מנתונים מעודכנים, שקיבלנו מאירופה, בשום מדינה באירופה (או בכל מקום אחר בעולם) לא יושם שירות SLU במסגרת "השוק הסיטונאי". אין גם כל סיכוי שזה יקרה בישראל. החלק החשוב ביותר ב"שוק הסיטונאי" מת עוד לפני שהוא נולד. יש צורך בוועדת חקירה כדי לחשוף את האמת מאחורי הפלופ הצרכני הענקי הזה. 
מאת: אבי וייס, 8.4.15, 09:20

כפי שכבר חשפנו כאן, החלק החשוב ברפורמה המכונה בשם "שוק סיטונאי", בכלל לא פורסם ע"י משרד התקשורת בהודעות לציבור, ולא במקרה. החלק החשוב ביותר הזה ברפורמה כולל 3 מרכיבים עיקריים (כפי שסיכמנו כאן): 

א. שירות SLU (משום מה משרד התקשורת קורא לזה בשם עברי: "אס.אל.יו."). גם פורסם (לא בהודעה לציבור) לתחום זה מה שמכונה "תיקי שירות". סה"כ פורסמו (לא לציבור) בעניין זה ע"י מנכ"ל משרד התקשורת (אבי ברגר, בתמונה), 7 מסמכים מסכמים המכסים (לכאורה) כל היבט של תחום ה-SLU.

בקצרה, לכל מי שלא מכיר את המונחים הללו: שירות SLU מאפשר לספק תקשורת, שמתחרה בבזק, להציב ארונות ציוד מקבילים לארונות של בזק בשכונות (או להכניס ציוד שלו לתוך ארונות קיימים של בזק בשכונות), ולחבר את חוטי הנחושת, שמגיעים מהבתים של הלקוחות, היישר לציוד של הספק המתחרה במקום לציוד של בזק בארון השכונתי הזה.

בישראל, יש עשרות אלפי ארונות שכונתיים כאלה, מהם כ- 6,000 ארונות מהדור הראשון (בתצלום משמאל) וכל השאר מהדור השני (ארון מעט יותר גדול ומתקדם). מהלך שדרוג רשת בזק הנמצא כעת בישורת האחרונה שלו ל-Vectoring > G.inp ובהמשך ל-G.fast מוביל לכך שיהיו ברחבי הארץ מאות אלפי ארונות של בזק, עם ציוד וקטורינג. 

ב. שימוש בתשתיות פיזיות של בזק מכל הסוגים ובכל מקום בארץ. זה, כמובן משלים את האמור בסעיף הקודם. מפני שכדי לבנות ארון ציוד של ספק מתחרה בשכונה, צריך להגיע אליו בסיבים. מדובר בסלילה של מאות אלפי ק"מ של סיבים לכל הארונות בכל השכונות, וזה לא תמיד אפשרי (לא כלכלית ולא מעשית, למשל: העיריות לא תמיד נותנות לחפור ברחובות....), ולכן ניתן "לרכב" על ציוד קיים כבר של בזק (למשל בפריסת סיבים וצנרת קיימת של בזק), כדי להגיע לארון הזה, שייבנה ע"י המתחרה (ISP), בכל שכונה שבה הוא רוצה להתחרות בבזק. 

ג. הרחבת השוק הסיטונאי גם למגזר העסקי. זה נובע מהסעיף הקודם. היות ולא ניתן להפריד בתשתיות של בזק בין התעבורה הפרטית לתעבורה העסקית, יוצא, שלמעשה, השוק הסיטונאי חל על כל השוק ועל כל השירותים, גם העסקיים. 

למה כל זה חשוב לציבור? 
מפני שגם משרד התקשורת יודע, שהשלב הראשון של הרגולציה שמכונה בשם BSA/LLU, "לא מחזיק מים" והוא ימות תוך שנה עד שנתיים לכל היותר. כך, כל מי שעבר לשוק הסיטונאי ונוטש את בזק, יחזור להיות לקוח של בזק, אחרי שהפסיד את כספו, בין היתר, על נתבים וחיבורים נחותים, עם ביצועים ירודים ושירות ירוד.

