החלטה נוספת, שלא מבוססת על שום נתון ותוך המצאת מצבים, שלא קיימים במציאות, יצאה מבית היוצר של הרשות להגבלים עסקיים בראשות הממונה החדשה מיכל הלפרין (נציגת הון-שלטון, כהגדרת פרופ' ירון זליכה). החלטה מטורפת נוספת מבית היוצר של הרשות להגבלים העסקיים, שלא מטפלת בכלל במונופולים האמתיים ברשת האינטרנט. פשוט מביש. על אפליקציות סלולר בעולם המסעדנות ופורטלי מסעדות ומה שביניהם: אין עובדה אחת נכונה בניתוח הרשות להגבלים עסקיים. עדכון בתחתית הכתבה.
מאת: אבי וייס, 13.5.16, 09:30

הרשות להגבלים עסקיים פרסמה ב-8.5.16, מסמך, שהתאריך עליו הוא 21.4.16 (כאן, הפירוט של הנימוקים - כאן), שבו הרשות מדווחת, שהיא החליטה ביום 20.4.16 להתנגד לרכישת חברת Click2Eat המפעילה את אתר 2eat ע"י קבוצת זאפ, שמפעילה את אתר Zap Rest (שני האתרים עוסקים בעולם המסעדנות). 

להחלטה לא מצורפים שום נתונים המבססים את ההחלטה. פשוט אין. אין שום סקר שוק, איזה מחקר שוק, איזה נתון כלשהו מבוסס, איזה ניתוח של אנליסט\ים, בדל ניתוח של תעבורה באינטרנט. פשוט כלום מכלום. יש רק השערות וספקולציות (בדיוק כמו בסיפור של גולן טלקום וסלקום), שראשי הרשות להגבלים עסקיים המציאו מקצה האצבע שלהם ורשמו בהחלטה, ש"תמונת התחרות" בתחומים אלה מראה, שהצדדים למיזוג מהווים שחקנים משמעותיים. כך, שעולה חשש, שכתוצאה מהמיזוג תיפגע התחרות.

ציטוט מההחלטה: "בדיקת הרשות העלתה כי נתחי השוק של הצדדים למיזוג משמעותיים וכי מלבדם קיים מתחרה קרוב אחד בלבד שהחל לשווק לאחרונה תוכנת אירוח. כמו כן, עלה כי קיימים חסמי כניסה והתרחבות גם בתחום אספקת תוכנות אירוח...תמונת התחרות בתחומים אלו מראה כי הצדדים למיזוג מהווים שחקנים משמעותיים כך שעולה חשש כי כתוצאה מהמיזוג תיפגע התחרות".

בכך, הרשות להגבלים עסקיים בראשותה של הממונה החדשה - מיכל הלפרין (בתמונה, זו שפרופ' ירון זליכה מגדיר אותה כנציגה מובהקת של קשרי הון-שלטון), ממשיכה במסורת, שהיא יצרה בהחלטתה להתנגדות למיזוג גולן טלקום בתוך סלקום, כהמשך למערכת ההחלטות הכושלת בעולם התקשורת' של פרופ' דיויד גילה, ומייצרת שיטה חדשה ברגולציה של עולם ההגבלים העסקיים, לפיה אפשר לקבל החלטות רק על פי שמועות ומצגי שווא, בלי כל נתונים מבוססים, ובהתבסס על הנחות של מצבי תחרות בשוק, הנחות המצוצות מקצה האצבע של מיכל הלפרין.

למעשה, מי שחתום על מסמך הנימוקים הוא ד"ר אסף אילת, מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, שכנראה חתם על המסמך בגלל "הסדרי ניגודי עניינים" של הממונה על ההגבלים העסקיים - מיכל הלפרין. בינתיים, בתחילת מאי 2016, ד"ר אסף אילת סיים את תפקידו בהגבלים העסקיים והתמנה ליו"ר רשות החשמל. בכל מקרה, זה לא מפחית מאומה מהאחריות הכוללת של מיכל הלפרין לשיטות העבודה המוזרות ולתהליכי קבלת ההחלטות הקלוקלים של בעלי התפקידים הבכירים של הרשות להגבלים עסקיים. 

לא ברור לי אם ראשי הרשות להגבלים עסקיים עושים בכווונה את עצמם טמבלים, מעופפים, ממציאים ותחמנים, או שהם באמת כאלה וזו לא הצגה לעיתונות ולציבור. אם זו לא הצגה, זה מצב חמור ביותר. פשוט אבדן דרך מדהים.

