעשי לכל ספקי האינטרנט בישראל?"

תגובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שלא אקבל תגובה. אי מתן מענה זו עבירה פעוטת ערך מול ניהול עסק תקשורתי ללא רישיון (עבירה זניחה ושולית לגמרי, בעיני ראשי משרד התקשורת, עבירה, שבצידה עד 3 שנות מאסר וסנקציות כלכליות כבדות).  

בכך, נתי כהן הצטרף לשר איוב קרא ולשמילה מימון, ש"נתנו חסות" להשקת השירות הלא חוקי של פרטנר לפני כשנה (כאן).

בכתבה בשנה שעברה ומאז בהרבה כתבות עמוסות במסמכים, הסברתי שוב ושוב למה זה שירות לא חוקי (למתעניינים, זה מפורט גם: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן), וגם פירטתי לא אחת, איך היה נכון, חוקי וחכם, לטובת כלל האינטרסים של עם ישראל, לפרוס סיבים בישראל לבתים (למשל: כאן, כאן וכאן). 

תשומת לב לדברים שהמנכ"ל מסר בהודעתו [ציטוט]:
"מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן ציין כי במשרד מתרשמים מהיוזמה, מהקצב ומהאיכות של פרויקט הסיבים של פרטנר: "כדי להעביר את מדינת ישראל לעידן הטכנולוגי הבא, אנחנו נדרשים לתשתית סיבים טובה ולמעבר לדור החמישי, ולכן נפעל לאפשר הקלות ויכולת לבנות תשתית לחברות שמשקיעות בתשתיות ומקדמות את מדינת ישראל לאורך זמן, ולא רק באופן נקודתי.
פרטנר מבצעת מהפכה לא רק לפרטנר אלא לחברה הישראלית כולה- ואת זה אנחנו נעודד. אנחנו מאוד מתרשמים ממה שאנחנו רואים, ואנחנו רואים ביכולות של פרטנר זרז לשוק כולו."

בכך, המנכ"ל (נתי כהן) עבר במו פיו על הסעיפים הבאים (בהנחיות נציבות שירות המדינה):



נספח:
הודעת משרד התקשורת מיום 18.9.18:
"בכירי משרד התקשורת ומנכ"ל המשרד נתי כהן, סיירו עם מנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי, סמנכ"ל הרגולציה ותשתיות פייבר נח הקר, ומומחי הנדסה וסיבים של פרטנר, בפרויקט תשתית האינטרנט 'פרטנר פייבר' באשדוד ובאשקלון.
 
כחלק מהביקור, הוצג בפני משרד התקשורת הפרויקט, הפריסה מהכניסה לערים ולשכונות ועד לחיבור של סיב אופטי עד הבית, וכן הכוונות של פרטנר להמשיך ולהגיע לעוד שכונות וערים ברחבי הארץ.
 
מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן ציין כי במשרד מתרשמים מהיוזמה, מהקצב ומהאיכות של פרויקט הסיבים של פרטנר: "כדי להעביר את מדינת ישראל לעידן הטכנולוגי הבא, אנחנו נדרשים לתשתית סיבים טובה ולמעבר לדור החמישי, ולכן נפעל לאפשר הקלות ויכולת לבנות תשתית לחברות שמשקיעות בתשתיות ומקדמות את מדינת ישראל לאורך זמן, ולא רק באופן נקודתי.
פרטנר מבצעת מהפכה לא רק לפרטנר אלא לחברה הישראלית כולה- ואת זה אנחנו נעודד. אנחנו מאוד מתרשמים ממה שאנחנו רואים, ואנחנו רואים ביכולות של פרטנר זרז לשוק כולו."
 
איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר, הודה לבכירי משרד התקשורת על כך שהגיעו לסיור בשטח, לראות הפרויקט, את העוצמה שלו ואת המורכבות שלו, ועל כך שהמשרד מאפשר לפרטנר להתקדם עם פריסה משמעותית ברחבי הארץ, שתקדם את הטכנולוגיה הזמינה ותעשה טוב לצרכן".