גם התכנון, שהטלפוניה תיכנס לשוק הסיטונאי ברשת בזק - מת מות נשיקה.

דהיינו: אם ספקיות התקשורת המתחרות (ה-ISP) לא תעבורנה לשלב הבא הקרוי SLU, כבר היום או מחר (ומ-1.8.15 להתחיל לסלול ולבנות פיזית ארונות עם ציוד ברחבי הארץ), אין שום עתיד ל"שוק הסיטונאי" בגרסה הנוכחית שלו (BSA/LLU), והוא ימות מהר, כמו שהוא מת (ומזמן) באירופה (בכמה מדינות מחוץ לאירופה דוגמת: ארה"ב, הודו, דרום-אפריקה, הונג-קונג ועוד, שניסו להיכנס ל"שוק הסיטונאי", הן די מהר התחרטו וסגרו את העניין הכושל הזה). בינתיים, אצלנו, מטעים את הציבור ומבלבלים לו את המוח בשטויות, תוך ניתוק מוחלט מהמציאות. זה "הפלופ הצרכני של העשור". 

עדכון טרי מאירופה
היות ונושא ה-SLU הוא קריטי להמשך קיומו של "השוק הסיטונאי", ובלי יישום SLU, הלקוחות הנוטשים ל-ISP יחזרו די מהר לבזק, כי אין כל דרך אחרת להמשיך ולקבל שירותי פס רחב (או שיעברו להוט, אם תיכלל בשוק הסיטונאי, או שיעברו ל-Unlimited, אם זו "תתעורר לתחייה"), ביקשתי נתונים מעודכנים, מה קורה כעת באירופה, שזה המקום היחיד בעולם, שבו הרגולטורים לתקשורת ניסו להפעיל את רגולציית ה-SLU, בניסיון לבלום את קריסת "השוק הסיטונאי". 

קיבלתי שפע של מידע מעודכן מאירופה והדבר החשוב ביותר שקיבלתי זה הגרף הבא (למעשה מפה), שאומר את הכל במבט אחד:

מה שרואים במפה, שיש רק מדינה אחת באירופה, שיש בה (לכאורה) יישום חלקי של ה-SLU וזו איטליה. היה ניסיון לפרוס SLU בגרמניה ובבריטניה. אולם, בחודש האחרון גם נושא זה מת מיתת נשיקה, גם במדינה השכנה - אוסטריה, וחברת הבזק באוסטריה קיבלה אישור מהרגולטור לתקשורת שם לפרוס וקטורינג בכל המדינה ולקחת בחזרה את כל הלקוחות, שנטשו אותה לטובת המתחרים, במסגרת השוק הסיטונאי. בבריטניה, הרגולציה השתנתה ממש לאחרונה וקיבלה כיוון מאוד ייחודי (שחשפנו כאן), שלא שייך בכלל ל-SLU, שגם הוא נכשל שם, כבר לפני שנים. 

בשורה תחתונה, בשום מדינה באירופה לא יושם SLU, אפילו לא חלקית (את הסיפור של גרמניה, אוסטריה ואיטליה נתאר מייד בהרחבה), משום שבמציאות, אין לשום ספק מתחרה בחברת הבזק (או חברת הכבלים) המקומית, יכולת (לא כלכלית ולא מעשית) לפרוס ארונות עם ציוד ליד (או בתוך) הארונות הקיימים של בזק בשכונות. 

הלקחים שנלמדו באירופה:

א. יש מדינות, שמהר מאוד ביטלו את "השוק הסיטונאי", עוד לפני שה-EU החליט לבטלו באופן גורף, וזה כולל קודם כל את בלגיה (שהייתה הראשונה באירופה, שבה הרגולטור לתקשורת ביטל כבר לפני כשנתיים אל כל התרגילים של השוק הסיטונאי על כל גווניו, כולל ביטול ה-SLU), וכן מדינות סקנדינביה ומדינות נוספות, שמייד נתייחס אליהן ביתר פירוט.

