הרגולטור לתקשורת באירופה ממשיך בפיתוח הרגולציה שתאפשר תחרות בחיבורי סיבים לבתים
מאת: אבי וייס, 13.8.16, 18:12

בעוד שבישראל החקיקה המוגשת כעת לכנסת בחוק ההסדרים עוסקת בטכנולוגיות העבר, הרגולטור האירופאי לתקשורת (BEREC) מקדם ממש בימים אלה את הרגולציה הנכונה לעולם חיבורי הסיבים לבתים או ליד הבתים (FTTx), רגולציה, ששמה L2-WAP.

חברת בזק החלה לבצע "ניסויים טכנולוגיים" בפריסת G.fast (מה שמספק עד 1 גיגה לבתים) בכמה ערים בישראל. למה זה מוגדר כניסוי? כדי שניתן יהיה לחבר רק את לקוחות בזק.

כך, לקוחות "השוק הסיטונאי" והחברות המספקות שירותי "שוק סיטונאי" לא תוכלנה לראות, שלא ניתן (ברגולציה שיש כיום) לספק יותר מ-12 מגה ברוטו ללקוחות "השוק הסיטונאי" על הרשת החדשה של בזק (FTTx-G.fast), ובכלל לא משנה איזו חבילת גלישה יש לללקוחות הללו ואיזה נתב-מודם יש להם. רק לקוחות בזק יוכלו לקבל עד 1 גיגה. 

למה אי אפשר לספק יותר מ-12 מגה ברשת החדשה של בזק, ללקוחות "השוק הסיטונאי"? יש רק באתר זה 243 מאמרים בתחום הכשלון הרגולטורי המזעזע של "השוק הסיטונאי" נוסח ישראל (ובאתר הקודם - TheCom היו כאלף מאמרים בנושא). זה יהיה מוגזם לחזור כאן על כמות כה גדולה של מאמרים והסברים מאוד מורכבים וטכנולוגיים, שיישמעו כסינית לרוב הקוראים. למי שבכל זאת מעוניין לדעת יותר, יש 7 מאמרים (כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן) שמסבירים את עיקרי הפרטים הטכניים של הנושא הזה והשלכותיו. 

הבעיה היותר חמורה, שהרגולציה, שכעת עוברת לחקיקה בכנסת, לאחר שמשרד התקשורת ביצע "פשרה" עם האוצר בבמקום להקפיא את האסון הזה, היא, שהרגולציה מרחיבה את האפשרות לשימוש בתשתיות הפיזיות של בזק ע"י כל ספקי התקשורת (דהיינו: מוסיפים את הוט ו-Unlimited, כי לכל השאר, יש כבר אפשרות כזו, במסגרת רגולציית ה-SLU שבתוקף).

העניין הזה ממש אידיוטי, משום שהוט משתמשת ממילא בכ-40% מהרשת שלה מזה כמה עשורים בתשתיות הפיזיות של בזק והמגמה העדכנית של הוט מזה כמה שנים הוא להשתחרר מהתלות שלה בתשתיות בזק ולא להיפך. ל-Unlimited הרגולצה החדשה הזו ממש לא מתאימה (כי היא במצב קליני של גסיסה ושום טבלית אקמול משר האוצר לא יעורר אותה לתחייה. בנוסף לכך, הטכנולוגיות של Unlimited שונות לחלוטין מאלו של בזק ולכן אין ברגולציה החדשה הזו כל תועלת מעשית עבורה). 

כשיצא "השוק הסיטונאי" בגישה רגולטורית שמכונה בשם BSA לדרך, פרסמתי מספר מאמרים (למשל כאן וכאן) שבהם ציינתי בצורה בולטת שהשיטה הזו תוביל לדבר אחד בלבד: עליית הרווחים של קבוצת בזק, התחזקות בזק ויצירת מצב שבו יהיה רק מתחרה אחד חזק בשוק התקשורת הישראלי: בזק. בדיוק הפוך מכוונת השר ופקידי המשרד, שייצרו את "השוק הסיטונאי". משרד התקשורת חזה (כאן), שבזק תפסיד כ-1.3 מיליארד ש"ח, בארבע שנות התחרות ושמתחרותיה של בזק תצאנה ברווח מהתחרות הזו. מיותר להתייחס כאן לתחזית המופרכת הזו, שכבר נותחה על ידי במאות מאמרים. 

לא היה בכלל צורך ב"שוק סיטונאי" בגישת ה-BSA בישראל, משום שתנאי השוק בישראל שונים לגמרי מהנעשה באירופה. בישראל, יש תחרות בין תשתיות פס רחב ארציות, מה שלא היה אז באירופה (עד ששינו שם את הכללים הרגולטוריים וביטלו את רגולציית ה-BSA).

