חשיפת המסמך של "עד המדינה" שלמה פילבר מ-18.12.16 והציוץ הטרי שלו, שהמסמך הזה ראוי להיות הבסיס לכתב אישום כנגד תופרי התיקים, אמורים לזעזע כל שוחר צדק ואמת בישראל. "תיק 4000" הוא לא יותר מהמצאה של כת "רק לא ביבי", שהפכה פעילות רגולטורית מורכבת אבל לגיטימית - לפלילית והחליטה לייחס זאת לנתניהו, שבכלל לא היה מעורב בתהליכים ובהחלטות. "הרמת מסך" מעל מסכת השחיתויות, המעילות הכספיות והטריקים הרגולטוריים של "הקליקה", שמתחילה ביועמ"ש ונגמרת בקבוצה קטנה אך נחושה לסלק את נתניהו מכיסאו, שעומדת בראשות הפרקליטות, בצמרת משרד התקשורת ובקבוצת סלקום-IBC. בתיק 4000 מעמידים לדין את האנשים הלא נכונים. ניתוח דקדקני ומדהים של "מסמך פילבר" והמשמעויות שלו.
פרק 53 בסדרת הכתבות על "תפירת תיק 4000".
מאת:
אבי וייס, 14.3.21, 07:30
לשאלה למה אני ממשיך לעסוק ב"תיק 4000", שכבר "רץ" למעלה משנה בבית המשפט המחוזי בי-ם, נתתי כמה פעמים תשובה וזה מפורט שוב ב
נספח א' כאן למטה.
בקצרה: אני עוסק ב"תופרי התיקים" ולא בהגנה על נאשמים (מה שעושים בצורה מאוד טובה, עורכי הדין של הנאשמים. עורכי דין מהשורה הראשונה).
מדובר בבעלי תפקידים בכירים (שחלקם כבר פרש מהשירות) שעד היום
איש לא בדק, לא חקר ולא עסק אפילו לא בעבירה אחת, מתוך אלפי העבירות, שבוצעו על ידם סביב "תיקי האלפים" (לכאורה, חזקת החפות חלה על כולם).
המדובר בעבירות מכל הסוגים, החל מעבירות משמעת וכלה בעבירות פליליות ברמת פשע ופשע חמור, שבוצעו ע"י כל אלה ש"בישלו את תיק 4000". חלק אחשוף כאן בהמשך הכתבה.
למי שלא בקי, מדובר בתיק,
שנולד במוחו של מודיע, שהפך לסוכן, ספינולוג ומדיח, כ
מפורט כאן.
אילן ישועה
שמו (בתמונה משמאל). ממנו זה התגלגל לכל הכיוונים,
כמפורט למשל כאן.
פרק 53 זה בסדרה, יכיל (יחסית) מעט מאוד מסמכים, מפני שאת כמעט הכל כבר חשפתי בפרקי הסדרה הענקית, שכל הלינקים אליה מצויים ב
נספח ב' כאן למטה.
בפרק זה אביא בעיקר רק מה חדש, בעקבות חשיפת המסמך של
שלמה פילבר (בתמונה למעלה משמאל), "עד המדינה" המרכזי ב"תיק 4000".
את עדותו של הסוכן
אילן ישועה במשפט, הקדימה עו"ד
ליאת בן ארי שווקי (התובעת הראשית) להיות לפני עדות
שלמה פילבר ולהיות ראשון בסדר העדים של התביעה. זאת, כדי שיהיה מה "ללכלך" בתקשורת על
נתניהו לפני הבחירות. אולם, התכנית הזו שלה השתבשה ע"י שופטי בית המשפט המחוזי בי-ם. למה זה קרה? זה מפורט בעדכונים השוטפים על ההתפתחויות סביב המשפט, שיש
כאן - למתעניינים.
רק כדי שנדע מי זו עו"ד
ליאת בן-ארי שווקי, מצ"ב
כאן טופס החקירה שלה בראש-העין (במחלקת הפיקוח על הבניה) בעבירות הבנייה שלה (היא לא יודעת כלום ולא זוכרת כלום...).
1. מהו "מסמך פילבר" ומה שלמה פילבר טוען עקב חשיפת מסמך זה?
בחודשיים האחרונים תעדתי לא פחות מ-11 ציוצים של
שלמה פילבר בטוויטר, כשהמוטיב המרכזי בהם הוא (פירוש חופשי שלי לשלל ציוציו, עשרות ציוצים, בשנה האחרונה): "אני פעלתי רק לטובת הציבור. מי שאשם בכל, אלו הם "תופרי התיקים" ומי שעזר להם בכלי התקשורת ובגופים נוספים, שפעלו נגדי וכנגד
נתניהו".
הציוץ הכי דרמטי (לדעתי) הוא
כאן, וגזרתי מתוכו את הקטע הכי חשוב שבו, ואני מביא אותו במלואו בתצלום כאן, והוא מדבר בעד עצמו, ללא כל צורך בהסברים מיוחדים שלי.
בציוץ הזה
שלמה פילבר מדווח כעת (הציוץ מ-4.3.21) על הפגישות שהיו לו במשרד מבקר המדינה, עקב טיוטת דו"ח מבקר המדינה, מה שהעסיק אותו באותה עת, בסוף 2016 ובתחילת 2017:
שלמה פילבר הוא עו"ד מאוד ממולח, חריף ומחושב, ולכן אי אפשר לזלזל בכלל במה שכתב כאן.
בעבר, נחשפו חלק מהעדויות של
שלמה פילבר, אבל המדליפים נתנו להן
פירושים מוטעים ושקריים, כפי שניתחתי בהרחבה כמה פעמים, למשל
כאן.
הפעם, הודלף
המסמך המקורי והמלא בחתימתו,
מ-18.12.16, מסמך, שנשלח אז על ידו אז למבקר המדינה, כתגובה על טיוטת דו"ח מבקר המדינה, שהוא קיבל לקראת סוף 2016, בנושאי הרגולציה הקשורים לבזק.
מבקר המדינה (גם באמצעות ועדת הכלכלה של הכנסת וועדת ביקורת המדינה בכנסת),
עצר אז את מהלכי הרגולציה, ש
שלמה פילבר היה באמצע תהליך קידומם. במרכזם של התהליכים שנעצרו (המרוכזים
כאן): רגולציה חדשה של פריסת סיבים לבתים ברמה ארצית ע"י בזק והוט מ-2017 עד 2019 (כולל). זאת, תמורת הורדת "ההפרדה המבנית" מ-2 החברות - בזק והוט, כשבבזק ההורדה הזו תיעשה ב-2 שלבים: הראשון הורדת "ההפרדה התאגידית" עד סוף 2016 ובשנה שלאחר מכן - הורדת "ההפרדה המבנית".