ב. בגרמניה, היה ניסיון מאוד רציני ליישם SLU לחברה מתחרה אחת, אבל זה כשל. לכן, הרגולטור הגרמני לתקשורת התיר כבר ב-2013 לחברת הבזק הגרמנית (דויטשה טלקום) לפרוס וקטורינג בכל מקום, וכיום חברה זו פורסת G.fast וחיבורי סיבים בכל רחבי גרמניה לכל הבתים והעסקים שם (בגישת ה- FTTB - ראה שרטוט למטה, בדיוק כמו שבזק עושה כעת ברוב שטח מדינת ישראל) .

דויטשה טלקום סירבה לאפשר למתחרות שלה להיכנס לתוך הארונות שלה (משמאל יש תמונה של ארון טיפוסי של דויטשה טלקום, הנמצא בכל השכונות ברחבי גרמניה, מאוד דומה לארון התקשורת היותר מתקדם של בזק בישראל). ההתנגדות הזו נבעה מטעמים שונים (לרבות: אין מקום בארון, הציוד של המתחרות לא תואם, אין מספיק כוח חשמלי בארון לתמוך בציוד כפול, בשביל מה להתחרות באותה שכונה אם ממילא בשכונה יש תחרות מצד חברת הכבלים וכיו"ב).

כיום, תיאורטית ורגולטורית, המתחרות בדויטשה טלקום יכולות, עד תחילת 2017, להתקין בעצמן ארונות תקשורת מקבילים בשכונות, אם הן מתחייבות לספק שירות וקטורינג לכל תושבי השכונה. זאת, אם דויטשה טלקום טרם הספיקה לפרוס וקטורינג באותה שכונה. 

בשלב זה, שום חברה מתחרה בגרמניה לא "הרימה את הכפפה" ולכן דויטשה טלקום קיבלה רשות מהרגולטור הגרמני להעביר אליה בחזרה את כל הלקוחות, שנטשו אותה במסגרת השוק הסיטונאי. 

ג. באוסטריה היה מהלך די דומה למה שתואר כאן קודם (בגרמניה), כאשר חברת הבזק המקומית (טלקום אוסטריה), קיבלה רשות להתנגד לכניסת מתחרים לארונות שלה בשכונות. חברה מתחרה אחת פרסה רק 9 ארונות ברחבי אוסטריה, ובזה נגמרה הרפתקאת ה-SLU, גם באוסטריה.

לכן, חברת הבזק שם קיבלה אישור להמשיך עם פריסת הסיבים והווקטורינג על פני כל אוסטריה, בדומה לאישור שקיבלה דויטשה טלקום בגרמניה השכנה. בנוסף, טלקום אוסטריה החלה בפריסה (בטא) של G.fast, בדומה למה שכבר עשתה דויטשה טלקום בגרמניה. המתכונת של השוק הסיטונאי באוסטריה עברה לתצורת VULA, שטרם יושמה שם במלואה. 

ד.איטליה. את תחילת הסיפור של איטליה כבר תיארנו כאן, כשהרגולטור לתקשורת באיטליה עצר את כל השוק הקווי, בכך שאסר על טלקום איטליה (חברת הבזק האיטלקית) לפרוס וקטורינג. 

חברת הבזק האיטלקית פרסה Vectoring בארונות הסעף השכונתיות ברחבי איטליה (בחלק גדול מהמדינה), התקנה מאוד יקרה במיליוני ארונות, אבל לא ניתן לה להפעיל את הטכנולוגיה, בגלל שהחברות המתחרות קיבלו גיבוי מהרגולטור, שאסר על טלקום איטליה (חברת הבזק שם)  "להדליק" את ה-Vectoring ולהציע ללקוחות חיבורים של עד 200 מגה. 

התוצאה: השוק הקווי באיטליה נעצר ולא התקדם לאיזה מקום טוב, במשך כ-3 שנים. הנושא נדון בבתי המשפט שם ופשוט כל השוק הקווי נכנס שם לכאוס של "מלחמת הכל בכל", על הגב של הלקוחות.

