רוה"מ ושר התקשורת (ביבי נתניהו): "מצטער על הקמת התאגיד, זה חמק לי בצוק איתן". ככה זה כשמיישמים רגולציה המבוססת על ספינים, שקרים, זיופים ותחמונים. שום לקח לא נלמד מהפיאסקו הזה. "לשקר אין רגליים", לכן השקר של המתחזה בלשכת מנכ"ל משרד התקשורת - נחשף אף הוא.
מאת:
אבי וייס, 9.8.16, 18:00
ראש הממשלה ושר התקשורת
התוודה בפני עיתונאים, שהקמת התאגיד הציבורי (תחת שם המותג "
כאן") לרדיו וטלוויזיה היא
טעות אחת גדולה, בגלל שהוא (
ביבי) היה עסוק במבצע "
צוק איתן".
הבעיה: הוא צריך להאשים רק את עצמו. הוא נגרר אחרי המהלכים הפופוליסטיים של שר התקשורת דאז
גלעד ארדן, שכל מה שעניין אותו זה להיות מקום שני אחרי
ביבי ברשימת הליכוד. בדרך,
ארדן "הרס כל חלקה טובה" ורצה להוכיח, שהוא רפורמטור בתקשורת טוב בהרבה מ
משה כחלון (קודמו בתפקיד שר התקשורת)...
לקוראי האתר, זו לא הפתעה, שהפיאסקו, שכעת רבים (כולל
ביבי) מודים שזה פיאסקו - כשל. המהלך של פירוק רשות השידור והקמת תאגיד שידור ציבורי תחתי הוא מהלך רגולטורי,
שכולו מקח טעות.
הזהרתי זאת במפרש (כמעט יחיד בתקשורת), ממש "בזמן אמת" ,כשהעניין "בושל סופית"
תוך כדי מבצע "צוק איתן" וחזרתי על כך בעשרות רבות של מאמרים וניתוחים (למשל:
כאן,
כאן,
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן).
אי אפשר להצליח לאורך זמן, כשבונים רגולציה הבנויה על רמאות, ספינים, זיופים,
הפרות חוק בלי סוף, ו"עבודה בעיניים" על העיתונות והציבור.
למה השר
גלעד ארדן (בתמונה
משמאל), הצליח בזמנו להעביר את הרפורמה הזו? 3 סיבות עיקריות:
- השנאה של הציבור ל"אגרת הטלוויזיה". גלעד ארדן הבטיח לציבור את ביטול האגרה. אולם, הוא "שכח לעדכן" את הציבור, שכולנו נשלם יותר על השירות הזה, דרך רישיון הרכב ודרך מערכת המיסים.
- האגו והאטימות של עובדי רשות השידור, בגיבוי ההסתדרות. העובדים ברשות השידור מאורגנים בכמה ועדים כוחניים, חתמו על אין ספור "הסכמי הבראה", שלא מומשו ועשו ככל העולה על רוחם. על רקע זה, קל היה להסית את הציבור כולל חברי הכנסת נגדם.
- אי הבנה מוחלטת של כלי התקשורת איך עולם התקשורת עובד, איך רגולציית התקשורת עובדת (בעולם כמו גם בישראל). התוצאה האומללה של מצב זה: כל ספין של גלעד ארדן ועושי דברו שוכפל כלשונו ע"י כל כלי התקשורת (מלבד אתר זה), וכך היה ניתן להציג את המהלך של הרפורמה כהצלחה. זאת, למרות שקוראי אתר זה קיבלו הסברים חוזרים ונשנים למה זה עתיד להיכשל. וזה כבר נכשל, מהיום הראשון של הרפורמה.
האם נלמד איזה לקח מהפיאסקו הזה?
בצער רב אני חייב לציין:
שום דבר לא נלמד. להמחשה: בעצם הימים הללו, מתבצעים מהלכי רפורמה חשובים בעולם רגולציית התקשורת (גם ע"י משרד האוצר
כמנותח כאן וגם ע"י יו"ר מועצת הכבלים והלוויין -
מנותח כאן). שום כלי תקשורת לא יוצא נגד המהלכים המסוכנים הללו, שיובילו
להרס תחומים נוספים בעולם התקשורת בישראל. זה לא מקרי,
שהידרדרנו ב-5 השנים האחרונות ממקום 26 למקום 35 בעולם בכל מדדי ה-ICT.