במקום לעסוק במונופולים הנכונים בעולם התקשורת והאינטרנט (דוגמת: גוגל, פייסבוק ואיגוד האינטרנט הישראלי), כמו שהרגולטורים להגבלים עסקיים באירופה עוסקים בהם באינטנסיביות בשנים האחרונות (הכוונה בעיקר לגוגל), עוסקת הרשות להגבלים עסקיים הישראלית בשטויות, כמו פורטלים ואפליקציות למסעדות. פשוט מביש ופשיטת רגל מקצועית. 

המהלך הזה גם סותר לחלוטין את המדיניות של רשות ההגבלים העסקיים בעצמה, כפי שהיא פרסמה אך החודש את המדיניות המעודכנת שלה - כאן, במטרה להפחית את הרגולציה במגזר העסקי וליצור מסלול מהיר של מיזוגים שאינם פוגעים בתחרות. 

למי שלא בקי בתחום המסעדנות באינטרנט הנייח והנייד הישראלי, הנה כמה עובדות הפוכות לחלוטין לכל ההשערות והקביעות המצוצות מקצה האצבע של מיכל הלפרין ואלו של ד"ר אסף אילת, הסגן שלה (לשעבר):

• אין שום חסמי כניסה לפתיחת פורטלים בתחום המסעדנות באינטרנט הישראלי. יתרה מכך, יש המון פורטלים מצליחים, בנוסף לשניים שהרשות להגבלים עסקיים עסקה בהם. בין היתר, אני ממליץ על רני רוגל, שמפעיל את אתר אכול ושאטו, שלפי אתר SimilarWeb יש לו מעל ל-82 אלף מבקרים ייחודיים בחודש. אני גם משתתמש לעיתים לאיתור מסעדות טובות ומומלצות באתר TimeOut תל אביב, שלפי SimilarWeb יש לו 1.4 מיליון מבקרים ייחודיים בחודש. זה אתר הרבה יותר גדול מ-Rest (כ-801 אלף) ו-2eat (כ-275 אלף) גם יחד. יש עוד אתרי בילויים ואוכל הגדולים מהשניים הללו גם יחד. למשל מדורי האוכל של YNET, אתר תן-ביס (כ- 742 אלף מבקרים לחודש) עם מעל ל-3,000 מסעדות במאגר וכ-350 אלף לקוחות קבועים מכ-2,500 חברות וארגונים, ויש עוד. משום מה הממונה על ההגבלים העסקיים מצא באינטרנט רק אתר אחד מתחרה (כ-236 אלף מבקרים בחודש) בשם רול, ולכן קבע שהתחרות תיפגע מהמיזוג... ממש טיעון גאוני מפקידים גאונים. 
• אין שום חסמי כניסה לפתיחת אפליקציות המיועדות למעוניינים להזמין מקום ולאכול במסעדות בישראל. יש עשרות אפליקציות מצליחות (חלק מפורטות כאן באתר) ואפילו מאוד מצליחות. רשתות של מסעדות בישראל פותחות בעצמן כל הזמן אפליקציות חדשות למסעדות ברשת. אני עצמי משתמש קבוע באפליקציה של רשת קפה גרג, ולעיתים אני גם מציץ באפליקציות המצליחות של: בייגלה (עם אתר מצליח בשם בייגלה), לעיתים אני משתמש באפליקציה ובאתר האינטרנט המצליח עם אלפי מסעדות במאגר ההזמנות שלו: ClickATable, או באפליקציה של הסטארטאפ הנמצא בהמראה ענקית מאז שעלה לאוויר, עם מאות מסעדות שכבר נכנסו למאגר ההזמנות: GetEat ובאפליקציה TimeOut (שעל האתר שלה דיווחתי כבר בסעיף הקודם) ובתן ביס (שדיווחתי אודותיה בסעיף הקודם). בנוסף, יש בישראל לא מעט חברות פיתוח תוכנה, שהתמחו בבניית אפליקציות ופורטלים להזמנות אוכל, משלוחים והזמנת מקומות ישיבה במסעדות, למשל: "חברת יורם אלמוג", שביצעה כבר עשרות פרויקטים מוצלחים למסעדות ורשתות בתי אוכל ובתי קפה בישראל, וחברת OpenRest מקבוצת Wix שפיתחה מערכת לניהול ולהזמנה של משלוחים ממסעדות באינטרנט ובמובייל, שיש לה כבר מאות לקוחות בתחום המסעדות בישראל. 
• הרגלי מציאת מסעדות בישראל כמו גם בעולם השתנו בשנים האחרונות, מכיוון שהגולשים מקבלים אפשרות לחיבור ישיר להזמנת מקום במסעדות באפליקציות שימושיות אחרות הקיימות על הסמארטפון שלהם ובכללן: 1) ישירות מאפליקציות ניווט דוגמת Waze ומתחרותיה, 2) ישירות משירות b144 של בזק, 3) ישירות מאתרי חיפוש מקוונים אחרים המשולבים גם באפליקציות חיפוש סלולריות לפי מיקום המשתמש וסיווג ובכללם: גוגל, דפי זהב, Like Eat ,GoNow ,plateful, איזי, iRateIt ,Mycheck ועוד.
• שלא לדבר על כך, שהמלצות למסעדות וקשר עם מסעדות נוצר כיום גם ישירות בין סועדים וגם עם המסעדות עצמן בכלים חברתיים דוגמת: פייסבוק, טוויטר, מסנג'ר, ובמיוחד ב-WhatsApp.  
• בכלל, הממונה על ההגבלים העסקיים שכח, שכדי להזמין מקום במסעדה לא צריך שום דבר, שום פורטל ושום מערכת תוכנה או אפליקציה להזמנות, רק מכשיר טלפון... זו צורת ההזמנה הכי שכיחה בישראל, גם כיום ובטווח הזמן הנראה לעין ואין בה שום חסמי כניסה ושום חשש לפגיעה בתחרות. 