עצירת מהלכי התכנית הרגולטורית הזו ע"י מבקר המדינה וועדות הכנסת הובילה לאסון מבחינת תשתיות התקשורת של ישראל. כך, פריסת הסיבים המסיבית לבתים בישראל
נתקעה בפועל מעל ל-5 שנים.
המסמך ש
שלמה פילבר מדבר עליו
נמצא כאן, למתעניינים.
במסמך הזה חסרים הנספחים, אבל הם כרגע לא חשובים, כי הנספחים היו ממילא ברובם גלויים ומה שלא היה גלוי, נחשף על ידי במהלך השנים, בסדרת הכתבות אודות "תפירת תיק 4000", כמפורט בלינקים ב
נספח ב' כאן למטה.
2. הערות מקדימות חשובות, כדי להבין את המסמך הזה בחתימת שלמה פילבר, במלואו:
א. המסמך הזה נשלח ע"י
שלמה פילבר למבקר המדינה ב-18.12.16, כחצי שנה
לפני שהחלה החקירה כנגדו ברשות ניירות הערך.
כך, ש
שלמה פילבר חתם על המסמך הזה באופן חופשי לגמרי וללא כל צורך להתגונן מפני איזו חקירה קיימת או עתידית.
באותה עת
לא היה כל חשש כזה. ממילא גם אז כמו היום,
שלמה פילבר ורוב אלה, שעבדו עמו, היו משוכנעים, שהם ממלאים את תפקידם הציבורי
כראוי ופועלים למען האינטרסים של הציבור.
ב. המסמך הזה לא הוכן בפועל ע"י
שלמה פילבר. הוא רק
אישר וחתם עליו והוסיף בו כמה משפטים בודדים משל עצמו.
מי שהכין את המסמך זה צוות גדול ביותר, שהוא (
פילבר) הקים אז במשרד התקשורת, כדי
להכין את המענה למבקר המדינה, ומי שעמד בראש הצוות היה
שמילה מימון, (בתמונה משמאל), אז וגם היום - המשנה למנכ"ל והאיש החזק במשרד (במהלך עבודת הצוות, הוא קודם לתפקיד המשנה למנכ"ל, קידום, שלא שייך לעבודת הצוות, שהוא עמד בראשו). השתתפו בצוות הזה
כל ראשי היחידות במשרד וכל הפקידים הבכירים ואף הפחות בכירים, שעסקו בנושאים הקשורים לרגולציה על בזק במשרד התקשורת.
ג. בסוף תהליך העבודה של הצוות הזה, ערכה וסידרה את כל פרקי המסמך ואת כל המסמכים, שנלוו למסמך העיקרי, העוזרת המקצועית של
שלמה פילבר, עדי קאהן-גונן, שלא מזמן, התיק, שבו הייתה מעורבת (כחשודה) -
"תיק בזק" - נסגר סופית נגדה וכנגד
כל החשודים בתיק זה.
עדי הגישה את המסמך המעובד לאחר כמה תיקונים של חברי הצוות, ל
שלמה פילבר, שהוסיף בו כמה משפטים משלו, חתם עליו ושלח אותו למבקר המדינה.
זו גם הסיבה, ש
שלמה פילבר מרשה לעצמו "לפתוח את הפה" לאחרונה יותר ויותר חזק. זאת, כי
אין כל תיק ושום חשד פלילי התלוי כעת מעל ראשו. "תיק בזק" בכל הנוגע אליו ולסובבים אותו - נסגר סופית.
למה "תיק בזק" נפתח במחצית 2017 ולמה הוא הפך ל"תיק 4000" בתחילת 2018? יש לזה הסברים מאוד מפורטים:
כאן,
כאן ו
כאן, למתעניינים.
ד. שר התקשורת לענייני קבוצת בזק והרגולציה של בזק היה אז
צחי הנגב. זאת, משום שכחצי שנה
לפני שליחת "מסמך
פילבר", שכעת נחשף,
נתניהו סולק ע"י היועמ"ש מעיסוק בבזק.
כלומר:
נתניהו לא עסק באותה עת בבזק בכלל, לא ישירות ולא בעקיפין. יחד עם זאת,
צחי הנגבי כמעט ו
לא התעסק בענייני רגולציה,
במיוחד לא ברגולציה של בזק.
כך שהמסמך הזה נכתב
ללא כל מעורבות של דרג פוליטי בכתיבתו.
הוא הוכן רק ע"י אנשי המקצוע במשרד התקשורת,
ללא כל שיקולים זרים ואיש מהם לא היה קשור ל"וואלה!", בשום צורה.
ה. המסמך הזה הוכן בחלקו הגדול ע"י
שמילה מימון, הרן לבאות, עדי קאהן גונן ו
חיים גרון, שהיו בצוות, שהכין את התשובה הזו (גם עו"ד
דנה נויפלד הייתה בצוות...).
אני כתבתי בסדרת הכתבות הענקית על תפירת תיק 4000 (כמפורט בנספח ב' כאן למטה) על תוכנו של המסמך, ממה ששמעתי בע"פ מעדים, שלא נחקרו (בכוונה), ועל סמך מסמכים משלימים מסביב, שאיתרתי, חשפתי והצגתי בסדרת הכתבות, אבל
את המסמך הזה עצמו לא קיבלתי ולא ראיתי עד הרגע הזה, שבו הוא נחשף ב-4.3.21, יותר מ-5 שנים אחרי שחובר ו
נחתם ב-18.12.16.
זאת, כי "חופש המידע" במשרד התקשורת השיב לי בזמנו, כשביקשתי את המסמך הזה, שידעתי על קיומו, שזו "תכתובת פנימית" החוסה בהגנה מ"חופש המידע", ומשרד מבקר המדינה סרב להציג לי אותו בטענה, שזה חומר, ששייך לביקורת של מבקר המדינה ורק הדו"ח הסופי של מבקר המדינה מתפרסם, והמסמכים, שהוגשו למבקר קודם לכן - חסויים על פי חוק מבקר המדינה.
ו. למרות שלא ראיתי בזמן אמת את המסמך הזה, ניתחתי בזמן אמת (ולא רק אני ניתחתי כך), שדו"ח מבקר המדינה, שפורסם במחצית 2017 -
שגוי לחלוטין ומתבסס על מידע שגוי -
כאן ו
כאן.