המתחרה העיקשת ביותר בטלקום איטליה היא חברת Fastweb, שביצעה פריסה של סיבים לבתים ולשכונות בהיקף לא קטן באיטליה, מאז 2012. אולם, Fastweb לא פעלה במתכונת הקלאסית של "שוק סיטונאי". היא פרסה ציוד אקטיבי שלה בכל מקום שיכלה, בלי להישען על טלקום איטליה, עליה היא "רכבה" רק בחלק קטן מאוד מהערים.

כשהגיע המועד של יישום SLU ב-2012, טלקום איטליה טענה, שהציוד של Fastweb הוא מיצרנים שונים ממה שיש לה ולכן היא לא יכולה להסכים להכניס ציוד זר ולא תואם, לארונות התקשורת שלה.

בנוסף, חברת וודאפון (חברת תקשורת סלולרית ענקית) החליטה להצטרף למהומה ודרשה גישה לארונות של טלקום איטליה ברחבי המדינה, לפי עקרונות רגולציית ה-SLU, אבל טלקום איטליה טענה שאין שום מקום עבורה בארונות הללו ושקודם יפתרו לה את הבעיה עם Fastweb, לפני שהיא מרשה בכלל לוודאפון, או לכל ספק אחר, להיכנס לשוק הקווי על הגב שלה ובתוך הארונות שלה. 

התוצאה: הרגולטור האיטלקי לתקשורת, לאחר שלמד את הפלונטר, שהוא הכניס אליו במו ידיו את השוק הקווי האיטלקי, יצא לאחרונה בשימוע חדש, שמשנה את כל התמונה. על פי השימוע החדש:
1. SLU יהיה קיים באיטליה רק במקומות שכבר הוא יושם ע"י Fastweb (מדובר בפחות מ-10 ארונות בכל רחבי איטליה).  
2. טלקום איטליה אינה חייבת להסכים לאיזה יישום של SLU באיזה ארון שלה, בתנאים הבאים: א) טלקום איטליה תתחייב שתוך פחות משנה היא תיישם וקטורינג לכל השכונות שיש בהן ציוד וקטורינג בארונות שלה, הנמצאים באותן שכונות. ב) טלקום איטליה תציע למתחרותיה את מודל ה-VULA אם הם תרצנה להצטרף להסדר הזה מולה. 
3. במקומות בהם אין עדיין ציוד וקטורינג בארונות של טלקום איטליה, כל ספק מתחרה יוכל להתקין בארון ציוד וקטורינג משלו, רק בתנאי שהוא יספק וקטורינג לכל השכונה ושהוא יספק VULA לכל החברות מתחרות האחרות, כולל טלקום איטליה. הספק המתחרה הראשון, שיתחייב בפני הרגולטור לתקשורת האיטלקי על קיום שני התנאים הללו גם יחד, יקבל היתר להפעיל וקטורינג באותה שכונה ובאותו ארון. בשלב זה, לא ברור אם יהיה איזה מתחרה בטלקום איטליה, שיעמוד בתנאים הללו (כנראה שלא).
השימוע הזה נמצא כרגע בישורת האחרונה שלו לפני אישור סופי. בזה "ירד המסך" גם על סיפור ה-SLU באיטליה. 

שורה תחתונה: בישראל אין כל סיכוי שאיזה ספק תקשורת מתחרה בבזק יפרוס ארונות בשכונות ברחבי הארץ. מדובר בהשקעות עתק של מיליארדי ש"ח (לפריסה ארצית מלאה) ולתסבוכת טכנולוגית ענקית, שאין בכוחו של שום ISP בישראל להרים.

גם אם משרד התקשורת הישראלי ימנע מבזק לפרוס וקטורינג, כמו שקרה באיטליה, משרד התקשורת יצטרך להתקפל די מהר, בדיוק כמו שקרה באיטליה.

אז למה בכלל משרד התקשורת הישראלי הלך למהלך שהכישלון שלו צפוי וידוע מראש? את זה תוכל לדעת רק ועדת חקירה ממלכתית, או ועדת חקירה פרלמנטרית (אם תקום), שתחקור את המחדל המדהים הזה.