 שורה תחתונה: אין עובדה אחת נכונה בכל הניתוח של הרשות להגבלים עסקיים, לגבי פסילת ההסכם בין Zap Rest ל-2eat. אין כל הסבר למה הרשות נכשלה בפיקוח על המונופולים האמתיים בעולם האינטרנט ובראשם גוגל ואיגוד האינטרנט הישראלי. הרשות משתמשת בנתונים בצורה שגויה, מציגה עובדות שגויות, מפרסמת הנחות עבודה שגויות וביצעה ניתוחים שגויים לחלוטין, בכל מה שהיא מציגה בהחלטה לא לאשר את העסקה בין Zap ל-2eat, בעולם המסעדנות המקוונות. 

עדכון 23.5.16: חברת תן-ביס (10Bis) המוזכרת בכתבה פרסמה היום הודעה לציבור על השלמת השקעה של TA Associates, חברה מובילה בהשקעות פרטיות גלובלית בחברות צמיחה. במסגרת ההודעה, החברה פרסמה את נתוני הלקוחות שלה: תן ביס מטפלת ביותר ממיליון הזמנות בחודש ברשת של יותר מ-3,500 מסעדות בעשרים ערים בישראל. לדברי תן-ביס היא החברה הגדולה בישראל בתחום רכישות במסעדות באמצעות אפליקציית המובייל או האתר של תן ביס, או באמצעות שימוש בכרטיס של תן ביס באופן אישי במסעדות משתתפות. לדברי תן-ביס היא הפכה לספקית המובילה בישראל של שוק ותשלומים להזמנת אוכל עסק לעסק ועסק לצרכן.

תן ביס מעריכה את השווי של שוק הזמנות האוכל עסק לעסק בישראל בכ-1.8 מיליארד דולרים, ואת שוק ההזמנות עסק לצרכן, שכולל בעיקר עסקאות בטלפון, ב-2.3 מיליארד דולרים. חברת סטטיסטה מעריכה את ההוצאה השנתית על מסעדות בישראל ב-8 מיליארד דולרים, וצופה שבמסחר שקשור במזון ומשקאות יהיה שיעור צמיחה שנתי מורכב איתן של 19.3% בין 2015 ו-2020.

לדברי תן ביס היא מובילה בהזמנת אוכל דרך האינטרנט והסלולר ממסעדות בישראל (בנגוד מוחלט לאוסף השטויות שנכתבו במסמך של הרשות להגבלים עסקיים, שבכלל לא מצאו את החברה באינטרנט...). לדברי החברה, הטכנולוגיה החדשנית של החברה מאפשרת ללקוחות בקלות לאכול ביותר מ-3500 מסעדות או להזמין מהן. תן ביס משרתת גם לקוחות פרטיים וגם אלפי חברות בישראל, הכוללות מאות אלפי עובדים.