בזמנו, כל החוכמולוגים שיצרו את הרגולציה העקומה הזו, צחקו ממה שכתבתי. כיום, הם בדיוק במצב הפוך: טוענים שבזק חזקה מדי ומרוויחה מדי, ורוצים להכביד עליה עוד הגבלות. אולם, אי אפשר לתקן את הטעויות של העבר, ביצירת טעויות חדשות, באותו כיוון. החוכמולוגים הללו, במו ידיהם, יצרו את המצב הזה ולא מוכנים להודות בטעות ולהפיק מזה לקחים. 

אם משרד האוצר היה מעוניין לפתור את הפלונטרים של השוק הקווי שהמדיניות של משה כחלון (בהיותו שר התקשורת) יצרה, הוא היה צריך לפעול כיום בדיוק הפוך: להוציא את סלקום ופרטנר מהסדר "השוק הסיטונאי"הקיים. למה? התשובה מפורטת כאן בהרחבה. רק בקצרה: הסדר "שוק סיטונאי" נולד כרעיון רגולטורי כדי לספק יכולת תחרות ל-ISP חסרי תשתיות קטנים, לא לבעלי תשתיות גדולים, דוגמת פרטנר וסלקום. 

רק תחרות על בסיס תשתיות מתקדמות יוצרת ערך לכלכלה הלאומית וללקוחות. בתחרות הזו אסור לתת לבעלי תשתיות מסוג אחד, לרכב על בעלי תשתיות מסוג אחר. זה לא יכול לעבוד וזה לא יכול לקדם את ההתקדמות הטכנולוגית בפריסת תשתיות תקשורת. זה לא קרה בשום מקום בעולם ואין שום סיבה שזה יצליח דווקא בישראל. 

הבעיה, שמסתתרת מאחורי הדחיפה של שר האוצר (משה כחלון, בתמונה משמאל, שסיים לאחרונה לתת את "חסותו" להוט והחל לתת "חסות" לסלקום  וגם קצת לפרטנר), מצויה בכלל במקום אחר לגמרי.

מזה שנים (למעשה מיום הקמתן) פרטנר וסלקום משתמשות בתשתיות הפיזיות של בזק לצרכים שונים, בעיקר לצרכים עצמיים דוגמת חיבור לאנטנות הסלולר שלהן ברחבי המדינה. מה שסלקום ופרטנר רוצות הוא להפר את הסכמי השימוש שלהן עם בזק, לגבי החיבורים שלהן על רשת בזק לאנטנות הסלולר ולהפוך את החיבורים הללו לחיבורי "שוק סיטונאי" (דהיינו: במחירים המתאימים למי שמספק שירות ללקוחות פרטיים או למשרדים עסקיים, עפ"י מה שנקבע במחירון ה-SLU של "השוק הסיטונאי"). 

בעניין זה ניצת ויכוח פנימי בבמשרד התקשורת. בתחילה, כל "השתולים של סלקום" במשרד תמכו בדרישה של סלקום (דהיינו: שסלקום תקבל מבזק "חיבורי SLU" לאנטנות הסלולר, כאילו הם חיבורים פרטיים של "שוק סיטונאי"), והמנכ"ל (שלמה פילבר) התנגד לרעיון הזה, כי הוא נוגד במפורש את החוק, התקנות ואת רגולציית "השוק הסיטונאי"הכתובה. אגב, אני המלצתי שהמשטרה (או לחילופין נש"מ) תחקור את "פרשת החפרפרות והשתולים" במשרד התקשורת. זה עדיין לא קרה, בגלל "קליקת הפרקליטים". 

כיום, שלמה פילבר שינה כנראה את עמדתו (וגם העלים עין מהפרות החוק הנמשכות, גם זו הטרייה של פרטנר). שר האוצר לוחץ כעת לקבל במלואן את דרישות סלקום וזה מה שמוביל כעת את "חוק ההסדרים ל-2017-18". כך, שנכנסנו כאן לתסבוכת רגולטורית נוספת. להערכתי, העניין הזה יגיע בסוף לבג"ץ, או שייגמר באיזו פשרה אחרת, שתתקע את כל התהליך (כמו שקרה לתחום הטלפוניה על רשת בזק).

יודגש, שכל הוויכוחים הללו הקיימים כעת בישראל, הם נחלת העבר באירופה, ממנה אנו מעתיקים (באיחור רב) את הרגולציה שלנו. 

הרגולציה המתקדמת באירופה בתחום התחרות על הסיבים לבתים - NGA (ר"ת: Next Generation Access):
יש פתרונות לבעיות, שעוסקים בהן כרגע בישראל, כפי שציינתי קודם. באירופה, קוראים לזה WLR ו-L2-WAP. תחום ה-WLR, שהוא "תחום המחירים הסיטונאיים", כבר די התמסד, התקבע והתפשט לכמעט כל מדינות אירופה (בשאר מדינות העולם זה קיים מזמן, למשל בארה"ב זו השיטה הרגולטורית מזה יותר מעשור).