 

לסיכום אביא שוב מה שכתבתי כאן:
אין שום רגולטור לתקשורת בעולם, שנפגש עם הצמרת הבכירה של הגופים המפוקחים על ידו, כדי "ללמוד מהם", "להכיר אותם" ולנהל עימם דיאלוג מקצועי כזה או אחר באופן חופשי, סתם כדי "ללמוד ולהתרשם" ו"לתאם ציפיות ולעודד".

זה דבר בלתי מתקבל על הדעת מבחינה אתית, ציבורית, מוסרית וחוקית. זה נכון גם לגבי רגולטורים אחרים, בעלי סמכויות אכיפה ו"הסדרת שוק" (דוגמת: רשות ההגבלים העסקיים, רשות ניירות הערך, הרשות להגנת הצרכן, הרשות לפיקוח חקלאי, מנהל האכיפה וההסדרה - משרד הכלכלה, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון - משרד האוצר, וכיו"ב, שלא לדבר על גופי האכיפה המרכזיים שקיימים בממשל של כל מדינה בעולם, דוגמת: משטרה, פרקליטות, מערכת בתי המשפט, מס-הכנסה, השב"כ וכיו"ב).

אם מנכ"ל משרד התקשורת רוצה "ללמוד את השוק" ו"מה חדש בו" אזי:

• שקודם כל יתכבד וייפגש עם נציגי הציבור המוסמכים ויקבע שיטת הוועצות קבועה ושוטפת עם נציגי הציבור הללו, לאורך כל השנה, ובכל נושא מקצועי - מול נציגי הציבור המתאימים (יש הרבה).
• שיילך לאירועים מקצועיים בתחום התקשורת (בארץ וגם בעולם). 
• אחר כך (או במקביל) שייפגש עם העתיד של עולם התקשורת, כלומר: סטארטאפים.
• אחר כך (או במקביל) שייפגש עם החברות המפתחות פתרונות ויישומים לעולם התקשורת, כלומר: חברות ההייטק.
• מומלץ להכיר וללמוד מה רגולטורים אחרים לתקשורת בעולם עשו ועושים.
• רצוי לבקר במעבדות פיתוח עולמיות (וגם מקומיות) ובגופי התקינה העולמיים, בתחומי התקשורת השונים.
• אפשרי (ואף מומלץ) להיפגש עם אנשי סגל (חוקרים ומרצים) מהאקדמיה בארץ ומהעולם, שעוסקים בתחומי התקשורת, המדיה והרגולציה.
• מומלץ להיפגש עם גופי מחקר, חוקרים ואנליסטים, שמכסים את עולם התקשורת, גופי התקשורת וטכנולוגיות התקשורת.

לכן, פגישות עם מנכ"לים ובעלי תפקידים בכירים בגופים המפוקחים על ידו על פי חוק, אמורים (בעיקרון של "שמירה על טוהר המידות, מניעת לזות שפתיים ושמירה על מעמדו של השירות הציבורי") להיעשות רק לפי מה שהוגדר בחוק התקשורת, למשל בסעיף 37א8, וגם זה לא חובה, אלא רק אפשרות (כי אפשר לקבל מהמנכ"לים המפוקחים את הכל בכתב, ללא פגישה פנים אל פנים). בסעיף הזה בחוק מדובר במפגש מאוד ברור ומובנה עם המנכ"ל, סעיף האומר כך: "מפר [כלומר: מי שקיבל קנס - "עיצום כספי" מהמנהל, דהיינו: מהמנכ"ל] שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 37א7, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל-פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה".

נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, לא מבין כנראה בכלל את תפקידו, סמכויותיו, אחריותו והמסגרת הציבורית-רגולטורית, שבה הוא פועל כמנכ"ל. זו לא סטייה מקרית, אי הבנה מקומית רגעית, או מעידה חד-פעמית. זו דרך החשיבה וההתנהגות שלו, של "אני ואפסי עוד". בדיוק כמו קודמיו, מתחילת העשור ועד היום. לכן, הוא לא יכול להיות מנכ"ל משרד התקשורת. ככל שהקדנציה שלו תהיה יותר קצרה, כך ייטב לשוק התקשורת ולתושבי מדינת ישראל (וכמובן ייטב לשלטון החוק ולטוהר השירות הציבורי במדינת ישראל).