רק שנים מאוחר יותר נודע, שמזיני המידע השגוי הזה למשרד המבקר היו גורמים אינטרסנטיים ו
בראשם פרטנר (שפעלה באלימות ובאיומים. כולל איומים חמורים של
חיים סבן - אז הבעלים של קבוצת פרטנר, על
נתניהו כראש ממשלה,
כמפורט כאן, בחשיפה של
אלי ציפורי). גם קבוצת סלקום וגורמים נוספים פעלו כאן מאחורי הקלעים, בעלי אינטרסים, שהיו מעוניינים אז
לטרפד את תהליכי הרגולציה, שהוביל
שלמה פילבר, מהלכים, שהוכנו ביחד עם גורמי המקצוע במשרד (כולל כל האישורים המשפטיים הנחוצים). הטרפוד הזה (ע"י הגורמים האינטרסנטים ובתוספת העצירה של המהלכים ע"י מבקר המדינה), הוא זה שגרם
נזק מאז ועד היום של
מעל ל-50 מיליארד ש"ח, למשק הישראלי.
ז. ב
מסמך,
שלמה פילבר הוסיף את הניתוח שלו, למה מהלכי קידום הרגולציה בשוק הקווי בישראל נתקעו והשתבשו והוא קבע, שלפי מיטב הבנתו, מלבד העיכוב של מבקר המדינה, זה נבע
מ-3 סיבות מצטברות:
1) הסיבה הראשונה לעיכובים ברגולציה המתוכננת, לטענתו של
שלמה פילבר: במשרד האוצר התחלפו בעלי תפקידים, וביחד עם אגף הכלכלה במשרד התקשורת, הם שינו כיוון
והחלו להתנגד למהלכי הרגולציה של
שלמה פילבר וצוות הבכירים, שתמך בו - כמפורט
כאן בסעיף ד'.
במיוחד
שלמה פילבר יצא כנגד 2 ראשי ה-Deep State במשרד האוצר (בלי להזכיר את שמם בתגובתו, רק את תפקידיהם):
שאול מרידור, שפרש בזעף וברעש באוגוסט 2020, מתפקיד ראש אגף התקציבים באוצר, ויצא כנגד
אסף וסרצוג, סגנו של
שאול מרידור (עדיין נמצא בתפקיד הזה באוצר. ב-2016 היה "רכז תחום התקשורת" באגף התקציבים באוצר והוביל את הקו כנגד
שלמה פילבר). יצויין, שאת העדות השקרית (או המטעה, מחוסר ידע או חוסר הבנה) שלו (של
אסף וסרצוג) כנגד
נתניהו חשפתי כמה פעמים, למשל
כאן, בחצי התחתון של הכתבה.
אסף וסרצוג מעורב
אישית גם בהמשך התעלולים של "הקליקה",
עד היום, מה שמייד אפרט.
שלמה פילבר יצא בתקיפות כנגד הניסיון של משרד האוצר
לכפות על משרד התקשורת רגולציה, שמניעיה לא היו ברורים ולא מבוססים -
כאן.
השינוי ב
עמדות האוצר וכמה מראשי משרד התקשורת לא היה מוסבר ומנומק, באותה עת. כך, כותב
שלמה פילבר במסמך.
לאחרונה חשפתי, שהסיבות לשינויי העמדות הללו (באוצר ובחלק מבכירי משרד התקשורת), נבעו ממהלכים, שהתרחשו בכמה צירים, מונעים ע"י שילוב של "כת הרל"ב - RakLoBibi" ועיתונאים, שדחפו מצדם מעגלים רבים של מתנגדים, ששאפו להוריד את
נתניהו מכסאו - באמצעים משפטיים, לרבות חברי כנסת, עמותות שונות, כלי תקשורת וערוצי הטלוויזיה העוינים את
נתניהו.
הצירים הראשיים של "כת הרל"ב" שהיו אז (ופועלים גם כיום):
א) "
תפירת תיק 1000" שהונע ע"י
אודליה כרמון והעיתונאים
בן כספית (המוביל),
גידי וייץ ו
אילנה דיין, כבר מ-2013 ושיאו של מהלך זה
היה ב-2016 (עיקר התקופה, ש"מסמך
פילבר" מדבר עליה).
ב) "תפירת תיק בזק ואח"כ תיק 4000", מה
שהונע ע"י אילן ישועה, עיתונאים רבים ובמרכזם
גידי וייץ (המוביל),
בן כספית ו
רביב דרוקר (כן, וגם
אילנה דיין), ואנשים רבים נוספים במעגלים המשניים. תהליך זה החל ב-2012 ושיאו היה בשנים 2015-16 (עיקר התקופה, ש"מסמך
פילבר" מדבר עליה).
את חלקו של
רביב דרוקר ושותפיו במזימה הזו חשפתי (גם בשת"פ עם
אלי ציפורי) בכמה כתבות, למשל:
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן.
גם בצמרת משרד התקשורת היו בעלי תפקידים בכירים, שהצטרפו לכת הרל"ב, ובראשם
שמי
לה מימון,
שלא צריך היה לנחש את דיעותיו, כי הוא הצטלם (ראה תצלום אחד לדוגמה כאן משמאל, בו הוא משתלח ב
נתניהו ו
שרה, עם סיגר ושמפניה ורודה בידיו, מה שעמד אז ועומד גם כיום, במרכז "תיק 1000"). הוא פרסם לא אחת את עמדותיו בתוך המשרד ומחוצה לו. הוא
שינה את עמדותיו (למעשה חזר לעמדות המקוריות שלו, אותן הסתיר היטב בתקופה, שבה הוא חתר להיות מנכ"ל, או משנה למנכ"ל), מיד אחרי שיקבל מה שחפץ בו, להיות המשנה למנכ"ל.
שמילה מימון לא היה לבד, וכל החברים שהצטרפו אליו ל"כת הרל"ב", מצויים ב
רשימה כאן.
שלמה פילבר, בזמן אמת, לא הבין את הכיוון הזה ולא הבין, שזה יפיל אותו ויוביל אותו לחקירה פלילית כפולה (ויוביל אותו להיות "עד מדינה", כדי לנסות ולצאת מהבור העמוק אליו נפל, ממחצית 2017 עד תחילת 2018,
בגללם).
2) הסיבה השנייה לעיכובים, לטענתו: פעילות נמרצת של
קבוצת פרטנר כנגד תהליכי הרגולציה, שהוא הניע (
כאן בסעיף ה'). את הלחץ של פרטנר הוא הרגיש היטב, כולל האיומים של
סבן, וכתב על כך בברור, גם מסר זאת בעדותו במשטרה. אולם, באותה עת, בזמן אמת, הוא לא היה מספיק ער לפעילות החתרנית של קבוצת סלקום וחברת IBC כנגדו. הם פעלו כנגדו לא רק אצל מבקר המדינה, הם פנו גם לרשות להגבלים העסקיים (כיום הרשות לתחרות), גם ברשות ניירות הערך, באוצר (
אמיר לוי,
שאול מרידור ו
אסף וסרצוג, הובילו את הקו נגד בזק ונגד משרד התקשורת) וגם כנראה התלוננו אצל היועמ"ש.