למה זה קורה? כי אין כמעט עיתונאים המבינים באמת בתחום. כמות העיתונאים והאנליסטים, שמבינים בתחומים הללו ומוכנים לכתוב עליהם
ללא מורא,
הוא פחות מאצבעות יד אחת. חלק לא קטן מהעיתונאים בכלל עוסק בדבר אחד בלבד: איך להפיל את
ביבי. זה לא עובד להם כל כך, אבל הם לא מתייאשים... בכלל לא אכפת להם שהם עוזרים
למוטט את שוק התקשורת הישראלי. הבעיה היותר חמורה: אין לאלו שמבינים בתקשורת - תחליף.
אין דור צעיר של עיתונאים ואנליסטים, שנכנסים לתחום. הצעירים היותר פיקחים מקימים סטארטאפים והפחות פיקחים הולכים לעבוד כשכירים בסטארטאפים ובחברות הייטק. זה מצוין, אבל לכלי התקשורת, שנמצאים בשקיעה ומשלמים לעיתונאים שכר מינימום, מגיעים צעירים,
שאין להם שום מושג בתחומים אותם הם מכסים. לכן, כל מה שהם עושים זה Cut & Paste של מה שהם מקבלים מהספינולוגים הציניים הללו, שמוכרים להם "רפורמות מדומות". אין כיום "
תקשורת עצמאית" בתחום רגולציית עולם התקשורת והמעט שיש - אין לו המשכיות.
לכן, אנשים ציניים וחסרי כל עכבות דוגמת
גלעד ארדן, יכולים "לעבוד על כולם" בלי שום בעיה. כדי לבצע את המהלכים הללו, הם צריכים צוות גדול של עוזרים. כי רפורמות דורשות המון עבודה מאחורי הקלעים. העבודה הזו כרוכה באין ספור של הפרות חוק ובכלל זה "
פטורים ממכרזים", קליטת עובדים מחוץ לכל מסגרת (16 עובדים מונו מחוץ לכל תהליך חוקי, להיות העוזרים של
ארדן), "תפירת מכרזים" בתחומים של של כוח אדם, "פברוק מסמכים" בלי סוף וכך הלאה והלאה.
לגלעד ארדן היה צוות ענק בתחום זה. הוא לא בחל לשכור בתרגילי "פטורים" ושאר תרגילים לא חוקיים, אנשים,
שישמיצו את עובדי רשות השידור ויעשו תעלולים בלי סוף, בשמו.
כדי שכל המערכת הזו תפעל,
גלעד ארדן היה צריך לידו אנשים מ
אוד נאמנים, שייעשו עבורו את כל "העבודה השחורה". בזמנו, בראש הנאמנים הללו עמדו שניים:
אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת דאז (שכבר קיבל את עונשו, ולכן לא נרחיב עליו), והסמנכ"לית הבכירה למינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת,
תמי לשם (בתמונה משמאל).
"לשקר אין רגליים" ובסוף הכל יוצא
לעיתים נדירות נופלים לידי מסמכים מקוריים המוכיחים "שחור על גבי לבן", שבמשרד התקשורת משקרים לי ולקוראים
במצח נחושה ובלי למצמץ.
באחד המקרים הנדירים הללו
חשפתי כאן, את התרגיל של "תפירת מכרז" עבור השר דאז
משה כחלון, חשיפה מלווה במסמך מקורי ומדהים בחתימת ידה של
תמי לשם.
הפעם "נרים את המסך" מעל מסמך נוסף, שנוגע לתרגיל, שהתרחש בלשכת מנכ"ל משרד התקשורת דאז,
אבי ברגר, ונחשוף מי שיקר לי ולקוראים. היו אלה הימים של הרפורמה ברשות השידור של
גלעד ארדן, ו
אבי ברגר בשת"פ עם
תמי לשם, שהרשו לעצמם
לבצע תרגילים משל עצמם, אותם כנראה למדו מהשר הממונה עליהם. הסיפור נוגע למתחזה לעוזר מנכ"ל, שהסתובב אז במשרד התקשורת וחילק הנחיות לכולם.