אולם, תחום ה-L2-WAP (בעבר זה היה מכונה בשם VULA L2), שכולל את השיטה הטכנולוגית לחיבורי מתחרים על רשת הסיבים לבתים או ליד הבתים של חברות הבזק המדינתית, נמצא בהתפתחות וטרם התקבע סופית. בזה ארגון הרגולציה האירופאי המרכזי לתקשורת - BEREC עוסק כיום באינטנסיביות רבה.

הרגולטור האירופאי - BEREC, פרסם דו"ח חדש וטרי על פעילותו (ניתן להורדה מכאן, למתעניינים). הפעילות הכי משמעותית לעניין הנדון כאן הוא, ש-BEREC הוציא שימוע אודות עקרונות יישום L2-WAP באירופה, השימוע נמצא להורדה כאן, למתעניינים.

יו"ר ארגון הרגולציה האירופאי, Wilhelm Eschweiler, (בתמונה משמאל), הכריז כמה פעמים (ראה המצגת שלו כאן), שהארגון, שהוא עומד בראשו, נמצא בתזזית של עדכון הרגולציות לפס הרחב הקווי באירופה, לאור כל ההתפתחויות החדשות בתחום הטכנולוגי והרגולטורי, לרבות התפתחויות המשיקות לכך. דהיינו: ההתפתחויות המהירות בפס הרחב הסלולרי. 

השימוע החדש של BEREC הוא המשך למסמך המקיף הראשון בתחום זה, שפורסם באירופה ב-2015 - כאן. המסמך מ-2015 הוא הבסיס הטכנולוגי, הרעיוני והרגולטורי לתחום וכעת הוא עובר עדכון, לאור הניסיון, שהצטבר ביישום של L2-WAP בשטח (כלומר, במדינות אירופה).

המועד האחרון למתן תגובות לשימוע L2-WAP הסתיים ביולי 2016. הצפי הוא, שעד סוף אוגוסט 2016 תצא הגרסה החדשה והמעודכנת של רגולציית L2-WAP למדינות אירופה, שתחייב את כל מדינות אירופה. היישום ייקח כמה שנים. 

כהכנה לרגולציה החדשה, ארגון BEREC ביצע סקירה וניתוח עומק של מצב התפתחות פריסת הסיבים לבתים באירופה (מה שמתבצע לפי תכנית ומדיניות סדורה התקפה עד 2020) וניתח את הרגולציות המתפתחות במדינות אירופה השונות עקב יישום המדיניות הזו. הסקירה המלאה נמצאת כאן להורדה, למתעניינים.

עפ"י הסקירה, שבוצעה לקראת השימוע ל-L2-WAP, השוק באירופה בפס הרחב הקווי מתפתח יפה כמופיע בגרף הבא:


על פי הנתונים שנאספו, רוב התחרות בהרחבת הפס הרחב לבתים במדינות אירופה מקורה ב-2 סוגי ספקי פתרונות: 1) חברות הכבלים. 2) חברות חדשות הפורסות סיבים בתשתיות עצמאיות בגישת ה-FTTP. התחום של שימוש בתשתיות הפיזיות של חברות הבזק ("שוק סיטונאי" - SLU) הוא משני בחשיבותו ונפיצותו, כשיטה לספק פס רחב יותר - NGA לבתים ולעסקים קטנים באירופה. בפועל, ה-SLU זה כישלון אחד ענק באירופה. כבר ציינו שאין שום סיבה שזה יצליח דווקא בישראל, כמו ששר האוצר חושב ודוחף.

יצויין, שהרגולטור האירופאי מדגיש, שעניין מתן הגישה לתשתיות הפיזיות של חברת הבזק המדינתי הוא לא הפתרון המתאים לכל המצבים, כי זה תלוי בגישה הטכנולוגית של הפריסה של החברות המתחרות בחברת הבזק, כמופיע כאן:

כלומר, מי שמעוניין לספק שירותים ללקוחות הקצה (שירות Active) הפתרון הנכון עבורו הוא L2-WAP, בכל סוגי הרשתות. בכל מקרה, מדינות שונות באירופה הגיעו לתוצאות שונות ברגולציה, לפי מצב הפריסה המעשית של החברות המתחרות בבזק (ANO) מול מה שנעשה בחברת הבזק המדינתית (Incumbent), כמופיע בגרף הבא:


כלומר: רגולציית ה-NGA היא דבר מאוד מורכב ותלויה בגורמים רבים, שלא כאן המקום לפרט אותם. יש לנתח את המצב ולקבל החלטות רגולטוריות מבוססות על עובדות, ולא על משאלות וחלומות. 

היות ובישראל עוד בכלל לא בוצעה שום עבודה מכינה למצב של פריסת סיבים לבתים או ליד הבתים ע"י בזק, שיטת WLR לא קיימת ועל L2-WAP בכלל לא שמעו בישראל, ברור, שיש כאן כשל שוק וכשל בתכנון השוק, שלא ברור כיצד ניתן לתקן אותו, כשהאוצר ומשרד התקשורת עסוקים ושקועים בטכנולוגיות העבר וב"מיקרו רגולציה", במקום בטכנולוגיות העתיד.