3) הסיבה השלישית לעיכובים: פעילות נמרצת של התקשורת ופוליטיקאים כנגדו וכנגד המהלכים של משרד התקשורת -
כאן.
בנוסף,
שלמה פילבר ציין, שתהליכי בדיקת "ניגודי העניינים" של
נתניהו ע"י היועמ"ש וסילוק
נתניהו מהעיסוק בבזק ע"י היועמ"ש, תרמו אף הם
לעיכוב של חצי שנה בתהליכי קידום הרגולציה בשוק הקווי.
לסיכום:
שלמה פילבר זיהה חלקית בזמן אמת, מי פעל ופועל כנגד הרגולציה, שהוא מוביל, אך טעה כשלא העריך נכון את הכוחות, שפעלו נגדו, משום שהם סברו וטענו, שהוא פועל בשליחות
נתניהו (לטובת
אלוביץ'\בזק), ו
לא לטובת האינטרסים הציבוריים.
3. את מי צריך לחקור ולהעמיד לדין בעקבות "מסמך פילבר"?
א. חשיפת המעילה, לכאורה, והגניבה, לכאורה, בהיקף של 150 מיליון ש"ח מכספי המדינה ע"י "הקליקה" של IBC:
עבורי, זה ש
שלמה פילבר חשף את תחילתה של הפעילות הפלילית הענקית, לכאורה, שבמרכזה הייתה אז גניבה, לכאורה, של 150 מיליון ש"ח מכספי המדינה לטובת הכיסים של כל השותפים ב-IBC ואלה שפעלו סביבם, לא הייתה הפתעה.
אני קראתי לזה מתחילת החשיפות של הפרשה: "
תיק 5000" ויש באתר זה 334 כתבות חשיפה עם מאות מסמכים ועדויות שאספתי, בפרשה חמורה ביותר זו.
אציג כאן מה ש
שלמה פילבר כתב ב
מסמך שלו ב-18.12.16:
שלמה פילבר היה כאן
די עדין בתיאור המעילה הזו, לכאורה, בכספי הציבור.
הוא לא ידע, כשכתב את זה, שמבקר המדינה כלל לא מתכוון לבדוק ברצינות את המעילה הזו בכספי הציבור, כי "הקליקה" לא תאפשר זאת.
הוא גם לא הכיר את כל פרטי המעילה, לכאורה, שאותם חשפתי ב-334 כתבות החשיפה, סביב מה שכיניתי "תיק 5000"
ולאן בדיוק הלך הכסף של תושבי מדינת ישראל.
הסכום הגדול ביותר מה-150 מיליון ש"ח, הגיע לשבדיה, שם נבנה Data Center בכ-60 מיליון ש"ח לטובת תושבי שבדיה.
אם לא הבנתם, אחזור על זה שוב: הכסף של תושבי ישראל, עבר מהכיס שלכם, דרך רשות המיסים, לצמרת משרד האוצר ומשם ל-IBC ומשם הכסף הזה הגיע לשבדיה, כדי לממן שירותי תקשורת ומחשוב -
לשבדים.
שאר הכסף,
שנגנב, לכאורה, הגיע לכיסים של הבעלים ונותני השירותים שלהם (כולל עורכי הדין), עוד עשרות מיליוני ש"ח. היישר מכיסכם - לכיס שלהם.
זאת, במקום לפרוס סיבים לבתים, לכלל תושבי ישראל.
השותפים העיקריים מהאוצר וממשרד התקשורת, שעסקו במעילה, לכאורה, הזו, קיבלו תגמול יפה, ע"י קבלת תפקידים בכירים בצמרת קבוצת סלקום\IBC, כמפורט
כאן.
כך, נוצר לו משולש של אינטרסים: "הקליקה" של היועמ"ש והפרקליטות מצד אחד, ה
קליקה של משרד התקשורת מצד שני, והקליקה של
צמרת סלקום\IBC מצד שלישי, שלכולם יש אותו אינטרס -
להעלים את כל העבירות הללו, והעבירות, שנגררו אחריהן,
עד עצם היום הזה (ובכלל זה: הקלות רגולטוריות מפליגות ל-IBC, בליעת IBC ע"י סלקום וצירוף משקיע חיצוני למיזם, חיסול גולן טלקום ע"י סלקום, חיסול התחרות
מצד הוט וצירופה ל-IBC,
שדידת תשתיות וכספי בזק והעברתם לסלקום\IBC ועוד ועוד).
בנוסף, התמיכה של משרד האוצר במהלכים הללו, מה שנעשה בתמיכה של
שאול מרידור (שבינתיים פרש) ו
אסף וסרצוג, נמשכים מאז ועד היום. זאת,
ללא כל הפוגה, כולל בכל המהלכים של "
מתווה הסיבים"
המושחת של השר המפוטר
יועז הנדל.
אני הגשתי מעל ל-15 תלונות כנגד כל המעורבים בשערוריה המחרידה הזו ובראשם היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד
דנה נויפלד. הכל
נגרס בהוראות והחלטות של:
עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, עו"ד שי ניצן ועו"ד
מומי למברגר ועוד כמה (כמו
עו"ד דינה זילבר).
גם מה שהוחלט על ידם להעביר לבדיקת המשטרה, לא הגיע לחקירה ו
לא נחקר. החלטות של הנציב השופט בדימוס
דוד רוזן (בפניו התלוננתי על הגריסות הללו) -
נגרסו אף הם. טיוח מלא.
לסיכום עניין חמור ביותר זה:
שלמה פילבר מציין בתגובתו, שמיזם הסיבים, ששמו IBC (אנלימיטד), פשוט גנב את המענק של ה-150 מיליון ש"ח, שהמיזם קיבל מהאוצר, לטובת פריסת סיבים לציבור, ע"י העברת הכסף הזה לכיס של השותפים במיזם (מה שנקרא "עסקאות בעלי עניין").
לדבריו, המבקר היה אמור לבדוק את החשדות הללו של מעילה בכספי הציבור. אולם זה
לא קרה. די ברור למה, בהתחשב בעובדה, שבן הזוג של היועצת המשפטית של משרד התקשורת היה מעורב ב-IBC "עד צוואר". בנוסף, אם נבחן מה קרה לאלה, שנתנו את ה-150 מיליון ש"ח הללו מכספי משלמי המיסים ל-IBC, כדי
שיעלימו את הכסף הציבורי הזה לכיסים הפרטיים של בעלי המניות ב-IBC, נמצא, שכמעט כולם הם "עדי תביעה" בתיק 4000.