לכן, שלחתי את השאלה הבאה למשרד התקשורת ולנציבות שירות המדינה:
"לפני כשנתיים וחצי חשפתי (
כאן) את
ד. ר. שהיה נהג מנכ"ל משרד התקשורת דאז (
אבי ברגר) ו
התחזה לעוזר מנכ"ל.
בעקבות החשיפה, הנציבות הורתה למשרד התקשורת
להפסיק את ההתחזות הזו.
אולם,
כעבור כשנה (בפברואר 2015)
חשפתי שההפקרות הזו
נמשכת, למרות
שמונתה עוזרת מנכ"ל במשרד כבר ב-2014.
יתרה מכך, גם משרד התקשורת וגם
נציבות שירות המדינה טענו בתגובותיהם ש
ד. ר. חדל לכנות את עצמו כעוזר מנכ"ל ואין שום ממש בתלונתי.
כעת מתברר ש'לא היה ולא נברא'.
ד. ר. בעצמו ובכבודו העלה לאינטרנט (
כאן, כ"כ, במידה והמסמך נעלם מהאינטרנט הוא מצוי
בזיכרון האתר כאן), מכתב המלצה שקיבל מהמנכ"ל (
אבי ברגר), על נייר רשמי של משרד התקשורת, שבו הוא מכנה את
ד. ר. -
עוזר מנכ"ל. כנראה
ד. ר. העלה את המכתב לאינטרנט כדי לחפש עבודה.
האם יש דרך
לבטל את מכתב מנכ"ל משרד התקשורת, שמטעה את הציבור הקורא את המסמך הזה?"
תגובה לא הצלחתי לקבל, לא ממשרד התקשורת ולא מנציבות שירות המדינה. די ברור למה. אם אקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
אני מביא כאן שוב כלשונה את תגובת נציבות שירות המדינה, שקיבלתי בפברואר 2015, אחרי שחשפתי בפעם
השנייה את מה שקורה בלשכת מנכ"ל משרד התקשורת:
"
תגובת נציבות שירות המדינה: "בעקבות פנייתך ביקשנו את התייחסות משרד התקשורת. להלן התייחסותה של גב' תמר לשם, סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת, תשובה אשר מקובלת עלינו:
"ד. ר. משובץ בתקן נהג מנכ"ל. אכן הוטלו עליו תפקידים נוספים בנוסף להיותו נהג, בהתאם לתקשי"ר, אך לא נוסף לו תואר נוסף ועל כן הוא לא רשאי לחתום בתואר אחר והוא גם לא עושה כן.
הנטען על ידי מר וייס אינו תואם פני המציאות, העובד לא טען כי הוא לא מתייחס להנחיות הנציבות. ההיפך הוא הנכון, המשרד מקפיד לעבוד עפ"י כללי התקשי"ר והנחיות נציבות שירות המדינה".
עד כאן תגובתה. אם יש לך ראיות למסמכים שהוא חותם עליהם בתואר אחר - נשמח לראותם".
אז כעת - יש לי מסמך בחתימתו של
אבי ברגר, המנכ"ל דאז, שמוכיח, ששיקרו לי ולקוראים בלי למצמץ.
מכאן גם אפשר להגיע למוסר השכל הנוגע לשאלה הקיימת בכותרת המאמר הזה: "האם ניתן לעצור כעת את הקמת תאגיד השידור הציבורי "כאן"? התשובה היא
לא. כל מה שעושים בדרכי רמיה, שקר וכזב, סופו להתגלות כפיאסקו. אי אפשר לתקן את ההיסטוריה ולהחזיר "חלב שנשפך".
ביבי נתניהו לא יכול לתקן את התמיכה שלו ב
גלעד ארדן מלפני שנתיים ושלוש. אם הוא התעלם אז מהאזהרות, שכל התחום הזה יהפוך לפיאסקו אחד גדול,
שיבוא בטענות רק לעצמו. אולם,
יש לו עדיין מה לתקן. זה היה מהלך טוב ונכון ש
ביבי פיטר את אבי ברגר. כעת נותר לו
לפטר גם את
תמי לשם. זה לא יחזיר את הגלגל אחורה, אבל זה
ייעשה צדק היסטורי לשוק התקשורת, שהולך שולל במשך שנים.