כלומר:
עולם הפוך לחלוטין. אלה, שהיו אמורים להיחקר ולעמוד לדין, גם על פי המסמך של
שלמה פילבר, חוגגים מאז ועד היום היטב, בחיק מי שהם דאגו לה - בהיותם בשירות הממשלתי: קבוצת סלקום\IBC.
ב. לשלמה פילבר מגיע צל"ש על עמידתו להגנת האינטרסים של הציבור בעניין "ההדדיות". את מי שצריך לחקור ולהעמיד לדין זה את השר לשעבר משה כחלון (בתמונה משמאל)
!
אחד הסעיפים היותר מוזרים בכתב האישום של תיק 4000, הוא הטענה, ש
שלמה פילבר עיכב (בהוראת
נתניהו, כך נטען), את רפורמה "ההדדיות" (שם מאוד מטעה. שכן אין שום "הדדיות" ברפורמה הזו). מדובר במתן האפשרות למתחרות של בזק להשתמש בתשתיות הפיזיות של בזק. באותה עת, רצו את הרפורמה הזו 3 גופים בשוק התקשורת: IBC, שמצבה אז היה גרוע ועמדה בפני רכישה ע"י סלקום, סלקום, פרטנר והוט.
באופן ספציפי, בזמן שהאוצר החליט לקדם את הרפורמה הזו, נגד דעת משרד התקשורת, רק החברות IBC והוט היו מעוניינות בכך וזקוקות לכך. זאת, משום שלסלקום ופרטנר, כבר מסוף 2014, על פי החלטות והתקנות שחתם עליהם השר דאז
גלעד ארדן,
הייתה גישה לתשתיות הפיזיות של בזק והן לא נזקקו לתיקון החוק הזה.
וכך כותב
שלמה פילבר במסמך שלו,
לקרוא ולא להאמין:
הסבר למי שלא הבין:
משה כחלון, שר האוצר בממשלת
נתניהו, שכבר באותה עת היה "מאותרג" ע"י הפרקליטות, עוד מתקופת היותו שר התקשורת (סיפור ארוך, קשה וחמור ביותר,
המפורט כאן), בגלל מה שנטען נגדו (על ידי וע"י "אומץ", שהצטרפו לתלונות שלי ליועמ"ש), שהוא מסייע להוט בגלל אחותו,
המשיך לפעול בסתר לסייע להוט, בגלל אחותו.
הסיוע, שהוא (
משה כחלון) דחף במחצית 2015, דרך "הקליקה" בצמרת האוצר ואגף התקציבים (
אמיר לוי,
שאול מרידור ו
אסף וסרצוג) ופקידים נוספים באוצר, היה
לתת יכולת להוט להשתמש בתשתיות של בזק, על פי מתווה "השוק הסיטונאי", למרות שהוט לא יכולה להיות, על פי חוק התקשורת ותקנותיו, ב"שוק סיטונאי" על הגב והתשתיות של בזק. גם IBC לא יכולה הייתה אז להיות ב"שוק הסיטונאי", אבל זה שייך לסעיף הקודם, על המעילה וכל מעשי המרמה והכזב סביב IBC.
כלומר: משה כחלון דחף לבצע רפורמה, ששמה המטעה הוא "הדדיות", לטובת הוט, רפורמה, שתספק הטבה רגולטורית בשווי מאות מיליוני ש"ח לבעלי הוט, נגד האינטרסים הברורים של הציבור, במעשה שחיתות ברמות בלתי נתפסות.
לכן, שלמה פילבר עיכב (לא הצליח לעכב הרבה, האוצר היה חזק ממנו), את הרפורמה המושחתת ביותר הזו, שהיה צורך לחקור אותה, ואיש לא חקר אותה - בכלל.
שלמה פילבר רצה לדרוש לפחות תמורה מהוט, עקב המתנה הזו, ש
משה כחלון נתן לה, שתפרוס סיבים בתחרות לבזק, וזה היה חלק מהרפורמה הרגולטורית, שניסה לקדם ב-2016, אבל
הוכשל.
בסופו של מהלך, כיום הוט הפכה להיות "הזנב" של קבוצת סלקום\IBC, ומטרת "הקליקה" של סלקום\IBC לחסל אותה בשוק הקווי כמתחרה בהן - הושגה.
אם לסכם את הסעיף הזה: מגיע ל
שלמה פילבר צל"ש על כך, שניסה לעצור את מעשה השחיתות הנוראי הזה, לכאורה, של הטבה רגולטורית להוט בגובה מאות מיליוני ש"ח, בגלל הרצון של שר האוצר
משה כחלון לסייע לאחותו (שבינתיים פרשה מהוט והתקדמה והיא כיום מנהלת את ההשקעות של
פטריק דרהי, הבעלים של הוט בישראל).
את מי שהיה צריך לחקור זה את
משה כחלון וכל אנשי האוצר, שקידמו את הדבר המושחת ביותר הזה.
לא היה לעניין זה כל קשר ל
נתניהו, והכנסת הנושא הזה לכתב האישום בתיק 4000, נועדה למטרה אחת: להסיח את הדעת, שאת מי שצריך היה לחקור ולהעמיד לדין (גם על התעלולים בתקופת היותו שר התקשורת), זה את
משה כחלון. לא את
בנימין נתניהו.
למותר לציין, שכל התלונות שלי בעניין זה ליועמ"ש -
נגרסו.
מדובר באחת השערוריות הפליליות, לכאורה, הכי גדולות, שהיו אי פעם בשוק התקשורת הישראלי, ובפועל מעמידים בפני בית המשפט המחוזי בירולשים לדין, את
האנשים הלא נכונים.
ג. של מי הרעיון של קידום הורדת ההפרדה המבנית מבזק? מתברר שלא של נתניהו...
שלמה פילבר חושף, שהרעיון לקדם את הורדת "ההפרדה המבנית" מעל בזק היה הרעיון של
הרן לבאות, (בת
מונה למטה), מי שהיה סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת, רעיון, שקודם על אגף הכלכלה במשרד, כבר ב-2015.
זה בכלל לא נדחף ע"י
נתניהו, ככתוב בכתב האישום.
האוצר תמך בזה בתחילת הדרך ויותר מאוחר הם שינו כיוון, כפי שצייתי קודם.
כיום,
הרן לבאות ו
אסף וסרצוג (מהאוצר)
הם "עדי תביעה" כנגד
נתניהו. אבל ב-2015 העמדה של האוצר ו
הרן לבאות הייתה
הפוכה, כמופיע במפורש כאן:
למותר לציין, שכיום
הרן לבאות הוא סמנכ"ל בכיר ב-IBC
מקבוצת סלקום...
הרן לבאות לא הסביר למה הוא שינה את עמדתו -
כאן. גם
כאן.
בזמן אמת, על פי המסמך שנחשף,
הרן לבאות פעל נמרצות כדי
לקדם את הרעיון הזה (של ביטול "ההפרדה המבנית" בבזק, רעיון, שנתמך ע"י כל צמרת המשרד וכמובן ע"י
שלמה פילבר) -
כאן.
שלמה פילבר תקף בחריפות את השינוי בעמדות של משרד האוצר, שפעל בסתר ובנכלוליות מאחורי גבו -
כאן.
ג. מה הייתה עמדת שמילה מימון בזמן אמת, בנושאי הרגולציה, ששלמה פילבר קידם?
מהמסמך, שנחשף כעת, עולה בברור, ש
שמילה מימון תמך בזמן אמת ו
בהתלהבות יתרה בתכניות הרגולטוריות של
שלמה פילבר, והנה זה כאן, "שחור על גבי לבן":
אם נסכם את 2 הסעיפים האחרונים (ב' ו-ג'):
שמילה מימון ו
הרן לבאות, 2 הסמנכ"לים הכי בכירים באותה עת במשרד התקשורת (
שמילה הפך למשנה למנכ"ל תוך כדי הכנת המסמך), בזמן אמת,
קידמו, תמכו ודחפו את הרעיונות הרגולטוריים, שהוביל
שלמה פילבר.
זה
לא בא בכלל מנתניהו.
למה הם שינו כיוון והפכו לעדי תביעה
נגד נתניהו?
זאת ניתן לברר בחקירה, שהייתה מזמן אמורה להתקיים, שתבדוק גם את מעורבותם האישית
במעילה המחרידה, לכאורה, של כספי המדינה, שהועברו ל-IBC, כאמור בסעיף א' כאן מעל.
ד. האם הייתה איזו עבירה פלילית או אחרת בנושא "הטלפוניה הסיטונאית" של בזק?
כבר כתבתי ועשרות פעמים, שנושא "הטלפוניה הסיטונאית" הוכנס לכתב האישום בחוסר הבנה מוחלט, לגבי הנושא הרגולטורי הזה. עוד לפני שראיתי את הכתוב ב"מסמך פילבר", שנחשף כעת, ניתחתי על סמך עשרות מסמכים, שחשפתי, ועדויות רבות, שקיבלתי מאנשים, שלא נחקרו (ובכוונה),
שאין בנושא הטלפוניה הסיטונאית שום דבר. פשוט כלום.
ויש לכך גם הוכחה טרייה, שלאחרונה סלקום הודתה בעצמה, שאיש לא מעוניין בטלפוניה הסיטונאית של בזק (כי לסלקום ולפרטנר יש חלופה טובה יותר וזולה יותר הנקראת VoB. ומלבד זאת, כמעט כולם משתמשים בסמארטפונים,
גם בתוך הבית). המאמר האחרון, שפרסמתי בנושא "הטלפוניה הסיטונאית", שמכיל בתוכו קישורים לכל הכתבות העיקריות הקודמות,
נמצא כאן.
בנוסף, כל הניסיונות שנעשו במשך השנים לעדכן את מחירי בזק בטלפוניה הרגילה (לא הטלפוניה הסיטונאית),
כשלו עד היום,
כמפורט כאן. לכן, ממילא הנושא הזה ייעלם בהדרגה מסדר היום, כאשר רוב הציבור יעבור לחיבורי סיבים לבתים, שם הטלפוניה הקווית היא רק VoB.
במסמך
פילבר שנחשף, מתוארת כל ההשתלשלות של נושא "הטלפוניה הסיטונאית" עד סוף 2016 ומוב
את בו בפירוט עמדתו של סמנכ"ל בכיר דאז,
חיים גרון (בתמונה משמאל).
חיים גרון, שהיה אז סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי והחזיק בידיו את תיק הרישוי של קבוצת בזק, היה הוותיק והמנוסה מבין הסמנכ"לים הבכירים במשרד, ועמדתו המקצועית הייתה, שיש ליישם טלפוניה סיטונאית במודל, שבזק הציעה (ריסייל).
זה לא היה רעיון של
נתניהו, ו
נתניהו בכלל
לא היה מעורב בכך.
הנושא הדי מורכב הזה מבחינה רגולטורית, מפורט בכמה סעיפים מרכזיים במסמך של
שלמה פילבר ובכלל זה:
כאן כאן,
כאן ו
כאן.
עמדתו של
חיים גרון חפפה את עמדתו של
שלמה פילבר דהיום, אבל השר הקודם (הכוונה כאן לשר
גלעד ארדן) והמנכ"ל הקודם (הכוונה ל
אבי ברגר) חשבו אחרת ממנו, כמופיע כאן:
ה. אז מי דחף את שלמה פילבר ליישם טלפוניה סיטונאית במודל, שבזק רצתה? האם זה נתניהו (ככתוב בכתב האישום)?
מעבר לתמיכה של
חיים גרון במודל, שבזק הייתה מעוניינת בו (ריסייל,
ולא CPS), כאמור בסעיף הקודם, במסמך של
שלמה פילבר נחשפת
עובדה מדהימה חדשה, שלא הייתה ידועה עד כה.
כדי שלא תחשבו, שאני ממציא משהו, אז הנה זה מהמקור:
הסברים למי שלא הבין:
אבי ברגר, (ב
תמונה משמאל), בהיותו כבר אזרח, הגיע כאזרח לסייע ל
שלמה פילבר בחפיפה שלו, בכניסתו לתפקיד.
זאת, כי הוא (
אבי ברגר) פוטר ב-17.5.15 ועזב סופית את המשרד ב-20.5.15. במקומו מונה
שמילה מימון למ"מ מנכ"ל, עד 7.6.15, היום בו מונה
שלמה פילבר למנכ"ל והחל את החפיפה שלו עם
שמילה מימון (ועם ראש מטה השר, עו"ד
איתן צפריר, אבל זה סיפור מעניין - שלא נעסוק בו כאן)
.
כלומר, קרוב לחודש לאחר שהיה אזרח, משוחרר מכל לחצים, או כל קשר ל
נתניהו,
אבי ברגר מציע בעצמו ל
שלמה פילבר, המנכ"ל הטרי הנכנס, שלא מבין מאומה ברגולצייה של עולם התקשורת,
לקבל את ההצעה של בזק, לגבי שיטת "המכירה החוזרת" (ריסייל) של טלפוניה סיטונאית. זו השיטה, ש
חיים גרון (אז סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי)
תמך בה ואפילו פרטנר, האויב הגדול של
שלמה פילבר אז,
תמכה בפתרון הזה, כדברי המשנה למנכ"ל פרטנר -
יובל קינן.
אז איך אפשר לייחס ל
נתניהו, שהוא זה שקידם את הרעיון של בזק (ריסייל) באמצעות
שלמה פילבר? זאת בזמן, ש
נתניהו בכלל לא הבין בתחום הזה ולא עסק בו בכלל ומי שקידמו אותו היו:
אבי ברגר,
חיים גרון ו
יובל קינן (משנה למנכ"ל פרטנר)!
אגב, כל ה-3 הבכירים הללו (
ברגר,
גרון ו
קינן) הם מהנדסי תקשורת ויודעים על מה הם מדברים.
כך, ש
שלמה פילבר (שלא היה מהנדס תקשורת, אלא עו"ד),
הלך בכיוון נכון מבחינה מקצועית.
אין לזה שום קשר ל
נתניהו ולאיזו "עסקת שוחד".
כלומר: העדויות של
אבי ברגר (כשנה וחצי אחרי כאן) במשטרה ומה שהוא דחף לכל התקשורת (במיוחד דרך "הארץ" ו"דה-מרקר") על נושא "הטלפוניה הסיטונאית", נגד
נתניהו, היו
שקר אחד ענק, שכך התגלגל לכתב האישום, בחוסר הבנה מוחלט לעובדות.
למי ששכח (אני לא),
אבי ברגר קיבל בשנים האחרונות "תגמול" יפה מקבוצת סלקום \ IBC על "תמיכתו" בקבוצה -
כאן.
בזמן אמת,
הוא עצמו (ברגר) הציע לשלמה פילבר ליישם את המודל של ריסייל, כמו שבזק רצתה.
לא נתניהו.
עדכון 18.3.21:
איתן אבריאל פרסם
כאן בדה-מרקר (כותרת בלבד): "הגרף היומי |
זכרו לברכה: מותו של הטלפון הקווי.
שלוש חברות (פרטנר, סלקום ו-IBC) חיברו כ-800 אלף משתמשים בישראל לסיבים אופטיים. בזק מבטיחה מיליון חיבורים נוספים בתוך שנה, כולל בתים פרטיים - וזו כבר
מהפכה."
ו. האם היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד) התנגדה למתווה הרגולטורי של שלמה פילבר ומה הייתה עמדת היועמ"ש (מנדלבליט, באמצעו המשנה שלו - עו"ד ליכט), בנושא זה?
את הנושא המאוד רגיש הזה, ניתחתי בעשרות כתבות והוכחתי, שעו"ד
דנה נויפלד ו
עו"ד אבי ליכט (אז המשנה ליועמ"ש ומי שריכז מטעם היועמ"ש ד"ר
מנדלבליט את הטיפול ברגולציה על קבוצת בזק),
שיקרו בעדויותיהם במשטרה.
בזמן אמת,
הם היו מעורים בכל פרט, כולל בחילוקי הדעות בין מנכ"ל משרד התקשורת לצמרת משרד האוצר, ועו"ד
דנה נויפלד תמכה בעמדתו של
שלמה פילבר, וזה מופיע כמה פעמים ב
מסמך של פילבר ובמיוחד בפסקה הבאה:
בזמן אמת, עו"ד
דנה נויפלד, (בתמונה משמאל), תמרנה את הרגולציה לכל כיוון, שהתאים לה באותו רגע, העיקר לחלץ את עצמה מהסדרי "ניגוד העניינים" של עצמה בהם הייתה שקועה "עד צוואר". היא העומדת מאחורי
רוב התרגילים הספק חוקיים של משרד התקשורת, בעשור החולף.
היא הצליחה במשך שנים
להתחמק מ
חקירות בנוגע למעשיה, בצורה די יפה ומוצלחת (מבחינתה) עד כה, בזכות "הקליקה" ממנה באה, מצמרת לשכת היועמ"ש והפרקליטות, שמספקת לה מזה שנים גיבוי וחיפוי
מוחלטים.
לסיכום פרק זה:
עדי המפתח הראשיים של התביעה ב"תיק 4000" לא רק ששיקרו בחקירתם, והפרקליטות בנתה תיק הזוי המבוסס על שקריהם, מול כל
המתועד היטב מזמן אמת,
הם אלה, שאמורים היו להיחקר ולעמוד לדין פלילי.
לא נתניהו.
נספח א':
לשאלה,
למה אני ממשיך בסדרת הכתבות על תיק 4000, הרי כעת הכל
מתברר בבית משפט והאם לא חבל על זמני? כבר עניתי כמה וכמה פעמים, למשל
כאן בשאלה ראשונה בחלק התחתון של הכתבה ו
כאן בנספח א'.
ממש בקצרה: אני עוסק בנושא של "
תפירת תיקים", כאשר
אין מנגנון משום סוג בישראל לטפל בזה (
בשונה מהנעשה בכל מדינות העולם הדמוקרטי). אני לא עוסק בהגנה על הנאשמים, כי למטרה הזו יש להם עורכי דין מסורים ומובילים. אני עוסק במה שעורכי הדין לא עוסקים ולא יכולים לעסוק בו: תופרי התיקים וחשיפת עבירותיהם, לכאורה, ודרישה
לחקור ולהעמידם לדין על מעשיהם. לא בסיום המשפט, אלא
כעת. אחרי המשפט -
זה לא יקרה.
לעולם.
כפי שציינתי לא אחת, גם אם
נתניהו יזוכה לחלוטין, או יורשע בסעיפים שוליים וללא קלון, או יורשע בסעיפים פעוטי ערך,
לא יקרה מאומה למעלילים, לשקרנים ולתופרי התיקים.
הסברים מעמיקים ומשפטיים נוספים, יש בסדרת הכתבות המפורטת
כאן למטה.
אין כרגע
שום מנגנון, שעוצר את "
מרוץ ההתיישנות" (סקירה בינלאומית משווה של מנגנוני ההתיישנות בעולם המערבי מול מה שיש בישראל
יש כאן, מהלשכה המשפטית של הכנסת). מדובר, כמובן, בהתיישנות, שחלה על
עבירות, שבוצעו סביב תיק 4000 (מאות רבות של עבירות, אולי אלפים של עבירות מכל סוג, החל מעבירות משמעת, עבירות חטא, עבירות עוון ועבירות פשע, עד פשע חמור).
עבירות
החטא הן כבר מזמן
אחרי תקופת ההתיישנות (שהיא שנה).
כל עבירות
המשמעת, שבוצעו ע"י החוקרים (ברשות ניירות הערך ובמשטרה), קציני המשטרה והפרקליטים - חלה עליהם כבר התיישנות (שהיא שנתיים).
כך, שגם אם
נתניהו ייצא זכאי לחלוטין או חצי זכאי,
העבירות הללו לא תבוררנה בכלל, לעולם בגלל התיישנות.
כך, גם לגבי עבירות פליליות ברמה של
עוון, שההתיישנות היא של 5 שנים, שכעת אנו בקצה של ה-5 שנים הללו, בלי שאיש עוצר את "שעון ההתיישנות".
בעבירות הפליליות ברמה של
פשע, ההתיישנות היא 10 שנים וההתיישנות הזו תגיע ותהיה בתוקף בשנים 2026-8 (10 שנים מאז שהחקירה ב"תיק 4000" החלה ועד שהסתיימה), עוד לפני שיהיה פסק דין חלוט בתיק 4000 ו
איש לא עוצר את "שעון ההתיישנות" הזה (בכוונה).
"הקליקה"
הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה ויודעת היטב, ש"שעון ההתיישנות" יגן עליה מפני כל בדיקה, חקירה, תביעה וענישה, על מה שהיא עשתה או לא עשתה בתיק הזה.
"הקליקה" הזו יודע גם, שלנציב התלונות, השופט בדימוס
דוד רוזן, אין כל שיניים ואפשר לצפצף על כל מה שהוא כותב. וכך נעשה.
היקף העבירות, לכאורה, שנעשו בתפירת התיק הזה, הוא אות קלון על מערכת הפרקליטות בישראל ואת זה אני חושף שוב ושוב, הכל מגובה במסמכים, בכל סדרת המאמרים, מזה כ-5 שנים ויותר. את החשיפות הללו אני לא מפסיק, כי יש
עוד. חשיפה אחרונה היא
כאן וגם
כאן ו
כאן, והחשיפות הללו מתעדכנות
כאן ברמה יומית.
בגלל
שאין בישראל מוסדות חוקיים לטיפול בעבריינות, לכאורה, של ראשי מערכות החקירה והתביעה בתהליכי "תפירת תיקים",
בשונה מכל מדינה דמוקרטית אחרת בעולם, אחת הדרכים לטפל בבעיה הזו, היא בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, או מה שיותר מהיר: "
ועדת בדיקה ממשלתית" בראשות שופט בדימוס, שזה בסמכותו של
שר המשפטים.
ברור, שכרגע מדובר ב"
חלומות באספמיה". עם שר המשפטים (כרגע
בני גנץ) היושב כעת במשרד המשפטים.
אפשרות אחרת היא להקים בישראל מוסד של "חוקר עצמאי", שיכול לחקור רק בכפיפות לחוק ולא לשום אדם או מוסד ("תובע מיוחד" הוא נקרא בארה"ב), אדם, שיוכל לחקור ולעצור את כולם, החל משופטים וכלה ביועמ"ש ופרקליט המדינה ו
לא יהיה תלוי בהם, בשום צורה. זה דורש שינוי חקיקה, שכרגע אין סיכוי שתתרחש.
בחשיפות שלי, זהיתי בוודאות מלאה, מגובה בכמות עצומה של מסמכים ועדויות (מאנשים שלא נחקרו), היכן בדיוק החל תהליך תפירת תיק 4000
ולמה, וזה מפורט לפרטי פרטים מלווים במסמכים רבים וברורים, ועדויות (שלא נגבו, כמובן), למשל
כאן ו
כאן, למתעניינים, ובפרקי הסדרה
המפורטים כאן למטה ב
נספח ג' ובמיוחד בכתבה: "
פירוט 60 שקרים בתיק 4000 (ויש עוד), שמסתירים בכוונה מהציבור!".
כל "
ראיות הזהב" ב"תיק 4000" הם
אוסף של שקרים וספינים, ו
התמוטטות "תיק בזק" מזמן הייתה אמורה להוביל למחיקת "תיק 4000", כי הוא (לטענת הפרקליטות) המשך ישיר ל"תיק בזק" ונובע ממנו.
ככה נתפר תיק 4000. מכלום.
וכפי שכבר כתבתי בעבר, הפארסה המדהימה הזו, שנקראת תיק 4000 (בשונה מתיק בזק), מזמן הייתה אמורה להיסגר ואת מי שיש להעמיד לדין - זה את אלה שקשרו קשר ליצור ולפברק את ההתנקשות המשפטית הזו.
יש לנו כאן חשד, לכאורה, לתכנון "הפיכה שלטונית" באמצעות "פיברוק תיק", שקרים, בידוי ראיות ועוד, שזה אוסף אדיר, לכאורה, של עבירות הקיימות בספרי החוק של מדינת ישראל.
יצרו כאן עבירות "יש מאין".
מעולם, בהיסטוריה של תהליכי האישורים הרגולטוריים הקיימים במשרד התקשורת, לא נעשו כל כך הרבה בדיקות, בדיקות חוזרות, הצלבות ואישורים, בצורה כל כך מקצועית ויסודית, עם הקפדה יתרה על כל פסיק בחוקים, בתקנות וברישיונות, כמו שנעשה בהחלטות הנוגעות לבזק, החלטות, שאושרו שוב ושוב ע"י "ארמייה של יועצים משפטיים".
אז מה רוצים מנתניהו?
חוץ מ"תפירת תיק" לצרכי פוטש פוליטי, תפירה, שהחלה, בין היתר, מסיבות כלכליות של המתחרות בבזק ובראשן קבוצת סלקום (וגם פרטנר), ומשנאה של קבוצה קטנה של עיתונאים ופוליטיקאים, אין לי כל הסבר סביר, מתועד וקביל.
מאז "פרשת דרייפוס", לא הייתה עלילה כזו מרושעת ונבזית, של "תפירת תיק", בהיסטוריה הפלילית של העולם המערבי, שאנו מתיימרים להיות חלק ממנו.
נספח ב':
פירוט רשימת כל עשרות הפרקים המרכזיים הקודמים בסדרה, שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000" [הערה חשובה: הרשימות הללו ממשיכות להתעדכן כל הזמן]:
מבחר ממאות פרקי רקע חשובים, שהקדימו, ליוו ומלווים את הסדרה הזו, בארבע השנים האחרונות, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות בעשרות פרקי הסדרה המרכזיים, שיש ברשימה כאן מעל [הערה חשובה: הרשימה הזו ממשיכה להתעדכן בלינקים באופן שוטף]:
***********************************************************************************************
